"בראשית" - בריאת העולם כיסוד להתפתחות הרפואה סינית

חואנג יואן-יו (Huang Yuan yu - 黄元御) נחשב בקרב הרופאים הסינים כרופא בעל שם וידע רב. יואן-יו היה בקיא בספרות הקלאסית הרפואית כמו גם בספר השינויים (Yi Jing - 易经) וחיבר כ-10 ספרים שונים המנתחים את הקלאסיקות באופן פשוט וישיר ובצורה מסודרת מהשורש הגס והאחיד ועד הענפים הדקיקים והמפורטים. באחד מספריו החשובים ביותר, הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים, מתאר הרופא את הבסיס העומד מאחורי התיאוריה של הרפואה הסינית ומבהיר את התנועה המעגלית של הרפואה הסינית. גישתו זו של חואנג יואן-יו היתה ראשיתה של אסכולת התנועה המעגלית ברפואה הסינית. ספר זה מעולם לא תורגם לשפות זרות ועל כן מידע זה אינו נגיש לקוראים במערב או בישראל. מכיוון שספריו של יואן-יו מאד מרתקים בחרתי לתרגם חלק מפרק ראשון ולספק פרשנות לדבריו.

יואן-יו: "בראשית יין ויאנג טרם נקבעו והיה רק צ'י אחד בתוהו ובוהו. הצ'י מכיל בתוכו יין ויאנג ועל כן ישנן צלילות ועכירות. על פי אופיים צלול מטבעו צף ועולה, עכור מטבעו שוקע יורד. זה שעולה הינו יאנג והיורד הינו יין, יין ויאנג משנים את מיקומם ונוצרים שני הכלים."

פירוש: בראשית, לפני שהחל הכל, לפני שהופיעה מחשבה ראשונה, לפני שמתחילים השיפוט והחלוקה בין כן-לא, מעלה-מטה, חום-קור, יין-יאנג קיים רק תוהו ובוהו, שהינו תערובת של כל הקיים ביקום מאוחד לכדי מרק קוסמי חסר סדר או צורה וחסר שם. תוהו ובוהו זה נכנה בשם צ'י והינו אחד ואין מלבדו אחר. צ'י זה מכיל בתוכו את כל החומר והאנרגיה שביקום ועל כן מכיל בתוכו גם ניגודים כגון צלול ועכור. 

לאנרגיה (חומר) הצלול אופי קליל ועל כן באופן טבעי היא נוטה לצוץ ולעלות מעלה. לאנרגיה העכורה יש אופי כבד ועל כן באופן טבעי היא נוטה לשקוע ולרדת למטה. אופי מנוגד זה יוצר מצב של פירוד בין שתי סוגי האנרגיה בכיוונים מנוגדים ועל כן נשייך את הצלול שעולה מעלה ל-יאנג והעכור השוקע מטה ל-יין. כל דבר אשר באופיו נוטה לצוף ולעלות והינו צלול מכונה בשם יאנג וכל דבר אשר באופיו נוטה לשקוע ולרדת והינו עכור מכונה יין. ניגוד זה בין שני סוגי אופי מכונה בשם "שני הכלים".

יואן-יו: "הדבר אשר נמצא בין צלול ועכור מכונה צ'י המרכז. צ'י המרכז הוא הציר שבין עליה וירידה של יין ויאנג והינו האדמה. הציר נע ומסתובב, צ'י צלול מסתובב שמאלה עולה ומותמר לכדי אש, צ'י עכור מסתובב ימינה, יורד ומותמר לקור."

פירוש: האנרגיה (חומר) שנמצאת במרכז התנועה בין מעלה ומטה, בתווך שבין העכור והצלול מכונה צ'י המרכז. צ'י זה הינו ציר התנועה של יין ויאנג בכיוונים מעלה ומטה. אופיו של צ'י המרכז דומה לאופיה של האדמה מבחינת היותו מקור יציבות וניטרליות בין כיווני התנועה השונים. ציר זה (צ'י המרכז) נמצא בתנועה סיבובית מתמדת. אם נדמה את תנועתו בכיוון השעון אזי ניווכח שנקודה על גבי תחתיתו של הציר תנוע שמאלה ומעלה ואילו נקודה על גבי חלקו העליון של הציר תנוע ימינה ומטה. צ'י צלול שואף לעלות מעלה ועל כן בהתאם לכיוון סיבוב הציר הוא נע שמאלה ומעלה בדומה לחומה של האש הבוערת מעלה. צ'י עכור שואף לשקוע מטה ועל כן בהתאם לכיוון סיבוב הציר הוא נע ימינה ומטה בדומה לקור הכבד מהאויר ושוקע מטה.

יואן-יו: "כאשר עולה רק חצי מהדרך ועדיין לא הפך לאש נקרא עץ. צ'י העץ חמים, עולה אך אינו מגיע לסוף צובר חמימות והופך לחום ולבסוף מותמר לאש. כאשר יורד רק חצי הדרך ועדיין לא הפך למיים נקרא מתכת. צ'י המתכת קריר, יורד אך אינו מגיע לסוף, צובר קרירות והופך לקור ולבסוף מותמר למים."

 

פירוש: האנרגיה שעלתה כל הדרך מעלה אל השיא הינה אנרגיה של חום בעל אופי תנועה מעלה ועל כן אפשר לדמות אותה לאש. כיצד נכנה את האנרגיה אשר הינה בחצי הדרך מעלה? אנרגיה זו אינה חמה כמו זו המכונה אש ומכיוון שהינה רק חמימה ותנועתה התפשטות ועליה ניתן לדמות אותה לעץ. רק בתום תהליך התנועה מעלה והתחממות אנרגיה זו נכנה אותה אש. האנרגיה שירדה מטה והיגיעה לשיא דומה באופיה למים הזורמים מטה והינה קרה ועל כן נדמה אותה למים. כאשר אנרגיה זו הינה בחצי הדרך מטה אופיה קריר בלבד (אינה קרה מאד) ותכונתה דומה למתכת הכבדה השוקעת ומכנסת (דוחסת) ועל כן נדמה אותה למתכת.

יואן-יו: "מים, אש, מתכת ועץ נקראים ארבע הופעות . ארבע ההופעות (תופעות) הינן בעצם עליה וירידה של יין ויאנג, יין ויאנג הינם בעצם ציפה ושקיעה של צ'י המרכז. כאשר הופעות אלו נפרדות אנו מכנים אותן ארבע הופעות, כאשר הן מאוחדות אנו מכנים אותן יין ויאנג. כאשר יין ויאנג נפרדים אזי אנו מכנים אותם יין ויאנג, כאשר הם מתאחדים אנו מכנים אותם השתנות של צ'י המרכז."

פירוש: ארבע אנרגיות אלו ותכונותיהן הינן ארבע תופעות טבע שונות ועל כן מכונות "ארבע הופעות".  עליה של יאנג יוצרת תנועות הדומות בתכונותיהן לעץ ואש. ירידה של יין יוצרת תנועות הדומות בתכונותיהן למתכת ומים. תנועה המופיעה בצ'י המרכז יוצרת את הבידול הראשוני בין עליה (ציפה) וירידה (שקיעה) ובכך מביאה לחלוקה ל-יין ויאנג. תנועה מעלה של יאנג ותנועה מטה של יין יוצרת ארבע תופעות. 

למרות שיש לנו ארבע תופעות ניתן לאחד אותן לשני זוגות, הזוג היאנגי (עץ ואש) והזוג הייני (מתכת ומים). למרות שיצרנו חלוקה של יין ויאנג למעשה אילו שני חלקים של אותו השלם, הלא הוא צ'י המרכז. 

 יואן-יו: "מחזוריות של שנה אחת סובבת סביב ארבע ההופעות. יאנג עולה בחצי השנה הראשונה ויין יורד בחצי השנה שלאחריה. כאשר היאנג עולה רק חצי אזי הינו אביב, וכאשר עולה אל המירב אזי הינו קייץ. כאשר יין יורד רק חצי אזי הינו סתיו וכאשר יורד אל המירב אזי הינו חורף."

פירוש: אם נתבונן במחזור העונות של שנה אחת נוכל לראות כי כל אחת מארבע התופעות מקבלות ביטוי לאורך השנה. ראש השנה הסיני (ידוע גם בשם "חג האביב") נחגג בסין בשיא הקור של חודשים ינואר-פברואר. מכיוון ששנה חדשה מתחילה בעונה הקרה מכל וממנה הטמפרטורות מתחילות לעלות. בחצי השנה הראשונה לאחר ראש השנה הסיני היאנג מתחזק ועולה ועל כן הטמפרטורות עולות. תחילה היאנג עולה רק חצי מהדרך ועל כן העונה היא עונת האביב החמימה. כאשר היאנג עולה אל השיא חלה עונת הקיץ החמה. בחצי השנה השניה ועד סוף השנה ה-יין מתחזק ויורד ועל כן הטמפרטורות יורדות והעונה הופכת קרה. משיא הקיץ החם הטמפרטורות יורדות כך שברבע השלישי של השנה החום יורד ומזג האויר מתקרר והסתיו מגיע. במהלך הרבע האחרון של השנה הטמפרטורות יורדות ומזג האויר הופך קר והחורף מגיע.

יואן-יו: "יצירה באביב וגדילה בקיץ אלו ביטויים של צ'י העץ והאש ועל כן האביב חמים והקיץ חם. הסתיו מכנס והחורף אוצר הינם ביטויים של מתכת ומים על כן הסתיו קריר והחורף קר. לאדמה אין מקום משלה והינה משגשגת בכל 18 הימים אחרונים של כל עונה ואילו הזמן העיקרי עליו היא משפיעה הוא החודש השישי. כאשר מאחדים את ארבע ההופעות עם האדמה מקבלים את חמש התנועות."

פירוש: מזג האויר החמים האופייני לעונת האביב מאפשר צמיחה של יבול חקלאי (עץ) אשר מסיים גדילתו בעונת הקיץ החמה (אש). במהלך עונת הסתיו החום של מזג האויר, החי והצומח מתכנס פנימה אל הקרקע בדומה לאופי המתכת ונשמר כאוצר בתוך המים המאוכסנים עמוק באדמה כך שמעל האדמה שורר קור עז. לכל אחת מארבע התופעות משוייכת עונה משלה ואילו לאדמה (הציר - צ'י המרכז) אין עונה משלו אך הוא מקבל ביטוי למשך 18 יום בתקופת המעבר בין כל עונה. למרות שלאדמה אין עונה משלה היא בעלת השפעה חזקה בעיקר על חודש יולי (החודש השישי בלוח השנה הירחי הסיני). שילוב זה בין ארבע התופעות וצ'י המרכז נותן לנו את חמש התנועות - אדמה, מתכת, מים, עץ ואש. הערה: חמש התנועות הינן חמישה ביטויים שונים של תנועת הצ'י ביקום ומעבר בין תנועה לתנועה.

יואן-יו: "בחודש השישי (יולי) הלחות שופעת, לחות הינה צ'י האדמה. למעשה מים ואש נפגשים ונוצרים אדים וכך נוצר צ'י הלחות. המים נמצאים תחת האדמה והאש נמצאת מעלה האדמה. הדחיה שבין קור וחום נובעת מתנועת הלחות. אם כן לחות הינה צ'י המרכז שמקומו בין האש והמים. האדמה מקבלת את אזור דרום מערב. דרום שייך לאש החמה ומערב למתכת הקרירה על כן נאמר שהאש מולידה את האדמה והאדמה מולידה את המתכת."

פירוש: בחודש יולי הלחות באויר שופעת מתמיד, לחות זו היא ביטוי של תנועת צ'י האדמה. כיצד נוצרת לחות זו? האדמה מקומה במרכז בין החום הרב של האש שלמעלה והקור העז של המים שלמטה. אש חמה ומים קרים נפגשים במרכז ומכיוון שמדובר בהפכים נוצרת דחיה ומאבק. כתוצאה מהמפגש בין האש והמים, החום הרב מאדה את נוזלי המים לכדי לחות. על כן הלחות נמצאת במרכז בין שני הקיצונים, אש ומים. 

הסינים שייכו תופעות שונות לארבע התופעות על סמך דמיון. מכיוון שהדרום חם מהצפון, הקיץ חם מהחורף, אש חמה ממים על כן בתרשים של ארבע התופעות הקיץ, האש והדרום ממוקמים על אותו מקום במעגל. על סמך זה ניתן לראות שהקיץ בדרום והסתיו במערב. מכיון שהתקופה הלחה ביותר נמצאת מיד לאחר שיא החום של הקיץ ולפני הקרירות של הסתיו אזי היא נמצאת בכיוון דרום מערב על גבי המעגל. אם נתבונן בשינויים במזג האויר לאורך כל השנה נראה שמתקבל הרצף - קר (מים) -> חמים (עץ) -> חם (אש) -> לח (אדמה) -> קריר (סתיו). על סמך רצף זה מתקבל מעגל היצירה של חמש התנועות (פאזות) בו האש יוצרת את האדמה שבתורה יוצרת את המתכת.

ארבע העונות וחמש התנועות

למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.

רשומות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן