דפים

יום שבת, 21 במאי 2011

מועדי עונות השנה ועונות חריגות ברפואה הסינית - חלק א'

לאחר פרסום הרשומה "תחילת הקיץ - חודש רביעי", שעסקה בשינויים בצ'י האדמה והשמיים בחודש הראשון של הקיץ והשפעתם על גוף האדם, קיבלתי מספר פניות ושאלות בנוגע לתוכנה. בין היתר נשאלתי מדוע חודש מאי נחשב לתחילת הקיץ למרות שנהוג לשייך לקיץ את חודשים יוני, יולי ואוגוסט. שואלת אחת תהתה, כיצד שינויים אקלימיים מאד בולטים העוברים עלינו לאחרונה, משפיעים על התיחסות התורות העתיקות לעונות. והיו גם ששאלו האם הרפואה הסינית בכלל מתחיסת למזג האויר החריג והשפעות עלינו. מכיוון שלדעתי שאלות אלו קשורות אחת לשניה בחרתי לענות על כולן יחדיו בתשובה אחת מקיפה.

אז מדוע באמת האביב השנה שונה מהאביב בשנה שעברה והאם הסינים בכלל מתיחסים או מזהים שוני זה? ראשית חשוב לי לציין, שלמרות שהרפואה הסינית עוסקת בחקר ההשפעה של הסביבה, מזג האויר וגרמי השמיים על גוף האדם ובריאותו, אין היא עוסקת בחיזוי מזג אויר (מטאורולוגיה). הרפואה הסינית מנסה לזהות מבעוד מועד שינויים וחריגות בצ'י הסובב אותנו אך לפני שנתחיל להתעסק באופן היתיחסותה אל החריג יש ראשית להכיר את יחסה לדוֹמה - עונות השנה.

האם עונות השנה כפי שאנו מכירים אותן כאן בארץ שונות מעונות השנה שבסין? התשובה היא כן, מכיוון ששיטת החלוקה לארבע עונות שונה לחלוטין. קיימות שלוש גישות שונות לקביעת מועדי העונות: מסורתית, מטאורולוגית ואסטרונומית1.

אביב, קיץ, סתיו, חורף
חלוקה (אסטרונומית) מסורתית - על פי גישה זו, העונות נקבעות על סמך כמות החשיפה של כדור הארץ לאור השמש. ארבע העונות נקבעות על סמך נקודות מעבר של כדור הארץ על גבי מסלול הקפתו את השמש. למשל, עונת הקיץ היא העונה בה החשיפה לשמש הינה מירבית ואילו החורף הוא העונה בה החשיפה לשמש היא הנמוכה ביותר. על סמך זה יוצא שאמצע העונה מקביל למועדים כגון שיווי אביב וסתיו או היפוך קיץ וחורף. בשיטה זו משתמשים האירים ואף הסינים הקדמונים ועליה מבוססת תיאוריה רבה של הרפואה הסינית.

חלוקה אסטרונומית - מבוססת על החלוקה האסטרונומית המסורתית אך מכיוון שבמדינות בעלות אקלים יַבַּשְׁתִּי (קוֹנְטִינֶנְטָלִי) כגון רוסיה, צפון אמריקה ואף אירופה, בהן יש העדר במקורות מים משמעותיים בסביבתן, נוצר עיכוב טמפרטורה (Thermal lag) ועל כן נדחה מועד תחילת העונות לנקודות השיווי וההיפוך. העונות מתחילות בנקודות שיווי האביב והסתיו בהן אורך היום והלילה זהה ונקודות היפוך הקיץ והחורף בהן אורך היום או הלילה מגיע לשיאו. אחת הבעיות עם קביעת העונות על פי שיטה זו היא העובדה שבמקום שהקייץ יתאפיין בכמות המיירבית של שעות האור הוא למעשה מתחיל ביום הארוך ביותר ומנקודה זו הימים מתחילים להתקצר.

חלוקה מטאורולוגית - העונות המטארולוגיות נקבעות על סמך טמפרטורה. כלומר עונת הקיץ היא העונה בה שלושת החודשים החמים ביותר (יוני, יולי ואוגוסט) ועונת החורף היא העונה בה החודשים הקרים ביותר (דצמבר, ינואר ופברואר). עונות אלו מבוססות על חיזוי מזג אויר. עבור רובנו חלוקה זו היא החלוקה הנוחה ביותר וכאשר מישהו אומר אביב או קיץ הוא מתכוון לרב לעונות על פי גישה זו. בתרשים למעלה אפשר לראות את ההבדל בין מועדי עונות השנה על פי שלושת הגישות.

כפי שציינתי למעלה, הקלאסיקות הסיניות הרפואיות המתארות את ארבע העונות ומסבירות כיצד הן משפיעות על גופנו ובריאותנו, קובעות את העונות על פי הגישה האסטרונומית המסורתית ולא על פי הגישה המטאורולוגית. מכך נובע שחודש מאי שמרגיש לנו כמו אביב (על פי הגישה המטאורולוגית) הוא למעשה החודש הראשון של הקיץ על פי הסינים. כלומר למרות שאנו מזהים חודש זה כחלק מהאביב, כאשר אנו מעוניינים להתייחס להנחיות טיפוח הבריאות הסיניות הקשורות בעונות השנה, עלינו להתייחס להנחיות של חודשי הקיץ. אל לנו לטעות ולערבב בין החלוקה לעונות הנפוצה במערב, אליה אנו רגילים, והחלוקה המסורתית אליה מתייחסת הרפואה הסינית. מבחינת הסינים, האביב מסמל את ראשית מגמת עליית הטמפרטורות ותנועה מעלה המדומה לצמיחת עץ ולא מזג אויר אביבי ונעים, שאינו חם מדי או קר מדי.

יש שיטענו שהחלוקה הזאת אינה משנה דבר, מכיוון שהאקלים או מזג האויר בסין שונה מזה שבמדינת ישראל ושעלינו להתאים את ההמלצות למה שקורה בארץ. אני מסכים עם טענה זו אך עם הסתייגות גדולה. ראשית מכיוון שכפי שציינתי כבר למעלה, הסינים לא מחלקים את העונות על פי גישה מטאורולוגית (מזג אויר) אלא על פי חשיפה לשמש. על הרפואה הסינית נאמר שצמחה בין שני הנהרות (יאנגצה והנהר הצהוב). מבחינת קווי רוחב ישראל נמצאת בטווח שבין שני הנהרות (קרובה יותר לנהר הדרומי מבינייהם, היאנגצה) ועל כן מבחינת חשיפה לשמש אין הרבה הבדל בין ישראל לחלק זה של סין. כלומר, מבחינת החלוקה המסורתית המבוססת על חשיפה לשמש, ארבע העונות זהות בין ישראל וסין. רק לאחר שקבענו את הבסיס המשותף אפשר להתייחס לשוני מטאורולוגי מבחינת השפעות על גוף האדם וגם במקרה זה לא ניתן להכליל את כל מדינת ישראל ויש להפריד למשל בין הדרום המדברי והיבש והצפון הירוק והלח. שנית, הצורך להתאים באופן אישי את האבחון, הטיפול וההמלצות למטופל מבחינת אקלים מגוריו, עיסוקו ונטיות מולדות שונות, הוא דרישה בסיסית לה נדרש כל רופא סיני ללא קשר להיותו תושב סין או תושב מדינה אחרת ואין לה כל קשר להנחיות היסוד הקשורות בעונות השנה על פי הסינים.

כיצד הסינים מפצים על הבדל זה בין החלוקה המסורתית והתחושה הפיזית של העונות (מטאורולוגית)? בשביל זה קיימות שתי חלוקות מדוייקות וברורות יותר של השנה לשש עונות, הידועות גם בשם ששת הצ'י המארחים וחמש עונות הידועות בשם חמש התנועות המארחות. חלוקות אלו של עונות השנה הינן חלק ממערכת שלמה המחשבת שינוים סביבתיים לאורך השנה ומכונה בשם תורת התנועות והצ'י. על תורה זו והתיחסותה לחריגות תנועה וצ'י (אקלים, סביבה וגוף האדם) ארחיב בחלק ב' של רשומה זו.

חלק ב'

                                                                                                                                                                      
 מקורות
1.מקורות נוספים על הגישות השונות לקביעת עונות השנה אפשר למצוא כאן וכאן


תגובה 1:

  1. תודה על המאמר מאיר העיניים! לאחרונה שמעתי יותר מדי סיפורי זוועה על הרפואה המערבית ואני מנסה ללמוד עוד, הבלוג שלך מרתק!

    השבמחק