問曰：木之性散，何以味反酸而主收哉？
שאלה: טבעו של העץ הוא פיזור, אך טעמו של העץ דווקא חמוץ, והוא אחראי על איסוף. כיצד זה ייתכן?
答曰：此亦相反相成，金木交合之理。得木之味者，皆得金之性，所以酸味皆主收斂。五味子主咳逆上氣，蓋氣出於臍下胞室氣海之中，循衝脈而上入肺，胞室乃肝所司。或肝寒，則胞宮衝脈之氣挾水飲而上衝於肺，以為咳喘；或肝熱，則胞宮衝脈之氣挾本火而上衝於肺，以為咳喘。
תשובה: גם כאן מדובר בעיקרון של ניגודים המשלימים זה את זה - עיקרון ההפריה ההדדית והאיזון בין המתכת לעץ. מי שקיבל את טעמו של העץ, קיבל גם את טבעה של המתכת; משום כך כל הטעמים החמוצים אחראים על איסוף וכינוס. הצמח wǔ wèi zǐ (五味子) אחראי על טיפול בשיעול ומרידת צ’י הריאות כלפי מעלה. הצ’י יוצא מתוך ים־הצ'י וחדר הרחם שמתחת לטבור, נע לאורך הערוץ־החודר (衝脈chōng mài) ועולה ונכנס אל הריאות. היכל־הרחם נמצא תחת ניהולו של הכבד:
• כאשר הכבד קר – הצ’י של הערוץ־החודר של ארמון־הרחם נצמד למים ולנוזלים, ושועט1 מעלה אל הריאות, ואז מתפתחים שיעול וגנחת.
• כאשר הכבד חם – הצ’י של הערוץ־החודר של ארמון־הרחם נצמד לאש זו ושועט מעלה אל הריאות, ואז מתפתחים שיעול וגנחת.
五味酸斂肝木，使木氣戢而不逆上，則水火二者皆免衝上為病，是酸味入肝，而得金收之性，故有是效。五味子亦微酸而質潤，囊大而空，有肺中空虛之象，生於葉間，其性輕浮，故功專斂肺生津。五味子是斂肝以斂肺，以其性味更沉也。
הטעם החמוץ של הצמח wǔ wèi מכנס את כבד־עץ ומרסן את צ’י העץ שלא ימרוד מעלה; כך נמנעת מחלה הנגרמת משעטת המים והאש מעלה. משום כך הטעם החמוץ נכנס אל הכבד ונושא את טבע האיסוף של המתכת - ומכאן נובעת פעולתו. ואילו זרעי wǔ wèi zǐ עצמם מעט חמצמצים ובעלי מרקם לח; תרמילם גדול וריק, והוא דומה לחלל הריאות הריק. הם צומחים בין העלים, וטבעם קליל וצף, ולכן פעולתם מתמקדת בכינוס צ'י הריאות וביצירת נוזלים.
五倍子則專主斂肺，以其性味略浮也。罌粟殼亦斂肺，能止咳止瀉利，以其酸味不甚，其囊中空有格，象肺與膜膈，故其收澀之性，不遍於入肝，而能入肺以收斂逆氣，收止瀉利也。
הצמח wǔ bèi zǐ2 (五倍子) מתמקד בכינוס הריאות, מפני שטבעו וטעמו נוטים במקצת לצוף. גם קליפת תרמיל הפרג (罌粟殼yīng sù ké) מכנסת את הריאות, ויכולה להפסיק שיעול ושלשולים. טעמה החמוץ איננו חזק במיוחד, התרמיל ריק ובתוכו מחיצות – הדומות למבנה הריאות ולקרום הסרעפת – ולכן טבעו המכנס והמחספס אינו נוטה להיכנס אל הכבד, אלא יכול להיכנס אל הריאות, שם הוא אוסף ומכנס את הצ’י הסורר מעלה ומפסיק שלשולים.
白芍為春花之殿，而根微酸，故主能斂肝木，降火行血。山茱萸酸而質潤，故專入肝滋養陰血。烏梅極酸，能斂肝木，能化蛔蟲，能去胬肉，皆是以木剋土以酸收之之義。觀山楂之酸能化肉積，則知烏梅之酸能化蛔蟲胬肉，其理一也。
הצמח bái sháo (白芍) נחשב "גבירת פרחי האביב", ושורשו מעט חמצמץ; משום כך הוא אחראי על כינוס כבד־עץ, הורדת אש והנעת הדם. הצמח shān zhū yú (山茱萸) חמוץ ובעל מרקם לח, ולכן מתמקד בכניסה לכבד והזנה וטיפוח של יין ודם. הפרי wū méi (烏梅) חמוץ מאוד, מסוגל לכנס את כבד־עץ, להמיס תולעי מעיים ולסלק רקמות בשר גדולות או עודפות - כל אלה מייצגים את עקרון "העץ מרסן את האדמה", קרי "לאסוף באמצעות חמיצות". אם רואים שחמיצותו של shān zhā (山楂) מסוגלת להמיס הצטברויות בשר, הרי שחמיצותו של wū méi מסוגלת להמיס תולעי מעיים ורקמות עודפות; עקרונם אחד הוא.
משיחה זו עול כי על הטעם החמוץ, אף שמוצאו בפאזת העץ, נושא עמו את טבע המתכת, משום שבטבע הדברים הקצוות מאזנים זה את זה: העץ – המפזר – נזקק למתכת – המאחדת – כדי להיקוות ולשוב לגבולותיו. החמיצות מכנסת את צ’י הכבד ומונעת את מרידתו מעלה, ובכך מאזנת את תנועת המים והאש בגוף. מכאן נובעת פעולתו של wǔ wèi zǐ, המכנס את הכבד ומתוך כך גם את הריאות, ומוליד נוזלים; וכן פעולתם של צמחים אחרים, שחמיצותם פועלת בכינוס ובהרגעה. החמוץ, אם כן, מבטא את כוח האיסוף שבתוך העץ – כוח ההשבה לסדר ולשקט.
1. הסימנייה衝 (chōng) מופיעה כאן הן כשם־עצם בצירוף 衝脈 ('הערוץ החודר') והן כפועל המתאר שעטה או פריצה מעלה אל הריאות. בשני ההקשרים נשמרת אותה משמעות יסודית של תנועה דוחפת וחודרת.
2. עפץ הגדל על עלי עץ (Galla Chinensis) בעל טעם חמוץ ועפיץ ואיכות קרה. מכנס את הריאות ומוריד אש, מכווץ את המעיים ועוצר שלשול, מכנס זיעה ועוצר דימום, סופח לחות ומכווץ פצעים. משמש במקרים של ריקות בריאות עם שיעול ממושך, חום בריאות עם שיעול ליחתי, שלשולים ודיזנטריה ממושכים, הזעה לילית, תסמונת בזבוז וצמא, דימום בצואה או מטחורים, דימום מחבלה חיצונית, מורסות ונפיחויות רעילות, ולחות־רקבון בעור.
