יום שבת, 26 במאי 2018

רפואה סינית בטיפול בפצע מוגלתי בראש - סיפור מקרה ודיון בכתבים הסינים

לא כולם מודעים לכך שהרפואה הסינית עוסקת בטיפול במגוון רחב מאד של מחלות ממחלות פנימיות, מחלות עור, חבלות גופניות ועד רפואה ממוקדת לילדים, נשים או גברים. אחד התחומים הפחות מוכרים מחוץ לסין הוא תחום הרפואה החיצונית, שכונתה בעידן הקדום בשם "רפואת מורסה" ומקבילה בהיבטים מסוימים לכירורגיה מודרנית, אך כוללת תחתיה גם את תחום רפואת העור. השם "רפואה חיצונית" נועד להבדיל בינה לבין רפואה פנימית שעוסקת בטיפול בכשל תפקודי של האיברים הפנימיים והטיפול בו בעזרת צמחי מרפא ודיקור ואילו הרפואה החיצונית הסינית כוללת התערבות חיצונית במחלות עור, טיפול במורסה (אבצס), ציסטות ואף ניתוח כירורגי והסרת רקמות מהגוף או איחוי פצעים פתוחים, כמו למשל במקרים של פצעים אצל חולי סוכרת. מכיוון שכך, רב תחום הרפואה החיצונית הסינית נמצא כיום תחת שרביט הכירורגיה המודרנית בסין. למרות זאת, עדיין קיימים טיפולים שמקורים ברפואה חיצונית הסינית, שאינן מחייבים התערבות כירורגית ומסייעים לגוף להתמודד עם בעיות שונות טרם הפיכתן לבעיה כירורגית או כתמיכה לטיפול המודרני בשלבים המתקדמים. טיפולים אלו מבוססים על פורמולות צמחים סינים ודיקור על פי עקרונות הרפואה החיצונית.

מורסה (אבצס 瘍) וכִּיסְתָה (ציסטה 囊腫) - תיאור מקרה
מיקומי המורסה על גבי ערוץ שאו יאנג
מטופל בן 40 בעל מבנה גוף רזה, משמש בתפקיד בכיר בחברה גדולה ועובד שעות רבות תחת לחץ. התלונן על הופעת ציסטות במקומות שונים בגופו. התופעה החלה לפני עשרים שנה, ומאז בכל פעם ששרוי במצבי לחץ מופיעות ציסטות חדשות. לרב יש החמרה בכמות הציסטות בעונת הקיץ. רבות מהציסטות הופיעו בצד שמאל של הגוף, באזור הצוואר וחלקן הגיעו לגודל של חצי כדור טניס. לחיצה על הציסטה מלווה ברגישות ואף כאב. לרב, הציסטות נעלמות מעצמן, אך כאשר מופיעים התנפחות וכאב הוא מתאשפז ומקבל אנטיביוטיקה ישירות לווריד ולאחר ההחלמה זקוק לטיפול כירורגי על מנת להיפטר מ-"קליפה" שעטפה את הציסטה, אחרת היא תחזור. 

תזונה יחסית מאוזנת ללא פחמימות ותאבון תקין ללא בעיות עיכול. לרב צורך משקאות חמים ולאחרונה הופיע צמא מוגבר. יציאות תקינות פעמיים ביום. מעשן קופסא ביום. מצבו הנפשי מתאפיין בעיקר בלחץ רב בעבודה, דיכוי הבעת כעסים ומצג חיצוני של רגיעה ושליטה עצמית ללא התפרצויות זעם. השינה שלו עמוקה ורגועה.

דופק: קצב מתון ובעל עוצמה ומעט מיתרי.
לשון: בעלת צבע אדמדם, ריבוי של סדקים באזור טחול-קיבה, חיפוי עבה ולח באזור הכליות ואדמומיות באזור הלב. 

אבחון ראשוני: חוסר יין בטחול-קיבה מלווה באש משגשגת, תקיעות זרימה בערוץ שאו יאנג (היכן שמופיעה הציסטה) , כשל הפצת נוזלים על ידי תאי יין בשילוב עם חום הביא להיווצרות והצטברות ליחה מקומית שיצרה את הציסטה.
אסטרטגיית טיפול: הזנת יין הקיבה והבראת הטחול, חליצת צ'י הכבד וצילול חום בלב, התמרת ליחה והנעת צ'י. הטיפול מצריך התמקדות בטיפול בענף על ידי החייאת דם והנעת צ'י, התמרת ליחה ופיזור היקשרות על מנת לפורר את הגודש שבציסטה ולהשיב זרימה חסרת הפרעות וטיפול בשורש, קרי הבראת הטחול על מנת למנוע היווצרות ליחה ולחות. מכיוון שהגיע לאחר הסרת ציסטה, הטיפול נועד לנסות ולמנוע הישנות התפתחות ציסטות חדשות.

