דפים

יום שבת, 28 בנובמבר 2015

כיצד קליפת גזע הקינמון שנכנסת לדם משפיעה על היבט הצ'י - טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא (שאלה 8)

רב ספרות צמחי המרפא מספקת לנו מידע יבש על תכונות צמחי המרפא, החלקים שבשימוש, כיצד לעבד את הצמחים, פעולתם והשפעתם על הגוף. אבל כמעט שלא יוצא לנו לראות ספרים שמסבירים מה גורם לכל צמח וצמח לפעול ולהשפיע כפי שהוא משפיע, מה גורם לצמח להשפיע כפי שמתועד בכתבים. אחד הספרים המעניינים שעוסקים בדיוק בדיון על הגורמים שמשפיעים וגורמים לצמחים לפעול כפי שהם פועלים, הוא הספר שאלות ותשובות על צמחי מרפא שחיבר טַאנג דְזוֹנג-חָאי. עד שמישהו ירים את הכפפה ויתרגם את הספר כולו לאנגלית או לעברית, חשבתי לתרגם קטע קצרצר על מנת לעורר את התיאבון ולהראות שיש גם ספרים כאלה ברפואה סינית.

הספר בנוי כדיון של שאלות ותשובות על תפקודים שונים שקשורים בצמחי המרפא, מהשפעות שקשורות באזורי גידול, השפעת עונות השנה בהתחשב בזריעה וקציר של צמחים שונים, מראה פיזי וצבע של צמחים וגם חלקים שונים מהשורש, דרך הגבעול ועד הפרחים או הגרעינים. טַאנג דְזוֹנג-חָאי (נקרא גם טַאנג רוֹנג-צ'ואֱן) מנסה לספק הסברים מפורטים וברורים דרך דיון ומתן דוגמאות לתפקודי צמחים על סמך הבנתו את הרפואה הסינית, קאנון התמורות ושברי מידע מהמדע המודרני של תקופתו ופיזיולוגיה מערבית. מכיוון שהידע שלו ברפואה מודרנית (של תקופתו) ומדעים אינו מספיק, כאשר הוא מנסה לשלב אותם בתהליך הסקת המסקנות שלו, לעיתים מתקבלת תחושה שהפרשנויות שלו מוגזמות ולמעשה הוא דווקא פוגע בחלק מהטיעונים שלו. למרות זאת, רב ההסברים שלו מבוססים בעיקר על תורות סיניות בהן היה בקיא וההיגיון כך שיש תועלת בדבריו להבנה של הקורא. אפשר לראות שלמרות שהידע המדעי (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכדומה) לוקה בחסר, הוא השקיע מאמץ לנתח ולהבין את תפקוד הצמחים והיה בעל ידע רב במגוון תחומים. 

באחד העמודים מצאתי דיון על איכותו ופעולתו של Rou Gui על הצ'י והדם בגוף, דבר שמתפתח לדיון שלם על האיכויות השונות בצמחי מרפא, אשר מביאות לכך שהשפעתם תהיה ממוקדת בהיבט הדם (רמת הדם Xue Fen) או בהיבט הצ'י (רמת הצ'י Qi Fen). מצאתי לנכון לתרגם את עיקר הדיון:
问曰:肉桂生于南方,秉地二之火,以入血分固矣。乃仲景肾气丸用之取其化气,而非取其化血,此又何说?
שאלה: Rou Gui  צומח באזור דרום [סין], זוכה לקבל את האש של ארץ-שתיים, לכן נכנס אל מרכיב הדם. גלולת צ'י הכליות (Shen Qi Wan) של גאנג ג'ונג-ג'ינג משתמשת בו על מנת לנצלו להתמרת צ'י ולא משתמשת בו על מנת להתמיר דם, כיצד תסביר זאת?
בשביל להבין את ההיגיון שעומד מאחורי דבריו של טַאנג דְזוֹנג-חָאי צריך להכיר את תרשים הנהר עליו מבוסס קאנון התמורות  וממנו מושפעת הרפואה הסינית. תרשים הנהר מתאר את בריאת העולם כאשר יין ויאנג נפרדו והתחברו מחדש עד שמקבלים אש למעלה, מים למטה, עץ משמאל, מתכת מימין ואדמה במרכז. תחילת התהליך בשמיים היאנגים אשר נותנים יאנג בודד (פרד הוא מספר יאנגי) לארץ ויוצרים שם את המים. תהליך זה מתואר בשם שמיים אחד יוצר מים. כלומר, היאנג האחד של השמיים יוצר את המים שלמטה. לכן כאשר טַאנג דְזוֹנג-חָאי משתמש במילים "מים אחד של השמיים" או "היאנג של מים שמיים" הוא מתיחס בדיוק לאותו יאנג בודד שיורד מהשמיים ויוצר את המים על הארץ. לאחר יצירת המים המשיך התהליך בכך שהארץ היינית נתנה שני יין (זוג הוא מספר ייני) לשמיים ויוצרת שם את האש. תהליך זה מתואר בשם ארץ שניים יוצרים אש. כלומר, היין של הארץ יוצר את האש שלמעלה. לכן כאשר טַאנג דְזוֹנג-חָאי משתמש במילים "האש של ארץ-שתיים" או "אש הארץ" הוא מתיחס בדיוק לאותם שני יין שעולים מהארץ ויוצרים את האש בשמיים.

תרשים הנהר (He Tu 河图)

בספרו, דיון על סינדרומי דם, שוטח טַאנג דְזוֹנג-חָאי את משנתו על הקשר שבין הדם והאש והקשר שבין הצ'י והמים (אפשר לקרוא על כך כאן). אז נחזור לשאלה, אם Rou Gui צומח באזור דרום סין (דרום משויך לאש) ומקבל איכות אש מהארץ ועל פי הקשר עם האש הוא נכנס אל ההיבט של הדם בגוף, אז מדוע ג'אנג ג'ונג-ג'ינג בוחר להשתמש בו בפורמולה Shen Qi Wan לשם התמרת צ'י של הכליות? כאן רצוי שני דברים, ראשית, למרות שכיום מתייחסים לפורמולה הזאת כפורמולה מחזקת יאנג, בספר נקודות חיוניות מארון הזהב היא משמשת בבירור למילוי צ'י של הכליות ומכאן גם נגזר שמה. שנית, עד היום חוקרי הכתבים חלוקים ביניהם בנוגע למהות הצמח Gui כפי שהוא מופיע בכתביו של ג'ונג-ג'ינג מכיוון שבתקופתו לא עשו הבחנה מלאה בין ענפיפי קינמון (Gui Zhi) ושאר קליפות עץ הקינמון (Rou Gui, Mu Gui, Jun Gui) כך שניטש ויכוח ארוך האם בפורמולה משתמשים בענפיף או בקליפה הגסה וטַאנג דְזוֹנג-חָאי מחזיק בדעה שבמקרה המדובר יש שימוש ב-Rou Gui ולא ב-Gui Zhi.

答曰:血无气不行;气无血不附,气血二字,原非判然两端。且其化气,乃仲景之妙用,非肉桂之本性也。人身之气,生于肾中一阳,实则借鼻孔吸入之天阳,历心系,引心火下交于肾,然后蒸动肾水化气上腾,出于口鼻。仲景肾气丸,多用地黄,山药,丹皮,茱萸以生水,用苓泽以利水,然后用桂导心火以下交于水,用附子振肾阳以蒸动其气,肉桂之能化气者如此,乃仲景善用肉桂之妙,非肉桂自能化气也。若单用肉桂;及合血分药用,则多走血分,不是气分之药矣。又如桂枝,色赤味辛,亦是入心肝血分之药,而五苓散,桂苓甘草五味汤,均取其入膀胱化气,非桂枝自能化气,实因苓泽利水,引桂枝入于水中,以化水为气,与肾气之用肉桂,其义相近,不得单言桂枝,便谓其能化气也。至如黄芪五物汤治血痹,当归四逆汤治身痛,皆取桂枝温通血脉。 可知心火生血,秉火气者,入于血分,乃是一定之理。
תשובה: ללא הצ'י הדם לא ינוע, ללא דם לצ'י אין למה להיצמד, במקור אין הפרדה בין שתי המילים לשני קצוות [מנוגדים] של צ'י ודם. כמו כן התמרת הצ'י שלו (Rou Gui) היא שימוש מתוחכם שעושה בו ג'ונג-ג'ינג, אין זה האופי הטבעי שבשורשו של Rou Gui. צ'י גוף האדם נוצר ביאנג הראשון שבתוך הכליות, כאשר הוא מלא אז ביכולתו לשאול את יאנג השמיים שנכנס בשאיפה דרך נחירי האף, לעבור דרך מערכת הלב, ולהנחות את אש הלב להיפגש למטה עם הכליות ולאחר מכן לאדות ולהניע את מים הכליות כך שיותמרו לכדי צ'י שינסוק מעלה ויצא דרך הפה והאף. גלולת צ'י הכליות (Shen Qi Wan) של ג'ונג-ג'ינג משתמשת לרב בSheng Di, Shan Yao, Dan Pi- ו-Zhu Yu על מנת ליצור מים. [היא] משתמשת ב-Fu Ling ו-Ze Xie על מנת להטיב עם המים ולאחר מכן משתמשת ב-Rou Gui להדריך את אש הלב להיפגש למטה עם המים ומשתמשת ב-Fu Zi- לנער את יאנג הכליות על מנת שיאדה ויניע את הצ'י שלהן. היכולת של Rou Gui להתמיר צ'י באופן זה, אלו המיומנות והתחכום בשימוש של ג'ונג-ג'ינג ב-Rou Gui, אין זאת היכולת של Rou Gui עצמו להתמיר צ'י. במידה ומשתמשים ב-Rou Gui בלבד או משתמשים [בו] בתוספת של צמחים למרכיב הדם, אז [הוא] לרב ינוע במרכיב הדם ואינו מרפא למרכיב הצ'י! כמו כן ראו למשל את Gui Zhi שצבעו אדמדם וטעמו חריף, וגם הוא תרופה שנכנסת למרכיב הדם בלב ובכבד. ואילו ב-Wu Ling Sanו-Gui Ling Gan Cao Wu Wei Tang משתמשים בכניסתו לשלפוחית השתן להתמיר צ'י, לא מדובר בכך ש-Gui Zhi עצמו מתמיר צ'י. מעשית מכיוון ש-Ze Xie ו-Fu Ling מטיבים עם [משק] המים, [הם] מנחים את Gui Zhi להיכנס אל תוך המים על מנת להתמיר את המים לכדי צ'י, זה מאד קרוב לרעיון של שימוש ב-Rou Gui בגלולת צ'י הכליות, אי אפשר להתייחס אך ורק ל-Gui Zhi ולטעון שהוא מסוגל להתמיר צ'י. בכל הנוגע לפורמולות Huang Qi Wu Wu Tang שמטפלת בחסימת דם (Xue Bi) ו-Dang Gui Si Ni Tang שמטפלת בכאבי גוף, שתיהן משתמשות ב-Gui Zhi לחימום ופתיחה של כלי הדם, אפשר לדעת שאש הלב יוצרת דם, יש היגיון ברור [שהצמח] שמקבל את צ'י האש, נכנס אל מרכיב הדם.
צמחים שמקבלים את השפעת מים-השמיים נכנסים אל היבט הצ'י בגוף. הצ'י (טמפ') של הצמחים מגיע מן השמיים, כאשר איכותו גסה הוא גורם לצמחים להיכנס אל היבט הצ'י בגוף. צמחים שמקבלים את השפעת אש-הארץ נכנסים אל היבט הדם בגוף. הטעם של הצמחים מגיע מן הארץ, כאשר איכותו גסה הוא גורם לצמחים להיכנס אל היבט הדם בגוף.הצ'י בו הגוף משתמש הוא תוצר של חיבור בין היאנג של הכליות והצ'י הצלול של השמיים שנשאף דרך האף ויחדיו הם יורדים אל הכליות ומאדים את המים לכדי צ'י שימושי. הפורמולה Shen Qi Wan משתמשת בצמחים שתומכים ביין (מים) בשילוב עם צמחים שמטיבים עם תנועת המים בגוף ומונעים תקיעתם עקב התמיכה ולהם מתווספים Rou Gui שמוריד את אש הלב אל הכליות ו-Fu Zi שמעורר את יאנג הכליות ויחדיו הם מאפשרים אידוי של המים ויצירת צ'י שהכליות אמורות לייצר עבור הגוף. כלומר, Rou Gui אינו מאדה את הצ'י בפני עצמו אלא בזכות הקשר שלו לדם וללב, הוא מנחה אש של הלב להיפגש עם המים בכליות ולהתמיר מהמים את הצ'י השימושי לגוף.

גם Gui Zhi שמגיע מאותו הצמח ממנו מגיע Rou Gui אינו צמח שנכנס אל היבט הצ'י אלא אל היבט הדם ומניעת את הדם של הכבד והלב. גם כאשר משתמשים בו להתמיר את צ'י שלפוחית השתן, זה נובע משימוש בצמחים אחרים שמנחים אותו להיכנס אל תוך המים. בשני המקרים מדובר בצמחים שנכנסים אל היבט הדם אך בשילוב עם צמחים אחרים, הם מביאים בצורה עקיפה להתמרה של המים, האחד בכליות והשני בשלפוחית השתן (איברי פאזת המים). על סמך פורמולות אחרות אפשר להיווכח שצמחים אלו אכן נכנסים אל היבט הדם.

בהמשך ממשיך הדיון על נסיון להבהיר טוב יותר את התכונות וההשפעות על הצמחים השונים כך שצמחים/מינרלים/בע"ח אלו יכנסו להיבט הדם או להיבט הצ'י בתוספת דוגמאות. ברשומה הבאה אתרגם את שאלת ההמשך והתשובה הנרחבת שמספק דזונג חאי:

טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן
                                                                                                                                                          

הערות
  1. שאלות ותשובות על צמחי מרפא Ben Cao Wen Da 本草问答
  2. טַאנג דְזוֹנג-חָאי Tang Zong Hai 唐宗海
  3. טַאנג רוֹנג-צ'ואֱן Tang Rong Chuan 唐容川
  4. קאנון התמורות Yi Jing 易经
  5. תרשים הנהר He Tu 河图
  6. דיון על סינדרומי דם Xue Zheng Lun 血证论
  7. ג'אנג ג'ונג-ג'ינג Zhang Zhong Jing 张仲景
  8. נקודות חיוניות מארון הזהב Jing Gui Yao Lue 金匮要略
עוד על טאנג דזונג-חאי וספרו דיון על סינדרום דם אפשר לקרוא ברשומה הזאת

יום שלישי, 10 בנובמבר 2015

מחלת ג'ואה יין דרך עיניו של הפרשן קה צ'ין על דיון על פגיעת פתוגן (שאנג חאן לון)

柯韵伯הקדמה נחמדה שכתב קֶה צִ'ין (柯琴 Ke Qin 1662-1735) על מחלת ג'ואה יין. קֶה צִ'ין היה רופא מאזור ג'ה ג'יאנג (Zhe Jiang) ופרשן חשוב של דיון על פגיעת פתוגן שסיווג את הקלאסיקה על פי סינדרומים ופורמולות וערך השוואה בין משפטי המקור. עיקר התמקדותו הייתה ביישום הקליני של הכתב ולכן הייתה לפרשנותו השפעה חשובה וגדולה על הדורות הבאים. לא הרבה ידוע על חייו הפרטיים מלבד שהיה קונפוציאני שעסק ברפואה. מלבד פרשנויותיו לדיון על פגיעת פתוגן (3 ספרים), ידוע שכתב פרשנות על הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב אשר אבדו עקבותיה. מבחינת השתייכותו לאסכולות השונות של השאנג חאן, הוא מצד אחד התנגד לנוקשות של אסכולת שמירה על הדיון הישן, שלא הסכימה להוסיף או להוריד אף סימניה מהכתב שהגיע לידיה ומצד שני התנגד לתיאורית שלוש רגלי הקדירה של פַאנג יוֹאוּ-גֶ'ה (方有执 Fang You Zhi) ויוּ גְ'יַה-יֶאן (喻嘉言 Yu Jia Yan) מהאסכולת הנגדית של סידור שגוי ועריכה מחדש (אסכולות שאנג חאן). לא עניינו אותו דיונים על הוכחות סדר המשפטים של הכתב המקורי של גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג אלא רק המהות שלו בכל הנוגע לאבחון סינדרומים ודיון על אסטרטגית טיפול. אפשר לומר שהוא לקח את דרך הניתוח של הכתב כפי שעשה סוּן סֱי-מְיַאוֹ ולחלוטין נטש את הסידור לפי סדר משפטים והתמקד בסידור על פי שמות פורמולות וסיווג למחלות. בטיעוניו התנגד גם לגישה שהוצגה על ידי רופאים מאוחרים יותר בה נטען שהכתב עוסק באבחון מחלות חום ממקור חיצוני, בטענה ששת המערכות כוללות גם מחלות מורכבות ממקור פנימי. מבחינת מהות המערכות טען שהן אינן ערוצים אלא שישה אזורי מחלה בגוף האדם והשווה אותם לשישה אזורים גיאוגרפים להם יש דרכי גישה שהינם הערוצים.

ההקדמה לקוחה מנספח שכתב לפרשנות שלו על דיון על פגיעת פתוגן (伤寒附翼):

厥阴方总论
太阴以理中丸为主,厥阴以乌梅丸为主。丸者,缓也。太阴之缓,所以和脾胃之气;厥阴之缓,所以制相火之逆也。
דיון כללי על פורמולות ג'ואה יין
[הפורמולה] העיקרית של תאי יין היא Li Zhong Wan, [הפורמולה] העיקרית של ג'ואה יין היא Wu Mei Wan. [המשמעות של שימוש] ב-Wan [בשונה ממרתח הוא] במתינות. [משתמשים] במתינות בתאי יין על מנת להשיב הרמוניה לצ'י של טחול-קיבה. [משתמשים] במתינות בג'ואה יין על מנת להגביל את המרידה [בכיוון התנועה התקין] של אש השר.

יש הבדל בין השפעה של מרתח והשפעה של קפסולה (Wan) שמתבטא בכך שהשפעת הקפסולה מתונה והדרגתית יותר מאשר השפעת המרתח. הסיבה שמשתמשים בהשפעה מתונה במחלות תאי יין וג'ואה יין היא שאי אפשר להשיב הרמוניה של טחול וקיבה או עלייה של אש השר של הכבד על ידי שימוש בכח ומהירות.

观所主诸方,治手足厥冷,脉微欲绝,而不用姜、附;下利、脉沉结,而用黄柏;心动悸、 脉代结,而用生地、麦冬。总因肝有相火,当泻无补,与肾中虚阳之发,当补当温者不同耳。
[כאשר] מתבוננים בפורמולות האלו [של ג'ואה יין, אפשר לראות] שהן מטפלות בקיפאון בכפות ידיים ורגליים ודופק זעיר שעומד לפוג אך אינן משתמשות ב-Gan Jiang ו-Fu Zi [המחממים ומפזרים קור], מטפלות בשלשול ודופק שוקע וקשור [שמרמזים על קור] אך משתמשות ב-Huang Bai [הקר והמר] , מטפלות בתנועת פעמת בלב ודופק קשור ומקוטע אך משתמשות ב-Sheng Di ו-Mai Dong. [הסיבה לכל זאת היא] שבסיכומו של דבר מכיוון שבכבד יש את אש השר, יש לנקזה ולא למלאה, בשונה מפליטה של יאנג חסר בכליות אותו יש למלא ולחמם. 

 כאשר מנתחים את הרכב הפורמולות שמטפלות בסינדרומים השונים של מחלת ג'ואה יין, מתקבל הרושם שאין התאמה בין הסממנים והצמחים. כאשר מופיעים סממנים של קור, אין שימוש בצמחים חריפים חמים על מנת לפזר את הקור ולחמם את היאנג. כאשר מופיעים סממנים שנראים כמו קור שגורם לשלול, משתמשים בצמחים מרים קרים שאסורים לשימוש במקרי קור או חולשת טחול. כאשר מופיעים סממנים שמצביעים על כשל בתפקוד ההנעה של הצ'י היאנגי יש שימוש דווקא בצמחים שתומכים ביין. הסיבה לכל זאת היא הקשר ההדוק שיש בין הכבד ואש השר שמשתכנת בו. כאשר אש זו משתוללת ונוטשת את עמדתה בכבד וגורמת לחולי, עלינו לנקז אותה בעזרת צמחים מרים וקרים ולא למלא אותה על ידי צמחים חריפים וחמים. זה שונה מאד מאופן הטיפול ביאנג המקורי ואש השר של הכליות שנוטשת את עמדתה במקרי חוסר. את אש השר של הכליות צריך למלא ולחמם על ידי צמחים חריפים וחמים.

夫三阴皆有本经之热∶太阴之热,脾家实而行胃脘之阳也;少阴之热, 肾阴虚而元阳发越也;厥阴之热,肝胆热而拂郁之火内热也。
 להבנתי בכל שלושת [מחלות] היין יש מצב של חום בערוץ. החום בתאי יין [הוא] טחול חזק שמניע את היאנג של הקיבה. החום בשאו יין הוא חוסר ביין הכליות והיאנג המקורי נפלט וחורג [החוצה]. החום בג'ואה יין, [זהו] חום בכבד וכיס מרה והאש מדוכאת ורוגזת [יוצרת] חום פנימי. 

בשלוש מחלות היין, תאי יין, שאו יין וג'ואה יין יש חוסר בצ'י היאנגי ולכן מחלות אלו נחשבות בעיקר כמחלות של קור. אבל גם בהן יש מקרים של חום. כאשר הטחול משתקם הוא יכול לגרום לסממני חום שקשורים בכך שהוא משנע את היאנג של הקיבה. סממני חום במחלת שאו יין אלו סממנים שנגרמים עקב חוסר בצ'י ייני עד כדי כך שהצ'י היאנגי חסר עוגן ולכן מתעופף החוצה ומעלה ומתבטא כחום כלפי חוץ. חום בג'ואה יין הוא תוצאה של דיכוי תנועת הצ'י כך שאש השר שמשתכנת בכבד מדוכאת ויוצרת חום.

举世误于传经热邪之说,遇三阴热症,漫无主张。见发热脉沉者,断为阳症,见阴脉而不治,中风下利者,妄呼为漏底伤寒。不明仲景之论,因不敢用仲景之方,非不学无术乎?
בכל העולם טוענים בטעות שמדובר במעבר של חום פתוגני אל הערוץ, כאשר פוגשים בסממני חום בשלושת היין, הם [פתאום] שופעים בחוסר דעות, [כאשר הם] רואים פליטת חום [גוף] ודופק שוקע, הם פוסקים שמדובר בסממנים יאנגים, [כאשר הם] רואים דופק ייני שלא מתאים לטיפול, התקפת רוח ושלשולים, באופן מופרך טוענים שזה פגיעת קור עם בריחה למטה. אינם מבינים את הדיון של ג'ונג ג'ינג, מסיבה זו לא מעיזים להשתמש בפורמולות של ג'ונג ג'ינג, האם אין זה חוסר מיומנות עקב העדר למידה?

רב הרופאים בסין טועים לחשוב שסממני החום במחלות שלושת היין (מערכות היין) הם תוצאה של מעבר פתוגן חום ממערכות היאנג אל מערכות היין. כשהרופאים האלו פוגשים במטופלים עם סממני חום במחלה של מערכת יינית, פתאום אין להם שום תובנה כיצד זה קורה. למרות שיש דופק שוקע, מכיוון שהם רואים שיש חום גוף הם ישר קובעים שמדובר בסממנים יאנגים. כאשר הם פוגשים במקרנ של דופק ייני ומצב מחלה חמור שכולל שלשולים וסיכויי ההחלמה מאד נמוכים הם נמהרים לקבוע שמדובר בפגיעת קור שמלווה בשלשול ולכן מטפלים באופן שגוי (כנראה מתכוון שהם ממגרים פתוגן במקום לתמוך בצ'י הנכון של הגוף). מכיוון שהרופאים האלו לא מבינים את כתביו של ג'אנג ג'ונג-ג'ינג, דיון על פגיעת פתוגן ונקודות חיוניות מארון הזהב, הם חוששים להשתמש בפורמולות שלו. לא עדיף שפשוט היו לומדים את כתביו ואז מקבלים ביטחון להשתמש בפורמולות שלו?!