ליָאנג-צִ'י (הצ'י היאנגי שבגוף) תפקידים וביטויים שונים ואחד הבסיסיים שבהם הוא חום. על פי הרפואה הסינית האדם נברא כתוצאה מאיחוד של צ'י השמיים וצ'י האדמה. מכיוון שהאדם הינו חלק מהיקום הוא מושפע משינויים המתרחשים בטבע בין השמיים והארץ. בדומה לשינויים, המתחוללים במחזור עונות השנה בחום שבין השמיים והארץ ותנועתו פנימה אל תוככי האדמה וחזרה אל פניה, כך גם בגוף האדם מתחוללים שינויים בתנועת הצ'י היאנגי של הגוף. ברשומה על "ציר, סגירה ופתיחה" הסברתי על קצה המזלג על תנועת היאנג-צ'י בגופנו בכיוונים פנימה והחוצה והאחראיים על פתיחה וסגירה של שערי הכניסה והיציאה.
השנה הסינית החדשה נפתחת בעליה ראשונית בכמות היאנג צ'י ולכן ניתן להקבילה לערוץ שאו-יאנג (יאנג מועט) של רגל שמאל. בחודש השני גדלה כמות היאנג וניתן להקביל זאת לערוץ תאי-יאנג (יאנג רב) של רגל שמאל. יאנג צ'י מגיע לשיאו בחודשים הרביעי והחמישי ועל כן אפשר למצוא הקבלה לערוצי יאנג-מינג (יאנג בוהק) של רגל שמאל ורגל ימין.
בקאנון הסִוּוּג3 מפרש המחבר, גָ'אנג גִ'ינג-יוּאֶה4, פרק זה ומסביר שמפגש זה של שני שיאי יאנג בחודשים רביעי וחמישי (两阳相合为阳明) ואיחודם לכדי בוהק הוא מקור השם יאנג-מינג (יאנג בוהק). גם בחודשים תשיעי ועשירי ניתן לראות מפגש דומה אך במפגש זה נפגשים שני היין בשיאם. מפגש זה של שני שיאי יין (两阴交尽为厥阴) הינו המקור לשם ג'ואה-יין (שיא-יין).
כיצד כל זה משפיע עלינו?
מחזור התנועה של החום היאנגי של הגוף לאורך השנה הינו מצב פזיולוגי תקין. כאשר מחזור היציאה והכניסה מופיע שלא בתיאום עם תנועת החום שבין השמיים והארץ או כאשר הקור או החום שבמרכז רבים מהתקין, מופיעה מחלה.
חצי ראשון של השנה - יציאה והתפשטות
מחודש ראשון ועד חודש שישי יש מגמת יציאה של יאנג-צ'י אל השכבות השטחיות יותר של הגוף וכמותו בשכבות אלו גדלה בהדרגה. יציאה זו של הצ'י היאנגי וחומו לעבר חיצוניות הגוף מביאה להתמעטות בכמותו בתוככי הגוף והתקררות פנימית. מצב זה הינו המצב הפיזיולוגי התקין לתקופת הקיץ אך כאשר הוא מופיע בעונות אחרות הוא סממן לאי-סדירות בתנועת היאנג צ'י בגוף. כאשר אי סדירות זו מלווה בסממני מלאות בבטן, הקאות, חוסר תאבון, שלשולים ולעיתים אף כאב בטן, מכונה תופעה זו "מחלת תאי-יין". הטיפול הבסיסי בקור הנובע מחוסר חימום של יאנג-צ'י במרכז (טחול) כולל שימוש בצמחים חמים וחריפים כגון ג'ינגר, ג'ינסנג ושוש קרח על מנת לחמם ולחזק את צ'י המרכז.
במערב קיימת נטיה לשתות מי-קרח או מים קרים במהלך החום הלוהט של הקיץ. דווקא בתקופה זו יוצא היאנג-צ'י אל החיצון וכמותו במרכז (טחול-קיבה) מעטה מהרגיל. שתיית משקאות קרים בתקופה זו הינה בעצם הוספת קור על גבי קור שכבר שורר במרכז ועל כן יש נטיה לסבול מקור במרכז (מחלת תאי-יין) בעונות הקיץ. בסין לעומת זאת, גם בשיא החום נהוג לשתות משקה חם (לרב תה ירוק). בקיץ 1998 טיילתי בסין והתאמנתי בטאי-ג'י צ'ואן אצל מורה סינית. החום הרב היה מעיק וכולי הייתי מכוסה זיעה. לשמחתי הרבה המורה קראה לי לשבת לנוח ולשתות מים. פינטזתי בערגה על כוס מי-קרח שיצננו את החום הלוהט אך להפתעתי הרבה היא מזגה לי תה ירוק מהביל והתעקשה שאשתה אותו חם. רק לימים הבנתי את הסיבות למנהג מוזר זה ועד כמה הגישה של הרפואה הסינית מושרשת היטה בחברה הסינית.
בספרו של גָ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג5 על מחלות פתוגן חיצון6 מסביר המחבר שמחלת קור במרכז (מחלת תאי-יין) תיפתר מעצמה בזמן של ענפי האדמה - דזה, חאי, צ'ואו7 (Zi, Hai, Chou). ענפי אדמה אלו מקבילים לחודשים עשירי, אחד-עשר, שנים-עשר שהינם עונת החורף. במהלך עונת החורף היאנג-צ'י שב ומתכנס פנימה אל עבר מרכז הגוף ובכך למעשה מקל על הקור שבמרכז ומסייע בהחלמה. ג'וֹנג-גִ'ינג רומז למעשה במשפט זה על תנועת היאנג בגוף בהתאם לחודשי השנה.
חצי ראשון של השנה - יציאה והתפשטות
מחודש ראשון ועד חודש שישי יש מגמת יציאה של יאנג-צ'י אל השכבות השטחיות יותר של הגוף וכמותו בשכבות אלו גדלה בהדרגה. יציאה זו של הצ'י היאנגי וחומו לעבר חיצוניות הגוף מביאה להתמעטות בכמותו בתוככי הגוף והתקררות פנימית. מצב זה הינו המצב הפיזיולוגי התקין לתקופת הקיץ אך כאשר הוא מופיע בעונות אחרות הוא סממן לאי-סדירות בתנועת היאנג צ'י בגוף. כאשר אי סדירות זו מלווה בסממני מלאות בבטן, הקאות, חוסר תאבון, שלשולים ולעיתים אף כאב בטן, מכונה תופעה זו "מחלת תאי-יין". הטיפול הבסיסי בקור הנובע מחוסר חימום של יאנג-צ'י במרכז (טחול) כולל שימוש בצמחים חמים וחריפים כגון ג'ינגר, ג'ינסנג ושוש קרח על מנת לחמם ולחזק את צ'י המרכז.
 |
| חורף - קיץ |
בספרו של גָ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג5 על מחלות פתוגן חיצון6 מסביר המחבר שמחלת קור במרכז (מחלת תאי-יין) תיפתר מעצמה בזמן של ענפי האדמה - דזה, חאי, צ'ואו7 (Zi, Hai, Chou). ענפי אדמה אלו מקבילים לחודשים עשירי, אחד-עשר, שנים-עשר שהינם עונת החורף. במהלך עונת החורף היאנג-צ'י שב ומתכנס פנימה אל עבר מרכז הגוף ובכך למעשה מקל על הקור שבמרכז ומסייע בהחלמה. ג'וֹנג-גִ'ינג רומז למעשה במשפט זה על תנועת היאנג בגוף בהתאם לחודשי השנה.
חצי שני של השנה - התכנסות והתרכזות
מחודש שביעי ועד סוף השנה מגמת התנועה של היאנג-צ'י הופכת לתנועה פנימה אל עבר השכבות העמוקות יותר של הגוף וכמותו בשכבות אלו גדלה בהדרגה. התכנסות זו של הצ'י היאנגי וחומו לעבר פנים הגוף מביאה להתמעטות בכמותו בשכבות החיצוניות של הגוף והתקררותן. כאשר מצב זה נוצר שלא בעונתו או בליווי שם סממני אי נוחות או מחלה הוא מצביע על אי-סדירות בתנועת היאנג צ'י בגוף. דוגמא למחלה זו אפשר לראות בסינדרום חום כלוא8 אצל ילדים. סינדרום חום כלוא נוצר כאשר החום היאנגי נכלא בתוך פנים הגוף ואינו מצליח להתפרס אל קצוות הגוף. כליאה זו של החום מביאה להופעת סממני קור מזויף כגון קור של ארבע הגפיים ובמקביל הופעת חום במגע באזור הבטן והחזה, צמא, חוסר מנוחה ואף מילמול חסר שליטה. על ידי פיזור תקיעות הצ'י במרכז9 וקירור של החום10 ניתן לשחרר את החום ולהשיב את המערכת לאיזון.
למטפלים שביניינו חשוב לדעת שבמהלך חודשים אלו יש להמנע מדיקור בערוצים בהם היאנג-צ'י משגשג על מנת להמנע מפגיעה בשגשוגו. למשל במהלך חודש רביעי נמנע מדיקור של ערוץ יאנג-מינג של רגל ימין ובמהלך חודש שמיני נמנע מדיקור של ערוץ תאי-יין של רגל שמאל.
עוד נקודה שחשוב לשים אליה לב היא עומק הדיקור. קאנון השאלות הקשות11 מדגיש שכאשר היאנג צ'י יוצא החוצה יש לבצע דיקור שיטחי בלבד ואילו בחודשי החורף כאשר היאנג-צ'י מתכנס ונכנס פנימה רצוי לבצע דיקור עמוק יחסית. על כן במהלך חצי השנה הראשון של השנה (אביב וקיץ) נבצע דיקור שטחי ואילו בחצי השני של השנה (סתיו ואביב) נבצע דיקור עמוק יותר.
עוד נקודה שחשוב לשים אליה לב היא עומק הדיקור. קאנון השאלות הקשות11 מדגיש שכאשר היאנג צ'י יוצא החוצה יש לבצע דיקור שיטחי בלבד ואילו בחודשי החורף כאשר היאנג-צ'י מתכנס ונכנס פנימה רצוי לבצע דיקור עמוק יחסית. על כן במהלך חצי השנה הראשון של השנה (אביב וקיץ) נבצע דיקור שטחי ואילו בחצי השני של השנה (סתיו ואביב) נבצע דיקור עמוק יותר.
תרשים יחסיות היאנג צ'י לאורך השנה והקסגרמות המלוכה (אי ג'ינג)
אפשר לראות בתרשים משמאל, שכבר באמצע החורף (תכלת למטה), במועד היפוך החורף מופיע יאנג ראשוני בהקסגרמת המלוכה. אפשר לראות שקו יאנגי זה נמצא בתחתית ההקסגרמה היינית ומעליו 5 קווים יינים מקוטעים (בכחול). מועד זה הוא אמצע תקופת תאי-יאנג בה היאנג-צ'י של הטבע נמצא עמוק בתוך המים שבתוככי האדמה. זוהי נקודה בה הקור מתחיל לסגת.
בשלב הבא כאשר מופיע יאנג נוסף בתחתית הקסגרמת המלוכה, מזג האויר עובר מידי צ'י המים והקור (תאי יאנג) לידי צ'י השמיים של העץ והרוח (ג'ואה יין). בשלב זה מתחילה תנועה של היאנג מעומק האדמה לכיוון פני הקרקע. הופעת קו יאנג נוסף בהקסגרמות המלוכה מצביעה על שלב בו יין ויאנג הגיעו לשוויון ותחילתו של האביב בחודש הראשון של השנה. (את התרשים כולו אסביר כבר ברשומה אחרת)
על שכבות התרשים
במרכז - סמל שני הכלים (两仪图) יין ויאנג
היקף ראשון - 12 הקסגרמות המלוכה (十二辟卦) מוכרות גם בשם 十二消息
היקף שני - ששת הצ'י (מזג אויר) השולטים בעונה - צ'י מארח (主气)
היקף שלישי - 6 ערוצי רגל ימין ו-6 ערוצי רגל שמאל
היקף רביעי - כמות יין (כחול) ויאנג צ'י (אדום) בעונה. חץ שחור - רגל שמאל, חץ לבן - רגל ימין
היקף חמישי - 24 מקטעי העונות (二十四节气)
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
הערות
1. Yin Yang Xi Ri Yue - 陰 陽系日月 2. Ling Shu - 灵枢
3. Lei Jing - 类经
4. Zhang Jing Yue - 张景岳
5. Zhang Zhong Jing - 张仲景
6. Shang han lun - 伤寒论
7. 275条：太阴病，欲解时，从亥至丑上
8. 小儿热厥
9. Si Ni San
10. Liang Ge San, Bai Hu Tang, Da Cheng Qi Tang
8. 小儿热厥
9. Si Ni San
10. Liang Ge San, Bai Hu Tang, Da Cheng Qi Tang
11. Nan Jing - 难经
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה