כל מי שיצא לו לקרוא תרגום כלשהו של כתבים סינים עתיקים מרגיש לפעמים שהם לא מובנים. אחת הסיבות לכך היא השימוש הלקוני בשפה שעשו הסינים הקדמונים שאפשר להקבילה לעברית העתיקה שמופיעה בתורה. סיבה נוספת וחשובה אף יותר היא הידע העצום שהיה לרופאים המלומדים במגוון רחב של תורות, פילוסופיות וכתבים. לכן לקרוא את הכתבים העתיקים זה כמו לקרוא כתב חידה או צופן שמצריך ידע נרחב במגוון תחומים. כך למשל לי דונג־יואן עושה שימוש בתורת חמש התנועות וששת הצ'י או ביסודות של ספר התמורות. הוא מצטט פרשנים של הכתבים הקלאסיים ומשתמש בגזעים ובענפים להתייחס לזמן ומרחב. וחשוב לא פחות, הוא יוצא מתוך הנחה שכולנו מכירים את תפקודי צמחי המרפא כפי שהם היו מוכרים בתקופתו ובספריו של מורו ג'אנג יואן־סו. אחרי הכל, כל אלו נחשבו לידע בסיסי בתקופתו וקצת נשכחו בתקופתנו. בדרך כלל כשאני מעלה לכאן רשומה, אני נוהג לנתח אותה תוך כדי התרגום, הפעם אשים את התרגום בנפרד כדי לתת לכם הזדמנות לנסות לפענח לבד, מעין אתגר. את ניתוח הפרק אוסיף מתחת אם תרצו להציץ..
פרע בריקון שתן ודליפה מתוך "הספר שנאצר בסוד בחדר הסחלב" מאת לי דונג־יואן
蘭室秘藏·卷下·小便淋閉門·小便淋閉論
《難經》云：「病有關有格，關則不得小便。」又云：「關，無出之謂。」皆邪熱為病也。分在氣在血而治之，以渴與不渴而辯之。如渴而小便不利者，是熱在上焦肺之分，故渴而小便不利也。夫小便者，是足太陽膀胱經所主也。長生於申，申者，西方金也。肺合生水，若肺中有熱，不能生水，是絕其水之源。經云：虛則補其母，宜清肺而滋其化源也。故當從肺之分，助其秋令，水自生焉。 又如雨、如露、如霜，皆從天而降下也。乃陽中之陰，明秋氣自天而降下也。且藥有氣之薄者，乃陽中之陰，是感秋清肅殺之氣而生，可以補肺之不足，淡味滲泄之藥是也。茯苓、澤瀉、琥珀、燈心、通草、車前子、木通、瞿麥、萹蓄之類，以清肺之氣，泄其火，資水之上源也。
קאנון הקושיות אומר: "יש מחלות של הברחה ויש של דחייה, כשיש הברחה לא מתקבל שתן", כמו כן נאמר "הברחה - משמעותה שאין יציאה". כל אלו הם מחלה של חום משובש. נטפל [בחום] על סמך הימצאותו בחלק הצ'י או הדם ועל סמך צמא או העדר צמא נזהה [את מיקומו של החום בגוף]. אם יש צמא ובנוסף יש פרע בריקון שתן זה חום שנמצא בחלק של הריאות במחמם העליון, לכן יש צמא ובנוסף פרע בריקון שתן. להבנתי, השתן נמצא באחריות ערוץ תאי־יאנג של הרגל ושלפוחית השתן. [ערוץ זה] מתקיים [בזמן של ענף] שן (15:00-17:00, נ.א), [ענף] שן [נמצא בזמן] של המתכת בכיוון מערב. הריאות מאחדות ויוצרות את המים, אם בתוך הריאות יש חום הן אינן מסוגלות ליצור מים ואז נגדע מקור המים שלהן. הקאנון [הפנימי] אומר: "בהעדר נמלא את האמא שלו", רצוי לצלל את הריאות ולהזין את מקור התמרתן. לכן צריך לסייע לפקודות [ההורדה והאיסוף של] הסתיו מתוך ההיבט של הריאות ואז המים יווצרו מאליהם. יתר על כן למשל הגשם, הטל או הכפור [היינים], שכולם יורדים מטה מן השמיים [היאנגים], הם "היין שבתוך היאנג", זה מוכיח שצ'י הסתיו [שבתקופתו הם מופיעים] יורד מטה מן השמיים. כמו כן מבחינת צמחים יש כאלו שהצ'י שלהם עדין, ולכן הם "היין שבתוך היאנג", זה מכיוון שהם נוצרו כשקלטו את הצ'י הצלול, המטהר וההורג של הסתיו, הם מסוגלים למלא את מה שחסר בריאות, אלו הצמחים המחלחלים והמפרישים שטעמם תפל. [צמחים] כגון fu ling, ze xie, ho po, deng xin, tong cao, che qian zi, mu tong, qu mai ו-bian xu יצללו את צ'י הריאות, יפרישו את האש של [הריאות] וייתמכו במקור העליון של המים.
如不渴而小便不通者，熱在下焦血分，故不渴而大燥，小便不通也。熱閉於下焦者，腎也，膀胱也，乃陰中之陰，陰受熱邪，閉塞其流··· 須用感北方寒水之化，氣味俱陰之藥，以除其熱，泄其閉塞。
אם אין צמא ובנוסף [דרכי] השתן אינן פתוחות, החום נמצא במחמם התחתון בחלק של הדם ולכן אין צמא ונגרם יובש גדול ובנוסף [דרכי] השתן אינן פתוחות. "המחמם התחתון" שנחסם על ידי החום מתייחס לכליות ולשלפוחית השתן. [איברים אלו] הם "יין בתוך יין", [וכשאזור] היין קולט חום משובש הוא סוגר ופוקק את זרימתו... יש להשתמש [בצמחים] שקלטו את התמרת [צ'י] הקור [והתמרת תנועת] המים של כיוון צפון, צמחים שהצ'י והטעם שלהם שניהם יינים על מנת לסלק את החום [שבכליות ובשלפוחית השתן] ולהפריש את החסימה שפוקקת אותם.
《內經》云：無陽則陰無以生，無陰則陽無以化。若服淡滲之藥，其性乃陽中之陰，非純陽之劑，陽無以化，何能補重陰之不足也？
須用感地之水運而生太苦之味，感天之寒藥而生大寒之氣。此氣味俱陰，乃陰中之陰也。大寒之氣，人稟之生膀胱。寒水之運，人感之生腎。此藥能補腎與膀胱。受陽中之陽，熱火之邪，而閉其下焦，使小便不通也。夫用大苦寒之藥，治法當寒因熱用。
[בפרשנות של וואנג בינג] לקאנון הפנימי נאמר "בלא יאנג אין ליין ממה להיווצר, בלא יין אין ליאנג ממה להיות מותמר" . אם [לשם פתיחת דרכי השתן] צורכים צמחים תפלים ומחלחלים שטבע [הצ'י העדין שלהם] הוא "יין בתוך יאנג" , זאת אינה פורמולה יאנגית טהורה, שבה [ללא יין] אין ליאנג ממה להיות מותמר, כיצד יוכלו [צמחים שמתמירים יאנג] למלא את החוסר שיש ביין הכפול?!
יש להשתמש [בצמח] שחש את תנועת המים של הארץ ולכן נוצר בו טעם מר עז, וצמח שחש את [צ'י] הקור של השמיים ונוצר בו צ'י של קור עז. צ'י וטעם אלו שניהם יינים, לכן זהו "יין שבתוך היין". כשהצ'י של הקור הגדול מואצל לאדם הוא יוצר בו את שלפוחית השתן. כשהתנועה של מים־קור מורגשת על ידי האדם היא יוצרת את הכליות. צמחים אלו מסוגלים למלא את הכליות ואת שלפוחית השתן. [כשהגוף] קולט [צ'י] משובש של חום ואש שהם [צ'י של] "יאנג בתוך יאנג", הם סוגרים את המחמם התחתון שלו וגורמים לכך [שדרכי] השתן אינן פתוחות. השימוש בצמחים מרים וקרים מאוד, זה שיטת הטיפול [שנקראת] "כשהגורם הוא חום נשתמש בקירור".
הסבר ופרשנות
קאנון 81 הקושיות של הקיסר הצהוב מתאר שתי מחלות שקשורות במערכת השתן, האחת נקראת דחייה (格ge) והשנייה נקראת הברחה (關guan). במחלה שנקאת "הברחה" יש פרע בריקון שתן, קרי יציאת השתן אינה תקינה. מחלות אלו נגרמות כתוצאה מצ'י חום משובש (שאינו צ'י חום תקין של הגוף). "הברחה" או פרע בריקון שתן יכולים להיגרם כתוצאה מחום במקומות שונים ולכן צריך להתאים את הטיפול לאזור המחלה. לשם כך נחלק את המחלה למחמם העליון אותו נכנה "חלק הצ'י" ולמחמם תחתון אותו נכנה "חלק הדם". נקודת המפתח לזיהוי האם מדובר בחום בחלק הצ'י או חום בחלק הדם היא צמא או העדר שלו. אם בנוסף לפרע בריקון שתן מופיע צמא נדע שהמחלה נמצאת בחלק הצ'י של הריאות במחמם העליון. אם לא מופיע צמא במקביל לפרע בריקון השתן סימן שהמחלה נמצאת בחלק הדם של הכליות ושלפוחית השתן במחמם התחתון.
תאי־יאנג שלפוחית השתן היא האיבר שמפריש את השתן מהגוף. הזמן בו הצ'י המזין בערוץ שלה משגשג הוא הזמן של הענף השמימי שן בין השעות 15:00 ל-17:00. כאשר מחלקים את היממה לארבע פאזות, זמן זה נמצא בשלב התנועה מטה בפאזה של המתכת ובעונת הסתיו. הפאזה של הריאות היא המתכת, זאת גם הפאזה של הסתיו. לאחר שהטחול ממצה נוזלים מהמזון שבקיבה, הוא מעלה את חלקם אל הריאות שמפיצות וממטירות את הנוזלים לכל עבר על בסיס תפקודן בהפצה ומורידות את היתר מטה לכליות על בסיס תפקודן בהורדה וטיהור. בכך המתכת (ריאות) יוצרת את המים (המים והכליות). כאשר חום משובש מתנחל בריאות, חום יאנגי זה מעודד תנועה מעלה ומפריע לתנועה של הריאות כלפי מטה ובכך מפריע למים להגיע אל הכליות ושלפוחית השתן. החום גם מזיק לנוזלים בריאות וכאשר זה קורה נוצר צמא. זאת הסיבה שבמקביל לפרע בריקון שתן מופיע גם צמא. כאשר מתכת־אם אינה יוצרת את מים־בן נוצר העדר בבן. במקרה כזה נפעל לפי ההנחיה ש"בהעדר נמלא את האמא של הבן" כלומר נצטרך למלא את הריאות בכדי לטפל בכליות ובשלפוחית השתן.
הריאות שנמצאות גבוה מעל הלב מקבילות לרקיע/שמיים שמעל הבריאה כולה. בעונת הסתיו, צ'י המתכת מתגבר ופקודת האיסוף והכינוס של סתיו־מתכת מקבלת ביטוי. צ'י המתכת אוסף את הצ'י היאנגי של השמיים ומוריד אותו אל הארץ ואיתו יורדים גם משקעים כגון טל, כפור וגשם. משקעים אלו הם מים בתצורות שונות ולכן הם יין. ירידה זו של המשקעים היינים מהשמיים היאנגים ממחישה כיצד פקודת סתיו־מתכת משגשגת בעונה זו. מכיוון שמדובר ביין שיורד מהשמיים היאנגים, אפשר לקרוא למשקעים אלו "היין שבתוך היאנג". רעיון זה של "היין בתוך היאנג" מקורו בארבע התופעות (四象si xiang) שבתורת התמורות. החלק של היממה בו יש תנועה מהארץ ומעלה הוא יין והחלק בו יש תנועה מהשמיים ומטה הוא יאנג. כאשר מחלקים את השנה לארבע, מקבלים שהקיץ והסתיו הם יאנג והחורף והאביב הם יין. החורף הוא "יין בתוך יין" והקיץ הוא "יאנג בתוך יאנג". האביב הוא "היאנג שבתוך היין" ולכן הוא יאנג מועט או "שאו יאנג", הסתיו הוא "היין שבתוך היאנג".
גם בין צמחי המרפא אפשר למצוא צמחים בעלי איכות של "יין בתוך יאנג". השמיים מעניקים לצמחים את איכות הצ'י שלהם והארץ מעניקה להם את הטעם. לכן הצ'י יאנגי והטעם ייני. גם את הצ'י והטעם אפשר לחלק ליין ויאנג לפי עדינות וגסות הטעם. כאשר הצ'י של הצמח נחשב עדין, עדינות זו היא יין ולכן צמחים כאלה נחשבים "יין (עדין) בתוך יאנג (צ'י)". הסיבה לכך שצמחים שונים זוכים לצ'י וטעם עדינים או גסים היא שכל צמח צומח בעונה שונה ולכן מקבל השפעות שונות מהצ'י והפאזה של השמיים והארץ. השמיים משפיעים באמצעות ששת הצ'י והארץ משפיעה באמצעות חמש התנועות (ביטוי של חמש הפאזות על פני זמן מרחב של שנה).
נחזור אל הצמחים בעלי הצ'י העדין שאיכותם "יין בתוך יאנג". מכיוון שאיכות זו תואמת את עונת הסתיו, פאזת המתכת ותנועת הריאות הם יכולים לסייע לריאות לבצע את תפקידן ולכן נחשבים כ"ממלאים את הריאות" למרות שהם לא באמת מספקים לריאות צ'י או יין. למעשה, צמחים אלו משקמים את התכלית/שימוש (用yong) של הריאות ולא את התוכן/גוף (體ti) שלהן.
בספר "מקורות התחלת הרפואה" שכתב ג'אנג יואן־סו, מורו של לי דונג־יואן, נאמר:
醫學啟源·卷之下·十二用藥備旨·十七藥類法象·燥降收：
氣之薄者，陽中之陰，氣薄則發泄，辛、甘、淡、平、寒、涼是也
העדין שבצ'י הוא "יין בתוך יאנג", כשהצ'י עדין יש פליטה והפרשה אלו הם חריף, מתוק, תפל, מאוזן, קר וקריר.
תחת קטיגוריה זו מפורטת רשימה ארוכה של צמחים שאיכותם "יין בתוך יאנג" ומתואר התפקוד של כל צמח וצמח. בין היתר מופיעים שם הצמחים fu ling, , ze xie, ho po, deng xin, tong cao, che qian zi, mu tong, qu mai ו-bian xu שמוזכרים למעלה. רוב הצמחים האלו הם צמחים בעלי טעם תפל או מתוק וצ'י מאוזן, קריר או קר (חלקם דווקא מרירים). צמחים אלו יפרישו את החום דרך מערכת השתן ויפתחו אותה לתנועה.
אז מה בנוגע למקרים בהם החום המשובש נמצא במחמם התחתון?
האם גם בפרע בריקון שתן במחמם התחתון נוכל להשתמש בצמחים תפלים מחלחלים על מנת לפתוח את דרכי השתן החסומות?
אם לא מופיע צמא זה סימן שפגיעת החום המשובש התרחשה במחמם התחתון בו נמצאות הכליות ושלפוחית השתן. הכליות ושלפוחית השתן הם איברים של פאזת המים, כיוון צפון וחורף. מכיוון שכך הם נחשבים איברים של "יין בתוך יין". כאשר חום יאנגי שהוא "יאנג בתוך יאנג" פוגע במקום ייני כזה, הוא מגביל את תפקודו ופוקק אותו. שלפוחית השתן היא איבר של פאזת המים ונמצאת במערכת תאי־יאנג־קור־מים, כלומר היא אמורה להיות צלולה וקרירה. אולם כאשר חום נכנס אל השלפוחית הוא משבש את התפקוד הצלול התקין שלה וגורם לחסימה של דרכי השתן.
הדרך לפתור את הבעיה היא שימוש בצמחים שישיבו לשלפוחית השתן את הצ'י הקר של תאי־יאנג ואת הפאזה/התנועה של המים. צמחים תפלים מחלחלים שפותחים את דרכי השתן אינם מתאימים כאן מכיוון שהם "יין בתוך יאנג". כאן הוא מצטט את וואנג בינג בפרשנותו על פרק 74 בקאנון הפנימי שם נאמר "שסתיו ובחורף נטפח יין/ייניות". וואנג בינג מדגיש שיין ויאנג הם שורש האחד של השני והאחד לא יכול להיווצר ללא השני. על סמך רעיון זה מדגיש לי דונג־יואן שצמחים שטבעם "יין בתוך יאנג" מאפשרים יצירה של יאנג, לעומת זאת במקרה הנוכחי אנחנו לא צריכים ליצור יאנג אלא צריכים למלא יין ולכן צמחים מחלחלים תפלים לא מתאימים כאן. במקומם צריך צמחים בעלי צ'י ייני וטעם ייני, קרי "יין בתוך יין" או "יין כפול".
כאשר צ'י הקור (אחד מששת הצ'י של השמיים) משפיע על הצמחים הוא מעניק להם איכות קרה. כאשר הוא משפיע על האדם הוא יוצר בו את האיבר המאפסן היאנגי - שלפוחית השתן. כאשר תנועת המים (אחת מחמש התנועות של הארץ) משפיעה על הצמחים היא מעניקה להם טעם ייני מר. כאשר היא משפיעה על האדם היא יוצרת בו את האיבר האוצר הייני - הכליות. לכן צמחים קרים ומרים מסוגלים למלא את התכלית התפקודית של הכליות ושלפוחית השתן (ולא את התוכן החומרי הייני שלהם).
אם נחזור שוב לספר של ג'אנג יואן־סו נוכל לראות אילו צמחים נחשבים על ידו ל"יין בתוך יין":
醫學啟源·卷之下·十二用藥備旨·十七藥類法象·寒沉藏
味之厚者，陰中之陰，味厚則泄，酸、苦、〔咸〕、寒是也。
הגס שבטעם הוא יין בתוך יין, כשהטעם גס יש הפרשה, אלו הם חמוץ, מר [מלוח] וקר.
בין הצמחים שנחשבים "יין בתוך יין" בספר זה נוכל למלוא את zhi mu ו-huang bai. לכן בפורמולות שמוצעות לטיפול בפרע בריקון שתן ללא צמא כתוצאה מחום בהיבט הדם אפשר למצוא את הפורמולה Zi Shen Wan (גלולה להזנת הכליות) לה הוא קורא גם Tong Guan Wan (גלולה לפתיחת הבריח) שמורכבת משלושה צמחים: huang bai 30g, zhi mu30g והצמח rou gui 1.5g שמנחה אותה אל המטרה. למרות שהפורמולה לא באמת מזינה את יין הכליות היא מסלקת את החום שמזיק לו.
צמד הצמחים huang bai ו-zhi mu שולב בדורות הבאים יחד עם liu wei di huang wan ויצר את הפורמולה zhi bai di huang wan. צמד זה שימש גם את ג'ו דאן־שי ביצירת הפורמולה Da Bu Yin Jian שמטפלת באש כתוצאה מחוסר יין. למעשה, לי דונג־יואן שימש כאן כהשראה לדורות רבים של רופאים סינים ויצר את הבסיס לפורמולות רבות שמטפלות באש־השר.
כשהתחלתי לכתוב את ספרי הראשון הגעתי למסקנה שבשביל לקרוא כתבים סינים עתיקים צריך שידע כגון חמש התנועות וששת הצ'י, הגזעים והענפים, תורת התמורות והשפעתם על הטבע והאדם לנגיש יותר עבור הקורא. כך יתאפשר לנו לקרוא כתבים מורכבים כגון זה שמתורגם כאן ולהבין אותם בקלות יחסית (יחסית כי לפעמים עדיין צריך לשבור קצת את הראש כדי להבין למה התכוונות הרופאים הסינים). זאת הסיבה שבסופו של דבר כתבתי את "לשוב אל המקור - התנועה המעגלית", כדי שישמש כמבוא לכתבים מורכבים יותר שיגיעו בהמשך. חלק מהקטע המתורגם כאן מופיע בספר ההמשך של "לשוב אל המקור" ומראה בדיוק מדוע צריך את המבוא הזה.
