אחד הדברים עליו דיברתי ברשומה על המטוטלת בין חום לקור ברפואה הסינית היה על כך שהיה חוסר הסכמה בין רופאים שונים בנוגע לצורך להשתמש בטכניקות קירור או חימום בטיפול במחלות ברפואה הסינית. בין החומרים הרבים שקראתי, כחלק מחקירה מתמשכת על דיון על פגיעת פתוגן, הייתה עבודת דוקטורט של רופא באוניברסיטת בייג׳ין, שהתמקדה בקשר של תורת התנועות והצ׳י והספר דיון על פגיעת פתוגן. אחד הטיעונים המעניינים שהעלה הכותב היה קשור בהשפעת צ׳י תקופתי החולש על כ-60 שנים ומשפיע על כלל המחלות והמגפות בתקופה זו. צ׳י זה מכונה בשם מנהל השמיים הגדול Da Si Tian 大司天. עבודה זו הפנתה אותי לחפש מקורות נוספים שדנים במנהל השמיים הגדול.
מנהל השמיים
מנהל השמיים הגדול (Da Si Tian 大司天) הוא מונח שטרם נתקלתי בו בעבר למרות שאני נובר והופך בתכני התנועות והצ׳י כבר מספר שנים. הוא מכונה מנהל השמיים הגדול כי הוא מבוסס על רעיון דומה לזה של מנהל השמיים (Si Tian 司天) אך חולש על תקופה ארוכה בהרבה. למי שלא מכיר את תורת התנועות והצ'י אסביר שמנהל השמיים הוא צ׳י חצי שנתי המשפיע על חצי השנה הראשון וקביעתו מבוססת על תריסר ענפי הארץ. על חצי השנה השני שולט [זה] אשר בנביעה (Zai Quan 在泉) שנמצא תמיד ביחס הפוך לצ׳י החצי הראשון מבחינת יין ויאנג (תאי יאנג - תאי יין, יאנג מינג - שאו יין, שאו יאנג - ג׳ואה יין). כך למשל בשנת 2013 צ'י מנהל השמיים הוא ג'ואה יין רוח עץ ולכן בחצי השנה הראשון יש נטייה למחלות הקשורות ברוח. בחצי השנה השני עיקר ההשפעה מגיעה מהצ'י אשר בנביעה, שהינו שאו יאנג אש השר, ולכן יש נטייה למחלות הקשורות בחום. מנהל השמיים ואשר בנביעה נקבעים על סמך חישובים הקשורים בענפים והגזעים של השנה הסינית, כפי שהם מתוארים בשבעת פרקי התנועות והצ'י בשאלה הפשוטה. בתרשים למטה אפשר לראות חישוב מפת הצ'י המשפיע על שנת 2013 וששת עונות הצ'י הקבועות.
המנהל הגדול של השמיים הוא מונח יחסית נדיר מכיוון שאינו שימושי לחישוב מצב הצ׳י בעונה הנוכחית אלא לתקופה שלמה של שישים שנה. כלומר הוא מציין את הצ׳י הדומיננטי המשפיע על סבב שלם של שישים שנה המבוסס על חיבור בין תריסר הענפים ועשרת הגזעים. יש הטוענים שעל סמך חישוב זה אפשר לראות שבתקופות בהן נכתבה ספרות קלינית שעסקה במגפות קור וטיפלה עם חימום, הצ׳י השולט היה של קור ולחות, לעומת זאת בתקופות בהן התפתחה הקליניקה לכיוון של קירור וטיפול במגפות חום, הצ׳י השולט היה של יובש חום או רוח ואש.
מנהל השמיים הגדול (Da Si Tian 大司天) הוא מונח שטרם נתקלתי בו בעבר למרות שאני נובר והופך בתכני התנועות והצ׳י כבר מספר שנים. הוא מכונה מנהל השמיים הגדול כי הוא מבוסס על רעיון דומה לזה של מנהל השמיים (Si Tian 司天) אך חולש על תקופה ארוכה בהרבה. למי שלא מכיר את תורת התנועות והצ'י אסביר שמנהל השמיים הוא צ׳י חצי שנתי המשפיע על חצי השנה הראשון וקביעתו מבוססת על תריסר ענפי הארץ. על חצי השנה השני שולט [זה] אשר בנביעה (Zai Quan 在泉) שנמצא תמיד ביחס הפוך לצ׳י החצי הראשון מבחינת יין ויאנג (תאי יאנג - תאי יין, יאנג מינג - שאו יין, שאו יאנג - ג׳ואה יין). כך למשל בשנת 2013 צ'י מנהל השמיים הוא ג'ואה יין רוח עץ ולכן בחצי השנה הראשון יש נטייה למחלות הקשורות ברוח. בחצי השנה השני עיקר ההשפעה מגיעה מהצ'י אשר בנביעה, שהינו שאו יאנג אש השר, ולכן יש נטייה למחלות הקשורות בחום. מנהל השמיים ואשר בנביעה נקבעים על סמך חישובים הקשורים בענפים והגזעים של השנה הסינית, כפי שהם מתוארים בשבעת פרקי התנועות והצ'י בשאלה הפשוטה. בתרשים למטה אפשר לראות חישוב מפת הצ'י המשפיע על שנת 2013 וששת עונות הצ'י הקבועות.
המנהל הגדול של השמיים הוא מונח יחסית נדיר מכיוון שאינו שימושי לחישוב מצב הצ׳י בעונה הנוכחית אלא לתקופה שלמה של שישים שנה. כלומר הוא מציין את הצ׳י הדומיננטי המשפיע על סבב שלם של שישים שנה המבוסס על חיבור בין תריסר הענפים ועשרת הגזעים. יש הטוענים שעל סמך חישוב זה אפשר לראות שבתקופות בהן נכתבה ספרות קלינית שעסקה במגפות קור וטיפלה עם חימום, הצ׳י השולט היה של קור ולחות, לעומת זאת בתקופות בהן התפתחה הקליניקה לכיוון של קירור וטיפול במגפות חום, הצ׳י השולט היה של יובש חום או רוח ואש.
בעבר הועלו טיעונים המסבירים את עליית חלק מהאסכולות ברפואה הסינית בהקשר של מלחמות ואזורים גיאוגרפים. למשל במקרה של עליית אסכולת הקירור של ליו וואן-סו, נטען שעקב היות רב מטופליו תושבי צפון סין (כיום פרובינציאת חביי), שגופם חסון לעומת אנשי הדרום ותזונתם נוטה למזון חם, חריף ומייבש, על כן רב המחלות בהן נתקל היו מחלות של חום. כתוצאה מכך פיתח את עקרונות הטיפול בקירור. אבל כאשר אנו בוחנים את משנתו של תלמידו, לי דונג-יואן, שהתגורר באותו אזור בצפון סין, אפשר לראות שהוא דווקא דוגל בטיפוח של טחול-קיבה וחימום שלהם ואף יוצא כנגד שימוש בצמחים קרים העשויים להזיק לתפקודם. גם תלמיד נוסף של ליו וואן-סו שהתגורר גם כן באזור חביי, וואנג חאו-גו, שם דגש רב עם חימום של הצ'י היאנגי. לעומת זאת רופאים כגון יה טיאן-שה, שהשתמשו לרב בצמחים קרים, הגיעו דווקא מדרום סין ולא מצפונה כפי שהיינו מצפים אם עקרונות הטיפול שלהם הושפעו רק מאזורים גיאוגרפים. על סמך זה אפשר להסיק שלמרות שלמיקום גיאוגרפי הייתה השפעה על אופי המחלות שנפוצו באזור ובחירת עיקרון הטיפול על ידי הרופא, כנראה שהיו גורמים נוספים שהשפיעו עליהם. אחד ההסברים לכך הוא מנהל השמיים הגדול בכל אחת מהתקופות שציינתי.
מנהל השמיים הגדול
וואנג קן-טאנג (王肯堂 1549-1613) היה מהראשונים לדון במנהל השמיים הגדול בהתבסס על רעיון כללי שהוזכר בפרקי התנועות והצ'י בשאלה הפשוטה. לו מאו-שיו (陆懋修 1818-1886) הרחיב על נושא מנהל השמיים הגדול והסביר שכל מחזור של 60 שנה נשלט על ידי אחד מששת הצ'י וששת הצ'י השולטים על תקופות של 60 שנים כונו על ידו בשם ששת הצ'י של מנהל השמיים הגדול. הוא הגדיל וטען ש"הקדמונים השתמשו בחימום או קירור, טיפלו על סמך מצב מנהל השמיים הגדול [בתקופתם]". בדומה לרעיון חלוקת השנה להשפעת מנהל השמיים בחצי הראשון ואשר בנביעה בחצי השני, גם מחזור 60 השנים מתחלק ל-30 שנים ראשונות בהשפעת מנהל השמיים הגדול ו-30 השנים שלאחריהן בהשפעת אשר בנביעה הגדול. יוצא מכך שמנהל השמיים הגדול אחראי גם על המחזור השלם של 60 השנים וגם על 30 השנים הראשונות. סדר התחלפות ששת הצ'י של מנהל השמיים הגדול בכל 60 שנה הוא ג'ואה יין רוח עץ -> שאו יין אש הקיסר -> שאו יאנג אש השר -> תאי יין לחות אדמה -> יאנג מינג יובש מתכת -> תאי יאנג מים קור. התאריך בו מתחילים לספור את המחזור הראשון של 60 השנים הוא השנה השמינית של הקיסר הצהוב.
בתרשים למטה אפשר לראות את ציר הזמן של התפתחות הרפואה הסינית והרופאים הגדולים שיצרו את שבע האסכולות העיקריות ברפואה הסינית. כמו כן אפשר לראות קוביות צבעוניות אשר מייצגות את מנהל השמיים הגדול (משמאל) ואשר בנביעה הגדול (מימין) בכל אחת מהשנים מתקופתו של ג'אנג ג'ונג-ג'ינג ועד ימינו אנו.
אסכולת פגיעת קור - Shang Han Xue Pai 伤寒学派
גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג חי בין שתי תקופות של מנהל שמיים גדול. עד גיל 34 מנהל השמיים הגדול היה תאי יאנג קור מים ואשר בנביעה הגדול היה תאי יין לחות אדמה. כלומר עד גיל 34 חווה בעיקר את השפעות צ'י הקור והלחות. בגיל 34 התבצע מעבר לרוח עץ ואש השר כך שהחלו השפעות צ'י רוח ואש. בערך 13 שנים לאחר מכן סיים את חיבורו המפורסם דיון על פגיעות פתוגן (קור) ומגוון מחלות כאשר היה בן 47. מלידתו ועד תקופה זו מתועדות 5 מגפות גדולות שהאחרונה מביניהן קרתה לאחר התחלפות הצ'י מנהל השמיים הגדול. על סמך זה ניתן להניח שחיבורו הושפע בעיקר ממגפות הקור ולכן בחר להשתמש בצמחים חריפים חמימים לטפל במגפות. יש שיטענו שלא מדובר במגפות, מכיוון שלהן איכות של מחלות חום ולא קור ואילו הוא טיפל במחלות קור שגרתיות, אך אם נבחן את הקדמת ספרו נראה שלדבריו כמות האנשים שנדבקו ונפטרו הייתה גדולה יחסית ומתאימה להשפעת מגיפה.
מרגע המעבר לתקופת צ'י רוח חום ועד סיום חיבור ספרו עברו 13 שנים בהן קרתה מגיפה אחת. האם מגיפה זו הייתה מחלת חום? מדוע לא הוסיף מידע על מחלות חום בספרו? האם חלק זה אבד ואיננו עוד? בהקדמה לספר טען ג'אנג שהוא מורכב מ-16 מגילות ואילו כיום יש ברשותנו רק 10 מגילות. יש המשערים ש-6 המגילות הנוספות הן הספר נקודות חיוניות מארון הזהב אך יש רופאים כגון וו יואו-קה (吴又可 Wu You Ke) ו-וו ג'ו-טונג (吴鞠通 Wu Ju Tong) טוענים שמדובר במחלות חום. למרות זאת אין הוכחה לכך.
אסכולת חה ג'יאן (אסכולת הקירור) - He Jian Xue Pai 河间学派
לִיוּ וַואן-סוּ (1084-1143 Liu Wan Su), ראש אסכולת הקירור, חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, אש-רוח ויובש-חום. עד גיל 34 מנהל השמיים הגדול היה שאו יאנג אש השר ואשר בנביעה גדול היה ג'ואה יין רוח עץ, כלומר הצ'י שהשפיע על חייו עד גיל זה היה צ'י האש ורוח. מגיל 34 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול יאנג מינג יובש מתכת ואשר בנביעה גדול שאו יין אש הקיסר, כלומר השפעות של רוח ואש התחלפו בהשפעות של חום ויובש. ספריו הראשונים יצאו לאור כשהיה בן 72 ומציגים מישנה הדנה במחלות הקשורות בחום ואש ואף מסבירות מדוע כל אחד מששת הצ'י יכול להיות מותמר לאש. כמו כן הוסיף ל-19 הפתוגנזות המופיעות בקאנון הפנימי, פתוגנזה חסרה שעוסקת בצ'י היובש והרחבה גדולה מאד על פתוגנזות הקשורות בחום ואש. לא קשה לראות שליו וואן-סו שם דגש רב על פתוגנזה של מחלות חום ועיקרון טיפול של קירור חום וניקוז אש.
אסכולת אי שוואי - Yi Shui Xue Pai 易水学派
לִי דוֹנג-יוּאֱן (1180-1251 Li Dong Yuan), מחבר הספר דיון על טחול-קיבה, חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול יובש-אש וקור-לחות. עד גיל 24 מנהל השמיים הגדול היה יאנג מינג יובש מתכת ואשר בנביעה הגדול היה שאו יין אש הקיסר. מגיל 24 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול תאי יאנג קור מים ואשר בנביעה גדול תאי יין לחות אדמה. כלומר עד גיל 24 הצ'י המשפיע היה יובש חום ולאחר גיל 24 ההשפעה התחלפה בצ'י קור לחות. בגיל 21 פיתח את הפורמולה Pu Ji Xiao Du Yin שמטהרת חום ומנטרלת רעילות והתאימה לטיפול בהשפעות של יובש וחום. לעומת זאת את ספריו המתנגדים לשימוש בצמחים קרים ודוגלים בהבראת טחול קיבה וחימומם חיבר רק בתקופת השפעות הקור והלחות. למעשה ספרים אלו נכתבו כאשר השפעת אשר בנביעה הגדול הייתה הדומיננטית יותר (ב-30 השנים המאוחרות של מחזור 60 השנים). בכתביו אפשר לראות ששם דגש רב על השפעות הלחות והקור על טחול-קיבה עד כדי כך שאפילו כאשר מופיעים סממנים של חום (אש יינית) אין להשתמש בצמחים מטהרי חום אלא בצמחים חמימים שמשקמים את צ'י הטחול. כתוצאה מכך פיתח את עיקרון "מתוק חמים לסילוק חום".
אסכולת דאן שי - Dan Xi Xue Pai 丹溪学派
ג'וּ דַאן-שִֹי (1264-1323 Zhu Dan Xi), חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, רוח-אש וחום-יובש. עד גיל 43 מנהל השמיים הגדול היה ג'ואה יין רוח עץ ואשר בנביעה הגדול היה שאו יאנג אש השר. מגיל 43 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול שאו יין אש הקיסר ואשר בנביעה גדול יאנג מינג יובש מתכת. כלומר חייו הושפעו מתקופת רוח ואש ותקופת חום ויובש. את לימודיו המעשיים ברפואה סינית החל תחת שרביטו של לואו ג'ה-טי (Luo Zhi Ti) רק לאחר גיל 43. ככל הנראה יש לכך חשיבות מכיוון שאנו יודעים כי משנתו סובבת סביב רעיונות "יאנג בעל עודף ויין אינו מספיק", "אש השר נעה בפראות, מטגנת ומענה את היין האמיתי". כתוצאה תפיסותיו אלו עקרון הטיפול העיקרי בו דגל היה הזנת היין ולרב שולב עם הורדת אש לטיפול בחוסר תמצית יינית ואש שר משתוללת. עקרונות אלו תואמים לעובדה שחי בתקופה של חום ויובש.
אסכולת חימום ומילוי - Wen Bu Xue Pai 温补学派
גַ'אנג גִ'ינג-יוּאֱה (1563-1640 Zhang Jing Yue) חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, קור-לחות ורוח-אש. עד גיל 61 מנהל השמיים הגדול היה תאי יאנג קור מים ואשר בנביעה הגדול היה תאי יין לחות אדמה. מגיל 61 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול ג'ואה יין רוח עץ ואשר בנביעה גדול שאו יאנג אש השר. כלומר חייו הושפעו בעיקר מצ'י קור ולחות כך שמשנתו סבבה סביב חימום קור ומילוי חוסר יאנג מקורי.
אסכולת מחלות החום - Wen Bing Xue Pai 温病学派
ווּ יוֹאוּ-שִֹינג (Wu You Xing 1582-1652) חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, קור-לחות ורוח-אש. עד גיל 42 מנהל השמיים הגדול היה תאי יאנג קור מים ואשר בנביעה הגדול היה תאי יין לחות אדמה. מגיל 42 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול ג'ואה יין רוח עץ ואשר בנביעה גדול שאו יאנג אש השר. כאשר היה בן 59 התפרצה מגיפה גדולה שסממניה היו ביטוי של אש וחום. בתיאוריו את המגיפה שפרצה מסביר יואו-שינג שאסור היה לייזע אותה פן הצ'י המגן יפגע והחום יישאר אך גם אסור לשלשל אותה כי הפתוגן אינו בפנים והדבר יביא לפגיעה בצ'י הקיבה והצמא יתגבר. על סמך תיאור זה אנו יכולים להסיק שככל הנראה מדובר במחלה של שאו יאנג, חצי בחוץ וחצי בפנים דבר שתואם תקופה בה הצ'י השולט הוא רוח ואש על אחת כמה וכמה כאשר יש קשר בין אש השר ושאו יאנג. יואו-שינג גם מציין שבתקופתו מחלות החום רבות ממחלות הקור דבר שתורם לטיעון שיש קשר בין מנהל השמיים הגדול ומחלות תקופתיות.
יֵה טְיאֱן-שֵה (Ye Tian Shi 1624-1683) חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, רוח-אש וחום-יובש. עד גיל 16 מנהל השמיים הגדול היה ג'ואה יין רוח עץ ואשר בנביעה גדול היה שאו יאנג אש השר, כלומר הצ'י שהשפיע על חייו עד גיל זה היה צ'י הרוח והאש. מגיל 16 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול שאו יין אש הקיסר ואשר בנביעה גדול יאנג מינג יובש מתכת. אפשר לראות שרב חייו הושפעו מצ'י יובש חום דבר שככל הנראה השפיע על רעיונותיו בנוגע למחלות חום ופיתוח מודל חדירת מחלת החום דרך 4 רמות שונות.
ווּ ג'וּ-טוֹנג (Wu Ju Tong 1758-1836) חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, לחות-קור ואש-רוח. עד גיל 46 מנהל השמיים הגדול היה תאי יין לחות אדמה ואשר בנביעה גדול היה תאי יאנג קור מים, כלומר הצ'י שהשפיע על חייו עד גיל זה היה צ'י הלחות והקור. מגיל 46 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול שאו יאנג אש השר ואשר בנביעה גדול ג'ואה יין רוח עץ. בגול 54 פרסם את ספרו אבחון שיטתי של מחלות חום (Wen Bing Tiao Bian) ודן במחלות חום ואבחון על פי שלושת המחממים. למרות שעיקר החיבור עוסק במחלות חום אפשר לראות גם התייחסות למחלות הקשורות בלחות.
האם זה אכן הפיתרון לתמיהה שהעלתי ברשומה על המטוטלת בין חום לקור? אני לא יודע. מה שבטוח זה שמדובר ברעיון מעניין ביותר שמצריך המשך חקירה, אולי דווקא בכיוון של מדינות אחרות, כמו מדינות אירופה ואופי המגיפות שפרצו בהן. בכל אופן, למי שתוהה בנוגע לתקופתנו, אז אנחנו נמצאים בסבב ה-79 בו מנהל השמיים הגדול הוא ג'ואה יין רוח עץ ואשר בנביעה הגדול הוא שאו יאנג אש השר. משמעות הדבר היא שתקופה זו מושפעת בעיקר מצ'י רוח ואש, ו-30 השנים הקרובות יושפעו בעיקר ממחלות חום (אש השר). עד כה מחלות כגון SARS, שפעת החזירים, שפעת העופות וכדומה סווגו כמחלות חום ומתאימות למודל של 60 השנים. מצד שני למרות השפעות הצ'י הסביבתי יש לקחת בחשבון גם את השפעות הטכנולוגיה בעידן המודרני. בתים רבים מחזיקים כיום במזגנים ומקררים ולכן גם בתקופת הקיץ החם אנו פוגשים בקור (לעיתים מוגזם) אם עקב קירור החדרים או עקב שתיה קרה, אשר ביכולתם להזיק לטחול ולצ'י היאנגי בגוף. כמו כן אפשר לראות שגם בסין קיימת אסכולה חדשה יחסית, "אל האש" (Huo Shen Pai 火神派) הדוגלת בשימוש בצמחים חמים חריפים כגון Fu Zi ו-Rou Gui. אולי השפעת מנהל השמיים הגדול קשורה יותר במגיפות ומחלות מידבקות ופחות במחלות הנגרמות עקב חוסר איזון ואורח חיים לקוי.
למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.
הערות
אסכולת אי שוואי - Yi Shui Xue Pai 易水学派
לִי דוֹנג-יוּאֱן (1180-1251 Li Dong Yuan), מחבר הספר דיון על טחול-קיבה, חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול יובש-אש וקור-לחות. עד גיל 24 מנהל השמיים הגדול היה יאנג מינג יובש מתכת ואשר בנביעה הגדול היה שאו יין אש הקיסר. מגיל 24 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול תאי יאנג קור מים ואשר בנביעה גדול תאי יין לחות אדמה. כלומר עד גיל 24 הצ'י המשפיע היה יובש חום ולאחר גיל 24 ההשפעה התחלפה בצ'י קור לחות. בגיל 21 פיתח את הפורמולה Pu Ji Xiao Du Yin שמטהרת חום ומנטרלת רעילות והתאימה לטיפול בהשפעות של יובש וחום. לעומת זאת את ספריו המתנגדים לשימוש בצמחים קרים ודוגלים בהבראת טחול קיבה וחימומם חיבר רק בתקופת השפעות הקור והלחות. למעשה ספרים אלו נכתבו כאשר השפעת אשר בנביעה הגדול הייתה הדומיננטית יותר (ב-30 השנים המאוחרות של מחזור 60 השנים). בכתביו אפשר לראות ששם דגש רב על השפעות הלחות והקור על טחול-קיבה עד כדי כך שאפילו כאשר מופיעים סממנים של חום (אש יינית) אין להשתמש בצמחים מטהרי חום אלא בצמחים חמימים שמשקמים את צ'י הטחול. כתוצאה מכך פיתח את עיקרון "מתוק חמים לסילוק חום".
אסכולת דאן שי - Dan Xi Xue Pai 丹溪学派
ג'וּ דַאן-שִֹי (1264-1323 Zhu Dan Xi), חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, רוח-אש וחום-יובש. עד גיל 43 מנהל השמיים הגדול היה ג'ואה יין רוח עץ ואשר בנביעה הגדול היה שאו יאנג אש השר. מגיל 43 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול שאו יין אש הקיסר ואשר בנביעה גדול יאנג מינג יובש מתכת. כלומר חייו הושפעו מתקופת רוח ואש ותקופת חום ויובש. את לימודיו המעשיים ברפואה סינית החל תחת שרביטו של לואו ג'ה-טי (Luo Zhi Ti) רק לאחר גיל 43. ככל הנראה יש לכך חשיבות מכיוון שאנו יודעים כי משנתו סובבת סביב רעיונות "יאנג בעל עודף ויין אינו מספיק", "אש השר נעה בפראות, מטגנת ומענה את היין האמיתי". כתוצאה תפיסותיו אלו עקרון הטיפול העיקרי בו דגל היה הזנת היין ולרב שולב עם הורדת אש לטיפול בחוסר תמצית יינית ואש שר משתוללת. עקרונות אלו תואמים לעובדה שחי בתקופה של חום ויובש.
אסכולת חימום ומילוי - Wen Bu Xue Pai 温补学派
גַ'אנג גִ'ינג-יוּאֱה (1563-1640 Zhang Jing Yue) חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, קור-לחות ורוח-אש. עד גיל 61 מנהל השמיים הגדול היה תאי יאנג קור מים ואשר בנביעה הגדול היה תאי יין לחות אדמה. מגיל 61 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול ג'ואה יין רוח עץ ואשר בנביעה גדול שאו יאנג אש השר. כלומר חייו הושפעו בעיקר מצ'י קור ולחות כך שמשנתו סבבה סביב חימום קור ומילוי חוסר יאנג מקורי.
אסכולת מחלות החום - Wen Bing Xue Pai 温病学派
ווּ יוֹאוּ-שִֹינג (Wu You Xing 1582-1652) חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, קור-לחות ורוח-אש. עד גיל 42 מנהל השמיים הגדול היה תאי יאנג קור מים ואשר בנביעה הגדול היה תאי יין לחות אדמה. מגיל 42 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול ג'ואה יין רוח עץ ואשר בנביעה גדול שאו יאנג אש השר. כאשר היה בן 59 התפרצה מגיפה גדולה שסממניה היו ביטוי של אש וחום. בתיאוריו את המגיפה שפרצה מסביר יואו-שינג שאסור היה לייזע אותה פן הצ'י המגן יפגע והחום יישאר אך גם אסור לשלשל אותה כי הפתוגן אינו בפנים והדבר יביא לפגיעה בצ'י הקיבה והצמא יתגבר. על סמך תיאור זה אנו יכולים להסיק שככל הנראה מדובר במחלה של שאו יאנג, חצי בחוץ וחצי בפנים דבר שתואם תקופה בה הצ'י השולט הוא רוח ואש על אחת כמה וכמה כאשר יש קשר בין אש השר ושאו יאנג. יואו-שינג גם מציין שבתקופתו מחלות החום רבות ממחלות הקור דבר שתורם לטיעון שיש קשר בין מנהל השמיים הגדול ומחלות תקופתיות.
יֵה טְיאֱן-שֵה (Ye Tian Shi 1624-1683) חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, רוח-אש וחום-יובש. עד גיל 16 מנהל השמיים הגדול היה ג'ואה יין רוח עץ ואשר בנביעה גדול היה שאו יאנג אש השר, כלומר הצ'י שהשפיע על חייו עד גיל זה היה צ'י הרוח והאש. מגיל 16 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול שאו יין אש הקיסר ואשר בנביעה גדול יאנג מינג יובש מתכת. אפשר לראות שרב חייו הושפעו מצ'י יובש חום דבר שככל הנראה השפיע על רעיונותיו בנוגע למחלות חום ופיתוח מודל חדירת מחלת החום דרך 4 רמות שונות.
ווּ ג'וּ-טוֹנג (Wu Ju Tong 1758-1836) חווה שתי תקופות של צ'י מנהל שמיים גדול, לחות-קור ואש-רוח. עד גיל 46 מנהל השמיים הגדול היה תאי יין לחות אדמה ואשר בנביעה גדול היה תאי יאנג קור מים, כלומר הצ'י שהשפיע על חייו עד גיל זה היה צ'י הלחות והקור. מגיל 46 החלה תקופת צ'י מנהל שמיים גדול שאו יאנג אש השר ואשר בנביעה גדול ג'ואה יין רוח עץ. בגול 54 פרסם את ספרו אבחון שיטתי של מחלות חום (Wen Bing Tiao Bian) ודן במחלות חום ואבחון על פי שלושת המחממים. למרות שעיקר החיבור עוסק במחלות חום אפשר לראות גם התייחסות למחלות הקשורות בלחות.
האם זה אכן הפיתרון לתמיהה שהעלתי ברשומה על המטוטלת בין חום לקור? אני לא יודע. מה שבטוח זה שמדובר ברעיון מעניין ביותר שמצריך המשך חקירה, אולי דווקא בכיוון של מדינות אחרות, כמו מדינות אירופה ואופי המגיפות שפרצו בהן. בכל אופן, למי שתוהה בנוגע לתקופתנו, אז אנחנו נמצאים בסבב ה-79 בו מנהל השמיים הגדול הוא ג'ואה יין רוח עץ ואשר בנביעה הגדול הוא שאו יאנג אש השר. משמעות הדבר היא שתקופה זו מושפעת בעיקר מצ'י רוח ואש, ו-30 השנים הקרובות יושפעו בעיקר ממחלות חום (אש השר). עד כה מחלות כגון SARS, שפעת החזירים, שפעת העופות וכדומה סווגו כמחלות חום ומתאימות למודל של 60 השנים. מצד שני למרות השפעות הצ'י הסביבתי יש לקחת בחשבון גם את השפעות הטכנולוגיה בעידן המודרני. בתים רבים מחזיקים כיום במזגנים ומקררים ולכן גם בתקופת הקיץ החם אנו פוגשים בקור (לעיתים מוגזם) אם עקב קירור החדרים או עקב שתיה קרה, אשר ביכולתם להזיק לטחול ולצ'י היאנגי בגוף. כמו כן אפשר לראות שגם בסין קיימת אסכולה חדשה יחסית, "אל האש" (Huo Shen Pai 火神派) הדוגלת בשימוש בצמחים חמים חריפים כגון Fu Zi ו-Rou Gui. אולי השפעת מנהל השמיים הגדול קשורה יותר במגיפות ומחלות מידבקות ופחות במחלות הנגרמות עקב חוסר איזון ואורח חיים לקוי.
למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.
- המטוטלת בין חום וקור ברפואה הסינית
- 五运六气与伤寒论相关研究
- 中国学术流派的形成与运气大司天理论
מעניין מאוד. מצאת תובנות נוספות מאז המאמר ?
השבמחק