מכירים את התחושה הזאת, של אותו רגע הארה, שמופיע כשפתאום כל החלקים מתחברים יחדיו ומתחדים לתובנה אחת ברורה וצלולה? הסינים קוראים לזה "הארה על הדאו" (Wu Dao - 悟道). רגע כזה הופיע אצלי כאשר נתקלתי בתרשים שמופיע למטה. התרשים הזה חיבר לי בזמנו שתי תפיסות שונות אל אותה אמת. יש הטוענים, שהטאי ג'י הוא ייצוג אנלוגי של יין-יאנג והעקרונות עליהם מושתת היקום ואילו בה-גואה הוא ייצוג דיגיטלי של אותם עקרונות. מכיוון שהאחד דיגיטלי והשני אנלוגי לא ניתן לחבר אותם לכדי מקשה אחת. אני לא יודע אם באמת אפשר לסווג רעיונות אלו באופן זה אבל אין לי ספק שניתן לאחד אותם. יש המוסיפים וטוענים שטאי-ג'י הוא ייצוג ראשוני ואילו בה גואה הוא ייצוג מתוחכם יותר. למיטב הבנתי ייצוג של תרשימי הבה-גואה קדם לייצוג המוכר לנו כיום כטאי-ג'י (שני הדגים, שחור ולבן שהינו למעשה סמל של "שני הכלים").
שני הכלים - יין ויאנג
ההבחנה הראשונית בין שני קטבים |
ארבע תופעות - סה שיאנג
בכל דבר ביקום יש גם יין וגם יאנג. על סמך היחס הכמותי בין היין והיאנג באותו הנבדק נקבע האם הנבדק הינו יין או יאנג. כאשר כמות היאנג בנבדק רבה מכמות היין אזי נבדק זה יסווג כיאנגי. במידה וכמות ה-יין בנבדק רבה מכמות היאנג, אזי הנבדק הינו ייני. כלומר, החלוקה הראשונית של הטאי-ג'י ל-יין ויאנג אינה חלוקה ליין ויאנג טהורים שאינם מכילים את ההופכי להם אלא חלוקה יחסית. החלוקה הינה יחסית מכיוון שה-יין מכיל בתוכו יותר יין מיאנג ואילו היאנג מכיל בתוכו יותר יאנג מ-יין. כשם שהטאי ג'י התפצל ליין ויאנג, כך ניתן לפצל את כל אחד מהם פעם נוספת. מכיוון שכאמור כל אחד מהשניים מכיל בתוכו גם יין וגם יאנג אך בכמויות שונות, על כן ניתן לפצל אותם שוב ל-יין ויאנג. חלוקה של יין ל-2 יוצרת יין זקן המורכב משני קווים יינים ו-יין צעיר המורכב מקו בסיס ייני וקו אחד יאנגי. כלומר למרות ששניהם הינם חלוקה של היין הראשוני, האחד יותר ייני מהשני.באותו אופן ניתן לפצל גם את היאנג פעם נוספת ליין ויאנג. יאנג זקן מכיל שני קווים יאנגים ואילו יאנג צעיר מורכב מקו בסיס יאנגי וקו נוסף ייני. תוצאות חלוקה משנית זו מכונות - ארבע התופעות (או ארבע מופעים).
שמונה טריגרמות - בה גואה
תרשים החלוקה ומעליו הטריגרמות |
אם נסתכל בתמונה מצד שמאל לצד ימין נראה כי שמונה הטריגרמות מסודרות לפי סדר יורד מהטריגרמה היאנגית מכל צ'יאן, המורכבת משלושה קווים שלמים (בתרשים - לבנים), ועד ל-קון מימין המורכבת משלושה קוים מקוטעים (בתרשים - שחורים).
בה-גואה שמיים מוקדמים (טרום לידה)
פו אי (伏羲) סידר את שמונה הטריגרמות במעגל ויצר את מה שמכונה היום כבה-גואה שמיים מוקדמים (Xian Tian Ba Gua - 先天八卦). בדרום, המאופיין בחום, מיקם את טריגרמת השמיים (צ'יאן) ומולה בצפון מיקם את טריגרמת האדמה (קון). בכך הציג את רעיון הבריאה בו יאנג עלה מעלה ויין ירד למטה. אם נעקוב אחר סדר הטריגרמות ניווכח שהן מסודרות מהטריגרמה היאנגית ביותר למעלה (דרום) וברצף יורד בכמות היאנג דרך דרום-מזרח, מזרח ועד לטריגרמת ג'ן שבצפון-מזרח ומשם עולה חזרה לכיוון דרום מערב וממשיך לרדת למערב, צפון מערב ולבסוף לטריגרמת האדמה (קון) שבצפון. אם נתחקה אחר המסלול המתואר נקבל שרטוט הדומה במראהו לשרטוט שני הדגים (שני הכלים - יין ויאנג) המוכר כיום כסמל הטאי-ג'י.
בה-גואה שמיים מוקדמים מתאר לנו את תהליך הבריאה מרגע הופעת יין ויאנג, אשר יוצרים את השמיים מעל והאדמה מתחת, ועד לאיחוד המחודש של שניהם ליצירת כל אשר תחת השמיים (רבבות הדברים Wan Wu 万物). מאוחר יותר סידר המלך וון (Wen Wang - 文王) את שמונה הטריגרמות בסדר חדש שנועד לייצג היווצרות שינוי כתוצאה מיחסים שבין ניגודים. סדר מחודש זה של הבה-גואה מכונה כיום בה-גואה שמיים מאוחרים (Hou Tian Ba Gua - 后天八卦). על ההבדלים בין שני סוגי תרשימים אלו ארחיב ברשומה אחרת.
בה-גואה שמיים מוקדמים מתאר לנו את תהליך הבריאה מרגע הופעת יין ויאנג, אשר יוצרים את השמיים מעל והאדמה מתחת, ועד לאיחוד המחודש של שניהם ליצירת כל אשר תחת השמיים (רבבות הדברים Wan Wu 万物). מאוחר יותר סידר המלך וון (Wen Wang - 文王) את שמונה הטריגרמות בסדר חדש שנועד לייצג היווצרות שינוי כתוצאה מיחסים שבין ניגודים. סדר מחודש זה של הבה-גואה מכונה כיום בה-גואה שמיים מאוחרים (Hou Tian Ba Gua - 后天八卦). על ההבדלים בין שני סוגי תרשימים אלו ארחיב ברשומה אחרת.
בה-גואה שמיים מוקדמים ותרשים שני הכלים (יין-יאנג) - 1
אם ניקח את תרשים בה-גואה שמיים מוקדמים ונשים את שמונה הטריגרמות בתוך מעגל באותו רצף (בדומה לתרשים משמאל) נקבל תרשים חדש. כעת נמתח קו התוחם את כל אחת המטריגרמות לפי כמות היאנג שבתוכה ונמלא את החסר נקבל את התרשים של שני-הכלים.
אפשר אם כן לראות שבה-גואה שמיים מוקדמים הינו תיאור באופן בינארי (דיגיטלי) של התיאור האנלוגי המוכר לנו מתרשים שני הכלים (מוכר בטעות כ"תרשים טאי-ג'י") המתאר את יחסיות יין ויאנג. שילוב של שני התרשימים מאפשר לנו להבין טוב יותר את תהליך הבריאה בראיה סינית (בה-גואה) והיחסים המורכבים בין יין ויאנג.
אפשר אם כן לראות שבה-גואה שמיים מוקדמים הינו תיאור באופן בינארי (דיגיטלי) של התיאור האנלוגי המוכר לנו מתרשים שני הכלים (מוכר בטעות כ"תרשים טאי-ג'י") המתאר את יחסיות יין ויאנג. שילוב של שני התרשימים מאפשר לנו להבין טוב יותר את תהליך הבריאה בראיה סינית (בה-גואה) והיחסים המורכבים בין יין ויאנג.
תהליך הפיכת "בה-גואה שמיים מאוחרים" לתרשים "שני הכלים" |
נקודות למחשבה:
למה מתכוון השם "טרום שמיים"? מה קדם לשמיים? אם סמל שני הדגים הוא למעשה "תרשים שני הכלים" כיצד נראה סמל הטאי-ג'י?
מדוע הסינים מסמנים את הדרום בצד העליון (מדוע לא הצפון)?
מאמר מעולה והשירטוט מעניין ומדהים... יוצר תחושת WUDAO אצל הקורא... כל הכבוד
השבמחקהי,
השבמחקיש לי השערה לגבי הסיבה שבגינה הדרום אצל הסינים נמצא "למעלה".
מבחינתם החום (אש) משוייך לייסוד הזכרי, הזכר משוייך לשמים(למעלה). ההפך נכון לגבי הקור (מים?) שמזוהה עםה נשי שמזוהה עם האדמה(התחתון).
אולי...
אתה בהחלט צודק. יש קשר בין יאנג חום ועליה מעלה ומכיוון שהאקלים בדרום סין חם מזה בצפונה לכן הם מציגים את הדרום למעלה.
השבמחקאנקדוטה קטנה - המצפן שהומצא בסין מכונה בסינית בעצם כ"מחט המצביעה על הדרום".
הכתבות שלך מעשירות מאוד, ניצן. אני בלימודי רפואה משלימה ועוד לא התרכזנו ברפואה הסינית לפרטי פרטים, ואני בהחלט מרגיש שלאחר שדפדפתי בבלוג אני יכול להצליח הרבה יותר בחומר שעתידים להעביר לי.
השבמחקאני שמח שהרשומות שלי תורמות מידע ומסיעות להבנה טובה ומעמיקה של הרפואה הסינית, זאת המטרה העיקרית של הבלוג הזה.
השבמחק