על פי התפיסה הסינית האדם נוצר תחת השפעות חוקי הטבע שבאים לידי ביטוי בהשפעות השמיים והשפעות הארץ. על כן האדם נמצא במרכז הבריאה ומושפע מהשמיים למעלה והארץ למטה. השפעות אלו מוצגות במודל שמים-אדם-ארץ. השפעות אלו של חוקי הטבע על האדם מביאות לכך שגם באדם עצמו באים לידי ביטוי כוחות דומים לאלו של הטבע.
היבט השמיים בא לידי ביטוי, בין היתר, בצ׳י שמקורו בתמצית המקורית שהגיעה מההורים, ובצ׳י האמיתי שיוצר על ידי הגוף, על פי תבנית הצ׳י המקורי, וגם כתפקודים נפשיים, תודעתיים והכרתיים של נפש האדם בניהול אש הריבון. היבט הארץ בא לידי ביטוי, בין היתר, בצ׳י הקיבה שממצה ומפיק מהמזון את המרכיבים שמשמשים את הגוף להזנתו. היבט הארץ בא לידי ביטוי, בין היתר, בפעילות הקיומית היום יומית של הגוף בכל הנוגע לתפעול, יצירה, שינוי ומילוי אחר גחמות תודעת האדם ומנוהל על ידי אש השר.
כל אחד משלושת ההיבטים האלו מנוהל על ידי שתי מערכות שמתפעלות איברים, ערוצים וצ׳י בגוף. היבט הצ׳י המקורי והצ׳י האמיתי מנוהל על ידי מערכת שאו יין אש הריבון ומערכת תאי יאנג קור-מים. היבט צ׳י הקיבה מנוהל על ידי מערכת תאי יין לחות-אדמה ומערכת יאנג מינג יובש-מתכת. היבט אש השר מנוהל על ידי מערכת ג׳ואה יין רוח-עץ ומערכת שאו יאנג אש-השר.
אז יש לנו 6 מערכות שכל אחת מורכבת משני איברים, ערוץ ואזור בגוף. מתוך שני האיברים שמרכיבים את המערכת יש איבר אחד שהפאזה שלו זהה לפאזה של צ'י המערכת (למשל ש.שתן היא איבר פאזת מים במערכת תאי יאנג קור מים; מים - מים) ואיבר נוסף שהצ'י שלו הותמר לצ'י של המערכת, אך הפאזה שבליבה שלו שייכת למערכת צ'י אחרת (למשל מעי דק הוא איבר פאזת אש אבל הוא נמצא במערכת תאי יאנג קור מים ולכן מותמר למים; אש - מים). מכיוון שלאיברים באותה פאזה יש השפעה הדדית (מים: ש.שתן וכליות. אש: מעי דק ולב) ואיברים באותה מערכת צ'י גם משפיעים אחד על השני (צ'י מים-קור: מעי דק ושלפוחית שתן. צ'י אש: כליות ולב) מתקבלת מערכת-על בעלת איזון בין ניגודים (אש-מים, לחות-יובש, עליה-ירידה) שאמונה על אחד משלושת ההיבטים, שמיים, ארץ ואדם.
לכל אחת משש המערכות הללו יש איכות אחת מתוך שלוש איכויות תנועה, שמתוארות כפתיחה-ציריות-סגירה. מערכות תאי בעלות איכות פתיחה, מערכות שאו בעלות איכות ציריות ומערכות יאנג מינג וג׳ואה יין בעלות איכות סגירה. מערכת תאי יאנג קור מים אחראית על הפצה של צ׳י שנפרש על פני כל שטח החיצון. מערכת תאי יין לחות אדמה אחראית על הפצה של נוזלים שנפרשים אל פני שטח החיצון והגוף כולו. שתיהן מערכות שהפתיחה שלהן באה לידי ביטוי כהפצה ופיזור, האחת מפיצה ומפזרת צ'י יאנגי והשניה מפיצה ומפזרת נוזלים יינים.
מכיוון שאופי התנועה שלהן דומה יכולה להיווצר ביניהן השראה הדדית או הדהוד. כאשר מתרחש כשל בפתיחה של מערכת אחת, הוא עשוי להדהד במערכת אחרת בעלת איכות תנועה דומה. כך כאשר יש פגיעה בפתיחה של תאי יאנג הוא עשוי להשפיע על הפתיחה של תאי יין ולהפך. לא בכל מצב של כשל בפתיחה של מערכת אחת יופיע כשל בפתיחה של המערכת השניה, לעיתים ההשפעה מתרחשת רק בין מערכות יאנגיות (פתיחה של תאי יאנג משפיעה על ציריות של שאו יאנג או סגירה של יאנג מינג) ולעיתים יש השפעה על מערכת פתיחה יינית.
רעיונות אלו באים לתמצת ולזקק את הרעיון הכללי שמשתקף מדיון על פגיעת פתוגן (Shang Han Lun) על בסיס משפטי המקור בקלאסיקה זו. כך למשל, במקרה של הדהוד בין מערכות פותחות, אפשר להיווכח ביישום הקליני במקרה שמתאר לנו מצב בו יש פתוגן בחיצון (פגיעת קור במחלת תאי יאנג - סינדרום Ma Huang Tang), שכובל את החיצון ומשפיע על הפתיחה והפצה של נוזלים יינים על ידי תאי יין ריאות וכתוצאה מכך נגרמת עצירות במעיים. על סמך העובדה שהשתן בעל גוון שקוף וצלול, אפשר לדעת שלא מדובר בעצירות עקב חום ויובש ביאנג מינג (סינדרום עודף ביאנג מינג). הטיפול המוצע הוא שימוש ב-Gui Zhi Tang למגר את החיצון ולשחרר את תפקוד הריאות.
לעומת זאת, נקודות חיוניות מארון הזהב (Jin Gui Yao Lue) מציג לנו מקרים נוספים בהם דווקא כשל בפתיחה של תאי יין טחול או תאי יין ריאות מביא לכך שנוזלים אינם משונעים או יורדים אל שלפוחית השתן. כלומר, הפתיחה של תאי יין אינה תקינה ולכן גם הפתיחה של תאי יאנג שלפוחית השתן אינה תקינה ובמקביל להופעת בצקת עורית, אין יציאת שתן.
גם ג'אנג ג'ינג-יואה (Zhang Jing Yue 张景岳) בספרו השלם (Jing Yue Quan Shu), מתאר מקרים של חום בריאות, שגורמים לכשל ביציאת שתן. במקרים של כשל פתיחת תאי יין, מטפלים על ידי תמיכה ביאנג הטחול (שאמון על הפצת הנוזלים והתמרתם - פתיחה) או הפצה של צ'י הריאות ופיזור חום שמדוכא בהן, כך שיוכלו לשוב ולהפיץ נוזלים. בכל מקרה, לא מדובר כאן על מצבים של חום שמכלה את הנוזלים בריאות וגורם לחוסר שתן, בהם יש להזין את הריאות על מנת שיהיו להן נוזלים להוריד אל השלפוחית.
הרעיון של הקשר בין פתיחה של תאי יין ריאות ופתיחה של תאי יאנג שלפוחית השתן משתקף גם ברעיון "הרמת הקומקום והסרת המכסה" שפותח על ידי ג'ו דאן-שי (Zhu Dan Xi 朱丹溪), למרות שרעיון זה יועד במקור לטיפול בקשיי מתן שתן, כיום, רופאים רבים משתמשים בו גם על מנת לטפל גם בקשיי מתן צואה ובמגוון מקרים של תקיעות צ'י במחמם התחתון.
דיון מקרה שמתעד טיפול על ידי הרופא לי שה-צאי (Li Shi Cai 李士材), שמוכר יותר בשם לי ג'ונג-דזה (Li Zhong Zai 李中梓), שחי בתקופת סוף מינג תחילת צ'ינג (1588～1655):
治吴君明，伤寒六日，谵语狂笑，头痛有汗，大便不通，小便自利。众议承气汤下之。士材诊其脉浮而大，因思仲景曰：“伤寒不大便六七日，头痛有 热，小便清者，知不在里，仍在表也。”方今仲冬，宜与桂枝汤。众皆咋舌，以谵语狂笑为阳盛，桂枝入口必毙矣。李曰：汗多神昏，故发谵妄，虽不大便，腹无所 苦，和其营卫，必自愈耳。遂违众用之，及夜而笑语皆止，明日大便自通。故病多端，不可胶执，向使狐疑而用下药，其可活乎？
טיפול של מר' וו מינג. [המטופל סובל] מפגיעת פתוגן (שאנג חאן) כבר במשך 6 ימים, [בין היתר קיימים סממנים של] דיבור מתוך הזיה וצחוק מטורף, עצירת צואה ושתן תקין. רב [הרופאים] המליצו [להשתמש בפורמולה] Cheng Qi Tang להוריד את הפתוגן. [לי] שה-צ'אי אבחן שדופק [המטופל] צף וגדול. מכיוון שחשב על כך שג'ונג-ג'ינג אמר "פגיעת פתוגן וכבר שישה-שבעה ימים אין יציאת צואה, יש כאב ראש [ופליטת] חום, [אם] השתן צלול אפשר לדעת [שהמחלה] אינה בפנים ועודנה בחיצון". מכיוון שהיום החודש האמצעי של החורף (חודש סיני 11 - אוקטובר), רצוי [לטפל] עם Gui Zhi Tang. רב [הרופאים] נותרו חסרי מילים מכיוון שדיבור הזוי וצחוק מטורף הינם [סממן] ליאנג שופע, [אם] מכניסים Gui Zhi לפה, [המטופל] לבטח ימות. לי [שה-צאי] ענה: הזיעה רבה והנפש עמומה על כן נפלטים דברים הזויים בחוסר שליטה, למרות [שהמטופל] אינו נותן צואה, הוא אינו סובל [מכאב] בבטנו. נביא להרמוניה בין [צ'י] מחנה [וצ'י] מגן ולבטח יחלים מעצמו. ואז הימרה את פי כל [הרופאים] והשתמש [ב-Gui Zhi Tang]. כאשר הגיע הליל, פסקו הצחוק [המטורף] והדיבור [ההזוי] וביום למחרת השתחררה ויצאה הצואה. למחלות רבדים רבים, אין להיאחז ולהתעקש [לרעיון אחד]. חוששני שבמידה והיו משתמשים בתרופות מורידות, הוא לא היה נשאר בחיים.
לי שה-צאי מתאר מקרה של מטופל שסבל מפגיעת קור, כזאת שמטפלים בה עם Ma Huang Tang (חיצון עודף), אבל כבר עברו מספר ימים מאז תחילת המחלה וכעת מופיעים סממנים של עצירות, דיבור הזוי וצחוק מטורף שמחשידים מיד שמדובר בחום ויובש ביאנג מינג. במידה ומדובר במצב חמור, נהוג לשלשל את הצואה ואז להתמודד עם שאר המחלה. אבל לי שה-צאי זוכר שבדיון על פגיעת פתוגן מתואר מקרה של עצירות לאחר מספר ימים של מחלת תאי יאנג, בו נאמר שבמידה והשתן צלול אפשר לדעת שלא מדובר בעצירות ממקור של חום ויובש ביאנג מינג ונרמז שהפתוגן בחיצון גורם לכך בעקיפין (בכך שהגבלת פתיחת תאי יאנג מהדהדת בתאי יין ריאות כך שיאנג מינג מעי נתקע). כמו כן, המטופל אינו מתלונן על כאב בטן שנגרם עקב עצירות, ובכך תומך שלא מדובר בסינדרום של עודף ביאנג מינג שמטופל בעזרת מרתחי Cheng Qi Tang על ידי שלשול. הטיפול המוצע לכך הוא Gui Zhi Tang לשחרר את החיצון על מנת שגם החיצון וגם העצירות יפתרו.
אם מדובר בסינדרום של פגיעת קור שמטופל עם Ma Huang Tang, אז מה פתאום מציעים כאן את Gui Zhi Tang שבכלל מטפל בהתקפת רוח בתאי יאנג?
מכיוון שמדובר במחלה ממושכת, ועל כך מתווספת האופציה שכבר ניסו לבצע ייזוע ולכן כבר יש פגיעה בצ'י הנכון, או הרצון להימנע משימוש בפורמולה חמה מדי (יש הבדל מבחינת צ'י החום בפורמולות אלו), וגם ייזוע מוגזם יפגע בנוזלים ויגביר יובש במעיים (כי Ma Huang Tang היא מייזעת ואילו Gui Zhi Tang היא ממגרת שרירים ולא ממש מייזעת). על כן נבחרה הפורמולה Gui Zhi Tang.
