דפים

יום שני, 4 באפריל 2011

ציר, סגירה ופתיחה - גירסא 1

בקאנון הרפואה הפנימי תואר שתאי-יאנג ותאי-יין אחראיים על פתיחה, יאנג-מינג וג'ואה-יין אחראיים על סגירה, שאו-יאנג ושאו-יין הינם ציר. תיאור זה שימש מקור למחלוקת רבה כבר למעלה מ-2000 שנה כאשר רופאים שונים מפרשים אותו באופן שונה. בספר שקראתי לאחרונה, "מחשבות על רפואה סינית", מסביר פרופסור ליו לי-הונג את הרעיון הזה בצורה מאד מעניינת ועל כן בחרתי לפרטה כאן.

יש הטוענים שניתן לדמות את הרעיון לשתי דלתות המקשרות ומאפשרות תנועה בתוך הגוף בין הפנים לחוץ. דלת-יין המאפשרת כניסה ויציאה של יין ודלת-יאנג המאפשרת כניסה ויציאה של יאנג. פרופסור הונג מזכיר שתנועה היא למעשה היבט יאנגי ולא ייני ולכן אין למעשה תנועה של יין בגוף. מכך הוא מסיק שלא מדובר בדלת אחת לתנועת יאנג ודלת שניה לתנועת יין. את נסתכל על הגוף מבחינת פנים וחוץ אזי הפנים יהיה יין והחוץ יהיה יאנג. אם התנועה היא בין חוץ (יאנג) ופנים (יין) ומה שנע הוא הינאג-צ'י אז דלת היאנג היא הדלת המאפשרת ליאנג לצאת החוצה (יאנג) ודלת היין היא הדלת המאפשרת ליאנג להכנס פנימה (יין).


  • תאי יאנג פותח את דלת-יאנג ומאפשר יציאה של יאנג-צ'י מן הפנים אל החוץ.
  • ג'ואה-יין סוגר את דלת-יין ומונע כניסה פנימה. יאנג צ'י ממשיך לנוע החוצה דרך דלת-יאנג.
  • תאי-יין פותח את דלת-יין ומאפשר כניסת יאנג-צ'י חזרה אל פנים הגוף.
  • יאנג-מינג סוגר את דלת-יאנג ומונע יציאה של יאנג-צ'י אל החוץ.


מה שיפה בתיאור של פרופסור ליו הוא העובדה שתיאור זה מתיישב יפה עם הגישה של פאנג דזה-אי (Pang Zi Yi - 彭子益) למשמעות שמות ששת סוגי הצ'י המארח* של השנה ותנועת היאנג צ'י (חום) בעולם. בתקופה של תאי-יאנג (תמונה ראשונה מימין) החום היאנגי שירד אל תוך הקרקע במהלך הסתיו נשמר בתוך המים שבאדמה ואילו בחוץ שורר קור עז. אחרי העונה של תאי-יאנג (שיא החורף) מגיעה עונת ג'ואה-יין בה היאנג מתחיל לעלות מעלה לכיוון הקרקע בדרכו לצאת החוצה אל העולם. תקופה זו מקבילה לסוף עונת החורף ותחילת האביב. עונת תאי-יין היא המקבילה לקיץ מאוחר (אדמה-לחות) בה יש חום רב בחוץ וקור רב מתח האדמה ולחות נוצרת. בעונת היאנג-מינג, שהינה המקבילה לסתיו) היאנג צ'י נכנס לעומק הקרקע לכיוון המיים ומזג האויר בחוץ הופך קריר ויבש. על ששת סוגי הצ'י המארח אכתוב ברשומות הבאות.


                                                                                                                                               
הערות
*צ'י מארח - לאורך השנה יש שש עונות צ'י בעלי איכויות שונות בסדר הופעה קבוע. אל מול הצ'י המארח מופיע כל שנה צ'י אורח (שישה סוגי צ'י) אשר סדר הופעתם משתנה משנה לשנה.

4 תגובות:

  1. תודה רבה על ההסברים. לגבי עומת ה"ג'ואה -יין" בו "היאנג מתחיל לעלות מעלה לכיוון הקרקע בדרכו לצאת החוצה אל העולם", האם אנו לרוב מתייחסים אליו כתקופת ה "שאו יאנג" בו יש התפרצות מהיין ליאנג?

    השבמחק
    תשובות
    1. השיוך לשאו יאנג כפי שאתה מתאר הוא שיוך שקשור בחלוקת השנה לארבע ולא לשש. כאשר מחלקים את השנה לארבע עונות ומסווגים אותן לפי כמות יין ויאנג שמבוססת על ארבע התופעות (תאי יאנג, שאו יין, שאו יאנג, תאי יין) יוצא שעונת האביב היא התקופה של שאו יאנג.ראה תרשים מס-3:

      http://way-of-needle.blogspot.co.il/2016/02/blog-post.html

      אחד הדברים שמסבכים את הפרשנויות על התיאוריה של הרפואה הסינית, הוא הסיווג לפי יין ויאנג. זה מאד גמיש ואסור להתקבע על סיווג אחד בלבד. למשל, סיווג של ששת הערוצים, סיווג של שש עונות צ'י, סיווג של שש מחלות, סיווג של אזורים בגוף. אין ביניהם חפיפה מלאה. כך למשל הפרשן קה צ'ין (ke qin - ke yun bo) טוען שתאי יאנג זה בכלל הלב כי מבחינת סיווג איברים, זה האיבר שהוא היאנג הכי גדול. כך הוא טוען שמחלת תאי יאנג קשורה בלב ובדם שמופץ אל החיצון וגם מבסיר את ההיגיון בשימוש ב-Gui Zhi בחיצון אך גם בבעיות שקשורות בלב למשל עקב ייזוע מוגזם שפוגע ביאנג הלב (Gui Zhi Gan Cao ) . אפשר לסווג את שש מערכות לפי יין ויאנג ואפשר לסווג את איכות ואופי המחלות לפי יין ויאנג. אז אמנם למחלת תאי יאנג יש שפעה על ערוץ תאי יאנג או על מערכת תאי יאנג, אך אין הקבלה מלאה. זאת הסיבה שאפשר לראות פרשנים שמסתבכים עם סדר פרישת הערוצים על הגוף ורעיון פתיחה-סגירה-ציריות, מכיוון שערוץ ג'ואה יין יוצא בין תאי יין לשאו יין, אז הם טוענים שג'ואה יין אמור להיות הציר ושאו יין אמור להיות סגירה. אבל רעיון פתיחה-סגירה-ציריות אינו קשור ישירות לששת הערוצים אלא לכמות יין ויאנג של כל מערכת ואופי התנועה שלהם. כך גם נגרם הויכוח שבגלל סדר המחלות - תאי יאנג, יאנג מינג, שאו יאנג, תאי יין, שאו יין, ג'ואה יין - שאו יין נמצא בין תאי יין לג'ואה יין, וגם יאנג מינג נמצא בין תאי יאנג ושאו יאנג, מכאן אפשר להסיק שתאי יאנג ותאי יין הם פתיחה (מתחילים את השלשה), יאנג מינג ושאו יין הם סגירה (נמצאים באמצע) ואילו שאו יאנג וג'ואה יין הם ציר. אבל זה לא נכון.

      מחק
    2. דרך אגב, ליו לי-הונג מתבסס כאן על התיאוריה של פנג דזה-אי (彭子益) שטען שג'ואה יין זה בעצם ג'ואה יין רוח עץ כך שאיכות התנועה של ג'ואה יין היא חליצה והפרשה והתנגד נחרצות לטיעון שג'ואה יין אחראי על סגירה.

      הדילמה הזאת הציקה לי תקופה ארוכה אבל אני לאחרונה היתה לי תובנה שכנראה פותרת את הסתירה הזאת. זה עדיין רעיון גולמי אבל אני עובד עליו ובוחן אם זה אכן הפיתרון לפני שאני מפרסם אותו.

      מחק
  2. שוב תודה על התשובה המפורטת.

    השבמחק