המפתח לצופן של ששת הצ'י בפיזיולוגיה הסינית

לפני כ-7 שנים נתקלתי לראשונה באסכולת חמש התנועות וששת הצ'י וגיליתי נקודת מבט שונה, חדשה ומעניינת על הרפואה הסינית ומאז אני לומד וחוקר את הכתבים שעסקו בה. מי שעוקב אחרי הבלוג שלי יכול לראות שהזכרתי אסכולה זו במספר רשומות ושרבים מהתרגומים שהבאתי מסינית, מגיעים מרופאי אסכולה זו. אסכולה זו עושה שימוש במונחים רבים שאינם שגורים בשפת הרפואה הסינית היום-יומית שלנו, ולכן יש צורך להכיר מונחים אלו על מנת להבין את האסכולה. למרות שהשתדלתי להסביר מחדש את המונחים בכל רשומה שעסקה בנושא זה, נראה שעדיין קשה לקוראים לרדת לסוף דעתי. לכן, החלטתי לנסות ולפשט את הרעיונות שמאחורי האסכולה ולהציגם ללא הבאת מקורות וציטוטים על מנת להקל על הקוראים להבין את הרעיון.

חמש עונות שנה ושש עונות שנה

אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י מחלקת את השנה לחמש עונות שמכונות בשם תנועות (Wu Yun), שמבוססות על חמש הפאזות (Wu Xing) ולשש עונות שמבוססות על שישה סוגי צ'י (Liu Qi). חמש עונות התנועות מסודרות לפי עץ-אש-אדמה-מתכת-מים. סדר זה של חמש עונות התנועות מבוסס על סדר היצירה של הבריאה, שמתחיל בלידה (עץ) ומסתיים במוות (מים). לכל אחת מחמש הפאזות נהוג לשייך צ'י משלה לפי הצימודים הבאים עץ־רוח, אש־חום, אדמה־לחות, מתכת־יובש, מים־קור. מעשית, פאזת האש זוכה לשני סוגי צ'י לכן מתוך חמש פאזות מקבלים שישה צ'י. כאשר מדובר בצ'י של הסביבה, משייכים לפאזת האש את צ'י החום (re) ואת צ'י חום־הקיץ (shu). כאשר מדובר בפיזיולוגית גוף האדם, משייכים לפאזת האש את צ'י אש השר ואת צ'י אש הריבון.

	5	4	3	2		1
פאזה	מים	מתכת	אדמה	אש		עץ
צ'י סביבה	קור	יובש	לחות	חום	חום־קיץ	רוח
צ'י פיזיולוגי	קור	יובש	לחות	אש  הריבון	אש השר	רוח

חלוקה זו של השנה לחמש עונות ושש עונות מתארת את השינויים הבסיסיים הקבועים בטבע במהלך השנה ולכן נהוג לקרוא לכל עונת תנועה בשם תנועה־מארחת ולכל עונת צ'י, צ'י־מארח. אם יש לנו מארחים, סימן שיש לנו גם אורחים. על בסיס חישוב מורכב שמבוסס על גזע וענף של כל שנה, מסדרים מחדש חמש עונות תנועות חדשות על גבי חמש עונות התנועות־המארחות ומכנים אותן בשם תנועות־אורחות. כך, למרות שעונות השנה הקבועות (מארחות) מסודרות לפי סדר הגיוני וקבוע עץ-אש-אדמה-מתכת-מים, העונות האורחות חופפות במשך הזמן אך מועדן שונה בכל שנה. ראו למשל את הניתוח של שנת 2014 (לקריאת הניתוח המלא היכנסו לכאן) כאשר השנה מתחילה משמאל בעונת תנועת העץ ומעליה יש תנועה אורחת של אדמה:

באותו האופן נהוג גם לחלק את השנה לשש עונות צ'י־מארח קבוע לפי סדר היצירה רוח - אש הריבון - אש השר -לחות- יובש - קור ושש עונות אורחות משתנות בכל שנה. שיטת חישוב זו מורכבת אף יותר וכוללת שכבות מידע נוספות שלאחר שקלול של כל פרטי המידע אפשר לנתח את אופי השנה הצפוי ולשער אם ומתי עשוים להתחולל שינויים חריפים בתחלופה ההדרגתית של עונות השנה ולקבוע טיפול מונע או להיערך מבעוד מועד להתפרצות מגיפות. 

שישה צ'י פיזיולוגים

שיטת חישוב המפה השנתית רלוונטית בעיקר כאשר רוצים לצפות שינויים חריפים בצ'י העונתי לאורך עונות השנה, שעשויים להביא לכך שהגוף לא יצליח להתמודד עם השינוי ויתפתחו מגיפות ומחלות. לא כל הרופאים הסינים התחברו לשיטת ניתוח זו וחלקם בחרו להתמקד ולהרחיב היבט מעט שונה של חמש התנועות וששת הצ'י - קרי הביטוי הפיזיולוגי של התנועות והצ'י בגוף האדם. רופאים אלו הסיקו שחמש עונות התנועות ושש עונות הצ'י משפיעים על בריאות האדם מכיוון שהם מהדהדים בגוף האדם. הדהוד זה נובע מכך שגם בגוף האדם יש חמש תנועות ושישה צ'י פיזיולוגים. כאן אנו נתקלים לראשונה ברעיון שונה ממה שלימדו אותנו בשיעורי רפואה סינית. עד היום למדנו שיש בטבע שישה סוגי צ'י שעשויים, בתנאים מסוימים, וכאשר הם פולשים אל תוך הגוף, לגרום להתפתחות מחלות, אז הם נחשבים שישה סוגי צ'י פתוגנים חיצוניים. לעומת זאת, כאן אנחנו רואים שיש גישה שטוענת שגוף האדם קיימים שישה סוגי צ'י פיזיולוגים. על הביטוי של ששת הצ'י בטבע ובגוף האדם כתבתי ברשומות הבאות ג'ואה יין רוח עץ, שאו יין אש הריבון, שאו יאנג אש השר, תאי יין לחות אדמה, יאנג מינג יובש מתכת, תאי יאנג קור מים.

בין הרופאים באסכולת חמש התנועות וששת הצ'י אין הסכמה מלאה האם ששת הצ'י שבטבע אכן פולשים אל תוך הגוף או שהם רק מערערים את האיזון של ששת הצ'י הפיזיולוגים של הגוף, אבל יש הסכמה שלגוף האדם יש שישה צ'י פיזיולוגים. על המנגנון שמסנכרן את הגוף עם שינוי הסביבה הקבוע והמנגנון שמגן על צ'י הגוף מפני שינויים חריגים וחריפים בצ'י הסביבה, כתבתי ברשומה החיבור בין האדם ליקום - כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש.

ביטוי פיזיולוגי של ששת הצ'י בגוף האדם

די קל להבין שצ'י הלחות הוא הנוזלים שבגוף שמלחלחים את הרקמות, צ'י היובש הוא היובש שנוצר במעיים והופך את פסולת המזון לצואה, צ'י הקור הוא בעצם העדר יאנג. איך מסבירים את צ'י הרוח ואת שני סוגי האש? צ'י הרוח הוא בעצם זרימה תקינה של הדם בגוף אל עבר איברי תנועה, דבר שמאפשר לעיניים לראות, לאצבעות לאחוז ולרגליים לצעוד. זאת הסיבה שכאשר יש פתולוגיה של הרוח, היא מתבטאת בתנועה לא תקינה, בשונה מהמצב התקין של תנועה תקינה. הצורך להסביר את שני סוגי צ'י האש, אש השר ואש הריבון הביא להתפתחות תיאוריה רחבה אך לא אחידה ומעט מפוזרת, בנושא זה. לא זה המקום להרחיב על תיאוריה זו, אך מספיק לפשפש מעט בבלוג בכדי למצוא מספר מאמרים שמזכירים את הנושא על קצה המזלג. זה הזמן להבהיר משהו חשוב, מאד קל להתבלבל עם המונחים החדשים ולערבב אותם עם מונחים שכלל אין להם קשר עקב היותם נקודות מבט שונות על אותו הנושא. למשל, לחות היא מעין מקבילה לנוזלי גוף, צ'י מזין וכדומה. בין אש השר לצ'י ויאנג יש נקודות השקה רבות. אש הריבון היא ביטוי שמקביל לרב למונח נפש (shen) וכן הלאה וכן הלאה. האחת היא נקודת מבט דרך ששת הצ'י על בסיס חמש הפאזות ואילו השנייה היא נקודת מבט דרך חומרי גוף.

שש מערכות פיזיולוגיות

כל אחד מששת הצ'י משייך למערכת אחת בגוף. צ'י הרוח משויך למערכת ג'ואה יין, צ'י אש השר משויך למערכת שאו יאנג, צ'י אש הריבון משויך למערכת שאו יין, צ'י הלחות משויך למערכת תאי יין, צ'י היובש משויך למערכת יאנג מינג וצ'י הקור משויך למערכת תאי יאנג. מכיוון שכך, אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י מכנה כל אחת מהמערכות בשם שמכיל את שם הצ'י, שם הפאזה ושם כמותי של יין או יאנג. למשל ג'ואה יין רוח־עץ, שאו יין אש־הריבון, שאו יאנג אש־השר, תאי יין לחות־אדמה, יאנג מינג יובש־מתכת ותאי יאנג קור־מים.

שם המערכת	ענף	שורש
ענף+צ'י+פאזה	כמות יין ויאנג	צ'י השמיים	פאזת הארץ
תאי יאנג קור מים	תאי יאנג – יאנג רב	קור	מים
יאנג מינג יובש מתכת	יאנג מינג – יאנג בוהק	יובש	מתכת
שאו יאנג אש השר	שאו יאנג – מעט יאנג	אש	אש
תאי יין לחות אדמה	תאי יין – יין רב	לחות	אדמה
שאו יין אש הריבון	שאו יין – מעט יין	חום	אש
ג'ואה יין רוח עץ	ג'ואה יין – קץ היין	רוח	עץ

כל מערכת כזו מורכבת משני "איברים", כלי־ערוץ (מרידיאן) וצ'י ששמו הוא שם המערכת, כלומר צ'י תאי יאנג או צ'י ג'ואה יין וכדומה. מערכת תאי יאנג כוללת את שלפוחית השתן, מעי דק, ערוץ תאי יאנג של היד והרגל וצ'י שנקרא תאי יאנג. אל תתבלבלו ותחשבו שהצ'י שנקרא תאי יאנג הוא צ'י קור ושבערוץ תאי יאנג זורם צ'י קור. בערוץ יאנג מינג לא זורם יובש ובערוץ ג'ואה יין לא זורמת רוח. התבלבלתם? אז ככה, הצ'י שזורם בערוץ תאי יאנג, יאנג מינג, ג'ואה יין וכל השאר אמנם נקרא צ'י תאי יאנג, צ'י יאנג מינג וצ'י ג'ואה יין, אך הוא בעצם תערובת של צ'י־אמיתי, צ'י־מקור, צ'י־אב, צ'י־מזין, צ'י־מגן וכדומה. תערובת צ'י זו זורמת בערוץ ומפעילה את איברי המערכת, אשר בתורם מביאים ליצירת אחד מששת הצ'י. כך למשל בערוץ יאנג מינג זורמים צ'י־אמיתי, צ'י־מקור, צ'י־אב, צ'י־מזין, צ'י־מגן שמפעילים בין היתר את המעי הגס והקיבה, אשר מוציאים מהמזון את הנוזלים ותמצית הצ'י ומייבשים את פסולת המזון ליצירת צואה. אפשר לראות שעל מנת להסביר את הרעיון, עשיתי חיבור בין נקודת המבט של חומרי הגוף ונקודת המבט של ששת הצ'י וחמש הפאזות. 

אם נסכם עד כאן, אז בגוף האדם יש שש מערכות, שכל אחת מהן יוצרת בגוף אחד משישה סוגי צ'י, כחלק מתפקוד פיזיולוגי תקין. בכל מערכת כזו יש שני איברים, כלי ערוץ וצ'י, שזורם במערכת ומאפשר לה לייצר את אחד מששת הצ'י. כאשר אנחנו מתבוננים לעומק בכל אחת מהמערכות הללו ובוחנים את שיוך האיברים לחמש הפאזות, אנו מגלים שרק איבר אחד תואם בשיוך הפאזה שלו לפאזה של המערכת. במערכת ג'ואה יין רוח־עץ יש את הכבד ואת מעטפת הלב. הכבד משויך לפאזת העץ, ולכן מכונה באסכולה זו בשם כבד־עץ, ואילו מעטפת הלב משויכת לפאזת האש ולכן מכונה בשם מעטפת לב־אש. כלומר במערכת ג'ואה יין רוח־עץ יש גם עץ וגם אש. במערכת שאו יאנג אש־השר יש את שלושת המחממים ואת כיס המרה. שלושת המחממים משויכים לפאזת האש, ולכן מכונים באסכולה זו בשם שלושת המחממים־אש, ואילו כיס המרה משויך לפאזת העץ ולכן מכונה בשם כיס מרה־עץ. כלומר במערכת שאו יאנג אש־השר יש גם אש וגם עץ. במערכת תאי יאנג קור־מים יש את שלפוחית השתן ואת המעי הדק. שלפוחית השתן משויכת לפאזת המים לכן נקראת ש.שתן־מים, ואילו המעי הדק משויך לפאזת האש ולכן מכונה בשם מעי דק־אש. כלומר במערכת תאי יאנג קור־מים יש גם אש וגם מים.

תאי יאנג קור מים - מכילה את מעי דק (אש) ושלפוחית השתן (מים). בשורש יש קור ובענף יאנג רב

אנו רואים שבבמערכת המים יש מים ואש ובמערכת האש יש אש ומים. כלומר, אחד מאיברי פאזת האש (מעי דק) נמצא בכלל במערכת קור־מים, אחד מאיברים פאזת המים (כליות) נמצא בכלל במערכת אש־הריבון. הערבוב המעניין הזה מסביר שיש חיבור בין תאי יאנג קור־מים ושאו יין אש־הריבון, דרך האיבר בעל הפאזה שאינה תואמת לפאזת המערכת. אפשר לומר, שהמעי הדק והכליות הם מעין בולם זעזועים שמקשר בין שתי המערכות ומאפשר ליצור איזון בתפקוד שלהן.

הצ'י שמקשר שתי מערכות באמצע הדרך

החיבור הזה בין שתי מערכות נקרא צ'י־האמצע. לכל מערכת יש את הצ'י אותו היא מפיקה ואשר נחשב הצ'י השורשי שלה. כמו כן יש לכל מערכת גם צ'י ענף שהינו הצ'י שמשפעל את המערכת, זורם בערוץ ומכונה בשם כמותי של יין-יאנג, קרי תאי יאנג, שאו יאנג, ג'ואה יין וכדומה. למשל במערכת תאי יין לחות־אדמה, צ'י השורש הוא לחות, צ'י הענף הוא תאי יין וצ'י־האמצע הוא יאנג מינג יובש. משמעות הדבר היא שמדובר במערכת מאד יינית בה צ'י השורש הוא לחות יינית, צ'י הענף הוא יין רב (תאי יין - יין רב) וההשפעה שמגיעה ממערכת יאנג מינג יובש־מתכת דרך צ'י־האמצע היא של יובש שמאזן את עודף הלחות היינית. במערכת תאי יאנג קור־מים, צ'י השורש הוא קור, צ'י הענף הוא תאי יאנג וצ'י־האמצע הוא שאו יין אש־הריבון. משמעות הדבר היא שמדובר במערכת שהשורש שלה הוא קור ייני, הענף שלה הוא יאנג רב (תאי יאנג - יאנג רב) שנפרש על החיצון כולו וההשפעה שמגיעה ממערכת שאו יין אש־הריבון דרך צ'י־האמצע היא של חום־אש. מכיוון שמערכת תאי יאנג נמצאת בין יאנג רק בענף וקור ייני בשורש, הפתולוגיות שלה קשורות לחום (פליטת חום גוף) וקור (תיעוב קירבה לקור) וצ'י־האמצע יכול לאזן מערכת זו.

אש הריבון שבשורש של שאו יין, מגיעה אל מערכת תאי יאנג קור מים ומשמשת כצ'י הנראה באמצע של המערכת בין השורש והענף.

שלושה צמדי מערכות
שש המערכות השונות מתחלקות לשלושה צמדים בעלי השפעה הדדית: תאי יאנג - שאו יין, תאי יין - יאנג מינג, שאו יאנג - ג'ואה יין. לצמדים אלו לא ניתן שם בכתבים הסינים ולכן אני בחרתי לכנות אותם רב־מערכת או  מערכת־על. כל רב־מערכת מאזנת את עצמה בתפקוד הפיזיולוגי התקין אך כאשר אחת המערכות חולה, היא עשוייה להשפיע על המערכת המאזנת. כך למשל כאשר מערכת שאו יין סובלת מחוסר יאנג, היא לא תומכת בחום של מערכת תאי יאנג ולכן היאנג של מערכת תאי יאנג נחלש ומחלה בחיצון יכולה להשפיע בקלות על שאו יין. חוסר ביאנג במערכת יאנג מינג יכול להתבטא בלחות יתר במערכת תאי יין מכיוון שהיא לא מקבלת מספיק יובש וחום יאנגי ואינה מסוגלת להתמודד עם עודף לחות יינית.

החיבור שבין שלושת צמדי המערכות
רעיונות אלו שולבו עם תיאוריה נוספת שמקורה בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב ונקראת בריח-לוח־דלת-ציר שהפכה עם השנים ל-פתיחה, סגירה וציריות ויושמה דרך הכתב הקלאסי דיון על פגיעת פתוגן. על פי תיאוריה זו, תאי יאנג ותאי יין פותחים, שאו יאנג ושאו יין הם צירים, ג'ואה יין ויאנג מינג סוגרים. פגיעה בתפקוד של מערכת אחת, משרה כשל בתפקוד מערכת בעלת אופי דומה. כאשר יש פגיעה בפתיחה של מערכת אחת, היא משפיעה גם על פתיחה של מערכת שנייה, כך מחלה במערכת תאי יאנג משפיעה על פתיחה במערכת תאי יין ולהפך, מחלה בסגירה של יאנג מינג עשויה להשפיע על הסגירה של ג'ואה יין ולהפך ומחלה בציריות של שאו יאנג עשוייה להשפיע על הציריות של שאו יין ולהפך. מכאן אפשר לחבר רב־מערכת אחת לרב־מערכת אחרת דרך ההשפעה העקיפה של השראה הדדית המבוססת על עיקרון פתיחה-סגירה-ציריות. על השפעה כזאת דיברתי ברשומה להרים את הקומקום ולהסיר את המכסה.

השראה הדדית של תאי יאנג על תאי יין על בסיס היותר מערכות בעלות תנועה של פתיחה

כאשר מדברים על ערוצי דיקור, השפעה זו מוצגת כהשפעה של ערוץ רגל על ערוץ יד, לכן כאשר יש מחלה בערוץ תאי יאנג של הרגל ושלפוחית השתן, ששייך למערכת פותחת, אז נגרמת פגיעה גם בערוץ תאי יין של היד והריאות. תאי יאנג רגל משפיע על תאי יין יד ולכן אפשר גם לטפל באחד דרך השני. תאי יאנג יד משפיע על תאי יין רגל ולכן בבעיות של מעי דק או של הערוץ שלו, אפשר לטפל דרך ערוץ הטחול. כך גם עם שאר הערוצים, שאו יאנג יד מול שאו יין רגל, שאו יאנג רגל מול שאו יין יד, יאנג מינג יד מול ג'ואה יין רגל, יאנג מינג רגל מול ג'ואה יין יד. תיאוריה זו אומצה בחום על ידי דונג ג'ינג-צ'אנג (Master Tung) ואחרים.

מה עוזר לי לדעת את כל זה?
1. אבחון - הבנה טובה יותר של היחסים בין האיברים השונים, פתולוגיות שמשלבות יותר מאיבר אחד, פתולוגיות של ששת הצ'י וכדומה. השפעת מחלה באיבר אחד על 3 איברים אחרים ברב מערכת. השפעת מחלה על תפקוד מערכת אחת בפתיחה-סגירה-ציריות, על תפקוד מערכת בעלת תפקוד דומה. מישוש ערוץ יד במחלת רגל על בסיס איברים במערכת בעלת איכות תנועה פתיחה-סגירה-ציריות.
2. טיפול - קביעת טיפול לשיפור תפקוד פתיחה-סגירה-ציריות על ידי טיפול באיברים שקשורים במערכת זו. טיפול בערוץ יד למחלת ערוץ רגל במערכות בעלות איכות תנועה של פתיחה-סגירה-ציריות. טיפול מערכתי רחב שמבוסס על יחסי איברים במערכת אחת או ברב מערכת.