המשך לרשומה קודמת על צמחים שנכנסים להיבט הדם וצמחים שנכנסים להיבט הצ'י. התשובה של טַאנג דְזוֹנג-חָאי על הקשר בין השפעות אש-הארץ על מראה צמחי המרפא ותפקודם והשפעתם על היבט הדם בגוף:
以上所论，皆得天水之阳而生，故皆入气分。其他入血分者，则必得地火之味而生，如当归，川芎是。盖人身之血，是由胃中取汁，得心火化赤遂为血，既化为血，乃溢于脉，转枢于胞宫而肝司之。故凡入血分之药，皆得地火之气味而兼入肝木。当归辛苦，是得地火之味；其气微温，得木之性，而质又油润，得地之湿，故能化汁助心生血以行于肝。别录本草有谓当归过于辛温，行血之功有余，生血之功不足，不知人身之血是中焦受气取汁，上腾于肺部入于心，奉心火之化乃变赤色而为 血。西医言饮食之汁，上肺至颈会管，遂为红色，下入心房。בדיון למעלה (חלק קודם), כל [הצמחים] הללו קיבלו את יאנג המים-שמיים ואז נוצרו ולכן כולם נכנסו למרכיב הצ'י. שאר [הצמחים] שנכנסים למרכיב הדם על כן, חייבים לקבל את הטעם של אש-הארץ על מנת להיווצר, למשל Dan Gui ו-Chuan Xiong. הדם בגוף האדם נוצר מהמיץ שמופק בתוך הקיבה, שמקבל את אש הלב ומותמר לצבע אדום ואז הופך לדם, אחרי שהותמר לדם הוא גולש אל כלי הדם ועובר אל הרחם [שם הוא] מנוהל על ידי הכבד. לכן כל התרופות שנכנסות אל מרכיב הדם, כולן מקבלות את הטעם והצ'י של אש-הארץ ובו זמנית נכנסות אל כבד עץ. Dang gui חריף ומר, זה מכיוון שקיבל את הטעם של אש-הארץ. הצ'י שלו מעט חמים כי קיבל את התכונה הטבעית של העץ ואילו איכותו שמנונית ולחה כי קיבל את הלחות של הארץ ולכן מסוגל להתמיר מיץ שמסייע ללב ליצור דם ולנוע אל הכבד. בכתב Bie Lu [שעוסק] בצמחי מרפא נאמר "Dang Gui יותר מדי חריף וחמים, מיומנותו בהנעת הדם עודפת ואילו מיומנותו ביצירת דם חסרה", הם לא ידעו שהדם שבגוף האדם הוא מיצוי מיץ וצ'י שנקלטו במחמם האמצעי שנוסק מעלה אל אזור הריאות ומשם נכנס אל הלב, שם הוא מקבל את ההתמרה של אש הלב, משנה צבעו לאדום והופך לדם. ברפואה המערבית נאמר שמיץ המזון והמשקה עולה אל הריאות ומגיע לקנה בצוואר ואז הינו בעל צבע אדום, יורד ונכנס אל חדרי הלב.
כל הצמחים שקיבלו את יאנג המים-שמיים הושפעו מכך להיכנס אל היבט הצ'י בגוף, הקשור קשר הדוק עם איברי המים. על סמך אותו היגיון, הצמחים שקיבלו את יין האש-ארץ מושפעים מכך להיכנס אל היבט הדם בגוף, הקשור קשר הדוק עם איברי האש. הקיבה ממצה את צ'י המזון ונוזליו, וכאשר תערובת זו מקבלת את השפעת אש הלב, היא מותמרת לכדי דם. לכן הדם בגוף מושפע מהקיבה שמפיקה את חומרי הגלם שלו, הלב שהופך אותם לדם ושולח אותו אל הגוף, והכבד שאחראי על אצירת הדם. הסיבה לכך שצמחי מרפא הינם בעלי יכולת מוגברת לייצר דם בגוף, ביחס למזון, היא שהאיכות שלהם מרוכזת וממוקדת לתמיכה בתהליכים אלו. כך למשל Dang Gui קיבל את הטעם החריף מאש-ארץ ואת החמימות שלו מהעץ אבל גם איכות מזינה שמגיעה מהאדמה ולכן השילוב הזה תומך ישירות במיץ שמפיקה קיבה-אדמה ומומר לדם על ידי הלב והכבד. כלומר הוא מכיל בדיוק את כל המרכיבים שנחוצים ליצירת דם ולכן צריכה שלו מספקת ישירות את חומרי הגלם הנחוצים (בשונה מתזונה שמכילה חומרי גלם רבים בכמויות קטנות)
合观此说见奉心火之化而变为血《内经》所谓“心生血”者此也。当归辛苦温烈之气，正所以出心火之化；以其油润生汁；以其辛温助心火之化，其功专生血，更无别 药可以比拟也。仲景和血之方，无过于温经汤；生血之方，无过于复脉汤。温经汤辛温降利，与川芎同功；复脉汤辛温滋润，与当归同功。知心火化液为血， 则知复脉汤之生血，并知当归为生血之药也。川芎味更辛苦，得木火之性尤烈，质不柔润，性专走窜，故专主行心肝之血。
כאשר שוקלים את שתי הגישות הללו (מערבית וסינית) רואים שקבלת התמרת אש הלב והשינוי לכדי דם זה מה שהקאנון הפנימי כינה "הלב יוצר דם". Dang Gui בעל צ'י עז חריף מר וחמים, זאת בדיוק הסיבה [מדוע] הוא מפיק התמרה כשל אש הלב. מכיוון שהוא שמנוני ולח ויוצר מיץ ומכיוון שהוא חריף חמים ומסייע להתמרה של אש הלב, והמיומנות שלו ממוקדת ביצירת דם, לכן על אחת כמה וכמה אין תרופה אחרת שיכולה להתחרות בו ולחקות אותו. לג'ונג-ג'ינג אין פורמולה שיוצרות הרמוניה של הדם מלבד מרתח חימום המחזור (Wen Jing Tang), או פורמולות שיוצרות דם מלבד מרתח שיקום הדופק (Fu Mai Tang). מרתח חימום המחזור חריף, חמים, מוריד ומטיב בדומה לפעילות של Chuan Xiong. מרתח שיקום הדופק חריף, חמים, מזין וחי ופעולתו דומה לשל Dang Gui. מי שיודע שאש הלב מתמירה נוזלים לכדי דם מבין כיצד מרתח שיקום הדופק יוצר דם כמו כן יודע ש-Dang Gui הוא התרופה שיוצרת דם. טעמו של Chuan Xiong עוד יותר חריף ומר, האיכות של העץ והאש שהוא מקבל היא עוד יותר פראית, איכותו אינה רכה ולחה, אופיו ממוקד בתנועה וריצה ולכן ממוקד בעיקר בהנעת הדם של הלב והכבד.
מכיוון ש-Gang Gui תומך גם בחומרי הגלם ליצירת הדם וגם באיכויות של האיברים שיוצרים את הדם על כן מספק גם את המקור וגם את הפעולה שמעודדים את יצירת הדם ולכן אין שני לו. ג'אנג ג'ונג-ג'ינג השתמש בדיוק באותן איכויות שמקנות ל-Chuan Xiong ו-Dang Gui את היכולת להניע או להזין את הדם כאשר פיתח את הפורמולות Wen Jing Tang ו-Zhi Gan Cao Tang (שכונתה גם Fu Mai Tang).
בקאנון הפנימי נאמר שהטעם המר נכנס ראשית לאיבר הלב, מכיוון שכך צמחים בעלי טעם מר נמשכים אל הלב. הטעם החריף משולב לרב עם איכות צ'י חמימה. חמימות ופיזור (חריף מפזר) הן תכונות של העץ. השילוב של טעם חריף חמים עם טעם מר מסייע לתהליך יצירת הדם. במידה ולצמח המרפא יש רק טעם מר, אז ככל הנראה הוא בעל איכות קרירה ועיקר פעולתו הוא הפרשה (מר מפריש). למשל Hong Hua האדם והמר שנכנס אל היבט הדם יכול להניע את הדם ולמוסס עימדון דם (הפרשה). מכיוון שמדובר בפרח, על כן איכותו קלילה והוא נע מעלה והחוצה ולכן משפיע על רבדים שטחיים של הגוף ואזורים בפלג הגוף העליון. לכן למרות ש-Mu Dan Pi אדום ומר בדומה ל-Hong Hua, מכיוון שהוא נלקח מהשורש ולא מהפרחים, על כן הוא נוטה ליצור תנועה מה ופנימה וממוסס עימדון דם במחממים אמצעי ותחתון. Tao Ren בעל טעם מר ופרחים אדומים ולכן קיבל את איכות אש-ארץ ונכנס לדם. זרעיו בעלי מיץ ולחות ולכן הם יכולים לשמש כמקור ליצירת דם. שילוב של תכונות אלו מקנה לו את היכולת לנפץ עימדון דם מצד אחד ולייצר דם מן הצד השני. גם Qian Cao בעל צבע אדום וטעם מר אבל מכיוון שהשורש שלו ארוך, יש בו איכות חזקה של תנועה מטה ולכן היכולת שלו להוריד חזקה.夫苦乃火之味，苦而辛则性温，而有生血之功。若苦而不辛，则性凉而专主泄血。红花色赤，自入血分，而味苦，则专能泄血，又凡 花性，皆主轻扬，上行外走，故红花泄肌肤脉络在外在上之血。丹皮色味，亦类红花，而根性下达与花不同，故主在内，及泄中下焦之血。桃花红而仁味苦，皆得地火之性味者也，仁又有生气， 故桃仁能破血，亦能生血。茜草色赤味苦，根甚长，故下行之力更重，专能降泄行血也。
לדעתי, הטעם המר הוא הטעם של האש, [כאשר יש שילוב של] מר וחריף אז איכותו חמימה ויש לו מיומנות יצירת דם. במידה והוא מר אך אינו חריף, אז איכותו קרירה והוא ממוקד בעיקר בהפרשת דם. צבעו של Hong Hua הוא אדום, נכנס בעצמו אל מרכיב הדם, הטעם שלו מר אז הוא בעיקר יכול להפריש דם, כמו כן כל אלו שהם בעלי איכות כשל פרחים הם בעיקר קלילים, נעים מעלה והחוצה ולכן Hong Hua מנקז את הדם שבשרירים, העור כלי הדם והערוצים שבחוץ ולמעלה. הצבע והטעם של Dan Pi גם דומים בסיווגם לאלו של Hong Hua אך התכונות של השורש הן הגעה מטה, בשונה מאלו של הפרחים, ולכן הוא בעיקר אחראי על מה שבפנים ומפריש את הדם במחמים האמצעי והתחתון. פרחיו של Tao Hua אדומים וטעמו מר, כל אלו קיבלו את התכונות והטעם של אש-הארץ. כמו כן לזרעים (Ren) יש יכולת של יצירת צ'י ולכן Tao Ren יכול גם לנפץ דם וגם ליצור דם. צבעו של Qian Cao הוא אדום וטעמו מר, השורש שלו מאד ארוך ולכן כוחו להוריד מטה חזק עוד יותר ויכולתו ממוקדת בהורדה והפרשה והנעת הדם.
 |
| שורשיו הארוכים של Qian Cao |
אפשר לראות שטַאנג דְזוֹנג-חָאי משכלל המון היבטים שונים על מנת להסביר את תכונות צמחי המרפא. הטעמים והצבעים משפיעים על איבר המטרה אליו יגיעו הצמחים, החלק בצמח ותכונותיו הפיזיולוגיות מצביעים על איכות תנועה וכיוון והיבטים כגון לחלוחיות או יובש משמשים לזהות האם יש בו מקורות יצירה של יין או יאנג.
לעניות דעתי, שיטת הסיווג בה השתמש טַאנג דְזוֹנג-חָאי מבוססת ראשית על הכרת התפקוד של כל צמח ולאחר מכן ניתוח תכונותיו והסקת מסקנות בנוגע לקשר בין התכונות למראה בהנדסה לאחור. על מנת לבחון האם באמת ניתן לקבוע כללים שיאפשרו לנו לנתח צמחים חדשים, למשל ארץ ישראלים, לפי איכויות טעם, צ'י ותפקוד סינים יהיה עלינו לערוך השוואה נרחבת יותר שכוללת כמות גדולה יותר של צמחים. רק לאחר איסוף מספיק מידע ומציאת חוקיות אחידה אפשר יהיה ליישם את הדרך הזו על צמחים חדשים.
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן
טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן
- טַאנג דְזוֹנג-חָאי Tang Zong Hai 唐宗海
- ספר הצמחים Bie Lu 别录 נכתב בסוף תקופת שושל חאן ותיעד 365 צמחי מרפא ותוספות על מידע שהופיע בקאנון הצמחים של החקלאיה שמימי (Shen Nong Ben Cao Jing 神农本草经) זמן לא רב לאחר מכן אבדו עקבותיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה