דפים

יום שני, 26 בדצמבר 2011

להכיר את העץ של הרפואה הסינית

לאחרונה השתתפתי במספר דיונים שעסקו בהיבטים שונים בלימוד הרפואה הסינית כגון ידע עתיק מול מודרני והתפתחות של הרפואה הסינית לכיוונים שונים עקב פיתוח אישי של רופאים מהתחום. בין היתר התדיינו גם על נושא הכתבים מול ההתנסות האישית של הרופא אך נושא זה אשאיר לרשומה אחרת. היום אני רוצה לנסות ולהבהיר כמיטב יכולתי את הדרך בה אני רואה את הרפואה הסינית מראשיתה ועד היום.

עץ השיטה
בשנה הרביעית של לימודי באוניברסיטה לרפואה סינית בסין למדנו קורס אשר התמקד כולו באסכולות השונות של הרפואה הסינית. עד אותו הקורס הנחתי שהרפואה הסינית הינה גוף ידע אחיד בעל כיוון ספציפי שהורחב ולוטש לאורך אלפי שנות ניסיון קליני. בקורס זה נחשפתי לראשונה להופעתן של גישות שונות ברפואה הסינית אשר התבססו על מספר כתבים חשובים (יש המכנים אותם "התנ"ך של הרפואה הסינית") ופרשו אותם באופן מעט שונה ממה שנהוג היה עד לתקופתם. ככל שהתקדמנו בלימודי הקורס נוכחתי לדעת שזרמים אלו צמחו במקביל אחד לשני והמשיכו להתפצל או להתחבר במשך השנים ולמעשה כך המשיך הדבר על לימינו אנו. בתרשים למטה ניסיתי להבהיר את התפתחות הרפואה הסינית מראשיתה ועד לתקופה המודרנית בצורה יחסית גסה. למרות שהתרשים אינו מפרט זרמים רבים, הוא מבהיר באופן כללי את הדרך בה אני רואה את הרפואה הסינית.

תרשים התפתחות הרפואה הסינית מקדם ועד היום


בדיונים השונים נוכחתי לדעת שחלוקות הדעות בנוגע לדרך הלימוד של הרפואה הסינית מבחינת חלקי העץ. יש הרואים בידע העתיק מכל כדבר החשוב ביותר ברפואה הסינית על כן הם מתמקדים אך ורק בלימוד שורשו של העץ ומתעלמים מחלקים נכבדים מהגזע ומהענפים המודרנים. אחרים נשענים על גזעו של העץ, שהינו החלק הרחב אך גם האחיד ביותר בגוף הידע של הרפואה הסינית, ומתעלמים מגישות אזוטריות אשר בשורשו של העץ וגישות מודרניות בענפיו. ויש גם רופאים הנתלים על ענף כלשהו מענפי העץ, מתעקשים שהו-הוא צמרת התפתחותה של הרפואה הסינית ואינם מוכנים לרדת מהעץ שעליו טיפסו.

השורש
שורשי העץ מקורם במספר מקורות שונים בהיסטוריה הקדומה של הרפואה הסינית. חלקם מגיעים מפילוסופיות עמוקות וסבוכות הנובעות מהתבוננות האדם עמוק אל תוך נפשו בחיפוש אחר משמעות קיומו כגון הדאואיזם והבודהיזם. יש המגיעים דווקא מהתבוננות ביקום העצום שסביבנו והשפעת גרמי השמיים על הזמן והמרחב. בין היתר כולל השורש גם גישות ריפוי עממי המבוססות על תזונה, אמונות טפלות ושאר תפישות שונות ומשונות.

בנקודה בה כל השורשים מתאחדים ומתחיל הגזע מופיע החיבור הראשון המאחד בין דעות ותובנות שונות אל מקשה אחת וראשונית של הרפואה הסינית ומתקבל הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב ואף קאנון 81 הקושיות.

הכרת השורשים ותחילת הגזע מאפשרת לנו לדעת מהיכן באנו וכיצד נוצר הכל והתאחד לכדי גוף ידע אחד בעל מכנה משוטף. חשיבות ידע זה אינה מוטלת בספק אך התמקדות בו בלבד עקב הילת היותו עתיק / קדמון / קלאסי ושאר שמות תואר וקדושה גודעת את העץ בתחילת גדילתו ומונעת מאיתנו ליהנות מגדולתו, צילו ופירותיו.




הגזע
חלק זה של העץ מורכב מחומר יחסית אחיד אשר סיביו נעים באותו הכיוון והרעיון שעומד מאחורי הכתבים הינו הרחבה של הידע שהגיע מן השורש. כאן אפשר למצוא קלאסיקות שונות אשר חלקן מאגדות ידע תיאורטי רב, אחרות מרחיבות ידע זה ומבהירות את אופן השימוש בידע זה מבחינה קלינית ויש גם את אלו המספקות את הכלים הנחוצים למטפל באופן של דיקור או מרשמים וצמחי מרפא. 

הגזע מספק לנו את עיקרי הידע הרפואי הנחוץ למטפל ולמעשה מכיל את עקרונות היסוד של הרפואה הסינית בצורה יחסית טהורה וממוקדת. הישענות על ידע זה בלבד מונע מהרופא להתפרש לכיוונים שונים ולהכיר רעיונות שהתפתחו אל מחוץ לגזע. גם כאן נוח להישען על הידע הזה כמרכז הרפואה הסינית אך בלעדי הענפים אין לעץ זה צל.



הענף
כאשר הגזע מגיע לשיא גובהו מגיע הרגע בו מתברר שהידע הבסיסי אינו מסוגל לענות על כל השאלות ולטפל בכל המצבים ונוצר פיצול לענפים. הענפים פונים לכיוונים שונים מכיוון צמיחת הגזע אך עדיין מתבססים על אותו חומר בסיסי ממנו נוצר העץ. הם בעצם ביטוי קצת שונה של הרעיון המקורי המוצג בגזע העץ הבא להציג פתרונות לבעיות שלא נדונו בכתבים המרכזיים של הרפואה הסינית. הענף הוא הכיוון אליו אנחנו הולכים עכשיו.

נקודת הפיצול של הענף מהעץ היא המקום בו נוצרה אסכולה חדשה שלקחה את הרפואה הסינית לשלב הבא בהתפתחותה. הפיצול לענפים הוא הפתח לפיצולים נוספים היוצרים את צמרת העץ ונותנים לנו פרי למזון ועלווה לצל. כך הצמרת מכסה אזור נרחב אך נשארת מחוברת לעץ ושורשיו.

כאשר רופא מכיר רק את הענף הוא למעשה אינו יודע מהיכן בא אלא רק להיכן הוא הולך. הוא אינו מבין את רוחבו של הגזע ומקורות שורשיו אלא רק את הזוית הצרה אליה פונה הענף. מכיוון שלענף והענפים הצרים שמתפצלים ממנו יש כיוון וגבול גזרה, אין המטפל מסוגל לראות כיוונים אליהם התפתחו ענפים אחרים והעץ שלו מספק רק חלקי מידע.




גדמים וענפים דקיקים
לאורכו של הגזע וענפי העץ אפשר למצוא גם לא מעט גדמי ענפים וענפים דקיקים. חלקם מבטאים רעיונות שהחלו להתפתח בכיוונים חדשים אך עם הזמן נזנחו בעודם צעירים ואילו אחרים מבטאים רעיונות שניסו לפרוץ החוצה מהגזע אך נגדעו עקב היותם סוטים מהעיקר (הגזע) וחוטאים למטרת העץ במתן צמרת רחבה וצפופה לצל ופרי.

מי שמתעקש לראות בענפים דקיקים אלו או גדמי הענפים כגזע העץ ומתעלם מזניחותם מוצא עצמו מתעסק בטפל במקום להביט על הצמרת העצומה.

העץ על כל תפארתו
כמו שאני רואה את זה, על מנת ליהנות מהעץ כולו כך שנוכל להישען על הגזע למנוחה, להשתמש בענפיו ועליו לשם צל ופירותיו לשובע וכמובן ליהנות מהדר העץ עלינו להכיר את העץ כולו מן השורש דרך הגזע ועד ענפיו השונים ולא להסתכל רק על חלק אחד קטן.

במהלך הלימודים לתעודה או תואר אנו בעצם נוגעים בנקודות שונות מהשורש, הגזע ואף הענפים וחלק מהעלים. למרות שנראה לנו שחומר זה הינו מרקם אחדים המציג בפנינו את העץ כולו, למעשה מדובר בנקודות חשובות בלבד. בתום הלימודים אין לנו ביד עץ שלם אלא חלקים שונים אשר לא תמיד מתחברים בקלות ולא תמיד מכסים את כל קליפתו של העץ או ליבתו. מי שרוצה להכיר את העץ כולו צריך לשבת וללמוד את חלקיו השונים, אופן וסיבת התפתחותם, יתרונותיהם וחסרונותיהם וגם ההשלכות של כל אחת מהגישות.


לרכישת הספרים שלי ברפואה סינית לחצו כאן

6 תגובות:

  1. תודה ניצן על מאמר מרתק.

    השבמחק
  2. כבוגרת הקורס הראשון בנושא "אסכולת הקירור" שאותו העביר ניצן אורן בכבודו ובעצמו (המקור המתרגם/ המתרגם המקורי), אני רוצה לציין שאני מבינה בדיוק למה הוא מתכוון במאמר הנ"ל.

    בקורס, קיבלנו סקירה היסטורית, לפני שנגענו בנושא עצמו.
    אהבתי מאוד את הגישה - ממקרו למיקרו, שבעצם אפשרה לי למקם את התוכן של הנלמד, לקשור אותו לנמצא, הן בזמן והן במרחב (היסטורית וגיאוגרפית).

    מאוד התחברתי ל"דע מאין אתה בא ולאן אתה הולך"
    אני מבינה את חשיבות ההבנה הזאת, ורואה איך זה בא לידי ביטוי, אחרי הקורס.

    אסכולת הקירור הייתה אחת מכמה, אולי טיפה בים הכתבים של הרפואה הסינית העתיקה, ובכל זאת, ב-3 מפגשים בודדים, חוויתי מעין מסע בזמן - שוב, ההבנה מהיכן היא צמחה.

    הקורס פתח לי דרך ראייה ומחשבה, באמצעות הבנת דרך הראייה והמחשבה של ליו ואן סו, שהגיע למסקנות שהובילו אותו להגות את מה שנקרא "אסכולת הקירור".

    היריעה היא רחבה, הידע של הרפואה הסינית -העץ: השורש, הגזע, הענפים והענפיפים...מאגר בלתי נדלה
    ואני, למרות שלמדתי עכשיו רק קצהו של ענף, יודעת
    א. שהידע הזה נמצא איתי ואצלי
    ב. הוא בתורו, יצמיח שורשים נוספים להבנות נוספות - דרך ראייה אחרת.

    זה לנושא ההודעה, ובקשר לקורס עצמו, אנצל כבר את ההזדמנות, ואומר שמבחינתי, הבונוס הכי גדול היה לשמוע את הדברים ממקור ראשון (טוב בסדר, שני ;-)
    ניצן, שבעצמו חקר ולמד ועשה כמיטב יכולתו לתרגם, ולהביא את הידע שיהיה כמה שיותר צמוד למקור מצד אחד, אבל "ידבר" אלינו בשפה מובנת מצד שני
    ובזכות זה, יכול היה לשתף אותנו בלבטים או דרכים אפשריות אחרות לתרגום מילים / רעיון לעיתים, או בהבהרות מדויקות יותר לגבי הרעיון ומה שעומד מאחוריו.

    החכמתי והתעשרתי עד מאוד וגם נהניתי :-)
    תודה לך ניצן וכל הכבוד
    ותודה גם לתום ואריאל (רפואה סינית בקהילה חיפה), שבזכות הרצון העז שלהם ללמוד ולהוסיף, לעצמם כמו גם לאחרים - זה התאפשר.

    השבמחק
  3. מזכיר את הסיפור עם העיוורים והפיל, אך כמו כן נשאלת השאלה אם המטפל יכול לחבק את הפיל כולו ?

    השבמחק
  4. אולי לא ניתן לדעת את הכל, לא יודע, אני עוד בדרך. אם לא להגשים, לפחות לשאוף ולחתור לכך. העיוורים לא צריכים לחבק את הפיל בכדי לזהות אותו, מספיק שימששו את כל חלקיו. כמו כן אנחנו לא עיוורים, ידוע לנו היכן ממוקמים כל איברי הפיל.

    השבמחק