דפים

יום ראשון, 17 באפריל 2011

לפצח את בה גואה שמיים מוקדמים

על מנת להבין את המשמעות העומדת מאחורי בה גואה וכיצד ניתן להשתמש בה על מנת להבין את הרפואה הסינית יותר לעומק יש ראשית להבין את המרכיבים העיקריים של סידור השמיים המוקדמים ואופן היווצרותה של כל טריגרמה. הפילוסופים הסינים מסבירים שתהליך הבריאה התחיל בהופעת "שני הכלים" - יין ויאנג. מכיוון שאופיו של היאנג הוא צלול וקליל על כן הוא עלה מעלה ויצר את השמיים. אופיו של יין הוא עכירות וכובד ועל כן הוא שקע מטה ויצר את האדמה. הופעת השמיים והאדמה ראשית הינה תנאי הכרחי ליצירת כל אשר תחת השמיים.


השמיים (צ'יאן) הם שיא היאנג ועל כן הם מיוצגים על ידי שלושה קווים שלמים (יאנג). האדמה (קון) היא שיא היין ועל כן היא מיוצגת על ידי שלושה קווים קטועים (יין). יחסי גומלין בין השמיים והאדמה יוצרים שש תופעות נוספות. יחסי הגומלין מתבצעים בין קווים באותה הדרגה. ניתן לחלק יחסי גומלין אלו ליחסים בהם השמיים משפיעים על האדמה ויחסים בהם האדמה משפיעה על השמיים.


יחסי גומלין בין השמיים והאדמה
חיבור בין הקו היאנגי השלישי (עליון) של השמיים והקו הייני השלישי של האדמה הופך את הקו לייני. כתוצאה ממפגש זה מתקבלת טריגרמת האגם (דוי) בה קווים ראשון ושני הינם קווים יאנגים ואילו הקו השלישי הינו קוו ייני.
חיבור בין הקו היאנגי השני (אמצעי) של השמיים והקו הייני השני של האדמה הופך את הקו לייני. כתוצאה ממפגש זה מתקבלת טריגרמת האש (לי) בה הקו העליון והקו התחתון יאנגים ואילו הקו האמצעי ייני.
חיבור בין הקו היאנגי הראשון (תחתון) של השמיים והקו הייני הראשון של האדמה הופך את הקו לייני. כתוצאה ממפגש זה מתקבלת טריגרמת הרוח (שון) בה קווים שני ושלישי הינם קווים יאנגים ואילו הקו הראשון הינו קוו ייני.


יחסי גומלין בין האדמה והשמיים
חיבור בין הקו היייני השלישי (עליון) של האדמה והקו הייני השלישי של השמיים הופך את הקו לייני. כתוצאה ממפגש זה מתקבלת טריגרמת ההר (גן) בה קווים ראשון ושני הינם קווים יינים ואילו הקו השלישי הינו קוו יאנגי.
חיבור בין הקו הייני השני (אמצעי) של האדמה והקו היאנגי השני של השמיים הופך את הקו לייני. כתוצאה ממפגש זה מתקבלת טריגרמת המים (קון) בה הקו העליון והקו התחתון יינים ואילו הקו האמצעי יאנגי.
חיבור בין הקו הייני הראשון (תחתון) של האדמה והקו היאנגי הראשון של השמיים הופך את הקו ליאנגי. כתוצאה ממפגש זה מתקבלת טריגרמת הרעם (ג'ן) בה קווים שני ושלישי הינם קווים יינים ואילו הקו הראשון הינו קוו יאנגי.



בה גואה שמיים מוקדמים ותרשים שני הכלים (יין ויאנג) - 2
תרשים בה גואה - שמיים מוקדמים
בה גואה שמיים מוקדמים מסודרת במעגל בצמדים של ניגודים משני צידי המעגל. בקצה העליון השמיים ובקצה התחתון האדמה (חץ כתום). ציר השמיים והאדמה קובע את הכיוונים דרום וצפון. השמיים למעלה הם הדרום והאדמה למטה היא הצפון. הצמד הבא נגד כיוון השעון הוא הציר של אגם והר (חץ תכול). הקשר בין כוחותיהם הוא בכך שהרוח נושבת מההר אל האגם והערפל מהאגם עולה אל ההרים. המים זורמים מהנחלים שעל ההר למטה ונֶקוים באגם. כאשר מי האגם מתאדים הם יוצרים עננים אשר ממטירים גשם בהרים ושוב נוצרת זרימה של מים חזרה אל האגם. הצמד הבא הוא אש ומים (חץ סגול), שכתופעות בעולמנו הינן למעשה הפכים מנוגדים אך למרות זאת, ביחסייהם הקדמוניים, השפעותיהם אינן יוצרות סתירה אלא דווקא איזון הדדי. הציר האחרון מורכב מרעם ורוח (חץ ירוק) המחזקים האחד את השני כאשר הם מופיעים יחדיו. רעם ורוח הם סימן לתנועה שביכלתה ליצור. סידור זה של הטריגרמות במיקומים הפוכים מכיל בתוכו את המשמעות של "הפכים משלימים" שהינה אחת מתכונות הקשר בין יין ויאנג.

לא יודע מה אתכם אבל אחת המחשבות שעלו במוחי לאחר שבחנתי את סדר הבריאה, המתחיל בהפרדה בין יין ויאנג (חושך ואור?), שמיים וארץ, מים וארץ (אגם והר?) הוא הדמיון לתיאור הבריאה בתנ"ך. זכור לי שקראתי בעבר שתיאוריות רבות בעידן הקדום התבססו למעשה על תיאוריות של מדינות שכנות ושתיאור הבריאה שבתנ"ך דומה להפליא לתיאורי בריאה שנפוצו במדינות ממזרח לישראל. האם יכול להיות שיש קשר בין תיאור הבריאה המופיע בתנ"ך ותיאור הבריאה המופיע בפילוסופיות הסיניות?

כחלק מהנסיון שלי לפענח את משמעות הבה-גואה ניסיתי לשרטט אותה באופנים שונים. באחת הפעמים הגעתי לתוצאה שממש הפתיעה אותי. זה הפתיע אותי מכיוון ששוב הגעתי לתרשים של טאי-ג'י, קצת שונה מהמוכר במערב, אך מוכר למדי בסין.

כאמור סדר הטריגרמות במעגל מבוסס על רצף כמותי של יין ויאנג. ברשומה בינארי ואנלוגי - הקשר בין בה-גואה וסמל "שני הכלים" הראתי כיצד סידור של בה גואה שמיים מוקדמים בתוך עיגול יוצר את סמל שני הכלים. הפעם, במקום לשים את שמונה הטריגרמות בתוך עיגול, השארתי אותן במיקומן המקורי מסביב למעגל ופשוט החלפתי את הייצוג הבינארי (קו שלם וקו מקוטע) בייצוג אנלוגי של צבע אדום עבור יאנג וצבע כחול עבור יין וקיבלתי תרשים חדש המציג את יחסי יין ויאנג. את התהליך אפשר לראות בתרשים שלמטה משמאל, התוצאה הסופית באמצע ותרשים דומה שיצר לאי ג'ה-דה מימין.

תרשים טאי-ג'י של לאי ג'ה-דה                              תוצאת ההחלפה                                                     תהליך ההחלפה

ברגע הראשון לא זיהיתי את התרשים ומקורותיו אך לאחר בחינה מחודשת ונסיון להבין את משמעות התרשים נפל האסימון, התרשים זהה לחלוטין ל"תרשים הטאי ג'י של לאי" המופיע בסמל בו אני משתמש לרפואה סינית באתר שלי ובבלוג זה מצד ימין.

לאי ג'ה-דה ( Lai Zhi De  知德), אחד מחוקרי "תורת השינוי" (Yi Xue - 易学) בתקופת שושלת מינג, חקר את תרשים ה"שמיים המוקדמים" ויצר תרשים חדש, תרשים זה מכונה כיום "תרשים הטאי-ג'י של לאי" (Lai Shi Tai Ji Tu - 来氏太极图) על שמו של לאי ג'ה-דה. ככל הנראה ג'ה-דה שהיה מומחה לבה-גואה ואי-ג'ינג יצר את התרשים באותו האופן בו אני יצרתי אותו.

מעגל כליה הדדית
מחקירת התרשים אפשר לראות שבה גואה שמיים מוקדמים מתארת את יחסי יין ויאנג. אם נסתכל מהנקודה בתחתית המעגל וננוע עם כיוון השעון (החץ האדום) נראה התמעטות הדרגתית של יין (כחול) המלווה בעליה הדרגתית בכמות היאנג (אדום). אם נמשיך בכיוון השעון נראה שלאחר שיאנג הגיע לשיא ו-יין כמעט ונעלם לחלוטין נוצר מהפך בו היאנג מתחיל להתמעט וכמות היין עולה בהדרגה. כאשר חזרנו אל הנקודה הנמוכה ביותר יין הגיע לשיאו ואילו יאנג כמעט ונעלם לחלוטין והגענו שוב לנקודת ההתחלה במעגל האין-סופי ביחסי יין ויאנג. תרשים זה מציג למעשה את היחס של "כליה הדדית" (Yin Yang Xiao Zhang - 阴阳消长). יחס זה של "כליה הדדית" אפשר לראות גם בסידור המעגלי של 12 הקסגרמות המלוכה.


אתם מוזמנים להגיב ולכתוב את דעתכם


נקודות למחשבה
1. מדוע קיים תרשים נוסף בשם "שמיים מאוחרים"?
2. מה משמעות השמות "שמיים מוקדמים" ו-"שמיים מאוחרים"?
3. מה ההבדל בין "שמיים מוקדמים" ל-"שמיים מאוחרים"?
4. כיצד זה עוזר לי להבין את הבה גואה?
5. האם יש עוד תרשימים בדומה ל"שני הכלים" שנוצרו על בסיס בה גואה?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה