הטיפול בבצקות וקשיי שתן ברפואה סינית והקשר לאל הצפון השולט על המים

בספרו של גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג, דיון על פגיעת פתוגן, מתאר המחבר שלוש פורמולות אשר שמותיהן מבוססים על שמות שלושה מתוך ארבעת האלים שבשושנת הרוחות. אל המזרח, הדרקון הירוק (Qing Long), אל המערב, הטיגריס הלבן (Bai Hu) ואל הצפון, הצב השחור (Xuan Wu). למרות שאין פורמולה בשם Xuan Wu אבל הפורמולה Zhen Wu Tang (מרתח הלוחם האמיתי) הוא ווריאציה על שמו של הצב השחור אשר מכונה הלוחם האמיתי. רפרוף בספרי הפרשנות על פורמולות מדיון של פגיעת פתוגן, הוביל אותי לפרשנות מעניינת של ווּ צ'יֶאן בספר מראת הזהב על מסורת הרפואה, על מהות הרכב הפורמולה Zhen Wu Tang והקשר שלה לאל הצפון. הדיון בפורמולה זו מופיע בשני חלקים שונים של הספר, הראשון מתמקד בתוכנו של דיון על פגיעת פתוגן והשני מתמקד בדיון על פורמולות מפורסמות.

פורמולת צמחי המרפא, מרתח הלוחם האמיתי, מטפלת בהצטברות של מים בגוף הגורמת לבצקות (ממרכז הגוף אל הרגליים), קשיי שתן וכאבי בטן שהינם תוצאה של חוסר ביאנג הכליות.

מתוך הפרק העוסק בדיון על פגיעת פתוגן

"Xiao Qing Long Tang מטפל בחיצון שלא מוגר ויש צ׳י מים (בתוך הגוף), גם במרכז וגם בחוץ יש חולי של קור עודף. Zhen Wu Tang מטפל בחיצון שכבר מוגר ויש צ׳י מים (בתוך הגוף), גם במרכז וגם בחוץ יש חולי של קור מחוסר.

Zhen Wu הוא האל המנהל את המים שבצפון. מעניקים למרתח את שמו כהשאלה למטרתו בהרגעת המים. הטחול הוא המרסן את כל המים בגוף כולו. הכליות הן האחראיות על המים, הן הבריח של הקיבה, מים מתאספים וכדומה. במידה ואין יאנג בכליות אזי למרות שציר הטחול נע, בריח שער הכליות אינו נפתח, המים מתאווים לנוע ואין אחראי על ריסונן ולכן גולשים ונעים בחוסר שליטה ומופיע הסינדרום הזה (המתואר למעלה).

נשתמש בחריפות והחום של Fu Zi להעצים את היאנג המקורי ש הכליות ואז יהיה אחראי על המים. (נשתמש) במרירות והיובש של Bai Zhu לבנות את האדמה במרכז ואז יהיה מרסן למים. (נשתמש) בחריפות והפיזור של Sheng Jiang לסייע ל-Fu Zi במילוי היאנג, הכוונה היא שבתוך השליטה על המים נראה פיזור מים. (נשתמש) בתפלות והחלחול של Fu Ling לסייע ל Bai Zhu לבסס את האדמה, זה ההיגיון של הטבה עם המים שבתוך ריסון המים.

ואילו הגאונות נמצאת בחמיצות וכינוס של Shao Yao, כאשר הוא מתווסף אל בין צמחים מרסני מים ושולטים במים, מצד אחד ינקז את המים בכך שיגרום לבן לשדוד אימו לכדי חוסר ובכך וימנע החולי כתוצאה מתנועה חסרת שליטה. מצד שני הוא יכנס יאנג ויביא לכך שישוב אל שורשו ביין ואף תימנע הדאגה שיחרוג ויעוף.

אם יש שלשול נחסיר מכמות Shao Yao מכיוון שהיאנג אינו מתפזר החוצה. נוסיף Gan Jiang מכיוון שהוא מחמם את המרכז ומנצח את הקור. כאשר מים וקור פוגעים בריאות אז מופיע שיעול, נוסיף Xi Xin ו-Gan Jiang לפזר את המים והקור. נוסיף Wu Wei Zi לאיסוף צ'י הריאות. אם השתן יוצא חלק אז נוציא את Fu Ling מכיוון שלמרות שיש קור, המים אינם יכולים לעצור. אם יש הקאות נוציא את Fu Zi ונכפיל את Sheng Jiang מכיוון שהמחלה איננה במחמם התחתון, המים נעצרו בקיבה ועל כן אין צורך לחמם את הכליות על מנת להניע את המים, יש רק לחמם את הקיבה על מנת לפזר מים, לסייע עם Sheng Jiang בתפקיד הפסקת הקאה."

למרות שבמבט ראשון הסממנים המופיעים עשויים לבלבל אותנו כך שנחשוב שבמקרה הנדון מדובר בקור עודף בחיצון והצטברות של נוזלים וקור בפנים, אשר מטופלים בעזרת מרתח קטן של הדרקון הירוק (Xiao Qing Long Tang), כאשר מתבצע אבחון נכון אפשר לראות שהסממנים מצביעים על קור מחוסר בחיצון וקור מחוסר עם הצטברות נוזלים בפנים. אבחון לא נכון או חלקי יביא לשימוש בפורמולה שאינה מתאימה ולנזק. שם הפורמולה Zhen Wu Tang נועד להדגיש שמדובר בפורמולה אשר מטפלת במים וקור. אל הצפון האחראי על עונת החורף, צ'י הקור ופאזת המים אחראי על ניהול המים. למרות שנאמר שהכליות היא איבר המים והן אילו שמנהלות את המים בגוף, ניהול המים מצריך גם רסן אשר נמצא באחריות הטחול. על פי יחסי הריסון שבין חמש הפאזות אפשר לראות שטחול-אדמה יכול לרסן את כליות-מים. גם מבחינת תפקוד איבר הטחול, אנו יודעים שהטחול אחראי על שינוע והתמרה של נוזלים בגוף וחשוב ביותר לניהול משק המים בגוף.

הכליות מתוארות בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, בחלק של השאלה הפשוטה בפרק 61 דיון על נקודות מים וחום, כבריח של הקיבה. צִ'י בּוֹ מסביר לקיסר הצהוב "הכליות הן הבריח של הקיבה. כאשר הבריח סגור ו(תנועתו) אינה חלקה על כן מים מתאספים וכדומה (ומתפתחים סממנים נוספים כאלו, נ.א). למעלה ולמטה גולשים אל העור".  ווַאנג בִּינג מסביר משפט בכך שצ'י הכליות משפיע על שני פתחי ההפרשה התחתונים וכאשר הוא אינו מתפקד כראוי, הפרשת הפסולת נפגעת והנוזלים נשארים בגוף. מכיוון שהנוזלים נשארים בגוף, הקיבה מתמלאת ואינה יכולה להתרוקן ולכן נאמר שהכליות הן הבריח של הקיבה ומאפשרות את ההתרוקנות מהמים. כאשר יאנג הכליות נפגע, הכליות אינן מסוגלות להתמיר את הנוזלים המגיעים אל השלפוחית ולכן הבריח נסגר. למרות שהטחול עדיין מתפקד, הוא מוצף במים עודפים ונוצרת בצקת. על מנת שניתן יהיה להסדיר את משק המים בגוף יש לשקם את יאנג הכליות ואת תפקוד הטחול, כך יהיה למים שליט ומרסן. Fu Zi ישקם את יאנג הכליות וישיב את השליטה על המים. Sheng Jiang יסייע בכך שבתוך השליטה על המים יהיה גם פיזור שלהם. Bai Zhu ישקם את תפקוד הטחול ויאפשר לרסן את המים הסוררים שגלשו אל העור. Fu Ling יסייע לשקם את תפקוד הטחול ולהבריא אותו ובו זמנית יטיב עם הפרשת המים על ידי חלחולם מהעור אל עבר שלפוחית השתן לשם הפרשתם.

אבל הגאונות האמיתי בתוך כל המרשם הזה היא הכנסה של הצמח Shao Yao בעל הטעם החמוץ ואיכות מכנסת פנימה. פרשנים רבים דנים במהות של צמח זה במרשם ולדעתי ווּ צ'יֶאן מספק כאן את ההסבר המוצלח מכל. כאשר צמח זה מתווסף לצמחים שנועדו לאפשר לכליות-מים לשלוט על המים ולטחול-אדמה לרסן את המים, הוא מסייע בשני אופנים. האופן הראשון הוא השפעה על תפקוד כבד-עץ, אשר הקור בכליות-מים, הביא לכך שתנועתו תדוכא ותיווצר רוח. הוספת הצמח החמוץ משפיעה מצד אחד על פי איכות התנועה הנוצרת עקב טעמו ומצד שני על פי יחסי חמש הפאזות. מבחינת איכות התנועה הקשורה בטעם, בקאנון הפנימי נאמר שהטעם החריף ממלא את הכבד והטעם החמוץ מנקז אותו. מכיוון שאופיו של הכבד הוא פיזור, הפצה והפרשה, כאשר אנו רוצים לסייע לו בפיזור אנו נשתמש בטעם החריף המעודד פיזור וכאשר אנו רוצים לנקז את פיזור היתר נבחר להשתמש בטעם החמוץ, שמכנס את הפיזור ומגביל אותו. מבחינת יחסי חמש הפאזות, נאמר שכאשר פאזת הבן נחלשת היא לוקחת מפאזת האם ומביאה להיחלשותה גם כן. על ידי ניקוז צ'י העץ אנו מביאים לניקוז של צ'י המים (מים-אם, עץ-בן). האופן השני בו משפיע צמח זה תלוי גם הוא בטעם החמוץ והמכנס המאפשר לכנס את היאנג שבורח על מנת לחברו שוב אל שורשו ב-יין.

תוספת בפרק על פורמולות מפורסמות

בכרך נוסף במראת הזהב של מסורת הרפואה, שעוסק בהוספה והסרה של פורמולות מפורסמות, מופיעה פרשנות זהה לזו שמופיעה למעלה, אך הקטע המודגש למעלה הוחלף בקטע הבא:

"ואילו הגאונות נמצאת בחמיצות ואיסוף של Shao Yao, זאת כוונתו העמוקה של ג'וֹנג גִ'ינג. מכיוון ששורש היאנג של גוף האדם נמצא ב-יין, במידה ונמלא את היאנג עם (צמחים) חריפים חמים בלבד ללא סיוע קל של (צמחים) חמוצים ואוספים, אני חושש שהיאנג האמיתי יעוף ויחרוג. השימוש ב-Shao Yao אוסף בדחיפות את צ'י היאנגי לשוב אל שורשו שב-יין. מכאן אנו יכולים להסיק ולדעת כי נטילה שגויה של הדרקון הירוק (Xiao Qing Long) הביאה להפצת זיעה ואיבוד יאנג, על כן בתוך הצמחים הממלאים יאנג חובה שיהיה Shao Yao."

קטע זה מרחיב את מה שנאמר על היות יין ויאנג שורש האחד של השני. למרות שהסינדרום המדובר הינו ביטוי של חוסר יאנג, ולמרות שהטיפול ההגיוני הוא מילוי של יאנג וחימומו, אסור לנו לשכוח את עקרונות הבסיס של יחסי יין ויאנג. על מנת שיין ויאנג יוכלו לתפקד כראוי הם אמורים להיות שורש האחד של השני. כלומר, יאנג לא יכול להתקיים בלי יין ו-יין לא יכול להתקיים בלי יאנג. חיזוק של היאנג בלבד עשוי להזיק מכיוון שלמרות שחימום וחיזוק היאנג ישקם אותו, אך בו זמנית הוא גם יזיק ליין. לכן עלינו לסייע גם ליין ולאחד את היאנג עם השורש שלו. החריפות והחום של הצמחים המחזקים את היאנג יביא לפיזור יתר שלו ולכן עלינו לאסוף ולכנס את היאנג ולהשיבו אל היין.

