ברשומה קודמת דיברתי על השימושים הרבים ומגוון המחלות בהן יכולה לטפל שיטת הייזוע והזכרתי שיש להשתמש בשיטה זו בזהירות ולהכיר את הסיכונים והסיבוכים האפשריים מטיפול שגוי וגם את הטיפול בהם. מכיוון שהפרק הראשון של דיון על פגיעת פתוגן, דן בשימוש בייזוע על מנת לטפל במחלת תאי יאנג ובמקרי חדירת פתוגן אל החיצון, אפשר למצוא בפרק זה בין היתר גם מגוון מקרים שנועדו לסייע לנו לאבחן כיצד להיזהר משימוש שגוי ואף מתארים כיצד לטפל במקרה שכשלנו באבחון. מכיוון שכך, הפעם בחרתי להציג ניתוח של משפט לדוגמא, שדן בדיוק במצב מורכב כזה.
משפט 29:
伤寒，脉浮，自汗出，小便数，心烦，微恶寒，脚挛急，反与桂枝欲攻其表，此误也，得之便厥。咽中干，烦躁吐逆者，作甘草干姜汤与之，以复其阳。若厥愈足温者，更作芍药甘草汤与之，其脚即伸。若胃气不和谵语者，少与调胃承气汤。若重发汗复加烧针者，四逆汤主之。פגיעת פתוגן, הדופק צף וזיעה יוצאת מעצמה, השתן תכוף, בלב יש אי נחת, יש תיעוב קל לקור, התכווצויות [שרירים] בכפות הרגליים, אך דווקא משתמש ב-Gui Zhi Tang מתאווה לתקוף את החיצון, זאת טעות! [לאחר] קבלת [השפעת Gui Zhi Tang] מייד יופיע קיפאון [בארבע הגפיים]. יובש בגרון, אי-נחת והתנועעות זעפנית, הקאות ומרידה, נשתמש ב-Gan Co Gan Jiang Tang לשם שיקום היאנג שלו. במידה והקיפאון [בגפיים] מחלים וכפות הרגליים חמימות אז נכין Shao Yao Gan Cao Tang, ויוכל ליישר את רגליו. במידה וצ'י הקיבה אינו בהרמוניה ויש דיבור הזוי, [אפשר להשתמש] מעט ב-Tiao Wei Cheng Qi Tang. במידה יכפילו הייזוע ויוסיפו מחט לוהטת [לדחוק זיעה], Si Ni Tang אחראי על [הטיפול] בכך.
במבט ראשון אפשר להבחין בסממנים שמרמזים על חיצון בחוסר אליו פלש פתוגן רוח, מה שמכונה סינדרום Gui Zhi Tang או התקפת רוח במחלת תאי יאנג. הסממנים של דופק צף, זיעה שיוצאת מעצמה ותיעוב קור קל מיד מסייעים לנו להבין שמדובר בפתוגן רוח בחיצון שאופיו היאנגי המפיץ והפותח הביא לפתיחת נקבוביות העור, חדירה אל מתחת לפני השטח ודחיקת הצ'י המזין החוצה כזיעה. אך האמנם מדובר במקרה פשוט כל כך? מדוע המחבר ג'אנג ג'ונג-ג'ינג שדווקא שימוש בפורמולה Gui Zhi Tang הוא שימוש שגוי?
ניתוח משפט 29
מהות הרעיון המרכזי המועבר במשפט 29: סינדרום חוסר יין ויאנג בעת פגיעת פתוגן ועיקרון הטיפול בסיבוכים או החמרה שנגרמים עקב שימוש בפורמולה Gui Zhi Tang. כמו כן אופן הטיפול בשני סיבוכים אפשריים נוספים.
מילים קשות:
לתקוף את החיצון – הפורמולה Gui Zhi Tang נחשבת מלכתחילה כפורמולה מייזעת מתונה ולכן במשפט 387 אומר ג'ונג ג'ינג:
רצוי [להשתמש] ב-Gui Zhi Tang [להשיב] מעט את ההרמוניה שלו.
למעשה, אפילו בפורמולות מייזעות חזקות כגון Ma Huang Tang או Qing Long Tang אין שימוש במילה לתקוף, אז מדוע דווקא במקרה הזה הוא בחר במילה זו?
אם נבחן היטב את המשפט נראה, שהשימוש במילה לתקוף, לא נועד לתאר את פעולת הפורמולה, אלא את השימוש בה. כלומר נרמז לנו שלמרות שמדובר בפורמולה מייזעת מתונה, אבל שימוש שגוי בה, לדוגמא במקרים של חוסר בצ'י הנכון, יכול להביא לתוצאות שוות ערך בחומרתן בדומה לפורמולה תוקפת חזקה. בכך הוא בעצם מדגיש את הצורך לשים לב להרכב הפורמולה, סינדרום המחלה והמצב הגופני של המטופל ולהימנע מקביעת טיפול מבלי להתייחס למטופל עצמו אלא רק על סמך סממני המחלה והרכב הפורמולה.
משפט 29 מתאר מקרה בו חלק מהסממנים עשויים להצביע על נוכחות של פתוגן בחיצון והתפתחות סינדרום התקפת רוח במחלת תאי יאנג. במידה ומבוצע אבחון מקיף, מתקבלים סממנים נוספים שמצביעים על קיומם של מצבי חוסר ביין ויאנג שבפנים. על סמך סממני החוסר הפנימיים נחוצה הערכה מחדש של כלל הסממנים. אפשר להיווכח שהסממנים שזוהו תחילה כסממני חיצון יכולים להופיע גם כתוצאה מחוסר יאנג. במידה ואכן מחליטים שלפנינו מקרה של סינדרום פגיעת רוח במחלת תאי יאנג בשילוב עם חוסר פנימי של יאנג ויין, יש לטפל על ידי תמיכה בצ'י הנכון (יין ויאנג) וסילוק הפתוגן שבחיצון ועל כן שימוש ב-Gui Zhi Tang בלבד הינו טיפול שגוי. במידה וקבענו שלפנינו מקרה של חוסר פנימי של יין ויאנג בלבד ללא פתוגן בחיצון, אין כל היגיון להשתמש בפורמולה Gui Zhi Tang.
שימוש בפורמולה Gui Zhi Tang כאשר יש חוסר פנימי של יין ויאנג יביא לפגיעה גם ביין וגם ביאנג עקב כך שיחד עם נוזלי הזיעה היינים יוצא גם חום גוף יאנגי. כתוצאה מכך נוצר קור בקיבה והיא אינה מסוגלת לקלוט מזון, לבשלו ולהורידו מטה ולכן יופיעו הקאות ומרידה של צ'י הקיבה. מכיוון שהייזוע מגביר את הפגיעה ביאנג, יופיעו סממני קור בקצוות הגפיים. ייזוע נוסף בעזרת פורמולה זהה או בעזרת מחטים לוהטות שדוחקות זיעה החוצה יחמירו את סממני הקור עד כדי פגיעה משמעותית ביאנג הכליות והופעת סינדרום התמרה לקור במחלת שאו יין. בנוסף לסממני הקור בארבע הגפיים יופיעו גם סממני דופק זעיר וחוטי והשפעה על התפקוד הנפשי (אפאטיות, מטופל נראה ישנוני). סיבוך נוסף שיכול להתפתח עקב הייזוע הוא פגיעה נוזלים יינים. מכיוון שכך, נוזלים יינים אינם עולים אל הגרון ולכן מופיע יובש. מצד שני הנזק לנוזלים עשוי להחמיר את היובש במעיים כך שחוסר היין יהיה רב מאשר חוסר היאנג ולכן יכול לגרום להתפתחות סינדרום עודף במעי הגס.
הפגיעה החדשה ביין ויאנג החלשים מביאה להתפתחות יובש וקור. הקור העז דוחה את היאנג כלפי חוץ ולכן יכולים להופיע סממני אי-נחת בלב והתנועעות זעפנית.
Gan Cao Gan Jiang Tang
Zhi gan cao 4 liang
Gan jiang 2 liang
פעולת הפורמולה: מתקבל כאן שילוב של טעם חריף ומתוק שיחדיו מתמירים יאנג ומשקמים אותו.
Shao Yao Gan Cao Tang
Zhi Gan Cao 4 Liang
Shao Yao 4 Liang
פעולת הפורמולה: כיום נהוג לטעון ש-Shao Yao Gan Cao Tang היא פורמולה שרק ממלאת חוסר נוזלים יינים המזינים את הגידים וכלי הערוצים על סמך שילוב של Shao Yao החמוץ עם Gan Cao המתוק שיחדיו מתמירים יין בדומה לכך ששילוב בין חריף ומתוק מתמיר יאנג. בתקופתו של ג'אנג ג'ונג-ג'ינג נחשב הצמח Shao Yao כבעל טעם מר ואיכות מפרישה ולא כבעל טעם חמוץ ואיכות מכנסת. עיקר השימוש בו בפורמולת של דיון על פגיעת פתוגן הוא לשם החייאת הדם ופתיחת דרכי התנועה בערוצי החיבור יחד עם ניפוץ השתרכות תנועה ודחיפת הפתוגן. אמנם לא מדובר על התמרת יין עקב שילוב של חמוץ ומתוק, אבל גם שילוב של מר ומתוק יתמיר יין. מכך עולה שבנוסף לתמיכה והתמרת יין, מספק השילוב גם תקיפה ופתיחת תנועה. השילוב של מילוי דם ויין לשם ריכוך ולחלוח הגידים והערוצים יחד עם פתיחת הערוצים מביאים ליעילות גבוהה של הפורמולה. אחרת איזו סיבה יש לנו שלא להחליף את Shao Yao בצמחים מזיני יין אחרים כגון Shu Di, E Jiao או Shou Wu שעוצמתם בהזנת יין ודם וצמיגיותם רבה יותר?במקרה של משפט 29 הומלץ ללגום מעט מ-Tiao Wei Cheng Qi Tang מכיוון שיש פגיעה גם ביין וגם ביאנג ורצוי להיות זהיר בהורדה ואילו במשפט 248 יש לשתות מנה שלמה בכדי לטפל כמה שיותר מהר במחלה שמתפתחת ולמנוע החמרה.
הזעה - השימוש הנרחב בשיטת הייזוע לשם טיפול במחלות ברפואה סינית
ברפואה הסינית, שיטת הייזוע (发汗Fā Hàn), שנקראת גם שיטת מיגור החיצון (解表Jiě Biǎo), היא שיטת טיפול שנעזרת בפעולות פליטת זיעה ופיזור צ'י בכדי להביא לסילוק ודחיקה החוצה של גורמי מחלות שמקורם מחוץ לגוף. שיטה זו משמש בעיקר לסילוק גורם מחלה שנמצא במיקום שטחי וחיצוני בגוף. למרות שכיום שיטה זו מוגבלת בעיקר לטיפול בפתוגנים חיצוניים שחדרו אל העור במקרים כגון התקררות ושפעת, בעבר שימשה למגוון רחב יותר של טיפולים. מכיוון שייזוע נתפס בשוגג כשיטת טיפול צרה שמתאימה רק להתמודדות עם חדירת פתוגן במחלות חיצון, ומכיוון שכיום רב מי שמצטנן או חולה בשפעת כלל אינו טורח לבוא לקבל טיפול ברפואה סינית, אפשר לראות ששיטה זו נזנחת ונשכחת. דוגמא טובה לכך, אפשר לראות בגישה של מטפלים, בכל הנוגע ללימוד הקלאסיקה דיון על פגיעת פתוגן1 ועוד יותר כלפי הפרק הראשון שעוסק במחלת תאי יאנג.....(המשך כאן)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה