צ'י שני - יין מועט ואש הריבון
二之气亦从地下阴位升出地面，即木气上升之正气也。此时空气渐热，不似初气之阴极，故称少阴。木气上升之气，即水中所藏上年秋时下降的阳气。此阳气由地下升至地上，照临大宇，神明四达，上升之象，有如君位，故称君火。此时空气由温而热，又称热火。
הצ'י השני גם כן עולה ויוצאת אל פני הקרקע מהעמדה היינית שתחת הקרקע, כלומר זהו הצ'י הנכון של צ'י העץ שעולה מעלה. בעונה זו צ'י האויר מתחמם בהדרגה בשונה מהייניות הקיצוניית של הצ'י ההתחלתי, על כן מכונה [בשם] יין מועט (שאו יין, נ.א). הצ'י של צ'י העץ שעולה מעלה הוא הצ'י היאנגי שירד בעונת הסתיו אשתקד ונאצר בתוך המים. צ'י יאנגי זה עולה ממתחת לקרקע אל מעל הקרקע וקורן על היקום הגדול, זהו דימוי של בוהק נפש שמגיע לכל מקום ועולה מעלה, בדומה לעמדתו של הריבון, על כן מכונה אש הריבון. בעונה זו צ'י האויר משתנה מחמים לחם [על כן] מכונה גם [בשם] חום האש.
גם בעונת הצ'י השני נמשכת תנועת הצ'י היאנגי החוצה ומעלה מההיבט הייני שתחת פני הקרקע אל פני השטח, זהו צ'י העץ העולה מעלה. בזמן זה האוויר יחסית חם בהשוואה ליין הקיצוני של תקופת קץ היין (ג'ואה יין) ולכן נקרא מעט יין (שאו יין). הקור הייני הגיע לקיצו והתמעט ולכן העונה נקראת "מעט יין". הצ'י היאנגי נע מעלה כתנועת העץ ממעמקי האדמה על פני הקרקע וכעת הוא יוצא אל פני הקרקע שם קורן אורו לכל כיוון ומאיר את הסביבה. בעונה זו ישנה התחממות הדרגתית של הסביבה ושעות האור מתארכות אך למרות זאת הקרקע אינה מתחממת מספיק בכדי ליצור תחושה של עומס חום כבד. תנועה זו של הצ'י היאנגי הבוהק כלפי מעלה מדומה להדר והכבוד של הריבון האציל שעולה לשבת על כס המלכות ועל כן מכונה בשם אש הריבון. בתקופה זו האוויר מתחמם בהדרגה ולכן עונה זו מכונה גם בשם חום אש.
初气之时，木不生风，由升而浮，则生君火。君火上浮，万物茂长，人民不病热病。凡春分之后，民病喉痛温热，皆君火长气抑郁，因而病热之病。此时阳气渐充，人虽病热，不似初气之时，由静而动，有风木拔根之危险。然少阴之上升，全赖水中之阳足。仲圣《伤寒论》，少阴死证，皆属阳亡，可见也。如金气充足，火随金降，则君火不病热。如木气充足，甲木下降有力，乙木化生清阳，则君火不病热也。
[אם] בעונת הצ'י ההתחלתי העץ אינו יוצר רוח, [התנועה משתנה] מעלייה לציפה ונוצרת אש הריבון. אש הריבון צפה מעלה וריבוא הדברים עשירים ושופעים חיוניות ואנשים אינם חולים במחלות חום. לרב לאחר [מקטע עונת צ'י] "שיווי האביב" אנשים נוטים לחלות בכאבי גרון, חמימות וחום, כל אלו [הם תוצאת] דיכוי והגבלה של צ'י הגדילה של אש הריבון וכתוצאה מכך חולים במחלת חום. בעונה זו הצ'י היאנגי נטען ומתמלא בהדרגה ולמרות שאנשים עשויים לחלות [במחלות] חום, שונה הדבר מעונת הצ'י ההתחלתי [בו יש] מעבר מדומיה לתנועה וקיים סיכון של עקירת השורש על ידי רוח העץ. אך העלייה מעלה של שאו-יין תלויה כולה בכך שהיאנג שבתוך המים מספיק [בכמותו]. ניתן לראות שכל סינדרומי המוות [במחלות] שאו יין שבדיון על פגיעת פתוגן של [ג'אנג] ג'ונג [ג'ינג] החכם, משוייכות לאובדן יאנג. אם צ'י המתכת התמלא מספיק והאש מתלווה ויורדת עם המתכת, אז אש הריבון אינה חולה [במחלות] חום. אם צ'י העץ התמלא מספיק, יש עוצמה לירידה מטה של עץ [גזע] ג'ייה [כיס מרה] ועץ [גזע] אי [כבד] מתמיר ויוצר צ'י צלול אז אש הריבון אינה חולה [במחלות] חום.
מנגנון תנועת הצ'י מתאר תנועה של הצ'י לפי ארבעה כיוונים שונים, עליה, ירידה, יציאה וכניסה. יש שמחליפים את יציאה וכניסה במונחים ציפה ושקיעה. כל עוד הצ'י היאנגי נע תחת פני הקרקע אל עבר פני הקרקע, תנועתו נקראת עליה. מרגע שהצ'י היאנגי עובר את פני הקרקע וממשיך לנוע כלפי מעלה והחוצה, תנועתו נקראת ציפה. שלב זה של יציאת הצ'י היאנגי אל פני הקרקע הוא השלב של אש הריבון. זאת אש שמעניקה לטבע אנרגיה ועוצמה להתפתח ולכן הפריחה משגשגת ואנשים שופעים חיוניות ואינם נוטים לחלות בקלות. באמצע עונת שאו יין אש הריבון, בשיווי האביב אנשים נוטים לחלות במחלות של חום שעלה אל פלג הגוף העליון, זאת מכיוון שהצ'י היאנגי שבגוף האדם מהדהד את השינויים של הצ'י היאנגי הסביבתי ועולה מעלה. כאשר צ'י יאנגי זה מדוכא וציפתו מעלה והחוצה נבלמת, הוא יוצר התנגדות שמתפתחת לכדי חום. מכיוון שהצ'י היאנגי רק ממשיך את התנועה מעלה ואינו נמצא בנקודת ההיפוך מירידה לעליה, מצבי החולי חמורים פחות מאשר בתקופת הצ'י הראשון של ג'ואה יין רוח עץ. הסיבה לכך היא שבתקופת הצ'י הראשון יש מעבר מהעדר תנועה מוחלט אל עבר תנועה מעלה, וכאשר תנועה זו חסרת גבול, היא יכולה לעקור את הצ'י בבת אחת ולנטוש את הגוף. נטישה כזאת של הצ'י היאנגי מתוארת היטב בפרקי מחלות שאו יין שבדיון על פגיעת פתוגן. במקרים המתוארים, הצ'י היאנגי אינו נאצר בכליות מים ולכן צף ועולה מעלה ונוטש את הגוף ונגרם אבדן יאנג. כל עוד צ'י המתכת שבעונת הסתיו, הצליח לכנס כמה שיותר צ'י יאנגי ולהכניס אותו אל המים שם יאצר, אש יהיה מספיק חום יאנגי בתוך המים ויצירת העץ והאש תהיה שלווה וחלקה.
רשומות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.
רשומות נוספות העוסקות בתיאוריות של רופאים אלו:
גֶ'נג צִ'ין-אַן - הדרקון שבמים - טריגרמת המים ברפואה הסינית
חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ - "בראשית" - בריאת העולם כיסוד להתפתחות הרפואה סינית
פֳּנג דְֶזה-אִי - ג'ואה יין : האביב הסיני - התהליכים מתרחשים בטבע ובאדם ודרכי טיפוח הבריאות בעונה זו
- שאו יאנג : תחילת הקיץ - חודש רביעי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה