תיאוריות סותרות בבסיס הדיקור הסיני - חלק ו' - מערכת אחת בלבד

אחרי פרסום הרשומה הקודמת, מספר מטפלים פנו אלי ושאלו מדוע אני חייב למצוא הסבר שפותר את הסתירה וסוגר את כל הקצוות, האם לא מספיק לי לדעת שדברים עובדים למרות הסתירה? אני מניח שלמטפלים רבים אין בעיה לחיות בשלום עם סתירות בתיאוריה כל עוד הן עובדות. לעומת זאת, התחושה שלי היא שכאשר אני מבין במדויק איך דברים עובדים, אני יכול להחליט טוב יותר כיצד הם משפיעים על האדם וכיצד אני יכול להשפיע עליהם.

לדוגמא: קיבלנו משימה למלא במים בריכה המלאה כרגע רק עד חציה, בעזרת דלי מים. נאמר שיש לנו עוזר אשר מעביר אלינו דליים מלאים במים ואנחנו רק צריכים לשפוך את המים לתוך הבריכה. האם יש משמעות למידע היכן מולא הדלי במים? יכול להיות שהעוזר ממלא את הדלי במים מברז קרוב ויכול להיות שהוא חלמאי שממלא את הדלי במים שכבר נמצאים בבריכה. ההבנה מהיכן בדיוק מגיעים המים יכולה לסייע לי להבין שבמקרה הראשון אצליח למלא את הבריכה ובמקרה השני כמות המים לא תשתנה כי מצד אחד שאבנו ממנה מים ומהצד השני שפכנו אותם חזרה.

סיבה נוספת לצורך שלי להבין היטב את הפיזיולוגיה של גוף האדם נעוצה בעובדה שלא לכולנו יכולת לשנן את תפקודי כל אחת ואחת מהנקודות ולשלוף אותם לפי הצורך, במקרה שלי יש לי צורך בהבנה חזותית של המערכת כולה. עלי להבין כיצד כל התהליך מתבצע אפילו מבחינה תיאורטית ולהבין את הסובב והמסובב. אנו יכולים לראות את נקודות הדיקור כקובץ נקודות בתפזורת שאינן קשורות לדבר ולכל אחת תפקודים משלה או לראות רצף נקודות על גבי מסלול אשר מתחבר למסלולים אחרים, איברים ורקמות לכדי מערכת המרשתת את הגוף כולו ועל ידי  השפעה על נקודה אחת בגוף אנו יכולים להשפיע על מערכת שלמה. על אחת כמה וכמה כאשר כבר יש תשובות לשאלות אלו בכתבים.

נקודה חשובה נוספת, לא מעט קוראים שואלים אותי "עזוב מה כתבת ברשומות, מה דעתך האישית על הנושא?" אז התשובה שלי על כך היא שכרגע מכיוון שאני מנסה לפתור את החידה, עדיין אין לי תשובה שלמה וברורה חסרת סתירות אותה אני יכול להציג כאן. אולי ביום מן הימים כאשר אצליח למצוא את התשובה אוכל לגבש דעה מוצקה יותר על הנושא, והרי זו כל מהות החקירה אותה אני חולק כאן עמכם.

מכיוון שלתחושתי בחלקים ב', ג', ד' ו-ה' מיציתי את נושא חמש נקודות השינוע ושיוכן לחמש הפאזות, בחרתי להמשיך בחקירה ולבחון כיצד רופאים וסינולוגים שונים בחרו להסביר את הסתירה בכיווני הזרימה בערוצים. במהלך החקירה של הסתירה בין זרימה מחזורית של הצ'י המזין וזרימה מהקצוות למרכז גיליתי שאפשר לחלק את כל הגישות לשתי קבוצות עיקריות, בעד שתי השיטות ובעד שיטה אחת. קבוצה ראשונה מחזיקה בדעה ששני אופני הזרימה קיימים בו זמנית ומנסה להסביר מדוע זה אפשרי. הקבוצה השנייה טוענת שאין שום מצב ששני אופני הזרימה מתקיימים בו זמנית ושרק הזרימה מהקצוות אל המרכז היא הזרימה הנכונה. ברשומה זו אתמקד בקבוצה השנייה ואת הקבוצה הראשונה אשאיר לרשומה הבאה.

המתנגדים לרעיון הזרימה המחזורית של הצ'י המזין

פרופסור וַואנג הוֹנג-מוֹ (王鸿谟 Wang Hong Mo) לא רק מתנגד מכל וכל לרעיון הזרימה המחזורית של הצ'י המזין אלא אף יוצא כנגדה בנחרצות ותומך אך ורק בקיומה של זרימה מן הקצוות אל עבר המרכז. לדבריו, אחד המאבקים הגדולים בתחום הדיקור הסיני סובב סביב הקשר וההבדלים שבין שני רעיונות המבוססים על מבנה פיזיולוגי המכונה כלים (脉 Mai). רעיונות אלו נקראים "כלי דם" (血脉 Xue Mai) ו"כלי ערוצים" (经脉 Jing Mai). עיקר הקושי בין שני רעיונות אלו נמצא בעובדה ש"כלי ערוצים מניעים צ'י" ואילו "כלי דם מניעים דם", אך בשלב מסוים בהיסטוריה התערבבו שני רעיונות אלו ואוחדו לכדי מקשה אחת ועד היום מתקשים להפריד ביניהם חזרה.

המושג "כלי/ם" (脉 Mai) הופיע עוד בשלב יחסית מוקדם בהיסטוריה של הרפואה הסינית. כבר בספרי המשי הרפואיים הקדומים, שנחשפו בתל המלך מַה (Ma Wang Dui 马王堆), הופיע שם זה והתייחס ל"כלי ערוצים" (经脉 Jing Mai). "כלי ערוצים" היה מושג שמתאר את מסלול תחושת תנועת הצ'י המתהווה בתוך הגוף כתוצאה מגירוי נקודות בקצה הערוץ. "כלי הערוצים" (经脉 Jing Mai) תוארו כגזעים ראשיים של מערכת ערוצים מסועפת, שמאוחר יותר בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב הורחבה וזכתה לשם "ערוצים [וערוצי] חיבור" (经络 Jing Luo) ותיארה מערכת הפרושה בגוף כשתי וערב. מערכת ה"ערוצים [וערוצי] חיבור" (经络 Jing Luo) מורכבת אורכית מ"כלי ערוצים" (经脉 Jing Mai) ורוחבית מ"כלי חיבור" (络脉 Luo Mai). מכיוון שהקאנון הפנימי איגד תחת יצירה ספרותית אחת, תיאוריות שונות שנכתבו על ידי רופאים רבים בהפרש של עשרות שנים, וכתוצאה מכל נוצר מעין איחוד וערבוב של מספר תיאוריות, שלעיתים קרובות סותרות האחת את השנייה. כאשר יצא הקאנון הפנימי לאור, הוא כלל בתוכו תכנים של הזרם "כלי הדם" (Xue Mai Liu Pai 血脉流派) בהם זורם דם, תכנים של הזרם "זרימה ומזיגה של הצ'י המזין" (Ying Qi Liu Zhu 营气流注), שדן בזרימת הצ'י המזין במחזור ותכנים של הזרם "זרימה בכלי ערוצים" (Jing Mai 经脉流派) בהם זורם צ'י.

אפשר לראות שקיים דמיון בין התיאוריה של זרם "זרימה בכלי ערוצים" (Jing Mai 经脉流派) ובין זו של זרם "כלי הדם" (Xue Mai Liu Pai 血脉流派) בכך שתפקוד "כלי ערוצים" (Jing Mai) מאד קרוב לתפקוד "כלי הדם" (Xue Mai) בעובדה שבשניהם זורם חומר כלשהו (צ'י או דם). תוסיפו על כך את העובדה שבשפה הסינית ניתן לתת לכל סימניה מספר משמעויות שונות ושהקאנון הפנימי השתמש בשני המושגים ללא הבחנה בהבדל ביניהם ותבינו שהוא החמיר את הבלבול בין שני הרעיונות השונים, שכבר נוצר כתוצאה מתיעוד של שני הרעיונות תחת אותו קאנון. גם שילוב של שתי תיאוריות שונות תחת אותו ספר, גם ערבוב והחלפה הדדית בין המושגים של שתי התיאוריות וגם גמישות יתר במשמעות של מושגי הבסיס של שתי התיאוריות. זה מתכון לבלגאן גדול שאלפיים מאה שבעים ושבע שנים לאחר מכן גורם לי לכאב ראש לא קטן.

אבל רגע, אמרנו שיש עוד זרם, "זרימה ומזיגה של הצ'י המזין", אז איך הוא מתחבר לכל זה ומה בדיוק ההבדל בין שלוש הגישות? בשביל לענות על זה צריך לחזור עוד כאלף שנה לפני חתימת הקאנון הפנימי. לדברי פרופסור וַואנג הוֹנג-מוֹ ,ככל הנראה הזרם של "כלי הדם" (Xue Mai 血脉流派) התבסס על חקירת גוף האדם על סמך נתיחה אנטומית, שכתוצאה ממנה גילה את הקשר בין כלי הדם בגוף ואיבר הלב האנטומי. כמו כן זיהה את הקשר של הלב לדחיפת הדם בכלי הדם ואף הבדיל בין כלים חסרי תנועה (ורידים Jing Mai 静脉) וכלים בעלי תנועה (עורקים Dong Mai 动脉). בעקבות שינויים בחברה הסינית והפיכתה לפאודליסטית נפגעה חקירת המבנה האנטומי של הגוף, נאסרו נתיחות גופות ונבלמה התפתחותו של זרם זה. על פי ממצאי סינולוגים עולה שזרם מאוחר יותר, שכונה בשם "זרימה ומזיגה של הצ'י המזין" (Ying Qi Liu Zhu 营气流注), ערבב בין רעיון הדם והצ'י המזין, והניח בטעות שכלי ערוצים (经脉 Jing Mai) שבמקור תוארו כמזרימי צ'י, הם דרכי הזרימה של המזין והדם ולכן איחד את הרעיון שכלי ערוצים מניעים צ'י עם הרעיון שכלי הדם מניעים דם. כתוצאה מכך יצר מערכת מחזורית סגורה של זרימת הצ'י המזין בתוך כלי הערוצים (经脉 Jing Mai). כמו כן "הערוצים [וערוצי] החיבור" (Jing Luo 经络) פורשו מחוסר הבנה, כדרכים בהם זורם נוזל הדם וכך התעממה משמעותם של ערוצי החיבור וייחודיות כל ערוץ נעלמה לשם יצירת מערכת סגורה של ערוצים. כמו כן שונו כיוון הזרימה בערוצים וסדר נקודותיהם על מנת להתאים למחזור מעגלי המבוסס על זרימת הדם והצ'י המזין. כתוצאה מהתפתחות זו נבלמה התפתחות התיאוריות של הערוצים כמזרימי צ'י הזורם מהקצוות אל המרכז ונתקעה כפי שהיתה בתקופת הקאנון הפנימי. כיום עם התפתחות האנטומיה של גוף האדם והכרת כלי הדם אנו יכולים להיווכח שהערוצים וערוצי החיבור אינם כלי הדם כלל.

לסיכום:

• זרם "כלי דם" - מדבר על כלי דם (Xue Mai) בהם זורם דם בשני כיוונים. נכחד בעידן הקדום.
• זרם "כלי ערוצים" - מדבר על כלי ערוצים (Jing Mai) בהם זורם צ'י מהקצוות אל מרכז הגוף.
• זרם "זרימה ומזיגה של הצ'י המזין" - מדבר על כך שצ'י הוא צ'י מזין, וצ'י מזין הוא דם ולכן הצ'י והדם זורמים באותו הכלי. מאחד את התיאוריה של כלי הדם עם זו של כלי הערוצים ובתוכם זורמים צ'י ודם. זרימה מחזורית של הצ'י המזין בגוף בין המרכז והקצוות בתוך כלי הערוצים.
• בלגאן!

פרופסור וַואנג הוֹנג-מוֹ, לא רק מספק הוכחות רבות מהכתבים על כך שתיאוריית הזרימה מהקצוות אל המרכז היא התיאוריה המרכזית והנכונה של הדיקור. הוא הקדיש פרק שלם בן עשרים עמודים לתיאוריית זרימה ומזיגה של הצ'י המזין, בו הוא מפרט ומדגים מדוע קיימת סתירה קשה בתוך התיאוריה של הזרימה המחזורית של הצ'י המזין דבר שהופך אותה לחסרת שימוש.במידה ומקבלים את דבריו, משמעות הדבר היא שכל התיאוריה של כמות הצ'י והדם במערכות השונות, למשל ביאנג מינג יש הרבה דם והרבה צ'י, בתאי יאנג יש הרבה דם ומעט צ'י וכדומה, היא תוצאה של החיבור בין התיאוריות ומכיוון שבערוצים לא זורם דם אז התיאוריה הזאת חסרת כל משמעות.

בחלק הבא של החקירה אתייחס לקבוצה הגדולה של חוקרים שמחזיקה בדעה ששני אופני הזרימה קיימים בו זמנית ומנסה להסביר מדוע זה אפשרי. למרות שקיימת הסכמה ביניהם על כך ששני אופני הזרימה קיימים, עדיין מתגלעת מחלוקת כיצד זה בכלל אפשרי.

קישורים לכל חלקי סידרת הרשומות תיאוריות סותרות בבסיס הדיקור הסיני
חלק א' - לזהות את הבעיה
חלק ב' - להבין את חמש הפאזות
חלק ג' - פאזות ונקודות שינוע בקלאסיקות
חלק ד' - ניקוז ומילוי ביחסי אם ובן
חלק ה' - חמש הפאזות שבתוך הפאזות
חלק ו' - מערכת אחת בלבד של זרימת צ'י
חלק ז' - שתי מערכות בו זמנית

                                                                                                                                          

הערות

王鸿谟 中华经络学