התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות

לפני מספר שנים נתקלתי לראשונה בתיאור שיטתי של תנועה מחזורית ומעגלית כפי שהיא באה לידי ביטוי ברפואה הסינית. רעיון התנועה המחזורית קיים ברפואה הסינית כבר כמה אלפי שנים, אך רעיון זה הוצג תמיד בכלליות. בעקבות התיאורים המרתקים שמצאתי בספר התחלתי לחקור אחר מקורות הספר ומחברו ולחפש חומרים דומים ברפואה הסינית. החקירה הוליכה אותי למספר כתבים שהשפיעו מאד על הבנתי את הרפואה הסינית והפנו אותי למספר כיווני חקירה חדשים, אשר את חלקם שטחתי ברשומות הקודמות, ובינייהם התנועה המעגלית של הרפואה הסינית הקדומה ודיון על פגיעת פתוגן בחיצון על פי אסכולת התנועות והצ'י.

אותו ספר, שהתחיל את החיפוש הנרחב אחר התנועה המעגלית של הרפואה הסינית, אמנם תיאר בקצרה את התנועה המעגלית ביקום ובאדם, אך למעשה התמקד בנסיון הקליני של הרופא מַה רוּי-טִינג (1903-1997) ביישום תיאוריה זו בקליניקה. לאחר הצגה ראשונית של התיאוריה המעגלית, שוטח הרופא את הפתומכניזם של מספר מחלות ואופן הטיפול בהן על פי תיאוריה זו. כאשר חיפשתי אחר הרקע של דר' מַה רוּי-טִינג התברר לי שהינו דור חמישי וממשיך דרך של רופא הקיסר חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ (1705-1758). באותו זמן עדיין לא הכרתי את פועלו של חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ, למען האמת אפילו לא הכרתי את שמו ולכן חיפשתי לראות האם השאיר אחריו כתבים רפואיים. לשמחתי הרבה הסתבר, שחוּאֲנג יוּאֱן-יוּ חיבר למעלה מעשרה ספרים, אשר המעניין מכולם נקרא הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים. ספר זה, אשר את הפרק הראשון שלו המתאר את מקור התנועה המעגלית ביקום תרגמתי ופרסמתי ברשומה "בראשית", שוטח באופן שיטתי את משנתו על התנועה המעגלית כפי שהיא באה לידי ביטוי ביקום ובאדם בדגש על תפקוד האיברים, צ'י ודם, יין ויאנג וביטוי של ששת הצ'י ביקום ובאדם. ספר זה היה המקור לתיאורים המופיעים בספר שחיבר מַה רוּי-טִינג כמה מאות שנים מאוחר יותר.

חיפוש אחר חומר נוסף העוסק בתנועה המעגלית הוביל אותי אל כתביו של רופא קיסר נוסף, פֳּנג דְֶזה-אִי (1871-1949), אשר חיבר את הספר התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה (במקור - חקר השיטתיות של הרפואה הסינית העתיקה). למרות שפֳּנג דְֶזה-אִי אינו שייך ישירות לשושלת הרופאים מבית מדרשו של חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ הוא בהחלט הושפע מכתביו ובמידה מסויימת לקח את התיאוריה המעגלית המוצגת בהם ופיתח אותה לשלב הבא. בספרו, מציג פֳּנג דְֶזה-אִי לראשונה תרשימים בסיסיים של התנועה המעגלית ומנמק את דבריו על בסיס משמעות שש עונות השנה, שמות 24 מקטעי צ'י השנה וחמש התנועות.

התפתחות התיאוריה המעגלית

התיאוריה המעגלית החלה למעשה בנקודה בה הצמד טחול-קיבה החל לקבל חשיבות גדולה מהרגיל. בתקופת שושלות גִ'ין-יוּאֳן, טען לִיוּ וַואן-סוּ שטחול-קיבה הוא ציר הקיום של האדם. הוא טען שיש לתת לטחול-קיבה חשיבות רבה מכיוון ש"הקאנון אומר: הציר האלוהי של החי נמצא במרכז, לכן מזון נכנס לקיבה והטחול משנה וטוחן אותו, מפיץ ומתמיר את חמשת הטעמים, לשם הזנת צ׳י חמשת איברי הדזאנג, ומטפח ומפרה את כל השלד. חַזֶּק את השורש, אזי המים והגרעין שבקיבה מלחלחים את הכול".

לִי דוֹנג-יוּאֳן המשיך את הכיוון שהתחיל לִיוּ וַואן-סוּ והגדיל לעשות כאשר הרחיב את התיאוריה העוסקת באיברי האדמה ואף נתן להם חשיבות רבה ממה שהיה נהוג עד תקופתו. למרות שלִי דוֹנג-יוּאֳן מיקם את טחול-קיבה במרכז בין כל האיברים, רק 450 שנים מאוחר יותר חיבר חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ את הכל על בסיס הקאנון הפנימי, חמש התנועות וששת הצ'י ודיון על פגיעת פתוגן חיצון לתיאוריה מעגלית אחידה.

בין הרופאים החשובים שהושפעו מהתיאוריה שהציג חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ אפשר למצוא את גֶ'נג צִ'ין-אַן ואת פֳּנג דְֶזה-אִי. פֳּנג דְֶזה-אִי שהיה רופא הקיסר בתקופת שושלת צ'ינג, הוסיף פירוט על שינויים בטבע המתחוללים ב-24 מקטעי העונות וניתוח פרטני של מרשמים קלאסיים, רפואת ילדים, מחלות נפוצות, דיון על פגיעת פתוגן בחיצון ונקודות חיוניות מארון הזהב על פי התיאוריה המעגלית. גֶ'נג צִ'ין-אַן לעומת זאת, הגיע מרקע של אסכולת האש (חיזוק אש המקור נ.א) והיה בעל חיבה יתרה לספר התמורות. השפעות אלו הוליכו אותו דווקא לכיוון של ניתוח המעגל על פי שמונה ההקסגרמות בדגש על אש-לב ומים-כליות ככח המניע מאחורי התנועה המעגלית בשונה מפֳּנג דְֶזה-אִי ששם דגש דווקא על טחול-קיבה כציר התנועה .

עיקרי הגישות והתפתחות התנועה המעגלית

לִי דוֹנג-יוּאֳן

בספרו דיון על טחול-קיבה הדגיש את חשיבות הטחול והקיבה כשורש הבריאות. יכולות ההתמרה והשינוע של הצמד טחול-קיבה הוא המעיין ממנו נובע הצ'י המקורי, פגיעה בטחול-קיבה תביא להיווצרות של מחלה. לִי דוֹנג-יוּאֳן השתמש בדימויים מהטבע על מנת להסביר את הפיזיולוגיה של טחול קיבה: צ'י השמיים אחראי ומשפיע על החצי הראשון של השנה ויוצר תנועה של עליה וציפה. צ'י האדמה הוא אחראי על החצי השני של השנה ויוצר תנועה של ירידה ושקיעה. באביב הצ'י של שאו-יאנג מתחיל מתחת לאדמה ומוליך את ה-יין לעלות מעלה. בתחילת הקיץ אש השאו-יאנג בוערת בחלל שמעל הקרקע. בסתיו התנועה השלטת היא תאי-יין, המתכת פורשת את היובש ככח הפיקוד שלה וה-יין יורד כולו אל תוך האדמה. בהגיע החורף הצ'י של שאו-יין חבוי תחת הקרקע.

השינוע וההתמרה של טחול-קיבה דומים לתופעה של השמים והאדמה. הקיבה היא ים הדגן והמים, מזון ושתייה נכנסים לקיבה ותמצית הצ'י נשלחת ראשית לטחול משם אל הריאות, כך מתבצעת הפקודה של האביב והקיץ להזין ולטפח את כל היקף הגוף, אלו השמיים צלולי הצ'י. בתום העלייה יש ירידה השולחת מטה אל שלפוחית השתן ובכך מבוצעת פקודת הסתיו, שהינה העברה והתמרה של הפסולת, זה היין העכור של האדמה.

במידה ויש פגיעה בטחול-קיבה עקב תזונה או התשה של הגוף, מכיוון שטחול-קיבה חלשים נוצר נזק רב לדם וצ'י פורה וכתוצאה מכך נוצרות מחלות. אש הלב שופעת ואש יינית תופשת את עמדת האדמה. נוסיף לזה גם את השפעת הרגשות כעס, עליצות, צער ופחד המזיקים לצ'י המקורי ומסייעים לאש השופעת בלב. כאשר אש הלב משגשגת היא גורמת לכבד לעודף. הכבד המשגשג נושא אש ופולש הצידה אל טחול קיבה. האדמה החלשה אינה מגבילה את המים ודווקא כליות מים פולשים ונטפלים לאדמה. שינוע והתמרה של צלול-עכור ועליה-ירידה של טחול-קיבה בבלגאן וחוסר סדר, עילית מיצוי המזון אינה מסוגלת ליצור צ'י מקורי, תפקוד הכבד, הלב, הכליות והריאות אינו תקין ונגרמות מחלות שונות.

למרות שמיקם את הטחול-קיבה במרכז ונתן להם חשיבות רבה כציר החיים, לא הציג התיחסות למעגל תנועה כלשהו. למעשה ישנם מקומות בהם טען, שצ'י הריאות עולה מעלה, בניגוד לגישה הרווחת בתנועה המעגלית בה צ'י הריאות מתכנס ויורד מטה. עיקרי תורתו התמקדו בהסדרת תפקוד הטחול והקיבה.

חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ

התנועה המעגלית של חמש הפאזות - לפי חואנג יואן-יו

חקר לעומק את הכתבים המיוחסים לקיסר הצהוב, צִ'י בּוֹ, צִ'ין יוּאֶה-רֶן (בּיאֱן צ'וּאֱה) וגַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג ואת התובנה שלו מכתביהם חלק בספרו הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים. בספר זה הוא מציין שצ'י המרכז של טחול-קיבה הוא ציר התפקוד התקין של הלב, הכליות, הריאות והכבד. לדבריו, האדם קיבל יין ויאנג מהשמים והארץ וכך נברא. מפגש זה בין יין ויאנג נקרא צ'י המרכז. כאשר צ'י המרכז סובב שמאלה זהו הטחול-אדמה. טחול-אדמה סובב שמאלה וצ'י הדגן נשלח אל הלב והריאות ותנועת ההפצה מַעְלָה חלקה וללא הפרעה. כתוצאה מכך מים-כליות חמימים ובעלי חיות ויוצרים את כבד-עץ. כמו כן הכבד אוצר בתוכו את הדם. דם הכבד חמים ועולה מעלה ללא הפרעה בסופו של דבר מחמם ויוצר את אש הלב.

כאשר צ'י המרכז מסתובב ימינה אזי אדמה-קיבה מסתובבת ימינה, תמצית הדגן מועברת לכליות וכבד וכינוס וקליטה מתחילים. כמו כן אש הלב יורדת צלולה ומתמירה את ריאות-מתכת. הריאות אוצרות צ'י. צ'י הריאות יורד צלול ללא הפרעה ובצלילותו יוצר את הכליות-מים. בתוך כל זה צ'י המרכז הינו הציר של יין-יאנג ועליה-ירידה ואילו הכבד, הלב, הריאות והכליות מקיפים מארבע כיוונים. בעזרת הוויסות של צ'י המרכז (טחול-קיבה) מתאפשרת המשכיות של יין-יאנג ועליה-ירידה של תנועת הצ'י של האיברים הנותרים וכתוצאה מכך הצ'י של כל איבר תומך ומזין את שאר האיברים. במידה וצ'י המרכז מתכלה אזי טחול-קיבה אינם משנעים נוזלים והלחות שופעת, מים מוצפים והאדמה לחה, הכבד-עץ תקוע ואינו נפרש, קיבה-אדמה אינה מורידה, צ'י אש ומתכת סורר ועולה מעלה ואילו צ'י מים ועץ  צונח מטה.

מבחינת אסטרטגית טיפול נטה להדגיש בעיקר את הצורך בתמיכה ושיקום של צ'י יאנגי, בדגש על יאנג הטחול והגבלה של הצ'י הייני (תמיכה ביאנג והגבלת יין). יחד עם תמיכה ביאנג הטחול טען שיש ליבש את האדמה ולחמם את המים על מנת להימנע פגיעה במרכז. כמו כן יצא בביקורת כנגד ג'ו דאן-שי על נטייתו להטלאת יין. לטענת חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ שימוש יתר בצמחים קרים, מזינים ושמנוניים תזיק לטחול-קיבה ותביא להחמרת המחלה, כמו כן מספר המטופלים הסובלים מחוסר יין יחסית נמוך.

למרות זאת בפרק העוסק במחלות חום השתמש בלא מעט מרשמים מזיני יין לשם טיפול. על סמך הבנתו את התנועה המעגלית של הרפואה הסינית הציג ניתוח של הכתבים החשובים ביותר של הרפואה הסינית. בין ספריו אפשר למצוא את התרת הקשיים של השאלה הפשוטה, התרת הקשיים של הציר השמימי, התרת הקשיים של קאנון השאלות הקשות, התרת הקשיים של פגיעת פתוגן בחיצון, התרת הקשיים של ארון הזהב, התרת הקשיים של ארבעת הקדושים וספרים המנתחים את תפקודם של צמחי המרפא והפורמולות השונות. כמו כן לאחרונה נתגלה העתק של ספר נוסף שחיבר ממש לפני מותו הנקרא התרת הקשיים של ספר התמורות.

פֳּנג דְֶזה-אִי

התנועה המעגלית של ששת הצ'י - לפי פנג דזה-אי

הושפע רבות מכתביו של חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ על התנועה המעגלית ברפואה הסינית אותם למד וחקר. טען בספרו שהתנועה המעגלית הינה התבנית התנועה הבסיסית התקינה והטבעית של החיים ותרשים הבה-גואה, מספר התמורות, המציג מחזור של שמונה טריגרמות הוא החוקיות הבסיסית של התנועה המעגלית. החוקיות המעגלית שמציג פֳּנג דְֶזה-אִי מבוססת על התבוננות בטבע ומחזור החום היאנגי לאורך השנה.

לפי הבנתו, החום הנוצר מקרינת השמש על פני האדמה נכנס במהלך הסתיו אל תוך המים שבאדמה, שוקע ונאצר בתוך המים במהלך החורף עד אשר מגיע האביב. באביב מתחיל החום היאנגי לצאת ולעלות מתוך המים אל עבר פני הקרקע ורבבות הדברים נולדים על פני הקרקע ושוב יורד מטה בתקופת הסתיו. כך לאחר עליה אל השיא (קיץ) מתהפכת התנועה לירידה וכאשר הירידה מגיעה לשיא היא מתהפכת לכדי עליה. עליה וירידה ללא הפסקה יוצרת תנועה מעגלית. הגורם המאפשר וויסות והסדרה של התנועה המעגלית של ציפה שקיעה עליה-ירידה הוא צ'י המרכז.

מכיוון שקיימת הקבלה ותקשורת בין האדם והיקום כך הפיזיולוגיה של האדם משתנה יחד עם השינויים ביין ויאנג של הטבע, בריאה, שינוי כינוס ואצירה במחזור סדיר של ארבע העונות. בו זמנית בגוף האדם מתקיימת תנועה מעגלית כתוצר של הפעילות האיברים הפנימיים ובתוכם הטחול והקיבה המשמשים כציר ואילו מה שבהיקף משמש כגלגל. צ'י המרכז סובב שמאלה אזי עץ אש (כבד לב) עולים משמאל, ציר המרכז סובב ימינה אזי מתכת מים (ריאות כליות) יורדות ימינה סובבים במעגל. כאשר הציר סובב כך גם הגלגל סובב, כאשר הגלגל סובב הצ'י מתפקד בצורה נעלה ולא ניתן להפרידם. כך נוצרת תנועה מעגלית אחידה ותקינה. במידה וצ'י המרכז אינו נע, צ'י האש מתפרש למעלה, צ'י המים נאצר ונחתם למטה, צ'י העץ מנקז ומתפשט משמאל וצ'י המתכת נקלט ומתכנס מימין, התפקודים בארבע הכיוונים מגיעים לקיצוניות והציר שבפנים מפסיק להסתובב, הגלגל שבחוץ מפסיק לעלות ולרדת והתנועה המעגלית אינה נוצרת ובעקבות זאת נוצרות מחלות.

אפשר לראות שלִי דוֹנג-יוּאֳן התמקד בתנועה מעגלית של העלאת הצ'י הצלול מעלה לשם הזנת הגוף והורדת העכור מטה לשם סילוקו מהגוף. חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ מתמקד ביחסים בין האיברים עצמם ותנועתם הטבעית כאשר התנועה מעלה הינה התנועה של החום והדם ואילו התנועה מטה הינה התנועה של הקור והצ'י. פֳּנג דְֶזה-אִי שם דגש על מחזור התנועה של הצ'י היאנגי בגוף בתנועת יציאה החוצה ומעלה ותנועת כניסה פנימה ומטה. למרות שכביכול כל אחד מהם מדבר על משהו שונה, מעשית הם מדברים על היבטים שונים של התנועה המעגלית אשר ניתן לאחד אותם יחדיו לכדי תובנה אחת שלמה.

אחת הסיבות מדוע התיאוריה המעגלית שמציגים רופאים אלו מצאה חן בעיניי היא העובדה ששלושתם בעצם מיישמים אותה מבחינה קלינית ולא רק תיאורטית. חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ ופֳּנג דְֶזה-אִי מציגים ניתוח פתולוגיות שונות על פי תיאוריה זו ומציעים אופן טיפול המשיב את התנועה המעגלית לסדרה. גם ניתוחי הפורמולות שהם מציגים מבוססים על המודל המעגלי אך עליהם אדבר בחלק ב'.

רשומות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.

רשומות נוספות העוסקות בתיאוריות של רופאים אלו:

גֶ'נג צִ'ין-אַן - הדרקון שבמים - טריגרמת המים ברפואה הסינית
חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ - "בראשית" - בריאת העולם כיסוד להתפתחות הרפואה סינית
פֳּנג דְֶזה-אִי - ג'ואה יין : האביב הסיני - התהליכים מתרחשים בטבע ובאדם ודרכי טיפוח הבריאות בעונה זו
                - שאו יאנג :  תחילת הקיץ - חודש רביעי

                                                                                                                                              

הערות

1. התנועה המעגלית של הרפואה הסינית הקדומה - 圆运动的古中医学
2. דיון על פגיעת פתוגן בחיצון - 伤寒论
3. מַה רוּי-טִינג - 麻瑞亭
4. חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ (1705-1758) – 黄元御 - huáng yuán yù
5. הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים - 四圣心源
6. פֳּנג דְֶזה-אִי (1871-1944) – 彭子益 - péng zǐ yì
7. חקר השיטתיות של הרפואה הסינית העתיקה  - 实验系统的中医学
8. לִיוּ וַואן-סוּ - 刘完素
9. לי דונג-יואן (1180-1251) – 李东垣 - lǐ dōng yuán
10. דיון על טחול קיבה – 脾胃论 - pí wèi lùn
11. גֶ'נג צִ'ין-אַן - 郑钦安
12. אסכולת האש - 火神派