נקודת מבט נוספת על מחלות חום ופלישה של פתוגן חיצון אל הגוף

בסוף יולי שיחרר ג'יובאני רשומה חדשה בבלוג שלו הדנה במשמעות מחלות חום חבוי הנגרמות עקב חדירה של פתוגן בחורף והתפרצות של המחלה באביב. ברשומה הוא שוטח את הנקודות החשובות כפי שהסיקו אותן אנשי אסכולת מחלות החום. מכיוון שלאחרונה נתקלתי בגישה קצת שונה אך מאד מרתקת בנוגע לטיפול במחלות חום חשבתי להציג גישה זו אותה סיפק אחד מרופאי הארמון הקיסרי, הרופא פֳּנג דְֶזה-אִי, שאת דבריו ציטטתי כבר ברשומות קודמו ועל פועלו אפשר לקרוא ברשומה על התנועה המעגלית ברפואה הסינית - מקורות והתפתחות.

בספרו, לימוד רפואי שיטתי של הגשמיות, במבוא לפרק על מחלות חום יוצא הרופא כנגד הגישה הנפוצה אותה פיתחו רופאי אסכולת מחלות החום ומציג פרשנות משלו ומניסיונו למחלות החום על פי אסכולת חמש הפאזות וששת הצ'י. פֳּנג דְֶזה-אִי מסביר שבדומה לעונות הצ'י החמישי והשישי (יאנג מינג מתכת, תאי יאנג מים) בהן החום היאנגי של הסביבה מתכנס ונכנס אל הקרקע ונאצר בתוך המים, כך גם בגוף האדם נכנסת אש השר (צ'י יאנגי) אל תוך הכליות-מים בתקופת החורף ונאצרת בתוכן עד בוא האביב. "הירידה מטה של אש השר תלויה לחלוטין בכח האיסוף והכינוס של צ'י המתכת. צ'י המתכת קריר ויורד ולכן מסוגל לאסוף ולכנס. המתכת אוספת ואז האש יורדת, האש יורדת ואז המתכת קרירה" ו"כאשר האש והמים מספיקים אז נוצר הצ'י המקורי".

אך הוא מוסיף כי "במידה והקור בתקופת החורף אינו מספיק, הצ'י היאנגי שנאצר ונחתם בתוך המים זולג ונחשף החוצה ונגרמות מחלות חום חורף". כלומר, כאשר מזג האוויר בחורף חריג (לא קר מספיק) נפגעת יכולת האצירה של אש השר והוא זולג החוצה וגורם למחלות חום בתקופת החורף. כמו כן "כאשר אש זו מופרשת החוצה ומורדת מעלה אזי היא חמה וקולה כמו תנור אפיה. כל הפרשה החוצה של אש זו מביאה להתמעטות של הצ'י המקורי"

סיבה נוספת לזליגה של אש השר היא "שבמקור צ'י העץ נוטה (יתר על המידה) להפצה והפרשה, צ'י המתכת כושל באיסוף וכינוס, אש השר מופרשת החוצה, הנוזלים מתכלים והמרכז ריק". כלומר, מכיוון שמסיבה כלשהי, צ'י העץ מפזר יתר על המידה הוא מפריע לתפקוד צ'י המתכת בכינוס ולא מאפשר לכנס מספיק חום יאנגי לאורך הסתיו כהכנה לאצירתו בחורף. כתוצאה מכך, כמות הצ'י היאנגי הנאצר בחורף מעטה מדי ואש השר המופרשת החוצה מזיקה לנוזלי הגוף. לטענתו, מחלה זו, הנוצרת עקב הפרשה של אש השר, מכונה על ידי רופאי אסכולת מחלות החום בשם "פגיעת קור בחודשי החורף, קור נחבא בעור ושרירים ובאביב משתנה ל(מחלת) חום".

את הקשר בין ששת הצ'י, שבששת עונות השנה (צ'י מארח), וששת הצ'י של הגוף הוא מסביר כהקבלה שבה "באוויר יש רוח, חום, חום קיץ, לחות, יובש וקור שישה סוגי צ'י. בתוך גוף האדם גם יש רוח, חום, חום קיץ, לחות, יובש וקור שישה צ'י" מכיוון שיש הקבלה בין האדם והיקום על כן יש גם השפעה של הסביבה על האדם, אך "מחלות הנגרמות עקב זמן (עונה) הינן שידול של ששת צ'י האוויר על ששת הצ'י שבתוך גוף האדם, כך שהם חולים בעצמם ולא כניסה של ששת הצ'י שבתוך האוויר אל תוך גוף האדם וגרימת מחלה". בכך לא רק שפֳּנג דְֶזה-אִי יוצא נגד הטענה שפתוגן חיצון, בעל אופי של אחד מששת הצ'י, פולש אל הגוף ומתפרץ באביב כמחלת חום, הוא בעצם יוצא נגד כל טיעון של מחלה הנגרמת על ידי פלישת פתוגן אל תוך הגוף. על פי הבנתו אין כל חדירה של צ'י פתוגני מהסביבה אל תוך הגוף ובעצם מחלה נגרמת כאשר צ'י הסביבה מעורר צ'י בעל איכות זהה (לחות, יובש, קור וכדומה) בתוך גוף האדם וגורם לו לצאת מאיזון וליצור חולי.

משמעות הדבר היא כי "כאשר יודעים שמדובר במחלה עצמית של ששת הצ'י בגוף האדם, אז יש החלטה מציאותית לאסטרטגית ריפוי". מכיוון ש"לטעון שששת הצ'י של האוויר נכנסים לגוף האדם וגורמים מחלה יגרום לבטח לכך שעקב סילוק וגירוש של ששת הצ'י של האויר נביא לכך שנרפא את האדם למוות מבלי לדעת, מכיוון שמתמקדים רק בצמחים ומרשמים מסלקי פתוגן חיצון שכולם מרשמים וצמחים הפוגעים באדם". במידה ואכן מדובר בפלישה של גורם מזיק חיצון עלינו לסלקו אל מחוץ לגוף ואופן טיפול כזה פוגע במשאבים של הגוף. כאשר אנו מודעים לכך שלא מדובר בחדירה של גורם מזיק אל תוך הגוף אלא הפרה של האיזון העדין של ששת הצ'י בגוף אנו בעצם יכולים להתמקד בהשבת האיזון ובכך לאפשר החלמה של הגוף.

בפרק על מחלות חום הוא מסביר את ההבדל בין פגיעת פתוגן קור ופגיעת פתוגן חום. על מחלת פגיעת קור אמר שהיא "מתחילה בצ'י פורה וצ'י מגן ומסתיימת באיברי דזאנג פו". מכיוון ש"ניקוז והפרשה מכונה פורה, ניקוז והפרשה הוא הצ'י של העץ והאש" על כן הצ'י הפורה (מזין) בעל אופי חמים כמו העץ והאש. מכיוון ש"קליטה ואיסוף מכונה מגן, קליטה ואיסוף הוא הצ'י של המתכת והמים", על כן הצ'י המגן בעל אופי קריר כמו המתכת והמים. מכיוון שכך "צ'י פורה חם וצ'י מגן קר, איבר פו חם ואיבר דזאנג קר. איבר פו חם ולכן יש עודף, כאשר איבר דזאנג קר ולכן יש חוסר" (כפי שנראה במחלות שאנג חאן עם ביטוי של חום באיברי מערכת יאנג וקור באיברי מערכת יין). בשונה ממחלת קור, מחלת חום "מתחילה בצ'י פורה וצ'י מגן ומסתיימת בצ'י ודם" ולכן במהלך מחלת חום "צ'י פורה, צ'י מגן, צ'י ודם כולם מציגים חום ואין קור, כולם חוסר ואין עודף".הביטוי של מחלת חום בכל אחת מארבע הרמות יהיה ביטוי של חום. כמו כן במחלות אלו יופיע ביטוי של חוסר נוזלים וצ'י מקורי ואילו החום שנהוג לפרשו בדרך כלל כעודף הוא בעצם סממן של אש השר שאינה נאצרת ולכן מתבטאת כחום.

בפרק זה הוא נכנס לעומק למשמעות של מחלות חום והמכניזם להתפתחותן "צ'י העץ נוטה יתר על המידה להפצה והפרשה פוגע בצ'י איסוף וכינוס של ריאות מתכת. צ'י המתכת הותקף ומאבד יכולתו לפקד על הורדה צלולה. צ'י המים הופרש ומאבד יכולת חתימה ואצירה. המים אינם אוצרים ולכן אש השר גורם לצרות עף ונוסק, המתכת אינה אוספת ולכן רוח עץ גורמת צרות הפרשה ותנועה". כתוצאה מכך בכל מחמם נוצר שינוי אחר "במחמם עליון נפגעים נוזלי הגוף וצ'י חום מלא ופקוק, במחמם תחתון אש השר מופרשת והצ'י המקורי חלול וריק. במחמם האמצעי צ'י המרכז מתמעט ומובס חסר יכולת הטבה במפגש (בין אש ומים במרכז)".

למרות זאת אופן הטיפול של פֳּנג דְֶזה-אִי במחלות חום נשאר על בסיס מרשמים שפותחו על ידי אנשי אסכולת מחלות החום, או לפחות על בסיס של מרשמים אלו. עוד על גישתו לצ'י מגן וצ'י מזין, איכותם (חום וקור) והקשר לאיברים אפשר לקרוא ברשומה קודמת על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - צ'י מגן וצ'י מזין.

אינני טוען שהוא צודק ושאר הרופאים טועים, אך גם אינני אומר את ההפך. כל קורא ישפוט ויחליט בעצמו איזו דרך לבחור. כתבתי רשומה זו על מנת לאפשר לקוראים לראות שיש גישות רבות ושונות ברפואה הסינית ורצוי להכיר את הסיפור כולו ולא רק את חלקיו השונים על מנת לקבל תמונה שלמה של הרפואה הסינית.

למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.
                                                                                                                                                 

                                                                                                                                               

הערות ומקורות
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן 

פֳּנג דְֶזה-אִי 彭子益 1871-1949

לימוד רפואי שיטתי של הגשמיות - 惟物论的系统医学

אסטרונומיה ורפואה סינית - התקדמות בחקירה

בפרק 67 של השאלה הפשוטה, בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, מופיע תיאור של חמש רצועות צבע (נהרות צ'י) הנמתחות על פני הרקיע. נקודות ההתחלה והסוף של רצועות צבע אלו מצוינות בעזרת מעונות רקיע ועשרת הגזעים השמימיים. תיאור זה של רצועת צבע והגזעים המציינים את התחלתה וסופה של כל רצועה הינו הבסיס לתיאוריה של חמש התנועות וששת הצ'י. עם השנים הומר התיאור המילולי לתרשים המציג את פריסת מעונות הרקיע ורצועות הצבע הנמתחות ביניהם. תרשים זה עורר את סקרנותי ותוך כדי חקירת מהותו עלו במוחי מספר תהיות בנוגע להגיון של התרשים. ברשומה הקודמת פירטתי את תהליך החקירה והשאלות שעלו עד כה. ברשומה זו אמשיך לפרט את ההסברים שמצאתי בנוגע לשאלות שעלו וגם תהיות חדשות שעלו מתוך התשובות שמצאתי. ברור לי שרשומה זו אינה קלה לקריאה מכיוון שהיא מכילה הרבה מושגים אסטרונומים ומפאת אורכה הרב. כמו כן הינה המשך לרשומה קודמת בה החל הניתוח של התרשים ועל כן רצוי לקרוא ראשית את הרשומה הקודמת. השתדלתי להוסיף תרשימים ברורים על מנת שההסברים יהיו ברורים ככל האפשר. כאשר התחלתי את החקירה, מתוך סקרנות גרידא, לא ידעתי לאן היא תוביל אותי ובהחלט הופתעתי מתוצאות החקירה.

השאלות שעלו ברשומה הקודמת

1. מדוע השמש נעה נגד כיוון היצירה של הפאזות. כלומר, מדוע לאחר שתסיים את תנועתה בבתים של האש היא תנוע אל עבר הבתים של העץ ולא אל אלו של המתכת כפי שאמור להיות סדר היצירה של חמש הפאזות.
2. מדוע במועד היפוך הקיץ נמצאת השמש רק בתחילתו של הבית הראשון (מבין 7) של הפניקס האדום המייצג את הקיץ. הייתי מצפה שהשמש תהיה במרכז הפניקס במועד זה.

מסתבר שיש לא מעט סינים התוהים לפשרו של תרשים זה ומנסים להציע פתרונות אפשריים. אחד מאותם אתרים מנסה להסביר את התרשים על ידי הקשר לתנועת הירח בשמיים ולא לתנועת השמש. ראשית הוא מסביר שהתרשים למעשה מערבב מספר תרשימים שונים יחדיו:

1. ארבעת הכיוונים (צפון, דרום, מזרח, מערב).

2. 28 מעונות הרקיע (או הירח) וגודלו של כל מעון במעלות. הסינים חילקו את רצועת הרקיע שעל גביה נעו השמש, הירח וכוכבי הלכת, ל-28 מקטעים אשר מסייעים לזהות את מיקום גרמי שמיים אלו לאורך השנה.

3. עשרים וארבע ההרים (עשרים וארבעה כיוונים המיוצגים בעזרת הבה-גואה יחד עם ,עשרה גזעים ותריסר ענפים). מודל 24 ההרים הינו מודל מפורט של שושנת הרוחות המציין 24 כיוונים שונים על גבי האדמה וכיום משמש בעיקר את העוסקים בפאנג-שוואי (Feng Shui 风水) לניתוח וסידור של המרחב (בחדר, בית או סביבה).

4. חמשת נהרות הצ'י בשמיים. חמש רצועות צבע (צהוב, לבן, שחור, ירוק ואדום), אשר על פי הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, נצפו ברקיע ושימשו כמקור לתיאוריה של חמש התנועות וששת הצ'י.

לטענת הכותב, חלוקת המעונות בשמיים נועדה לסמן את משך החודש בן 28 הימים. ישנן מספר דרכים שונות לחשב חודש על פי הירח. חלוקת החודש על פי היהדות מבוססת על חשיפה של אור השמש על גבי הירח. באופן זה מתחיל החודש כאשר מופיע סהר דקיק. אמצע החודש הוא היום בו הירח מאיר במלואו וסוף החודש נקבע על סמך הסהר האחרון לפני החשכת הירח כולו. דרך נוספת לקביעת החודש, הנקראת חודש כוכבי, מבוססת על חישוב משך הזמן בו לוקח לירח להקיף את הרקיע מנקודה קבועה אחת בשמיים (כוכב שבת) ועד לאותה נקודה. משך זמן זה אורך כ-27.321662 יום, או בערך 28 ימים. מכיוון שכך ניתן לחלק את הרקיע לעשרים ושמונה מקטעים שווים בהם הירח עובר במהלך 28 הימים. אבל רגע אחד, עשרים ושמונה המעונות אינם שווים בגודלם. חלק מהמעונות חולשים על 33 מעלות ואילו אחרים תופסים בקושי מספר מעלות בודדות. בהנחה שהירח נע את אותו המרחק בכל יום, ובהנחה שהוא אמור להימצא במעון אחר בכל יום, כיצד יכול להיות שגודל המעונות אינו שווה?

אותו חוקר טוען שחלוקת עשרים ושמונה המעונות בוצעה בסביבות שנת 5670 לפני הספירה ובתקופה זו היו המעונות בגודל זהה. כמו כן, במקור מוקמו המעונות על גבי קו המשווה השמימי ורק בתקופת שושלת חאן (206 לפנה"ס - 220 לספירה) שונה מיקומם אל מישור המילקה (תמונה של המישורים). אם ניקח בחשבון שרעיון הנהרות מופיע כבר בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, אשר נכתב בין השנים 400-200 לפנה"ס ניתן להניח שהכוונה המקורית מדברת על חלוקה המבוססת על קו המשווה השמימי. כמו כן על גבי מפות אסטרונומיות מאותה תקופה אפשר לראות בבירור שחלוקת הכיוונים במפה מבוססת אך ורק על 12 הענפים ולא על 24 ההרים (המשמשים לקביעת כיוון על האדמה ולא בשמיים). דבר זה תומך בעובדה שהמפה הנפוצה כיום הינה תערובת של רעיונות שונים ולא מבוססת לחלוטין על המקור.

בהנחה שכל הטיעונים של כותב זה נכונים, עדיין נשארות כמה שאלות פתוחות ולא פתורות:
1. מדוע הירח נע נגד כיוון היצירה בחמשת התנועות כפי שהוא בא לידי ביטוי בארבעת האלים (דרקון ירוק, פניקס אדום, טיגריס לבן, צב-נחש שחור). זה לא משנה אם מדובר על השמש או על הירח, שניהם מתקדמים באותו הכיוון ברקיע מהפניקס האדום (אש) אל הטיגריס הלבן (מתכת) ומשם אל צב-נחש שחור (מים) ודרקון ירוק (עץ).
2. האם הקשר בין ארבעת האלים (או ארבע התופעות) לעשרים ושמונה המעונות הוא קשר מאוחר יותר בו הולבשו האלים על גבי המעונות?
3. האם בתקופה הקדומה, גודל 28 מעונות הרקיע היה שווה?

בהנחה שלפני 5670 שנים אכן היו מעונות הרקיע בעלי גודל דומה, הגיוני שיש קשר בין 28 המעונות ו-28 ימים בחודש כוכבי. מצד שני בין הירח לבין ארבע העונות (וארבעת האלים) אין קשר מהותי ולכן סביר להניח שלמרות שיש קשר בין המעונות לירח, התרשים אינו תרשים של תנועת הירח בחודש אלא של תנועת השמש בארבע העונות.

תנועת השמש ביחס לארבע התופעות (אלים) שברקיע

כולנו יודעים שכדור הארץ סובב סביב צירו וסביב השמש וכך נוצרים היום והלילה והשנה, אך בעידן הקדום האמינו האסטרונומים שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. בתרשים למטה משמאל אפשר לראות את מסלול כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש כפי שאנו מכירים אותם כיום. בתרשימים מימין אפשר לראות את היקום כפי שהסינים הקדומים שיערו אותו. האסטרונומים הסינים הקדומים האמינו שסביב האדמה (כדור הארץ) ישנה כיפה או כדור שהינו הרקיע (השמיים עגולים והאדמה מרובעת) ועליו נמצאים כל הכוכבים הנראים. כמו כן האמינו שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. מכיוון שהניחו שכדור הארץ נמצא במרכז נראה היה שהשמש סובבת את כדור הארץ בכיוון אחד ואילו הרקיע סובב סביב כדור הארץ בכיוון ההפוך.

כצופים המתבוננים מהקרקע אל עבר הרקיע או השמש אנו יכולים להבחין בארבע תנועות מחזוריות הנגרמות עקב סיבוב כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש. כאשר אנו עומדים עם הפנים לכיוון דרום וצופים בתנועת הרקיע (תרשים משמאל למטה) אנו יכולים להבחין שהרקיע סובב סביב כדור הארץ עם כיוון השעון ומשלים סיבוב מלא במהלך יממה אחת. עוד ניתן להבחין שאם נתבונן ברקיע בכל יום באותה שעה בדיוק, נשים לב שהוא נע מעט עם כיוון השעון כך שבכל חודש אנו מתבוננים בנקודה אחרת ברום השמיים ורק לאחר שנה שלמה מסתיים סיבוב מלא של הרקיע. במקרה של הרקיע אפשר לראות שמדובר בשני סיבובים עם כיוון השעון, האחד הוא יממה והשני הוא שנה.

נשוב להתבונן ברקיע כאשר עם הפנים לכיוון דרום. הפעם נבחן את תנועת השמש (תרשים מימין למטה). אנו יכולים להבחין שהשמש סובבת סביב כדור הארץ עם כיוון השעון ומשלימה סיבוב מלא במשך יממה אחת. דבר נוסף בו ניתן להבחין הוא, שבמידה ונתבונן במיקום השמש ברקיע בכל יום באותה שעה בדיוק, נגלה שהיא נעה על גבי הרקיע נגד כיוון השעון (נגד כיוון תנועת הרקיע) כך שבעל חודש היא נמצאת במיקום אחר על פני הרקיע ורק לאחר שנה שלמה היא שבה למקום בו שהתה בתחילת התצפית. כאן אנו נוכחים לדעת שלמרות שמדובר בשני סיבובים של השמש, לאורך היממה כיוון הסיבוב הוא עם כיוון השעון ואילו לאורך השנה הסיבוב הינו נגד כיוון השעון.

אם נתעלם לרגע מכיוון הסיבוב של הרקיע והשמש לאורך היממה ונתייחס אך ורק לסיבובם לאורך השנה, אנו יכולים לראות שהם מסתובבים בכיוונים הפוכים.

מדוע השמש נעה נגד כיוון היצירה של הפאזות

בעקבות התבוננות בכוכבים ומעקב אחר מסלולי תנועת השמש, הירח וכוכבי הלכת הכירו האסטרונומים בעידן הקדום יותר ויותר צבירי כוכבים ברקיע על גבי מסלול תנועת השמש (מישור המילקה) ועל כן כונה מסלול זה בשם "דרך כניסתם ויציאתם של השמש, הירח וחמשת הכוכבים". כפי שציינתי בתחילת הרשומה, רב מעונות הרקיע מוקמו במקור (שנת 5670 לפנה"ס) על גבי קו המשווה השמימי ולמעשה רק שבעת מעונות הרקיע של הדרקון הירוק במזרח ועוד מספר מועט של מעונות הטיגריס הלבן במערב היו על גבי מסלול תנועת השמש. ככל הנראה מסיבה זו נחשבו מעונות הדרקון הירוק לחשובים מכולם. אדם אשר בראש השנה הסיני, החל בתחילת האביב, עומד ומתבונן ברקיע כשפניו לכיוון דרום בדיוק בשעות הערביים יכול לראות את השמש הנמצאת במעונות הטיגריס הלבן שוקעת במערב ואילו מעונות הדרקון הירוק עולים במזרח. כך, תחילת עונת אביב מסומלת בעליה של אל המזרח והאביב, הדרקון הירוק, בצד מזרח. ככל הנראה, הקביעה של מעונות הדרקון הירוק נעשתה על סמך מועד האביב בו מעונות אלו נמצאים ברום הרקיע במהלך הלילה ולכן ניתנים לצפייה.

אחת התשובות המעניינות על השאלה הזו מצאתי בספרה של רויסין גולדין העוסק בגזעים וענפים. בעמוד 193 מסבירה גולדין שמכיוון שהסינים לא יכלו לעקוב בדיוק אחר תנועת הרקיע לאורך השנה, הם הכינו תרשים אשר במרכזו מחט הנעה בחופשיות. כאשר מתבוננים אל עבר כיוון כוכב הצפון בחצות הלילה (שעת Zi 子) במועד היפוך החורף אפשר לראות שהזרוע של העגלה הגדולה פונה ישירות לכיוון מטה אל עבר הענף הראשון (Zi  子) בתרשים. בעקבות סיבוב הרקיע נגד כיוון השעון (כאשר מתבוננים צפונה), במעלה אחת בקירוב בכל יום, כעבור 90 ימים ישתנה הכיוון אליו תצביע העגלה הגדולה ב-90 מעלות ויצביע אל עבר מעונות האביב.

כלומר, למרות שהרקיע מסתובב יחד עם הכוכבים שעל גבי הרקיע, והעגלה הגדולה ביניהם, בתרשים הזמן של הסינים נשארו מעונות הרקיע במקום ואילו המחט המסמלת את העגלה הגדולה הסתובבה והצביעה על מעונות הרקיע שקובעו במקום. מסיבה זו נוצר מצב בו שיוך המעונות לעונות שונות על גבי הרקיע יצא הפוך מהסידור על גבי התרשים.

אני חייב לומר שזהו בהחלט טיעון משכנע, אבל יש בו רק בעיה אחת. במועד המתאים לתרשים (2275 לפנה"ס) כלל לא שימש פולאריס (כיום כוכב הצפון) ככוכב הצפון, מעבר לכך, עקב תנועה של ציר כדור הארץ (פרסציה2) העגלה הגדולה כלל לא הצביעה אל עבר ענף Zi בחצות הלילה במועד היפוך החורף, אלא הצביעה אל עבר ענף Chou (הענף ה-12) או Xu (הענף ה-11). בתרשים למטה אפשר לראות את הרקיע והעגלות הקטנה והגדולה כמו גם נקודת הצפון בשנים 2012 לספירה ו-2275 לפנה"ס.

מדוע במועד היפוך הקיץ נמצאת השמש בתחילת הפיניקס האדום ולא במרכזו

עשרים וארבע ההרים הוא תרשים שנועד להצביע על כיוונים שעל גבי כדור הארץ ובמקרים שונים אף להציג את מיקום השמש לאורך השנה. בתרשים שייצרתי אפשר לראות שהחלפתי את שמות עשרת הגזעים במספרים מ-1 ועד 10, כאשר ליד כל מספר מופיע סימן חיובי או שלילי המסמל את היות הגזע יאנג או יין בהתאם. גם את תריסר הענפים החלפתי בא'-ב' עברי וגם כאן סימנתי את יין-יאנג בעזרת סימן חיובי ושלילי. אפשר לראות שמועד היפוך הקיץ (היום הארוך בשנה) מצוין על ידי ענף וו (ח'+) שהינו ענף אש בדומה לענף וגזעים נוספים שלצידו. משמעות הדבר היא שבמועד היפוך הקיץ אמורה השמש להיות באזור ברקיע המיוחס לענף זה. בבדיקה שערכתי בעזרת מספר יישומים אסטרונומים עלה שבמועד היפוך הקיץ עברה השמש באזור הרקיע המוכר במערב כמזל תאומים ובסין כמעון ג'ינג (באר 井).

פרשנויות שונות על הכתוב בפרק 67 של השאלה הפשוטה בנוגע למשמעות נהרות הצ'י, מסבירות שבמועד היפוך הקיץ (ענף ווּ - בתרשים ח'+) נמצאת השמש במעון הרקיע ג'אנג (张) או מעון הרקיע שינג (כוכב 星) שמיקומם זהה למיקום מערכת הכוכבים של מזל אריה. טיעון זה לא עלה בקנה אחד עם מיקום השמש בהיפוך הקיץ האחרון, כפי שנוכחתי לדעת על סמך מפות הכוכבים ולכן החלטתי לבדוק את העניין לעומקו. ההשערה הייתה שמדובר בשינוי בכיוון אליו מצביע ציר סיבוב כדור הארץ כתוצאה מפרסציה של ציר כדור הארץ. ציר כדור הארץ אמנם נמצא בזוית קבועה אך הכיוון אליו הוא מצביע משתנה. שינוי זה בכיוון אליו מצביע ציר סיבוב כדור הארץ גורם לכך, שהכוכבים הנראים באזור של הצפון על פי ציר הסיבוב משתנים כל הזמן בסבב מעגלי של 25,725 שנים. כלומר, למרות שכיום אנו רואים את פולאריס (כוכב הצפון) ככוכב הצפון, בעוד כמה אלפי שנים הוא כבר לא יהיה בצפון אך בעוד 25,725 הוא ישוב להיות בסביבת הצפון (וגם כאן). כמו כן משמעות הדבר היא שלפני אלפיים שנים פולאריס לא שימש ככוכב הצפון.

מכיוון שסבב מלא של פרסציה אורך 25,725 אפשר לחשב שבכל 71 שנים נעה נקודת הצפון ברקיע במעלה אחת. בשנת 2012 במועד היפוך הקיץ נמצאה השמש במעון הרקיע צָאן (בתרשים בכחול) ואילו במפה העתיקה נטען שבמועד היפוך הקיץ השמש נמצאת במעון הרקיע גָ'אנג או שִינג (באדום). מכיוון שליד שם כל מעון ומעון מופיע רישום של מספר המעלות שתופס כל מעון אפשר לחשב וראות שקיים שינוי של בסביבות 60 מעלות בין שתי המפות. על מנת שייווצר שינוי של 60 מעלות (בקירוב) בכיוון עליו מצביע ציר סיבוב כדור הארץ, צריכות לעבור 4287 (60 שנים כפול 71 מעלות) שנים. כלומר, המפה העתיקה מתאימה לשנת 2275 לפני הספירה.

משמעות הדבר היא שלא רק שהמפה המדוברת אינה מדויקת לשנת 2012, היא אינה מתאימה גם למועד חיבור שבעת פרקי התנועות והצ'י על ידי וואנג בינג (700 לספירה) וגם לא למועד חיבור הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב (200-400 לפנה"ס) בו פרקים אלו מופיעים כיום. כלומר הרופאים שחיברו את הכתוב לא היו מודעים לשינויים האסטרונומים במראה הרקיע בתקופת חיבור הפרק ולמעשה השתמשו במפה עתיקה ששרטוטה קדם להם באלפי שנים.

לגילוי זה יש חשיבות רבה ביותר מבחינת הבנת הפרק ואולי אף מבחינת הבנת כל אסכולת התנועות והצ'י ונכונותה לימנו אנו. ראשית, 24 הכיוונים (ההרים) המיוצגים על ידי הגזעים והענפים אמורים לייצג את השיא, השפל והשוויון המושפעים ממיקום השמש לאורך השנה. כלומר ענף וו (ח'+) אמור לייצג את מועד היפוך הקיץ ללא קשר למעון הרקיע בו נמצאת השמש. במפה המקורית המתאימה לשנת 2275 לפני הספירה ענף זה נמצא מול מעון הרקיע ג'אנג. במידה ואנו מתאימים את המפה לימינו עלינו למקם את ענף וו (ח'+) במעון רקיע צאן. שינוי זה במראה המפה מעלה שאלה חשובה ביותר בנוגע לנהרות הצ'י שברקיע. מכיוון שמיקום מעונות הרקיע ביחס למיקום 24 הכיוונים (הרים) משתנה כל הזמן, על פי מה נקבע מיקומם של הנהרות, האם על פי 24 הכיוונים או על פי מעונות הרקיע? אחרי הכל בשאלה הפתוחה מוזכרים שניהם בהקשר של נהרות הצ'י.

בניסיון לענות על שאלה זו המרתי את המפה המקורית, המתאימה לשנת 2275 לפנה"ס, לשתי מפות חדשות המתאימות לשנת 2012. מפה אחת מבססת את מיקום הנהרות על פי 24 הכיוונים (גזעים וענפים) ואילו מפה שניה מסבבת את מיקום הנהרות על פי מעונות הרקיע.

במידה ונהרות הצ'י מבוססים על 24 הכיוונים ניתן להסיק שתי מסקנות שונות:
1. הצופה אשר זיהה את הנהרות ברקיע לא הבין באסטרונומיה כלל ולמעשה הניח שהמפה שבידיו, המבוססת על 2275 לפני הספירה נכונה גם ליום הצפייה ולכן הניח שהנהרות נמתחים בתים שונים כפי שמתואר בפרק בשאלה הפתוחה.
2. כלל לא בוצעה תצפית אל הרקיע ונהרות הצבע כלל לא היו קיימים ובעצם מדובר על השלכה של רעיון יחסי בקרה של איברים, בדומה לרעיון שהבאתי ברשומה על פרק 33 מקאנון השאלה הקשה. אפשר לראות שבאותו הפרק ובפרק זה בשאלה הפשוטה יש את אותם יחסי בקרה בין איברים והגזעים הקשורים בהם (יחסי איש ואישה בקפיצה של 5 בין זוג ספרות).

במידה ונהרות הצ'י מבוססים על מעונות הרקיע ניתן להסיק:
1. החיבור בין צמדי גזעים ביחסי איש-אישה כפי שמוצג בפרק זה התאים לשנת 2275 לפנה"ס ואינו מתאים לשנת 2012 מכיוון שנהרות הצ'י נמתחים בין גזעים שונים ממה שהיו לפני 4287 שנים. יוצא מכך שרצועת הצבע הירוק שבעבר הרחוק נמתחה בין גזעים דִינג רֶן (4- 9+) נמתחת היום בין גזעים גִ'י שִין (6- 8-). מכיוון שנהוג היה לקבוע את התנועה החריגה של השנה כולה על סמך גזעים אלו יוצא שכיום עלינו לקבוע על פי כללים חדשים וכל התבססות על החומר המקורי תביא לטעות בחישוב.

מסקנות
על סמך כל הנתונים שאספתי והיכרותי עם הרפואה הסינית הגעתי למסקנה כי ככל הנראה לא באמת נצפו נהרות צבע בשמיים ולכן לא התבססו על מעונות הרקיע ולמעשה מדובר על מטאפורה, בה ניסו להעביר את רעיון יחסי איש-אישה (יחסי בקרה של פאזות) בצורה יצירתית, ולשייכו לתופעה הנשגבת מבינתו של האדם על מנת שיתקבל ביתר קלות. למרות שחלק מהספרים התעקשו שנהרות הצ'י הם למעשה מסלולים של חמישה כוכבי לכת ואף סיפקו ציטוטים מהקאנון הפנימי, אף אחד מהם לא הציג טיעון אסטרונומי משכנע לתנועת כוכבי הלכת בין מעונות הרקיע להם שויכו. למעשה, החוקרים שטענו שמדובר בכוכבי לכת הסתמכו בצורה עיוורת על הכתבים בלבד וכלל לא הביאו הקשר אסטרונומי. למרות שחלק מהספרים העוסקים בתנועות והצ'י טרחו לפרט ולהסביר מושגים אסטרונומים שהזכרתי כאן, ואף טרחו להדגיש את חשיבות הבנת האסטרונומיה להבנת התנועות והצי, הם משום מה התעלמו לחלוטין מהעובדה, שהרעיון המשמש כבסיס לתנועות והצ'י, מבוסס על מצב הרקיע לפני כ-4287 שנים והמשיכו להשתמש בו כאילו הוא מתאים לתקופה שלנו.

לעניות דעתי, למרות שרפואה סינית הושפעה רבות מרעיונות הלקוחים מאסטרונומיה, בסופו של דבר הרופאים הסינים כנראה לא הבינו מספיק באסטרונומיה על מנת לזהות את הבעיה במפת נהרות הצ'י ברקיע. הם ככל הנראה התבססו על מפות רקיע קיימות ולא על תצפית עצמאית בשמיים.

חשוב להבין שהרפואה הסינית לא ניתנה על ידי אלים, היקום, נבואות וכדומה, היא נוצרה על ידי אנשים חכמים שהתבוננות וחקרו את הטבע עם חשיבה ביקורתית אך עם אמצעים יחסית פרימיטיביים ומתוך כבוד סיני לתרבות ולאבות הם לא אחת בחרו לשייך את התובנות הללו לקדמונים או לאלים (למשל הקיסר הצהוב והחקלאי השמימי). עלינו לדעת לקרוא את הכתבים בביקורתיות ולא לקבל אותם כתורה מסיני וכאמת היחידה וסודית שנמסרה לידינו מהיקום ולהבין שגם הרופאים הללו היו בני אדם כך שגם הם יכלו לשגות, על אף מעלותיהם הרבות ומיומנותם הגבוהה.

אני חייב להודות שלמרות שבחקירה זו הצלחתי לענות על רב השאלות בצורה ברורה יחסית, התשובות העלו שאלות חדשות עליהן אין לי כל מענה כרגע. למעשה, בסיכומו של דבר לא הצלחתי להגיע לתשובה חד משמעית למהות חמש רצועות הצבע ברקיע אלא רק להשערה על מהותן על בסיס יחסי בקרה שהצגתי בסוף הרשומה על השאלה הקשה מספר 33.

ונקודה אחרונה אותה חשוב לי להדגיש, למרות שהכרה של הכתבים העתיקים חשובה עבור כל אחד ואחד מאיתנו, חשוב לא פחות לבדוק את התאמת הכתבים לזמן והמקום שלנו ולתוצאות של הטיפול הקליני. לא ניתן להסתמך על הכתבים בלבד, עלינו להיות ביקורתיים לתוכנם ובמקביל לבחון אותם בהיבט החשוב מכל, הטיפול הקליני ותוצאותיו.

                                                                                                                                                  

הערות ומקורות

1. התרשים האסטרונומי עליו אני מבסס את הכל נחקק על גבי לוח אבן בפרובינציאת סוּ-ג'וֹאוּ שבסין בשנת 1247 לספירה (סונג הדרומית). תרשים זה אינו כולל את עשרים וארבע ההרים.
2. פרסציה של ציר כדור הארץ - פרסציה ירחית-שמשית. ציר הסיבוב של כדור הארץ אינו אנכי למסלול סיבובו סביב השמש אלא בעל נטייה. בזכות נטייה זו של ציר סיבוב כדור הארץ נוצרות עונות השנה. למרות שזווית ציר סיבוב כדור הארץ אינה משתנה, מיקומה (כיוון הציר במרחב) משתנה עם השנים בתנועה מעגלית המכונה פרסציה ירחית-שמשית. משמעות הדבר היא שנקודות שיווי הסתיו והאביב אינן קבועות במקום אחד אלא נעות לאורך השנים בכיוון מערב. כלומר בכל שנה מתאחרים מועדי שיווי הסתיו והאביב. כתוצאה מכך משתנה גם מיקום כוכב הצפון (תרשים המציג את כיוון הצפון המגנטי ברקיע לאורך אלפי שנים). אנימציה של כדור הארץ מבצע פרסציה. עוד על פרסציה בכתובת הבאה.
3. עוד מידע על 24 ההרים - כאן וכאן.
4. עוד מידע על 28 מעונות הרקיע - כאן.
5. 二十八宿的形成与演变， 赵永恒，李勇
6. 中国天文学概论，徐子评

אסטרונומיה ורפואה סינית - תהליך חקירה בהתהוות

ברשומה זו  חשבתי לשתף אתכם בעצם תהליך החקירה של הרפואה הסינית במקום להציג את המסקנות הסופיות כפי שעשיתי עד כה. לעיתים מתקבל הרושם, שכל המידע הנהיר והקל אותו אנו מציגים בשיעור או במאמר, נאסף והתקבל בקלות יתרה, מעשית לא כך הדבר. חומרים רבים שבחרתי להציג כאן בבלוג הם חומרים אשר עמלתי קשות למצוא בהם את ההיגיון, להביא מקורות מהימנים ולעכל את כל החומר לכדי רשומה קלה להבנה (וברור לי שלא תמיד היא אכן קלה). בסופה של הרשומה הקודמת הזכרתי את הקשר של יחסי הבקרה בין צמדי האיברים השונים והדמיון בין יחסים אלו ויחסים בין חמש נהרות הצ'י שנצפו בשמיים ותוארו בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב. מכיוון שעד כה הוצג תרשים הנהרות באופן יחסית כללי ומכיוון שלא מצאתי חקירה של תרשים זה על סמך אסטרונומיה, בחרתי לגשת לחקירת התרשים מכיוון האסטרונומיה. על תהליך החקירה, שעדיין לא הסתיים מסיבות שיתבררו בהמשך, אפרט ברשומה זו.

פרק 67 של השאלה הפשוטה הינו אחד משבעה פרקים המשמשים כבסיס עליו מושתת כל אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י (בקיצור - התנועות והצ'י). בפרק זה מופיע תיאור של חמש רצועות צבע (נהרות צ'י) הנמתחות בין חלק מעשרים ושמונה המעונות שברקיע. לכל נקודת התחלה וסוף של רצועות הצבע יש שיוך של גזע, כאשר כל רצועה נמתחת בין שני גזעים בעלי יחסי איש ואישה (קפיצה של 5 בין שני גזעים - 1-6,2-7,3-8,4-9,5-10). שילוב זה של שני גזעים יוצר את חמש רצועות הצבע המבטאות את חמש התנועות. לאורך השנים הופיעו תרשימים שונים המנסים להציג את המלל בצורה ברורה של תרשים. למרות שהרעיון המוצג בפרק זה הינו הבסיס של כל התיאוריה, ולמרות ששורטטו מפות המייצגות את תוכנו בצורה גראפית, עדיין אין הסבר ברור וחד משמעי למהות רצועות הצבע שבשמיים. מסיבה זו בחרתי לחפש בכתבים שונים, פרשנויות ואף מפות אסטרונומיות בניסיון לבאר את הרעיון המוצג בפרק.

הדבר הראשון שעשיתי היה לחפש אחר תרשים ברור של חמש נהרות הצ'י. התרשים המדוייק והברור ביותר שמצאתי מכיל מידע רב המקשה מעט על פענוחו במבט ראשון. התרשים מבוסס על מעגל שהיקפו החיצוני מציג את עשרים ושמונה מעונות השמש שהם מעין אזורים בהם עוברת השמש לאורך השנה. כל אחד מהמעונות קיבל את החלק היחסי שלו בשמיים וחלקים אלו אינם שווים. עשרים ושמונה המעונות מתחלקים לארבע קבוצות אשר בכל אחת יש שבעה מעונות. לכל אחת מארבע הקבוצות ניתן שיוך של אחד מארבעת האלים (או ארבע תופעות) הכוללים את הפיניקס האדום (אל הדרום-אש), הטיגריס הלבן (אל המערב-מתכת), צב-נחש (אל הצפון-מים) והדרקון הירוק (אל המזרח-עץ). את כל אחת מקבוצת המעונות סימנתי בקו בעל צבע המייצג את הפאזה אליה היא שייכת. כתוצאה מכך קיבלתי תרשים המציג את המים למטה, העץ משמאל, האש למעלה והמתכת מימין. סידור זה תואם להפליא את מיקום הפאזות בתנועה המעגלית בה האדמה מיוצגת באמצע.

בהיקף הפנימי יותר אפשר למצוא תערובת של ענפים, גזעים ואף שמות הקסגרמות וקשה לזהות במבט ראשון תבנית ברורה וסדר. החלטתי לסמן בעיגול צבעוני את כל אחד מהגזעים כאשר הצבע תואם את הפאזה אליה שייך כל גזע. כך גזעים א' ב' (Jia Yi) השייכים לפאזת העץ סומנו בעיגול ירוק. אפשר לראות בעקבות סימון זה, שמיקום הגזעים זהה למיקום ארבע הפאזות (וארבעת האלים), מים למטה, עץ משמאל, אש למעלה ומתכת מימין. שני הגזעים הקשורים באדמה מוקמו מחוץ למעגל על גבי קו החוצה את המעגל כולו משמאל למעלה וכיוון ימין למטה ונחשב ציר השמיים והארץ. ציר זה הוא למעשה שתי נקודות שיווי הסתיו והאביב בהן היום והלילה באותו אורך. מעניין לראות ששיווי הסתיו ממוקם דווקא בין הרביע של העץ והרביע של האש ואילו שיווי האביב מוקם בין הרביע של המתכת והרביע של המים. מיקום זה של זמני שיווי היום והלילה בעונות אלו קצת תמוהה.

התעלמתי מהבעיה שעלתה והמשכתי הלאה בהנחה שרק לאחר קבלת תרשים מלא אוכל לשבת ולחפש אחר ההיגיון של הסידור שהוצג. בשלב זה התחלתי לסמן את הענפים השונים באותו אופן בו סימנתי את הגזעים אך בעזרת משושה במקום עיגול. לאחר סימון זה קל היה לראות שענפים, גזעים ומעונות בעלי אותו שיוך לפאזה מוקמו יחדיו. תחת כנפי מעון הפיניקס האדום של הדרום (אש) מוקמו ענפים וגזעים המשויכים לפאזת האש וכך גם בשלושת רביעי השמיים האחרים. כמו כן אפשר לראות שבתחילת כל רביע נמצא ענף המייצג את האדמה וככך הנראה אמור לייצג את המעבר מפאזה לפאזה.

בשלב זה בחנתי את התמונה הכללית. אפשר היה לראות מגמה ברורה של תנועה מהרביע של העץ משמאל לכיוון מעלה אל האש ומשם דרך המתכת שמימין יורד למטה אל המים. מכיוון שמדובר בתרשים של הרקיע שבמרכזו כוכב הצפון וההיקף הוא מעונות השמש אפשר להניח שהשמש הנעה בין המעונות עוברת בין הפאזות השונות על פי הסדר מהעץ, אל האש ומשם למתכת והמים בסיבוב עם כיוון מחוגי השעון. גם נהרות הצ'י בשמיים תומכים בהנחה זו ומסודרים לפי סדר היצירה של הפאזות מפאזת האדמה משמאל, דרך המתכת, אל המים, העץ ולבסוף האש. נראה היה שהתרשים יחסית ברור וקל להבנה ואולי אפשר להמשיך הלאה.

בשלב זה, לפני שאני מתחיל לנתח את התרשים ומשמעותו, החלטתי לבדוק את מיקום השמש ברקיע מבחינה אסטרונומית. השתמשתי בשני יישומים של אסטרונומיה באייפד (GoSkyWatch, Planets) על מנת לזהות את מיקום השמש במועד היפוך הקיץ שארע לפני שבוע (21.6.2012). על פי יישומים אלו נמצאה השמש באזור המזוהה כתחילת מזל תאומים על קצה רגלו של אחד התאומים. לצערי אין בנמצא מפה אסטרונומית המקבילה את תרשים הרקיע המערבי עם זה הסיני ועל כן נאלצתי להתחיל לחפש אחר קבוצת הכוכבים של התאומים (בירוק) על גבי מפה אסטרונומית סינית. לאחר מאמצים רבים הצלחתי לזהות שכפות הרגליים של התאומים הם בעצם מעון מספר אחד של הפיניקס, המעון המכונה בשם באר (באדום). משמעות הדבר היא שבמועד שיא הקיץ השמש רק נכנסת אל מקטע הרקיע המזוהה עם הפיניקס האדום ומייצג את הקיץ. כלומר, אין הקבלה בין תקופת הקיץ המבוססת על כמות קרינת השמש היחסית (אורך היום ביחס ללילה) לבין זו המיוצגת על ידי אל הדרום - הפיניקס. 

מיקום נייח של השמש לא הספיק לי ולכן בדקתי לאן השמש מתקדמת לאורך השנה והסתבר לי שההנחה הראשונית, שהתבססה על שיוך הגזעים והענפים לפאזות הייתה שגויה, מכיוון שהשמש נעה נגד כיוון השעון מהאש אל העץ, המים והמתכת. עובדה זו הביאה אותי למבוי סתום ולמעשה סיבכה את כל התרשים. למעשה, מכיוון שתנועה של השמש עם כיוון השעון הייתה הגיונית מבחינת חמש הפאזות, עצם העובדה שהיא נעה בכיוון הנגדי הינה חסרת כל הגיון ופשר. למעשה, ברגע זה אני נמצא במבוי סתום ולא מצליח למצוא את ההיגיון של סידור הגזעים והענפים כמו גם את ההיגיון בסידור עשרים ושמונת מושבי השמש בכיוון ההפוך לגמרי ליחסי היצירה של חמש הפאזות.

במידה ולמי מהקוראים יש רעיונות או פתרונות לסיבוך הזה, אשמח לשמוע את דעתכם.

יש התפתחות בחקירה, חלק ב'