דפים

יום שני, 4 בינואר 2016

מדוע הצבע של צמחים מנקזי אש הוא צהוב - טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא (שאלה 17)

תלמידו של טַאנג דְזוֹנג-חָאי ממשיך להקשות ולשאול על הסתירה בין צבעם הצהוב של צמחים מנקזי אש וטעמם המר.

问曰∶泻火之苦药,其色多黄,又何故也?
שאלה: תרופות מרות שמנקזות אש צבען לרב צהוב כיצד זה הגיוני?
אם הטעם המר משויך לפאזת האש, הגיוני שצמחים מרים יהיו בעלי צבע אדום, למרות זאת רבים מהצמחים שמנקזים אש הינם בעלי צבע צהוב שמשויך דווקא לפאזת האדמה, אז נראה שיש כאן בעיה בלוגיקה מאחורי הקשר שבין צבע הצמח והשפעתו על הגוף.

答曰∶黄者土之色,五行之理,成功者退,火之色红而生土之黄色。是黄者,火之退气所生也。故黄苦之药,皆主退火。若苦味而色不黄,则又有兼性矣。故花粉色 白,味苦而有液,则泻火之功轻,而入胃生津之力重。元参色黑味苦而有液,则泻火之功少,而滋肾之功多。丹皮色红味苦,则清心火而行血。青黛色青味苦,则清 肝火而熄风。总之得火苦味者,皆得水之寒性,通观本草,自无不明。吾蜀近医多言苦为者,皆得火之燥性,火证反以为忌,不知苦化燥之说,必其兼燥药。如苍 术、干姜与黄连同用则燥,生地、白芍与黄连同用,岂能燥哉?况人身六气,热与火各不同。热是气分之热,故清热者,以石膏、花粉为主,以其入气分也。火是血 分,故泻火者,必以黄连、黄芩为主,以其入血分也。但知用甘寒而废苦寒,则能清热,不能退火。辨药者,当知此理。
תשובה: צהוב הוא צבע [פאזת] האדמה, על פי עקרונות של חמש הפאזות, על המצליח לסגת. צבע האש הוא אדום והוא מוליד את הצבע הצהוב של האדמה. הצהוב הוא תוצר נסיגת צ׳י האש. על כן תרופות צהובות ומרות כולן אחראיות על הסגת אש. במידה והטעם מר אך הצבע אינו צהוב אז יש אופי נוסף אחר. על כן צבעו של [Tian] Hua Fen  הוא לבן, טעמו מר והוא מכיל נוזלים ולכן מיומנותו בניקוז האש קלילה אך כוחו רב [מבחינת] כניסה אל הקיבה לשם יצירת נוזלים. צבעו של Yuan Shen שחור וטעמו מר והוא מכיל נוזלים ולכן עוצמת ניקוז האש שלו חלשה ואילו עוצמת הזנת הכליות שלו רבה. צבעו של [Mu] Dan Pi אדום וטעמו מר ולכן הוא מצליל את אש הלב ומניע דם. צבעו של Qing Dai ירוק וטעמו מר ולכן מצליל את אש הכבד ומשכך רוח.
בסיכומו של דבר, אלו שמקבלים את הטעם המר של האש, כולם בעלי איכות קרה של [פאזת] המים, אם מתבוננים היטב בצמחי המרפא, הכל מתבהר. רופאים בני זמני [שמגיעים מאזור מגורי] בסיצ'ואן כאשר הם מדברים על מהותו של הטעם המר, [טוענים] שהוא מקבל את האופי היבש של האש, ושבסינדרומים של אש הוא דווקא אסור [בשימוש], [הם] אינם מכירים את הטיעון שעל מנת שמר יתמיר יובש, חובה בו זמנית להוסיף לו תרופות מייבשות. למשל כאשר משתמשים ב-Cang Zhu ו-Gan Jiang יחד עם Huang Lian אז הם מייבשים, [אך כאשר] משתמשים ב-Sheng Di ו-Bai Shao עם Huang Lian כיצד אפשר [לטעון שהם] מייבשים? על אחת כמה וכמה שקיים שוני בין צ'י חום וצ'י אש של ששת הצ'י בגוף [האדם]. [צ'י] חום הוא חום של מרכיב הצ'י ולכן מצלילים חום בעיקר בעזרת Shi Gao ו-[Tian] Hua Fen מכיוון שהם נכנסים למרכיב הצ'י. אש היא [צ'י של] מרכיב הדם ולכן מנקזים אש [ולא מצלילים אותה], חובה להשתמש בעיקר ב-Huang Lian ו-Huang Qin, מכיוון שהם נכנסים למרכיב הדם. אם יודעים רק להשתמש [בצמחים] מתוקים וקרים ומבטלים את [חשיבות הצמחים] המרים והקרים אז יכולים להצליל את החום אבל לא מסוגלים להסיג את האש. כאשר בוחנים את ההבדלים בין הצמחים יש להכיר את הלוגיקה הזאת.
Huang Lian
טאנג מסביר את ההיגיון שעומד מאחורי יחסי היצירה של חמש הפאזות בכל שלאחר שהאש יוצרת את האדמה, צ'י האש נסוג והצבע משתנה לצבע הצהוב של האדמה. כך האש המשגשגת נסוגה ונוצרת האדמה. אבל כאשר לצמח המר יש צבע אחר מאשר הצבע הצהוב, אז הצמח מכיל תכונות נוספות שקשורות בצבעו ותכונותיו. כך למשל הצמח Tian Hua Fen הוא לבן ועשיר בנוזלים ולכן קיים בינו ובין הריאות (פאזת מתכת וצבע לבן) קשר והוא נכנס אל היבט הצ'י ומסייע לסלק ממנו חום. מכיוון שיש בו הרבה נוזלים, הוא יכול להיכנס אל הריאות והקיבה ולסייע בייצור נוזלי ג'ין ובכך להרוות את הצמא נוצר כאשר חום מזיק לנוזלים בקיבה או בריאות. לעומתו, Yuan Shen בעל צבע שחור וגם הוא מר ומכיל הרבה נוזלים, לכן הוא נכנס אל הכליות (שמשויכות לצבע השחור של פאזת המים) ומזין את נוזלי הכליות. הטעם המר יכול לנקז אש מהכליות ולהטיב עם נוזלי הריאות. Dan Pi הוא צמח בעל צבע אדום וטעם מר. הצבע האדום נכנס להיבט הדם ומניע את הדם ואף מתמיר וממוסס עימדון דם. מכיוון שטעמו מר הוא יכול לנקז את האש אשר נמצאת בהיבט הדם אליו נכנס. צבעו של Qing Dai הוא ירוק וטעמו מר. הצבע הירוק נכנס אל איברי העץ כבד-וכיס מרה. טעמו המר מסייע לנקז אש מהכבד וכיס המרה ולשכך רוח שנוצרת בתוך הגוף.

למעשה כאן הוא ממשיך את הקו שהתחיל בתשובה לשאלה קודמת שמסבירה מדוע לצמחים בעל טעם מר עז יש איכות קרה של המים. הוא גם רומז על כיוון חדש שיתפתח בשאלה הבאה בה צמחים בעלי טעם מר עדין יחסית, נשארים בעלי איכות של אש ויובש ולכן מסוגלים לייבש לחות, כמו למשל Bai Zhu או Cang Zhu. הרעיון שלאש יש איכות יבשה נכון וכאשר דבר מה לח נמצא בקרבת אש הוא יתייבש. אבל הלחות הזאת אינה הולכת לאיבוד, היא פשוט מתאדה ועוברת למקום אחר, נישאת על גבי חום האש ואז היא לחות חמה. במקרים בהם המטופל סובל מלחות חמה, הצמחים האידאלים לטפל בה הם צמחים מרים קרים שיכולים לנקז את האש ולהוריד אותה מטה ובכך לנטרל אידוי הלחות והפצתה ולייבש את הלחות. לעומת זאת כאשר מדובר בלחות קרה רצוי לטפל בה בצמחים יבשים ומרים או שילוב של צמחים קרים ומרים עם צמחים חריפים חמים, לנקז את האש ולתמוך באדמה. כאשר מצרפים ל-Huang Lian צמחים מזיני יין ומלחלחי יובש כגון Sheng Di ו-Bai Shao הם ינטרלו את היובש שלו כך שעיקר השפעתו תהיה בניקוז האש ונקבל הזנת יין יחד עם ניקוז אש. אבל טאנג מלין על החד צדדיות של חבריו הרופאים שמדגישים יתר על המידה שצמחים מרים בעלי איכות אש מייבשת ואילו הוא עצמו חוטא מעט בדגש על היות צמחים אלו מנקזי אש ומזניח את יכולתם לייבש נוזלים.



טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא
כיצד קליפת גזע הקינמון שנכנסת לדם משפיעה על היבט הצ'י (שאלה 8)
צמחים שנכנסים להיבט הדם וצמחים שנכנסים להיבט הצ'י (שאלה 9א')
תכונות צמחי מרפא שנכנסים להיבט הדם (שאלה 9ב')
צמחים בעלי טעם מתוק והשפעת שילובי טעמים (שאלה 15)
מדוע הטעם המר של האש לא ממלא אותה אלא דווקא מנקז אותה (שאלה 16)
מדוע הצבע של צמחים מנקזי אש הוא צהוב (שאלה 17)
אם צמחים מרים מכילים איכות מים, מדוע חלקם מחממים (שאלה 18)

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן
                                                                                                                                                     
הערות
  1. שאלות ותשובות על צמחי מרפא Ben Cao Wen Da 本草问答
  2. טַאנג דְזוֹנג-חָאי Tang Zong Hai 唐宗海

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה