דפים

יום שבת, 17 בספטמבר 2011

אירוע מוחי - גורמים והתפתחות המחלה על פי הרפואה הסינית

ברשומה הקודמת על אירוע מוחי פירטתי על התפתחות התיאוריה הדנה באירוע מוחי וגורמיו לאורך ההיסטוריה הסינית. כמו כן הסברתי על משמעות השם הסיני לאירוע מוחי, "התקפת רוח", המתאר למעשה את הגורם העיקרי להופעה של אירוע מוחי. ברשומה זו אתרכז בעיקר בגורמים השונים מבחינת אורח חיים, אשר עשוים בסופו של דבר להיות קשורים להתפתחות של אירוע מוחי והתהליכים המתרחשים מיד לאחר ההתקף.

גורמי מחלה ואופן התפתחותה
ישנם מספר גורמים העשויים להוביל לחוסר איזון של הגוף ונטיה להופעת אירוע מוחי. זיהוי של הגורם שהוביל להתפתחות של אירוע מוחי יכולה לאפשר לנו לשנות הרגלים ולמנוע הישנות המקרה. בין גורמים אלו אפשר למצוא גם מצב נפשי (מצב רוח), תזונה, חוסן גופני והשפעות חיצוניות כגון פתוגנים או חבלות. הגורמים העיקריים הם: דאגה, חשיבת יתר (מחשבות אובססיביות וחרדה), כעס, רוגז, זלילה ושתיב מרובה של משקאות אלכוהולים, התשה גופנית (פעילות יתר או העדר פעילות), מין רב, גירוי של פתוגן חיצוני. גורמים אלו מובילים לחוסר איזון בין יין ויאנג בכליות, בכבד ובלב.

חוסר איזון זה בין יין ויאנג מתבטא באופן הבא: חוסר יין ועודף יחסי (ביחס ליין שחסר) של יאנג (בתמונה משמאל) ומצב של פגיעה בזרימת צ'י ודם. מצב של חוסר יין מביא לכך שהיאנג הופך אוטומטית לרב ממנו ועקב כך לעליית יאנג מעלה ויצירת רוח פנימית עקב תנועה זו. רוח זו עשויה להוביל עימה ליחה ואש ולהטריד את פתחי החישה (5 החושים) דרכם מתקשרת הנפש עם העולם שבחוץ. חסימה של הפתחים מסתירה את הנפש בפנים (בדומה לכיסוי) כך שאין ביכולתה לכוון ולהוליך את הצ'י בזרימתו בגוף ולאפשר תפקוד תקין של הגוף. במקרה של נזק מצטבר לאורך זמן מדובר למעשה בזרימת דם וצ'י שאינה סדירה אליה מתלווה ליחה עכורה ויחדיו הם עולים מעלה וחוסמים את פתחי החישה.

בנוסף, פגיעה פיזית חיצונית יכולה לגרום לתנועה לא סדירה של צ'י ודם השועטים מעלה לקודקוד והמח ומביאים לסגירת פתחי החישה. כתוצאה מחסימה וסגירה של פתחי החישה הנפש נסתרת ואינה מדריכה את הצ'י בתנועתו בגוף. סממנים עיקריים לפגיעה בפיקודה של הנפש על הגוף כוללים סטייה של העין והפה ושיתוק של חצי מהגוף. לאורך זמן, ומכיוון שהצ'י אינו מוליך דם בגוף, נוצר מצב של חוסר הזנה של השרירים והגידים ומופיע ניוון בגפיים, קשיון שרירים, עוויתות, נימול וחוסר תחושה, סחרחורות, ורטיגו וחולשה ברגליים עם חוסר יציבות. במצבים חמורים יופיעו אף סממנים כגון איבוד הכרה פתאומי, בלבול ולאורך זמן הנפש מתפזרת ונוצר שיטיון.


הגורמים לחסימה של פתחי החישה והסתרת הנפש במהלך אירוע מוחי
 


התפתחות המחלה לאחר אירוע מוחי
בשלב האקוטי רוח פנימית נושבת, נושאת עימה פתוגן פנימה וחוסמת את פתחי החישה. חסימה זו של פתחי החישה משפיעה על כניסה-יציאה ופיזור של  צ'י הנפש, הפתחים נחסמים והנפש חבויה ונסתרת. הנפש אינה יכולה להנחות ולכוון את הצ'י, ערוצי הזרימה כבר אינם פתוחים לתנועה חלקה. לאחר שלב זה נוצר אחד משני המצבים הבאים:
  1. הפתחים שנסגרו נפתחו מחדש אך הנפש מאבדת את יכולתה לתפקד באופן תקין. פתחים סגורים ונפש חבויה מצביע על מצב בו פתחי התקשורת של פנים הגוף עם העולם החיצון נחסמים זמנית על ידי פתוגן ותקשורת הנפש עם העולם נפגעת, חלק מתפקודי המח נפגעים זמנית ובהירות הנפש מאבדת יכולתה להתפזר ולהתפרש. מבחינת סימפטומים: סחרחורות, ורטיגו, עילפון לזמן קצר, דיבור מקוטע או קשיי דיבור, גפיים עייפות חסרות כוח ושרירים דואבים וכד' ולרב מצביעים על מחלת מח ככשל תפקודי או שלב אקוטי של שבץ מוחי ותחילת שלב החלמה.
  2. פתחי התקשורת נסגרו לתקופה ממושכת והנפש ניזוקה. סגירה ממושכת של פתחי התקשורת מביא לכך שתמצית הכליות מתרוקנת, ים הלשד אינו מספיק, ערוץ-דו (מפקח) מתנוון ונחלש והנפש המקורית ניזוקה. נפש הלב (הדעת) לא יכולה לחזור לצלילותה. הפתחים סגורים והנפש מפוזרת. הנפש מגושמת יין ויאנג חסרי איזון. סימפטומים: חוסר הכרה ממושך, התדרדרות של התפקוד השכלי, שיתוק ממושך של הגפיים המאופיין ברפיון והתנוונות של השרירים או עוויתות והתקשות שלהם.

לסיכום: מבחינה פיזיולוגית יש קשר הדוק בין מרכיבים אלו הנפש, המח, הלב, הכליות וערוץ מפקח ובתקופת החלמה ושיקום הינם בעלי קשר הדוק לפתולוגיה.

ברשומה הבאה על אירוע מוחי אני מפרט על טכניקת הדיקור, שהפכה לחוד החנית של הרפואה הסינית, והשיטה הנפוצה ביותר כיום בסין לשיקום מאירוע מוחי - "הערת המח ופתיחת פתחי חישה". לא בכדי הפכה שיטה זו לנפוצה ביותר בסין, יעילותה הרבה בשיקום ומניעה של אירוע מוחי בבתי החולים בסין, ביחס לשיטות שנפוצו עד היום, הוכיחה את חשיבותה הרבה לטיפול בשבץ.


רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

2 תגובות:

  1. תודה ניצן, זו היתה רשומה מאוד מעניינת. תהיתי בהקשר לדבריך - מה צריכה להיות "רמת" ההפרזה בשתיית אלכוהול או ההגזמה בקיום יחסי מין? האם מדובר בפעילות מופרזת ממושכת של כמה ימים, שבועות, חודשים, שנים? או שאולי זה יותר תלוי בנטיות והרגישויות של האדם עצמו?

    השבמחק
  2. ההגזמה וההפרזה משתנות מאדם לאדם, אבל יש ברפואה הסינית התיחסות לכמות יחסי המין המירביים בשלבים שונים של החיים. בעיקרון מדובר על חריגה ממושכת רבת שנים המזיקה לגוף או שתיה בכמות רבה לאורך שנים. בהחלט יש קשר לנטיות ורגישויות של האדם (מה שמכונה קונסטיטוציה או תכונות מולדות) והסיכויים לחלות. כמו כן פעילות גופנית המטיבה עם בריאות הגוף, הימנעות ממתח נפשי ותזונה בריאה יכולות להקטין את הסיכויים לחולי.

    השבמחק