כאן אנו שבים לדון בפתיח של הפרשנות, ההבדל בין הדרקון הירוק והצב השחור, או יותר נכון, ההבדל בין שתי הפורמולות ומתי נכון להשתמש בהם. ווּ צ'יֶאן רומז לנו שבמידה ונבצע אבחון שגוי וניתן את מרשם הדרקון הירוק תיגרם פגיעה ביאנג ובריחה שלו מהגוף יחד עם הזיעה.

למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.

                                                                                                                                             

הערות
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן

וו צ'יאן - 吴谦 - WuQian

1. גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג 张仲景 Zhang Zhong Jing.
2. דיון על פגיעת פתוגן 伤寒论 Shang Han Lun
3. ווּ צ'יֶאן - 吴谦 Wu Qian. רופא קיסרי שחי בין השנים 1689-1748. בהוראת הקיסר צ'יאן לונג איגד ספרות רפואית רבה לכדי הספר מראת הזהב של מסורת הרפואה. מעבר לאיגוד החומר, הוסיף גם פרשנות על תוכנם של הכתבים.
4. מראת הזהב של מסורת הרפואה (או רפואת האבות) 医宗金鉴 Yi Zong Jin Jian. תשעים מגילות המרכזות ספרות רפואית חשובה עד לתקופתו של קיסר שושלת צ'ינג, צ'יֶאן לוֹנג. באותה תקופה הפכה ספרות הרפואה הסינית לענפה ביותר אך חסרת סדר וארגון. כתבים רבים היו כתובים בשפה מעורפלת וחסרת פשר או עמוסים בטעויות שנבעו מהעברה של ידע מדור לדור וטעויות העתקה של הכתבים. הקיסר דרש לאגד את החומר הרפואי החשוב והמוכח כיעיל מבחינה קלינית על מנת לתקן את דרכי הידע הרפואי ולאחדו בכל הקיסרות ולהיפטר מכל מני אמונות טפלות ושיטות טיפול לא יעילות אחרות. הרופאים צוו להשוות בין העתקים שונים של הכתבים ולמצוא היכן נפלו טעויות ולתקנן. מכיוון שהיתה להם גישה חופשית לספריית הקיסר העצומה ולמימון קייסרי יכלו לבצע עבודה איכותית ביותר. הספר משקף את השפעת הרפואה הסינית מאזור דרום סין בעיקר. בין היתר מכיל פרשנויות לדיון על פגיעת פתוגן ונקודות חיוניות מארון הזהב. ספר זה היה מהראשונים שחילקו כל מחלה למספר סינדרומים, מעל 200 שנה לפני עליית הקומוניזם בסין.
5. מרתח הלוחם האמיתי 真武汤 Zhen Wu Tang מופיע בשני פרקים בדיון על פגיעת פתוגן בחיצון, ראשית בפרק של תאי יאנג ולאחר מכן גם בפרק על שאו יין. בכך הוא משקף את הקשר ההדוק בין מערכת תאי יאנג קור מים ומערכת שאו יין אש הקיסר כמו גם הקשר בין שני איברים המים, שלפוחית השתן והכליות. בשני המקרים מדובר בנזק ליאנג הכליות אשר מביא להיווצרות קור מחוסר יאנג והצפה של מים עקב כשל הכליות ושלפוחית השתן בהתמרת הנוזלים.
6. דיון על פגיעת פתוגן 伤寒论 Shang Han Lun.
7. עוד על מראת הזהב מאת מרתה הנסון.