דפים

יום רביעי, 30 במרץ 2011

הנפש ברפואה הסינית - השפעתה הנראית כהוכחה לקיומה

מאז ומעולם ניסה האדם להבין את משמעות קיומו וחייו. פילוסופים רבים דנו במהות הנפש וניסו להוכיח את קיומה ולמעשה עד עצם היום הזה אין הוכחה פיזית לקיומה של נפש האדם. ברפואה הסינית הרואה באדם איחוד בין נפש וגוף מושם דגש רב למשמעות הנפש בחיי האדם ובריאותו הפיזית והנפשית. במהלך נסיונות חקירתי אחר משמעות הנפש בראיה סינית חזרתי אל מקורות השפה הסינית מתוך הנחה שהבנת השפה והתרבות הסינית יאפשרו לי להבין טוב יותר את מהות הנפש. את ההסבר אותו אציג מיד ביססת אך ורק על הסבריהם של בלשני השפה הסינית ונמנעתי מפרשנות שאינה מבוססת על עובדות או שהינה מבוססת על דיעות ושאיפות של פרשנים מודרנים.


חיפוש אחר מראה הסימניה העתיקה ביותר, שנמצאה עד כה, של המילה נפש (שן Shen 神) הוביל אותי למספר גרסאות כתיבה שונות. לאורך ההיסטוריה הסינית הופיעו גרסאות שונות של הסימנייה. ככל שהתעמקתי במשמעות אותן גרסאות גיליתי, שלמרות השינויים במראה, הרעיון העיקרי מאחורי משמעותה של הסימניה נשמר. בתמונה משמאל אפשר לראות שתי גרסאות של הסימנייה העתיקה (בצד הימני) ולשמאלן מראה הסימניה המודרנית. הסימניה העתיקה מימין למעלה היא גרסא העתיקה ביותר של הסימניה שנמצאה עד כה ואילו הסימניה העתיקה מימין למטה היא התפתחות מאוחרת יותר של אותה הסימניה.



פירוש מרכיבי הסימניה 神
משמעות חלק שמאלי - הסימנייה 示
הסימנייה "שֵׁן" - מורכבת משני חלקים,מימין ומשמאל . משמעות הסימנייה היא "להראות", "לגלות", "לפרוש לפני העיניים" ,"לגולל". אחת הפרשנויות הפופולאריות ביותר כיום למשמעות מרכיב זה של הסימניה היא "מזבח". הבלשן הסיני הקדום ביותר, שו-שן (58-147 许慎 Xǔ Shèn ), הסביר את משמעות הסימניה בספרו "הסבר השפה וניתוח סימניות" (说文解Shuōwén Jiězì) כמורכבת משילוב של הסימנייה  (שהינה גרסא עתיקה של הסימנייה ) שמשמעותה "למעלה" ותחתיה שלושה קווים אנכיים () המייצגים קרניי התגלות של שלושת אוצרות השמיים (שמש, ירח, כוכבים) ותופעות הקשורות בהם. השמש, הירח והכוכבים התלויים למעלה בשמיים הם התופעות הגדולות, הברורות והייחודיות ביותר הנגלות לאדם. מספיק להתבונן מעלה וניתן לגלותם, הם ההתגלות של משהו נשגב יותר שאינו ניתן לגילוי ולתפישה בחושים. כמו כן בין התופעות הנגלות לנו הקשורות בגרמי השמיים נכללות תופעות מזג האוויר, ליקויי חמה ולבנה ומופע הירח לאורך החודש. שינויים מסתוריים אלו בעולם הסובב אותנו כונו על ידי הסינים "Shen".

אותם גרמי שמיים ותופעות טבע משמשים את האדם לקביעת הזמן. השמש והירח משמשים לקביעת שעות היום וחודשי השנה ואילו מזג האויר הינו חלק ממאפיניי עונות השנה.  למרות שניתן לזהות את הזמן הוא נשאר דבר שלא ניתן לראותו, רואים את השפעתו אך לא את תוכו. את הנשגב שרם מיכולתנו לתפוש אנו יכולים לזהות רק דרך שינויים בעולם הנגלה לנו, אותו נשגב הוא "שן". על בסיס משמעות זו קיבלה הסימניה 示 את המשמעות של מזבח המשמש הקרבת קורבנות לאלים הנשגבים שבשמים. כלומר, ראשית הביעה את רעיון הנשגב שאינו ניתן לתפישה ורק לאחר מכן שימשה להבעת המושג מזבח לקורבנות עבור הנשגב.

משמעות חלק ימני - הסימנייה
משמעות הסימנייה היא "התפשטות", "התרחבות", "התארכות". מקורה של הסימניה בציור של ברק היורד מן השמיים. אם נתבונן בסימניה הקדומה נוכל לראות את הדמיון הרב בין צורתה למראה הברקים בתמונה משמאל. הקדמונים התבוננו בתופעות הטבע ביראה ועוצמת הברקים עוררה בהם תדהמה. הם ראו בברק אות אימתני הנשלח על ידי ישויות רמות השוכנות בשמיים. הברק היה הוכחה לכוחן של אותן ישויות אלוהיות אותן לא יכלו לראות במו עינייהם. 

כיום ניתן למצוא פרשנויות נוספות מאוחריות יותר למשמעות הסימניה, המבוססות אך ורק על דמיונו של הפרשן, לדוגמא "אדם הכורע ברך לפני מזבח". אם נפעיל את הדמיון נוכל לראות משהו העשוי להתפרש כאדם הכורע ברך להתפלל עם ידיו לפני חזהו, למרות זאת אנחנו צריכים לבחון סימניות נוספות ולחפש התאמה ותמיכה בטיעון. פרשנות זו נובעת ככל הנראה משילוב בין שתי טעויות, ניתוח הסימניה 神 על בסיס ההנחה שמשמאל מצוייר מזבח (示) ושימוש בדמיון על הרואה בחלק הימני של הסימניה כאדם הכורע לפני אותו מזבח. כאמור, בחינה יסודית של המקורות העתיקים יותר של שני מרכיבי הסימניה מראה למעשה שלא מדובר באדם הכורע לפני מזבח.

שתי פרשנויות נוספות הן שהציור הוא תרשים ברק או של שתי ידיים המיישרות חפץ. למרות שבהחלט יכול להיות שהפרשנות המזהה את הסימניה כידיים המיישרות חפץ או חבל כלשהו הינה נכונה, אבל היא פרשנות יחסית מאוחרת ונוצרה עקב שינויים במראה הסימניה עליהם אדבר בהמשך. לעומת זאת לטענה כי מדובר בברק אפשר למצוא תימוכין בסימניה נוספת בעלת משמעות "ברק", הסימניה 電 (דיאן)

בתמונה מימין ניתן לראות השוואה שערכתי בין שתי מילים, אל ("שן" - 神) וחשמל (דיאן ). התמונה מציגה התפתחות של שתי הסימניות לאורך ההיסטוריה כאשר המראה הקדום ביותר ממוקם למעלה. בחינה של התמונות מראה לנו כי אותו מרכיב הזהה בין שתי הסימניות התפתח באופן זהה עם השנים ולכן מצביע על כך שהינו בעל אותה משמעות. הסימניה דיאן (ברק/חשמל) מורכבת מציורים של ענן וגשם ותחתם ברק היורד אל הקרקע. מכיוון שהפירוש של החלק 申 בסימניה חשמל הינו ברק תחת העננים ולא אדם המתפלל תחת העננים ניתן להסיק שאותו המרכיב בסימניה "אל" משמש שם במשמעות ברק ולא במשמעות אחרת. 

לאורך ההיסטוריה הסימניה קיבלה משמעויות נוספות וצורתה השתנתה עם הזמן למראה המופיע בתחתית התמונה משמאל. סימניה זו מורכבת משילוב של הסימנייה , שהינה ציור של שתי ידיים הפונות אחת אל השניה כאשר בין שתי הידיים עובר קו ישר (丨) המסמל גוף של חפץ. תנועת קרצוף או מתיחה של הגוף מלמעלה למטה בעזרת שתי הידיים מביע את המשמעות "הארכה".

שילוב של שתי הסימניות  示申 לכדי סימניה אחת מקבל את המשמעות "לא ניתן לראות אותו אך ניתן לראות את השפעת פעולותיו" ומשמש בהקשרים שונים להביע את המשמעויות הבאות: ישויות רוחניות, על טבעי, נפלא ,מופלא, נס, מסתורי, מיסטית, חכם, חכמה. לעיתים כונה בשם זה אדם המבין לחלוטין את תופעות הטבע.

ברפואה הסינית הסימניה שן 神 מייצגת היבט של נפש האדם. סימניה זו מייצגת באופן הטוב ביותר את נפשו של האדם בעיקר מכיוון שגם נפש האדם "לא ניתן לראות אותה אך ניתן לראות את השפעת פעולותיה", לא ניתן למדוד את נפש האדם אך החיים עצמם הם ההוכחה לקיומה. 

יום שלישי, 29 במרץ 2011

תהליך היצירה של צ'י, דם ומודעות


על פי הקוסמולוגיה הסינית צ'י הוא חומר הגלם הבסיסי ממנו מורכב העולם כולו והינו הכוח שגורם לדברים להשתנות (אינטראקציה בין יין ליאנג). מנקודת מבט של הפיזיולוגיה הסינית צ'י הוא הכוח שגורם לדברים להשתנות והינו הבסיס לכל תהליכי החיים. אין מקום ביקום בו נעדר הצ'י ואין מקום בגוף האדם בו לא ניתן למצוא צ'י. הסינים חילקו את הצ'י שמתקיים בגוף האדם לסוגים שונים בהתאם לתפקידים שונים אותם הוא מבצע או בהתאם לאזור בו הוא זורם באותו הזמן. כך למשל צ'י הזורם במרידיאנים ומזין את הגוף כונה צ'י מזין ואילו חלק הצ'י הזורם בין העור והשרירים ומגן על גופנו מפני חדירת גורמים חיצוניים מזיקים כונה צ'י מגן. הצ'י אשר מאפשר את תפקוד הטחול מכונה צ'י הטחול והצ'י שמאפשר לקיבה לתפקד נקרא צ'י הקיבה. הסינים חילקו את הצ'י שבגוף לשישה סוגי צ'י עיקריים אשר קיימים ביניהם יחסי גומלין.

הצ'י המקורי (元气 yuánqì) נוצר מזיקוק ועידון של התמצית המקורית (נוצרת בלידה מצירוף של תמציות ההורים) ממצב צבירה דחוס ונוזלי למצב צבירה עדין ודק יותר הדומה לגז. הצ'י המקורי הוא הכוח המניע הראשוני של כל הפעילויות והתפקודים בגוף. הוא נע בכל הגוף ומקשר בין התמצית שהיא יינית דמוית נוזל לבין איברי הגוף. הצ'י המקורי משתתף גם בתהליך יצירת הדם. ממקום מוצאו בין הכליות בשער החיוניות הצ'י המקורי עובר דרך שלושת המחממים בדרכו להתפזר בגוף.

צ'י האב (宗气 zōng qì) נוצר משילוב של צ'י של האוויר (清气 qīng qì ) הנשאף על ידי הריאות יחד עם צ'י שמוצה מהמזון  ע"י הטחול (谷气 gǔ qì). צ'י האב, מכונה גם צ'י החזה, מסייע ללב בדחיפת הדם ולריאות בנשימה ודיבור. הוא מתרכז באזור החזה ב"ים הצ'י העליון". ניתן לראות אם כן, כי מבחינות רבות צ'י החזה הינו שילוב של חמצן שאנחנו נושמים וחומרי המזון הנספגים על ידי מערכת העיכול ומזינים את הגוף ובכך מסייעים לו ביצור אנרגיה וקיומו מכונה בשם צ'י האב מכיוון שהוא אבי הצ'י האמיתי שמשמש את הגוף.

צ'י אמיתי (zhēn qì 真气) הוא השלב האחרון ביצירת צ'י חדש בגוף. הצ'י האמיתי מותמר מצ'י החזה ("אחרי הלידה") על ידי הצ'י המקורי ("טרום הלידה"). צ'י זה הינו מעין שכפול של הצ'י המקורי ומשמש לגוף כמקור אנרגיה (דלק). הצ'י האמיתי משמש להגנה והזנה של הגוף וכאשר הוא שופע ביכולתו להיות מותמר לכדי תמצית ובכך להקטין בזבוז של התמצית המקורית. מצ'י זה נוצר הצ'י המגן שהינו למעשה שווה ערך למערכת החיסון של הגוף והצ'י המזין הזורם בערוצים ומותמר לכדי דם לאחר כניסתו אל הלב.

תפקידיו השונים של הצ'י
  • הנעה ודחיפה - הצ'י הינו בעל חיות חזקה וביכולתו לעורר ולהאיץ גדילה וצמיחה של הגוף. הוא מעודד יצור דם והנעתו בגוף כמו גם יצור נוזלי הגוף פיזורם בגוף ואף והפרשתם אל מחוץ לו (זיעה ורוק). כאשר הצ'י נע, הדם ונוזלי הגוף נעים איתו. משק המים בגוף ותחלופתו ומחזור הדם תלויים בדחיפתו של הצ'י.
  • חימום - פעילות התמרה של יאנג צ'י מייצרת חום לחימום הגוף. חום זה מסייע לתנועה וזרימה טובה וחלקה של דם בגוף.
  • הגנה - הגנה על העור מפני חדירת פתוגן חיצוני ודחיפת פתוגנים שחדרו החוצה דרך העור.
  • החזקה - הצ'י מחזיק את הדם בכלי הדם ומונע חלחולם וזליגתם החוצה. הוא אחראי על איזון בהפרשת נוזלים ואיבוד נוזלים (רוק, שתן, זיעה). מונע בריחת זרע ומחזיק את האיברים במקומם פן יצנחו. באזור בו הצ'י חלש נכשלת יכולתו להחזיק ויופיע: דימום, צניחת איברים, שתן מרובה, בריחת שתן, זיעה מרובה.
  • התמרה - חילוף חומרים והתמרתם מחומר אחד לאחר למשל מיצוי צ'י מהמזון והאוויר.
  • הזנה - דם נוצר משילוב של צ'י עם נוזלי הגוף ותפקידו להזין את הגוף.

לסיכום - לצ'י מספר משמעויות כגון חומר הבסיסי המרכיב את היקום (תואם למשמעות אנרגיה על פי תורת הקוואנטים). משמעות נוספת היא כביטוי של שינוי. כל שינוי שאפשר לראות או למדוד נחשב צ'י. תנועת מולקולות היא צ'י. נבילת פרח היא צ'י. שינוי במולקולות של חומר אחד והפיכתו לאחר היא צ'י. השינוי אינו רק תוצאה של צ'י אלא גם ביטוי של צ'י בפני עצמו. תפקוד של איבר הוא ביטוי של צ'י. אם האיבר מתפקד היטב (תפקוד תקין ומאוזן) אז הצ'י שלו תקין. אפשר לראות כי צ'י מייצג מספר רב של תופעות שונות ולא רעיון מסוים יחיד, לפחות לא עד שתמצא הנוסחא שתחבר את על תחומי המדע יחד 
.

