מועדי עונות השנה ועונות חריגות ברפואה הסינית - חלק ב'

לאחרונה אני שומע אנשים שטוענים ש"השנה האביב הגיע מאוחר" או "השנה האביב היה קצר", ובהתאם לכך נותנים הנחיות עונתיות על פי הרפואה הסינית. גישה זאת מתיחסת למזג האויר (מטאורולוגיה) כמקור חלוקה לעונות השנה ואילו הסינים לא מבססים את חלוקת העונות על מזג האויר שבחוץ. בחלק א' של רשומה זו הסברתי על השוני בין חלוקת העונות על פי האסטרונומיה, בה משתמשים ברפואה סינית, והחלוקה המטארולוגית בה אנו מחלקים את עונות השנה לפי טמפרטורות ומזג האויר. על סמך החלוקה הסינית אפשר לראות שלמרות שמזג האויר במאי מרגיש לנו אביבי, מעשית, על פי הרפואה הסינית אנו כבר בעונת הקיץ. מי שמתעקש לבסס את חלוקות העונות הסינית על מזג האויר שבחוץ חוטא בהבנת יסודות אלו של הרפואה הסינית.

יכול להיות, שהפופולאריות הגואה של הרוחנוית הניו-אייג'ית במערב גורמת לאנשים לראות ברפואה הסינית כתורה רוחנית חסרת יסוד מוצק, המאפשרת פיתוח עצמאי אינטואיטיבי שלה, בנפרד מהמקורות ובהתאם לתחושות סובייקטיביות שלא על בסיס ידע והוצאת דברים מהקשרם המקורי. מי שטורח לחקור את הרפואה הסינית לעומקה מגלה שלא כך הדבר וכי הסינים הקדמונים הבינו היטב תחומים רבים, כגון אסטרונומיה, עליהם ביססו את הרפואה הסינית. מכיוון שבתקופתם לא היו כלים מדעיים מדוייקים כגון לווינים, טלסקופים ומחשבים הם נאלצו לפתח דרכך יצירתית לתאר את השינויים האסטרונומים והאקלימיים המתחוללים בכדור הארץ ולזהות דינמיקה של שינוי סביבתי המשפיעה על האדם ובריאותו, דרך זו נקראה תנועות וצ'י.

תורת התנועות והצ'י1 שפותחה על ידי הרפואה הסינית, מנסה לבחון, להבין ולצפות את השינויים בצ'י של האדם וסביבתו והשפעת שינויים אלו על בריאותו. הרופאים הסינים הקדמונים התבססות על חשיבה אנליטית, התבוננות וחקירה על מנת לפתח את הרפואה הסינית. הם ניסו להסביר תופעות שבמבט ראשון נראו כחסרות קשר ומצאו להן מכנה משותף. תורה זו משלבת בתוכה רעיונות הקשורים באסטרונומיה, אסטרולוגיה סינית, קוסמולוגיה ורפואה סינית. על בסיס התבוננות בשינויים אסטרונומים וקוסמולוגים מחזוריים זיהו הקדמונים הסינים קשר בין שינויים בתנועת כדור הארץ, גופים אסטרונומים שונים (שמש, ירח ופלאנטות) ושינויים סביבתיים כגון יום ולילה, חודשי השנה, עונות השנה וכדומה. אחד הכלים המשמשים את תורת התנועות והצ'י לחישוב ימים, חודשים ושנים נקראת גזעי השמיים וענפי האדמה2.

מלבד זיהוי שינויים מחזוריים הבחינו הקדמונים הסינים, שלמרות שיש מחזור קבוע עדיין קיימים בו שינויים הניתנים להבחנה, למשל בעונות השנה. למרות שבכל שנה יש ארבע עונות בעלות מזג אויר טיפוסי עדיין קיים שוני בין חורף אחד למשנהו. חורף אחד קר מאד ואילו חורף אחר קר מעט פחות. קיץ אחד שרבי ויבש ואילו קיץ שלאחריו פחות חם ואילו הלחות גבוהה מאד. כאשר בחנו את השוני הזה שבין עונה ספציפית לאורך מספר שנים הבחינו שלמרות השוני קיימת מחזוריות כלשהי. הם שמו לב שהמחזור המעגלי אינו באמת עיגול אלא אליפסה ואליפסה זו אינה קבועה אלא משתנה כל הזמן בצורה מחזורית. לשם כך הם בחרו לתאר ראשית את העיגול האידאלי (שש עונות קבועות) ועליו להלביש את אי הסדירויות התקופתיות (שש עונות משתנות) ההופכות את העיגול לאליפסה. הקדמונים הסינים מצאו דרך לחשב את המחזוריות זו של הטבע וקראו לדרך זו תורת התנועות והצ'י.

תורת התנועות והצ'י מחשבת מספר משתנים המסייעים באבחון השינויים הצפויים. מבחינת חמש התנועות נהוג לחשב את תנועת השנה, תנועות מארחות ותנועות אורחות. מבחינת ששת הצ'י נהוג לחשב את הצ'י המארח, הצ'י האורח השולט בשמיים, הצ'י האורח בארץ וצ'י אורחים. בתום החישוב משקללים את כל הנתונים ומחליטים האם השינוי השנתי מושפע מחמש התנועות או אולי דווקא מששת הצ'י, ובאילו חודשים יופיעו שינויים המשפיעים על בריאותנו. מכיוון שקצרה היריעה בחרתי לפרט דווקא על חמש התנועות, שלעיתים קרובות מתעלמים מהן שלא לצדק3.

חמש התנועות

חמש נהרות הצ'י הצבעוניים בשמיים

בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב מסופר שהקדמונים צפו בשמי הלילה והבחינו בחמש רצועות צבעוניות של נהרות צ'י. חמש נהרות צ'י אלו הם למעשה חמש התנועות בין השמיים למעלה והארץ למטה. הקדמונים שרטטו את מפת השמיים הכוללת את חמשת הנהרות וקראו לתרשים "חמש הצ'י מותמרים לתנועות בחולפם בשמיים". אפשר לראות את התרשים בצד שמאל (ולקרוא עליו כאן)

חמש התנועות הן ביטוי של חמש הפאזות4, אז מה ההבדל בין שני מושגים אלו? הבדל של שמיים וארץ!. חמש הפאזות מייצגות חמישה סוגים של שינוי או מעבר הקשורים בארץ. חמש התנועות מייצגות חמישה סוגים של שינוי ותנועה הקשורים בשמיים. חמש התנועות הינן למעשה כלי תיאורתי המשלב את חמש הפאזות (ארץ) יחד עם עשרת גזעי השמיים על מנת לנתח את חריגות באקלים התקין בכל שנה על בסיס חמש סוגי תופעות טבע - רוח, חום, לחות, יובש וקור. מכיוון שעשרת גזעי השמיים מתחלקים לחמישה גזעים יינים וחמישה גזעים יאנגים אזי כל תנועה מקבלת גם ביטוי יאנגי וגם ביטוי ייני. כאשר התנועה היא יאנגית היא נחשבת לתנועה עודפת וכאשר היא יינית היא נחשבת לתנועה בחוסר. את משמעות התנועה והיותה בעודף או בחוסר מנתחים על בסיס התיאוריה של חמש הפאזות (יצירה ובקרה) ומקבלים ניתוח של מגמות שינוי אקלימי של השנה. דוגמא בהמשך.

 

פרסציה

תנועת השנה - מכונה גם התנועה האמצעית מכיוון שהתנועה נמצאת בתווך (באמצע) שבין השמיים והארץ. תנועה זו מצביעה על מגמה של שינוי המשפיע על כל השנה. למשל, שנת הארנב הסינית שהחלה בפברואר 2011 היא שנה שבה תנועת המים בחוסר. כאשר תנועת המים בחוסר אז אין ביכולתה להגביל את תנועת האש ועל כן השנה תהיה יחסית חמה. חוסר בתנועת המים משמעו גם שתנועת האדמה המבקרת את המים הופכת לחזקה יותר ועל כן השנה תהיה לחה מהרגיל. לסיכום - אופי מזג האוויר החריג האופייני לכול השנה.

ישנם חוקרים המסבירים את השוני המחזורי של מזג האויר הכלל שנתי בפרסציה ירחית-שמשית. כידוע לכולם, ציר הסיבוב של כדור הארץ אינו אנכי למסלול סיבובו סביב השמש אלא בעל נטיה. בזכות נטיה זו של ציר סיבוב כדור הארץ נוצרות עונות השנה. למרות שזוית ציר סיבוב כדור הארץ אינה משתנה, מיקומה משתנה עם השנים בתנועה מעגלית המכונה פרסציה ירחית-שמשית. משמעות הדבר היא שנקודות שיווי הסתיו והאביב אינן קבועות במקום אחד אלא נעות לאורך השנים בכיוון מערב. כלומר בכל שנה מתאחרים מועדי שיווי הסתיו והאביב.

תנועה מארחת/שולטת - חמש תנועות מבוססות על חמש הפאזות4 ומייצגות מצב קבוע ומחזורי של חמש עונות השנה בכל שנה. חמש עונות השנה הן: אביב (עץ), קיץ (אש), קיץ מאוחר (אדמה), סתיו (מתכת) וחורף (מים). מבחינת אופי אקלימי חמש התנועות מייצגות שינוי הקשור ברוח, חום, לחות, יובש וקור בהתאם לסדר חמש העונות. כלומר, רוח מאפיינת את האביב, חום מאפיין את הקיץ, לחות מאפיינת את הקיץ המאוחר, יובש מאפיין את הסתיו וקור מאפיין את החורף. תנועות מארחות משמשות לנו כנקודת היחוס ותנועה האורחת.

חמש התנועות המארחות מחלקות את השנה ל-5 קטעים בני 73 ימים. כל שנה מתחילה בתנועת העץ (צמיחה) ובתום תנועה זו באות 4 התנועות לפי סדר היצירה - אש, אדמה, מתכת ומים. לסיכום - אופי העונה כפי ש"אמור להיות" לאורך השנה.

נוטציה

תנועה אורחת - מחזור של חמש תנועות המשתנה משנה לשנה. תנועות אלו מחלקות את השנה ל-5 מקטעים בדומה לחמש התנועות המארחות ולמעשה מייצגות את החריגה מהצפוי על פי התנועות המארחות. יש הטוענים שחמש התנועות האורחות הינן למעשה השפעות של חמישה כוכבי לכת על כדור הארץ. עקב היותם כוכבי לכת משתנה השפעתם משנה לשנה. התנועה האורחת הראשונה (בתחילת השנה) זהה לתנועת השנה, למשל בשנת הארנב 2011 התנועה האורחת הראשונה היא מים בחוסר. לסיכום - אופי החריגה במזג האויר ביחס למה ש"אמור להיות".

חוקרים שונים טוענים שהשינוי אותו מתארות התנועות האורחות נובע בעצם מנוטציה של ציר סיבוב כדור הארץ. מעבר לעובדה שציר כדור הארץ נע במעגל (פרסציה ירחית-שמשית) אין מעגל זה חלק אלא קיימות בו תנודות. מעבר להשפעה של הנוטציה ישנה גם השפעה של מספר כוכבי-לכת במערכת השמש על ציר כדור הארץ ובכך נוצרת השפעה המכונה פרסציה פלנטרית.

סך כל הפרסציות והנוטציה יוצרים את מה שמכונה נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ. למרות ששינויים אלו בציר כדור הארץ נראים לנו מינורים הם אכן בעלי השפעה על האקלים, עונות השנה ומזג האויר. תורת התנועות והצ'י מנסה לחשב את השוני שנוצר עקב שינויים אלו ולזהות את ההשפעות על האדם.

לסיכום: הרפואה הסינית עוקבת וצופה שינויים חריגים בסביבה באמצעות חישוב מורכב המכונה תנועות וצ'י. הבנת החישוב כולו מאפשרת לזהות מבעוד מועד אילו איברים יהיו בחוסר בזמן הקרוב ואילו מחלות עשויות לפרוץ ואף לזהות נטיה לחוסר מולד. הבנה זו מסייעת באבחון מקור מחלות, סיוע בהחלמה מהן ואף הימנעות מחולי על ידי טיפוח הבריאות בהתאם לעונה. לפני שממהרים לבחון את החריגות הצפויות חשוב ראשית לשלוט ב"מה שאמור להיות" כלומר, קודם יש להכיר את המשותף ורק לאחר מכן אפשר לבחון את השוני.

טוב, עד כאן, רציתי תשובה קצרה ויצאה מגילה. אם יש לכם הערות, הארות או רעיונות שברצונכם לחלוק עימי הרגישו חופשי להגיב.

                                                                                                                                                                             

הערות

1. השם תנועות וצ'י (Yun Qi - 运气) הוא למעשה קיצור של חמש התנועות וששת הצ'י (Wu Yun Liu Qi - 五运六气). מאז סיום כתיבת הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב ועד שושלת סונג, שזה בקירוב 1000 שנה, ניטש ויכוח האם הפרקים העוסקים בתורת התנועות והצ'י אכן הופיעו בספר המקורי או שצורפו אליו מאוחר יותר. למעשה, עד היום לא נמצא פיתרון לויכוח זה ומחוסר הוכחות חותכות לכאן ולכאן נהוג להתיחס לפרקים זה כחלק מהקאנון.  

2. הקדמונים הסינים חישבו את הימים בכפולות של עשר אותן כינו גזעים. מכיוון שהסימניה הסינית המתארת יום זהה לסימניה המתארת את השמש2א ומכיוון שהשמש החמה מסמלת את היאנג והיאנג מסמל את השמיים על כן עשרת הגזעים מכונים גם עשרת גזעי השמיים. את השנה חילקו הסינית ל-12 חודשים ולכל חודש צירפו סימניה שהביעה את משמעות החודש. 12 הסימניות של חודשי השנה כונו ענפים. מכיוון שהחודש הסיני נקבע על פי מופע הלבנה ומכיוון שהלבנה סימלה את היין והיין מסמל את הארץ על כן עשרת הענפים מכונים גם שנים-עשר ענפי האדמה. שילובים שונים של ענפי האדמה וגזעי השמיים שימש את הסינים למיספור השנים, החודשים, הימים ושעות היממה.

2א. שמש - Ri - 日. סימניה שהינה ציור של השמש ומסמלת את היום.

3. חישוב התנועות בלבד או הצ'י בלבד יספק רק מחצית מהתשובה אותה אנו מחפשים. רק לאחר שהפקנו את כל הנתונים מחמש התנועות ומששת הצ'י אנו יכולים להחליט מי מהם מייצג את עיקר השינויים שנראה לאורך השנה. על סמך יחסי הפאזה של ענף האדמה השנתי והפאזה של גזע השמיים השנתי נוכל להחליט. האחד היוצר או מבקר את השני יהיה העיקרי המצביע על השינוי לאורך השנה. למשל שנת הארנב 2011: הפאזה של ענף האדמה השנתי (卯 mao) הוא מתכת. הפאזה של גזע השמיים השנתי (辛 xin) הוא מים. על פי התיאוריה של חמש הפאזות המתכת יוצרת את המים ועל כן עיקר השינוי לאורך השנה מושפע על ידי ענפי האדמה וששת הצ'י ולא על ידי חמשת התנועות.

4. חמש הפאזות (Wu Xing - 五行) - עץ, אש, אדמה, מתכת, מים. על חמש הפאזות ואופן היווצרותן אפשר לקרוא כאן.

5. עוד מידע על פרסציה ונוטציה