יום שבת, 16 במרץ 2013

דיון על החלוקה של אש הקיסר ואש השר בגוף לשמיים מוקדמים ומאוחרים

הנושא של אש השר ואש הקיסר נדון רבות באלף השנים האחרונות בהתפתחותה של הרפואה הסינית. למרות זאת נשאר נושא זה מעורפל למדי ותיאורטי בעיקרו. מעבר לעובדה שנושא זה ברפואה הסינית מורכב מאד, פעמים רבות נוצר בלבול אצל הרופאים אשר מתרגלים טכניקות טיפוח הבריאות המבוססות על הדאואיזם. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שהמושגים אש השר ואש הקיסר ברפואה הסינית מתייחסים למשהו מעט שונה מאלו המופיעים בתרגולים הדאואיסטים. לאחרונה נתקלתי בפרק מספרו של גַ'אנג שִי-צ'וּן, ריכוז טיעונים ברפואה סינית, הדן בדיוק בנושא זה ומנסה להבהיר את הבלבול ואף להסביר כייצד ניתן ליישם את התיאוריה הלכה למעשה על סמך מרשמיו של גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג. מכיוון שמצאתי פרק זה מאד מרתק ומכיוון שהוא משלים עבורי מידע רב בנושא זה אותו אני חוקר בשנה וחצי האחרונות, החלטתי לתרגם אותו ולשתף אתכם יחד עם פרשנות שלי לשפה קצת יותר מודרנית. 



הפרק דיון על החלוקה של אש הקיסר ואש השר בגוף לשמיים מוקדמים ומאוחרים
הדאואיסטים רואים באש שדה סם החיים (דאן טיאן) כאש הקיסר ובאש שער החיים כאש השר. הרופאים רואים באש שבמרכז הלב כאש הקיסר וגם הם רואים באש שער החיים כאש השר. אלו שתי גישות עקשניות מאד, איזו גישה עלינו לקבל?

קיימת סתירה בין הטיעונים של הדאואיסטים והרופאים בדבר מהות אש השר ואש הקיסר. הדאואיסטים טוענים שאש הקיסר היא האש שבדאן טיאן (Dan Tian) ואש השר נמצאת בשער החיים (Ming Men). לעומתם, הרופאים טוענים שאש הלב הוא אש הקיסר ואש השר נמצאת בשער החיים. שני הצדדים מחזיקים בדעה נחרצת בנושא, איך מיישבים את הסתירה הזו?

הם לא יודעים שלשני האש, קיסר ושר, יש חלוקה של שמיים מוקדמים ושמיים מאוחרים. מה שמכונה בשם שמיים מוקדמים הוא מה שלפני הלידה. מה שמכונה בשם שמיים מאוחרים הוא מה שאחרי הלידה. מכיוון שבשמיים מוקדמים הנשימה בעזרת הטבור, כל כח היצירה של הגוף כולו נמצא למטה ולכן שני האש, קיסר ושר, בשמיים מוקדמים נמצאים למטה. בשמיים מאוחרים הריאות נושמות, רב התפקוד של הגוף כולו נמצא למעלה ולכן שני האש, קיסר ושר, בשמיים מאוחרים נמצאים למעלה.

שני הצדדים מתעקשים על הטיעון שלהם ולא מבינים ששני הטיעונים קבילים מכיוון שכל צד מדבר על שלב אחר בהתפתחות האדם. צד אחד מדבר על השלב לפני לידתו של האדם והשני מדבר על השלב שלאחר הלידה. כאשר מדובר בעובר שטרם נולד, הוא אינו נושם בעזרת הריאות שבחזה למעלה אלא מקבל את האספקה דרך הטבור שבמרכז הבטן. מכיוון שכך, כוחות היצירה בגופו של העובר נמצאים בפלג הגוף התחתון ולכן גם שני האש נמצאים בפלג הגוף התחתון כפי שטוענים הדאואיסטים. לאחר הלידה אנו מתחילים להשתמש בריאות שלמעלה על מנת לנשום ולחיות ומפסיקים להסתמך על הטבור. על כן רב התפקוד של הגוף עובר מעלה ושני סוגי האש נמצאים למעלה כפי שטוענים הרופאים.

מכיוון שלפני הלידה היאנג מוציא אל הפועל והיין קולט, בהתגבשות העובר הוא ראשית מתהווה כפנינת מים (אלו שמיים-אחד היוצרים מים). ואילו היאנג המקורי של שדה סם החיים נוצר ומופיע במרכזה (יאנג מקורי הוא אש, זה אדמה-שתיים היוצרת אש). לפני שהיאנג המקורי נטען במלואו ראשית נוצרים מכך שני ערוצים, מפקח ופריון. שער החיים הוא השער בו ערוץ מפקח נכנס לעמוד השדרה. האש שנוצרת במרכזו מתחברת לצ'י היאנג המקורי של שדה סם החיים ומסייעת לו.

כאשר נוצר עובר הוא מתחיל מביצית מופרית הנראית כטיפת מים זעירה ובתוכה מופיע כח היצירה שבהמשך יתפתח ליאנג המקורי של הדאן-טיאן. בשלב זה גם נוצרים הערוץ המפקח (Du) וערוץ הפריון (Ren). המקום בו הערוץ המפקח נכנס לעמוד השדרה הופך לשער החיים והאש שבמרכזו מתחברת ליאנג המקורי שבדאן-טיאן ותומכת בפעולתו. בפרשנות על ספר התיעוד מתוארת הבריאה בין השמיים והארץ והיווצרות חמש הפאזות "שמיים אחד יוצרים את מים, אדמה שתיים יוצרת את האש, שמיים שלוש יוצרים את העץ, אדמה ארבע יוצרת את מתכת...", כאן מקשר המחבר בין שני הרעיונות.

זאת הסיבה שהדאואיסטים רואים ביאנג המקורי של שדה סם החיים כאש הקיסר ובאש הנוצרת בשער החיים כאש השר, כשמיים מוקדמים. בכל הנוגע לשמיים מאוחרים בהם אש הלב היא אש הקיסר, ברור שהאש המתגוררת במרכז כיס המרה היא אש השר.

על סמך המתואר למעלה אפשר להבין מדוע הדאואיסטים רואים בדאן טיאן ובשער החיים כאש הקיסר והשר, אחרי הכל הם מדברים על השלב שלפני לידת האדם (שמיים מוקדמים). אם מדברים על שמיים מאוחרים, אז ברור שבלב יש את אש הקיסר ובכיס המרה יש את אש השר.

בדיון של הקאנון הפנימי בששת הצ'י יש רק אזכור של שאו יאנג אש השר ולא נאמר שער החיים אש השר. למרות שבשאו יאנג יש פיצול של יד ורגל, אך מעשית שאו יאנג של הרגל וכיס המרה הוא החשוב. למרות שכיס מרה ולב נמצאים האחד מעל הסרעפת והאחר מתחת לסרעפת, אך המערכת מלמעלה למטה מחוברת, יכול להיות סיוע הדדי בהתמרת הצ'י שלהם. זהו ההיגיון העומד מאחורי הדיון של הקאנון הפנימי בשמיים מאוחרים, בהם האש שבמרכז הלב היא אש הקיסר והאש המתגוררת במרכז כיס המרה היא אש השר.

בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב דובר רק על הקשר של אש השר ושאו יאנג ואין כל אזכור של קשר בין אש השר ושער החיים. שאו יאנג מתחלק לערוץ הרגל וכיס המרה וערוץ היד ושלושת המחממים. מבין שני ערוצים אלו, ערוץ כיס המרה הוא החשוב יותר. למרות שבין כיס המרה והלב יש סרעפת המפרידה ביניהם, מעשית ללב יש מעטפת המתחברת לסרעפת וגם לכיס המרה יש מעטפת דקיקה המקיפה אותו ומעטפות אלו הינן חלק משלושת המחממים ולכן מחוברות בינייהן ומאפשרות לצ'י של הלב וכיס המרה לתקשר ולהשפיע האחד על השני. הקשר ההדדי בין התמרת צ'י הלב וכיס המרה הוא הסיבה שהקאנון הפנימי מדבר רק עליהם בהקשר של אש הקיסר ואש השר.
השימוש העיקרי של אש ומים הוא בבישול והבשלה של מים ודגן, עיכול והתמרה של נוזלים ומזון. הספרים אומרים אך ורק שאש שער החיים יכולה להתמיר מזון ואינם יודעים שים הצ'י שתחת הטבור נמצא במרכז האזור שמקיפים המעי הגס והדק, וחומו מקושר ללא הפסק אל מעי גס ודק. לכן היאנג המקורי של שדה סם החיים מצטיין בהתמרת המזון. אך הדבר המותמר על ידי אש היאנג המקורי ואש שער החיים, הוא המזון שבתוך המעיים. 

אש ומים משמשים בעיקר לבישול מזון ומסייעים בגוף לעיכול והתמרה של המזון והנוזלים שנכנסים לגוף. רב ספרי הרפואה מדברים אך ורק על כך שאש שער החיים משפיעה על התמרת המזון ואינם יודעים או מציינים שבמרכז האזור של המעיים נמצא ים הצ'י, הלא הוא הדאן-טיאן, שחומו משפיע על המעי הגס והדק ומסייע בהתמרת המזון. יש לציין ששער החיים והדאן-טיאן מסייעים אך ורק בעיכול המזון בשלב בו הגיע אל המעיים אך אינם משפיעים על המזון כאשר הוא בקיבה.

בנוגע למזון שבתוך הקיבה, הוא תלוי בהתמרה של אש הלב שבמחמם העליון ואש כיס המרה שבמחמם האמצעי. מכיוון שהלב הוא אש היאנג הגדול (תאי יאנג – שמש), כמו השמש הזוהרת במרכז השמיים וזורחת על האדמה שלמטה, אז המים והדגן שבתוך הקיבה שואלים את החום לבישול והבשלה. בנוגע לכיס המרה, הוא דר במחמם האמצעי, למעלה הוא קרוב אל הקיבה ולמטה קרוב אל המעי, המיץ שלו מר מאד ובעל הטעם הבלעדי של האש. הצ'י שלו נכנס לקיבה ויכול לסייע בהפצה והנעה פתוחה מטה (הכיוון הנכון של צ'י הקיבה הוא תנועה ללא סוף בכיוון מטה, העץ יכול להפיץ את האדמה ולכן חזק בהפצה ופתיחה שלה), המיץ שלו נכנס למעי ועוד יותר יכול לסייע בהתמרה ליצירת נוזל תמצית (מה שהמערביים מכנים Chyle).

אז מי משפיע על עיכול המזון בקיבה? המזון שבקיבה תלוי בכח ההתמרה של אש הלב ואש כיס המרה.מבחינת שיוך האיברים הפנימיים ליין ויאנג, הלב נחשב ליאנג הגדול (בסינית - תאי יאנג) והוא מדומה לשמש (שאחד משמותיה בסינית הוא תאי יאנג) הזוהרת בשמיים וקרניה מחממות את האדמה, כך בגוף הלב מחמם את האדמה שתחתיו ובכך מאפשר לה לבשל את המזון. זאת פאזת האש היוצרת את פאזת האדמה. לעומת הלב, כיס המרה נמצא בצמוד לקיבה ולמעיים ובתוכו יש מיץ מרה מר מאד (מר הוא הטעם של האש). צ'י כיס המרה נכנס אל הקיבה ומסייע לה לתפקד ולהוריד את המזון המעוכל מטה. זאת פאזת העץ המרסנת את פאזת האדמה. המיץ של כיס המרה נכנס למעי ומסייע ביצירת נוזלי העיכול המכונה ברפואה המערבית chyle.

לעניות דעתי בריפוי עוצמת חום שאינה מספקת בקיבה עם עיכול לא תקין של משקה ומזון היוצר לרב ליחה קרה, אני משתמש בצמחים למלא את היאנג של המחמם העליון. כמרשם משתמש בLing Gui Zhu Gan Tang של ארון הזהב ומוסיף Gan Jiang, Hou Po ובמקרים קשים מוסיף Huang Qi.

לפי הבנתו של ג'אנג שִי-צ'וּן, כאשר עוצמת החום בקיבה נמוכה מדי ואינה מאפשרת עיכול תקין ואף מביאה לכך שנוצר קור וליחה, הם תוצאה של חולשת אש הקיסר שבלב ולכן הוא בוחר להשתמש בצמחים הממלאים יאנג במחמם העליון.  

השילוב של Gui Zhi עם Gan Jiang חזק במילוי אש הקיסר של שאו יין ואילו שימוש של Gui Zhi יחד עם Huang Qi חזק במילוי אש השר של שאו יאנג (שהינה אש השר  המתגוררת בתוך כיס המרה).

שילוב הצמחים שהוא מציע מסייע בו זמנית לאש הקיסר ואש השר ולכן יכול לפתור בעיות של ליחה קרה במחמם העליון.


כאשר עוצמת החום במעי הגס אינה מספיקה, העברה אינה ממלאת את תפקידה וגורמת לשלשולים אז משתמש בצמחים הממלאים ומסייעים ליאנג של המחמם התחתון. משתמש במרשם Shen Qi Wan של ארון הזהב בתוספת Bu Gu Zhi ו-Xiao Hui Xiang.

כאשר מדובר בעוצמת חום נמוכה במחמם התחתון בה נוצר קור במעיים ומופיעים שלשולים, מדובר בבעיה בשער החיים ודאן-טיאן ולכן הוא משתמש בצמחים המחממים וממלאים את היאנג במחמם התחתון.

החום של הצמחים Gui  ו- Fu Zi שבמרשם נע ישירות אל המחמם התחתון ואילו Xiao Hui Xiang חזק בחימום ערוצי האקסטרה והחיבור. ערוצי האקסטרה מקיפים ומגנים במקור על ים הצ'י. החום של Bu Gu Zhi (בסינית משמעות השם היא למלא את שומן העצם, נ.א) יכולה למלא את היאנג האמיתי במחמם התחתון וכמו כן יכולה למלא ולהטיב עם השומן שבמרכז העצם. נביא למילוי של לשד העצם, ערוץ מפקח חזק ושופע וכך אש שער החיים תשגשג מעצמה.

מעבר לחימום שער החיים הוא מוסיף צמחים לחימום ערוצי האקסטרה אשר עוברים באזור של הדאן-טיאן ושער החיים ויכולים לחזק אותם.

למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.
                                                                                                                                                
הערות

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן
  1. ג'אנג שי-צון - Zhang Xi Chun 张锡纯. חי בין השנים 1860-1933 והיה אחד הפרשנים המודרנים החשובים של דיון על פגיעת פתוגן. נחשב כרופא המייצג של אסכולת האיחוד והטמעה בין הרפואה הסינית והמערבית (中西汇通 Zhong Xi Hui Tong) שנוצרה על ידי טאנג דזונג-חאי (唐宗海).
  2. ריכוז טיעונים ברפואה סינית - Zhong Yi Shuo Lun Ji 中医论说集
  3. דיון על החלוקה של אש הקיסר ואש השר בגוף לשמיים מוקדמים ומאוחרים - 论人身君火相火有先后天之分
  4. ארון הזהב - נקודות חיוניות מארון הזהב Jin Gui Yao Lue 金匮要略
  5. פרשנות על ספר התיעוד - Shang Shu Da Chuan 尚书大传
  6. תרגום הפרשנות של ג'אנג שי-צ'ון על פורמולת Zhen Gan Xi Feng Tang לטיפול בסחרחורות ואירוע מוחי.