דפים

יום שני, 23 בינואר 2012

הפרק נדודי שינה מהספר "תיעוד אבחנה מבדלת של סינדרומים" (辨证录)

לאחרונה השקעתי זמן רב בחקירה של כתבי הרפואה הסינית העוסקים בגורמים לנדודי שינה. הסיבה לכך היא שנוכחתי לגלות שנדודי שינה היא תופעה יחסית נפוצה אצל המטופלים ושחסר חומר רב בנושא בעברית. את החיפוש אחר מקורות בנושא התחלתי בספריה שלי. 

Bian Zheng lu
בתקופת הלימודים, הייתי הולך כל כמה חודשים לחנויות הספרים שליד האוניברסיטה ומעלעל במגוון העצום של הספרים הפזורים בחנות, תר אחר הספרים שהומלצו לי על ידי מורי או חברי ללימודים. פעמים רבות פשוט עברתי מַדף אחרי מַדף וספר אחרי ספר על מנת למצוא מציאוֹת. כמעט ולא קרה שיצאתי מהחנות בידיים ריקות ולרב הייתי רוכש מספר ספרים שמצאו חן בעיניי, גם אם לא נועדו לקריאה בזמן הפנוי, העיקר שיהיו בספריה ליום שבו אזדקק לחומר עיון נוסף. בסופי השבוע הייתי קופץ לשוק ספרים יד שנייה בחיפוש אחד ספרים ישנים שכבר ירדו מהדפוס ומוכריהם לא היו מודעים לערכם הרב (לפחות עבורי). כך, במהלך שבע שנות מגורי בסין הרכבתי ספר אחרי ספר, ספריה המונה בסביבות אלף ספרים ברפואה סינית.

כאשר התחלתי לחפש אחר כתבים עתיקים העוסקים בנדודי שינה נתקלתי באחד מהספרים הללו, תיעוד אבחנה מבדלת של סינדרומים1, שנכתב בשנת 1687 על ידי צֶ'אן שֶׁה דוּאוֹ2. עלעלתי בתוכן העניינים של הספר עד שהגעתי לפרק על נדודי שינה ולאחר שקראתי את תוכנו החלטתי שלא מספיק לציין אותו כבדרך אגב ושאני פשוט חייב לתרגם אותו לעברית ולחלוק עם כולם. פרק נוסף שצד את עיני עוסק בהיפרדות החוּן  (הקרנה אסטראלית? חלימה צלולה?) ובמידה ויתאפשר לי אתרגם גם אותו ואפרסם כאן. אז מדוע חשבתי ששווה להשקיע זמן בתרגום הפרק כולו? לא בגלל שהוא מגלה איזה סוד אזוטרי על נדודי שינה והטיפול בהם.... למעשה אני חושב שלאחר שתקראו את הפרק תבינו מדוע. השתדלתי מאד להישאר נאמן למקור עד כמה שאפשר ולהשלים מילים בסוגריים על מנת שיהיה ברור יותר בעברית. כמו כן הוספתי איורים שלדעתי יכולים לסייע במידה להבנת התוכן:

"ישנם מקרים בהם האדם אינו יכול לישון ביום ובלילה, וחש חוסר מנוחה מציק בלב, זהו העדר מפגש בין לב וכליות. לרב חוסר יכולת לישון ביום הוא (מצב של) כליות שאינן נפגשות עם לב, חוסר יכולת לישון בלילה הוא (מצב בו) לב אינו יכול להיפגש עם הכליות. כאשר אינו יכול לישון גם ביום וגם בלילה זהו (מצב בו) לב וכליות שניהם אינם נפגשים האחד עם השני. הסיבה מדוע לב וכליות אינם נפגשים היא הלב חם יתר על המידה והכליות קרות יתר על המידה. במקור הלב שייך ל(פאזת) האש, כאשר הינו חם יתר על המידה אז האש בוערת מעלה ואינה יכולה לרדת מטה להיפגש עם הכליות. במקור הכליות שייכות ל(פאזת) המים, כאשר הינן קרות יתר על המידה אז המים שוקעים מטה ואינם יכולים לעלות להיפגש עם הלב. שיטת הטיפול היא להביא לכך שהחום בלב אינו חם והקור בכליות אינו קר, השניים מושכים האחד את השני ובאופן טבעי מתאחדים."

"ישנם מקרים בהם לאחר שלאדם יש דאגות, לאורך היום הינו תשוש, (וכאשר) מגיע הלילה שתי עיניו אינן נסגרות, כָּמֵהַּ לעצום עיניים לרגע אך אינו יכול. אנשים שוגים להניח שמדובר בחוסר פגישה בין לב וכליות, אך מי חשב שמדובר ביובש יתר של צ'י הכבד!? אין אדם דאגן אחד שאינו בעל צ'י כלוא. כאשר צ'י כלוא למשך זמן רב, צ'י הכבד אינו נפרש. צ'י הכבד אינו פרוש אז בוודאות יתכלה דם הכבד. ברגע שדם הכבד מתכלה אז הדם שבתוך העץ אינו יכול לעלות וללחלח את הלב ולמטה חייב לספוח מהכליות. למרות זאת (עדיין יש) כליה רבה של כבד-עץ, לא ניתן להשקותה בעזרת כוס מים, כיצד ניתן לשאת ספיגה יום יומית זו?! מסיבה זו מים-כליות גם הם קמלים ואינם מספקים את יובשו של כבד-עץ. לאחר מכן הכליות יכולות להציל קְדֵרָתן החרוכה בלבד, (וכאשר) רואות את הכבד מתקרב סוגרות ונועלות ומסרבות לו. הכבד הוא בן הכליות, הכליות האם מפקירות בנן ואינן מטפלות בו, על אחת כמה וכמה הלב שהינו אויב הכליות. כמו כן (הכליות) אינן מוכנות למשוך את האש ולשרוף עצמן. על כן נסגרות בתקיפות ואינן מקבלות. מבחינת שיטת ריפוי, חובה להטליא יובש הדם בכבד ולהטיב עם קמלות המים בכליות, באופן טבעי המים יוכלו לטפח את העץ והעץ יוכל להיפגש עם הלב."
"ישנם מקרים בהם האדם אינו יכול לישון בלילה, פוחד ששדים ורוחות רעות יבואו ויתקפו, שוכב לישון ומחליף צדדים, מתהפך ומסתובב בחוסר מנוחה או ישן מעט ומתעורר בבהלה או נרדם שוב ומתנהג כאילו (משהו) אוחז בו. יש אנשים השוגים לחשוב שמדובר בלב וכליות שאינם נפגשים, ואילו אלו המכירים היטב (יודעים) שזו הפחדנות של צ'י כיס המרה. כיס המרה שייך לשאו-יאנג, ערוצו נמצא בין חצי חיצון וחצי פנים, מקום היאספות בו נפגשים הלב והכליות. צ'י הלב נפגש עם הכליות בעזרת שאו-יאנג. גם צ'י הכליות נפגש עם הלב בעזרת שאו-יאנג. כאשר צ'י כיס המרה נעדר עד כדי כך שאינו מעז להאריך את שני הצ'י של הלב והכליות ולהציג ביניהם, הלב והכליות כועסים על סגירת דלתו ואי הקבלה ושניהם תוקפים. על כן צ'י כיס המרה נחלש יותר, בהלה והלמות לב מופיעים בקלות ובקלות אינו יכול לישון. שיטת הריפוי המומלצת היא הטלאת צ'י שאו-יאנג. אך אי אפשר להטליא את שאו-יאנג ללא הטלאת ג'ואה-יין. לרב ערוץ הכבד-ג'ואה-יין וערוץ שאו-יאנג הינם (ביחסי) חיצון ופנים, הטלאת הכבד של ג'ואה-יין היא בדיוק (אותו הדבר כמו) הטלאת כיס המרה של שאו-יאנג."
"ישנם מקרים בהם הנפש אינה רגועה, לאחר ששוכב, החוּן (הנפש האתרית) חולם שהינו עף ועולה, למרות שהגוף על המיטה הנפש כאילו נמצא הרחק משם, שומע קול ואז נבהל ומתעורר ואינו יכול לישון ולאורך כל הלילה אינו יכול לעצום עיניו. יש אנשים השוגים לחשוב שמדובר בחוסר של צ'י הלב, אך מי ידע שמדובר בפתוגן החודר לערוץ הכבד. הכבד אחראי על אצירת החוּן (הנפש האתרית), כאשר דם הכבד מספיק דיו החוּן נאצר, כאשר יש חוסר דם בכבד אז החוּן מתרחק. חוּן משוטט הוא גם תוצאה של שינוי עקב חוסר. היום (במקרה זה) דם הכבד לוקה בחסר, בתוך הכבד אין דבר מלבד צ'י אש פתוגני, העץ מקבל אש ושורף עצמו, האם החון יכול לשכון בבטחה?! הוא בורח בעצמו אל מחוץ לקליפת הגוף, בדומה לסימפטום בו החון נפרד, הגוף והחון נחלקים לשניים. למרות זאת סימפטום היפרדות חון וסימפטום חוסר שינה אינם זהים. היפרדות חון היא מצב בו החון נפרד ויכול לראות דברים, העדר שינה ו(תחושה) כאילו החון נפרד הוא מצב של היפרדות חון ללא יכולת לראות דברים. הסיבה מדוע אינו יכול לראות דבר היא שבתוך היין יש יאנג, (כלומר) אינו כסימפטום היפרדות חון שהינו לחלוטין יין בלבד. שיטת הריפוי היא סילוק פתוגן מהכבד והטלאת דם הכבד. (כאשר) הדם מספיק הפתוגן אינו מסוגל להישאר, הפתוגן מתפזר והחון חוזר מעצמו למעונו."
"ישנם אנשים שליבם רוטט ונפשם יראה כאילו הם נמצאים לבדם בביצורים ומכל הכיוונים באים אויבים, אינם יכולים לישון עד בוא השחר, קורי שינה רבים בעיניהם עד כך שאינם יכולים לראות, אוזניהם אטומות ואינם שומעים, מתאווים לסגור מעט ריסיהם אך אינם יכולים. יש השוגים לחשוב שמדובר בלב וכליות שאינם נפגשים, אך מי ידע ש(מדובר ב) כיס המרה חלש ורוח תוקפת?! (מכיוון ש) כיס המרה חלש אזי יש פחדנות, (מכיוון ש) יש פחדנות אזי פתוגן חיצון נכנס בקלות. פתוגן חיצון מנצל את חולשת צ'י כיס המרה ונכנס אל תוך כיס המרה ואז לצ'י אין בעלים (ולכן הוא) מקשיב למעשיו של הפתוגן. כיס המרה חושק להיפתח אל הלב אך הפתוגן אינו מרשה. כיס המרה חושב להיפגש עם הכליות ואילו הפתוגן שוב אינו מרשה. זאת הסיבה מדוע העיניים מלאות בקורי שינה והאוזניים אטומות. מכיוון שצ'י כיס המרה אינו מתקשר בפתיחות, הלב והכליות גם נסוגים בעצמם לשמור על ארמונם ואינם מעזים להיפגש לכן (האדם) חושק לסגור ריסים ואינו יכול. כיס המרה שייך לשאו-יאנג ושאו-יאנג שייך לעץ, עץ ורוח הינם אותה תופעה ולכן הכי קל לרוח להיכנס. רוח מנצלת את חולשת עץ-כיס מרה, גרה בהם ואינה יוצאת, אזי כיס המרה חושש מעוצמת הרוח (ולכן) כיס המרה ירא אף יותר (מאשר עקב חולשה). ככל שכיס המרה ירא ואין לו סיוע של אם או בן, לא רק שהינו שוכב על הגחלים וטועם מרה (אינו סובל בסבלנות אך נחוש לנקום), אלא גם מקבל בסיפוק החלומות שבאים. שיטת הריפוי היא חובה להטליא ולסייע לצ'י כיס המרה, לסייע עם מוצרים לסילוק רוח לשטיפת הפתוגן. כתוצאה מכך צ'י כיס המרה יתעצם ופתוגן הרוח יתפזר מעצמו, ואז יכולים לישון בשקט."


                                                                                                                                             
הערות
התרשימים אינם מופיעים במקור והינם תוספת שלי.
  1. תיעוד אבחנה מבדלת של סינדרומים 辨证录 Biàn Zhèng Lù
  2. צ'אן שה-דואו 陈士铎 Chén Shì Duó


אם הרשומה מצאה חן בעיניכם אתם מוזמנים לשתף אותי בדעותיכם ולשתף עם חבריכם.

12 תגובות:

  1. ניצן, זה מרתק!!תודה רבה.
    פעם ראשונה שיוצא לי לקרוא חומר שלך משום שלרוב לקרוא מאמרים במחשב מעייף אותי.
    אבל שמחה שעשיתי זאת, נהנתי מכל רגע.
    אשמח להבין יותר מה זאת אומרת "להטליא"
    תודה דפנה פרבר

    השבמחק
  2. מרתק ומקסים, האם תרגמת זאת מסינית או מאנגלית? רויטל כרם

    השבמחק
  3. תודה לכן
    להטליא - (补 bu) הנחת טלאי לשם מילוי חוסר. שימוש בטכניקות שנועדו למלא חוסר כלשהו בשונה מטכניקותת שנועדו לשקם את תפקוד האיבר שיצר את החוסר. בעברית נוהגים לכלול את הכל תחת המילה "לחזק" אבל בסינית יש הבדל בין המילים השונות והטכניקות השונות ויש חשיבות לשוני זה. למשל: הבראה של הטחול, מילוי צ'י, הזנת יין, לחלוח יובש, טיפוח דם.

    התוכן תורגם כולו מסינית לעברית ללא שפה מתווכת. למיטב ידיעתי אין תרגום של ספר זה לאנגלית. כנ"ל כל שאר התרגומים בבלוג, כולם תרגומים ישירים מסינית לעברית.

    השבמחק
  4. מקסים. תרגמת בשפה ברורה ונעימה מאוד. תענוג לקרוא ולהתפעל מהחשיבה הסינית המופלאה!

    השבמחק
  5. ישר כוח וכל הכבוד. עבודה נהדרת. מאד מרענן!

    הערה קטנה בלבד:

    למילה 补 יש כפועל כ15 משמעוית שונות. דווקא רובם סובבות סביב המשמעות של הזנה וחיזוק, ולכן בד"כ בספרי רפואה מתרגמים זאת כך. שימוש במילה להטליא נותנת לטקסט נופך מסתורי משהו, אבל לטעמי מרחיקה את הקורא מהבנה בסיסית ופשוטה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין, מילון סינית עתיקה שברשותי (סינית - סינית) מראה שיש רק 8 משמעויות לסימניה (מתוכן, אחת היא שם משפחה ולא פעל). באיזה מילון אתה משתמש? האם הוא סינית - אנגלית?

      בכל אופן, לא מספיק להכיר את כל המשמעויות השונות ולבחור איזו נראית לנו מתאימה מכל, רצוי גם להשוות לסימניות אחרות בעלות משמעות דומה. למשל המשמעויות של 补 כ-补养 או 滋补 נכללות ברפואה הסינית דווקא תחת 养 ו-滋 כאשר 养 מתייחס למילוי של חוסר בדם ו-滋 מתייחס למילוי של חוסר בנוזלים או יין. מכיוון שבמקרה זה סינית עשירה יותר מעברית ואינני רוצה להשתמש באותה המילה בעברית לכל המצבים השונים בחרתי להשתמש במילה מילוי או הטלאה. כמו כן יש להבין שבמקרה של צ'י יש כמה עוצמות שונות בהן ממלאים אותו. למשל קיים הבדל בין עוצמת המילוי כאשר מדובר ב-补 וכאשר מדובר ב益. נקודה נוספת היא שחיזוק אינו מסביר נכון את הפעולה על הצ'י בגוף. מכיוון שיש חוסר והעדר בצ'י (气虚) צריך למלא אותו ולא לחזק אותו. על כך נוסיף את העובדה שגם ל"חיזוק" יש מילה ברפואה הסינית 强 שגם לה יש שימוש מאד ספציפי - חיזוק של גידים ועצמות. באותה מידה נוהגים לתרגם בארץ את 补泻 כחיזוק ופיזור למרות שתרגומים אלו חוטאים למשמעות המקורית של הוספה או הפחתה (מילוי חוסר פנימה וניקוז עודף החוצה). ברגע שמבינים את ההבדלים בפעולה של צמחים ממלאים ומנקזים ובפעולות על גבי המחלט לשם מילוי או ניקוז מבינים מדוע לא מדובר בפיזור וחיזוק. במידה ואנחנו רוצים לפשט את הרפואה הסינית ולאבד את כל המשמעות וההבדלים בין מילוי, הטבה, הזנה, לחלוח, טיפוח, העצמה וחיזוק אז בהחלט אפשר להתפשר ולתרגם את כולם כ"חיזוק" כפי שרבים נוהגים לעשות. אני מעדיף שהרפואה הסינית בעברית תהיה עשירה יותר בשפתה ומקווה שחלק מהגישה שלי ידבק גם במטפלים אחרים. למרות שמילונים יכולים לתרום המון להבנת משמעות המילה, כאשר המילון נותן דוגמא המבוססת על רפואה (סינית) הרי שהבנה עמוקה ברפואה סינית תורמת לנו יותר להבנת משמעות המילה. יכול להיות שהמילון מתרגם את 补 כחיזוק בהקשר רפואי, אבל פירוש זה נועד על מנת להבהיר בקצרה את משמעות המילה ומכיוון שאנו נוהגים לומר למישהו חולה שהוא צריך להתחזק או לחזק את מערכת החיסון, המילה חיזוק נראית מתאימה על פני השטח. אבל כאשר אנחנו מבינים את המשמעות הרפואית של המילה על סמך התיאוריה של הרפואה הסינית בנוגע לפיזיולוגיה של גוף האדם, אנחנו יכולים לראות בבירור שלא מדובר על חיזוק אלא על מילוי והטלאה. קח בחשבון גם שמילון מסביר מילה בעזרת מילים נרדפות אך המשמעות שלהן לא תמיד זהה.

      לא חייבים להשתמש במילה להטליא (למרות שאני מעדיף אותה) אפשר גם להשתמש במילה למלא. בכל אופן אינני רואה בה שום נופך מסתורי, מה מסתורי בהנחת טלאי על חור שאינו מתקן את הבעיה אלא רק ממלא וסותם את החור? נופך מסתורי יכול להופיע אולי אצל מי שאינו מכיר את המילה כי הרי במילה טלאי אין שום מסתורין. לעניות דעתי המילה דווקא מקרבת את הקורא, שטורח לבדוק מדוע מדובר דווקא בטלאי ולא בחיזוק ואולי אף מסייעת לו לחשוב על ההבדלים ולהעמיק ברפואה הסינית.

      עוד קצת על שפה משותפת ברפואה הסינית
      http://way-of-needle.blogspot.co.il/2013/02/blog-post.html

      מחק
    2. http://www.zdic.net/z/23/zy/8865.htm

       1. 把残破的东西加上材料修理完整:缝~。~葺。亡羊~牢。

       2. 把缺少的东西充实起来或添上:弥~。~充。贴~。~习。滋~。

       3. 益处:不无小~。于事无~。

      汉英互译

      ◎ 补

      fill   mend   patch   repair

      相关词语

      English

      mend, patch, fix, repair, restore

      מחק
    3. טוב..... זה לא לגמרי מדוייק.

      המונח 补养 מתייחס גם לצ'י

      המונח 滋补 מתייחס גם ליין וגם לדם.

      ובכל מקרה ברפואה סינית אנחנו לא יותר מדיי נוקשים עם המושגים האלו, הרבה פעמים מערבבים בינם, כן גם רופאים בסין.
      א
      אבל, להטליא, נשמע כמו מושג שבא מעולם החייטות או הטקסטיל (גם מזה יש הרבה בסין)

      למרות האמור לעייל, אני מסכים איתך שהמילה שבחרת, מסקרנת יותר ומדרבנת את הקורא לנסות ולעמוד על פשרו של העיניין ובכך להעשיר את היכולות האינטואיטיביות שלו.

      אך כל מה שכתבתי לא סותר את העובדה שעשית באמת עבודה מדהימה. אני קטונתי.

      מחק
    4. גם זה לא מדוייק...
      עניתי תשובה מפורטת כל כך עם מספר נקודות התומכות בטיעון שלי, אך פטרת את כל זה תחת תגובה אחת של "לא מדוייק" והתייחסת רק לנקודה אחת מתוך המכלול. אכן, לפעמים נוהגים לגוון ולערבב ולא תמיד נוקשים. אבל לרב דווקא דבקים בהבדל הזה בכתבים הקלאסים. כמובן שהמונח 补养 מתייחס גם לצ'י, הוא מכיל את 补. לעומתו 养 הרבה יותר גמיש ומופיע בהמון הקשרים במשמעות רחבה יחסית ולכן מתאים בהקשר לדם, צ'י, יין, גוף וכדומה. המונח 滋补 מתייחס גם ליין וגם לדם מכיוון שהוא מדבר על נוזלים ולמרות זאת הוא משמש לרב יותר לתיאור הזנת יין. למעשה, לדם אין מילה אחת קבועה המתארת מילוי חוסר, אבל אף מילה לא מתארת חיזוק של הדם למרות שאפשר לומר 补血. אז אנחנו שבים לנקודה בה טענתי שתרגום של המילה 补 כחיזוק לא מתאים ולעומתו, הטלאה ומילוי מתאימים יותר. מלבד נקודה זו, לא התייחסת לנקודות 1- יש מילה אחרת בסינית במשמעות של חיזוק, 2- חוסר לא מחזקים אלא ממלאים או שמים טלאי, 3- המשמעות המקורית של הסימניה עצמה, 4- משמעות הפעולה 补 ברפואת הצמחים והדיקור וכדומה. בסופו של דבר, משמעות המילה נקבעת, לעניות דעתי, על סמך הבנת המכלול ומענה על כל הנקודות שציינתי. דרך נוספת בה אפשר לבדוק אם התרגום מדוייק או לא היא פשוט לבצע תרגום חזרה לשפה המקורית. במידה ובחרנו לתרגם את 补 כחיזוק, כיצד נתרגם את המילה חיזוק לסינית? האם נתרגם אותה כ-补 או אולי כ健,强,壮,坚? כיצד נתרגם את הטלאה לסינית?

      להטליא נשמע כמו מושג שבא מעולם החייטות כי הסימניה עצמה מייצגת סיום של בגד (השורש משמאל) או הנחת טלאי על בגד. על סמך מה אתה טוען ש-补 בעל משמעות של חיזוק? האם אין סימניה סינית שמתאימה יותר בתרגום כ"הזנה" מאשר סימניה זו?

      דרך אגב, עם מי יש לי הכבוד לשוחח? חבל שנשארת אנונימי.

      תודה

      מחק
    5. עוד תובנה קטנה בנוגע לשימוש במילה לחזק מנסיוני כמתורגמן סינית-עברית. המילה לחזק משמשת פעמים רבות בעברית על מנת לתאר העצמה או הגברה של פעולה אחרת. לעיתים, כאשר יוצא לי לשמש כמתורגמן סינית, מבקשים ממני המארחים הישראלים לשאול את הסיני "האם הוא חיזק?" דבר מה ואני תמיד צריך לשאול אותם "חיזק את מה?". הסיבה נעוצה בכך שישראלים משתמשים במילה לחזק במקום המילה המדוייקת שהיו צריכים להשתמש בה. לדוגמא:
      מתיחה חזקה יותר של חבל - "האם הוא חיזק את החבל?"
      הידוק של בורג - "האם הוא חיזק את הבורג?"
      הדגשה של צבע דהוי - "האם הוא חיזק את הצבע?"
      שיפור של תמיכת מבנה - "האם הוא חיזק את המבנה?"
      העמקה של שקע בתבליט - "האם הוא חיזק את השקע?"
      הגברה של עוצמת שמע - "האם הוא חיזק את הווליום?"
      מיצוק של חומר - "האם הוא חיזק את החומר?"

      בכל המקרים האלו המילה לחזק לא היתה המילה המדוייקת שנועדה לתאר את הפעולה אלא דווקא שימשה לתאר הגברה של הפעולה אליה התכוונו. מכך יוצא שעדיף לא להשתמש במילה "לחזק" כי אינה מבטאת את הכוונה המקורית והינה תחליף למילה מדוייקת יותר. במקרה שלנו מדובר על מילוי או הטלאה של חוסר.

      מחק
  6. שלום ניצן,
    אני מאוד שמח לפגוש את הגישה של הטקסט לאברים ולשכבות. זו גישה מרעננת ופותחת כיווני חשיבה חדשים.
    בנוסף גם התרגום שלך מוסיף נופח עשיר ומבט רחב על הרפואה הסינית.
    תודה,
    גדי בן-חנן

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה גדי.
      אכן הספר הזה של צ'אן שה-דואו מעניין מאד בגישה שלו ובחלוקה שלו לסינדרומים שונים וכמובן מאד ציורי בתיאורים שלו. בכלל מדובר ביוצר מרתק שכתב גם את הקאנון החיצוני של הקיסר הצהוב עליו כתבתי ברשומה אחרת אך טרם יצא לי לחקור לעומק.

      מחק