דם - נוזל החיים
הדם הוא מצב צבירה גס יותר של צ'י, הוא זורם ביחד עם הצ'י לכל מקום בגוף. תפקידיו של הדם כוללים הזנה של הגוף ולחלוח. הדם מבטיח שרקמות הגוף לא יתייבשו (דם הכבד מלחלח את הגידים והרצועות). כמו כן, הוא מלחלח את הקרקפת ואת הלשון. הדם מספק את הבסיס החומרי לנפש.

תהליך היווצרות הדם  

לאחר כניסת מזון לקיבה ממצה הטחול נוזלים וצ'י מהמזון. את הנוזלים שולח הטחול אל הלב (דרך הריאות), ואת הצ'י שולח אל הריאות. צ'י מהטבע ממוצה על ידי הריאות מהאוויר הנשאף לריאות ותערבב עם צ'י המזון ליצירת צ'י החזה (宗气 zōng qìצ'י האבות ). צ'י מקורי שנוצר מהתמרת התמצית המקורית המאוכסנת בכליות הופך את צ'י החזה להעתק שימושי של הצ'י המקורי אשר משמש כחומר הדלק של הגוף המכונה הצ'י האמיתי. החלק הפראי והיאנגי של הצ'י האמיתי נשלח אל העור לשם הגנה מפני חדירת פתוגנים (מערכת החיסון) ועל כן נקרא צ'י מגן. החלק הייני יותר של הצ'י האמיתי משמש להזנת הגוף נכנס לערוצים (מרדיאנים) ומופץ בכל הגוף ומכונה צ'י מזין. צ'י מזין נכנס אל הלב ומתערבב עם נוזלי הגוף שמוצו על ידי הטחול. בשלב הבא מחמם יאנג הלב את תערובת זו וצובעם באדום ליצירת דם אשר נשלח למחזור הדם.






סרטון שהכנתי הממחיש את תהליך היווצרות הדם

 

יום שישי, 25 במרץ 2011

צ'י - המיסתורין הסיני הגדול

אחת המילים המסתוריות ביותר ברפואה הסינית היא "צ'י". רבות דובר במערב על מהות הצ'י ולא אחת פוטרים את קיומו של הצ'י מכיוון שכביכול לא ניתן למדוד אותו בכלים מדעיים. לדעתי, אחת הסיבות העיקריות מדוע לא ניתן למדוד את הצ'י בכלים מדעיים נובעת מהבנה לקויה של מהות הצ'י. הצ'י הוא מושג הכולל תחתיו מספר רב של מהויות, אשר כל אחת מהן בנפרד ניתנת למדידה מדעית אך המדע עדיין לא מכיר דרך למדוד אותן יחדיו. מכיוון שכך המדע אינו מסוגל לספק תיאוריה או נוסחא אחת שתמדוד את הצ'י ויהיה. אולי בבוא היום כאשר המדע יצליח למצוא את נוסחת ה-M, הנוסחא שתסביר את כל היקום, אולי אז אפשר יהיה למדוד את הצ'י. עד אשר המדע ימצא את התיאוריה שתאחד את הכל, מגוחך יהיה לצפות שניתן יהיה להסביר את מהות הצ'י בצורה מובהקת וניתנת להוכחה.

מכיוון שגם אני אינני מכיר נוסחא אחת, שיכולה להסביר את מהות הצ'י על כל מהויותיו, על כן אסתפק בנסיון להסביר את המושג צ'י מנקודת מבט של מערבי הדובר את השפה הסינית ומבין מעט את אורח החיים הסיני כמו גם את הפילוסופיה, הצ'י גונג והרפואה הסינית גם מבחינה תיאורטית וגם מבחינה מעשית וחוויתית.

ראשית אולי כדאי לנסות ולהבין כיצד הסינים מבינים את מהות המילה צ'י. מכיוון שהשפה הסינית מתבססת על סימניות (ציורים) ולא על אותיות המביעות צליל כמו בעברית ושאר השפות במערב אזי התבוננות הסימניה צ'י אמורה להבהיר לנו את משמעותה. אז כיצד מציירים צ'י ? הסימניות הסיניות התפתחו כתוצאה מנסיון להביע רעיון כלשהו על ידי ציור הרעיון. הבעיה העיקרית, לדעתי, עם יצירת שפה המתבססת על ציורים היא כמות הפרטים המופיעים בכל ציור. אם הציור יהיה מפורט יתר על המידה יקח לנו יותר מדי זמן לצייר כל מילה שלא לדבר על משך הזמן הנחוץ לכתיבת משפט או סיפור. אנחנו יכולים לערוך ניסוי פשוט ביותר ולנסות להביע את המשמעות עץ. מי שבוחר לנסות את זה בבית יווכח כי זה לוקח לו המון זמן לצייר את העץ. מדוע? כי ככל הנראה אנו מנסים לצייר את העץ במקום את הרעיון המביע עץ. כאשר הסינים הקדמונים ידעו שעץ מורכב מגזע אנכי אשר בראשו יש צמרת ומתחת לקרקע חבויים שורשים ועל כן בחרו לצייר את הרעיון "עץ" באמצעות 4 קוים 木 (על התפתחות הסימניה). 

כאשר אנו מתבוננים בסימניה הסינית צ'י (Qi - 氣) קשה לנו לזהות במבט ראשון מה מצוייר לפנינו. אם נתבונן בתמונה משמאל נוכל לראות שהסימניה העתיקה מורכבת משני חלקים. החלק התחתון הוא ציור של גבעול עליו נמצאים שישה גרגירי אורז. החלק העליון הוא ציור של אד העולה מעלה ויוצר שלושה עננים. כאשר אנו מחברים את שני המרכיבים לכדי סימניה אחת מתקבלת המשמעות "אד העולה מהאורז". מי שביקר בסין יודע שהמזון העיקרי של הסינים הוא אורז. לאחר סיום בישולו של האורז עולם ממנו אדים. כמובן שהסינים לא הגבילו את משמעות המילה צ'י רק לאותו אד העולה מהאורז אלא השתמשו ברעיון הזה להביע את איכותו של הצ'י. איכות הצ'י בדומה ל-"אד" אינה ניתנת לאחיזה, הוא חסר צורה בדומה לגז. כמובן שלא ניתן לכלול את כל המשמעויות העמוקות של הצ'י בציור אחד ועל כן הסתפקו הסינים הקדמונים בציור זה. על סוגי הצ'י, פעולתם ואופן היווצרותם אפשר לקרוא כאן. אילו עוד משמעויות יש לצי' שניתן להשוותן לדברים המוכרים לנו במערב? 

צ'י של היקום
צ'י - אנרגיה וחומר ביקום - פיזיקה: על פי הפילסופים הגדולים של הרפואה הסינית צ'י הוא היסוד הבסיסי ביותר ממנו מורכב היקום. כלומר הצ'י הוא אנרגיה היוצרת את כל החומר הקיים ביקום. הצ'י הראשוני ממנו נוצר כל היקום, על פי הפילוסופיה בבסיסה של הרפואה הסינית, הוא המקור לכל החומר והאנרגיה ביקום שלנו. על פי תורת היחסות הפרטית, משתמע שאנרגיה ומסה הן שקולות, ומסה היא צורה של אנרגיה. כל החומר והאנרגיה הקיימים ביקום מקורם באותו חומר ראשוני שהופיע במפץ הגדול. למעשה המדע המודרני אינו יודע לומר מהו החומר הראשוני ממנו נוצר כל היקום במפץ הגדול.

תפקידי הצ'י בגוף
צ'י - כח מניע - פיזיקה: הרפואה הסינית רואה בצ'י ככח המניע תהליכים שונים בגוף. תפקיד חשוב ביותר של הצ'י הוא דחיפה של הדם בתוך כלי הדם. מבחינה מדעית אנו למדים שהיכולת של הדם לזרום בעורקים הינה תוצאה של כיווץ שריר הלב ליצירת אנרגיה קינטית הדוחפת את הדם.במקרה זה הצ'י הוא שווה ערך לאנרגיה קינטית.
צ'י - ביטוי של שינוי חומרי - כימיה: אחד התפקידם של הצ'י בגוף האדם הוא התמרה. משמעות המילה התמרה היא תהליך הפיכת חומר אחד לאחר. התמרה יכולה לכלול למשל הפיכה של נוזלים לזיעה, לדם ולשתן. ניתן לראות שהתהליך המכונה ברפואה הסינית כהתמרה מכונה בכימיה ריאקציה כימית.
צ'י - חימום הגוף - ביוכימיה: עוד תפקיד של הצ'י הוא חימום הגוף. הצ'י מייצר חום ומחמם את הגוף ואיבריו וכך מאפשר תפקוד תקין. מבחינה מדעית, חום גופנו נוצר בעקבות תהליך חילוץ החומרים בגוף ומושפע מכמות הקלוריות במזון.

ביטויים שונים של צ'י בגוף האדם
צ'י - מזון ותזונה - ביולוגיה: מנקודת מבט של הרפואה הסינית קיימים סוגים שונים של צ'י בגוף. אחד מסוגי צ'י אלו הוא צ'י המזון (Gu Qi - 谷气). צ'י המזון הוא האיכות המזינה הקיימת במזון. לאחר כניסת מזון אל הקיבה, חומרי התזונה המועילים לגופנו עוברים מיצוי והפרדה על ידי הטחול (איבר בן זוג של הקיבה) ומשמשים את הגוף לייצירת צ'י אשר משמש אותו לקיום. אם נסתכל על זה מנקודת מבט של ביולוגיה נראה שאפשר להשוות את צ'י המזון לחומרי תזונה כגון פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים המופקים מן המזון בתהליך העיכול. למרות שעל פי הפיזיולוגיה המודרנית תהליך זה אינו מתבצע באיבר הטחול אלא במעיים חשוב לזכור שבהתיחסותם של הסינים ל"טחול" הם אינם מדברים על איבר גשמי אלא על תפקוד פיזי שכיום אנו יודעים אינו תפקוד של איבר ספציפי אחד.
צ'י - חמצן -  ביולוגיה:בדומה לצ'י המזון גם צ'י האויר הוא אחד מסוגי הצ'י אשר בלעדיו אין הגוף יכול להתקיים. צ'י האויר (בסינית מכונה צ'י צלול Qing Qi - 清气) הוא צ'י הקיים באויר ונקלט על ידי הגוף במהלך הנשימה. אפשר לראות שצ'י האויר הוא שווה ערך לחמצן הנקלט על ידי הריאות ובהעדרו האדם אינו יכול להתקיים.
צ'י - אנרגיה גופנית - ביוכימיה: הצ'י האמיתי (Zhen Qi - 真气) הינו תוצר של צ'י המזון המשולב עם צ'י האויר ומותמר בעזרת הצ'י המקורי לכדי צ'י שימושי לגוף. הצ'י האמיתי משמש בין היתר את הגוף ככח המניע תהליכים שונים. בגופנו קיים גורם חשוב בהפקת אנרגיה עבור הגוף ותאיו גורם זה נקרא מיטוכונדריה המכונה לפעמים "תחנת הכח של הגוף". מהאנרגיה המשתחררת מהמיטוכונדריה נוצר "מטבע אנרגיה" המשמש את הגוף ומכונה ATP. האנרגיה של הגוף תלויה רבות יכולת חילוף החומרים שלו.
צ'י - מערכת החיסון - רפואה: סוג נוסף של צ'י בגוף, המשמש למניעת חדירת פתוגנים חיצוניים אל הגוף, מכונה "צ'י מגן" (Wei Qi - 卫气). פעולה הדומה בחלקה לפעולת הצ'י המגן מבצעת מערכת החיסון של הגוף באמצעים שונים.
צ'י - הולכה חשמלית - פיזיקה: בתוך הגוף ישנה רשת ערוצים בה זורם הצ'י המזין (Ying Qi - 营气). רשת ערוצים זו משמשת רופאים סינים במשך למעלה מ-2000 שנה לטיפול וריפוי. למרות שמבחינה מדעית לא ניתן להוכיח קיומם של ערוצי הצ'י (מרידיאנים), הצליחו החוקרים במערב לגלות שיש הולכה חשמלית גבוהה יותר בנקודות דיקור מאשר בשאר אזורי הגוף. עד כה אין למדע הסבר מדוע יש הולכה מוגברת בנקודות אלו.

לצ'י תפקודים נוספים אשר הינם למעשה שילוב של תפקודים שונים באיברים שונים כך שלא ניתן להפרידם ולבצע מדידה מדוייקת, על אחת כמה וכמה שהכרותנו והבנתנו את גוף האדם מבחינה מדעית אינה מעמיקה מספיק.



רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

"בראשית" - בריאת העולם כיסוד להתפתחות הרפואה סינית

חואנג יואן-יו (Huang Yuan yu - 黄元御) נחשב בקרב הרופאים הסינים כרופא בעל שם וידע רב. יואן-יו היה בקיא בספרות הקלאסית הרפואית כמו גם בספר השינויים (Yi Jing - 易经) וחיבר כ-10 ספרים שונים המנתחים את הקלאסיקות באופן פשוט וישיר ובצורה מסודרת מהשורש הגס והאחיד ועד הענפים הדקיקים והמפורטים. באחד מספריו החשובים ביותר, הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים, מתאר הרופא את הבסיס העומד מאחורי התיאוריה של הרפואה הסינית ומבהיר את התנועה המעגלית של הרפואה הסינית. גישתו זו של חואנג יואן-יו היתה ראשיתה של אסכולת התנועה המעגלית ברפואה הסינית. ספר זה מעולם לא תורגם לשפות זרות ועל כן מידע זה אינו נגיש לקוראים במערב או בישראל. מכיוון שספריו של יואן-יו מאד מרתקים בחרתי לתרגם חלק מפרק ראשון ולספק פרשנות לדבריו.
יואן-יו: "בראשית יין ויאנג טרם נקבעו והיה רק צ'י אחד בתוהו ובוהו. הצ'י מכיל בתוכו יין ויאנג ועל כן ישנן צלילות ועכירות. על פי אופיים צלול מטבעו צף ועולה, עכור מטבעו שוקע יורד. זה שעולה הינו יאנג והיורד הינו יין, יין ויאנג משנים את מיקומם ונוצרים שני הכלים."

Pictureפירוש: בראשית, לפני שהחל הכל, לפני שהופיעה מחשבה ראשונה, לפני שמתחילים השיפוט והחלוקה בין כן-לא, מעלה-מטה, חום-קור, יין-יאנג קיים רק תוהו ובוהו, שהינו תערובת של כל הקיים ביקום מאוחד לכדי מרק קוסמי חסר סדר או צורה וחסר שם. תוהו ובוהו זה נכנה בשם צ'י והינו אחד ואין מלבדו אחר. צ'י זה מכיל בתוכו את כל החומר והאנרגיה שביקום ועל כן מכיל בתוכו גם ניגודים כגון צלול ועכור. 

לאנרגיה (חומר) הצלול אופי קליל ועל כן באופן טבעי היא נוטה לצוץ ולעלות מעלה. לאנרגיה העכורה יש אופי כבד ועל כן באופן טבעי היא נוטה לשקוע ולרדת למטה. אופי מנוגד זה יוצר מצב של פירוד בין שתי סוגי האנרגיה בכיוונים מנוגדים ועל כן נשייך את הצלול שעולה מעלה ל-יאנג והעכור השוקע מטה ל-יין. כל דבר אשר באופיו נוטה לצוף ולעלות והינו צלול מכונה בשם יאנג וכל דבר אשר באופיו נוטה לשקוע ולרדת והינו עכור מכונה יין. ניגוד זה בין שני סוגי אופי מכונה בשם "שני הכלים".

