דפים

יום שני, 8 בינואר 2018

החיבור בין האדם ליקום - כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש.

כבר מספר שנים שאני חוקר לעומק את נושא ששת הצ'י כהיבט פיזיולוגי של הגוף ואת השפעת שש עונות הצ'י המארח על גוף. כאשר פגשתי לראשונה בתיאוריה של התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה, נחשפתי לאסכולת התמרת הצ'י של ששת הערוצים ומאז אספתי חומר רב על הנושא מכתבים שונים. מי שעוקב אחר הבלוג שלי יכול לראות שנגעתי בנושא זה במספר רשומות שונות ושככל שעובר הזמן, יש לי תובנות חדשות על הנושא. אחד ההיבטים איתו אני מתלבט במיוחד הוא מועד התחלת השפעת שש עונות הצ'י על גוף האדם, בו נגעתי בקצרה ברשומה על הרהורים על מפות לידה. הקטע הבא לקוח מתוך אחד משני ספרים שאירכבתי עקב מורכבות עריכה ולכן החלטתי לחלוק אותו כאן עמכם:

תיאוריית התמרת הצ'י ברפואה הסינית גורסת שיש השראות של השמיים על האדם כך שהאדם מגיב לשינויים, שמתחוללים בטבע לאורך הזמן. כיצד בדיוק יכול גוף האדם לקלוט השראות זו מן השמיים? על מנת לענות על שאלה זו עלינו ראשית להבין שני מונחים חדשים, "כִּינוּן הצ'י" (气立qì lì) ו-"מנגנון הנפש" (神机shén jī) שמוזכרים בלקוניות בקאנון הפנימי, כרך שאלות הבסיס, פרק 70, דיון מקיף על חמש שגרות המשילות (五常政大论):

根于中者,命曰神机,神去则机息。根于外者,命曰气立,气止则化绝
זה ששורשו במרכז נקרא בשם מנגנון הנפש, אם הנפש עוזבת אז המנגנון מפסיק. זה ששורשו בחוץ נקרא בשם כִּינוּן הצ'י, אם הצ'י עוצר אז ההתמרה פגה.

קיומה של התופעה שאנו מתארים כחיים היא בעלת עצמאות ויציבות יחסית והכח הפנימי שקובע את שני אלו הוא מנגנון הנפש. מנגנון הנפש הוא הגורם המאחד את חמשת הדזאנג, ששת הפו, הערוצים וערוצי החיבור, התמצית, הצ'י וכדומה לכדי גוף המתפקד כיחידה אחת. הוא מנהל את מנגנון התנועה של הצ'י בתוך הגוף מבחינת עליה-ירידה, מווסת את שינוי הגוף לפי תהליך לידה-גדילה-דעיכה-הזדקנות ומהווה פעילות הכרתית של הנפש כלפי העולם החיצון. בנוסף, יש לו קשר הדוק לתפקוד הפיזיולוגי התקין של הערוצים והאיברים בגוף האדם ועל סמך כל אלו נאמר שהשורש שלו נמצא בפנים במרכז. אך פעילות החיים בגוף האדם לא יכולה להתקיים לאורך זמן רק על סמך כוחו של מנגנון הנפש ועליה לתקשר עם העולם שמחוץ לגוף בעזרת חילוף חומרים ומידע. תקשורת זו כוללת בין היתר חישה של שינויי טמפרטורה, לחות האוויר והשפעות קרינת השמש. רק כאשר הצ'י הייני והיאנגי של העולם החיצון מסוגלים להיכנס לגוף האדם ולספק אנרגיה ומידע, ולצאת מגוף האדם תוך כדי לקיחת תוצרי לוואי, וכל זאת ללא הפרעה, אז ניתן לקיים פעילות חיים תקינה. 

הצ'י הייני והיאנגי של השמיים והארץ משפיעים על יצירת צ'י הגוף. הם מכוננים באדם העתק צ'י בצלמם, שמהדהד עם צ'י השמיים והארץ ומאפשר להעתק הצ'י שבגוף האדם, לקלוט שינויים שמתחוללים בצ'י השמיים והארץ. מכיוון שכך, מכונה  צ'י זה בשם כִּינוּן הצ'י. השפעת תנועת צ'י השמיים והארץ משרה/מהדהדת תנועת עליה-ירידה דומה בתוך גוף האדם, שבתורה מעודדת איחוד בין טעם הארץ וצ'י השמיים מהמזון והאוויר ויצירת הצ'י האמיתי, שמשמש את הגוף לקיום חיים. כלומר, ראשית יש מפגש בין צ'י השמיים וצ'י הארץ ויצירת אדם, אשר בתוכו נוצרות תנועות עליה-ירידה, דומות לאלו של הכוחות שנכחו בזמן בריאתו, ומעודדות את החיבור של טעם, שמגיע מהארץ, וצ'י שמגיע מהשמיים, עד שלבסוף נוצר הצ'י האמיתי. השפעת השמיים והארץ על התפתחות האדם יוצרת בו תנועה שמעודדת כיול והמשך קליטה של השפעות השמיים והארץ דרך המזון ויצירת צ'י שתומך בהמשך קליטת השפעות השמיים והארץ דרך הצ'י בחיצון.

הצ'י האמיתי שבתוך גוף האדם בעל איכות תנועה של יציאה וכניסה. כאשר הוא נכנס הוא משמש את גופם הפיזי של חמשת הדזאנג לשם תפקוד התמרה תקין, אצירה וטיפוח של תמצית הצ'י. כאשר הוא יוצא אז הינו הצ'י של ששת הערוצים שמנהל את הזרימה המחזורית של היין והיאנג בגוף האדם ומווסת את האיזון שבין יין ויאנג ואף תנועתיות של התמרה פנימית. 

כינון הצ'י אחראי על המפגש בין צ'י השמיים וצ'י האדם ומתאם סנכרון של שינוי הזמן שמתחוללים בין שמיים וארץ בתוך גוף האדם, כך שהאדם יהיה תמיד מסונכרן עם השינויים המחזוריים הקבועים בטבע. בין כִּינוּן הצ'י בגוף ובין יין-יאנג, ארבע העונות וששת הצ'י שבחוץ, נוצר הדהוד ומכיוון שהוא מגיב לצ'י של הטבע שמחוץ לגוף האדם, נאמר שהשורש שלו נמצא בחוץ. מכיוון שכינון הצ'י בעל תדירות דומה לתדירות צ'י השמיים והארץ, על כן האדם נמצא בתהודה עם השמיים והארץ והופך למָהוֹד (מערכת שמושפעת מכח חיצוני בעל תדירות דומה) של השמיים. אפשר לדמות זאת גם כהשראות שהשמיים משרים על האדם כך שהאדם מסונכרן עם שינויי השראות השמיים.



הצ'י המכונן בעל הצורה ווהצ'י המכונן חסר הצורה
השפעתו של כינון הצ'י על פעילות החיים ניתנת לחלוקה לשני היבטים, האחד בעל צורה והשני חסר צורה/גוף.

צ'י מכונן בעל צורה
מצביע בעיקר על קבלה של צ'י המזון והצ'י הצלול של האוויר. בשאלות הבסיס פרק 9 דיון על שישה מקטעים ותופעות האיברים (六节藏象论) נאמר: 

天食人以五气,地食人以五味。五气入鼻,藏于心肺,上使五色修明,音声能彰。五味入口,藏于肠胃,味有所藏,以养五气,气和而生津液相成,神乃自生。
השמיים מאכילים את האדם בחמשת הצ'י והארץ מאכילה את האדם בחמשת הטעמים. חמשת הצ'י נכנסים דרך האף ונאצרים בלב ובריאות, למעלה גורמים לחמשת הגוונים להיות ברורים למעלה, והקולות והצלילים יכולים להיות ברורים. חמשת הטעמים נכנסים לפה ונאצרים בקיבה והמעיים, כאשר הטעם נאצר הוא יכול לשמש לטיפוח חמשת הצ'י וכאשר הצ'י [נוצר] בהרמוניה ונוזלי ג'י-יה משלימים האחד את השני אז הנפש מחייה את עצמה. 

האדם מקבל צ'י צלול (Qing Qi) מהאוויר וצ'י הדגן (Gu Qi) מהמזון שיחדיו יוצרים את צ'י האב (Zong Qi) המשמש כמקור לצ'י האמיתי (Zhen Qi). פעולה זו של כִּינוּן הצ'י בעל הצורה הינה בעלת השפעה ישירה על פעילות החיים. אם מופיע חסם כלשהו המפריע ליצירת הצ'י, במקרה הקל הוא יכול להשפיע על תפקוד הגוף כפי שמתואר בכך הצירים היעילים, פרק 56, חמשת הטעמים (五味):

谷不入,半日则气衰,一日则气少矣。
[כאשר] הדגן אינו נכנס, תוך חצי יום הצ'י מתמעט, תוך יום הצ'י מועט. 

כאשר נמנעת מגוף האדם אספקה של צ'י זה בעל צורה, הוא נחלש פיזית. במקרים חמורים יכולות להיווצר מחלות ואף עלול להיגרם מוות כפי שמתואר בשאלות הבסיס, פרק 3, דיון על צ'י היצירה והחיבור לשמיים (生气通天论):

失之则内闭九窍,外壅肌肉,卫气散解,此谓自伤,气之削也。
כאשר הוא אובד, אז בפנים תופיע חסימה של תשעת הפתחים ובחוץ גודש בשרירים ובשר, הצ'י המגן מתפרק ומתפזר וזה נקרא פגיעה עצמית, הסרה של הצ'י.


צ'י מכונן חסר צורה
בעיקר מצביע על שינויים חריגים בחמש התנועות וששת הצ'י לאורך ארבע עונות השנה, כפי שהם שבאים לידי ביטוי בתנועה אורחת וצ'י הטווח האורח (间气 Jian Qi). לאלו יש קשר הדוק לשפע-חוסר, גדילה-התמעטות, תנועה ושינוי שחלים בגוף האדם בצ'י האמיתי, בצ'י-דם ובמזין-מגן. ממחזור של יממה דרך מחזור של ארבע עונות בשנה ועד מחזור של שישים שנות צמדי גזעים וענפים, כל אלו בעלי השפעה בדרגות שונות על קיום פעילות החיים באדם. ברגע שמופיעה הפרעה יחסית גדולה בחוקיות המחזור או עוצמת השינוי שבהם, היא לרב עשוייה לגרום להתפתחות מחלה ואף מוות. לכן בשאלות הבסיס, פרק 67, דיון גדול על התקדמות חמש התנועות (五运行大论) מתואר מצב שבו צ'י טווח אורח (צ'י אורח שאינו צ'י מנהל השמיים או צ'י אשר בנביעה) חריג, יכול להביא להפרת האיזון בצ'י הגוף והיווצרות מחלה:
从其气则和,违其气则病,不当其位者病,迭移其位者病,失守其位者危,尺寸反者死,阴阳交者死。
כאשר [צ'י הטווח האורח] מציית לצ'י [מארח] אז יש הרמוניה. כאשר הוא מתנגד לצ'י [מארח] אז יש מחלה. כאשר הם אינם תופשים את עמדתם אז יש מחלה. כאשר הם משנים את עמדתם [התקינה] אז יש מחלה. כאשר הם כושלים בשמירת עמדתם, זאת סכנה. כאשר [התחושה בעמדות דופק] צ'ה וצון הפוכה, זה מצביע על מוות, מפגש בין יין ויאנג מצביע על מוות.

לצ'י המכונן יש חשיבות רבה יותר מאשר למנגנון הנפש מכיוון שאפילו מנגנון הנפש נוצר מכִּינוּן הצ'י. בשאלות הבסיס, פרק 25, דיון על אוצר החיים ושלמות הצורה [הפיזית] (宝命全形论) נאמר:
人生于地,悬命于天,天地合气,命之曰人。
האדם נולד מהארץ וגורל חייו תלוי בשמיים, השמיים והארץ מאחדים את הצ'י [שלהם ותוצר איחוד] זה נקרא אדם.

רק לאחר האיחוד בין צ'י השמיים והארץ נוצר מנגנון הנפש. בהעדר יציאה וכניסה של כִּינוּן הצ'י, מנגנון הנפש אינו יכול לתפקד באופן תקין ואילו בהעדר עליה וירידה של מנגנון הנפש, כִּינוּן הצ'י מאבד ערכו עבור קיום החיים, כך שאפשר לראות ששניהם תלויים האחד בשני. לכן בקאנון הפנימי, שאלות הבסיס, פרק 68, דיון מקיף על דקויות חשיבות ששת [הצ'י]  (六微旨大论) נאמר:

出入废则神机化灭,升降息则气立孤危。故非出入,则无以生长壮老已;非升降,则无以生长化收藏,是以升降出入。无器不在
כאשר יציאה-כניסה נזנחים אז מנגנון הנפש מחוסל, כאשר עליה-ירידה פוסקים אז כִּינוּן הצ'י מבודד ובסיכון. על כן אם אין יציאה-כניסה אז אין לידה גדילה התעצמות זקנה ומוות. אם אין עליה-ירידה אז אין יצירה גדילה התמרה איסוף ואצירה, זאת מכיוון שעליה-ירידה ויציאה-כניסה נמצאים בכל"

לא ניתן להפריד בין כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש מכיוון שיש ביניהם קשר הדוק. ללא צ'י מכונן אין לגוף האדם את היכולת לייסד חיים בגוף. ללא מנגנון הנפש אין לגוף האדם את היכולת העצמונית לווסת את התמרת הצ'י בגוף האדם.

בזכות הקשר שבין כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש, יכול גוף האדם לקלוט את השפעות צ'י השמיים והארץ, ולייסד עבור עצמו מאגרים, שבעזרת חמשת הדזאנג נאצרים כתמצית צ'י, ולכן למרות שהצ'י שבחוץ הוא היסוד לגוף האדם, גוף האדם אינו מגיב באופן סביל ונסחף אחר התמרת הצ'י של הסביבה, אלא דרך שימוש במאגרי תמצית הצ'י כבסיס, הוא בעצמו מוציא לפעל התמרת צ'י בתוך הגוף. זה המפתח להבנת תורת התמרת הצ'י על סמך התבוננות בצ'י השמיים והארץ והצ'י של גוף האדם.



איזון בין יין ויאנג
לאחר שמנגנון הנפש נוצר הוא מיד בעל יכולת ויסות עצמית, דבר שמאפשר לו לחצוץ ולבלום זעזועים, שנוצרים עקב שינויים חיצוניים חדים ולשמר את האיזון של הגוף. יכולת הוויסות העצמית שלו היא הדבר שיוצר איזון בין יין ויאנג בפעילות החיים. מנגנון הנפש מחלק את סך כל התפקודים והחומרים של פעילות החיים בגוף האדם לתאי יאנג, יאנג מינג, שאו יאנג, תאי יין, שאו יין וג'ואה יין, שהם שילובים שונים של צ'י ייני ויאנגי בכמויות שונות. עקב השוני שקיים בין ששת אלו, מבחינת שיוך ליין ויאנג, מופיעה בגוף פעילות שמטרתה יצירת איזון בין יין ויאנג בגוף כולו. פעילות זו מסוכמת כפתיחה-סגירה-ציריות. תאי יאנג ותאי יין פותחים, יאנג מינג וג'ואה יין סוגרים, שאו יאנג ושאו יין משמשים כציר תנועה בין פתיחה וסגירה. על ידי פעילות זו של פתיחה, ציריות וסגירה נמצאים השישה באיזון יחסי והגבלה הדדית ומביאים את יין ויאנג בגוף לכדי איזון.

איזון עצמי של כִּינוּן הצ'י הוא איזון נחוץ בין יין ויאנג של הסביבה שמחוץ לגוף, שנחוץ לקיום פעילות חיים תקינה. כִּינוּן הצ'י מסכם את ששת היין והיאנג כשישה סוגי צ'י -  רוח, קור, חום קיץ, לחות, יובש ואש וכחמש תנועות -  עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. סדר המעבר מצ'י אחד לאחר ומתנועה אחת לאחרת הוא קבוע והאיזון והרמוניה ביחסי היצירה או ריסון של כל אחד מהם עם הצ'י או התנועה שמתארחים באותה תקופה, מספק ביטחונות לקיום פעילות חיים, כפי שמתואר בשאלות הבסיס, פרק 66, דיון מקיף על הסידור של [צ'י] המקור של השמיים ( 天元纪大论):

寒暑燥湿风火,天之阴阳也,三阴三阳上奉之。木火土金水火,地之阴阳也,生长化收藏下应之。天以阳生阴长,地以阳杀阴藏。
קור, שרב (חום-קיץ), יובש, לחות, רוח ואש [אלו] הם היין והיאנג של השמיים, שלושת היין ושלושת היאנג מקבלים פקודות מלמעלה. עץ, אש, אדמה, מתכת, מים ואש [אלו] הם היין והיאנג של הארץ, יציאה-גדילה-התמרה-איסוף-אצירה מגיבים למה שלמטה. השמיים משתמש ביאנג ליצירה וב-יין לגדילה והארץ משתמשת ביאנג להריגה וב-יין לאצירה. 

ובפרק 67, דיון מקיף על התקדמות חמש התנועות (五运行大论), הוא מתייחס ישירות ליחסים שנוצרים בין הצ'י העונתי המארח והקבוע ובין הצ'י העונתי המתארח על גבי הצ'י המארח ומשתנה משנה לשנה:

上下相遘,寒暑相临,气相得则和,不相得则病
[מה] שלמעלה נפגש עם [מה] שלמטה, קור וחום קיץ יורדים האחד אל השני, אם יש ביניהם הסכמה אז יש הרמוניה, אם אין ביניהם הסכמה אז יש מחלה.

כתוצאה מכך התפתחו מושגים שונים שמתארים את חוסר האיזון הצפוי בכל שנה על סמך תורת התנועות והצ'י, כמו למשל מפגש שנים (岁会), התאמה שמימית (天符) , עונש שמימי (天刑) וכדומה, שמשמשים כתיאור של חוסר האיזון בין יין ויאנג הסביבתיים לאורך השנה.

האיזון של כִּינוּן הצ'י הוא איזון שנשמר תוך כדי תנודה סבירה ומתונה ובעלת חוקיות ברורה. כלומר כאשר יש תנודה בעלת טווח תנועה יחסית קטן, לרב זה לא יכול להטריד את האיזון של מנגנון הנפש. רק כאשר מופיעה תנודה יחסית גדולה בכינון הצ'י, אז ההפרעה יכולה לקלקל את האיזון של מנגנון הנפש. מקרים כאלו יכולים להופיע כאשר האיזון בטבע מופר, במקרים של צ'י אורח, שמשבש את הסדר התקין לפי הצ'י המארח. מכיוון שלכינון הצ'י השפעה גדולה על האיזון של הגוף, ששת הצ'י שמרכיבים את כִּינוּן הצ'י נקראים גם ששת המקורות. מכיוון שששת הצ'י מגיעים מהשמיים ומשויכים ליאנג אז אפשר לומר שהצ'י היאנגי הוא זה אשר מעשית שומר ומכווין את האיזון של יין ויאנג בגוף.

מעניין לראות, שעקרונות הטיפול הנפוצים בשלוש מערכות היאנג, שיישם ג'אנג ג'ונג-ג'ינג בספרו דיון על פגיעת פתוגן, מתמקדים בסילוק של חסימה בכינון הצ'י. מצד אחד יש ייזוע על מנת לפתוח ולשפר את התקשורת של כינון הצ'י חסר הצורה בין הגוף והסביבה, ומצד שני יש גרימת הקאה או שלשול במטרה לסלק חסימה ממערכת העיכול, שאמונה על ספיגת צ'י המזון, לשם טיפוח כינון הצ'י בעל הצורה. מבחינת הטיפול בשלוש מערכות היין, יש התמקדות בשימור הצ'י היאנגי, על מנת לאפשר תפקוד תקין של מנגנון הנפש.


לסיכום
נושא כינון הצ'י ומנגנון הנפש אמנם הוזכר כבר לפני כ-2000 שנים, אך מעט מאד נכתב עליו ועיקר המידע שמופיע כאן לוקט ממספר מקורות שנכתבו בעשורים האחרונים. מעטים מהרופאים עוסקים בנושא זה ולכן היה קשה להפיק הסבר מלא לכל הנושא. למרות זאת, אחד הרופאים שהשפיעו רבות על כתיבת רשומה זו הוא דר' לי בו-יאנג (李波阳) שעסק בתורת התנועות והצ'י ובניתוח דיון על פגיעת פתוגן על פי תורה זו. לדבריו, כינון הצ'י מתחיל לתפקד רק ברגע הלידה של העובר ולכן רק רגע הלידה משמש לחיבור מפת לידה שמבוססת על השפעות חמש התנועות וששת הצ'י. למרות זאת, לא מצאתי הסבר מספק מדוע לדעתו כינון הצ'י מתחיל לתפקד רק ברגע הלידה. מכיוון שרופא זה כבר אינו עימנו, אין אפשרות לשאול אותו ואפשר רק לנסות ולנחש או לנתח בעצמנו.

מכיוון שהצ'י המכונן חסר הצורה מתפתח מרגע יצירת הגוף הפיזי של העובר, אני יכול להסיק שככל הנראה התכוון דר' לי דווקא לצ'י המכונן בעל הצורה. כל עוד העובר נמצא ברחם אימו, הוא ניזון מצ'י ודם שכבר מכילים צ'י מכונן של אימו. ברגע הלידה, העובר אמנם נאלץ להתחיל לצרוך מזון בעצמו דרך מערכת העיכול, אך לרב, מזון זה הוא חלב אם, שאינו תוצר ישיר להשפעת השמיים והארץ על המזון שלנו אלא תוצר השפעה עקיפה של גוף האם המניקה. רק כעבור כחצי שנה ממועד הלידה, מתחיל התינוק לטעם מזון באופן ישיר. מכיוון שכך, טרם השתכנעתי בנוגע למועד יצירת מפת הלידה. אשמח לשמוע את דעתם ותובנותכם.

                                                                                                                                                            
הערות
השפעת שש עונות השנה (הצ'י הקבוע - הצ'י המארח) על הסביבה ועל גוף האדם:
ג'ואה יין רוח עץ - עונת הצ'י ההתחלתי (הראשון)
שאו יין אש הריבון - עונת הצ'י השני
שאו יאנג אש השר - עונת הצ'י השלישי
תאי יין לחות אדמה - עונת הצ'י הרביעי
יאנג מינג יובש מתכת - עונת הצ'י החמישי
תאי יאנג קור מים - עונת הצ'י הסופי (השישי)

תובנות על כינון הצ'י ומנגנון הנפש בסביבה זרה

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית

שאנג חאן לון והתמרת צ'י של ששת הערוצים - שורש, ענף וצ'י האמצע

יום חמישי, 4 בינואר 2018

חיבור בין שמיים-ארץ-אדם

זאת הפעם השנייה שיוצא לי להגיע לטאיוון במהלך עונת החורף. לרב יוצא לי להתגורר בדרומה של טאיוון וליהנות ממזג אויר נוח למדי יחסית לחורף הישראלי. החורף בדרום טאיוון חמים ב-4 עד 6 מעלות מזה שבישראל ולמרות שזה לא נשמע כמו הבדל משמעותי, מדובר בהבדל לא קטן. בביקורי הקודם הצטרפתי לצפייה קלינית בבית חולים מקומי. מדי מספר מטופלים טרח מנהל בית החולים להדגיש בפני שמדובר בחורף קר במיוחד ושמטופלים רבים סובלים מחדירת קור לגוף והופעת דופק הדוק שמאמת זאת. אמירה זו שעשעה אותי, במיוחד מכיוון שלמרות שכל המטופלים הגיעו עם מעילים כבדים, אני הגעתי לקליניקה לבוש בחולצה עם שרוולים קצרים. אין ספק שעבור תושבי דרום טאיוון מדובר היה בחורף קר מהרגיל ואילו עבורי היה מדובר במזג אויר אביבי ונעים. אבל מדוע הטאיוונים מתלוננים שקר להם כל כך כאשר יש 24 מעלות? למה להם קר ולי חם למרות שאנחנו נמצאים באותו אזור בדיוק? ומדוע אכן מופיעים סממנים של חדירת קור פתוגני אל הגוף? 

הפילוסופיה הסינית מסבירה שהאדם נברא מתוך החיבור בין השמיים והארץ ונוצר בדמותם, אבל מה זה בדיוק אומר מבחינת החיבור שבין האדם ושמיים-ארץ? כיום אנחנו יודעים שצורות החיים בכדור הארץ מבוססות פחמן ובנויות ממולקולות אורגניות, המשלבות בסיס פחמני שאליו קשורים אטומי מימן. כדור הארץ מספק לאדם חמצן לנשימה, חום ואור שמש, הגנה מפני קרינה קוסמית, אטמוספירה שמאפשרת למים להימצא במצב צבירה נוזלי, פעילות גיאולוגית שהכרחית להתפתחות חיים, שדה מגנטי שמונע בריחת חלקיקים מהאטמוספירה העליונה, סיבוב על ציר שמאפשר מחזור יום-לילה, נטיית ציר הסיבוב יחד עם סיבוב סביב השמש מאפשרים חילופי עונות, ירח שכבידתו מייצבת את נטיית ציר סיבוב כדור הארץ ומאפשרת ייצוב מחזור עונות השנה וכד' שהינם תנאים בסיסיים לקיום חיים על פני כדור הארץ. כלומר, האדם נברא בתוך מערכת שתומכת בקיומו. האדם לא רק נברא ממערכת זו ומתקיים מתוצאות השפעתה, הוא אף מסתנכרן עם שינויים בה. למשל, השעון הביולוגי של האדם מסונכרן עם מקצב הזמן ומכוייל על ידי אור השמש. מחקרים מראים שאנשים שנולדו בחודשים שונים נוטים לחלות במחלות שונות בהתאם לחודש הלידה. כמו כן, ישנם גנים בגופנו שמופעלים ומכובים בהתאם לעונות השנה ומצביעים על כך שה-DNA  שלנו מגיב לשינויי העונות ומשפיע על הכימיה של גופנו.

המקבילה הסינית לראיה המדעית המודרנית מסבירה שמכיוון שהאדם נברא מתוך מערכת שמיים-ארץ עצמה, טבועות בו איכויות שזהות באופיין ותבניתן לאילו הקיימות במערכת זו. האדם ניזון ממזון ומשקה ונושם אויר, שנבראו גם הם תחת השפעת חוקי מערכת שמיים-ארץ, דבר שמאפשר לו להתחדש בתכונות מערכת שמיים-ארץ ולשמר יכולתו להסתנכרן ולהדהד עם שינויים במערכת שיצרה אותם לאורך עונות השנה ושעות היממה, כמָהוֹד של הטבע. כך, כאשר מגיעה עונת האביב, גוף האדם מהדהד לפי השינויים שמתחוללים בטבע ומגיב באופן דומה לשינויים אלו. שינויים סדירים אלו בין שמיים וארץ, בעלי חוקיות קבועה ומחזורית שמאפשרת לאדם לגדול ולעבור מינקות, לבגרות ולבסוף לזקנה. שש עונות הצ'י משפיעות על גוף האדם ומהדהדות בו באופן דומה לאופיין בטבע בכל רגע ורגע מחייו ובמהלך כל עונה מתגברת השפעת הצ'י הספציפי לעונה זו, כפי שפירטתי בתרגום ששת פרקי עונות הצ'י מספרו של פנג דזה-אי. 

כאשר האדם אינו מצליח לשמור על סנכרון עם מערכת שמיים-ארץ, בריאותו נפגעת ומתפתחת מחלה. למרות שסדר עונות השנה קבוע ורצף השינוי בין העונות אינו משתנה, יציבות ואחידות השינוי אינה תמיד חלקה. כלומר, ישנן שנים בהן השינויים שמתחוללים מעונה לעונה עשויים להיות חריפים או אקראיים ובלתי צפויים ולכן אפשר לחוות תקופות קרות או חמות יותר מהממוצע במהלך אותה עונה. שינויים אלו נחשבים לחלק מצ'י אורח זמני שמשבש את האיכות הסדירה והצפויה של צ'י עונות השנה הקבועות. שינוי זה הינו יחסי לממוצע הרב שנתי הצפוי ועשוי להיות מתון או חריף. כמו כן, משך השינוי עשוי להיות קצר או ארוך כך שהחורף כולו יכול להיות חמים או קר מהרגיל או ששינוי זה יתבטא רק בשבוע או חודש בודד מעונת החורף. 

כאשר האדם בריא וגופו יחסית מאוזן ומסונכרן עם השינויים השגרתיים של עונות השנה, גופו מצליח לבלום ולרסן את הדהוד השינויים החריפים והלא צפויים שמחוללים הצ'י האורחים, ולהישאר בריא. לעומת זאת, אם אינו בקו הבריאות, גופו עשוי להדהד את השינויים הפתאומיים ולחלות בהתאם לאופי השינוי בקור, חום, לחות וכדומה. 

מכאן יוצא שאדם שגדל באזור ספציפי על פני כדור הארץ במשך דורות רבים, מותאם לשינויים הייחודיים שמתחוללים בין שמיים וארץ באזור מגוריו. למרות שבין אזורים שונים על פני כדור הארץ מופיע ביטוי שונה מעט של כל שש העונות, וטווח השינויים שבין קיצון אחד לשני משתנה, יוצא שהחורף קר מהקיץ. לכן, האדם יחוש ירידה בטמפרטורות בתקופת החורף והתכנסות כלפי פנים בהתאם לתכונות צ'י הקור ופאזת המים או עליה בטמפרטורות בתקופת הקיץ והיפתחות כלפי חוץ בהתאם לתכונות צ'י החום ופאזת האש. גוף האדם מותאם לשינוי זה ומסתנכרן איתו, אך כאשר האדם עובר מאזור חורפי קר לאזור חורפי חמים יחסית, אשר דומה לעונת האביב במקום מגוריו הקבוע, גופו קולט את השינוי בסביבה והסנכרון המקורי משתבש. כך, כאשר החום היאנגי אמור היה להיאצר במהלך תקופת החורף הקר ולהשתחרר בתקופת האביב המתחמם, יחוש הגוף הופעה מוקדמת של האביב במקום המגורים החדש והצ'י היאנגי ישתחרר טרם זמנו, דבר שעשוי להוביל להתפתחות מחלה.

בסיכומו של דבר, אמנם עבור הטאיוונים מדובר היה בחורף קר, עבורי מדובר היה באביב חמים. תושבי טאיוון היו מסוגלים ללבוש מעילים חמים ולחוש קור ואילו אני הרגשתי שחם מדי לבגדים חורפיים. האדם מותאם לסביבה בה גדל ולעונות השנה אותן חווה כל חייו ומעבר למדינה אחרת עלול להביא להתפתחות חוסר איזון ונטייה לקליטת מחלות ומוטב לו להצליח להסתנכרן עם הסביבה החדשה אליה היגר על מנת לשמור על בריאותו.

                                                                                                                                                           
הערות
השפעת שש עונות השנה על הסביבה ועל גוף האדם
ג'ואה יין רוח עץ - עונת הצ'י ההתחלתי (הראשון)
שאו יין אש הריבון - עונת הצ'י השני
שאו יאנג אש השר - עונת הצ'י השלישי
תאי יין לחות אדמה - עונת הצ'י הרביעי
יאנג מינג יובש מתכת - עונת הצ'י החמישי
תאי יאנג קור מים - עונת הצ'י הסופי (השישי)