תפקודם של צמחים שבשמם מופיע שם של עונה - טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא (שאלה 14)

בשאלה 14 בספר שאלות ותשובות על צמחי מרפא (本草问答) מתייחס טאנג דזונג-חאי להשפעת עונות השנה על האיכויות שמתפתחות בצמחי המרפא. למשל בצמחים ששמם קשור בעונות השנה:

问曰：药有以天时名者，如夏枯草、款冬花，得无以时为治乎？ 

שאלה: יש [צמחי] מרפא שנקראים על שם העונות, למשל Xia Ku Cao ('עשב שקמל בקיץ', נ.א), Kuan Dong Hua ('הפרח כשמגיע החורף', נ.א), האם אין זה כך על מנת שיטפלו [בבעיה] שקשורה בעונות אלו?

התלמיד תוהה האם צמחים שזכו לשם שקשור בעונה כלשהי מעונות השנה, מיועדים לטפל בחולי שקשור לעונות השנה. שמו של הצמח Xia Ku Cao קשור בעונת הקיץ ושמו של הצמח Kuan Dong Hua קשור בעונת החורף.

答曰：然天时者，五行之流运，阴阳之分见，故凡论药，又当论其生之时，与成之候。虽不尽拘于时，而亦有以时为治者。

תשובה: עונות השמיים הן תנועת הזרימה של חמש הפאזות, ניתנות להבחנה לפי יין ויאנג. על כן כאשר דנים בנושא [צמחי] המרפא, עלינו גם לדון בעונה בה הם נובטים ובביטוי [אחד מששת הצ'י] בו הם [מסיימים] התפתחותם. למרות שאין להתקבע לחלוטין על עונות השנה, ישנם מקרים בהם [יש קשר בין] העונה לטיפול. 

夏枯草生于冬末，长于三春，是正得水木之气。遇夏则枯者，木当火令则气其退谢，故用以退肝胆经之火。款冬花生于冬月冰雪之中，而花又在根下，乃坎中含阳之象，故能引肺中阳气下行，而为利痰止咳之药。二物皆以时名，皆得其时之妙用也。 

[הצמח] Xia Ku Cao נובט בסוף החורף, הוא גדל בשלושת חודשי האביב, הוא מקבל את הצ'י של המים והעץ. כאשר [צמחים] פוגשים בקיץ הם קמלים, כאשר העץ ממלא את פקודת האש אז הצ'י נסוג. על כן יכול להסיג את האש מערוצי הכבד וכיס המרה. Kuan Dong Hua נוצר באמצע חודשי הקרח והשלג של החורף, כמו כן פרחיו נמצאים [ונובטים] מתחתית השורש, זאת התופעה המיוחסת ליאנג שמוכל במרכז טריגרמת קאן [☵ מים]. לכן הוא [צמח] מרפא שיכול להנחות את הצ'י היאנגי שבמרכז הריאות לנוע מטה ובכך להטיב עם ליחה ולהפסיק שיעול. שני דברים אלו זכו לשם הקשור בעונה ותכלית שניהם היא האיכות של העונה.

Xia Ku Cao זוכה לקבל את השפעות הצ'י של המים היוצרים את העץ וכאשר מגיע היפוך הקיץ ופקודת האש באה לידי ביטוי, אז לאחר התמרת העץ לאש, העץ קמל ומתייבש ומתקבל צ'י אש עם איכות של נסיגה של צ'י העץ. צ'י האש נסוג ונוצר יובש ולכן הוא בעל טבע של כניסה אל איברי העץ והסגת צ'י האש שבהם. הצמח Xia Ku Cao מצהיב ומתייבש בסביבות מקטע עונת היפוך הקיץ ולכן נקטף בסביבות חודשים מאי יוני ממש בזמן התייבשותו.

Kuan Dong Hua חריף מתוח וחמים ומסוגל להתנגד לקור של השלג והקרח בחורף. הטעם החריף נכנס אל הריאות ומכיוון שהפרח גדל מהשורש אז הוא יכול להיכנס אל הכליות ולחמם את יאנג הכליות ולהוריד אליו את צ'י הריאות אל השורש בכליות. הפרחים של Kuang Dong Hua גדלים ישירות מהשורש של הצמח ופורחים בשיא החורף וכאשר מגיע האביב הוא בין הצמחים הראשונים שגדלים. כצמח מרפא, נוהגים לקטוף את ניצני הפרחים שלו מסוף אוקטובר ועד דצמבר לפני שהם מנצים. נחשב צמח חריף חמים. שני הצמחים נקטפים בסביבות מועדי היפוך הקיץ והיפוך החורף.

麦冬、天冬、忍冬、冬青，皆凌冬不凋，感水津之气，故二冬能清肺，金忍冬能清风热，冬青子滋肾，其分别处又以根白者入肝。藤蔓草走经络，冬青子色黑，则入肾滋阴。 

הצמחים Mai Dong, Tian Dong, Ren Dong, Dong Qing כולם אינם קמלים למרות החורף המקפיא, הם מקבלים את צ'י נוזלי המים ולכן שני ה-Dong [Tian ו-Mai] מסוגלים להצליל את [החום] בריאות, Jin Ren Dong מסוגל להצליל רוח וחום, Dong Qing Zi מזין כליות, ומבחינת חלקיו, השורש הלבן פונה גם להיכנס אל הכבד. [הגפן] המטפס נע בתוך הערוצים והחיבורים, וזרעי Dong Qing Zi צבעם שחור אזי נכנסים אל הכליות ומזינים יין.

כל אלו מסוגלים להתמודד עם הקור העז של חודשי החורף. היינו מצפים שהם יהיו חריפים חמימים על מנת לעשות זאת אך הם דווקא מעט קרים. הסיבה לכך היא שהם צומחים בזכות הצ'י של המים והמתכת והמים הם הצ'י השורשי של החורף וגם המתכת אינה חוששת מקור כי הצ'י שלה קריר ולכן הם צומחים וירוקים. שני ה-Dong, הלא הם Tian Men Dong ו-Mai Men Dong בעלי נוזלים רבים והם מקררים ומלחלחים, זאת מכיוון שהמים יכולים להטיב עם האש, הם מסוגלים להזין את היין של המים ולהצליל את האש. כאשר צ'י האש רגוע אז צ'י המתכת יכול להוריד ולכן הם יכולים להצליל את ריאות מתכת ולהפסיק שיעול.

Ren Dong הוא שם כללי לפרחים, העלים והענפים של Jin Yin Hua. כל אלו יכולים להצליל רוח חמה, לנטרל רעילות חום, למוסס נפיחות ובצקת, לפתוח ערוצים ולהיות התנועה בערוצי החיבור. הם מקבלים את האיכות הגסה של צ'י המתכת והמים. Dong Qing Zi (זרעים ירוקים בחורף) הוא הצמח Nu Zhen Zi שמשגשג בחורף ואינו קמל. זרעיו סגולים שחורים בדומה לצבע הכליות ולכן יכולים להיכנס את הכליות ולהזין יין.

至于半夏，虽当夏之半，而其根成于秋时，得燥金辛烈之气味，故主降利水饮，为阳明之药。此又不可循半夏之名，而失其实也。 

בנוגע ל-Ban Xia, למרות שאמור להיות במחצית הקיץ אך שורשיו מתהווים בעונת הסתיו, הוא מקבל את הטעם והצ'י העזים של יובש מתכת [גזע] שין, מכיוון שכך אחראי על הורדה והטבה עם מים ונוזלים והינו [צמח] מרפא של יאנג מינג. כאן שוב לא ניתן להסתמך אך ורק על [משמעות] השם Ban Xia (מחצית הקיץ) ולהתעלם [מהשימוש] המעשי.

הצמח Ban Xia ('מחצית הקיץ') צומח במחצית הראשונה של הקיץ ומכאן שמו. השורש שלו מתהווה בחודש אוגוסט כך שהוא מקבל את השפעת צ'י האש ואז צומח ולאחר מכן מקבל את השפעת צ'י המתכת ואז מתהווה (מסיים לגדול), הטעם שלו חריף והצ'י חמים שזה בדיוק שילוב של טעם המתכת עם צ'י האש. מועד היפוך הקיץ שמתחולל באמצע הקיץ הוא הזמן בו היאנג מסיים עלייתו ומתחיל לרדת ולהיכנס אל עבר היין ולכן במחלות בהן היאנג אינו נכנס אל היין אפשר להשתמש בו. זהו צמח בעל איכות של חריפות מתכתית ומרירות של אש ולכן יכול להוריד ולפזר.

בצירים היעילים (灵枢 Líng Shū), פרק 10, פתוגן מתארח (邪客), מתואר שימוש בצמח Ban Xia לטיפול בקשיי שינה שנגרמים עקב העדר ירידה וכניסה של היאנג אל תוך היין:

卫气独卫其外，行于阳不得入于阴。行于阳则阳气盛，阳气盛则阳跷陷，不得入于阴，阴虚，故目不瞑。 

הצ'י המגן מגן לבדו בחוץ, נע ביאנג ואינו נכנס אל היין. [מכיוון שהוא] נע ביאנג, אז הצ'י היאנגי שופע, [מכיוון] שהצ'י היאנגי שופע אז Yang Qiao צונח, אינו יכול להיכנס אל הין. היין בחוסר ולכן העיניים אינן נעצמות.

על מנת לסייע ליאנג לרדת אל תוך היין, נעשה שימוש בפורמולה (Ban Xia Shu Mi Tang 半夏秫米汤) :

饮以半夏汤一剂，阴阳已通，其卧立至。 

לגום פורמולה אחת של Ban Xia Tang, היין והיאנג כבר יפתחו לתנועה [האחד עם השני], והשינה תבוא מיד.

טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא

כיצד קליפת גזע הקינמון שנכנסת לדם משפיעה על היבט הצ'י (שאלה 8)

צמחים שנכנסים להיבט הדם וצמחים שנכנסים להיבט הצ'י (שאלה 9א')

תכונות צמחי מרפא שנכנסים להיבט הדם (שאלה 9ב')

תפקודם של צמחים שבשמם מופיע שם של עונה  (שאלה 14)

צמחים בעלי טעם מתוק והשפעת שילובי טעמים (שאלה 15)

מדוע הטעם המר של האש לא ממלא אותה אלא דווקא מנקז אותה (שאלה 16)

מדוע הצבע של צמחים מנקזי אש הוא צהוב (שאלה 17)

אם צמחים מרים מכילים איכות מים, מדוע חלקם מחממים (שאלה 18)

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן

                                                                                                                                                               

הערות

1. שאלות ותשובות על צמחי מרפא Ben Cao Wen Da 本草问答
2. טַאנג דְזוֹנג-חָאי Tang Zong Hai 唐宗海

אם צמחים מרים מכילים איכות מים, מדוע חלקם מחממים - טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא (שאלה 18)

גם לטַאנג דְזוֹנג-חָאי קרה הקטע הזה, שכל מורה יצא לו להיתקל באחד השיעורים, כשפתאום אחד התלמידים אומר: "רגע, רגע, רגע. אבל בשיעור שעבר אמרת שהצמחים המרים דווקא בעלי איכות מים, איך פתאום עכשיו אתה אומר את ההפך". חלק מהמורים נכנסים לחרדות משאלות כאלו, אבל לא טַאנג דְזוֹנג-חָאי, שכנראה צפה את השאלה מבעוד מועד וידע לענות עליה ללא קושי או הסתבכות מיותרת או תשובה בסגנון "תפסיק כבר לחפור לי... לך לשנן את הנקודות של ערוץ שלפוחית השתן, מחר בוחן פתע!".

问曰∶得苦之火味者，皆得水之寒性，能清火矣，何以艾叶、故纸、巴戟、远志，其味皆苦，而皆能补火，何哉？

שאלה: כל [הצמחים] שזוכים לטעם המר של האש, מקבלים את הטבע הקר של המים ויכולים לצלל [עודף] באש, אז כיצדAi Ye, Bu Gu Zhi, Ba Ji Tian ו-Yuan Zhi, שטעמם מר, מסוגלים להטליא [חוסר] באש, איך זה יכול להיות?!

הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב מלמד אותנו, שטעם מר מקושר ללב ולכן טעם זה אמור כביכול לתמוך ולמלא חוסר בלב, אבל קיימים צמחים בעלי טעם מר,  שדווקא מנקזים עודף בלב במקום למלא חוסר. בתשובה לשאלה מספר 16, טַאנג דְזוֹנג-חָאי הסביר לתלמידו מדוע, כנגד ההיגיון הבריא, צמחים בעלי טעם מר, זוכים לאופי של מים, כך שבמקום למלא חוסר באש, הם דווקא מנקזים עודף ומצללים חום (משיבים את הצלילות שחום האש גזל). עכשיו, תלמידו חד המחשבה זיהה קושי בהסבר של מורו ומתקיל אותו עם צמחים בעלי טעם מר, שדווקא כן ממלאים חוסר בלב-אש. האם מצא כאן סתירה בדבריו של מורו?

答曰∶苦之极者，反得水之性。若微苦者，则犹存火之本性，故补火。

תשובה: [צמחים] מרים בקיצוניות [אמורים לקבל את טבעה של האש,  אך] דווקא מקבלים את טבע המים. במידה [והם] רק מרירים קלות, אז דומה הדבר לכך ששימרו את הטבע שבשורש האש ולכן [צמחים מרירים קלות] מטליאים [חוסר] באש.

על סמך תורת יין-יאנג, כאשר יין או יאנג גדלים עד דרגה קיצונית, בנקודת השיא נוצר היפוך בו האחד הופך לשני. כאשר יאנג מגיע לשיא הוא יהפוך ליין וכאשר יין מגיע לשיא הוא יהפוך ליאנג. בפתולוגיה אפשר לראות שחום עודף (יאנג) יכול לאורך זמן לכלות את הצ'י של הגוף,  כך שהמחלה תהפוך  בהדרגה למחלה של קור מחוסר. דוגמא נוספת, חוסר צ'י (יין) לאורך זמן יכול להפוך לעימדון דם, שהינו סינדרום עודף (יאנג). לכן, למרות שהטעם המר אמור למלא את האש, כאשר טעם זה קיצוני, כלומר צמח מר מאד, הוא מציג איכות הפוכה לטבע הצפוי ולכן זוכה לתכונות שמשוייכות למים במקום לאש. במידה ומדובר רק בטעם מריר בדרגה נמוכה, לא יווצר היפוך זה מיאנג ליין ולכן נשמר טבעו המקורי, קרי טבע האש, וביכולתם של צמחים כאלו למלא חוסר באש.

故纸、巴戟苦兼辛温，故纸色黑而子坚，则温肾。

Bu Gu Zhi ו-Ba Ji Tian מרים ובו-זמנית גם חריפים וחמימים ולכן Bu Gu Zhi שצבעו שחור וזרעיו קשיחים, מחמם את הכליות. 

מעבר לתכונות של הצמח המבוססות על עוצמת טעמו, קיימת גם השפעה לקיומם של טעמים נוספים, לצ'י (טמ"פ) של הצמח ואף למראה וצבע הצמח. למשל במקרה של Bu Gu Zhi ו-Ba Ji Tian, שניהם בעלי טעם נוסף, חריף, ואיכות חמימה. מכיוון שהצ'י של צמחים  אלו חמים, הם אינם יכולים לקרר חום ואש. מכיוון שיש לצמחים אלו גם טעם חריף, שטבעו פיזור והפצה, שהפוכים באופיים לטבע המנקז של הטעם המר, על כן בהבנת פעולתם לא ניתן להסתמך אך ורק על תכונות הטעם המר. 

צבעו של Bu Gu Zhi הוא הצבע השחור, שמשוייך לכליות-מים, צורתו דומה במראה למראה הכליות. שילוב של אלו עם טעמו החריף והצ'י החמים, מאפשרים לו לחמם את הכליות.

הצמח Bu Gu Zhi

巴戟色紫而根实，则温肝。远志形极细，故入心，味带苦，亦入心然兼辛温，故补心火。

צבעו של Ba Ji Tian הוא סגול ושורשו מלא ולכן הוא מחמם את הכבד. מבנהו של Yuan Zhi חוטי מאד ולכן הוא נכנס אל הלב, טעמו מכיל מעט מרירות שגם הוא מכניס ללב, אך ]טעמו] גם חריף וחמים ולכן הוא מטליא [חוסר] באש הלב. 

השורש של Ba Ji Tian מוצק ובעל גוון סגלגל, שהינו שילוב של צבע כחול/ירוק שמשוייך לכבד-עץ, עם הצבע האדום שמשוייך ללב-אש, לכן שילוב הצבעים מקנה לו יכולת להיכנס אל הכבד ולחמם אותו. כנראה שיש קשר לאיכות הדקיקה של הצמח Yuan Zhi ללב, אבל לא זיהיתי קשר זה. כמו כן יש לו טעם מריר שמכניס אותו אל הלב וטעם חריף עם צ'י חמים שיחדיו מאפשרים לו לחמם את הלב ולמלא את אש הלב. אפשר לראות, כפי שטַאנג דְזוֹנג-חָאי ציין כבר בתשובות לשאלות קודמות, שלצבע הצמח ומראהו ולא רק לטעמיו ואיכות הצ'י שלו, יש השפעה על תכונותיו.

הצמח Ba Ji Tian

הצמח Yuan Zhi

盖有间味者即有间气，不得以纯于苦者论矣！

הסיבה לכך היא שיש [לצמח] טעם נלווה, והוא בעל צ'י נלווה, [על כן] לא ניתן לדון בו כאילו [טעמו] מר בלבד.

ברגע שלצמח יש יותר מטעם אחד או שיש לו צ'י (חום-קור) מסויים, אי אפשר להתעלם מהם ולהסתמך אך ורק על טעמו העיקרי, מכיוון שיש להם השפעה. לכן חשוב לבחון את הצמח כמכלול שלם של טעם, צ'י, צבע, מראה, זמן גדילה, זמן קטיף וכדומה. בסיכומו של דבר, כאשר לצמח יש טעם אחד בלבד, יש לטעם זה השפעה שתואמת את שיוך הטעם לפאזה. במידה והטעם הזה עז בצורה קיצונית, הוא עשוי לזכות בתכונות הפוכות לגמרי. במידה ויש יותר מטעם אחד, בהחלט יכול להיות שהשפעתו לא תתאים לשיוך הטעם הראשי לפאזה שלו. הטעם בעיקר משפיע על איכות תנועה שיוצר הצמח ואילו הצ'י משפיע על חימום או קירור. לכן טעם מר יכול לנקז או למלא את האש, אבל בשילוב עם איכות חמימה הוא יחמם את האש ובשילוב עם איכות קרה הוא יקרר אותה.

טאנג דזונג-חאי בספרו שאלות ותשובות על צמחי מרפא
כיצד קליפת גזע הקינמון שנכנסת לדם משפיעה על היבט הצ'י (שאלה 8)
צמחים שנכנסים להיבט הדם וצמחים שנכנסים להיבט הצ'י (שאלה 9א')
תכונות צמחי מרפא שנכנסים להיבט הדם (שאלה 9ב')

תפקודם של צמחים שבשמם מופיע שם של עונה  (שאלה 14)

צמחים בעלי טעם מתוק והשפעת שילובי טעמים (שאלה 15)
מדוע הטעם המר של האש לא ממלא אותה אלא דווקא מנקז אותה (שאלה 16)
מדוע הצבע של צמחים מנקזי אש הוא צהוב (שאלה 17)
אם צמחים מרים מכילים איכות מים, מדוע חלקם מחממים (שאלה 18)

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן

                                                                                                                                                               

הערות

לצלל חום - בראיה סינית, חום ואש יוצרים חוסר צלילות, כמו מים רותחים או להבת האש. קירור חום משיב את הצלילות ולכן הטיפול בחום נקרא בסינית צילול חום. שווה ערך למונח שהשתרש בעברית, טיהור חום.

1. שאלות ותשובות על צמחי מרפא Ben Cao Wen Da 本草问答
2. טַאנג דְזוֹנג-חָאי Tang Zong Hai 唐宗海

אגירת דם במחמם התחתון - Tao He Cheng Qi Tang

אחת הפורמולות החשובות ביותר לטיפול בעִמָּדוֹן דם בפלג הגוף התחתון היא Tao He Cheng Qi Tang, שמקורה בקלאסיקה דיון על פגיעת פתוגן (Shang Han Lun). למרות חשיבותה, רבים נוטים להתעלם ממנה, ככל הנראה עקב המחלוקת בכל הנוגע מיקום עימדון הדם. כיום כאשר לומדים פורמולה זו, מקבלים רשימת מכולת של סימפטומים והסבר כללי על שימוש גינקולוגי שמנותק מההקשר לכתב המקור ומתמקד בעימדון דם ברחם או בשלפוחית השתן. מצד שני, יש שמנתחים את משפט המקור על סמך הרכב הפורמולה ומסיקים מכך שעימדון הדם ממוקם במעי הגס. כתוצאה מכך קשה להבין את המנעד הרחב לו מתאימה הפורמולה. על מנת לתקן רושם זה, להרחיב את מנעד השימוש בפורמולה ולפתור את המחלוקת, שנתגלעה בכל הנוגע לפתומניזם של המחלה ומיקום הפתולוגיה, אביא ניתוח מעמיק שמפרט את הפתומכניזם, אציין את המיקומים שנתונים במחלוקת ואנתח את כל הדעות בנושא. כמו כן אתייחס לתהיות בנוגע לשימוש בפורמולה של יאנג מינג במחלת תאי יאנג, שימוש בפורמולה של היבט צ'י בסינדרום של היבט דם,  שימוש בפורמולה משלשלת לטיפול בעימדון דם, צמחים אסורים לשימוש בישראל וחלופות אפשריות, יישומים מודרניים וכדומה.

משפט המקור – 106:

太阳病不解，热结膀胱，其人如狂，血自下，下者愈。其外不解者尚未可攻，当先解其外。外解已但少腹急结者，乃可攻之，宜桃核承气汤。

מחלת תאי יאנג שלא מוגרה, חום [פתוגני] נקשר בשלפוחית השתן, אדם זה [מתנהג] בדומה למטורף, [במידה] שהדם יורד מעצמו, אז לאחר שירד [המטופל] יחלים. כל עוד החוץ אינו ממוגר, עדיין אי אפשר לתקוף [ולהוריד את הפנים], יש ראשית למגר את החוץ. רק אחרי שהחוץ כבר מוגר ובשיפולי הבטן יש [תחושת] היקשרות דוחקת, אפשר לתקוף זאת, רצוי [לטפל] עם Tao He Cheng Qi Tang.

מהות המשפט: אופן הטיפול בסינדרום קל של אגירת דם.

מילים קשות:

• חום פתוגני נקשר בשלפוחית השתן - פתוגן חום נקשר ומתחבר אל המים שנאצרים בשלפוחית השתן.
• מתנהג בדומה למטורף - מטורף זה אדם שמצבו הנפשי משתנה בדרגה חמורה כך שהוא מתנועע זועף, משתולל, חסר נחת, מבולבל ואף בעל פיצול אישיות. בדומה למטורף זה אדם שמצבו הנפשי השתנה בדרגה נמוכה וכולל אי-נחת נפשית, התנועעות זעפנית וחסרת מנוחה של הגוף ובעל דיבור מבולבל.
• לתקוף - עיקרון טיפול של סילוק פתוגן, בשונה ממילוי חוסר. הורדה לשם שלשול או שיתון, ייזוע, גירוי הקאה.היקשרות דוחקת בשיפולי הבטן - התכווצויות או עוויתות של שרירי הבטן ונוקשות של הבטן.

ניתוח המשפט:
מחלת תאי יאנג ממושכת שלא טופלה מתפתחת כך שחלק מהפתוגן שבחיצון נכנס פנימה אל הגוף ותוך כדי הכניסה והמאבק בצ'י הנכון הוא מותמר לחום פתוגני שנכנס אל שלפוחית השתן ומזיק לערוצי הדם או נקשר לדם שכבר נעצר והצטבר במחמם התחתון. הסממנים שמופיעים כוללים התנהגות לא שגרתית שדומה במקצת לטירוף (אך לא מדובר בטירוף) ותחושת כאב ולחץ בשיפולי הבטן. סינדרום זה מכונה בשם אגירת דם. ישנן שתי התפתחויות אפשריות לסינדרום זה, בראשונה הדם שנאגר מופרש על ידי הגוף החוצה והמחלה מחלימה. בשנייה, יש לטפל בעזרת הפורמולה Tao He Cheng Qi Tang. במידה ועדיין קיים פתוגן בחיצון, אסור להשתמש בפורמולה מכיוון שעיקרון הטיפול שלה, הורדה מטה, יזיק לצ'י המרכז ויאפשר חדירה של שארית הפתוגן מהחיצון פנימה. אפשר לטפל בכך בעזרת הפורמולה Gui Zhi Tang שתמגר את החיצון אך אינה חמה כמו Ma Huang Tang.

פרשנויות

הפרשן חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ (黄元御Huáng Yuán Yù 1705-1758) מסביר את הפתומכניזם של המחלה ומזהה את אזור המחלה כשלפוחית השתן וחדר הדם:

太阳病，表证不解，经热内蒸，而结于膀胱。膀胱者，太阳之腑，水腑不清，膀胱素有湿热，一因表郁，腑热内发，故表热随经而深结也。热结则其人如狂，缘膀胱热结，必入血室，血者心所生，胎君火而孕阳神，血热则心神扰乱，是以狂作也。若使瘀血自下，则热随血泄，不治而愈。不下，则宜攻之。如其外证不解者，尚未可攻，攻之恐表阳内陷，当先解外证。外证已除，但余小腹急结者，乃可攻之，宜桃核承气汤，桂枝、桃仁通经而破血，大黄、芒硝下瘀而泻湿，甘草保其中气也。

מחלת תאי יאנג עם סינדרום חיצון שלא מוגר, יש חום בערוץ שמתאדה בפנים ונקשר בשלפוחית השתן. שלפוחית השתן היא איבר הפו של תאי יאנג, באיבר הפו של המים אין צלילות, מלכתחילה יש לחות חמה בתוך שלפוחית השתן, ברגע שנגרם דיכוי של החיצון, החום שבאיבר הפו מתפרץ בפנים ולכן החום בחיצון [נע לאורך מסלול] הערוץ ונקשר עמוק [בפנים]. חום נקשר ולכן אדם זה מתנהג כמטורף, הסיבה לכך היא, שהיקשרות חום בשלפוחית השתן לבטח נכנסת לחדר הדם. הדם הוא תוצר של הלב, [הוא] מְעוּבָּר באש הריבון ויולד את הנפש היאנגית, כאשר יש חום בדם, אז נפש הלב מוטרדת ומבולבלת ולכן הטירוף פורץ. במידה וגורמים לעימדון הדם לרדת בעצמו, אז החום מתלווה לדם ומופרש [החוצה], כך ללא טיפול אפשר להחלים. אם [עימדון הדם] אינו יורד אז רצוי לתקוף אותו. במידה והסינדרום החיצון לא ממוגר, עדין אי אפשר לתקוף [ולשלשל] מחשש שתקיפתו תגרום לצניחה פנימה של יאנג החיצון, [לכן] יש ראשית למגר את הסינדרום שבחוץ. אם הסינדרום שבחוץ כבר סולק ונשאר רק כאב דוחק והיקשרות בבטן תחתונה, אז אפשר לתוקפו, רצוי עם Tao He Cheng Qi Tang. Gui Zhi ו-Tao Ren פותחים את הערוצים ומנפצים דם, Da Huang ו-Mang Xiao מורידים עימדון ומנקזים לחות, Gan Cao שומר על צ'י המרכז.

הפרשן גָ'אנג שִֹי-צ'וּן (张锡纯Zhāng Xī Chún 1860-1933) מסביר את הפתומכניזם של המחלה ומזהה את אזור המחלה כרחם:

此證乃外感之熱，循三焦脂膜下降結于膀胱，膀胱上與胞室之脂膜相連，其熱上蒸，以致胞室亦蘊有實熱血蓄而不行，且其熱由任脈上竄，擾亂神明，是以其人如狂也。然病機之變化無窮，若其胞室之血蓄極而自下，其熱即可隨血而下，是以其病可愈。若其血蓄不能自下，且有欲下不下之勢，此非攻之使下不可。

סינדרום זה הוא חום עקב קליטת [פתוגן] מבחוץ, יורד לאורך קרומי השומן של שלושת המחממים ונקשר בשלפוחית השתן. שלפוחית השתן מתחברת למעלה עם קרומי השומן של חדר הרחם, חומה [של שלפוחית השתן] מתאדה מעלה וגורם לכך שגם בחדר הרחם יצטבר חום עודף, הדם [ברחם] נאגר ואינו נע. כמו כן חום זה נס מעלה דרך כלי [ערוץ] העיבור ומטריד ומבלבל את הנפש הבוהקת, זאת הסיבה שאדם זה [מתנהג] כאילו היה מטורף. אך שינויי פתו-מכניזם אלו הם אינסופיים, במידה והדם שנאגר בחדר הרחם מגיע לשיא ויורד מעצמו, אז חום זה גם כן יכול לרדת יחד עם הדם, זאת הסיבה שהמחלה יכולה להחלים מעצמה. במידה והדם שהצטבר אינו יכול לרדת מעצמו, כמו כן בעל תנע לרדת אך אינו יכול לרדת, במצב זה אין ברירה אלא לתקוף ולגרום לו לרדת. 

אפשר לראות שפרשנים אלו הושפעו רבות מפרק 37 בשאלות הבסיס שבקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב בו נאמר, שחום ברחם יכול לעבור אל שלפוחית השתן ולכן יופיעו חסימה ודימום בשתן. באותה מידה, יש פרשנים שמסבירים, ששלפוחית השתן נחשבת לחדר של הרחם והרחם הוא ים-הדם. פתוגן בתאי יאנג יכול לחדור דרך ערוץ תאי יאנג שלפוחית שתן אל איבר הפו ואז החום ניקשר עם הדם ברחם וגורם לאגירת דם. דם אגור הוא עימדון דם ולכן לנפש אין הזנה ואין גם הכלה של צ'י יאנגי ולכן האדם מתנהג כמטורף. זאת תחילת היקשרות ולכן  אפשר להוריד אותה.

אבחנת בטן

מגוון הדעות בנוגע מיקום אגירת הדם:

בדיון על פגיעת פתוגן קיימים סך הכל ארבעה משפטים (124, 125, 126, 106), שמדברים על אגירת דם, ומטפלות בהם שלוש פורמולות בלבד -  Tao He Cheng Qi Tang, Di Dang Wan ו-Di Dang Tang. על סמך השוואה בין משפטים אלו אפשר לחדד את השימוש בכל אחת מהפורמולות ולזהות את מיקום המחלה ואופייה. החוקר והפרשן המודרני גַ'אנג גְ'יֱאן-גוּאוֹ מפרט שקיימות ארבע פרשנויות נפוצות לאזור בו נמצא סינדרום אגירת דם:

1. אגירת דם בשלפוחית השתן.
2. אגירת דם במחמם התחתון.
3. אגירת דם בסופו של המעי הדק (המעי העקום).
4. אגירת דם ברחם.

אגירת דם בשלפוחית השתן 

על סמך הנאמר "חום [פתוגני] נקשר בשלפוחית השתן" ועל סמך ההנחה שבמשפט "[במידה] שהדם יורד מעצמו, אז לאחר שירד [המטופל] יחלים" מדובר על דם שיורד משלפוחית השתן. הרופא צֶ'אנג ווּ-אִי (成无已Chéng Wú Yǐ 1063-1156) אמר "בתאי יאנג יש הרבה חום, החום בשלפוחית השתן, לבטח יאבק עם הדם, במידה והדם אינו נאגר אלא נדחק [לנוע] על ידי החום אז הדם ירד מעצמו. [אם] הדם יורד אז החום מתלווה אל הדם היוצא ומחלימים. במידה והדם אינו יורד אז הדם נאבק בחום, נאגר ומצטבר למטה ובשיפולי הבטן יש היקשרות דוחקת, את זה אפשר לתקוף [עם פורמולה]". אם מחלת תאי יאנג אינה ממוגרת אז החום בחיצון יכול להיכנס לאורך ערוץ תאי יאנג אל איבר הפו שלו, שלפוחית השתן ולהיקשר בתוכה וגורם לסינדרום אגירת דם. לכן יש היגיון כלשהו ברעיון שהדם נאגר בשלפוחית השתן.

על סמך משפט מקור 126 אפשר להבין שמצב השתן, תקין או שיש קושי ביציאה, דבר שיכול לסייע באבחון קיום אגירת דם:

伤寒有热，少腹满，应小便不利，今反利者，为有血也。当下之，不可余药，宜抵当丸。

פגיעת קור ויש חום [גוף], יש מלאות בשיפולי הבטן, אמור להיות שתן לא תקין, אך [במקרה זה] היום הוא דווקא תקין, זהו [סימן] שיש דם. יש להוריד אותו, אי אפשר עם צמחים אחרים, רצוי עם Di Dang Wan.

אבל אם יש אגירת דם מדוע השתן דווקא אמור להיות תקין? לכן הרופא צְ'יֶאן טְיֵאן-לַאי (Qián Tiān Lái钱天来)  תהה מדוע כאשר יש אגירת דם והשלפוחית אמורה להיות פקוקה דווקא נאמר שהשתן אמור להיות תקין, איך הוא בכלל יכול לצאת כאשר השלפוחית פקוקה עם עימדון דם?

כמו כן, במידה ואכן יש היקשרות של חום בשלפוחית השתן אמור להיות דימום בשתן ובמקרים כאלו נהוג להשתמש בצמחים Mu Tong, Hua Shi, Che Qian Zi, Mu Dan Pi, Dong Kui Zi וכדומה. רופאים רבים הושפעו מפרשנותו של צֶ'אנג ווּ-אִי על ירידת החום לאורך ערוץ תאי יאנג והיקשרות של החום עם עימדון דם בשלפוחית השתן, וכתוצאה מכך יצרו את הרעיון שהפורמולה Wu Ling San מטפלת באגירת מים בשלפוחית השתן והפורמולה Tao He Cheng Qi Tang מטפלת באגירת דם בשלפוחית השתן. כאשר מים נאגרים בשלפוחית השתן, לרב לא יופיע צמא.

אגירת דם במחמם התחתון

על סמך הנאמר במשפט 124 "יש חום במחמם התחתון":

太阳病六七日，表证仍在，脉微而沉，反不结胸，其人发狂者，以热在下焦，少腹当硬满。小便自利者，下血乃愈。所以然者，以太阳随经，瘀热在里故也，抵当汤主之。

מחלת תאי יאנג במשך 6-7 ימים, סינדרום החיצון עודנו נוכח, הדופק זעיר ושוקע אך דווקא אין היקשרות בחזה, אזם זה מתנהג בטירוף זאת מכיוון שיש חום במחמם התחתון, בשיפולי הבטן אמורה להיות [תחושת] מלאות נוקשה. אם השתן תקין אז הדם יורד ומחלימים. הסיבה לכך היא [שהחום] מתלווה לערוץ תאי יאנג [ונוצר] עימדון [דם] וחום בפנים, Di Dang Tang אחראי על [הטיפול] בכך.

מכאן אפשר להסיק שאגירת הדם נמצאת במחמם התחתון. גישה זו הרבה יותר גמישה מגישה קודמת שצמצמת את אגירת הדם לשלפוחית השתן, אבל אינה מציינת היכן בדיוק במחמם התחתון נגרמת האגירה. האם באיבר כלשהו או בכל המחמם התחתון. הרי נאמר שהדם ירד מעצמו, אז האם זה בדרכי השתן? וגינה? פי הטבעת? 

אגירת דם בחלק האחרון של המעי הדק (המעי העקום)

צְ'יֶאן טְיֵאן-לַאי טען "פתוגן החיצון שבערוץ תאי יאנג טרם מוגר, על כן החום הפתוגני מתלווה לערוץ ונכנס פנימה אל איבר הפו, ועימדון [דם] וחום נקשרים בשלפוחית השתן, אז חום נמצא במחמם התחתון, הדם מעונה ונדחק ולכן גולש ונכנס אל המעי העקום". אבל מעשית, המעי הדק אינו איבר שמזרים דם אלא רק מעביר מזון דרכו, עצם היות איברי המעיים עשירים כביכול בדם, אינו אומר שזורם בהם דם אלא שהם מעבירים דרכם את המזון, אשר מיצויו משמש כמקור ליצירת דם. כמו כן, גם בשלפוחית השתן אפשר לראות שתן דמי, כך שהתעקשות על כך שאגירת הדם אמורה להיות דווקא במעי העקום מיותרת.

אגירת דם ברחם

גישה זו מבוססת בעיקר על ניסיון קליני וטוענת, שאגירת דם לרב מופיעה במקרים של עימדון דם במחזור החודשי וירידת הדם היא לרב מהווגינה. גָ'אנג שִֹי-צ'וּן אמר על כך "סינדרום זה הוא חום עקב קליטת [פתוגן] מבחוץ, יורד לאורך קרומי השומן של שלושת המחממים ונקשר בשלפוחית השתן. שלפוחית השתן מתחברת למעלה עם קרומי השומן של חדר הרחם, חומה [של שלפוחית השתן] מתאדה מעלה וגורם לכך שגם בחדר הרחם יצטבר חום עודף, הדם [ברחם] נאגר ואינו נע". למרות ששלוש הפורמולות להנעת דם, של דיון על פגיעת פתוגן, משמשות לרב לטיפול בעימדון דם במחזור החודשי וכאבים בשיפולי הבטן, רעיון זה נוצר שנים רבות לאחר חיבור הקלאסיקה והוא למעשה הרחבה של השימוש המקורי בפורמולות הללו ואין אזכור לכך בתיאוריה של גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג. כמו כן עצם זה ששלוש הפורמולות משמשות לטיפול בעימדון דם ברחם, אינו מחייב שאגירת הדם בתאי יאנג חייבת להיות ברחם.

אפשר להסביר את הכניסה של החום דרך ערוץ תאי יאנג כאשר הוא מתלווה לדם הזורם בערוץ. החום נקשר עם הדם הזורם בערוץ עצמו וגורם לעימדון דם. כלומר, המחלה נמצאת ברמת הדם. היקשרות דוחקת בשיפולי הבטן היא התכווצויות או עוויתות ונוקשות באזור זה שנגרמים ממחלה בערוצים באזור זה.  גם אם החום אכן נקשר בשלפוחית השתן היא נקשר בגוף השלפוחית, או רקמות החיבור שלה בהן נמצאים ערוצי חיבור ולכן משם החום יכול להמשיך לשאר האיברים במחמם התחתון ולבסוף החום נקשר עם הדם בערוץ. מכאן מגיעים התיאורים של חום נקשר בשלפוחית השתן ושל חום נמצא במחמם התחתון. לכן, היקשרות הדם עם החום יכולה להיות בכלי הערוצים או ערוצי החיבור סביב כל אחד מהאיברים במחמם התחתון.

כל עוד אין באמת הצטברות דם או עימדון דם טרם התחלת המחלה, לחום שחודר פנימה יהיה קשר להיקשר עם הדם ולגרום לאגירת דם. בדרך כלל, כאשר חום מגיע אל הדם הוא גורם לו לזרום בחוסר שליטה ולדימום עקב פגיעה בערוצים ולא להיקשרות ועימדון. כלומר, יש כאן היבט של מצב מולד או מצב גופני מוקדם טרם המחלה. באיזה איבר בו יש עימדון דם טרם תחילת המחלה, באיבר זה יכולה להיגרם אגירת דם עקב כניסת החום הפתוגני. החום הפתוגני נכנס דרך כלי ערוץ תאי יאנג ופוגש בדם בכלי הערוצים, אך רק כאשר הוא פוגש בעימדון דם באזור כלשהו או איבר כלשהו, אז תיווצר שם אגירת דם. זה יכול להיות ברחם, במעי העקום, בשלפוחית וכדומה. יציאת הדם תתבצע דרך האיבר בו נוצרה האגירה, דרך דרכי השתן, פי הטבעת או הווגינה. 

מדוע השתן תקין כאשר יש אגירת דם? האם הפקק לא חוסם יציאה?

זה ההבדל בין אגירת מים ואגירת דם. אגירת דם מתפתחת בכלי ערוצי החיבור (络脉 Luo Mai). השלפוחית היא כלי קיבול חלול בו מצטברים נוזלים ושתן ובו מתחוללת התמרת צ'י. אך אגירת דם היא מצב בו החום נאבק בדם שברקמות החיבור בדופן השלפוחית, כלומר ברמת הדם ולא ברמת הצ'י, ולכן אין השפעה על התמרת הצ'י ויציאת שתן. למרות זאת, אין זה מחייב שבעימדון דם תמיד יהיה שתן תקין (ולכן לא מוזכר במשפט 106) כי יכולה להיות חסימה עקב זליגת דם מחוץ לכלי הערוצים החסומים בעימדון דם ותיגרם יציאת דם לא תקינה. 

לסיכום:
חום מהחיצון נכנס דרך ערוץ תאי יאנג אל עבר המחמם התחתון שם הוא נאבק בעימדון דם, שכבר קיים מראש בכלי הערוצים של אחד מהאיברים במחמם התחתון, ולכן באיבר זה תיגרם אגירת דם. זה יכול להיות ברחם, בשלפוחית השתן או במעי הדק העקום. מכיוון שאין השפעה על היבט הצ'י, השתן לרב יישאר תקין. המחלה בהיבט הדם. הצמח Tao Ren הופך את הפורמולה מאחת שעובדת על היבט הצ'י לאחת שעובדת על היבט הדם. מושך אותה אל עבר היבט הדם.

ניתוח הרכב הפורמולה ותפקודי הצמחים

צמח	טעם. צ'י	תפקיד
Tao Ren 12	חריף. שמנוני	מנפץ (מניע חזק) דם ומסלק עימדון דם. האפרסק זוכה להכיל את צ'י היצירה של האביב, הגלעין מעט מר ולכן מפריש החוצה. בעל יכולת הנעת דם במתינות	כאשר Tao Ren משולב עם Da Huang הוא יכול "לסלק את הישן לביאת החדש", בשילוב עם Mang Xiao הוא מצליל חום וממוסס עימדון דם, בשילוב עם Gan Cao הוא ממרכז את כל הצמחים שלא ישפיעו על ימין או שמאל.
Da Huang 12	מר. קר	מוריד עימדון דם ומנקז חום
Mang Xiao 6	מר, מלוח. קר	מרכך קושי ומפזר התגבשות מסייע בניקוז חום. נכנס אל תוך הדם ומרכך התגבשות נוקשה
Gui Zhi 6	חריף. חמים	מחמם ופותח ערוצים (ומחזור), מסייע בהנעת דם והתמרת סטגנציה. הצמח החם היחיד – מונע תקיעות דם עקב הצמחים הקרים, מניע צ'י. חריף מניע צ'י שמניע דם.	שילוב צמחים שמגן על יאנג החזה שעלול להינזק עקב הורדה והתקפה מטה של שאר הצמחים הפורמולה.
Zhi Gan Cao 6	מתוק. מאוזן	מסדיר את המרשם. מגן על הקיבה ומרגיע מרכז. ממתן את כל עוצמת הצמחים בפורמולה ואז סילוק הפתוגן אינו פוגע בצ'י הנכון.

סיווג פורמולה - עדינה לסילוק עימדון דם. 

אופן לקיחה - יש ליטול לפני האוכל על קיבה ריקה ואז יכולת סילוק העימדון ויכולת הירידה מאה יהיו טובים יותר. יכול להופיע שלשול קל.

התאמה של הפורמולה לשימוש בישראל

אפשר להחליף את Tao Ren ב-Yi Mu Cao. שניהם מטפלים בעימדון דם, אך Yi Mu Cao מתמקד בחום שנקשר עם דם ו-Tao Ren מתמקד בעימדון דם במקביל לסיכוך המעי הגס. כמו כן להחליף את Da Huang ב-Tu Da Huang.

מדוע משתמשים בפורמולה של היבט צ'י ביאנג מינג לטיפול בהיבט דם בתאי יאנג?

הפורמולה מבוססת על + Gui Zhi + Tao Ren Tiao Wei Chang Qi Tang. למרות שהפורמולה מכילה הרכב שמשמש במחלות יאנג מינג, כאן אין כל קשר למערכת יאנג מינג או עודף במשפחת הקיבה. במידה ולא היה בפורמולה את הצמח Tao Ren, אז זאת הייתה פורמולה שמשפיעה על היבט הצ'י בגוף, בדומה לפורמולות Cheng Qi Tang (מרתחי החלקת צ'י), אבל ברגע שהוכנס הצמח Tao Ren, משתנה פעולת הפורמולה להסדרת היבט הדם (血分 Xue Fen) ולא היבט הצ'י (气分 Qi Fen).  מדובר על עימדון דם יחסית חדש.

הפורמולה נקראת Tao He Cheng Qi Tang ולא Tiao Wei Cheng Qi Jia Tao He Tang (גְ'יַה - Jia, משמע התווסף צמח), והסיבה לכך היא של-Tao Ren יש חשיבות רבה כקיסר של הפורמולה וכעיקרון הטיפול העיקרי, הנעת דם.

כאשר הצמח Tao Ren, שמתמקד בהשפעה על הדם, מגיע בשילוב עם צמחים שמטפלים גם בהיבט הצ'י וגם בהיבט הדם, הוא ממקד את תפקודם על היבט הדם ולכן גורם לכל הפורמולה להפוך לפורמולה שמטפלת בדם ולא בצ'י. כאשר יש מסה קריטית של תפקודים דומים בצמחים שונים בפורמולה, אז תפקוד הפורמולה מתמקד בהיבט זה ופחות בשאר תפזורת התפקודים.

פרשנוות על הפורמולה

גָ'אנג שִֹי-צ'וּן:

大黃︰味苦、氣香、性涼，原能開氣破血，為攻下之品，然無專入血分之藥以引之，則其破血之力仍不專，方中用桃仁者，取其能引大黃之力專入血分以破血也。徐靈胎云︰桃花得三月春和之氣以生，而花色鮮明似血，故凡血鬱、血結之疾，不能自調和暢達者，桃仁能入其中而和之散之，然其生血之功少，而去瘀之功多者何也？ 蓋桃核本非血類，故不能有所補益，若瘀血皆已敗之血，非生氣不能流通，桃之生氣在于仁，而味苦又能開泄，故能逐舊而不傷新也。至方中又用桂枝者，亦因其善引諸藥入血分，且能引諸藥上行以清上焦血分之熱，則神明自安而如狂者可愈也。

הצמח Da huang: טעם מר, צ'י ארומטי, איכות קרירה, במקור מסוגל לפתוח את הצ'י ולנפץ דם ומשמש לתקיפה מטה, אך ללא [השפעת] צמח יעודי שנכנס אל הדם לשם הנחייתו [אל היבט הדם], אז כוחו לנפץ את הדם אינו ממוקד [בפעולה זו], בתוך הפורמולה משתמשים ב-Tao Ren ומשתמשים ביכולתו להנחות את כוחו של Da Huang להתמקד בכניסה להיבט הדם על מנת לנפץ את הדם.  [הרופא] שו לינג-טאי אמר: פרחי האפרסק (Tao Hua) מקבלים את [השפעת] הצ'י ההרמוני של החודש השלישי של האביב וכך צומחים כמו כן צבע הפרחים בוהק וחי בדומה [לצבע] הדם, על כן בכל מקרה של חולי של דיכוי דם או היקשרות דם כשלא ניתן להביא לוויסות עצמי ותנועה חלקה, Tao Ren יכול להיכנס אל תוכו ולפזר ולהשיב הרמוניה לדם. אך יכולתו ליצור דם מועטה ואילו יכולתו לסלק עימדון רבה, מדוע זה כך? הסיבה לכך היא ש-Tao He במקור אינו מסוג של [מוצרי] דם, על כן אינו מסוגל להיות בעל יכולת למלא ולהטיב [עם חוסר דם]. במידה ויש עימדון דם והדם כבר מקולקל, ללא יצירת צ'י אי אפשר יהיה להביא לזרימה פתוחה. צ'י היצירה של Tao נמצא ב-Ren וגם הטעם המר מסוגל לפתוח ולהפריש ולכן יכול לגרש [את הדם] הישן ללא פגיעה [בדם] החדש. בנוגע לכך שבתוך הפורמולה יש שימוש גם ב-Gui Zhi, גם זה מכיוון שהוא טוב בהנחיית כל הצמחים להיכנס אל היבט הדם, כמו כן מסוגל להנחות את כל הצמחים לנוע מעלה על מנת להצליל את החום שבהיבט הדם, אז הנפש הבוהקת תשוב בעצמה לשלווה [וסממן] "נראה כמטורף" יחלים . 

מסקנות:

צמחי מרפא סינים רבים נחשבים כבעלי מספר תפקודים שונים, שלעיתים קרובות כלל אינם קשורים האחד לשני. מה שקובע איזה מהתפקודים יבוא לידי ביטוי בפורמולה, הוא השילוב עם צמחים אחרים בעלי ביטוי זה. כך למשל, כאשר צמח כלשהו בעל השפעה גם על היבט הצ'י (Qi Fen) וגם על היבט הדם (Xue Fen), משולב בפורמולה שמשפיעה על הצ'י, יבואו לידי ביטוי תפקודיו על היבט הצ'י. לעומת זאת, כאשר הוא ישולב בפורמולה שמשפיעה על הדם, יבואו לידי ביטוי תפקודיו על היבט הדם. אפשר לומר, שיחד, הצמחים מטים את הכף לכיוון המשותף שלהם. אפשר לראות את זה גם בעקרונות הטיפול של דיקור. לכן נהוג לדקור כמה מחטים באותו אזור (דונג Dao Ma) או להוסיף מחט נוספת על אותו ערוץ בקצה המרוחק ממקום הדיקור וכדומה.

שימושים נוספים

הפורמולה משמשת למגוון מצבים של עימדון דם במחמם התחתון כגון מצבים של שטפי דם פנימיים, העדר מחזור ולצורך הפלה עד חודש רביעי. אגירת הדם יכולה להיות כללית במחמם התחתון (למשל הריון חוץ רחמי), במעי הגס (ואז יופיע גם דימום בצואה), במעי הדק, בשלפוחית השתן, ברחם וכדומה.

גַ'אנג דְזֱה-חֱה (张子和 Zhāng Zi Hé 1151-1231) (אסכולת התקיפה): 

וסת חודשית של האישה שוקעת ומשתרכת, אינה זורמת כבר מספר חודשים, השרירים והבשר לא התמעטו... רצוי להשתמש בדחיפות ב-Tao Ren Cheng Qi Tang.

השוואה לפורמולות אחרות

• Gu Zhi Fu Ling Wan  התערבבות של דם עם מים.
• Tao He Cheng Qi Tang התערבבות של צ'י עם דם. עימדון דם יחסית חדש. מחלה יחסית דחופה (כאב בטן דוחק).
• Di Dang Tang היבט הדם בלבד. אדם שמלכתחילה סבל מעימדון דם ישן. מחלה יחסית עמוקה, מכיוון שהדם הוא היבט ייני. על כן יש שימוש תולעים (עלוקות) שיכולות לחדור להיבט הדם. כאן אין היבט צ'י ולכן לא יכולים להופיע מרידה מעלה, הקאות או דימום מהאף והפה או סממני תחושת התנפחות ומלאות של הבטן.

התוויות נגד

יש להימנע משימוש בפורמולה זו בזמן הוסת או אצל נשים הרות, עקב היותה מניעת דם.

יישום מודרני 

• קרישת דם - הפורמולה מעכבת יצירת טסיות דם ומעכבת היצמדות של הטסיות. 
• פריסטלטיקה ומעיים - הפורמולה מעודדת פריסטלטיקה של המעיים.
• שתן וכליות – הפורמולה מגבירה את  תכיפות מתן שתן, שיפור הזרימה בכליות ותפקוד הכליות. 
• סוכרת ולבלב – הפורמולה בעל יכולות להוריד סוכר על ידי שיפור תפקוד תאי הלבלב והגברת הפרשת אינסולין (תאי β) יחד עם הקטנת הפרשת גלוקגוֹן (תאי α), שפעולתם הפוכה לפעולת האינסולין, ובכך תורמת לירידת רמות הסוכר בדם.
• בעיות נפשיות.

                                                                                                                                                         

הערות

על סמך העתקים יפנים וסינים עתיקים של דיון על פגיעת פתוגן, חלקים שונים ממשפט המקור הם תוספת מאוחרת שתחילה נכתבה בכתב קטן בתוך המשפט, אך עקב טעות העתקה נכללו עם הזמן כחלק ממשפט המקור. מכיוון שכך, הקטנתי את הגופן של מילים אלו. על סמך כתבים אלו, משפט המקור אמור להיראות כך:

מחלת תאי יאנג שלא מוגרה, אדם זה [מתנהג] בדומה למטורף, הדם יורד מעצמו. בשיפולי הבטן יש [תחושת] היקשרות דוחקת, רצוי [לטפל] עם Tao He Cheng Qi Tang.

1. עִמָּדוֹן דם (瘀血Yū Xuè ) – עצירת זרימת הדם והתפתחות Blood stasis.
2. אגירת דם (蓄血Xù Xuè) – סוג אחד של עימדון דם בו נגרמת הצטברות של דם במחמם אמצעי או תחתון. סוגים נוספים כוללים את השתרכות דם (滞血Zhì Xuè), הישארות דם (留血Liú Xuè), חסימת דם (闭血Bì Xuè) שהם רעיונות מאד דומים לעימדון דם בכך שהם מתארים השתרכות תנועה של הדם עד כדי הישארות במקום והצטברות. כמו כן יש גם השתכנות דם (宿血Sù Xuè), דם יבש (干血Gàn Xuè), דם זקן (老血Lǎo Xuè), דם מת (死血Sǐ Xuè) שמתארים עימדון דם ממושך שקשה להחיותו מחדש ולהניעו (הנעת דם מכונה בסינית "החייאת דם" 活血Huó Xuè) .
3. קרומי השומן של שלושת המחממים (三焦脂膜) –  גָ'אנג שִֹי-צ'וּן, שהיה אחד הרופאים החשובים ביותר בהתפתחות אסכולת השילוב בין רפואה סינית ומערבית, הושפע מאד מאבי האסכולה, טאנג דזונג-חאי (唐宗海Táng Zōng Hǎi 1846 - 1897) שראה בצפק ובמִתְלֵה הַמְּעִי שבו, ייצוג פיזי של שלושת המחממים, שבד"כ נחשבו כאיבר חסר מוחשיות. כיום, ברפואה המודרנית יש מי שרואה במתלה המעי איבר בפני עצמו, אך אין זה אומר שאכן מדובר בשלושת המחממים כפי שתופסת אותם הרפואה הסינית. עוד על תפקודיו באתר מגזין לאנסט.
4. משתרכת - השתרכות צ'י, תנועה לא חלקה של הצ'י אך הוא עדיין נע. מתורגם לרב כסטאגנציה.

כל הכתוב ו/או המתפרסם במאמר זה הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו

עולם אמנויות הלחימה שחלף עבר - חלק א׳

מבין עשרות ספרי שינג אי צ'ואן שיצאו לאור עד כה,"עולם אמנויות הלחימה שחלף עבר" הוא הספר היחיד הכתוב כסיפור בגוף ראשון בו שוטח המחבר את התנסותו בשינג אי תחת הדרכתם של גדולי המורים באותה תקופה. אל ספר זה הגעתי בעקבות המלצה ומרגע שהתחלתי לקרוא בו לא יכלתי להפסיק עד שסיימתי את כולו.

מורי טאנג ווי-לו אהב ללבוש עליונית לבנה, באחד הימים בעודו אוחז בקערת מרק אטריות ואוכל הסביר לנו על אמנויות לחימה. אנחנו, תלמידיו, אוהבים מעשי קונדס, וברגע שהייתה לנו הזדמנות התנגשנו בו, בתקווה שקערת מרק האטריות שבידיו תישפך על חולצתו הלבנה ותלכלך אותה. מבלי להשתמש בידיו או ברגליו, הוא רק הסתובב [במקום] ואנו הושלכנו על הרצפה.

הוא אמר שזה מה שמכונה בשינג אי כ"כתף מכה, ירך מכה, ישבן מכה". דרך השימוש בהתקפה כזו, שונה מהוצאת אגרוף, [כל מה שצריך זה] התחככות קטנה וגמרנו. נענוע מותן, הבלטת כתף או ענטוז ישבן נראים ממש מגוחכים. ההתקפה בצמוד לגוף צריכה להיות זריזה כמו שפירית הנוגעת במים.

יום אחד חסמה את דרכו של מאסר טאנג עגלה עם סוס. העגלון, אמן לחימה בפני עצמו, חבט עם זרועו על גבי טבעת ברזל שעל סורגי הברזל בעגלה והטבעת התעקמה. העגלון פנה אל מאסטר טאנג ושאל "מאסטר טאנג, האם תוכל לישר את הטבעת בחבטה?". מאסטר טאנג ענה "זרועך קשיחה מברזל, אם כן לא אחבוט בטבעת במקום זאת אחבוט בזרועך". ברגע שזרועותים חבטו האחת בשנייה זעק העגלון מכאב ובהה במבט המום בזרועו של מאסטר טאנג. מאסטר טאנג אמר "כאשר זרועך התנגשה בזרועי, פיתלתי (סיבוב האמה נ.א) את זרועי. לא נכון להגיד שזרועותינו התנגשו, יותר מדויק לומר שהכיתי את זרועך". מאוחר יותר הסביר מאסטר טאנג לתלמידים, כי פיתול זה נחוץ שיופיע לא רק בזרוע אלא גם בכל הגוף, פיתול הלוך ושוב, דבר שיביא לשחרור כח. שחרור כח בשינג אי אינו בקו ישר.

מאסטר טאנג לימד אותי לחימה בצורה מסורתית, עם המון כללים: "חובה להתאמן בחצר המוקפת חומה, כדי שלא יהיו זוג עיניים נוספות בסביבה. כמו כן יש להתאמן בלילה". הסיבה, מעבר לסודיות, היא רענון הנפש הנשקפת מהעיניים. חשבתי לעצמי, שרק המקדש לזכר אבותינו, שבבית אימי, יתאים לחלוטין ולכן קבעתי איתו שיעבור להתגורר שם. היו פעמים בהם תלמידים אחרים הגיעו למקום כך שהיה מאד שמח במקדש.

במקום זה קשרתי קשר לחיים ומוות עם אח גונג-פו צעיר, דינג ג'ה-טאו. בגלל יכולתו לאכול יותר מכל אדם אחר, כיניתי אותו "מיכל מזון". אני לא נראה כמו אדם שמתאמן באמנויות לחימה ואילו הוא ממש נראה כזה- גבה קומה, עיניים זועמות, ועצמה שגורמת לאנשים לשקשק מפחד. במשך כל היום, מבוקר ועד ערב, הוא לא מצליח לעמוד בפני התמכרותו להתחרות בלחימה עם אחרים. אבל הוא אדם בעל מזג טוב ותמיד היה כֵּן כלפי, ועל כן קשרנו קשר של אחים בדם, ויתרתי על שידוכים שהוכנו עבורי והתחתנתי במקום זאת עם אחותו הצעירה. הוא נטה למצבי רוח קיצוניים ומאוחר יותר בעקבות אסון שארע, נפטר.

אבי, איש רוח מרוכז בעצמו, אהב לארגן קבוצות של אנשי רוח אחרים ולצאת לטיולים בטבע, לנאנג'ינג (Nanjing) ולשאנגחאי (Shanghai) וברגע שהגיע לשם, נשאר לתקופה ארוכה. בבית בילה מעט מאד. יום אחד, לאחר שחזר הביתה, החווירו פניו כשגילה שמקדש האבות מלא באנשים. מכיוון שכך, מאסטר טאנג הפסיק להגיע למקדש. מכיוון שאני אוהב ללמוד אמנויות לחימה, ביני ובין אבי התגלעה מחלוקת כבדה. אפילו הייתה תקופה בה יחסינו הצטננו. כזהו מזגם של אנשי ההשכלה הגבוהה. ברגע שרבים, הופכים לחסרי רחמים. כבר לא יכולתי לסבול להישאר בנינג-חה (Ninghe). מאסטר טאנג האמין שכל הצרות נגרמו בגללו ולכן שלח אותי ללמוד אמנויות לחימה משאנג יון-שיאנג בבייג'ינג. לפחות כך יהיה לי מקום להתגורר בו.

מכיוון שהפרש הגילאים ביני לבין מאסטר שאנג גדול מדי, הוא לא הסכים לקבל אותי כתלמיד, בטענה כי "מאסטר זקן ותלמיד צעיר יבלבלו את סדר היוצרות", מאסטר טאנג התעקש ובתגובה וטען בשבחי "ילד משכיל ובחור טוב". לאחר מכן הסביר את מצבי הנוכחי. מאסטר שאנג החליט שיש לי אומץ ולכן קיבל אותי כתלמיד אישי. מייד ארגנו טקס קבלת תלמיד חדש בו הושבעתי שבתום לימודי לא אלמד אף אחד אחר.

מאוחר יותר הייתה לי הזדמנות להבחן לתפקיד פקיד בממשל, אך מאסטר טאנג לא הסכים באומרו כי על פי הכללים הקדומים, אמן לחימה בעל תפקיד פקידותי לא יכול להיכלל במעגל של אנשי אמנויות לחימה.

יש משפט "המתאמן בגונג (מיומנות נ.א) אינו מתאמן בצ'ואן (אגרוף)" שטוען כי אימון מיומנות הוא עמידות עמוד וצ'ואן הוא תרגול לחימה. "המתאמן בגונג אינו מתאמן בצ'ואן" כלומר, רק מתאמן בעמידות עמוד ולא מתאמן בלחימה - זאת היא טעות שצצה בקלות אצל המתאמן המתחיל. הנקודה החשובה בתרגול עמידות עמוד היא "ללמוד מתולעת". בחורף התולעת קודחת את דרכה אל הקרקע ונשארת שם חסרת תנועה כאילו מתה. ברגע שמגיע האביב, והאדמה קמה לתחייה, התולעת מתעוררת לחיים. בזמן עמידת עמוד יש להגיע לרמה זהה של חיות, כמו התנועתיות הראשונית שמופיעה בתולעת כאילו היא קמה לתחייה, כתוצאה מכך הגוף מתמלא באנרגיה. לעמידות עמוד תועלת אינסופית, מכיוון שהינן אימון גונג. למעשה אימון לחימה גם הוא אימון גונג. בשינג אי צריך לאמן את התמצית כך שתותמר לצ'י, לאמן את הצ'י כך שיותמר לנפש, יש לאמן את הנפש כך שתשוב אל הריק.

הצ'י שננשף ונשאף נקרא נשימה. תנועת פי צ'ואן מתרגלת נשימה, לא מבחינת שימוש לחימתי אלא מבחינת אופן התרגול. כאשר לומדים את תנועת פי צ'ואן בפעם הראשונה, יש למצוא מקום אימונים רחב ידיים. כשאדם מטפס על הר גבוה, ברגע ששדה הראיה שלו נפתח הוא מרגיש כאילו הוא חייב לנשוף נשיפה ארוכה. במקום מרווח, קל לנשום בחופשיות.

התנוחה של פי צ'ואן היא תנועת היד קדימה וחזרה [אחורה], ממש כמו שאדם שואף ונושף. יש לתרגל [לאורך] כ 400-500 מטרים לכל כיוון. הנשימה הופכת לארוכה וממושכת יותר, עמוקה יותר, ומאגרי האנרגיה מתמלאים. התנועה של היד מגרה את כל הגוף, ולאט לאט מתחילים לחוש שהנשימה מתרחבת, נקבוביות העור בכל הגוף נפתחות.

שואה דיאן אמר בעבר:"אנשים שמתאמנים באמנויות לחימה צריכים ללמוד לנשום מהגוף". את התחכום של הנשימה הגוף לומד תוך כדי תרגול פי צ'ואן. לאנשים רבים יש מחלות נסתרות, אימון בפי צ'ואן יכול להעלימן לגמרי. כמו כן ברגע שהאדם בא בשנים, הגוף מגיב למצב של חוסר (חוסר צ'י נ.א), אימון של נשימה ימלא את מצבורי הצ'י. מלאות של הנשימה והצ'י היא הבסיס של אימון באמנויות לחימה ולכן ראשית מתאמנים בשינג אי בתנועת פי צ'ואן . מלכתחילה פי צ'ואן מכיל בתוכו את התנוחה של דזואן צ'ואן ובסיום אימון ב-פי צ'ואן המעבר לדזואן קל יחסית. זה בדיוק מה שמכונה מתכת מולידה מים (חמש פאזות נ.א). פי צ'ואן שייך למתכת, דזואן צ'ואן שייך למים. [לעומת זאת] מעבר ישיר ללימוד תבנית אגרוף חדשה לחלוטין, לדוגמא אגרוף בנג, קשה יותר.

פי צ'ואן מזין את הריאות, לזרועות יש השפעה ישירה על הריאות. כאשר ילדים מבצעים אימון גופני כלשהו כגון פעולה המרחיבה את החזה ומתיחות, הנעת הזרועות משמשת לאימון הנשימה וכתוצאה מכך הריאות מתחזקות. לעומת זאת הרגליים משויכות לכליות, אם מישהו סובל מאימפוטנציה אנו מכנים זאת "המים בכליות אינם מספיקים". אבל אם נסתכל על היבט הלחימה של דזואן צ'ואן, הרי שאגרוף זה נועד לאמן את המרפקים ומפרקי האצבעות. אבל אם נסתכל על היבט התרגול הרי שהוא משמש לאימון הרגליים, על סמך חיות תנועת הרגליים מטפל בכליות. על כן הצעד של דזואן צ'ואן אינו ישר קדימה ואחורה אלא התקדמות ספיראלית. בכך מאפשר שיהיה לשתי הרגליים מרחב משוחרר ומרווח, כך הצ'י של הריאות מספיק והמים של הכליות מספקים. רק כאשר חצאי הגוף העליון והתחתון מתואמים אפשר להמשיך להתקדם. ולכן יש להתאמן בדזואן צ'ואן אחרי פי צ'ואן.

בשלב האימון של פי צ'ואן, כולם עשויים להגיע למצב בו חשים כאילו עור הגוף עבה בדומה לעורו של הפיל, כמו כן חשים כאילו אצבעות הידיים עבות כמו גזרים ובכפות הידיים יש מערבולת, עשר האצבעות נסגרות מעצמן ואינן רוצות להיפתח...... כל אלה הן תחושות כוזבות. מכיוון שכמות הצ'י בגוף מספיקה ומצב הרוח פעלתני בדומה לזה של ילד מתלהב שקופץ מדבר לדבר ולא משנה במה הוא מתעסק- יש לו עניין בכל דבר. זהו שלב שחובה לעבור דרכו, אם גילית שהפכת לכזה, סימן שהגונג-פו מתקדם בדרך הנכונה.

כעת כבר אין צורך להגיע למקום רחב ידיים על מנת להתאמן. בשינג אי, כבר מהעת העתיקה, נהוג לומר "אימון בלחימה- באזור בו פרה יכולה לשכב". אם יש מקום בו ניתן לצעוד מעט, אז אפשר לתרגל. ללכת במיוחד למקום רחב ידיים על מנת להתאמן היא רק אמצעי לשם כניסה קלה בשער הכניסה לסגנון [הלחימה].

השינג אי צ'ואן שלנו הועבר אלינו מלי צון-אי. מטרתו להגן על המדינה שלנו ולא על מנת לגרום צרות. מאסטר טאנג אמר "אתה אכזר, אני מפוחד. אתה מפוחד, אני מפוחד יותר- כך אמור להיות תלמיד שלי". אומץ וכישרון צריכים לשמש לתועלת המדינה. בקשר לחשבונות אישיים, הכי טוב להציג דמות של חסר יכולת. בזמן אימון בפי צ'ואן אסור לתרגל במקום מלא באנשים. אין לתפוס את מקומם של אנשים. אם יש צרות עם אנשים אין להצליב ידיים ולהלחם. יש ללמוד להכניע בעזרת השכל ולנצח בעזרת המוסר. יש להשאיר זמן לאימון באמנויות לחימה, ולא להיכנס לצרות ולבזבז זמן.

מכיוון שפי צ'ואן מתרגל נשימה, לוקחת שנה עד שנרכש גונג פו זה. ראשית [התרגול] מסלק מחלות ולאחר מכן מחזק את הגוף. דרך תרגול נשימה, הצ'י שבגוף גדל ופעמים רבות יש תחושה של השראה. בזמן זה, לימוד אמנות לחימה יכול להיות מעניין מאד.

המים מצויים בבסיס, זורמים מטה, על כן לאחר תרגול דזואן צ'ואן, האופי הופך ליציב וצנוע, איכות העור משתפרת, הקול ערב לאוזן והמחשבה זהירה ומכוונת. בעבר, מוריי אמנויות לחימה לא ידעו קרוא וכתוב, אך אופיים היה מעודן ומוסרי. מכיוון ששינג אי צ'ואן היא אמנות לחימה פנימית, היא לא משנה רק את גופו של אדם אלא גם מעצבת מחדש את רצונותיו.

הגונג-פו שבשיטות הלחימה הוא מיומנות בסיסית, ומצריך מאמץ גדול. הדבר הכי בסיסי על מנת להיות בן אדם הוא "אמינות וצניעות", יש לדעת להתאפק. "על הזקן להיות מטורף ועל הצעיר להיות יציב". זקנים מתעקשים על כללים ולצעירים קשה לבצעם, על כן על זקנים להיות אופטימיים וקלילים יותר ועל צעירים לקבל את כללי ההתנהגות והנימוס המקובלים בחברה, רק כך ניתן להסתדר בהרמוניה והעברת הידע תמשך.

חלק ב'
                                                                                                                                                              

הערות

במשפחה הסינית נהוג לתת כבוד רב לבני משפחה שמקומם בעץ המשפחה גבוה יותר. כמו כן על צעירים לתת כבוד למבוגרים מהם. יחסי מורה תלמיד באמנויות לחימה סיניות זהים ליחסים במשפחה. תלמידים שלמדו תחת אותו מורה נחשבים אחים והמורה נחשב אב המשפחה. כאשר מורה שגילו מתקדם מקבל תלמיד צעיר, אותו תלמיד עשוי להיות בן גילם של תלמידי תלמידיו האחרים של המורה. כך יוצא שאותו תלמיד צעיר נחשב דוד של שאר התלמידים בני גילו ועליהם לתת לו כבוד רב למרות גילו הצעיר. עשוי להיווצר מצב בו הדוד צעיר מהאחיין ובמקום שייתן לאחיין כבוד בגלל גילו, האחיין נותן לדוד כבוד בגלל מיקומו בעץ המשפחה. על כן מורים רבים לא הסכימו לקבל תלמידים חדשים בגלל הפרש גילאים גדול מדי. במקרים אחרים, המורה הזקן קיבל תלמיד צעיר אך למרות שאימן אותו בעצמו, התלמיד נרשם כתלמידו של תלמיד אחר.

לי צון אי: נולד ב 1847 גואה ג'אנג למד בפרובינצית חביי שבצפון סין. הוא למד שינג אי צ'ואן מליו צ'י לאן והיה בין הראשונים שלמדו בה גואה ג'אנג בנוסף לשינג אי צ'ואן. את הבה גואה למד ישירות מתלמידו האישי של דונג חאי צ'ואן (מפתח הסגנון), צ'אנג טינג חואה. לי ידוע גם בשם "לי חרב יחידה" בזכות כישרונו בשימוש בחרב רחבה. לי השתתף במרד הבוקסרים והרג אמריקאים ובריטים רבים. כאשר נכשל המרד, נאלץ להמלט על נפשו ולהתחבא בעיר טאי גו אצל דוד גונג פו שלו צ'ה אי ג'אי. לאחר הקמת הריפובליקה הסינית ב 1911, פעל ביחד עם אח גונג פו שלו, ג'אנג ג'או דונג, להפצת אמנויות לחימה סיניות בטיאנג'ין ובהמשך בסין כולה. לי נפטר בשנת 1922.

לי ג'ונג שואן (1915-2004): נולד בישוב נינג-חה שבטיאנג'ין, היה תלמידם של טאנג ווי-לו, שאנג יון-שיאנג ושואה דיאן. הוריו באו ממשפחה מכובדת של פקידי ממשל מאזור טיאנג'ין ובייג'ינג, אך מכיוון שכיבד את הכלל כי אנשים ממעגל אמנויות לחימה אינם יכולים לשרת בתפקיד פקידותי, וויתר על ההזדמנות לתפקיד כזה כשהגיעה. בספר זה לי ג'ונג שואן שוטח את סיפור חייו וסיפורים על אימוניו באמנויות לחימה תחת הדרכתם של אחרוני אמני הלחימה המפורסמים. סיפוריו משקפים את המנהגים והמסורות הסיניות שהיו נהוגות באותה תקופה, יחסי מורה תלמיד והסברים מרתקים ומלאי דימויים ציוריים על אופן האימון בשינג אי צ'ואן כפי שהועבר אליו על ידי מוריו. הסיפורים מספקים מימד נוסף על אישיותם של אותם אמני לחימה מעבר לסיפורים המוכרים על מעלליהם, ונעים בין הסברים על לחימה ואימונים לבין אירועים שונים מאותה תקופה. הספר הוכתב לעורך בשיחות שערך עם מאסטר לי והודפס ללא עריכה נוספת.

מחזור הצ'י הערוצי - מילוי וניקוז נצרים ואמירים

לא אחת נשאלתי על בחירתי העיקשת לתרגם את המונח הסיניBu 补 כמילוי ולא כחיזוק. מעבר להסבר האטימולוגי של הסימניה הסינית וההסבר על משמעות המילה חיזוק בעברית, את עיקר התמיכה למשמעות הנכונה של המונח, אפשר למצוא בפרשנות של ג'אנג ג'ה-צונג על הזרימה המחזורית של הצ'י בין הערוצים והחיצון.

ג'אנג ג'ה-צונג:

הדם והצ'י שבתוך כלי [הערוצים], עוברים דרך שדרות הצ'י אל מחוץ לכלי [הערוצים]. הצ'י והדם שמחוץ לכלי [הערוצים] גולשים דרך הבארות והמעיינות אל תוך כלי [הערוצים]. [כאשר הדם והצ'י] יוצאים אל שדרות הצ'י, אז כלי הערוצים ריקים ורכים ואילו העור מוצק כאבן. [כאשר הצ'י והדם] גולשים אל תוך כלי [הערוצים], אז כלי הערוצים מוצקים כאבן ואילו העור ריק ורך. על כן ניתן לדעת ריק ומלאות ואז אפשר לדעת היכן יש למלא או לנקז. הצ'י והדם של העור הם כמו העננים הפרושים מעל הים ותחת השמיים. הדם והצ'י שבכלי הערוצים הם כמו מי הערוצים הזורמים וחודרים אל תוך הקרקע, על כן אפשר לדעת מהם הנצרים והאמירים של ששת הערוצים ולא להתבלבל מכל [הבריאה] אשר תחת השמיים.

מקרא:

כלי ערוצים - Mai או Jing Mai.

שדרות הצ'י - Qi Jie. דרכים רוחביות, אורכיות ועומק שמרשתות את הראש, החזה, הבטן והשוקיים ומאפשרות לצ'י שזורם בעומק הערוצים לצאת החוצה אל פני העור.

צ'י ודם - מה שזורם מחוץ לערוצים.

דם וצ'י - מה שזורם בתוך הערוצים.

ריק - Xu - דחיסות כמותית נמוכה. דלדול. כמות קטנה בשטח נתון.

מלאות - Shi - דחיסות כמותית גבוהה. כמות גדולה בשטח נתון.

נצרים ואמירים - Biao Ben - ערוצים שטחיים שיוצאים מתוך השורש של הערוץ הראשי ונעים מעלה אל שדרות הצ'י שם הם מסתיימים כענפים דקיקים. נצר - גבעול שצומח משורש העץ בנפרד מהגזע. אמיר - הענפים הזעירים בצמרת העץ. יש שמתרגמים את המושג Biao Ben כשורש וענף אבל רעיון השורש מופיע במושג Gen ואילו כאן מדובר על דבר שיוצא מהשורש אך אינו העץ העיקרי ולכן יותר נכון לתרגם אותו כ-נצר.

ג'אנג ג'ה-צונג מדמה את ששת הערוצים לערוצי נהרות תת-קרקעיים, שמגיעים אל פני הקרקע באזורי היקוות. כאשר המים מגיעים אל אזורי ההיקוות בימות או אגמים, הם מתאדים ונוסקים אל השמיים ושם הופכים לעננים, אשר בתורם ממטירים גשם אל הארץ ומאפשרים למים לחלחל חזרה אל תוך הנהרות. אפשר לראות שג'ה-צונג מקביל את זרימת הצ'י בערוצים למחזור המים בטבע. מכך יוצא שמעבר למחזור המעגלי של זרימת הצ'י המזין בתריסר הערוצים, בהתאם לשעון הביולוגי, ישנה זרימה מחזורית נוספת בין כל ערוץ ושטח העור שנמצא מעליו. הצ'י זורם לאורך הערוץ מקצות האצבעות אל עבר מרכז הגוף וכאשר הוא מגיע אל שדרות הצ'י של הראש, החזה-הגב, הבטן והשוקיים הוא יוצא החוצה אל פני השטח ושב לזרום ממרכז הגוף אל עבר הקצוות. כאשר הצ'י מגיע אל הקצוות, הוא נכנס אל תוך הערוצים דרך נקודות הבאר והמעיין. כלומר, הצ'י שנכנס אל תוך הערוצים בנקודות הבאר אינו צ'י שמגיע ממקור חוץ גופי אלא צ'י שנמצא מחוץ לכלי הערוצים. בכך הוא פותר לנו את החידה כיצד מתאפשרת זרימה מקצות האצבעות אל עבר מרכז הגוף ומהיכן מגיע הצ'י שנכנס לערוצים אלו.

על פי התיאור של ג'ה-צ'ונג אפשר להבין שכמות הצ'י והדם בתוך הערוצים ומחוצה להם עשויה להשתנות, למרות שמדובר במחזור מעגלי, שאמור כביכול להביא לאיזון כמותי בין חוץ ופנים. על סמך מישוש לאורך הערוצים ומישוש של עור האמה אפשר לזהות היכן מתרכז הצ'י. אם יש עודף בצ'י ערוצי ביחס לצ'י שבעור ובחיצון, אז הערוצים ירגישו מלאים תחת מגע ולחץ ואילו העור ירגיש רופס ורך. במידה ויש חוסר בצ'י הערוצים ביחס לצ'י שבעור ובחיצון, אז העור של האמה ירגיש נוקשה, מתוח ומלא ואילו הערוצים ירגישו ריקים ורכים. מדבריו עולה שמידע זה אמור למשמש אותנו לקבוע, האם להשתמש בטכניקות דיקור של ניקוז או מילוי. לעניות דעתי, כאן בדיוק נמצא הדגש על דיוק בתרגום המונחים הסינים מילוי וניקוז, אשר לרב מתורגמים לעברית כחיזוק ופיזור. 

באופן כללי, כאשר מדברים בדיקור על חוסר ועודף, מתמקדים בחוסר ועודף בערוצים ולא מחוץ להם. לכן כאשר רוצים למלא חוסר דם וצ'י בכלי הערוצים, משתמשים בטכניקות דיקור שמעבירות צ'י ודם מן החוץ אל תוך כלי הערוצים וממלאות בהם את החוסר שנוצר. אנו משתמשים במלאי עודף של צ'י ודם שנמצאים מחוץ לערוצים, על מנת למלא את החוסר שנוצר בערוצים. טכניקת דיקור זו מדמה את תנועת הדחיסה של המחט כלפי פנים בדומה ללחיצה על ידית משאבת האוויר של האופניים. כל תנועת דחיסה איטית וחזקה וכל תנועת דריכת ומשיכת הידית, מהירה וקלילה. כאשר רוצים לנקז עודף של דם וצ'י שהצטברו בכלי הערוצים, אמו משתמשים בטכניקות דיקור שמעבירות דם וצ'י מתוך כלי הערוצים אל עבר העור והחיצון. זאת תנועת השאיבה של המחט מבפנים כלפי חוץ בדומה לשאיבה של מזרק. תנועת השאיבה חזקה ואיטית ומוציאה את עודפי הדם והצ'י מתוך הערוץ. התיאור של ג'ה-צונג מאפשר לנו להבין כיצד מתבצעת העברה של צ'י ודם ממקום אחד של עודף למקום אחר של חוסר, ומדוע מדובר במילוי וניקוז של כלי הערוצים ולא בפיזור וחיזוק.

טכניקות מילוי צ'י ערוצי

טכניקות הכנסה והוצאה

טכניקות דיקור עם כיוון זרימת הצ'י המזין בערוץ

טכניקות ניקוז צ'י ערוצי

טכניקות הכנסה והוצאה

טכניקות דיקור נגד כיוון זרימת הצ'י המזין בערוץ

מסע אחר - תיעוד מסעותיו של חון במישור האסטרלי

כחלק מעבודה מקיפה, על נושא מפגש בין כליות ולב, תרתי אחר פתולוגיות שונות שגורמות להעדר מפגש בין לב וכליות והעדר הטבה הדדית בין אש ומים. בספר תיעוד אבחנה מבדלת של סינדרומים מאת צ'אן שה-דואו, מצאתי התייחסות נחמדה לקשר שבין מפגש כליות ולב ועזיבה של ה-חון את הגוף. פרק זה הבטחתי לתרגם לכם עוד כאשר תרגמתי ממנו את הפרק על נדודי שינה בינואר 2012. להל"ן תרגום:

人有心肾两伤，一旦觉自己之身分而为两，他人未见，而已独见之，人以为离魂之症也，谁知心肾之不交乎。人身之心肾，无刻不交。心不交于肾，则梦不 安；肾不交于心，则神发躁。然此犹心病而肾不病，肾病而心不病也。故梦虽不安，魂犹恋于心之中；神虽发躁，魂尚根据于肾之内，魂欲离而不能离也。惟心肾之 两亏，则肾之精不能交于心，而心之液不能交于肾，而魂乃离矣。虽然魂藏于肝，未闻藏于心肾也。心肾亏而肝气未伤，则肝能藏魂，何便至于离哉？不知肝之母肾 也，肝之子心也。肝居于心肾之间，肾亏则无水以生肝，而肝伤矣。心亏则无液以耗肝，而肝又伤矣。肝伤则血燥，血燥则魂不能藏，往来于心肾，母不能生，子不 能养，魂安得不离哉。治法似宜大补其肝血，以引其魂之入肝矣。然而魂虽入肝，心肾未补，仍耗损肝木之气，魂即暂归而复离，必须兼补心肾之为得也。方用摄魂 汤

יש [מקרים בהם] יש לאדם פגיעה בכליות ולב, יום אחד הם חשים שגופם מתפצל לשניים, אנשים אחרים אינם [מסוגלים] להבחין בכך אלא רק הם לבדם. אנשים מניחים שמדובר בסימפטום עזיבת החון, אך מי יודע שמדובר בהעדר מפגש בין לב וכליות?

אין רגע בו הלב והכליות בגוף האדם אינם נפגשים. כאשר הלב אינו נפגש עם הכליות אז החלומות אינם שלווים. כאשר הכליות אינן נפגשות עם הלב אז הנפש זועפת. אך [מצבים אלו] עודם רק חולי בלב ללא חולי בכליות או חולי בכליות ללא חולי בלב. על כן למרות שהחלומות אינם שלווים, ה-חון עודנו מקושר אל תוכו של הלב. למרות שהנפש זועפת, אך ה-חון עודנו  מושרש לתוככי הכליות, [גם אם] ה-חון מתאווה לעזוב הוא אינו מסוגל לעזוב. רק כאשר גם הלב וגם הכליות בחוסר אז תמצית הכליות אינה מסוגלת להיפגש עם הלב ואילו נוזלי הלב אינם מסוגלים להיפגש עם הכליות ואז ה-חון נפרד [מהגוף]. למרות שה-חון נאצר בכבד, ולא נשמע כדבר הזה שנאצר בלב או כליות, [כאשר] הלב והכליות בחוסר אך צ'י הכבד טרם נפגע, אז הכבד מסוגל לאצור את ה-חון, כיצד יכול להגיע למצב בו [ה-חון] עוזב?! [אנשים] אינם מודעים לכך [שעל פי יחסי חמש הפאזות] הכליות הן אם הכבד והלב הוא בן הכבד. הכבד דר בתווך שבין הלב והכליות. [כאשר] הכליות בחוסר אז אין מים שיוצרים את הכבד והכבד נפגע. [כאשר] הלב בחוסר אז אין נוזלים [ונגרמת] התכלות בכבד ושוב הכבד נפגע. [כאשר] הכבד נפגע אז הדם יבש [וכאשר] הדם יבש אז ה-חון אינו מסוגל להיאצר, הוא נע ונד בין לב וכליות. האם אינה מסוגלת ליצור והבן אינו מסוגל לטפח, אם כן מדוע שה-חון לא יעזוב? [מתקבל הרושם] שעיקרון הטיפול הרצוי הוא מילוי גדול של דם בכבד, על מנת להנחות את החון לשוב אל הכבד. אך למרות שה-חון תיכנס לכבד, הלב והכליות טרם מולאו ועודם מכלים ומזיקים לצ'י כבד-עץ, [לכן] החון תשוב זמנית אך שוב תעזוב, חובה בו-זמנית למלא את לב וכליות על מנת לקבל תוצאה טובה. נשתמש בפורמולה She Hun Tang.

生枣仁（五钱） 麦冬（一两） 熟地（一两） 白芍（一两） 当归（五钱） 山茱萸（五钱） 人参（一两） 茯神（五钱） 远志（二钱） 巴戟天（五钱） 柏子仁（三钱） 白芥子（二钱）水煎服。 

Sheng Zao Ren 3g  Mai Dong 30g Shu Di 30g  Bai Shao 30g  Dang Gui 15g  Shang Zhu Yu 15g  Ren Shen 30g  Fu Shen 15g  Yuan Zhi 6g  Ba Ji Tian 15g  Bai Zi Ren 9g  Bai Jie Zi 6g 

此方心肝肾兼治，肾水润而肝不燥，肝血旺而心不枯，心欲交于肾，而肝通其气，肾欲交于心，而肝导其津，自然魂定而神安，神安而目一，不至有歧视之分也。 

פורמולה זו מטפלת בו-זמנית בלב, בכבד ובכליות. [כאשר] כליות מים לחים אז הכבד אינו יבש, [כאשר] דם הכבד משגשג אז הלב אינו כמוש והלב מתאווה להיפגש עם הכליות  [וכאשר] דרכי תנועת צ'י  הכבד פתוחות אז הכליות מתאוות והיפגש עם הלב והכבד מדריך את נוזליו, באופן טבעי החון תתיישב והנפש תהיה שלווה. הנפש שלווה ונראית אחרת ולא יווצר פיצול ראייה.

此症用合魂丹亦可治。
人参（五钱） 茯神（三钱） 炒枣仁（一两） 熟地（二两） 莲子心（五钱） 巴戟天（一两）水煎服。一剂而魂合矣。

בסימפטום זה אפשר לטפל גם עם He Hun Dan 

Ren Shen 15g  Fu Shen 9g Chao Zao Ren 30g  Shu Di 60g  Lian Zi Xin 15g  Ba Ji Tian 30g

בהמשך הפרק יש עוד שני תיאורים של מצבי היפרדות ועזיבת החון את הגוף, אם יתאפשר לי, אתרגם גם את החלק השני.

כל הכתוב ו/או המתפרסם במאמר זה הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו

                                                                                                                                             

הערות

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן

1. תיעוד אבחנה מבדלת של סינדרומים 辨证录 Biàn Zhèng Lù
2. צ'אן שה-דואו 陈士铎 Chén Shì Duó