גם לטַאנג דְזוֹנג-חָאי קרה הקטע הזה, שכל מורה יצא לו להיתקל באחד השיעורים, כשפתאום אחד התלמידים אומר: "רגע, רגע, רגע. אבל בשיעור שעבר אמרת שהצמחים המרים דווקא בעלי איכות מים, איך פתאום עכשיו אתה אומר את ההפך". חלק מהמורים נכנסים לחרדות משאלות כאלו, אבל לא טַאנג דְזוֹנג-חָאי, שכנראה צפה את השאלה מבעוד מועד וידע לענות עליה ללא קושי או הסתבכות מיותרת או תשובה בסגנון "תפסיק כבר לחפור לי... לך לשנן את הנקודות של ערוץ שלפוחית השתן, מחר בוחן פתע!".
问曰∶得苦之火味者，皆得水之寒性，能清火矣，何以艾叶、故纸、巴戟、远志，其味皆苦，而皆能补火，何哉？
שאלה: כל [הצמחים] שזוכים לטעם המר של האש, מקבלים את הטבע הקר של המים ויכולים לצלל [עודף] באש, אז כיצדAi Ye, Bu Gu Zhi, Ba Ji Tian ו-Yuan Zhi, שטעמם מר, מסוגלים להטליא [חוסר] באש, איך זה יכול להיות?!
הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב מלמד אותנו, שטעם מר מקושר ללב ולכן טעם זה אמור כביכול לתמוך ולמלא חוסר בלב, אבל קיימים צמחים בעלי טעם מר, שדווקא מנקזים עודף בלב במקום למלא חוסר. בתשובה לשאלה מספר 16, טַאנג דְזוֹנג-חָאי הסביר לתלמידו מדוע, כנגד ההיגיון הבריא, צמחים בעלי טעם מר, זוכים לאופי של מים, כך שבמקום למלא חוסר באש, הם דווקא מנקזים עודף ומצללים חום (משיבים את הצלילות שחום האש גזל). עכשיו, תלמידו חד המחשבה זיהה קושי בהסבר של מורו ומתקיל אותו עם צמחים בעלי טעם מר, שדווקא כן ממלאים חוסר בלב-אש. האם מצא כאן סתירה בדבריו של מורו?
答曰∶苦之极者，反得水之性。若微苦者，则犹存火之本性，故补火。
תשובה: [צמחים] מרים בקיצוניות [אמורים לקבל את טבעה של האש, אך] דווקא מקבלים את טבע המים. במידה [והם] רק מרירים קלות, אז דומה הדבר לכך ששימרו את הטבע שבשורש האש ולכן [צמחים מרירים קלות] מטליאים [חוסר] באש.
על סמך תורת יין-יאנג, כאשר יין או יאנג גדלים עד דרגה קיצונית, בנקודת השיא נוצר היפוך בו האחד הופך לשני. כאשר יאנג מגיע לשיא הוא יהפוך ליין וכאשר יין מגיע לשיא הוא יהפוך ליאנג. בפתולוגיה אפשר לראות שחום עודף (יאנג) יכול לאורך זמן לכלות את הצ'י של הגוף, כך שהמחלה תהפוך בהדרגה למחלה של קור מחוסר. דוגמא נוספת, חוסר צ'י (יין) לאורך זמן יכול להפוך לעימדון דם, שהינו סינדרום עודף (יאנג). לכן, למרות שהטעם המר אמור למלא את האש, כאשר טעם זה קיצוני, כלומר צמח מר מאד, הוא מציג איכות הפוכה לטבע הצפוי ולכן זוכה לתכונות שמשוייכות למים במקום לאש. במידה ומדובר רק בטעם מריר בדרגה נמוכה, לא יווצר היפוך זה מיאנג ליין ולכן נשמר טבעו המקורי, קרי טבע האש, וביכולתם של צמחים כאלו למלא חוסר באש.
故纸、巴戟苦兼辛温，故纸色黑而子坚，则温肾。
Bu Gu Zhi ו-Ba Ji Tian מרים ובו-זמנית גם חריפים וחמימים ולכן Bu Gu Zhi שצבעו שחור וזרעיו קשיחים, מחמם את הכליות.
מעבר לתכונות של הצמח המבוססות על עוצמת טעמו, קיימת גם השפעה לקיומם של טעמים נוספים, לצ'י (טמ"פ) של הצמח ואף למראה וצבע הצמח. למשל במקרה של Bu Gu Zhi ו-Ba Ji Tian, שניהם בעלי טעם נוסף, חריף, ואיכות חמימה. מכיוון שהצ'י של צמחים אלו חמים, הם אינם יכולים לקרר חום ואש. מכיוון שיש לצמחים אלו גם טעם חריף, שטבעו פיזור והפצה, שהפוכים באופיים לטבע המנקז של הטעם המר, על כן בהבנת פעולתם לא ניתן להסתמך אך ורק על תכונות הטעם המר.
צבעו של Bu Gu Zhi הוא הצבע השחור, שמשוייך לכליות-מים, צורתו דומה במראה למראה הכליות. שילוב של אלו עם טעמו החריף והצ'י החמים, מאפשרים לו לחמם את הכליות.
 |
| הצמח Bu Gu Zhi |
巴戟色紫而根实，则温肝。远志形极细，故入心，味带苦，亦入心然兼辛温，故补心火。
צבעו של Ba Ji Tian הוא סגול ושורשו מלא ולכן הוא מחמם את הכבד. מבנהו של Yuan Zhi חוטי מאד ולכן הוא נכנס אל הלב, טעמו מכיל מעט מרירות שגם הוא מכניס ללב, אך ]טעמו] גם חריף וחמים ולכן הוא מטליא [חוסר] באש הלב.
השורש של Ba Ji Tian מוצק ובעל גוון סגלגל, שהינו שילוב של צבע כחול/ירוק שמשוייך לכבד-עץ, עם הצבע האדום שמשוייך ללב-אש, לכן שילוב הצבעים מקנה לו יכולת להיכנס אל הכבד ולחמם אותו. כנראה שיש קשר לאיכות הדקיקה של הצמח Yuan Zhi ללב, אבל לא זיהיתי קשר זה. כמו כן יש לו טעם מריר שמכניס אותו אל הלב וטעם חריף עם צ'י חמים שיחדיו מאפשרים לו לחמם את הלב ולמלא את אש הלב. אפשר לראות, כפי שטַאנג דְזוֹנג-חָאי ציין כבר בתשובות לשאלות קודמות, שלצבע הצמח ומראהו ולא רק לטעמיו ואיכות הצ'י שלו, יש השפעה על תכונותיו.
 |
| הצמח Ba Ji Tian |
 |
| הצמח Yuan Zhi |
盖有间味者即有间气，不得以纯于苦者论矣！
הסיבה לכך היא שיש [לצמח] טעם נלווה, והוא בעל צ'י נלווה, [על כן] לא ניתן לדון בו כאילו [טעמו] מר בלבד.
ברגע שלצמח יש יותר מטעם אחד או שיש לו צ'י (חום-קור) מסויים, אי אפשר להתעלם מהם ולהסתמך אך ורק על טעמו העיקרי, מכיוון שיש להם השפעה. לכן חשוב לבחון את הצמח כמכלול שלם של טעם, צ'י, צבע, מראה, זמן גדילה, זמן קטיף וכדומה. בסיכומו של דבר, כאשר לצמח יש טעם אחד בלבד, יש לטעם זה השפעה שתואמת את שיוך הטעם לפאזה. במידה והטעם הזה עז בצורה קיצונית, הוא עשוי לזכות בתכונות הפוכות לגמרי. במידה ויש יותר מטעם אחד, בהחלט יכול להיות שהשפעתו לא תתאים לשיוך הטעם הראשי לפאזה שלו. הטעם בעיקר משפיע על איכות תנועה שיוצר הצמח ואילו הצ'י משפיע על חימום או קירור. לכן טעם מר יכול לנקז או למלא את האש, אבל בשילוב עם איכות חמימה הוא יחמם את האש ובשילוב עם איכות קרה הוא יקרר אותה.
טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא
כיצד קליפת גזע הקינמון שנכנסת לדם משפיעה על היבט הצ'י (שאלה 8)
צמחים שנכנסים להיבט הדם וצמחים שנכנסים להיבט הצ'י (שאלה 9א')
תכונות צמחי מרפא שנכנסים להיבט הדם (שאלה 9ב')
מדוע הטעם המר של האש לא ממלא אותה אלא דווקא מנקז אותה (שאלה 16)
מדוע הצבע של צמחים מנקזי אש הוא צהוב (שאלה 17)
אם צמחים מרים מכילים איכות מים, מדוע חלקם מחממים (שאלה 18)
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן
הערות
לצלל חום - בראיה סינית, חום ואש יוצרים חוסר צלילות, כמו מים רותחים או להבת האש. קירור חום משיב את הצלילות ולכן הטיפול בחום נקרא בסינית צילול חום. שווה ערך למונח שהשתרש בעברית, טיהור חום.
- שאלות ותשובות על צמחי מרפא Ben Cao Wen Da 本草问答
- טַאנג דְזוֹנג-חָאי Tang Zong Hai 唐宗海
תודה ניצן
השבמחקהסבר ברור ומדהים
נהנתי לקרוא וללמוד