סיפור מקרה - לירן - טיפול בטווינא לכאב אקוטי לאורך הרגל

ברשומה על סוגי כאב פירטתי על הגורמים השונים להופעת כאבים. אחד הגורמים הנפוצים ביותר להופעת כאב הוא הפרעה לזרימה חלקה עקב סתימה במסלולים בהם הצ'י והדם זורמים. הטיפול העיקרי בכאב כזה הוא פתיחה של אותה סתימה בערוצים על מנת לחדש את הזרימה החופשית בהם. לרב אני משתמש בדיקור או הקזת דם לפתיחה של הערוצים אבל לפני שבועות מספר נאלצתי להשתמש דווקא בטווינא (עיסוי סיני) על מנת לסייע למטופלת. להל"ן המקרה: 

14 באוקטובר: לירן (שם בדוי), ילדה חמודה ופעלתנית בת 6 החלה לסבול מכאב בצד הפנימי של כף רגל ימין באזור הקרסול וקשת כף הרגל. הכאב היה ממוקד באזור ערוצי הטחול והכליות והקשה על דריכה על הרגל. כבר באותו יום החל הכאב לעלות מעלה לאורך צידה הפנימי של הרגל וגרם לתחושת משיכה וכיווץ כואבים ובסופו של דבר אילץ את לירן לקפל את הרגל ולהשאיר אותה מקופלת כל הזמן על מנת שלא יכאב לה. בערב הלכה להיבדק אצל רופאה וקיבלה אבחון שככל הנראה מדובר בטראנס סינוביטיס והומלץ שתיקח נורופן.

15 באוקטובר: מכיוון שהכאב המשיך להחמיר קיבלה מהרופאה הפניה למיון ליום המחרת.

16 באוקטובר: במיון בוצעו צילום רנטגן ובדיקת אולטראסאונד אך לא התגלו כל ממצאים. על סמך אופן קיפול הרגל ואופן ישיבתה, בדומה לישיבה מזרחית, הועלה חשד שמדובר בדלקת בפרקי ירכיים. הרופאים המליצו שתיקח נקסין ותשוב לבדיקת מיפוי עצבות ב-21 לחודש. (תמונה שמאלית)

אימה החליטה לנסות טיפול ברפואה סינית ופנתה אלי. לירן הגיעה לטיפול על קביים ומסתבר שבימים האחרונים קיבלה גם כיסא גלגלים על מנת שתוכל להתנייד בבית הספר.

אבחון: רגל ימין מקופלת ולירן אינה מסוגלת ליישר אותה מחמת כאבים עד כ-5 ס"מ מעל הברך. הרגל רגישה למגע לאורך הצד הפנימי והחיצוני. במישוש לאורך ערוצי הרגל חשתי גבשושיות בעיקר במסלולי ערוץ תאי יין של הרגל והטחול וערוץ יאנג מינג של הרגל והקיבה. רגישות חזקה התגלתה בנקודות טחול-8, טחול-3 וכליות-2. על סמך הממצאים והעדר סממנים גופניים נוספים החלטתי לבצע טיפול בדיקור. למרות שלירן הסכימה מראש לקבל טיפול, כאשר הגענו לטיפול עצמו לא הסכימה בשום פנים ואופן שאשתמש במחטים. לאחר מספר ניסיונות שכנוע מצד אימה הסכימה שאבצע דקירה ראשונית של העור, אך לא הסכימה שאמשיך להכניס את המחט לקבלת תחושת צ'י או שאמשיך לדקור, מחשש מכאבים. כעבור 20 דקות נוספות החלטנו שהיום אין טעם להמשיך את הטיפול כי דיקור שטחי אינו יעיל ושננסה גישה אחרת במפגש הבא.

18 באוקטובר: לאחר שיחה עם הוריה השתכנעה לירן לקבל טיפול בדיקור. למרות זאת, כשהגיע רגע הטיפול התעקשה שאינה רוצה דיקור. החלטתי שכדאי לנסות טיפול בטווינא במקום לנסות לשכנע אותה שדיקור לא כואב. התמקדתי בנקודות רגישות לאורך הערוצים של הרגל ומקומות בהם חשתי בגבשושיות שחסמו את הערוצים. תוך כדי שימוש בטכניקות פיזור ופתיחה של הערוצים בדגש על נקודות הדיקור והוספתי יישור הדרגתי של הרגל עד שהתיישרה לחלוטין. כעבור חצי שעה דיווחה שכבר אין כאבים ברגל מלבד נקודה רגישה בגודל מטבע באזור החיצוני של פיקת הברך. כעת כאשר יושבת יכולה לקפל וליישר את הרגל והברך ללא קושי או כאבים. כאשר ניסתה לעמוד דיווחה על חולשה של הרגל שאינה מאפשרת העברת משקל ודריכה עליה ולכן עדיין נשענה על הקביים. המלצתי על תרגילים לחיזוק הרגל והמשך מעקב. (תמונה ימנית)

19 באוקטובר: התקשרתי לאימה על מנת לברר האם היתה הקלה נוספת לאחר שנת הלילה. לדברי אימה, קמה עם כאב קל בלבד באזור הפיקה וללא חולשה ברגל ו"אינה נמצאת כרגע בבית, היא בחצר רצה עם חברה שלה".

23 באוקטובר: התקשרתי לאימה לשמוע מה אבחנו במיפוי העצמות. לדבריה ביטלו את הבדיקה מכיוון שלא נשארו כאבים או קשיי הליכה. למרות זאת ב-22 באוקטובר כאשר הייתה בקופת החולים נכנסה אל הרופאה והודתה לה על הטיפול ועדכנה אותה על מצבה של לירן. לדבריה הרופאה אמרה שאין צורך בהמשך טיפול ושאינה מאמינה ברפואה משלימה, אבל אם זה עזר אז מה טוב. על כך השיבה האם "אין צורך להאמין בשביל שהטיפול יעזור, עובדה שמיד לאחר הטיפול לירן החלימה".

אני משתף את המקרה בכדי להראות עד כמה ידע בכמה שיטות טיפול שונות יכול לאפשר למטפל להיות גמיש בבחירת הטיפול המתאים למטופל ולבעיה ממנה הוא סובל. כמו כן המקרה מראה את היעילות של טיפולי מגע, כגון טווינא, במיוחד אצל ילדים.