יואן-יו: "הדבר אשר נמצא בין צלול ועכור מכונה צ'י המרכז. צ'י המרכז הוא הציר שבין עליה וירידה של יין ויאנג והינו האדמה. הציר נע ומסתובב, צ'י צלול מסתובב שמאלה עולה ומותמר לכדי אש, צ'י עכור מסתובב ימינה, יורד ומותמר לקור."

Pictureפירוש: האנרגיה (חומר) שנמצאת במרכז התנועה בין מעלה ומטה, בתווך שבין העכור והצלול מכונה צ'י המרכז. צ'י זה הינו ציר התנועה של יין ויאנג בכיוונים מעלה ומטה. אופיו של צ'י המרכז דומה לאופיה של האדמה מבחינת היותו מקור יציבות וניטרליות בין כיווני התנועה השונים. ציר זה (צ'י המרכז) נמצא בתנועה סיבובית מתמדת. אם נדמה את תנועתו בכיוון השעון אזי ניווכח שנקודה על גבי תחתיתו של הציר תנוע שמאלה ומעלה ואילו נקודה על גבי חלקו העליון של הציר תנוע ימינה ומטה. צ'י צלול שואף לעלות מעלה ועל כן בהתאם לכיוון סיבוב הציר הוא נע שמאלה ומעלה בדומה לחומה של האש הבוערת מעלה. צ'י עכור שואף לשקוע מטה ועל כן בהתאם לכיוון סיבוב הציר הוא נע ימינה ומטה בדומה לקור הכבד מהאויר ושוקע מטה.



יואן-יו: "כאשר עולה רק חצי מהדרך ועדיין לא הפך לאש נקרא עץ. צ'י העץ חמים, עולה אך אינו מגיע לסוף צובר חמימות והופך לחום ולבסוף מותמר לאש. כאשר יורד רק חצי הדרך ועדיין לא הפך למיים נקרא מתכת. צ'י המתכת קריר, יורד אך אינו מגיע לסוף, צובר קרירות והופך לקור ולבסוף מותמר למים."
Picture 
פירוש: האנרגיה שעלתה כל הדרך מעלה אל השיא הינה אנרגיה של חום בעל אופי תנועה מעלה ועל כן אפשר לדמות אותה לאש. כיצד נכנה את האנרגיה אשר הינה בחצי הדרך מעלה? אנרגיה זו אינה חמה כמו זו המכונה אש ומכיוון שהינה רק חמימה ותנועתה התפשטות ועליה ניתן לדמות אותה לעץ. רק בתום תהליך התנועה מעלה והתחממות אנרגיה זו נכנה אותה אש. האנרגיה שירדה מטה והיגיעה לשיא דומה באופיה למים הזורמים מטה והינה קרה ועל כן נדמה אותה למים. כאשר אנרגיה זו הינה בחצי הדרך מטה אופיה קריר בלבד (אינה קרה מאד) ותכונתה דומה למתכת הכבדה השוקעת ומכנסת (דוחסת) ועל כן נדמה אותה למתכת.




יואן-יו: "מים, אש, מתכת ועץ נקראים ארבע הופעות . ארבע ההופעות (תופעות) הינן בעצם עליה וירידה של יין ויאנג, יין ויאנג הינם בעצם ציפה ושקיעה של צ'י המרכז. כאשר הופעות אלו נפרדות אנו מכנים אותן ארבע הופעות, כאשר הן מאוחדות אנו מכנים אותן יין ויאנג. כאשר יין ויאנג נפרדים אזי אנו מכנים אותם יין ויאנג, כאשר הם מתאחדים אנו מכנים אותם השתנות של צ'י המרכז."

פירוש: ארבע אנרגיות אלו ותכונותיהן הינן ארבע תופעות טבע שונות ועל כן מכונות "ארבע הופעות".  עליה של יאנג יוצרת תנועות הדומות בתכונותיהן לעץ ואש. ירידה של יין יוצרת תנועות הדומות בתכונותיהן למתכת ומים. תנועה המופיעה בצ'י המרכז יוצרת את הבידול הראשוני בין עליה (ציפה) וירידה (שקיעה) ובכך מביאה לחלוקה ל-יין ויאנג. תנועה מעלה של יאנג ותנועה מטה של יין יוצרת ארבע תופעות. 
למרות שיש לנו ארבע תופעות ניתן לאחד אותן לשני זוגות, הזוג היאנגי (עץ ואש) והזוג הייני (מתכת ומים). למרות שיצרנו חלוקה של יין ויאנג למעשה אילו שני חלקים של אותו השלם, הלא הוא צ'י המרכז. 
 יואן-יו: "מחזוריות של שנה אחת סובבת סביב ארבע ההופעות. יאנג עולה בחצי השנה הראשונה ויין יורד בחצי השנה שלאחריה. כאשר היאנג עולה רק חצי אזי הינו אביב, וכאשר עולה אל המירב אזי הינו קייץ. כאשר יין יורד רק חצי אזי הינו סתיו וכאשר יורד אל המירב אזי הינו חורף."
פירוש: אם נתבונן במחזור העונות של שנה אחת נוכל לראות כי כל אחת מארבע התופעות מקבלות ביטוי לאורך השנה. ראש השנה הסיני (ידוע גם בשם "חג האביב") נחגג בסין בשיא הקור של חודשים ינואר-פברואר. מכיוון ששנה חדשה מתחילה בעונה הקרה מכל וממנה הטמפרטורות מתחילות לעלות. בחצי השנה הראשונה לאחר ראש השנה הסיני היאנג מתחזק ועולה ועל כן הטמפרטורות עולות. תחילה היאנג עולה רק חצי מהדרך ועל כן העונה היא עונת האביב החמימה. כאשר היאנג עולה אל השיא חלה עונת הקיץ החמה. בחצי השנה השניה ועד סוף השנה ה-יין מתחזק ויורד ועל כן הטמפרטורות יורדות והעונה הופכת קרה. משיא הקיץ החם הטמפרטורות יורדות כך שברבע השלישי של השנה החום יורד ומזג האויר מתקרר והסתיו מגיע. במהלך הרבע האחרון של השנה הטמפרטורות יורדות ומזג האויר הופך קר והחורף מגיע.
יואן-יו: "יצירה באביב וגדילה בקיץ אלו ביטויים של צ'י העץ והאש ועל כן האביב חמים והקיץ חם. הסתיו מכנס והחורף אוצר הינם ביטויים של מתכת ומים על כן הסתיו קריר והחורף קר. לאדמה אין מקום משלה והינה משגשגת בכל 18 הימים אחרונים של כל עונה ואילו הזמן העיקרי עליו היא משפיעה הוא החודש השישי. כאשר מאחדים את ארבע ההופעות עם האדמה מקבלים את חמש התנועות."
פירוש: מזג האויר החמים האופייני לעונת האביב מאפשר צמיחה של יבול חקלאי (עץ) אשר מסיים גדילתו בעונת הקיץ החמה (אש). במהלך עונת הסתיו החום של מזג האויר, החי והצומח מתכנס פנימה אל הקרקע בדומה לאופי המתכת ונשמר כאוצר בתוך המים המאוכסנים עמוק באדמה כך שמעל האדמה שורר קור עז. לכל אחת מארבע התופעות משוייכת עונה משלה ואילו לאדמה (הציר - צ'י המרכז) אין עונה משלו אך הוא מקבל ביטוי למשך 18 יום בתקופת המעבר בין כל עונה. למרות שלאדמה אין עונה משלה היא בעלת השפעה חזקה בעיקר על חודש יולי (החודש השישי בלוח השנה הירחי הסיני). שילוב זה בין ארבע התופעות וצ'י המרכז נותן לנו את חמש התנועות - אדמה, מתכת, מים, עץ ואש. הערה: חמש התנועות הינן חמישה ביטויים שונים של תנועת הצ'י ביקום ומעבר בין תנועה לתנועה.
יואן-יו: "בחודש השישי (יולי) הלחות שופעת, לחות הינה צ'י האדמה. למעשה מים ואש נפגשים ונוצרים אדים וכך נוצר צ'י הלחות. המים נמצאים תחת האדמה והאש נמצאת מעלה האדמה. הדחיה שבין קור וחום נובעת מתנועת הלחות. אם כן לחות הינה צ'י המרכז שמקומו בין האש והמים. האדמה מקבלת את אזור דרום מערב. דרום שייך לאש החמה ומערב למתכת הקרירה על כן נאמר שהאש מולידה את האדמה והאדמה מולידה את המתכת."

פירוש: בחודש יולי הלחות באויר שופעת מתמיד, לחות זו היא ביטוי של תנועת צ'י האדמה. כיצד נוצרת לחות זו? האדמה מקומה במרכז בין החום הרב של האש שלמעלה והקור העז של המים שלמטה. אש חמה ומים קרים נפגשים במרכז ומכיוון שמדובר בהפכים נוצרת דחיה ומאבק. כתוצאה מהמפגש בין האש והמים, החום הרב מאדה את נוזלי המים לכדי לחות. על כן הלחות נמצאת במרכז בין שני הקיצונים, אש ומים. 

הסינים שייכו תופעות שונות לארבע התופעות על סמך דמיון. מכיוון שהדרום חם מהצפון, הקיץ חם מהחורף, אש חמה ממים על כן בתרשים של ארבע התופעות הקיץ, האש והדרום ממוקמים על אותו מקום במעגל. על סמך זה ניתן לראות שהקיץ בדרום והסתיו במערב. מכיון שהתקופה הלחה ביותר נמצאת מיד לאחר שיא החום של הקיץ ולפני הקרירות של הסתיו אזי היא נמצאת בכיוון דרום מערב על גבי המעגל. אם נתבונן בשינויים במזג האויר לאורך כל השנה נראה שמתקבל הרצף - קר (מים) -> חמים (עץ) -> חם (אש) -> לח (אדמה) -> קריר (סתיו). על סמך רצף זה מתקבל מעגל היצירה של חמש התנועות (פאזות) בו האש יוצרת את האדמה שבתורה יוצרת את המתכת.
Picture
ארבע העונות וחמש התנועות





למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.




רשומות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן