דפים

יום שבת, 1 באוקטובר 2022

צ'י אחד בתוהו ובוהו - חלק ב'

 מתוך הפרק הראשון של "לשוב אל המקור - התנועה המעגלית בטבע". המשך של חלק א'

הפילוסוף הניאו־קונפוציאני לַאי גְ'ה־דֶּה (1525-1604來知德Lái Zhī Dé) יצר תרשים טאי־ג'י שמשלב בתוכו את רעיון הבריאה ואת יחסי יין-יאנג. העיגול הלבן במרכז מסמל את הטאי־ג'י, אותו צ'י מקורי בתוהו ובוהו לפני ההיפרדות ליין ויאנג. תנועת היפרדות של יין ויאנג מתוארת כאן עם כיוון השעון. היאנג עולה מלמטה למעלה ומבפנים כלפי חוץ והיין יורד מלמעלה למטה ומבפנים כלפי חוץ. כאשר הם מגיעים לשיאם הם מתחילים להתמעט, היין עולה מעלה והיאנג יורד מטה.

  


תרשים 1 – תרשים הטאי־ג'י בספרו של לַאי גְ'ה־דֶּה (משמאל) ומשמעותו (מימין).

 

בפרשנות הגדולה על קאנון התמורות (易傳Yì Chuán) נאמר[1]:

易有太極,是生兩儀,兩儀生四象,四像生八卦

[בתורת] התמורות יש את טאי־ג'י שיוצר את שני הכלים, שני הכלים יוצרים את ארבע התופעות, ארבע התופעות יוצרות את שמונה הטריגרמות.

 

קוֹנְג יִינְג־דַּה (574-648 Kǒng Yǐng Dá孔穎達) הוסיף פרשנות על מהות המונח טאי־ג'י:

太極謂天地未分之前,元氣混而為一

טאי־ג'י הוא כינויו [של המצב] שקדם להיפרדות השמיים והארץ, [במצב זה] הצ'י המקורי [נמצא] בתוהו והינו אחד.

 

טאי־ג'י הוא השלב ההיולי[2] בו היקום היה שרוי בתוהו ובוהו, לפני שהתרחשה ההפרדה בצ'י המקורי של היקום לשמיים וארץ. הוא ממשיך ומבאר:

不言天地而言兩儀者,指其物體;下與四象相對,故曰兩儀,謂兩體容儀也

[הקטע הנ"ל שמקורו בקאנון התמורות] לא מדבר על שמיים וארץ אלא מדבר על שני הכלים [מכיוון שהוא] מצביע על תוכנם [של השמיים והארץ]; [כמו כן שני הכלים] יחסיים לארבע התופעות [שמתוארות] בהמשך, על כן נאמר 'שני הכלים' ככינוי לתוכן שני כלי הכלה.


יין ויאנג מכילים ומוכלים בכל הברואים ויכולים לתאר את האיכות החומרית של כל אחד מהם, איכות שהינה התוכן של כל הדברים שבין השמיים והארץ. על כן נהוג לכנות את יין ויאנג בשם "שני הכלים". משפט המקור בקאנון התמורות מתייחס לתוכן השמיים והארץ כיין ויאנג, ובהמשך דן בקשר שבין שני הכלים וארבע התופעות, על כן בחר להשתמש במונח "שני הכלים" ולא במונח "שמיים וארץ".

 

נחזור להמשך תיאור הבריאה על פי הכוונה המקורית של ארבעת החכמים:

清濁之間,是謂中氣,中氣者,陰陽升降之樞軸,所謂土也。樞軸運動,清氣左旋,升而化火,濁氣右轉,降而化水。化火則熱,化水則寒。

התווך שבין הצלול והעכור מכונה בשם צ'י המרכז. צ'י המרכז הוא הציר שבין עלייה וירידה של יין ויאנג והינו מה שמכונה "אדמה". הציר נע וזע, צ'י צלול מסתחרר שמאלה, עולה ומותמר לאש, צ'י עכור סובב ימינה, יורד ומותמר לקור. [מה] שהותמר לאש חם [ומה] שהותמר למים קר.

 

מה שנמצא במרכז התנועה בין מעלה ומטה, בתווך שבין העכור והצלול מכונה צ'י המרכז. צ'י זה הוא ציר התנועה של יין ויאנג בכיוונים מעלה ומטה. אופיו של צ'י המרכז דומה לאופייה של האדמה מבחינת היותו מקור יציבות וניטרליות בין כיווני התנועה השונים. ציר צ'י המרכז נמצא בתנועה סיבובית מתמדת. אם נדמה את תנועתו בכיוון השעון, ניווכח שנקודה על גבי תחתיתו של הציר תנוע שמאלה ומעלה ואילו נקודה על גבי חלקו העליון של הציר תנוע ימינה ומטה. צ'י צלול שואף לעלות מעלה ולכן בהתאם לכיוון סיבוב הציר הוא נע שמאלה ומעלה בדומה לחומה של האש הבוערת ועולה למעלה. צ'י עכור שואף לשקוע מטה משום כך, בהתאם לכיוון סיבוב הציר הוא נע ימינה ומטה בדומה לאוויר קר שכבד מהאוויר החם ושוקע מטה.

 


תרשים 2 – נקודות על ציר הסיבוב.

  

方其半升,未成火也,名之曰木。木之氣溫,升而不已,積溫成熱,而化火矣。方其半降,未成水也,名之曰金。金之氣涼,降而不已,積涼成寒,而化水矣

כאשר [הצ'י] עולה מחצית הדרך ועדיין לא הופך לאש הוא נקרא עץ. צ'י העץ חמים, עולה ללא הפסק, צובר חום והופך לחם ולבסוף מותמר לאש. כאשר [הצ'י] יורד מחצית הדרך ועדיין לא הופך למים הוא נקרא מתכת. צ'י המתכת קריר, יורד ללא הפסק, צובר קור והופך לקר ולבסוף מותמר למים.

האנרגיה שעלתה כל הדרך מעלה אל השיא הינה אנרגיה של חום בעל אופי תנועה מעלה ועל כן אפשר לדמות אותה לאש. כיצד נכנה את האנרגיה אשר הינה בחצי הדרך מעלה? אנרגיה זו אינה חמה כמו זו המכונה אש ומכיוון שהינה רק חמימה ותנועתה התפשטות ועלייה ניתן לדמות אותה לעץ שגזעו צומח מעלה וענפיו מתפרסים לכל עבר. רק בתום תהליך התנועה מעלה והתחממות אנרגיה זו נכנה אותה בשם אש. האנרגיה שירדה מטה והגיעה לשיא דומה באופייה למים הזורמים מטה והינה קרה ועל כן נדמה אותה למים. כאשר אנרגיה זו הינה בחצי הדרך מטה אופייה קריר בלבד (אינה קרה מאוד) ותכונתה דומה למתכת הכבדה ששוקעת ומכנסת (דוחסת) ועל כן נדמה אותה למתכת.

  


תרשים 3

תיאורים אלו של תהליך הבריאה והתנועה המעגלית בה הפאזות מים, עץ, אש ומתכת מייצגות תנועה סביב ציר האדמה, מקורם ברעיון עתיק יומין שמופיע בתרשים הנהר. תרשים זה היווה את הבסיס למגוון רעיונות שבהמשך התפתחו לתיאוריות שאנו מכירים כיום. הבנת תרשים הנהר חיונית להבנת הדרכים השונות לייצוג יין ויאנג בכתבים הרפואיים הסינים.

 


תרשים 4 – דרכים שונות לייצג את יין ויאנג

  



[1] הפרשנות הגדולה על קאנון התמורות (נקראת גם "עשרת הנספחים" או "עשר הכנפיים"十翼), פרק "נספח הצהרות"易傳·繫辭  .

[2] היולי - ראשוני, קדמון.

יום שבת, 17 בספטמבר 2022

צ'י אחד בתוהו ובוהו - חלק א'

קאנון הדרך והסגולה (דַאו דֵה־גִ'ינג 道德經Dào Dé Jīng) מסביר לנו שכל הדברים שקיימים ביקום נוצרו מתוך הדאו[1]:

道生一,一生二,二生三,三生萬物

הדאו יוצר אחד, האחד יוצר שניים, השניים יוצרים שלושה, השלושה יוצרים את  ריבוא[2] הדברים.

 על סמך הכרת ריבוא־הדברים[3] אנו יכולים להסיק את אופיו של הדאוֹ ומתוך הכרת הדאו אנו יכולים להבין את ריבוא־הדברים. על כן על מנת להבין את חוקיות התמורות שחלות בריבוא־הדברים על פי יין-יאנג, חמש הפאזות ושמונה הטריגרמות[4] עלינו ראשית להבין את הדאו ולהתחיל את החקירה בנקודה בה נוצר הפיצול הראשון מתוך הכְּלוּמִיּוֹת האינסופית או המרק הקוסמי ההיולי שנקרא דאו ומשם להתקדם ולהבין את ריבוא־הדברים.

למרות שהמשמעות המילולית של המונח wàn wù הוא "ריבוא־הדברים", הוא בא לתאר את המספר האינסופי של כל הדברים שנבראו בין השמיים והארץ. על מנת להבין כיצד הגיעו הסינים לרעיון של רבבה (עשרת אלפים), כל שצריך לעשות הוא לבחון את המשפט שפותח את קאנון הדרך והסגולה. הדאו הוא השלב הראשוני בו לא היה קיים דבר ולכן הוא שלב 0. כעבור 4 שלבים הבריאה מגיעה אל ריבוא־הדברים. אם נתבונן על הבריאה בראיה מתמטית בכפולות של 10, ניווכח שבשלב הרביעי שמיוצג על ידי 104 אנו מקבלים את המספר 10,000 שהוא הספרה 1 עם ארבעה אפסים מאחוריה.

 10,000=104         1,000=103          100=102          10=101          1=100

 גם קאנון התמורות[5] מציג רעיון דומה מאוד לתהליך הבריאה, רק שהדאו הוחלף בטאי־ג’י אשר מתחלק שוב ושוב ל-2 ובשלב הרביעי והאחרון מתקבלות 64 הקסגרמות[6] שאמורות לייצג את אינספור השינויים שמתחוללים בברואים. אפשר לומר ש-64 ההקסגרמות על שינוייהן מייצגות את השינויים שמתחוללים בריבוא־הדברים.

  

קאנון הדרך והסגולה

生一

一生二

二生三

三生萬物

דאו

אחד

שניים

שלושה

ריבוא־הדברים

שלב

0

1

2

3

4

10 בחזקה

100

101

102

103

104

מספר אפסים

1

10

100

1000

10,000

קאנון התמורות

טאי־ג'י

שני הכלים

ארבע תופעות

שמונה טריגרמות

שישים וארבע הקסגרמות

1

2

4

8

64

2 בחזקה

20

21

22

23

26

טבלה 1 – הביטוי המספרי של שלבי הבריאה.

 

אפשר להיווכח בכך שהרפואה הסינית הושפעה רבות מתורות אלו על סמך תיאורים שמופיעים בקאנון הפנימי. למשל בכרך שאלות הבסיס[7] מופיע תיאור של החלוקה החוזרת ונשנית מ-10 ועד רבבה:

陰陽者,數之可十,推之可百,數之可千,推之可萬,萬之大不可勝數,然其要一也

[מבחינת] יין ויאנג – אם נספור [אסוציאציות שלהם] אז אפשר להגיע לעשר, [אם] נרחיבן הלאה נוכל להגיע למאה, אם נספרן נוכל להגיע לאלף, [אם] נרחיבן הלאה נוכל להגיע לרבבה. [אסוציאציות] מעל רבבה בלתי ספירות, אך [העיקרון] המהותי שלהן עודנו אחד.

 את אחד מההסברים הנהירים והפשוטים ביותר לתהליך הבריאה בראיה סינית רפואית מצאתי בספרו של חְווַאנְגּ יוּ'אֶן־יוּ' (1705-1758 לספירה 黃元御Huáng Yuán Yù), הכוונה המקורית של ארבעת החכמים (1752四聖心源Sì Sheng Xīn Yuán ) שנפתח בתיאור של תהליך הבריאה ובו בחרתי להתמקד בספרי:

陰陽未判,一氣混茫。氣含陰陽,則有清濁,清則浮升,濁則沉降,自然之性也。升則為陽,降則為陰,陰陽異位,兩儀分焉

טרם קביעת יין ויאנג, [היה רק] צ'י אחד בתוהו ובוהו. הצ'י מכיל בתוכו יין ויאנג ועל כן קיימים צלילות ועכירות. הצלול צף ועולה, העכור שוקע ויורד, זהו טבעם. זה שעולה הוא יאנג וזה שיורד הוא יין, יין ויאנג משנים את עמדתם ומתחלקים לשני הכלים.

בראשית, לפני שהחל הכול, לפני שהופיעה מחשבה ראשונה, לפני שהחלו השיפוט והחלוקה בין כן-לא, מעלה-מטה, חום-קור, יין-יאנג היה רק תוהו ובוהו. התוהו ובוהו הוא כל הקיים ביקום מעורב כמרק קוסמי חסר סדר, צורה ושם. תוהו ובוהו זה מכונה בשם צ'י והיה אחד ואין מלבדו אחר. צ'י זה הכיל בתוכו את כל החומר או האנרגיה שביקום, את הצלול והעכור.

לחומר הצלול איכות קלה ועל כן הוא באופן טבעי נוטה לצוף ולעלות מעלה. לחומר העכור יש אופי כבד ועל כן הוא באופן טבעי נוטה לשקוע ולרדת למטה. ניגודיות זו בין שתי התכונות מביאה לפירוד בין שני החומרים. כל דבר צלול אשר באופיו נוטה לצוף ולעלות מכונה בשם יאנג וכל דבר עכור אשר באופיו נוטה לשקוע ולרדת מכונה יין. שתי איכויות מנוגדות אלו מכונות בשם "שני הכלים"[8].

  

2 הכלים

יין

יאנג

טאי־ג’י

צ'י מקורי

טבלה 2

מתוך הספר "לשוב אל המקור - התנועה המעגלית בטבע"

[1] קאנון הדרך והסגולה, פרק 42.

[2] רִיבּוֹא – עשרת אלפים; רבבה. בסין משמש גם להביע את רעיון האינספור.

[3] ריבוא־הדברים  (萬物wàn wù).

[4] בַּה־גוּאֲה – שמונה הטריגרמות (八卦Bāguà).         

[5] קאנון התמורות (易經Yì Jīng) – ספר התמורות.

[6] תרשימי שישה קווים אופקיים שמרכיבים את עיקר תוכנו של קאנון התמורות.

[7] שאלות הבסיס, פרק 6, "דיון על איחוד והיפרדות של יין ויאנג"   陰陽離合論.

[8] שני הכלים (兩儀liǎng ) – יין ויאנג.