שיתוק פנים - (שיתוק על שם בל / פציאליס) אבחון וטיפול ברפואה סינית

שיתוק שריר הפנים מוכר גם בשמות פציאליס או שיתוק על שם בל (הרופא שחקר שיתוק זה) נגרם כתוצאה מהפרעה בתפקוד ההולכה העצבית של עצב הפנים. כתוצאה מפגיעה בתפקוד העצב נפגע עצבוב שרירי הפנים בצד של העצב הפגוע ומתח שרירי הפנים בצד זה יורד. פגיעה זו בעצבוב שרירי הפנים מביאה להחלקת שרירי המצח, צניחה של הגבה, צניחה של העפעף התחתון כך שבזמן עצימת עיניים העין אינה נעצמת לחלוטין. ירידה במתח השרירים שבצד הלחי מביא לכך שלא ניתן לחייך לצד הפגוע והפה נמשך אל עבר צד הפנים הבריא. לרב הפגיעה בעצבוב העצב נגרמת עקב בצקת בתעלה בה עובר העצב מהמח, דרך הגולגולת אל הפנים (אזור מתחת לאוזן). בצקת זו לוחצת על העצב ומונעת מעבר דחפים עצביים אל הפנים.

עצב הפנים                                                                      סממנים של שיתוק עצב הפנים

על פי הרפואה הסינית, הכבד הינו האיבר האחראי שהתנועה של הצ'י בגוף תהיה חלקה וללא הפרעה. תפקיד נוסף של הכבד הוא ויסות של כמות הדם בגוף כך שכאשר הגוף במנוחה, הדם נאגר ונאצר בכבד. שני תפקודים אלו של הכבד קשורים קשר הדוק האחד עם השני. אצל אדם בריא תפקוד הכבד אינו מדוכא, צ'י ודם שופעים ומלאים, הצ'י האחראי על הגנה מפני פלישת פתוגנים חיצוניים, חזק ומסוגל לחסום חדירה של רוח פתוגנית ולכן לא יכול להיגרם שיתוק של שרירי הפנים.

כאשר תפקוד הכבד באצירת דם נפגע, נוצר יובש בכבד ופעולתו בגוף הופכת נוקשה מדי. אצל אנשים, אשר צ'י הכבד שלם נוטה ליובש יתר, עוצמת פעולתו של הכבד, בפרישה ופתיחה של דרכי תנועת הצ'י, רבה מדי. כתוצאה מכך הצ'י המזין מדוכא ושואף להפיץ החוצה ולכן הצ'י המגן נחלש וכושל בסגירת השכבות החיצוניות מפני פולשים. כאשר נגרמת התשה של הגוף או הפרה של האיזון עקב מצב רגשי (עצב, כעס, חרדה וכדומה) מתחזק דיכוי תפקוד הכבד ובמידה ובשלב זה פולש אל הגוף פתוגן רוח הוא מזיק לצ'י המגן ותוקע את זרימת הדם והצ'י המזין. הפתוגן שפלש סוגר את נקבוביות העור וחוסם את הערוצים כך שלא ניתן לסלקו על ידי טכניקות הייזוע ומיגור החיצון הרגילות. בעקבות זאת, הפתוגן אינו יכול להיכנס פנימה אך גם אינו יכול להיות מופרש החוצה ומכיוון שהגוף חלש מדי לסלקו הוא נתקע ונעצר באזור הפנים (צד ימין או שמאל) גודש וחוסם את התנועה התקינה של הצ'י.

חסימה של הערוצים מפריעה לתפקודם ולכן שרירי הפנים באותו צד שניזוק נחלשים ורפים. מכיוון שבצד הבריא של הפנים אין חסימה, שרירי הפנים בצד זה מושכים לכיוונם ונוצרת סטייה בתווי הפנים אל עבר הצד הבריא, נימול או חוסר תחושה ושיתוק חלקי של שרירי הפנים.

שיתוק של שרירי צד שמאל

שיתוק בצד זה קורה כאשר יש נטייה ליובש בכבד-עץ וסטסיס של דם יחד פלישה של רוח פתוגנית החוסמת וסוגרת את הערוצים - הדופק יהיה דק וספוג ואף מעט מייתרי ובעמדות הלב והכבד יהיה מעט גדול.

הטיפול - הבראת תפקוד הטחול ושחרור תנועת הכבד, הנעת הדם ומיסוס סטסיס דם, סילוק רוח ודחיקתה אל החיצון, פתיחת התנועה בערוצים שנחסמו.

שיתוק של שרירי צד ימין

שיתוק בצד זה קורה כאשר יש נטיה ליובש בריאות ותקיעות צ'י המלווים בחסימה של הערוצים - הדופק יהיה דק וספוג, מעט סטגננטי  ויהיה גדול בעמדות של ריאות וטחול.

הטיפול - טיהור חום מהריאות והסדרת זרימת הצ'י, איזון הקיבה והורדת צ'י שסרר ועלה, סילוק רוח ופתיחת ערוצים.

מבחינת דיקור במחטים נהוג לחלק את שלבי המחלה לשלושה שלבים שונים. בשלב הראשוני הדיקור מתמקד במיגור הפתוגן, טיהור חום והורדת נפיחות הלוחצת על העצב. בשלב השני נהוג לשפר את זרימת הצ'י והדם אל האזור הפגוע והזנה של שרירי הפנים שנפגעו. בשלב האחרון נהוג לתמוך על ידי חיזוק צ'י ודם.

בתקופת שיתוק הפנים רצוי להימנע מחשיפה לרוח (מאוורר, חלון פתוח באוטו), יש לשמור על האזור הפגוע מפני קור, להימנע מאכילת מזון חריף ומזון בעל אופי חם ומחמם.

לסיכום: שיתוק של הפנים נגרם משילוב בין גורם חיצון יחד עם גורם פנימי. גורם פנימי - יובש בכבד, גורם חיצון - פלישת פתוגן רוח. הכבד אחראי על הרוח בגוף וכאשר נוצר יובש בכבד מופיעה תנועה של רוח (כל תנועה שאינה תקינה בגוף, תחושת תנועה וכדומה). הטיפול חייב להתמקד בלחלוח היובש שנוצר בכבד והשקטת הרוח שהתעוררה עקב יובש זה. יש להימנע משימוש בצמחים ממגרי רוח מהחיצון אשר נוטים לייבוש יתר כמו גם ממרכיבים אחרים הפותחים את הערוצים אך נוטים ליובש וחום רב אשר יכולים רק להחמיר את היובש של הכבד.


רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן

ברשומה קודמת פרטתי מעט על התפתחות התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה ועיקריה. אחת הנקודות החזקות באסכולה זו היא היכולת ליישם את התיאוריה המעגלית מבחינת אבחון מחלות ופעולת מרשמים וצמחים. ברשומה זו אתמקד בניתוח של פגיעת פתוגן בחיצון והשפעתו על התנועה המעגלית של הצ'י המזין והצ'י המגן. כמו כן אפרט את פעולת הפורמולות הקלאסיות Gui Zhi Tang ו-Ma Huang Tang לפי המודל המעגלי. את הציטוטים תרגמתי מהכתבים הסינים של חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ ופֳּנג דְֶזה-אִי.

התנועה המעגלית של הצ'י המגן והצ'י המזין 

הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים - מקור הצ'י והדם - חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ

הצ'י נשלט על ידי הריאות, כל הצ'י של האיברים והערוצים כולו הפצה של צ'י הריאות, כאשר הוא באיברים אזי נקרא בשם צ'י, וכאשר הוא בערוצים אזי נקרא צ'י מגן. דם נשלט על ידי הכבד, כל הדם של האיברים והערוצים כולו זרימה של דם הכבד, כאשר הוא באיברים אזי נקרא בשם דם, וכאשר הוא בערוצים אזי נקרא צ'י מזין. מזין ומגן הינם הצ'י והדם של הערוצים.

פרוש: הקשר בין כבד וריאות לסוגי הצ'י והדם ואזור תנועתם. הצ'י על כל הווריאציות שלו בגוף, כולל הצ'י של האיברים הפנימיים וזה הזורם בתוך הערוצים, נשלט על ידי הריאות ומופץ על ידיהן אל כל יעדיו. ההיבט של הצ'י אשר הופץ אל האיברים מכונה בשם הכללי צ'י ואילו הצ'י אשר נשלח אל החיצון וזורם מחוץ לערוצים הפרושים שם מכונה צ'י מגן. כל הדם שבגוף, כולל הדם שבאיברים והערוצים, נשלט על ידי הכבד. ההיבט של הדם בתוך האיברים השונים מכונה בשם דם ואילו ההיבט של הדם הזורם בתוך הערוצים הפרושים בחיצון מכונה צ'י מזין. כלומר השוני בשמות צ'י - צ'י מגן ודם - צ'י מזין הוא במיקום תנועתם. כאשר הצ'י והדם משמשים את האיברים אזי הם יכונו צ'י ודם. כאשר הצ'י והדם נעים בהיבט שטחי של הגוף בסביבת הערוצים אזי הם מכונים צ'י מגן וצ'י מזין. 

התרת הקשיים מפגיעת פתוגן בחיצון - מחלות מיוחדות של מזין ומגן - חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ

הכבד מנהל את הצ'י המזין והדם, הריאות מנהלות את הצ'י המגן והצ'י, צ'י מזין נע בתוך הערוץ (mai) צ'י מגן נע מחוץ לערוץ והכל נשלט על ידי הערוץ היחיד של היאנג הכביר (תאי יאנג), מכיוון שהיאנג הכביר נמצא בחיצון של ששת הערוצים על כן הוא אחראי על העור של הגוף כולו.

פרוש: הקשר בין תאי-יאנג, צ'י מגן וצ'י מזין. הצ'י המזין והדם הינם באחריות הכבד אילו הצ'י המגן ושאר הצ'י שבגוף הינם באחריות הריאות. הצ'י המזין נע בתוך הערוצים ואילו הצ'י המגן נע מחוץ לערוצים אך שניהם נעים בחיצון ותפקודם מושפע מתאי-יאנג. לכל אחד מששת הערוצים של הגוף יש שטח ספציפי עליו הוא מופקד בהיבט החיצוני של הגוף ואילו תאי-יאנג, מלבד היותו מופקד על האזור בו עובר הערוץ, הוא אחראי גם על החיצון כולו כולל השטחים של כל אחד מהערוצים על פני העור.

הבהרת משמעות פגיעת פתוגן בחיצון - הסבר על מגן ומזין - חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ

הריאות אחראיות על צ'י. צ'י הנע בעור נקרא מגן. הכבד אחראי על הדם. דם הזורם בערוצים נקרא מזין. למרות שהריאות אוצרות צ'י מגן וצ'י והכבד אוצר צ'י מזין ודם, מעשית שניהם יוצאים מהמחמם האמצעי, מכיוון שהצ'י והדם הם השינוי וההתמרה של המים והדגן.

פרוש: המקור לצ'י, צ'י מגן, צ'י מזין ודם. הצ'י המגן והצ'י של האיברים הנשלטים על ידי הריאות כמו גם הצ'י המזין והדם הנשלטים על ידי הכבד, מקורם בטחול-קיבה שבמחמם האמצעי המתמירים וממצים את המזון הנכנס אל הגוף.

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה - משמעות פורה ומגן - פֳּנג דְֶזה-אִי

ניקוז והפרשה מכונה פורה, קליטה ואיסוף מכונה מגן. ניקוז והפרשה הוא הצ'י של העץ והאש, קליטה ואיסוף הוא הצ'י של המתכת והמים. כיוונו של צ'י העץ והאש מבפנים החוצה והינו בעל משמעות של ליבלוב (פורה), ולכן מכונה פורה. כיוונו של צ'י המתכת והמים מן החוץ פנימה והינו בעל משמעות של הגנה ושמירה ולכן מכונה מגן. פורה ומגן הוא כינוי של התנועה המעגלית של הצ'י בגוף כולו ושאינו באיברים הפנימיים. בזמן שיש היפרדות של כל התנועה המעגלית כולה, במידה ויש נטייה לניקוז והפרשה אזי הפורה יחלה, במידה ויש נטייה לקליטה ואיסוף אזי המגן יחלה. אם נפרדו אך שבו להתאחד, פורה ומגן נפגשים והתנועה המעגלית משתקמת לאחת ואז תצא זיעה והמחלה תחלים.

פרוש: אופיים של הצ'י המגן והצ'י המזין. ניקוז והפרשה (疏泄 shū xiè) - פעולת הכבד לשם פתיחת חסימות במסלול התנועה לשם קיום זרימה חלקה ללא הפרעה. פורה (荣 róng) - השם הקדום לצ'י המזין. פתיחת החסימה ותנועה חלקה מכונה בשם פורה. פעולת הכינוס והאיסוף פנימה מכונה הגנה. האופי של צ'י האש וצ'י העץ הוא התרחבות, פרישה והפצה כלפי חוץ ואילו האופי של צ'י המתכת וצ'י המים הוא התכנסות, קליטה ואיסוף פנימה. כיוון התנועה של הצ'י העץ והאש הוא מן הפנים אל החוץ בדומה ללבלוב ופריחה של העצים כאשר הם פוריים באביב על כן צ'י זה מכונה צ'י פורה (צ'י מזין). כיוון התנועה של צ'י המתכת והמים הוא מן החוץ פנימה (כינוס) ובכך הוא בעצם מסוֹכֵךְ ומגן מן החוץ על כל אשר נמצא בפנים ולכן מכונה צ'י מגן. השמות צ'י מגן וצ'י מזין הם כינוי לכל הצ'י שבגוף אשר אינו בתוך האיברים הפנימיים וגם צ'י זה נע בתנועה מעגלית. התנועה המעגלית נוצרת מתנועות מנוגדות כגון עליה-ירידה וכינוס-פיזור. כאשר האיזון היוצר את התנועה המעגלית מופר נוצרת היפרדות בין הכוחות המנוגדים ונוצרת מחלה. כאשר יש נטייה לפיזור ותנועה החוצה, למשל עקב פתוגן רוח (פיזור), אזי תופיע מחלה בצ'י המזין (מפזר). כאשר יש נטייה לכינוס פנימה, למשל עקב פתוגן קור (כינוס), אזי תופיע מחלה בצ'י המגן (מכנס). כאשר משיבים את האיזון למערכת והתנועה שבה להיות מעגלית תצא זיעה והחולה יחלים.

תרשים התנועה המעגלית כפי שאני מבין אותו מכתבי אסכולה זו

פתולוגיה בתנועה המעגלית של הצ'י המגן והצ'י המזין

התרת הקשיים מפגיעת פתוגן בחיצון - מחלות מיוחדות של מזין ומגן - חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ

רוח מזיקה לצ'י מגן. צ'י מגן מושפע מהצ'י של ריאות מתכת, אופיו צלול ויורד והינו אוסף ומכנס. כאשר הוא מקבל את השפעת הניקוז והפיזור של פתוגן הרוח, הצ'י המגן והצ'י רוצים עוד יותר לכנס וכתוצאה מכך הצ'י המזין מדוכא ומופיע חום (גוף). כאשר יש קונסטיטוציה של יאנג משגשג בתוך הגוף, לרב תעבור המחלה לאיבר הפו של יאנג מינג, כאשר היאנג שבפנים אינו משגשג לא תוכל המחלה להיכנס אל תוך איבר הפו.

קור מזיק לצ'י מזין. צ'י מזין מושפע מהצ'י של כבד עץ, אופיו חמים ועולה והינו מפיץ ומפזר. כאשר הוא מקבל את השפעת הסגירה וההגבלה של פתוגן הקור, הצ'י המזין והדם רוצים עוד יותר להפיץ וכתוצאה מכך הצ'י המגן מדוכא ומופיע תיעוב קור. כאשר יש קונסטיטוציה של יין משגשג בתוך הגוף, לרב תעבור המחלה לאיבר הדזאנג של היין הכביר (תאי-יין), כאשר היין שבפנים אינו משגשג לא תוכל המחלה להיכנס אל תוך איבר הדזאנג.

פרוש: פתוגן רוח וצ'י מגן בעלי אופי הפוך. מכיוון שהצ'י המגן מקורו בריאות-מתכת על כן אופיו איסוף וכינוס. מכיוון שאופיה של הרוח הוא פיזור היא מפריעה לצ'י המגן לכנס ולכן הצ'י המגן נאלץ להאבק בפיזור על ידי הגברת הכינוס פנימה וכתוצאה מכך הוא מדכא את הצ'י המזין (בעל אופי של פיזור) וגורם להופעת חום (האנרגיה של העץ והאש חמה). אצל אדם בעל קונסטיטוציה של יאנג משגשג החום שנוצר עקב דיכוי הצ'י המזין יתחזק עקב היאנג המשגשג ויכנס פנימה אל איברי היאנג מינג (קיבה ומעי גס). פתוגן קור וצ'י מזין בעלי אופי הפוך. מכיוון שהצ'י המזין מקורו בכבד-עץ על כן אופיו פיזור והפצה. מכיוון שאופיו של הקור הוא כינוס וכיווץ הוא מפריע לצ'י המזין להתנועה החופשית של הפצה ולכן הצ'י המזין נאלץ להאבק בכינוס של הקור. המאבק של הצ'י המזין כנגד הכינוס של הקור יתבטא בהגברת תנועת ההפצה החוצה אשר מונעת מהצ'י המגן לכנס כראוי ולכן מופיע תיעוב קור (אנרגית הצ'י המגן המגיע מהריאות הינה קרה). אצל אדם בעל קונסטיטוציה של יין משגשג וקור המחלה נוטה להיכנס אל עבר תאי-יין טחול.

הבהרת משמעות פגיעת פתוגן בחיצון - הסבר על רוח וקור - חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ

פגיעה של רוח באדם חייבת להיות קשורה בפעולת כינוס החוץ של המתכת והמים. מתכת ומים אחראיים על צ'י מגן. אופיו של הצ'י המגן הוא קליטה ואיסוף ואילו אופייה של הרוח הוא הפצה והפרשה. כאשר צ'י מגן וצ'י אינם נפתחים הם ינוקזו על ידי הרוח, ולכן יתאוו להיאסף ולכנס עוד יותר. הם ינסו לכנס אך לא יצליחו ולכן יסגרו את הצ'י המזין והדם בפנים וייצרו חום פנימי.

פגיעה של קור באדם חייבת להיות קשורה בפעולת הפרשה החוצה של עץ ואש. עץ ואש אחראיים על צ'י מזין. אופיו של הצ'י המזין הוא הפצה והפרשה ואילו אופיו של הקור הוא סגירה ותרדמת. כאשר צ'י מזין ודם אינם מעוכבים, הם יסגרו בעזרת קור, ולכן יתאוו יותר להפיץ ולהפריש. הם ינסו להפריש אך לא יצליחו ולכן בחוץ יכבלו את הצ'י המגן והצ'י ויווצר קור בחיצון.

פרוש: פתוגן רוח מביא לפגיעה בפעולת הכינוס פנימה הקשורה במתכת ומים. מכיוון שהצ'י המגן נשלט על ידי המתכת והמים, על כן אופיו קליטה ואיסוף. אופי זה של הצ'י המגן הפוך מאופיה של הרוח המפזרת ומפיצה. פגיעה של רוח גורמת לפיזור הכינוס של הצ'י המגן ולכן הוא נאבק בפיזור על ידי הגברת הכינוס פנימה. כינוס פנימה מוגבר של הצ'י המגן יביא לדיכוי של הצ'י המזין והחם ויביא להיווצרות חום בפנים. פתוגן קור מביא לפגיעה בפעולת הפיזור החוצה הקשורה בעץ ואש. מכיוון שהצ'י המזין נשלט על ידי העץ והאש, על כן אופיו פיזור והפצה. אופי זה של הצ'י המזין הפוך מאופיו של הקור המכנס וסוגר. פגיעה של קור גורמת לכינוס וסגירה של הצ'י המזין ולכן הוא נאבק בכינוס על ידי הגברת הפיזור החוצה. פיזור מוגבר של הצ'י המזין יביא לדיכוי תנועת הכינוס של הצ'י המגן הקר ולהופעת קור בחיצון.

השבת האיזון לתנועה המעגלית של הצ'י המגן והצ'י המזין 

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה - פֳּנג דְֶזה-אִי 

ניתוח של מרתח קינמון  

זהו מרתח המטפל בסינדרום חיצון של מגן ופורה עם נטייה לניקוז והפרשה. רוח היא סוג של צ'י ניקוז והפרשה בשמיים. פורה הוא צ'י ניקוז והפרשה באדם. יש ניקוז והפרשה ולכן יש חום גוף ותיעוב רוח, יש ניקוז והפרשה ולכן יש יציאת זיעה. אופי הרוח הוא ניקוז והפרשה ולכן הדופק מתון. מתון משמעו מופרש ומתנקז נעדר ומתפזר. פורה ומגן נעים בחיצון של הגוף, מכיוון שיש מחלת פורה ומגן על כן הדופק צף. המגן נפגע והפורה מדוכא, אין הרמוניה בין פורה ומגן ולכן העורף נוקשה, הראש כואב והגוף כואב. צ'י מגן קולט ומכנס ושונה באופיו מהרוח ולכן רוח אינה מזיקה לפורה אך פוגעת במגן. המגן נפגע מהרוח אך המחלה הינה בעצם בפורה. הרוח פוגעת במגן והפורה חולה - מגן נפגע ולכן פעולת הקליטה והכינוס של המגן מתמעטת, פעולת הניקוז וההפרשה של הפורה מתגברת, התגברות זו יוצרת דיכוי ודיכוי הוא חולי.

פרוש: מרתח Gui Zhi מטפל בסינדרום חיצון בו יש פגיעה בשני הצ'י שבחיצון, צ'י מזין וצ'י מגן עם נטייה להפצה החוצה. פתוגן הרוח הוא אחד מששת הצ'י של השמיים ואופיו, בדומה לאופי העץ, הוא פתיחה של חסימה בעזרת תנועת פיזור והפצה. בדומה לצ'י הרוח שבשמיים, הצ'י המזין בעל תכונות פיזור והפצה בגוף האדם. מכיוון שכך ההפצה מתחזק עקב הרוח על כן הביטוי של הצ'י הפורה רב יותר ודיכויו מביא לעליה בחום הגוף, תיעוב רוח והפרשה של זיעה. מכיוון שאופי הרוח הוא פיזור על כן הדופק אינו הדוק אלא רפוי בדומה לאופיה של הרוח. מכיוון שהצ'י המזין והצ'י המגן נמצאים בהיבט שטחי יחסית של הגוף (ביחס לאיברים הפנימיים) על כן כאשר יש בהם מחלה הדופק יצוף על פני השטח. האופי המפזר של הרוח דומה לזה של הצ'י המזין ולכן אינו מזיק לו אלא לצ'י המגן שאופיו כינוס. מכיוון שהצ'י המגן נפגע הוא מגביר את כינוס הצ'י המזין ולכן גורם למחלה בצ'י המזין - חום.

  

במרשם זה נשתמש ב Shao Yao לקליטה וכינוס של הניקוז וההפרשה של הצ'י הפורה לשם הפגשתו עם הצ'י המגן. שימוש ב Gui Zhi - Gui Zhi מחזק את יאנג החיצון ומווסת את פורה ומגן. צ'י פורה מדוכא ולכן התנועה אינה מעגלית וצ'י המרכז נחלש. על כן נשתמש ב Zhi Gan Cao להטליא את צ'י המרכז, Sheng Jiang, Da Zao מסייעים לצ'י הקיבה וממלאים את נוזלי הקיבה לשם וויסות והסדרת הפורה והמגן. Shao Yao מכנס את הניקוז וההפרשה של הצ'י הפורה ומוריד את ערוץ כיס המרה. לאחר שתיית מרתח זה צ'י המרכז משתקם ופורה ומזין שבים להרמוניה ולכן זיעה יוצאת והמחלה ממוגרת. מכיוון שכבר יצאה זיעה ספונטאנית (מהמחלה) והזיקה לנוזלים על כן נשתה דייסת אורז חמה לסייע לנוזלי הגוף ולשמש (כחומר גלם) לזיעה. 

פרוש: השימוש ב Bai Shao במרשם זה משמש לכינוס של הצ'י המזין אשר פעולת הפיזור שלו התגברה בעקבות הרוח. התגברות הפיזור של הצ'י המזין אילץ את הצ'י המגן לכנס יותר ולגרום לחולי. במקרה זה ה Bai Shao מוריד את נטל הכינוס מהצ'י המגן. חוסר האיזון בין הצ'י המגן והצ'י המזין הפריע לתנועה המעגלית ופגע בתנועת הציר (טחול-קיבה) וכתוצאה מכך להחלשותו. הצמח Zhi Gan Cao משמש לחיזוק החוסר של טחול-קיבה. מכיוון שהופרשה זיעה, נגרמה פגיעה לנוזלי הקיבה ולשם כך נוספו הצמחים Sheng Jiang, Da Zao. גם דייסת אורז מסייעת לשיקום נוזלי הגוף שנפגעו עקב ההזעה.

ניתוח של מרתח Ma Huang 

מטפל בפלישת פתוגן קור חיצון אל הפורה והמגן, עורף נוקשה, כאב ראש, כאב גוף, כאבי מפרקים, העדר זיעה, תיעוב קור, דופק צף ומתוח

מטפל בסינדרום חיצון של פורה ומגן עם נטייה לקליטה וכינוס. קור הוא סוג של צ'י קליטה וכינוס בשמיים. מגן הוא צ'י קליטה וכינוס באדם. יש קליטה וכינוס ולכן יש תיעוב קור, יש קליטה וכינוס ולכן אין זיעה. קליטה וכינוס ולכן הדופק הדוק (מתוח). הדוק משמעו קליטה וכינוס סגירה והגבלה. פורה ומגן נעים בחיצון של הגוף, מכיוון שיש מחלת פורה ומגן על כן הדופק צף. הפורה נפגע והמגן מדוכא, אין הרמוניה בין פורה ומגן ולכן העורף נוקשה, הראש כואב, הגוף כואב והמפרקים כואבים. צ'י פורה מנקז ומפריש ושונה באופיו מהקור ולכן קור אינו מזיק למגן אך פוגע בפורה. הפורה נפגע מהקור אך המחלה הינה בעצם במגן. הקור פוגע בפורה והמגן חולה - פורה נפגע ולכן פעולת הניקוז והפרשה של הפורה מתמעטת, פעולת הקליטה וכינוס של המגן מתגברת, התגברות זו יוצרת דיכוי ודיכוי הוא חולי.

פרוש: מרתח Ma Huang מטפל בסינדרום חיצון בו יש פגיעה בשני הצ'י שבחיצון, צ'י מזין וצ'י מגן עם נטייה לכינוס פנימה. פתוגן הקור הוא אחד מששת הצ'י של השמיים ואופיו, בדומה לאופי המתכת, הוא כינוס ואיסוף פנימה. לצ'י המגן תכונות דומות לצ'י הקור, גם הוא קר ומכנס פנימה. מכיוון שהצ'י המגן קריר ומכנס על כן מופיעים תיעוב קור, אין יציאת זיעה והדופק הופך להדוק. מכיוון שהפגיעה היא באיזון של הצ'י המגין והצ'י המזין שבחיצון על כן הדופק צף ומבטא פגיעה באיזון החיצון.  פגיעה באיזון שני הצ'י בחיצון פוגעת בתנועתם ומתבטאת בכאבים שונים בעורף, הגוף והמפרקים. מכיוון שאופיו המכנס של הקור דומה לאופיו של הצ'י המגן, הוא אינו מזיק לצ'י המגן אך מזיק לצ'י המזין השואף לפזר ולהפיץ. למרות שהפגיעה של הקור המכנס היא בפיזור של הצ'י הפורה, מעשית מופיעה מחלה בצ'י המגן. מכיוון שהקור מנסה לכנס את הצ'י הפורה, הצ'י הפורה מגביר את הפצתו ודוחק את הכינוס של הצ'י המגן ואף מביא לתקיעותו.

במרשם זה נשתמש ב Ma Huang בעיקר לניקוז והפרשה של כח הקליטה והכינוס של הצ'י המגן. נשתמש ב Gui Zhi להטיב עם היאנג שבחיצון ולווסת את הפורה והמגן. צ'י מגן נוטה להיות מדוכא והתנועה אינה מעגלית ולכן חובה שצ'י המרכז יחלש, על כן נשתמש ב Zhi Gan Cao למילוי צ'י המרכז. נשתמש ב Xing Ren מכיוון שסגירת המגן גורמת לצ'י הריאות לִסְרוֹר ולגרום לקשיי נשימה, Xing Ren מוריד את התנועה הסוררת שבריאות. לא נשתמש ב Sheng Jiang, Da Zao  ולא נשתה דייסת אורז חמה מכיוון שלא היתה הזעה, צ'י המרכז והנוזלים לא ניזוקו. לאחר שתיית מרתח זה משתקם צ'י המרכז ופורה ומגן שבים להרמוניה, על כן זיעה יוצאת והמחלה ממוגרת. סינדרום זה של נוקשות בעורף וגוף כואב קשה יותר מזה המופיע בסינדרום Gui Zhi Tang הסיבה לכך היא הסגירה וההגבלה של הצ'י המגן.

פרוש: הצמח Ma Huang משמש לפיזור כינוס היתר של הצ'י המגן עקב הקור. הצמח Gui Zhi מחזק את הצ'י היאנגי שבחיצון ויכול למנוע פגיעה חיצונית. פגיעה באיזון של צ'י מגן ומזין פגעה בתנועה המעגלית והחלישה את הצ'י שבמרכז (טחול-קיבה) ולכן נשתמש ב Zhi Gan Cao לשם חיזוק צ'י המרכז. הצמח Xing Ren משקם את תנועת הצ'י של הריאות מטה שנפגעה עקב כינוס היתר של הצ'י המגן. מכיוון שלא הופיעה הזעה ונגרם נזק לנוזלים הגוף אין צורך בצמחים או דייסה שמשקמים את הנוזלים. שתיית המרתח משקמת את התנועה המעגלית והאיזון בין צ'י מזין וצ'י מגן וזיעה יוצאת.

Gui Zhi יעיל בחיזוק היאנג של החיצון. בסינדרום מרתח Gui Zhi הזיעה יוצאת מעצמה (ספונטאנית) כי יאנג החיצון חלש, הקליטה והכינוס של Shao Yao ביחד עם Gui Zhi הולכים יד ביד ויוצרים תמיכה הדדית. Gui Zhi, Ma Huang במרתח Ma Huang נועד לייזוע והינו חזק ביותר בהחלשת יאנג החיצון. על כן רצוי להשתמש ב Gui Zhi לאחר Ma Huang.

פרוש: בשני המרשמים משתמשים ב Gui Zhi לשם חיזוק היאנג צ'י של החיצון. במקרה של מרתח Gui Zhi הזיעה זולגת החוצה כי יאנג החיצון חלש ואינו סוגר את החיצון. במקרה של מרתח Ma Huang הפגיעה ביאנג החיצון תיגרם עקב הייזוע ש Ma Huang ייצור ולכן חשוב לחזק את יאנג החיצון על מנת לשקמו.

איחוד של שני הצ'י, יין ויאנג יוצר גוף תנועה מעגלית אחד, האחד פותח והשני מאחה. צ'י פורה מנקז ומפריש, המחלה היא בפתיחה, מרתח Gui Zhi מאחה אותו. צ'י מגן קולט ומכנס, המחלה היא באיחוי, מרתח Ma Huang פותח אותו. הפרידה של פורה ומזין הינה תוצאה של חולשת המרכז. שני המרתחים הללו חזקים במילוי המרכז, זה העיקרון הראשי לטיפול במחלת החיצון ב(דיון על) פגיעת פתוגן חיצון.

מרתח Gui Zhi כלל לא נועד לריפוי כניסה של פתוגן חיצון של רוח אל תוך הגוף. רוח פוגעת במגן אך הרוח אינה נכנסת אל תוך הגוף. מרתח Ma Huang כלל לא נועד לריפוי כניסה של פתוגן חיצון של קור אל תוך הגוף. קור פוגע במזין אך הקור אינו נכנס אל תוך הגוף. על כן Shao Yao קולט ומכנס את הצ'י הפורה ואינו מפזר את הרוח. Ma huang מנקז ומפריש את הצ'י המגן ואינו מפזר קור. במידה ורוח קור חדרו אל הגוף, היכן ההיגיון להשתמש דווקא ב Shao Yao הקולט ומכנס ובכל זאת להחלים?

פרוש: שני המרתחים נועדו להשיב את האיזון שבין כינוס והפרשה של הצ'י המגן והצ'י המזין. בשני המקרים לא מדובר בפלישה פנימה של צ'י פתוגני אלא בפגיעה של הצ'י הפתוגני בתפקוד אחד משני הצ'י. מכיוון שאין כניסה של צ'י פתוגני אל תוך הגוף, על כן אפשר להשתמש בצמח המכנס Bai Shao לכנס את הצ'י הפורה מבלי לחשוש שישאיר את הרוח בתוך הגוף. הצמח Ma huang אינו משמש לסילוק של קור פתוגני שפלש לגוף אלא נועד לפזר את הכינוס של הצ'י המגן.

רשומות קודמות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.

                                                                                                                                          

למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.

                                                                                                                                                 

הערות

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן

את החומר תרגמתי מסינית מהספרים הבאים:

חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ

הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים - 四圣心源
התרת הקשיים מפגיעת פתוגן בחיצון - 伤寒悬解
הבהרת משמעות פגיעת פתוגן בחיצון - 伤寒说意

פֳּנג דְֶזה-אִי 
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה - 圆运动的古中医

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות

לפני מספר שנים נתקלתי לראשונה בתיאור שיטתי של תנועה מחזורית ומעגלית כפי שהיא באה לידי ביטוי ברפואה הסינית. רעיון התנועה המחזורית קיים ברפואה הסינית כבר כמה אלפי שנים, אך רעיון זה הוצג תמיד בכלליות. בעקבות התיאורים המרתקים שמצאתי בספר התחלתי לחקור אחר מקורות הספר ומחברו ולחפש חומרים דומים ברפואה הסינית. החקירה הוליכה אותי למספר כתבים שהשפיעו מאד על הבנתי את הרפואה הסינית והפנו אותי למספר כיווני חקירה חדשים, אשר את חלקם שטחתי ברשומות הקודמות, ובינייהם התנועה המעגלית של הרפואה הסינית הקדומה ודיון על פגיעת פתוגן בחיצון על פי אסכולת התנועות והצ'י.

אותו ספר, שהתחיל את החיפוש הנרחב אחר התנועה המעגלית של הרפואה הסינית, אמנם תיאר בקצרה את התנועה המעגלית ביקום ובאדם, אך למעשה התמקד בנסיון הקליני של הרופא מַה רוּי-טִינג (1903-1997) ביישום תיאוריה זו בקליניקה. לאחר הצגה ראשונית של התיאוריה המעגלית, שוטח הרופא את הפתומכניזם של מספר מחלות ואופן הטיפול בהן על פי תיאוריה זו. כאשר חיפשתי אחר הרקע של דר' מַה רוּי-טִינג התברר לי שהינו דור חמישי וממשיך דרך של רופא הקיסר חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ (1705-1758). באותו זמן עדיין לא הכרתי את פועלו של חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ, למען האמת אפילו לא הכרתי את שמו ולכן חיפשתי לראות האם השאיר אחריו כתבים רפואיים. לשמחתי הרבה הסתבר, שחוּאֲנג יוּאֱן-יוּ חיבר למעלה מעשרה ספרים, אשר המעניין מכולם נקרא הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים. ספר זה, אשר את הפרק הראשון שלו המתאר את מקור התנועה המעגלית ביקום תרגמתי ופרסמתי ברשומה "בראשית", שוטח באופן שיטתי את משנתו על התנועה המעגלית כפי שהיא באה לידי ביטוי ביקום ובאדם בדגש על תפקוד האיברים, צ'י ודם, יין ויאנג וביטוי של ששת הצ'י ביקום ובאדם. ספר זה היה המקור לתיאורים המופיעים בספר שחיבר מַה רוּי-טִינג כמה מאות שנים מאוחר יותר.

חיפוש אחר חומר נוסף העוסק בתנועה המעגלית הוביל אותי אל כתביו של רופא קיסר נוסף, פֳּנג דְֶזה-אִי (1871-1949), אשר חיבר את הספר התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה (במקור - חקר השיטתיות של הרפואה הסינית העתיקה). למרות שפֳּנג דְֶזה-אִי אינו שייך ישירות לשושלת הרופאים מבית מדרשו של חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ הוא בהחלט הושפע מכתביו ובמידה מסויימת לקח את התיאוריה המעגלית המוצגת בהם ופיתח אותה לשלב הבא. בספרו, מציג פֳּנג דְֶזה-אִי לראשונה תרשימים בסיסיים של התנועה המעגלית ומנמק את דבריו על בסיס משמעות שש עונות השנה, שמות 24 מקטעי צ'י השנה וחמש התנועות.

התפתחות התיאוריה המעגלית

התיאוריה המעגלית החלה למעשה בנקודה בה הצמד טחול-קיבה החל לקבל חשיבות גדולה מהרגיל. בתקופת שושלות גִ'ין-יוּאֳן, טען לִיוּ וַואן-סוּ שטחול-קיבה הוא ציר הקיום של האדם. הוא טען שיש לתת לטחול-קיבה חשיבות רבה מכיוון ש"הקאנון אומר: הציר האלוהי של החי נמצא במרכז, לכן מזון נכנס לקיבה והטחול משנה וטוחן אותו, מפיץ ומתמיר את חמשת הטעמים, לשם הזנת צ׳י חמשת איברי הדזאנג, ומטפח ומפרה את כל השלד. חַזֶּק את השורש, אזי המים והגרעין שבקיבה מלחלחים את הכול".

לִי דוֹנג-יוּאֳן המשיך את הכיוון שהתחיל לִיוּ וַואן-סוּ והגדיל לעשות כאשר הרחיב את התיאוריה העוסקת באיברי האדמה ואף נתן להם חשיבות רבה ממה שהיה נהוג עד תקופתו. למרות שלִי דוֹנג-יוּאֳן מיקם את טחול-קיבה במרכז בין כל האיברים, רק 450 שנים מאוחר יותר חיבר חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ את הכל על בסיס הקאנון הפנימי, חמש התנועות וששת הצ'י ודיון על פגיעת פתוגן חיצון לתיאוריה מעגלית אחידה.

בין הרופאים החשובים שהושפעו מהתיאוריה שהציג חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ אפשר למצוא את גֶ'נג צִ'ין-אַן ואת פֳּנג דְֶזה-אִי. פֳּנג דְֶזה-אִי שהיה רופא הקיסר בתקופת שושלת צ'ינג, הוסיף פירוט על שינויים בטבע המתחוללים ב-24 מקטעי העונות וניתוח פרטני של מרשמים קלאסיים, רפואת ילדים, מחלות נפוצות, דיון על פגיעת פתוגן בחיצון ונקודות חיוניות מארון הזהב על פי התיאוריה המעגלית. גֶ'נג צִ'ין-אַן לעומת זאת, הגיע מרקע של אסכולת האש (חיזוק אש המקור נ.א) והיה בעל חיבה יתרה לספר התמורות. השפעות אלו הוליכו אותו דווקא לכיוון של ניתוח המעגל על פי שמונה ההקסגרמות בדגש על אש-לב ומים-כליות ככח המניע מאחורי התנועה המעגלית בשונה מפֳּנג דְֶזה-אִי ששם דגש דווקא על טחול-קיבה כציר התנועה .

עיקרי הגישות והתפתחות התנועה המעגלית

לִי דוֹנג-יוּאֳן

בספרו דיון על טחול-קיבה הדגיש את חשיבות הטחול והקיבה כשורש הבריאות. יכולות ההתמרה והשינוע של הצמד טחול-קיבה הוא המעיין ממנו נובע הצ'י המקורי, פגיעה בטחול-קיבה תביא להיווצרות של מחלה. לִי דוֹנג-יוּאֳן השתמש בדימויים מהטבע על מנת להסביר את הפיזיולוגיה של טחול קיבה: צ'י השמיים אחראי ומשפיע על החצי הראשון של השנה ויוצר תנועה של עליה וציפה. צ'י האדמה הוא אחראי על החצי השני של השנה ויוצר תנועה של ירידה ושקיעה. באביב הצ'י של שאו-יאנג מתחיל מתחת לאדמה ומוליך את ה-יין לעלות מעלה. בתחילת הקיץ אש השאו-יאנג בוערת בחלל שמעל הקרקע. בסתיו התנועה השלטת היא תאי-יין, המתכת פורשת את היובש ככח הפיקוד שלה וה-יין יורד כולו אל תוך האדמה. בהגיע החורף הצ'י של שאו-יין חבוי תחת הקרקע.

השינוע וההתמרה של טחול-קיבה דומים לתופעה של השמים והאדמה. הקיבה היא ים הדגן והמים, מזון ושתייה נכנסים לקיבה ותמצית הצ'י נשלחת ראשית לטחול משם אל הריאות, כך מתבצעת הפקודה של האביב והקיץ להזין ולטפח את כל היקף הגוף, אלו השמיים צלולי הצ'י. בתום העלייה יש ירידה השולחת מטה אל שלפוחית השתן ובכך מבוצעת פקודת הסתיו, שהינה העברה והתמרה של הפסולת, זה היין העכור של האדמה.

במידה ויש פגיעה בטחול-קיבה עקב תזונה או התשה של הגוף, מכיוון שטחול-קיבה חלשים נוצר נזק רב לדם וצ'י פורה וכתוצאה מכך נוצרות מחלות. אש הלב שופעת ואש יינית תופשת את עמדת האדמה. נוסיף לזה גם את השפעת הרגשות כעס, עליצות, צער ופחד המזיקים לצ'י המקורי ומסייעים לאש השופעת בלב. כאשר אש הלב משגשגת היא גורמת לכבד לעודף. הכבד המשגשג נושא אש ופולש הצידה אל טחול קיבה. האדמה החלשה אינה מגבילה את המים ודווקא כליות מים פולשים ונטפלים לאדמה. שינוע והתמרה של צלול-עכור ועליה-ירידה של טחול-קיבה בבלגאן וחוסר סדר, עילית מיצוי המזון אינה מסוגלת ליצור צ'י מקורי, תפקוד הכבד, הלב, הכליות והריאות אינו תקין ונגרמות מחלות שונות.

למרות שמיקם את הטחול-קיבה במרכז ונתן להם חשיבות רבה כציר החיים, לא הציג התיחסות למעגל תנועה כלשהו. למעשה ישנם מקומות בהם טען, שצ'י הריאות עולה מעלה, בניגוד לגישה הרווחת בתנועה המעגלית בה צ'י הריאות מתכנס ויורד מטה. עיקרי תורתו התמקדו בהסדרת תפקוד הטחול והקיבה.

חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ

התנועה המעגלית של חמש הפאזות - לפי חואנג יואן-יו

חקר לעומק את הכתבים המיוחסים לקיסר הצהוב, צִ'י בּוֹ, צִ'ין יוּאֶה-רֶן (בּיאֱן צ'וּאֱה) וגַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג ואת התובנה שלו מכתביהם חלק בספרו הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים. בספר זה הוא מציין שצ'י המרכז של טחול-קיבה הוא ציר התפקוד התקין של הלב, הכליות, הריאות והכבד. לדבריו, האדם קיבל יין ויאנג מהשמים והארץ וכך נברא. מפגש זה בין יין ויאנג נקרא צ'י המרכז. כאשר צ'י המרכז סובב שמאלה זהו הטחול-אדמה. טחול-אדמה סובב שמאלה וצ'י הדגן נשלח אל הלב והריאות ותנועת ההפצה מַעְלָה חלקה וללא הפרעה. כתוצאה מכך מים-כליות חמימים ובעלי חיות ויוצרים את כבד-עץ. כמו כן הכבד אוצר בתוכו את הדם. דם הכבד חמים ועולה מעלה ללא הפרעה בסופו של דבר מחמם ויוצר את אש הלב.

כאשר צ'י המרכז מסתובב ימינה אזי אדמה-קיבה מסתובבת ימינה, תמצית הדגן מועברת לכליות וכבד וכינוס וקליטה מתחילים. כמו כן אש הלב יורדת צלולה ומתמירה את ריאות-מתכת. הריאות אוצרות צ'י. צ'י הריאות יורד צלול ללא הפרעה ובצלילותו יוצר את הכליות-מים. בתוך כל זה צ'י המרכז הינו הציר של יין-יאנג ועליה-ירידה ואילו הכבד, הלב, הריאות והכליות מקיפים מארבע כיוונים. בעזרת הוויסות של צ'י המרכז (טחול-קיבה) מתאפשרת המשכיות של יין-יאנג ועליה-ירידה של תנועת הצ'י של האיברים הנותרים וכתוצאה מכך הצ'י של כל איבר תומך ומזין את שאר האיברים. במידה וצ'י המרכז מתכלה אזי טחול-קיבה אינם משנעים נוזלים והלחות שופעת, מים מוצפים והאדמה לחה, הכבד-עץ תקוע ואינו נפרש, קיבה-אדמה אינה מורידה, צ'י אש ומתכת סורר ועולה מעלה ואילו צ'י מים ועץ  צונח מטה.

מבחינת אסטרטגית טיפול נטה להדגיש בעיקר את הצורך בתמיכה ושיקום של צ'י יאנגי, בדגש על יאנג הטחול והגבלה של הצ'י הייני (תמיכה ביאנג והגבלת יין). יחד עם תמיכה ביאנג הטחול טען שיש ליבש את האדמה ולחמם את המים על מנת להימנע פגיעה במרכז. כמו כן יצא בביקורת כנגד ג'ו דאן-שי על נטייתו להטלאת יין. לטענת חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ שימוש יתר בצמחים קרים, מזינים ושמנוניים תזיק לטחול-קיבה ותביא להחמרת המחלה, כמו כן מספר המטופלים הסובלים מחוסר יין יחסית נמוך.

למרות זאת בפרק העוסק במחלות חום השתמש בלא מעט מרשמים מזיני יין לשם טיפול. על סמך הבנתו את התנועה המעגלית של הרפואה הסינית הציג ניתוח של הכתבים החשובים ביותר של הרפואה הסינית. בין ספריו אפשר למצוא את התרת הקשיים של השאלה הפשוטה, התרת הקשיים של הציר השמימי, התרת הקשיים של קאנון השאלות הקשות, התרת הקשיים של פגיעת פתוגן בחיצון, התרת הקשיים של ארון הזהב, התרת הקשיים של ארבעת הקדושים וספרים המנתחים את תפקודם של צמחי המרפא והפורמולות השונות. כמו כן לאחרונה נתגלה העתק של ספר נוסף שחיבר ממש לפני מותו הנקרא התרת הקשיים של ספר התמורות.

פֳּנג דְֶזה-אִי

התנועה המעגלית של ששת הצ'י - לפי פנג דזה-אי

הושפע רבות מכתביו של חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ על התנועה המעגלית ברפואה הסינית אותם למד וחקר. טען בספרו שהתנועה המעגלית הינה התבנית התנועה הבסיסית התקינה והטבעית של החיים ותרשים הבה-גואה, מספר התמורות, המציג מחזור של שמונה טריגרמות הוא החוקיות הבסיסית של התנועה המעגלית. החוקיות המעגלית שמציג פֳּנג דְֶזה-אִי מבוססת על התבוננות בטבע ומחזור החום היאנגי לאורך השנה.

לפי הבנתו, החום הנוצר מקרינת השמש על פני האדמה נכנס במהלך הסתיו אל תוך המים שבאדמה, שוקע ונאצר בתוך המים במהלך החורף עד אשר מגיע האביב. באביב מתחיל החום היאנגי לצאת ולעלות מתוך המים אל עבר פני הקרקע ורבבות הדברים נולדים על פני הקרקע ושוב יורד מטה בתקופת הסתיו. כך לאחר עליה אל השיא (קיץ) מתהפכת התנועה לירידה וכאשר הירידה מגיעה לשיא היא מתהפכת לכדי עליה. עליה וירידה ללא הפסקה יוצרת תנועה מעגלית. הגורם המאפשר וויסות והסדרה של התנועה המעגלית של ציפה שקיעה עליה-ירידה הוא צ'י המרכז.

מכיוון שקיימת הקבלה ותקשורת בין האדם והיקום כך הפיזיולוגיה של האדם משתנה יחד עם השינויים ביין ויאנג של הטבע, בריאה, שינוי כינוס ואצירה במחזור סדיר של ארבע העונות. בו זמנית בגוף האדם מתקיימת תנועה מעגלית כתוצר של הפעילות האיברים הפנימיים ובתוכם הטחול והקיבה המשמשים כציר ואילו מה שבהיקף משמש כגלגל. צ'י המרכז סובב שמאלה אזי עץ אש (כבד לב) עולים משמאל, ציר המרכז סובב ימינה אזי מתכת מים (ריאות כליות) יורדות ימינה סובבים במעגל. כאשר הציר סובב כך גם הגלגל סובב, כאשר הגלגל סובב הצ'י מתפקד בצורה נעלה ולא ניתן להפרידם. כך נוצרת תנועה מעגלית אחידה ותקינה. במידה וצ'י המרכז אינו נע, צ'י האש מתפרש למעלה, צ'י המים נאצר ונחתם למטה, צ'י העץ מנקז ומתפשט משמאל וצ'י המתכת נקלט ומתכנס מימין, התפקודים בארבע הכיוונים מגיעים לקיצוניות והציר שבפנים מפסיק להסתובב, הגלגל שבחוץ מפסיק לעלות ולרדת והתנועה המעגלית אינה נוצרת ובעקבות זאת נוצרות מחלות.

אפשר לראות שלִי דוֹנג-יוּאֳן התמקד בתנועה מעגלית של העלאת הצ'י הצלול מעלה לשם הזנת הגוף והורדת העכור מטה לשם סילוקו מהגוף. חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ מתמקד ביחסים בין האיברים עצמם ותנועתם הטבעית כאשר התנועה מעלה הינה התנועה של החום והדם ואילו התנועה מטה הינה התנועה של הקור והצ'י. פֳּנג דְֶזה-אִי שם דגש על מחזור התנועה של הצ'י היאנגי בגוף בתנועת יציאה החוצה ומעלה ותנועת כניסה פנימה ומטה. למרות שכביכול כל אחד מהם מדבר על משהו שונה, מעשית הם מדברים על היבטים שונים של התנועה המעגלית אשר ניתן לאחד אותם יחדיו לכדי תובנה אחת שלמה.

אחת הסיבות מדוע התיאוריה המעגלית שמציגים רופאים אלו מצאה חן בעיניי היא העובדה ששלושתם בעצם מיישמים אותה מבחינה קלינית ולא רק תיאורטית. חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ ופֳּנג דְֶזה-אִי מציגים ניתוח פתולוגיות שונות על פי תיאוריה זו ומציעים אופן טיפול המשיב את התנועה המעגלית לסדרה. גם ניתוחי הפורמולות שהם מציגים מבוססים על המודל המעגלי אך עליהם אדבר בחלק ב'.

רשומות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.

רשומות נוספות העוסקות בתיאוריות של רופאים אלו:

גֶ'נג צִ'ין-אַן - הדרקון שבמים - טריגרמת המים ברפואה הסינית
חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ - "בראשית" - בריאת העולם כיסוד להתפתחות הרפואה סינית
פֳּנג דְֶזה-אִי - ג'ואה יין : האביב הסיני - התהליכים מתרחשים בטבע ובאדם ודרכי טיפוח הבריאות בעונה זו
                - שאו יאנג :  תחילת הקיץ - חודש רביעי

                                                                                                                                              

הערות

1. התנועה המעגלית של הרפואה הסינית הקדומה - 圆运动的古中医学
2. דיון על פגיעת פתוגן בחיצון - 伤寒论
3. מַה רוּי-טִינג - 麻瑞亭
4. חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ (1705-1758) – 黄元御 - huáng yuán yù
5. הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים - 四圣心源
6. פֳּנג דְֶזה-אִי (1871-1944) – 彭子益 - péng zǐ yì
7. חקר השיטתיות של הרפואה הסינית העתיקה  - 实验系统的中医学
8. לִיוּ וַואן-סוּ - 刘完素
9. לי דונג-יואן (1180-1251) – 李东垣 - lǐ dōng yuán
10. דיון על טחול קיבה – 脾胃论 - pí wèi lùn
11. גֶ'נג צִ'ין-אַן - 郑钦安
12. אסכולת האש - 火神派

עקצוץ, נימול וכאב בגפיים - הטיפול בנוירופתיה סוכרתית ברפואה סינית

אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר במחלת הסוכרת הוא פגיעה במערכת העצבים ההיקפית של הגוף המכונה נוירופתיה סוכרתית או נוירופתיה היקפית (באנגלית DPN - Diabetic Peripheral Neuropathy). נוירופתיה נגרמת עקב אספקת דם לקויה כתוצאה מאי תקינות חילוף החומרים של הגלוקוז בגוף. כתוצאה מפגיעה באספקת הדם לקצוות הגוף נגרם נזק המתבטא כתחושת נימול, עקצוץ, חום, קור וחוסר תחושה בגפיים.

נוירופתיה סוכרתית (DPN) נכללת ברפואה הסינית תחת ההגדרה של סינדרום ניווני (Wei Zheng) או סינדרום חסימתי (Bi Zheng). על פי הרפואה הסינית הפתו-מכניזם של נוירופתיה כולל בגדול חולשה של יין ויאנג הכליות וחסימה של התנועה החופשית בערוצים ומכיוון שכך סינדרום זה הינו סינדרום מורכב.

שורש המחלה הינו חולשה של החומרים החיוניים בגוף המתחילה כחוסר יין, מתפתחת לחולשה של יין וצ'י ובסופו של דבר מתדרדרת לחולשה של יין ויאנג יחדיו. במקביל לחולשה זו כשורש המחלה נוצרים תוצרי לוואי כגון סטסיס דם או ליחה עכורה המביאים לחסימה של ערוצי הצ'י והדם בגוף.

תהליך התפתחות נוירופתיה סוכרתית

הבסיס להתפתחות נוירופתיה סוכרתית הינו תנאים של חום ויובש פנימי הנגרמים במחלת הסוכרת, המזיקים ל-יין של הגוף (נוזלים ודם) ומכלים את הצ'י (הכח לביצוע תהליכים בגוף).

בשלבים מתקדמים של סוכרת הפגיעה בצ'י וביין כבר חמורה עקב החום המכלה את הצ'י כמו דלק לבערה ומייבש את הנוזלים והיין בגוף. חוסר של יין בגוף מוביל לכך שהדם הופך לסמיך יותר ויותר וכתוצאה מכך זרימתו אינה חלקה מספיק. התמעטות של הצ'י בגוף מקטינה את היכולת לדחוף ולהזרים את הדם בתוך כלי הדם וגורמת להיעצרות הזרימה. בסופו של דבר נעצרת זרימת הדם בערוצים ובכלי הדם ונוצר סטסיס דם החוסם את הערוצים וכלי הדם.

גורם נוסף לחסימה בגוף הוא התפקוד הלקוי של הטחול. הטחול (כולל בתוכו את תפקוד הלבלב) האחראי על שינוע ופיזור של הנוזלים בתוף הגוף, אינו מצליח לפזרם כראוי וכתוצאה מכך הנוזלים נעצרים ומצטברים במקומות שונים בגוף והופכים לליחה צמיגית. נוזלים אלו היו אמורים לשמש בין היתר ליצירת דם, אך במצב צמיגי זה של ליחה הם חסרי שימוש עבור הגוף ומביאים להחלשות הדם עקב חוסר בחומר גלם. עצירת תנועת הנוזלים מביאה גם להחלשות הצ'י בגוף המתבזבז עקב מאבק להניעם בגוף.

החסימות שנוצרו עקב עצירת תנועת הדם או הליחה הצמיגית מפריעות לתנועת הצ'י והיאנג בגוף ולהיווצרות חום אשר בתורו מזיק שוב ליין ונוזלי הגוף ומגביר את היובש בגוף. כתוצאה מהמתמעטות צ'י, יין ודם המשמשים בין היתר להזנת הערוצים וכלי הדם, נפגעת הזנתם.

כתוצאה מחסימה של הערוצים או התמעטות של חומרי ההזנה של הגוף (צ'י, יין, דם, נוזלים) נמנעת הזנה של רקמות הגוף וכתוצאה מכך מופיעים סממנים כגון נימול, עקצוץ, כאב ולבסוף אף חוסרת תחושה וניוון של השריר. כמו כן נוצר מצב בו הערוצים מתרוקנים מצ'י ולכן פתוגן חיצוני יכול לנצל את המצב ולפלוש לתוך הערוץ ולגרום לחום או קור בגפה.

אופן הטיפול ברפואה הסינית
אופן הטיפול במחלה כולל שילוב בין צמחי מרפא ושימוש באלקטרו אקופונקטורה לשם פתיחת הזרימה שנחסמה בערוצים ותיקון החוסרים של חומרי הגלם החשובים.

הטיפול באלקטרו-אקופונקטורה מתמקד בנקודות המחזקות את הכליות, מזינות את היין, מסייעות לטחול להחלים ולשוב לתפקד, הזנה ומילוי חוסרים של צ'י ודם ופתיחה של הערוצים והמרידיאנים שנחסמו עקב הליחה או סטסיס הדם.

מבחינת מרשמי צמחי מרפא נשתמש בצמחים המבריאים את תפקוד הטחול שנחלש ונסדיר את תנועת הצ'י בגוף, נחזק את הטחול והכליות ונזין יין ודם וכמובן שאסור לשכוח להרים מעלה את הצ'י הצלול ולהוריד את הצ'י העכור. כמו כן נחמם את הערוצים ונפתח את התנועה שבהם ושל היאנג צ'י אל הקצוות ולמנוע את דיכוי התנועה בפנים.


עוד על מחלת הסוכרת בראיה של הרפואה הסינית בקישור הזה
רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

הקשר בין מיקום האיברים ומיקום הערוצים (מרידיאנים) בדיקור הסיני

בשלב כלשהו במהלך לימודי דיקור סיני, לאחר שהפנמנו את התיאוריה שבבסיס הרפואה הסינית ולמדנו את מסלולי הערוצים בגוף ותפקוד נקודותיהם, מתחילות לעלות שאלות הספק. למה אני קורא שאלות ספק? לא, לא שאלות כגון "האם הדיקור עובד", "האם הרפואה הסינית יעילה" אלא שאלות כגון "האם יש היגיון מאחורי מיקום המסלולים בגוף", "למה מסלול המעי הגס עובר לאורך היד ולא לאורך הרגל", "מדוע ערוץ הכבד מצטלב עם ערוץ הטחול" וכדומה. יש רופאים שפשוט מקבלים את רוע הגזירה ופשוט מקבלים את הרעיונות כעובדות ויש גם כאלה ששומרים את השאלות במחסנית זיכרון קטנה ומחפשים ומלקטים בפינצטה אחר פיסות מידע קטנות שיוכלו להסיר ספק זה. לאחרונה עיינתי במספר ירחוני רפואה סינית ישנים להם הייתי מנוי בתקופת לימודי בסין ונתקלתי במאמר קצרצר שסיפק לי פיסת מידע קטנה כזו. פיסה זו הגיעה אלי בדיוק בזמן בזמן בו אני חוקר את התנועה המעגלית של הרפואה הסינית והעלתה במוחי מספר מחשבות בנושא.

על פי הרפואה הסינית צמדי האיברים לב - מעי דק שייכים לפאזת האש (הקיסר), מעטפת הלב - שלושת המחממים שייכים גם כן לפאזת האש (השר), הריאות - מעי גס שייכים לפאזת המתכת. על פי התיאוריה של התנועה המעגלית של הרפואה הסינית, פאזת האש ממוקמת בצד העליון של המעגל ופאזת המתכת נמצאת בצד ימין של המעגל. מבחית תנועתיות, האש היא שיא התנועה מעלה והמתכת היא תחילת התנועה מטה (תנועה עם כיוון השעון). מבחינת מיקום האיברים בגוף, מחלקים הסינים את הגוף לשלושה חלקים המכונים מחממים. במחמם העליון אפשר למצוא את הלב, מעטפת הלב והריאות, כאשר הריאות נמצאות ברום הגוף במקום הגבוה מכל, מכסות את הכל מלמעלה כמו גג, תחתן נמצאת מעטפת הלב ותחת המעטפת נמצא הלב. 

מיקום האיברים במחממים                מיקום הפאזות בתנועה המעגלית של הרפואה הסינית

מיקום איבר הלב במחמם העליון ברור לנו, אחרי הכל האש יוצרת תנועה מעלה והגיוני ששיא התנועה מעלה יהיה במחמם העליון, אך מדוע הריאות, שהינן איבר המתכת היוצר תנועת ירידה והתכנסות מטה, נמצאות במחמם העליון ולא התחתון? אחת הסיבות לכך יכולה להיות העובדה שעל מנת שאש הלב השואפת לבעור מעלה, תוכל לרדת מטה אל הכליות ולחמם אותן, עליה לקבל טרמפ ולהסתייע בתנועה מטה הנוצרת על ידי הריאות. מעניין לראות גם שהערוצים של המתכת והאש (גם השר וגם הקיסר) נמצאים בגפיים העליונות בדומה למיקום האיברים היינים של המתכת והאש. יותר מכך, כאשר פורשים את הזרועות לצדדים ומפנים את הצד הייני של הזרוע קדימה (ראו תרשים למטה) אפשר לראות ששלושת הערוצים היינים מסודרים במקביל כאשר ערוץ הריאות עליון, תחתיו נמצא ערוץ מעטפת הלב והתחתון מכולם הוא ערוץ הלב. האם יש כאן צירוף מקרים בין מיקום האיברים במחמם העליון ומיקום הערוצים בזרועות?

נעבור לבחון את המתרחש תחת הסרעפת במחמם האמצעי והתחתון. במחמם האמצעי אפשר למצוא את צמד האדמה, הלא הוא טחול - קיבה. צמד זה משמש כציר התנועה המעגלית בדומה לציר של גלגל. הטחול הוא הכח היוצר את התנועה מעלה כאשר הוא מעלה את הצ'י הצלול ואל תנועה זו מתלווה תנועת צ'י הכבד הפורצת ונפרשת מעלה כמו ענפי העץ. הקיבה יוצרת את התנועה מטה המורידה את הצ'י העכור שבגוף אל עבר הפתחים התחתונים והריאות משתמשות בתנופה זו ליצירת תנועת הכינוס והירידה מטה. על פי רעיון התנועה המעגלית של הרפואה הסינית, ציר זה של הטחול-קיבה הינו החלק החשוב ביותר לתפקוד התקין של המערכת כולה ולכן רב המחלות בגוף נגרמות עקב הפרעה לתנועתו המעגלית החלקה. מסיבה זו נהוג ראשית להסדיר את התנועה המעגלית של הציר כחלק מהטיפול במחלה.

תרשים כללי של האיברים וערוציהם

במחמם התחתון אנו יכולים למצוא את הכליות השייכות לפאזת המים ביחד עם שלפוחית השתן ולרב (תלוי את מי שואלים ובאיזה הקשר) גם את הכבד השייך לפאזת העץ ביחד עם כיס המרה. על פי התנועה המעגלית, המים הם שיא תנועת הירידה ושקיעה מטה ומיקומם בנקודה התחתונה של המעגל ואילו הכבד מסמל את תחילת התנועה מעלה ומיקומו בצד שמאל של המעגל. בדומה למקרה של האש והמתכת גם כאן, על מנת שהמים של הכליות, שתנועתן מטה, יוכלו לעלות מעלה ולהזין ולקרר את אש הלב עליהן להצטרף לתנועת העץ הנוסק מעלה.

עד כה מצאנו שהערוצים של האיברים מהמחמם העליון פרושים בגפיים עליונות. על פי אותו הגיון, אמורים ערוצי האיברים של המחמם התחתון להיות פרושים על גבי הגפיים התחתונות. בחינה של הערוצים שעל גבי הרגל, מגלה לנו שהערוצים הללו שייכים לפאזת המים (כליות - שלפוחית השתן), פאזת העץ (כבד - כיס מרה) ואף של פאזת האדמה (טחול וקיבה). כלומר, על גבי הגפיים התחתונות אפשר למצוא גם את ערוצי איברי המחמם התחתון וגם את אלו של איברי המחמם האמצעי. משמעות הדבר היא שהחלוקה בין הגפיים העליונות לתחתונות מבוססת על מיקום האיברים ביחס לסרעפת ולא על מיקום במחמם. איברים הנמצאים מעל הסרעפת פורשים ערוצים אל הזרועות ואילו איברים הנמצאים תחת הסרעפת פורשים ערוצים אל הרגליים. אבל כאן עולה תהייה חדשה, מדוע האדמה נמצאת למטה ולא במרכז?

מיקום האדמה בערוצים של הרגל היא תעלומה מעניינת, אשר מסתבכת עוד יותר כאשר אנו עוקבים אחר פריסת המסלול לאורך הרגליים. אם נעקוב לרגע אחר ערוץ הטחול (בתרשים בצבע צהוב) מאצבעות הרגל במעלה השוק אל עבר הברך ניווכח כי לפתע משנה הערוץ את מסלולו שבין הכבד והכליות, חותך את נתיבו של הכבד (צבע ירוק) והופך לקידמי מבין השלושה. האם יכול להיות שמי ששרטט את הערוצים לאורך הרגל שתה כוסית יין-אורז אחת יותר מדי? אולי שיעמם לו או שחמד לצון והחליט לבלבל את כל הדורות הבאים?

לא אתיימר לתת מענה חד משמעי לשאלה זו, אך כאן בדיוק נכנסים דימויי הטבע של הבה-גואה אחרי לידה וההסבר ששטח אותו מאמר סיני, אך ראשית אתייחס ליחסי העץ והמים על פי הבנתי. אם נתבונן בטבע נראה שרב העצים זקוקים לאדמה יחד עם מים, כלומר ללא אדמה אין ביכולתם לזנק מעלה וליצור את תנועת הפרישה והעליה המוכרת לנו מחמשת הפאזות. מסיבה זו ככל הנראה יש צורך שערוץ פאזת האדמה יהיה נוכח ליד (ואף בין) העץ והמים ממש כמו בטבע. כמו כן אם נשוב להסתכל על הגוף לפי חלוקה לשניים על פי מיקום הסרעפת ולא על פי חלוקה לשלושה מחממים, נראה שאיברי האדמה נכללים יחד עם איברי המים והעץ מתחת לסרעפת.

על הסיבה מדוע משתנה המסלול ומצטלב עם ערוץ הכבד מציע המאמר את העובדה שלמרות שהכבד ממוקם לרב במחמם התחתון, פיזית הוא ממוקם דווקא במחמם האמצעי יחד עם איברי האדמה. מכיוון שכבר ראינו שהערוצים היינים על גבי הזרוע מסודרים ממש כמו האיברים שמעל הסרעפת מהמיקום הגבוה אל הנמוך אנו יכולים לצפות שכך יהיה גם עם האיברים שממוקמים תחת הסרעפת. הבעיה מתחילה כאשר אנו נוכחים לגלות שהטחול והכבד ממוקמים על אותו קו רוחבי בגוף ועל כן לשניהם זכות ראשונים לפני הכליות בחזית הרגל. אם נוסיף לכך את היחסים ההדדיים בין האדמה והעץ נוכל להסיק שלאחר שהאדמה סיפקה לעץ את הקרקע ממנה יוכל לקבל הזנה ומים לשם זינוק למרומים, אפשר לבצע החלפה בין שני הערוצים ולמנוע מריבות בכורה במשפחה. כמובן שאפשר למצוא הסברים נוספים לסידור הערוצים ומיקום האיברים ואתם מוזמנים לחלוק אותם איתי.


לרכישת הספרים שלי ברפואה סינית לחצו כאן

                                                                                                                                               

הערות

Chinese Acupuncture & Moxibustion June, 2007 Vol.27, No.6 pg473 肝脾两经在下肢的变位与相应脏腑的关系 / 路玟，曹大明

עוד על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית אפשר לקרוא כאן: 1