דפים

יום שישי, 26 באוגוסט 2011

הדופק ברפואה הסינית - אבחון הדופק הרגיל

ברשומה קודמת הסברתי על אופיו של הדופק והקשר שבין הדם ברפואה הסינית ואופיו של הדופק. ברשומה זו ארחיב מעט על מבנה הדופק הרגיל ועל הנתונים אותם אנו אוספים במהלך אבחון הדופק.

דופק רגיל
למרות שיש דבר כזה "דופק רגיל" למעשה לאורך השנה הדופק אינו אחיד לחלוטין ומושפע מעונות השנה. למרות זאת ישנם מאפיינים בסיסיים המזוהים עם דופק רגיל או תקין. על הדופק להיות בעל קצב קבוע וסדיר כך שמשך הזמן העובר בין פעימה אחת לאחרת הינו קבוע. עליו להיות בעל רוחב תקין שאינו דק מדי או רחב מדי ושניתן יהיה לחוש אותו באותה עוצמה תקינה בכל שלושת העומקים הנבדקים.

על מנת שניתן יהיה להבין את השוני בין סוגי הדופק השונים, מלבד שרטוט הדפקים בשלושה מימדים, הוספתי טבלה המציגה את יחידות הכח שהדופק מייצר בכל אחד משלושת העומקים ותרשים חתך רוחב של מנת הדם בפעימת הדופק. העמודות של העומק בתרשים משמאל מציגות את שלוש הרמות בהן נבחן הדופק מרמה שטחית למעלה ועד רמה עמוקה למטה. יחידות הכח מצויינות בשני אופנים, מספר עמודות ועוצמת צבע. בצד שמאל אפשר לראות את רמת הצבע על פי מספר יחידות הכח. הרמה הנמוכה מכל היא 1 בה הצבע בהיר והרמה הגבוהה מכל היא 7 בה הצבע הוא אדום כהה. יש התאמה בין מספר היחידות ועוצמת הצבע האדום.

בחינת הדופק מבוצעת על ידי לחיצה של האצבעות על גבי שלושה אזורים שונים ובשלושה עומקים שונים. לחיצה קלה על העורק בוחנת את מצב הדופק בהיבט השטחי שלו ולחיצה חזקה יותר מאפשרת לבחון את הדופק בהיבט מרכזי והיבט עמוק. בתרשים משמאל אפשר לראות חתך רוחב של מנת דם בעורק ועוצמתה (חוזק הצבע האדום) בכל אחת מהרמות השונות.


אם נתיחס לעוצמה תקינה של הדופק כ-5 יחידות כח אזי אפשר לראות שדופק רגיל הינו בעל חמש יחידות כח בכל אחת משלוש רמות העומק. עובי מנת הדם תקין ואינה דקה או עבה מדי.






מה מחפשים באבחון דופק
מהירות הדופק - בוחן האם הדופק מהיר או איטי: למרות שהרופא המאבחן אינו יושב מול סטופר ומודד את קצב הלב בדקה הוא כן בודק את קצב פעימות הלב. נהוג לבחון את מספר פעימות הלב במהלך נשימה (שאיפה ונשיפה) אחת. קצב תקין הוא קצב של חמש פעימות במהלך נשימה אחת. כאשר מספר הפעימות במהלך הנשימה עולה לשש או שבע זהו סימן שהדופק מהיר מדי. כאשר קצב הפעימות במהלך נשימה אחת יורד לארבע ולעיתים אף פחות, זהו סימן לדופק איטי. כאשר יש חום בתוך הגוף הוא דוחף ומניע את הדם לזרום מהר יותר ועל כן הדופק יהיה מהיר מהרגיל. כאשר נוצר קור בגוף הקור יוצר כיווץ והקפאה של הזרימה ועל כן הדופק הופך לאיטי יותר. חשוב לזכור שבחינת הדופק חייבת להתבצע לאחר שהמטופל יושב רגוע ונינוח.

אורך הדופק - האם ניתן לחוש את הדופק בכל שלוש העמדות: הדופק נמדד בעזרת שלוש אצבעות המונחות על גבי העורק באיזור מפרק כף היד ואינו צריך להיות מורגש מעבר או מתחת לטווח זה. כאשר הדופק מורגש רק תחת שתי אצבעות ומטה הוא יחשב דופק קצר ואילו כאשר הוא מורגש מעבר לעמדות של שלוש האצבעות הוא יחשב דופק ארוך. 

עוצמת הדופק - האם הוא חזק או חלש: על הדופק להיות בעל עוצמה בינונית שווה בין שלושת רמות העומק. עוצמת הדופק מצביעה על בריאות הגוף ועוצמת החומרים החיוניים שלו כגון דם וצ׳י אך היא יכול להצביע גם על עוצמת פתוגן או מחלה שפלשו אל הגוף או נוצרו בתוך הגוף. כאשר הדופק חזק מהרגיל הוא מצביע לרב על כך שיש מצב של פתוגן חזק בגוף אשר נאבק בהגנות הגוף וגורם למחלה. כאשר הדופק חלש מהרגיל הוא מצביע על חולשה או חוסר של החומרים החיוניים בגוף ובעיקר חולשה של צ׳י. 

עובי הדופק - האם הדופק עבה לתחושה או דק: הדופק אמור למלא את העורק באופן אחיד שאינו נוטה למלאות יתר או דקיקות. מלאות ועובי הדופק נקבעת על סמך כמות הדם במנת הדם בדופק. כאשר יש חוסר דם או נוזלים בגוף הדבר יתבטא בדופק דק. כאשר יש עודף או פתוגן כגון חום בגוף הדופק יהיה רחב ועבה מהרגיל. 

חלקות הזרימה של הדופק - עד כמה זרימת הדם בעורק חלקה: כאשר בוחנים את הדופק ניתן לחוש את זרימתו בעורק. לפעמים ניתן לחוש דופק המרגיש כמו פנינה המתגלגלת בקלילות תחת האצבעות. דופק זה הוא סימן לכך שמנת הדם מחליקה בעורק בצורה חלקה מהרגיל. מצד שני קיים גם דופק המרגיש כמו חריקה של גיר על הלוח בצורה מחוספסת ותחושתו מתוארת על ידי הסינים כתחושת גילוף של במבוק (הסכין נבלמת בצוואר מקטעי הבמבוק) עם סכין חדה, דופק זה מצביע על הפרעה לזרימה החלקה של הדם בכלי הדם. 

שטחיות או עומק הדופק - באיזו רמת עומק הדופק חזק יותר: כאשר בודקים את הדופק אנו לחוצים על העורק בשלושה עומקים. כאשר עוצמת הדופק רבה יותר במגע קל בעורק מאשר בלחץ חזק מכונה דופק זה כ"דופק צף" על היותו שטחי. דופק שטחי מצביע על הימצאות מחלה ברמות שטחיות של הגוף, למשל על גבי העור בעת התקררות או על ציפה של הצ'י עקב חולשת היין המעגן אותו מטה. כאשר הדופק מרגיש חזק בעומק העורק יותר מאשר במגע עדין בשטחיותו אזי דופק זה יכונה "דופק שוקע" או "עמוק" והוא יצביע על כך שהמחלה נמצאת ברובד עמוק יחסית של הגוף, למשל באיברים הפנימיים או על חוסר של צ'י שאמור למשוך את הדופק מעלה.


רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745


כל הרשומות על הדופק
חלק א' - היווצרות הדופק
חלק ב' - אבחון הדופק הרגיל
חלק ג' - גורמי השפעה על הדופק וסוגי דפקים

יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

הדופק ברפואה הסינית - היווצרות הדופק

פעמים רבות כאשר אני בוחן דופק של מטופל אני נשאל מדוע אינני מסתכל על מחוגי השעון או האם אני סופר את מספר פעימות הלב במשך דקה. כאשר אני עונה, שכלל אינני סופר את מספר הפעימות, המטופלים תוהים ״לשם מה בוחנים את הדופק אם לא לשם בדיקת קצבו?״ התשובה לכך מעט ארוכה ומורכבת, מכיוון שעל פי הרפואה הסינית הדופק יכול לשקף מספר גדול מאד של תפקודי הגוף, איבריו וחומריו החיוניים (דם, צ׳י, נוזלים) ולא רק את קצב הפעימות.

ברשומה זו אנסה להבהיר במעט את אחת משתי שיטות האבחון החשובות ביותר אך גם הקשות ביותר ברפואה הסינית, אבחון דופק. השיטה השניה, אותה תיארתי באחת מרשומותיי הקודמות, היא אבחון לשון. שילוב של שתי שיטות אלו מספק לרופא המאבחן מידע רב על תפקוד הגוף ובעיקר על אי סדירויות בתפקודו התקין ברגע האבחון.

אופי והשפעות על הדופק
ההגדרה של הדופק המאובחן ברפואה כוללת בתוכה את קצב הדופק (מהירות וסדירות) אך גם את עובי הפעימה, אורכה, עוצמתה, היותה על פני השטח או נסתרת (עומק), האם היא מחליקה בקלילות בעורק או מתחככת בדופנותיו, אורך העורק בו ניתן לחוש את הדופק, האם הוא רך או נוקשה ועוד מספר תחושות שניתן להגדירן בעזרת דימויים בלבד (עור תוף, גבעול בצל וכדומה).

הדופק מושפע בעיקר משלושה גורמים - המשאבה השולחת את מנת הדם, מסלול התנועה של מנת הדם ואיכות מנת הדם. הדופק נוצר על ידי כיווץ של שריר הלב על כן קצב הכיווץ (מהירות), עוצמתו וסדירותו (מרווח קבוע בין פעימות) מצביעים לרב על מצבו של הלב. לאחר כיווץ של חדרי הלב נשלח הדם להפצה בגוף דרך עורקי הדם כך שגם לעורקים יש השפעה על פעימת הדופק. גמישות העורקים והיותם פתוחים או חסומים יכולה להשפיע על אופי פעימת הדופק. נפח מנת הדם הנשלחת בכל פעימה משפיע על עובי הפעימה, עוצמתה (התנגדותה ללחץ האצבעות במהלך חישת הדופק), היותה על פני השטח או חבויה עמוק בקרבת העצמות ומלאותה (אינה חלולה כגבעול הבצל).

מלבד שלושת הגורמים הללו ישנם גם גורמים סביבתיים שביכולתם להשפיע על הדופק. ראשית קיימת השפעה של עונות השנה על הדופק. השפעה זו קשורה בין היתר גם למזג האויר והטמפרטורות השוררות מחוץ לגוף. חום וקור משפיעים על כלי הדם ומביאים להרחבתם או התכווצותם בהתאם. כיווץ של כלי הדם יורגש כמתח ונוקשות של הדופק ואולי אף הצרה שלהם ואילו התרחבותם תורגש על ידי עובי הפעימה ורכות הדופק. מצב נפשי משפיע גם כן על כיווץ והתרחבות של כלי הדם. כאשר אדם נמצא בלחץ נפשי מתח שרירי הגוף גדל ומשפיע בין היתר על מתח העורקים.

הדם ופעימת הדופק
כאמור שפע או חוסר של דם במנת הדם שבפעימה משפיע על תחושת הדופק על כן חשוב להבין ממה מורכב הדם וההשפעות הישירות על מנת הדם בפעימה. בסוף הרשומה "תהליך היצירה של צ'י, דם ומודעות" תיארתי בכלליות את תהליך היווצרות הדם ואת הקשר ההדוק שבין הדם והצ'י. מכיוון שהדם נוצר מצ'י על כן כל פגיעה ביצור צ'י בגוף משפיעה על יצירת הדם וירידה בנפח הדם בדופק. גם פגיעה בנוזלי הגוף תביא לפגיעה בנפחו של הדם מכיוון שהדם נוצר משילוב בין צ'י (מזין) ונוזלי הגוף. אם כן אפשר לראות שעל ידי חישת הדופק ניתן לחוש את כמות הדם ובעיות הקשורות בייצור הדם, הצ'י ונוזלי הגוף.

מלבד השפעה של צ'י מזין ונוזלים על יצירת מנת הדם בדופק ישנן שתי השפעות נוספות של צ'י על הדופק. בקאנון הפנימי נאמר שהצ'י המזין זורם בתוך הדופק ואילו הצ'י המגן זורם מחוץ לדופק (למטה, תמונה שמאלית). מכיוון שאופיו של הצ'י המגן הוא כינוס פנימה ביכולתו למנוע זליגה של הדם אל מחוץ לכלי הדם. כח כינוס זה יוצר לחץ מבחוץ כלפי פנים על פני עורקי הדם ועל כן הדופק ירגיש הדוק. חולשה של צ'י בגוף מחלישה את הצ'י המגן וכח הכינוס נפגע, כך שהדופק ירגיש חלש ומפוזר. צ'י נוספים שמשתתפים בדופק הם צ'י החזה (Zong Qi) וצ'י הלב אשר דוחפים את הדם בתוך כלי הדם. חולשה בצ'י החזה או בצ'י הלב תתבטא בחולשה ביכולת הדחיפה של מנת הדם בדופק ועוצמת הפעימה תחלש.

מכיוון שכמו כל דבר ביקום גם בדם ישנם היבטים של יין ויאנג ניתן לזהות בדופק חוסר איזון בין שני היבטים מנוגדים ומשלימים אלו. היאנג שואף לעלות למעלה ובמצב תקין היין, השואף לרדת למטה, מאזן אותו ועל כן מנת הדם בדופק מאוזנת באמצע העורק. כאשר מופיעה חולשה באחד משני ההיבטים הללו הדם יטה לצד החזק. כך כאשר היבט היין נחלש יטה הדם לצוף מעלה והדופק יורגש במגע קל יחסית אך בלחץ רב על העורק הוא יעלם או יחלש. מצד שני כאשר יש חולשה של יאנג תשקע מנת הדם בדופק מטה והדופק לא יורגש במגע קל על גבי העורק אלא רק תחת לחץ. על סמך שוני זה בין עוצמת הדופק בהיבט שטחי לבין היבט עמוק ניתן לזהות חוסר איזון בין יין ויאנג.

כלי הדם בחתך רוחב - השפעות של יין, יאנג, צ'י מזין וצ'י מגן על דופן כלי הדם והדם בדופק


רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

                                                                                                            

יום שני, 8 באוגוסט 2011

איזון נפשי - טיפול בנפש ברפואה הסינית

בסוף השבוע נסעתי עם משפחתי לפארק שעשועים לבלות יום עם המשפחה. משום מה בבוקר התעוררתי עם תחושת מועקה בחזה ובחילה. אפשר לומר שהתחושה הזאת קצת הוציאה את האוויר מהמפרשים והורידה את החשק לצאת מהבית. בסופו של דבר החלטתי שלא לוותר על הנסיעה. במהלך ההמתנה בתור לרכבת ההרים התחבטתי עם עצמי אם כדאי לי לעלות על מה שנראה כמו בלנדר לאיברים הפנימיים כאשר אני כבר מרגיש כאילו יש לי בלגן בתוך הגוף. עצם החרדה מהצניחות הצפויות והלולאות הנחמדות רק הגבירה את התחושה הלא נעימה של המועקה בחזה ועליה של צ'י מורד מהקיבה. גם העמידה בתוך הארוך בשמש לא ממש הועילה.

דיוקנו של ג'אנג דזה-חה
בסופו של דבר הגיע תורי לעלות על הרכבת. התעודדתי במחשבה שעשרים שניות עוברות מהר מאד, לפחות תוך דקה אחת. בירידה מהרכבת כבר הרגשתי מעט יותר טוב. השיפור במצב שכנע אותי להמשיך למתקנים ידידותיים לא פחות, למשל ספינת הפיראטים שמטלטלת את הגוף קדימה ואחורה ואף בכמה לולאות שלא לדבר על רכבת ההרים הגדולה שאמנם לא הייתה קיימת בסין העתיקה אבל בהחלט הייתה יכולה להיות סוג של עינוי סיני עתיק.

להפתעתי הרבה בכל פעם שירדתי מאחד ממתקני בחישת האיברים הרגשתי קצת יותר טוב. עד שלבסוף הכל השתחרר כאילו לא היה דבר. ניסיתי להבין מדוע הופיע שיפור בתחושת המועקה ועליית צ'י הקיבה דווקא לאחר מתקני האימה ואז ברגע של בהירות מחשבתית, נזכרתי בסיפור מקרה ששמעתי בזמן לימודי בסין. בשיעור של אסכולות ברפואה הסינית למדנו על ראש "אסכולת תקיפת פתוגן1", ג'אנג דזה-חה2 (נקרא גם ג'אנג צ'ונג-ג'נג3 1151-1231) אשר טיפל באישה, שסבלה מנדודי שינה עקב חרדות, בצורה יצירתית. תרגום סיפור המקרה מספרו של ג'אנג זדה-חה "חובות הקונפוציאנים להוריהם4":

נדודי שינה
"אישה ממשפחה אמידה סבלה מחרדות, כבר שנתים עם נדודי שינה, אף תרופה לא רפאתה. בעלה פנה אל ג'אנג (דזה חה) בבקשה למרפא. ג'אנג אמר: הדופק בשתי הידיים מתון (איטי), זה סימן שהטחול נפגע, הטחול אחראי על חשיבה ושיקול. קבע עם בעלה לגרות אותה עם כעס, לקחת תשלום רב, לשתות אלכוהול בביתם במשך מספר ימים, ולבסוף לעזוב מבלי לעשות שום טיפול. האישה רתחה מזעם וזיעה יצאה, כך לאורך כל הלילה עד שהתעייפה והלכה לישון. כך שמונה או תשעה ימים אינה מתעוררת בבקרים, החלה להכניס מזון והדופק מאוזן."

אפשר לראות שג'אנג דזה-חה אבחן את שורש הבעיה וזיהה את האיבר הקשור במצב הנפשי ואשר יצא מאיזון. הוא בחר להשתמש בחמש הפאזות על מנת להשיב את מערכת יחסי הגומלין שבין האיברים הפנימיים לאיזון ובריאות. במקום לטפל באיבר שיצא מאיזון על ידי דיקור או צמחי מרפא הוא בחר לטפל במצב נפשי (חרדה) בעזרת גרימת מצב נפשי (כעס) באיבר הכבד המבקר את תפקוד הטחול שיצא מאיזון. כמובן שלא בכל מצב נפשי ניתן לטפל באופן זה ולמעשה במקרה זה מדובר במצב נפשי מאד מוגדר ובאבחון מדויק מאד מצד הרופא המטפל. מעניין לחוות בגוף ראשון את ההשפעה של מצב נפשי אחד על מצב נפשי אחר ואת ההשפעה של רגש כלשהו על תנועת הצ'י בגוף (ירידה, עליה, היקשרות ופיזור).



סימולטור אימונים לפיראט מתלמד

                                                                                                                                                                 

הערות
1. Gong Xie Pai 攻邪派
2. Zhang Zi He 张子和
3. Zhang Cong Zheng 张从正
4. Ru Men Shi Qin 儒门事亲