צ'י מזין וצ'י פורה - מקורות השם ומשמעותם

למרות שכיום נהוג לכנות את הצ'י המזין בשם "יִינג צ'י" (Ying Qi 营气) בתקופה הקדומה השתמשו במילה אחרת לתאר צ'י זה. בספרו של גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג על פגיעת פתוגן בחיצון השתמש המחבר במילה "רוֹנג".

אטימולוגיה:

הסימנייה הסינית רונג מורכבת משני חלקים עיקריים. החלק התחתון מסמל עץ ומעליו יש גג עם שתי סימניות של אש.

רונג - עשיר, פורה, שופע

 השילוב של שתי סימניות אש מעל הגג מגיע במקור מסימניה אחרת, הסימנייה יִינג. במראה הכללי, הסימנייה יִינג דומה מאד לסימניה רוֹנג, רק שמתחת לגג (חדר) יש סימניה נוספת של אש ולא עץ. אם כן הסימנייה יִינג היא אש בתוך חדר (מתחת לגג) וסימנים של אש מבחוץ. סימניה זו באה להביע את המילים זוהר ומאיר.

יינג - זוהר, מאיר

נחזור שוב לסימניה רוֹנג. אם כן אנו רואים שהסימנייה רונג מורכבת מעץ שמעליו יש משהו מאיר ובוהק בדומה לפרח שפורח בקצה הצמח או פריחת העצים. שילוב זה מקנה לסימניה את המשמעויות עָשִׁיר, פּוֹרֶה, שׁוֹפֵעַ. ניתן להסיק כי מנקודת מבט של הרפואה הסינית הצ'י ה"מזין" הוא צ'י שופע ופורה אשר מזין את הגוף.

בספרו של הרופא פָּאנג דזֶה-אִי בפרק הדן בתפקודו של מרשם גוי-ג'ה-טאנג (המרשם לטיפול במחלת תאי-יאנג עם רוח בחיצון וחוסר איזון בין צ'י מזין לצ'י מגן) מתאר המחבר את ה"רונג-צ'י" בתכונות של פאזת העץ כגון התפזרות ושחרור. אני יכול רק לשער שיש קשר בין גישתו כלפי הצ'י המזין כבעל תכונות הקשורות בפאזת העץ, לאטימולוגיה של הסימנייה בה העץ תופס חלק חשוב בהרכבה. האם מדובר בצירוף מקרים או אולי ב"כוונת המשורר" כאשר נבחרה סימניה זו לייצג את הצ'י המזין?

על פי פָּאנג דזֶה-אִי, חדירה של רוח, שתכונותיה זהות לתכונות פאזת העץ, מזיקה לצ'י המגן שאמור לכנס ולסגור את החיצון ואילו הצ'י המזין שאמור להישאר בפנים אינו נפגע מהרוח עקב אופיים הזהה ועקב תנועתו החופשית והמשוחררת גולש אל החיצון וזולג החוצה כזיעה.