יום שבת, 23 באפריל 2011

מים זורמים אינם נרקבים, ציר הדלת אינו מְתֻלָּע, תנועה!

האבולוציה של האדם החושב?

"מי צריך את כאב הראש הזה ספורט, כל היום עבדתי במשרד וסוף סוף יש לי קצת זמן לנוח ולגלוש באינטרנט". האם התמכרנו לישיבה מול המחשב? כל הרשתות החברתיות האלו ומשחקי המחשב, מה עם לצאת קצת החוצה ולהזיז קצת את הגוף. אחד הדברים ששמתי אליו לב בקליניקה שלי הוא שרבים מהמטופלים סובלים מבעיות שנגרמות עקב חוסר תנועה של הגוף. ישיבה ממושכת מול המחשב או מול שולחן יכולה להביא לנזק לעמוד השדרה, כאבי צוואר, כאבי כתפיים, כאבים במפרק היד המפעילה את העכבר ואף יובש בעיניים.

כולנו יודעים שהתשה של הגוף הנגרמת עקב פעילות פיזית מוגזמת יכולה לגרום להופעת מחלות. לכל חומר ביקום יש נקודת בה הוא מתחיל להינזק עקב עומס ממושך "עייפות חומר". מלבד עייפות החומר עקב פעילות גופנית מאומצת או שאינה במידה ישנו מצב הפוך אותו נוטים לשכוח, התשה של הגוף כתוצאה מחוסר פעילות גופנית. הרפואה הסינית מאבחנת ארבעה סוגי התשה של הגוף הגורמים למחלה:

  1. התשה פיזית – פעילות גופנית ממושכת מכלה צ'י. סימפטומים: חוסר חשק לדבר, עייפות הגפיים, תשישות נפשית.
  2. התשת הנפש - חשיבה ומאמץ מרובה של המח יכולים להוביל לפגיעה בצ'י הטחול ודם הלב. סימפטומים: דפיקות לב, שיכחה, נדודי שינה, חלומות מרובים, חוסר תאבון, נפיחות בבטן ושלשולים.
  3. התשה ביחסי מין - חוסר איזון בכמות יחסי המין מביאים לפגיעה בתמצית הכליות. סימפטומים: כאבי ברכיים, סחרחורות, צפצופי אוזניים, פליטת  זרע, אין אונות, מחזור לא סדיר, אי פריון.
  4. התשה בעקבות חוסר פעילות גופנית (逸) - מוביל לחולשת הגוף והפרעות בזרימת צ'י ודם. מחלות של סטאגניאת דם וצ'י.



מים זורמים אינם נרקבים, ציר הדלת אינו מְתֻלָּע, תנועה!

בסינית יש משפט "מים זורמים אינם נרקבים, ציר הדלת אינו מְתֻלָּע, תנועה!". אנחנו יודעים שרק מים זורמים ניתן לשתות כי מים עומדים הופכים מתעפשים. תולעים מתיישבות בדלת אך לא בציר שלה מכיוון שהוא תמיד בתנועה. למשפט הזה יש גם המשך "גם תמצית וצ'י מתנהגים כך, המבנה אינו נע ועל כן התמצית אינה זורמת, התמצית אינה זורמת אזי הצ'י נתקע". בדומה למים וציר הדלת גם התמצית והצ'י של גופנו מתנהגים כך. כאשר יש אין תנועה של הגוף, התמצית אינה מופצת אל האיברים הפנימיים והגפיים ובעקבות זאת גם הצ'י מפסיק לנוע וזרימתו נעצרת. מכיוון שהצ'י הוא הכח המניע של הדם אזי גם הדם נעצר מזרימתו ומופיעות חסימות של דם ומחלות.


גם תמצית וצ'י מתנהגים כך, המבנה אינו נע ועל כן התמצית אינה זורמת, התמצית אינה זורמת אזי הצ'י נתקע

אתם יכולים להכין ניסוי פשוט מאד בבית ולראות מה נגרם עקב חוסר תנועה. המיסו מרק נמס בתוך כוס מים רותחים וערבבו עד שהאבקה נמסה לחלוטין ומרקם המרק אחיד. הניחו את כוס המרק על השיש והניחו לה לנוח למשך מספר שעות ואז שובו לבחון אותה. בבחינה של מרקם המרק אפשר לראות שיש שקיעה של מרכיביו אל תחתית הכוס ונוצר שם משקע. אותו הדבר קורה בנוזלים אחרים למשל בדלק ובשמן שבמכונית. כאשר אנו יוצאים מהארץ לתקופה ארוכה ויודעים שהרכב יעמוד במקום במשך זמן רב, אנו לרב מבקשים מקרוב משפחה או חבר להתניע את הרכב כל כמה זמן. אם הרכב עומד ללא תנועה למשך זמן רב נוצרים משקעים במיכל הדלק ובמערכות המשתמשות בנוזלים שונים וכתוצאה מכך נוצרות סתימות במערכות השונות. חלקים שהיו מכוסים בשמן מתייבשים ומאבדים את הסיכוך שלהם. הגומיות מתייבשות מכיוון שאינן בתנועה ומיתפוררות כך שאינן יכולות לאטום כראוי והרכב למעשה מתקלקל למרות שלא עשינו בו שום שימוש. דווקא הנעה של המנוע מזרימה ברכב חיים חדשים ויוצרת תנועה בחלקיו השונים.

תרגול טאי ג'י צ'ואן בפארק הירקון
מבחינת גוף האדם, צ'י ודם הם הדלק והשמן הזורמים בצנרת של הגוף, הלא היא רשת הערוצים וכלי הדם. בדומה למכונית, העומדת ללא תנועה למשך זמן רב וכתוצאה מכך מתקלקלת, כך גם תפקודו של גוף האדם נפגע עקב חוסר תנועה. חוסר התנועה יוצר האטה בזרימה של הצ'י והדם בעורקים, הערוצים ומחוצה להם עד כדי הצטברותם והתגבשותם לכדי חסימה בזרימה. חסימה בזרימה יכולה להביא לכאב ואף לפגיעה באספקה של תזונה לאיברים ולפגיעה בתפקודם והופעת מחלה.

אז איזו סוג של תנועה כדאי לנו לעשות? לא לכולנו מתאים לצאת לריצה ולרכוב על אופניים בכבישי הארץ זה סוג של רולטה רוסית, בריכת השחיה קרה מדי בחורף והליכה מסוכנת בלילה. אני אישית אוהב לתרגל צ'י גונג (מיומנות פנימית) וטאי ג'י צ'ואן. רב סוגי הצ'י גונג אינם מאמצים את הגוף יתר על המידה וניתנים לתרגול כמעט בכל מקום. הרומן שלי עם הצ'י גונג התחיל בסין, למרות שמספר שנים לפני שהגעתי לסין כבר תרגלתי צ'י גונג, אבל את עיקר המיומנות והתובנות רכשתי ממאסטר ג'ואו במהלך לימודי בסין.

מדוע אני מחשיב כל כך את תרגול הצי' גונג לשיפור זרימת הדם והצ'י? נסיוני הראה לי שתרגול זה, למרות היותו רגוע ושליו, יעיל מאד בשיפור זרימת הדם לפריפריה והסרת חסימות הנוצרות מכיווץ שרירים ומתח נפשי, בכמה מונים יותר מאשר תרגול מאומץ. מאז שאני זוכר את עצמי תמיד סבלתי מידיים קרות. כאשר הגעתי ללמוד רפואה סינית בצפון סין (טיאנג'ין), בה הטמפרטורות בחורף יכולות להגיע עד 15- מעלות ומזג אויר מושלג, גיליתי שהקור בכפות הידיים רק מחמיר. באותה תקופה התחלתי להשקיע בתרגול הצ'י גונג שעד כה תרגלתי רק פעם בכמה זמן. התחלתי לתרגל על בסיס יומי וכתלמיד אישי של מאסטר ג'ואו כחלק מאימוני אמנויות לחימה. אחד השינויים הגדולים והמשמעותיים ביותר שחשתי היא התחממות הידיים בזמן התרגול ובעיקר בתקופת החורף.

כאשר שאלתי את מאסטר ג'ואו לפשר הדבר הוא הסביר, שתרגול הצ'י גונג מחזק את הצ'י של הגוף ופותח את נימי הדם הדקיקים שבקצות הגפיים ומשפר את זרימת דם לאזור. יחד עם הגעת הדם לקצוות הגיע גם החום. מאוחר יותר התברר לי, שהתחממות הגפיים בעקבות תרגול צ'י גונג היא סממן חשוב לדרגת ההתקדמות בתרגול, כאשר זה מופיע בקור של 15 מעלות מתחת לאפס זה סימן לשיפור רב.

פיסול בשלג של חורף בטיאנג'ין
עם הזמן התחממות הידיים הופיעה גם ללא תרגול אלא רק על סמך מחשבה על תרגול. הייתי יושב על ספסל באוניברסיטה ומנסה לשחזר במוחי תרגיל חדש שלמדתי ונוכחתי לגלות שהידיים שלי מתחממות. זכור לי חורף אחד בו כמויות גדולות של שלג נערמו ברחבת האוניברסיטה. חברתי התעקשה לצאת ולהכין איש שלג. מכיוון שהכפפות היו עבות ומסורבלות ולא אפשרו לי לסתת את הפסל בחופשיות בחרתי להסירן. לאחר מספר דקות של סיתות הן הפכו לחסרות תחושה ונאלצתי להפסיק לדקה או שתיים. לפתע הרגשתי שכפות הידים בוערות, הסתכלתי עליהן וגיליתי שהן אדומות והתחושה חזרה אליהן. המהירות בה החום חזר אליהן הדהימה אותי. עם ידיים חמות חזרתי לסתת את פסל השלג. חברתי הנציחה את הרגע בתמונה המצורפת.

אני תולה את היכולת לשפר את זרימת הדם בגוף בזמן התרגול לשימוש בכוונה. השפעתה של הכוונה על זרימת הצ'י והדם מתחזקת בעקבות התרגול. שחרור המתח הנפשי והיכולת להרפות מתח מיותר מהשרירים (ובעיקר באיזור הכתפיים) באופן מודע מאפשר להרחיב את כלי הדם ולשפר את זרימת הדם בגוף כולו ובפריפריה. נקודת יתרון נוספת היא העובדה שבמהלך התרגול עולה גם עוצמת הכיווץ של שרירי הלב. באחד מהשיעורים של  דיאגנוזה מערבית למדנו כיצד לחבר את מכשיר הא.ק.ג ולבחון את תפקוד הלב. כאשר הגיע תורי להיבדק ביצעתי תרגול מקדים של צ'י גונג ומדיטציה. לאורך הבדיקה נשארתי באותו מצב ולאחריו בחנתי את התרשים שהתקבל. גם חברי לכיתה בחנו את התרשימים שקיבלו ואף ניגשו למורה לשמוע את דעתו. לאחר בחינה קצרה של התרשימים הראה מורי לכמה מהתלמידים את התרשים שלי כדוגמא טובה לכיווץ שרירי חדרי הלב בעצמה נכונה.

אני יודע שיש עוד דוגמאות רבות להשפעות מטיבות עם הבריאות אבל קצרה היריעה מלהכיל את כולן ולכן אסתפק בשתיים שציינתי. בסופו של דבר, לא חשוב אם תבחרו לתרגל צ'י גונג, טאי ג'י או כל תנועה אחרת, זיכרו שהבריאות מושפעת מתנועה המבוצעת במידה, לא יותר מדי אך גם לא מעט מדי.

טוב, ישבתי יותר מדי זמן מול המחשב, הגיע הזמן לצאת ולתרגל נתראה בשבוע הבא.


הדגמה של אחת מתנועות צי גונג "שמונה פיסות המשי".

2 תגובות:

  1. נפלא. יש לי חבר שלא פגשתי כבר שנים רבות. קוראים לו חזי. חזי בכל בוקר יוצא להליכה קלילה ביותר. הליכה איטית של רבע שעה או עשרים דקות בערך. כמעט תמיד הוא לוקח איתו לדרך גם פרי הדר או תפוח. משהו עגול. הוא תוך כדי הליכה, נהנה להריח את הפרחים, להביט בעצים, באנשים (לחייך ולהגיד להם בוקר טוב), בשמיים, בעננים, בציפורים, בקיצור להגיד בוקר טוב לחיים עצמם, תוך תנועה, תוך משחק מתמיד עם הפרי העגול, אותו הוא מסובב, מעביר מיד ליד... נזכרתי בו כשקראתי את המאמר היפה שלך. חזי הוא מורה לשיטת אלכסנדר שחי רוב הזמן ביפן ובשוויצריה, והוא מאוד מאוד מעריך את האמנויות הסיניות והיפניות. יחי התנועה, ויחי אנשים שכמוך שמעודדים זאת במילים אלו.

    השבמחק
  2. אין ספק שהפעילות הגופנית היא האופן המרכזי בו חיינו כיום שונים מחייהם של אבות-אבותינו, ואבדן הקשר הזה אל הגוף והטבע שלנו פוגע בבריאותנו.

    השבמחק