פורמולה:  Hong Hua, Dang Gui, Shu Di, Chuan Xiong, Chi Shao, Zhe Bei Mu, Xiang Fu, Yi Yi Ren, Mai Men Dong

המטופל קיבל את הפורמולה ולקח עמו לשליחות בחו"ל. כעבור שנה שב לטיפולי המשך ועדכן:
הפורמולה סייעה רבות ולכן לא שב לטיפולים. בעיקר השתמש בה כאשר החלו להתפתח ציסטות. בשנה האחרונה החליף עבודה, הלחץ הנפשי גבר ואיתו הופיעו ציסטות חדשות. לדבריו, ברגע שהופיעה ציסטה בגודל 1 ס"מ, החל לקחת את הפורמולה וכעבור יומיים הציסטה נפתחה. כאשר שאלתי למשמעות "הציסטה נפתחה" התברר שהייתה הפרשה של מוגלה חומה ולאחריה היגיעה החלמה. מכאן הבנתי שכלל לא מדובר בציסטה אלא במורסה.

הפתומכניזם של מורסה
אסטרטגיית הטיפול במורסה שונה מזו של טיפול בציסטה, עקב פתומכניזם שונה שמביא להתפתחות כל אחת מהן. הסיבה שהפורמולה כן הצליחה לסייע בבעיה נובעת מכך שהפורמולה מכוונת לפתומכניזם ולא למחלה עצמה. בנוסף, מורסה קשורה פעמים רבות לתקיעות זרימת הדם, ולכן החייאת תנועת הדם והצ'י שיצרה הפורמולה שחיברתי, סייעה להפריש את המוגלה החוצה:
《素问·气穴论》“邪溢气壅,脉热肉败,荣卫不行,必将为脓。”
שאלות הבסיס, פרק 58 דיון על נקיקי הצ'י: "פתוגן גולש וגודש את הצ׳י, כלי [הערוצים] מתחממים והבשר מובס, [צ׳י] פורה (מזין) ומגן אינם נעים ולבטח יתפתחו למוגלה.

בסוף פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מתואר פתומכניזם של תקיעות זרימת הדם והתפתחות חום, שמרקיב את הדם לכדי מוגלה:
《灵枢·痈疽》云“: 营卫稽留于经脉之中,则血泣而不行,不行则卫气从之而不通,壅遏而不得行,故热。大热不止,热胜,则肉腐,肉腐则为脓。”
הצירים היעילים, פרק 81 גחלית ונמק: "[צ׳י] המחנה (מזין) והמגן נערמים ונשארים בתוך כלי הערוצים ואז הדם נחסם ואינו נע, כאשר אינו נע אז הצ׳י המגן מציית לו [ומעברי תנועתו] אינם פתוחים, הוא גודש ודוחק ואינו יכול לנוע ולכן נוצר חום. יש חום גדול שאינו פוסק, חום שופע ולכן הבשר נרקב, כאשר הבשר נרקב נוצרת מוגלה."

משפטים אלו מבהירים יפה, שלהיווצרות מורסה ופצע יש קשר הדוק לעימדון דם והשתרכות הזרימה בכלי הערוצים. הזרימה הרמונית של הצ׳י והדם נפגעת, הם מדוכאים לאורך זמן רב ומותמרים לחום פתוגני ולאחר שזה מצטבר בפנים, נפגעת יכולת התחדשות הרקמות או סגירת הפצעים ולכן הבשר שנרקב פולש למקומות נוספים ולאורך זמן הצ׳י הנכון נחלש.

על הנעת הדם והצ'י מתווספת העובדה, שהצמח Yi Yi Ren (דמעות איוב), שנמצא בפורמולה שהרכבתי, מסייע להפרשת מוגלה ממורסות שאינן מפרישות. אבל מכיוון שלא מדובר בהצטברות של ליחה לכדי ציסטה, יש בכל זאת צורך לשנות את אסטרטגיית הטיפול ולהתאימה לטיפול במורסה.

הקשר שבין אש למוגלה
המקור לחיבור בין פתוגן חום/אש וריקבון או הבשלת בשר ודם מגיע ככל הנראה מהתבוננות בהשפעת אש על הבשר בעת צלייתו. האש גורמת לצריבה ושריפה של הבשר ולכן כאשר מופיעים פצעים בעל גוון אדמדם, מרקם חמים וכאב, הם מדומים לתוצאה של חום או אש. מעניין לראות שהמונח העברי דלקת, לקוח מדימוי של דלקה של אש, ואף באנגלית לקוח המונח inflammation מהמילה להבה. אז בעברית מדובר על דלקה, באנגלית מדובר על להבה ובסינית מדובר על חום או אש.

ברפואה הסינית, מוגלה היא תוצר הרקבה שעוברים הדם והבשר כתוצאה מהחום המזיק. לאורך זמן נגרמת פגיעה בדם עקב קלקול של הדם התקין בתהליך הפיכתו למוגלה והעדר יצירת דם חדש כל עוד הדם הפגום לא מסולק מהגוף כך שלאורך זמן מתפתח חוסר בדם. דם שהפך למוגלה הופך חסר ערך לגוף ולכן רצוי שהמוגלה תופרש אל מחוץ לגוף. עקרונות הטיפול כוללים קירור של הדם, סיוע להפרשת מוגלה, קירור של החום בערוץ שעובר באזור או באיבר שמשפיע עליו, מיגור של הפתוגן דרך החיצון ואף תמיכה בדם.

הגורמים להתפתחות המורסה
פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מקשר את תקיעות הזרימה בערוצים לחדירת פתוגן קור מהחיצון שמותמר לצ'י חום שגורם לריקבון של הבשר והתפתחות מוגלה:
《灵枢·痈疽》“寒邪客于经络之中,则血泣,血泣则不通,不通则卫气归之,不得复反,故痈肿。寒气化为热,热盛则腐肉,肉腐则为脓。”
הצירים היעילים, פרק 81 גחלית ונמק: "פתוגן קור מתארח בתוך הערוצים והחיבורים אזי הדם נחסם, [כאשר] הדם נחסם אין פתיחה [של דרכי התנועה שלו], [כאשר] אין פתיחה [של דרכי הזרימה] אזי הצ׳י המגן פונה אליו, אינו יכול להפוך כיוון בשנית ולכן נוצרת נפיחות וגחלית (קרבונקל). צ׳י קור מותמר לחום, [כאשר] החום שופע אז הבשר נרקב, [כאשר] הבשר נרקב נוצרת מוגלה."

בספר הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים מסביר חואנג יואן-יו (1700-1750) את הקשר בין חדירת פתוגן מהחיצון והתפתחות מורסה ומוגלה על סמך הבנתו את הכתב הקלאסי נקודות חיוניות מארון הזהב:
《金匮》:诸脉浮数,应当发热,而反洒淅恶寒,若有痛处,当发疮痈。痈疽因外感寒邪,伤其营血。营伤而裹束卫气,卫气郁阻,不得外达,故见恶寒。卫郁热发,肉腐脓化,则成痈疽。
 初起经络郁遏,必当发表。表解汗出,卫郁透泄,经络通畅,则肿痛消除,不作脓也。
נקודות חיוניות [מארון הזהב טוען]: כל הדפקים צפים ומהירים, אמורה להיות פליטת חום [גוף] אך דווקא יש תיעוב קור כמו כאשר [הגוף] רטוב, אם יש אזור כואב ייווצרו פצע ומורסה. מורסה ונמק הם תוצאה של קליטה של פתוגן קור מבחוץ, פוגע [בצ'י] המחנה (מזין) ולדם. [צ'י] המחנה נפגע וכובל בפנים את הצ'י המגן, הצ'י המגן חסום ומדוכא ואינו מגיע החוצה ולכן נראה תיעוב קור. המגן מדוכא והחום נפלט, הבשר נרקב ומותמרת מוגלה ואז מתפתחים מורסה ונמק.
[חואנג מפרש]: בראשית, הערוצים והחיבורים מדוכאים ונדחקים, חובה לפלוט את החיצון. החיצון ממוגר והזיעה יוצאת, המגן המדוכא מופרש עד החוצה, [דרכי התנועה של] הערוצים והחיבורים פתוחים [לתנועה] חופשית ואז הנפיחות והכאב מתמוססים ומסולקים ולא תיווצר מוגלה.  

הקשר שבין מיקום המורסה לערוצים ואיברים
צ'אן שה-גונג מסביר בספרו רפואה חיצונית מסורתית על התפתחות מורסה שמופיעה באזור שמאחורי האוזניים:
夭疽锐毒,生于耳后一寸三分致病之处。左为夭疽,属于肝木。右为锐毒,锐者,利也,锋利之器,属于肺金。二者皆起于积想在心,谋虑不决,以致火旺而又郁,郁而又旺,诚为险恶之候。故形多坚硬,头多隐伏,未溃先黑,未脓先腐,臭秽易生,元气易败。凡得此者,毒多不得外发,后必内攻而死。初起生于隐微,令人多不知觉,及其知觉,毒已入内矣。倘红活高肿,易于脓腐者,无妨。
[מורסה] בצד שמאל [מאחורי האוזן] נקראת "נמק מוות בטרם עת" ומשויכת לכבד עץ, בצד ימין נקראת "רעילות חדה" ומשויכת לריאות מתכת. שתיהן תוצר הצטברות מחשבות בלב, חוסר יכולת לתכנן ולהוציא לפעל אשר גורמת לאש משגשגת אך מדוכאת, מדוכאת ולכן עוד יתר משגשגת זהו באמת סממן מסוכן. על כן צורתה מוצקה ונוקשה, ראש הפצע לרב חבוי ונסתר, טרם הפרשת המוגלה הוא ראשית שחור, טרם היווצרות מוגלה יש ראשית ריקבון ובקלות מתפתח ריח מצחין והצ׳י המקורי מובס בקלות. ברב המקרים בהם זה מתפתח, הרעילות אינה מצליחה להיפלט החוצה ובהמשך לבטח תתקוף פנימה ותביא למוות. בראשית ההיווצרות זה נסתר וקל כך שהמטופל אינו חש בכך, כאשר הוא כבר חש בכך הרעילות כבר נכנסה פנימה. כל עוד יש אדמומיות נפיחות וגובה לפצע הוא יכול בקלות ליצור ריבון ומוגלה.
מתוך הספר "רפואה חיצונית מסורתית" שיצא ב-1617 מאת צ'אן שה-גונג

כאשר מופיעה מורסה בצד ימין של הראש מאחורי האוזן היא קשורה לריאות-מתכת. המתכת קשורה בצד מערב (ימין כאשר עומדים לכיוון מערב) וירידה מטה של היאנג, בדומה לשמש השוקעת במערב. הריאות אחראיות על איסוף והורדת הצ'י היאנגי בצד הימני של הגוף ולכן כאשר הצ'י היאנגי נעצר למעלה ואינו יורד ומתפתחת מורסה, יש לכך קשר לתפקוד ריאות-מתכת. כאשר המורסה מופיעה בצד שמאל של הראש מאחורי האוזן היא קשורה לכבד-עץ. העץ קשור בצד מזרח ועליה מעלה של היאנג בדומה לשמש הזורחת במזרח. כבד-עץ אמון על העלאת הצ'י דרך צד שמאל של הגוף. מכיוון שהמטופל סבל בעיקר ממורסה בצד שמאל של הראש מאחורי האוזן על גבי שטח אזור ערוץ שאו יאנג, הסקתי שיש קשר לכבד וכיס מרה. מורסה נוצרת כתוצאה מאש שמדוכאת בערוץ וגורמת לריקבון של הדם בערוץ. כאן יש גם היבט רגשי של הלחץ בעבודה והכעסים המודחקים שמצד אחד מעודדים את אש הלב ומצד שני מגבירים את דיכוי הכבד והאש.

במראת הזהב של הרפואה המסורתית מאת וו-צ'יאן (1742) מופיע ציטוט מהספר סודות חיוניים של רפואה חיצונית מעיקרון העברה מלב אל לב מאת צ'י הונג-יואן ופרשנות שמסביר את הקשר של מורסה מאחורי האוזניים לערוץ שאו יאנג כיס מרה:
医宗金鉴《外科心法要诀》祁宏源
夭疽居左锐毒右,经属胆腑生耳后,谋虑太过郁火成,此处肉薄当急救。
【注】名虽各异,而左右耳后,俱属足少阳胆经,由谋虑不决,郁火凝结而成
פצע גובלין דר בשמאל ורעילות חדה בימין, הערוץ בו נוצר מאחורי האוזן הוא ערוץ כיס המרה, תוצר של עודף תכנון וחשיבה שמדכאים אש, באזור זה העור דק ולכן יש להציל בדחיפות.
פרשנות: למרות ששם [המורסות שונה] אך [האזור] מאחורי האוזן הימנית והשמאלית, משויך לערוץ שאו יאנג של הרגל וכיס המרה, עקב תכנונים ללא יכולת החלטה [ולקיחת יוזמה], [המורסה] מתפתחת עקב אש מדוכאת שנקרשת ונקשרת.

בפרק נוסף ממראת הזהב של הרפואה הסינית שעוסק בנמק מאחורי האוזן מצוטט ומפורש גם הקשר לשלושת המחממים:
耳后疽
耳后疽生耳折间,三焦风毒胆火炎,红肿有头 为顺,黑陷 痛冷溃难。
【注】此证生于耳折之间,无论左右,属三焦经风毒,兼胆经怒火上炎而成。初起如粟,渐增肿痛,小者如杏,大者如桃。若红肿有头, 热易溃,稠脓者为顺;若黑陷坚硬, 痛引脑,甚则顶、颊、肩、肘俱痛,不热迟溃,紫血者为逆。
רוח רעילה בשלושת המחממים ואש לוהטת בכיס המרה, אם הפצע אדום ונפוח עם ראש זאת התפתחות תקינה, אם הוא שקוע ושחור, כואב וקר יתקשה להפריש מוגלה.
פרשנות: נוצר לתווך קיפול האוזן, לא משנה ימין או שמאל זה משויך לרוח ורעילות בערוץ שלושת המחממים ובו זמנית אש כעס לוהטת מעלה בערוץ כיס המרה וכך נוצר. בראשית הוא דומה לדוחן בהדרגה גדל מתנפח וכואב, כאשר הוא קטן גודלו כמשמש וכאשר גדול הוא כמו אפרסק. אם הינו אדום נפוח ובעל ראש פצעון, יש חום ויופרש במוגלה בקלות עם מוגלה סמיכה, זה כיוון התפתחות תקין. אם הוא שחור שקוע נוקשה ומוצק, הכאב מושך אל המח ובמקרים חמורים לקודקוד, לחיים, כתף ואף כואב במרפק, אינו חם ויאחר להפריש דם סגלגל זאת התפתחות בכיוון שלילי. 

פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מקשר את תקיעות הזרימה בערוצים לחדירת פתוגן קור מהחיצון ואף מבהיר שהתמרתו לכדי צ'י חום מרקיבה את הבשר ויוצרת מוגלה:
《灵枢·痈疽》“寒邪客于经络之中,则血泣,血泣则不通,不通则卫气归之,不得复反,故痈肿。寒气化为热,热盛则腐肉,肉腐则为脓。”
הצירים היעילים, פרק 81 גחלית ונמק: "פתוגן קור מתארח בתוך הערוצים והחיבורים אזי הדם נחסם, [כאשר] הדם נחסם אין פתיחה [של דרכי התנועה שלו], [כאשר] אין פתיחה [של דרכי הזרימה] אזי הצ׳י המגן פונה אליו, אינו יכול להפוך כיוון בשנית ולכן נוצרת נפיחות וגחלית (קרבונקל). צ׳י קור מותמר לחום, [כאשר] החום שופע אז הבשר נרקב, [כאשר] הבשר נרקב נוצרת מוגלה. 


לסיכום: קור פתוגני חודר אל ערוץ שאו יאנג כיס מרה, מפריע לזרימת הצ'י והדם וגורם לחסימתם. חסימת הזרימה גורמת לגודש והיווצרות חום פתוגני שלאורך זמן מרקיב את הבשר ויוצר מוגלה. מיקום המחלה בצד שמאל של ראש המטופל מאחורי האוזן, מסייע לאבחן שמדובר בבעיה שקשורה בכבד-עץ. עצם העובדה שהפצע נוצר על גבי העור שבאחריות ערוץ שאו יאנג כיס מרה, מסייע למקד את האבחון לשני איברי פאזת העץ. איכות הפתוגן היא חום ואש והפתומכניזם הוא הצטברות של חום ואש בערוץ שאו יאנג, שצולים את הדם, מפריעים לזרימה וגורמים להפיכת הדם והבשר למוגלה. התסמינים הנפשיים מצביעים גם כן על קשר אל הכבד ואש מדוכאת. מכיוון שמדובר במחלה כרונית אפשר לדעת שהפגיעה הממושכת בדם גורמת גם לחוסר בדם ו-יין והחלשה של טחול-קיבה שאחראים על יצירתם.

אסטרטגית טיפול: החייאת דם לשם פתיחת תקיעות הדם בערוץ. קירור הדם על מנת שלא יהפוך למוגלה. קירור עודף חום שמגיע ממערכת יאנג מינג על ידי ניקוז צואה ועיקרון סילוק עצי ההסקה על מנת להקטין את המדורה. פתיחת דרכי הצואה מסייעת ליאנג מינג מתכת להוריד את החום מטה ולנקז החוצה. מכיוון שמדובר באזור תחת העור ובכך שלעיתים קרובות מדובר דווקא בחדירה של פתוגן מהחיצון, אפשר לעודד פתיחה של החיצון והנקבוביות על מנת להפריש חום ולעודד יציאת מוגלה החוצה.

הטיפול שנבחר: בחרתי להשתמש בפורמולה Fang Feng Tong Sheng San. זאת פורמולה שמסלקת ומפוגגת פתוגן רוח מהחיצון, מנקזת חום ופותחת דרכי צואה שנועדה לטפל בסינדרומי עודף גם בחיצון וגם בפנים. את הפורמולה יצר הראשון מבין ארבעת הרופאים הגדולים של שושלות ג׳ין-יואן וראש אסכולת הקירור (אסכולת חה-ג׳ייאן), ליו וואן-סו. כיום אנחנו מכירים אותו בעיקר בזכות הטפותיו בדבר שימוש בצמחים מקררים לטיפול במגוון מחלות והטענה שכל אחד מששת הצ׳י שבגוף יכול להיות מותמר לאש וגם ביטוי רגשי קיצוני הוא גורם ואף תוצר של התמרה לכדי אש פתולוגית.

ליו וואן-סו טען שכל דבר ביקום מנוקב ברשת עדינה של תעלות שמכונות ארמון המסתורין דרכן נעים הצ׳י והנפש. ארמון המסתורין יכול להיסתם עקב קור מכווץ או להיות מותך על ידי חום עז כך שהצ׳י היאנגי שזורם בו נתקע ויוצר חום מדוכא ואש. הדרך לפתוח נקבים אלו מבוססת על שילוב של צמחים שיוצרים תנועה בעלת איכות שמשויכת לעץ, קרי הפצה ופיזור, כגון צמחים ממגרי חיצון יחד עם צמחים שמקררים חום ומשיבים צלילות (מצללי חום) עם צמחים מפיצי צ׳י.

למרות שכיום נהוג להשתמש בצמחים קרירים חריפים למיגור פתוגני רוח וחום בחיצון, ליו וואן-סו טען שהסתימה של נקבוביות ארמון המסתורין תוחמר עקב צמחים קרירים שהקור שלהם יכווץ עוד יותר, לכן יש לשלב צמחים חריפים חמימים שיתמכו בריווח ופתיחה של דרכי התנועה שבנקבוביות הזעירות וכך ישוחרר הדיכוי של האש.

השילוב של צמחים חריפים קרירים עם צמחים חריפים חמימים וצמחים מרים קרים מביא לנטרול החמימות ומתמקד במיגור הפתוגן מהחיצון מבלי לסייע לחום הפתוגני המדוכא. מכיוון שלא היה תסמין של שנאת קירבה לקור חיצון, אין צורך ב Ma Huang וגם לא תיגרם פגיעה בנוזלים עקב ייזוע וייבוש שלהם כאשר גם כך קיים חוסר בהם.

הרכב הפורמולה: Fang Feng, Chuan Xiong, Dang Gui, Bai Shao, Bo He, Lian Qiao, Da Huang, Mang Xiao, Shi Gao, Zhi Zi, Huang Qin, Jie Geng, Hua Shi, Sheng Gan Cao, Sheng Di Huang, Bai Zhu, Xuan Shen, Mai Dong

לאחר לקיחת הפורמולה נפתחה המורסה והמוגלה הצהובה והסמיכה יצאה החוצה והפצע הפסיק לגדול. כעבור חודש כאשר הפצע החלים הוחלפה הפורמולה החדשה על בסיס Xiao Chai Hu Tang ו-Da Bu Yin Jian לשמר את התנועה החלקה בערוץ שאו יאנג כיס מרה, להזין יין ולצלל חום יחד עם צמחים שתומכים בצ'י ובטחול ו-Rou Gui להנחות את האש לרדת מטה ולחמם את הכליות. חודש לאחר מכן כבר נצפתה צמיחה טובה של שיער באזור (היה חסר עקב המוגלה) והחלמה של האזור.



כל הכתוב ו/או המתפרסם במאמר זה הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו

יום שני, 23 באפריל 2018

המפתח לצופן של ששת הצ'י בפיזיולוגיה הסינית

לפני כ-7 שנים נתקלתי לראשונה באסכולת חמש התנועות וששת הצ'י וגיליתי נקודת מבט שונה, חדשה ומעניינת על הרפואה הסינית ומאז אני לומד וחוקר את הכתבים שעסקו בה. מי שעוקב אחרי הבלוג שלי יכול לראות שהזכרתי אסכולה זו במספר רשומות ושרבים מהתרגומים שהבאתי מסינית, מגיעים מרופאי אסכולה זו. אסכולה זו עושה שימוש במונחים רבים שאינם שגורים בשפת הרפואה הסינית היום-יומית שלנו, ולכן יש צורך להכיר מונחים אלו על מנת להבין את האסכולה. למרות שהשתדלתי להסביר מחדש את המונחים בכל רשומה שעסקה בנושא זה, נראה שעדיין קשה לקוראים לרדת לסוף דעתי. לכן, החלטתי לנסות ולפשט את הרעיונות שמאחורי האסכולה ולהציגם ללא הבאת מקורות וציטוטים על מנת להקל על הקוראים להבין את הרעיון.

חמש עונות שנה ושש עונות שנה
אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י מחלקת את השנה לחמש עונות שמכונות בשם תנועות (Wu Yun), שמבוססות על חמש הפאזות (Wu Xing) ולשש עונות שמבוססות על שישה סוגי צ'י (Liu Qi). חמש עונות התנועות מסודרות לפי עץ-אש-אדמה-מתכת-מים. סדר זה של חמש עונות התנועות מבוסס על סדר היצירה של הבריאה, שמתחיל בלידה (עץ) ומסתיים במוות (מים). לכל אחת מחמש הפאזות נהוג לשייך צ'י משלה לפי הצימודים הבאים עץ־רוח, אש־חום, אדמה־לחות, מתכת־יובש, מים־קור. מעשית, פאזת האש זוכה לשני סוגי צ'י לכן מתוך חמש פאזות מקבלים שישה צ'י. כאשר מדובר בצ'י של הסביבה, משייכים לפאזת האש את צ'י החום (re) ואת צ'י חום־הקיץ (shu). כאשר מדובר בפיזיולוגית גוף האדם, משייכים לפאזת האש את צ'י אש השר ואת צ'י אש הריבון.


5
4
3
2
1
פאזה
מים
מתכת
אדמה
אש
עץ
צ'י סביבה
קור
יובש
לחות
חום
חום־קיץ
רוח
צ'י פיזיולוגי
קור
יובש
לחות
אש  הריבון
אש השר
רוח

חלוקה זו של השנה לחמש עונות ושש עונות מתארת את השינויים הבסיסיים הקבועים בטבע במהלך השנה ולכן נהוג לקרוא לכל עונת תנועה בשם תנועה־מארחת ולכל עונת צ'י, צ'י־מארח. אם יש לנו מארחים, סימן שיש לנו גם אורחים. על בסיס חישוב מורכב שמבוסס על גזע וענף של כל שנה, מסדרים מחדש חמש עונות תנועות חדשות על גבי חמש עונות התנועות־המארחות ומכנים אותן בשם תנועות־אורחות. כך, למרות שעונות השנה הקבועות (מארחות) מסודרות לפי סדר הגיוני וקבוע עץ-אש-אדמה-מתכת-מים, העונות האורחות חופפות במשך הזמן אך מועדן שונה בכל שנה. ראו למשל את הניתוח של שנת 2014 (לקריאת הניתוח המלא היכנסו לכאן) כאשר השנה מתחילה משמאל בעונת תנועת העץ ומעליה יש תנועה אורחת של אדמה:




באותו האופן נהוג גם לחלק את השנה לשש עונות צ'י־מארח קבוע לפי סדר היצירה רוח - אש הריבון - אש השר -לחות- יובש - קור ושש עונות אורחות משתנות בכל שנה. שיטת חישוב זו מורכבת אף יותר וכוללת שכבות מידע נוספות שלאחר שקלול של כל פרטי המידע אפשר לנתח את אופי השנה הצפוי ולשער אם ומתי עשוים להתחולל שינויים חריפים בתחלופה ההדרגתית של עונות השנה ולקבוע טיפול מונע או להיערך מבעוד מועד להתפרצות מגיפות. 

שישה צ'י פיזיולוגים
שיטת חישוב המפה השנתית רלוונטית בעיקר כאשר רוצים לצפות שינויים חריפים בצ'י העונתי לאורך עונות השנה, שעשויים להביא לכך שהגוף לא יצליח להתמודד עם השינוי ויתפתחו מגיפות ומחלות. לא כל הרופאים הסינים התחברו לשיטת ניתוח זו וחלקם בחרו להתמקד ולהרחיב היבט מעט שונה של חמש התנועות וששת הצ'י - קרי הביטוי הפיזיולוגי של התנועות והצ'י בגוף האדם. רופאים אלו הסיקו שחמש עונות התנועות ושש עונות הצ'י משפיעים על בריאות האדם מכיוון שהם מהדהדים בגוף האדם. הדהוד זה נובע מכך שגם בגוף האדם יש חמש תנועות ושישה צ'י פיזיולוגים. כאן אנו נתקלים לראשונה ברעיון שונה ממה שלימדו אותנו בשיעורי רפואה סינית. עד היום למדנו שיש בטבע שישה סוגי צ'י שעשויים, בתנאים מסוימים, וכאשר הם פולשים אל תוך הגוף, לגרום להתפתחות מחלות, אז הם נחשבים שישה סוגי צ'י פתוגנים חיצוניים. לעומת זאת, כאן אנחנו רואים שיש גישה שטוענת שגוף האדם קיימים שישה סוגי צ'י פיזיולוגים. על הביטוי של ששת הצ'י בטבע ובגוף האדם כתבתי ברשומות הבאות ג'ואה יין רוח עץשאו יין אש הריבוןשאו יאנג אש השרתאי יין לחות אדמהיאנג מינג יובש מתכתתאי יאנג קור מים.

בין הרופאים באסכולת חמש התנועות וששת הצ'י אין הסכמה מלאה האם ששת הצ'י שבטבע אכן פולשים אל תוך הגוף או שהם רק מערערים את האיזון של ששת הצ'י הפיזיולוגים של הגוף, אבל יש הסכמה שלגוף האדם יש שישה צ'י פיזיולוגים. על המנגנון שמסנכרן את הגוף עם שינוי הסביבה הקבוע והמנגנון שמגן על צ'י הגוף מפני שינויים חריגים וחריפים בצ'י הסביבה, כתבתי ברשומה החיבור בין האדם ליקום - כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש.

ביטוי פיזיולוגי של ששת הצ'י בגוף האדם
די קל להבין שצ'י הלחות הוא הנוזלים שבגוף שמלחלחים את הרקמות, צ'י היובש הוא היובש שנוצר במעיים והופך את פסולת המזון לצואה, צ'י הקור הוא בעצם העדר יאנג. איך מסבירים את צ'י הרוח ואת שני סוגי האש? צ'י הרוח הוא בעצם זרימה תקינה של הדם בגוף אל עבר איברי תנועה, דבר שמאפשר לעיניים לראות, לאצבעות לאחוז ולרגליים לצעוד. זאת הסיבה שכאשר יש פתולוגיה של הרוח, היא מתבטאת בתנועה לא תקינה, בשונה מהמצב התקין של תנועה תקינה. הצורך להסביר את שני סוגי צ'י האש, אש השר ואש הריבון הביא להתפתחות תיאוריה רחבה אך לא אחידה ומעט מפוזרת, בנושא זה. לא זה המקום להרחיב על תיאוריה זו, אך מספיק לפשפש מעט בבלוג בכדי למצוא מספר מאמרים שמזכירים את הנושא על קצה המזלג. זה הזמן להבהיר משהו חשוב, מאד קל להתבלבל עם המונחים החדשים ולערבב אותם עם מונחים שכלל אין להם קשר עקב היותם נקודות מבט שונות על אותו הנושא. למשל, לחות היא מעין מקבילה לנוזלי גוף, צ'י מזין וכדומה. בין אש השר לצ'י ויאנג יש נקודות השקה רבות. אש הריבון היא ביטוי שמקביל לרב למונח נפש (shen) וכן הלאה וכן הלאה. האחת היא נקודת מבט דרך ששת הצ'י על בסיס חמש הפאזות ואילו השנייה היא נקודת מבט דרך חומרי גוף.

שש מערכות פיזיולוגיות
כל אחד מששת הצ'י משייך למערכת אחת בגוף. צ'י הרוח משויך למערכת ג'ואה יין, צ'י אש השר משויך למערכת שאו יאנג, צ'י אש הריבון משויך למערכת שאו יין, צ'י הלחות משויך למערכת תאי יין, צ'י היובש משויך למערכת יאנג מינג וצ'י הקור משויך למערכת תאי יאנג. מכיוון שכך, אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י מכנה כל אחת מהמערכות בשם שמכיל את שם הצ'י, שם הפאזה ושם כמותי של יין או יאנג. למשל ג'ואה יין רוח־עץ, שאו יין אש־הריבון, שאו יאנג אש־השר, תאי יין לחות־אדמה, יאנג מינג יובש־מתכת ותאי יאנג קור־מים.

שם המערכת
ענף
שורש
ענף+צ'י+פאזה
כמות יין ויאנג
צ'י השמיים
פאזת הארץ
תאי יאנג קור מים
תאי יאנג – יאנג רב
קור
מים
יאנג מינג יובש מתכת
יאנג מינג – יאנג בוהק
יובש
מתכת
שאו יאנג אש השר
שאו יאנג – מעט יאנג
אש
אש
תאי יין לחות אדמה
תאי יין – יין רב
לחות
אדמה
שאו יין אש הריבון
שאו יין – מעט יין
חום
אש
ג'ואה יין רוח עץ
ג'ואה יין – קץ היין
רוח
עץ

כל מערכת כזו מורכבת משני "איברים", כלי־ערוץ (מרידיאן) וצ'י ששמו הוא שם המערכת, כלומר צ'י תאי יאנג או צ'י ג'ואה יין וכדומה. מערכת תאי יאנג כוללת את שלפוחית השתן, מעי דק, ערוץ תאי יאנג של היד והרגל וצ'י שנקרא תאי יאנג. אל תתבלבלו ותחשבו שהצ'י שנקרא תאי יאנג הוא צ'י קור ושבערוץ תאי יאנג זורם צ'י קור. בערוץ יאנג מינג לא זורם יובש ובערוץ ג'ואה יין לא זורמת רוח. התבלבלתם? אז ככה, הצ'י שזורם בערוץ תאי יאנג, יאנג מינג, ג'ואה יין וכל השאר אמנם נקרא צ'י תאי יאנג, צ'י יאנג מינג וצ'י ג'ואה יין, אך הוא בעצם תערובת של צ'י־אמיתי, צ'י־מקור, צ'י־אב, צ'י־מזין, צ'י־מגן וכדומה. תערובת צ'י זו זורמת בערוץ ומפעילה את איברי המערכת, אשר בתורם מביאים ליצירת אחד מששת הצ'י. כך למשל בערוץ יאנג מינג זורמים צ'י־אמיתי, צ'י־מקור, צ'י־אב, צ'י־מזין, צ'י־מגן שמפעילים בין היתר את המעי הגס והקיבה, אשר מוציאים מהמזון את הנוזלים ותמצית הצ'י ומייבשים את פסולת המזון ליצירת צואה. אפשר לראות שעל מנת להסביר את הרעיון, עשיתי חיבור בין נקודת המבט של חומרי הגוף ונקודת המבט של ששת הצ'י וחמש הפאזות. 



אם נסכם עד כאן, אז בגוף האדם יש שש מערכות, שכל אחת מהן יוצרת בגוף אחד משישה סוגי צ'י, כחלק מתפקוד פיזיולוגי תקין. בכל מערכת כזו יש שני איברים, כלי ערוץ וצ'י, שזורם במערכת ומאפשר לה לייצר את אחד מששת הצ'י. כאשר אנחנו מתבוננים לעומק בכל אחת מהמערכות הללו ובוחנים את שיוך האיברים לחמש הפאזות, אנו מגלים שרק איבר אחד תואם בשיוך הפאזה שלו לפאזה של המערכת. במערכת ג'ואה יין רוח־עץ יש את הכבד ואת מעטפת הלב. הכבד משויך לפאזת העץ, ולכן מכונה באסכולה זו בשם כבד־עץ, ואילו מעטפת הלב משויכת לפאזת האש ולכן מכונה בשם מעטפת לב־אש. כלומר במערכת ג'ואה יין רוח־עץ יש גם עץ וגם אש. במערכת שאו יאנג אש־השר יש את שלושת המחממים ואת כיס המרה. שלושת המחממים משויכים לפאזת האש, ולכן מכונים באסכולה זו בשם שלושת המחממים־אש, ואילו כיס המרה משויך לפאזת העץ ולכן מכונה בשם כיס מרה־עץ. כלומר במערכת שאו יאנג אש־השר יש גם אש וגם עץ. במערכת תאי יאנג קור־מים יש את שלפוחית השתן ואת המעי הדק. שלפוחית השתן משויכת לפאזת המים לכן נקראת ש.שתן־מים, ואילו המעי הדק משויך לפאזת האש ולכן מכונה בשם מעי דק־אש. כלומר במערכת תאי יאנג קור־מים יש גם אש וגם מים.

תאי יאנג קור מים - מכילה את מעי דק (אש) ושלפוחית השתן (מים). בשורש יש קור ובענף יאנג רב

אנו רואים שבבמערכת המים יש מים ואש ובמערכת האש יש אש ומים. כלומר, אחד מאיברי פאזת האש (מעי דק) נמצא בכלל במערכת קור־מים, אחד מאיברים פאזת המים (כליות) נמצא בכלל במערכת אש־הריבון. הערבוב המעניין הזה מסביר שיש חיבור בין תאי יאנג קור־מים ושאו יין אש־הריבון, דרך האיבר בעל הפאזה שאינה תואמת לפאזת המערכת. אפשר לומר, שהמעי הדק והכליות הם מעין בולם זעזועים שמקשר בין שתי המערכות ומאפשר ליצור איזון בתפקוד שלהן.

הצ'י שמקשר שתי מערכות באמצע הדרך
החיבור הזה בין שתי מערכות נקרא צ'י־האמצע. לכל מערכת יש את הצ'י אותו היא מפיקה ואשר נחשב הצ'י השורשי שלה. כמו כן יש לכל מערכת גם צ'י ענף שהינו הצ'י שמשפעל את המערכת, זורם בערוץ ומכונה בשם כמותי של יין-יאנג, קרי תאי יאנג, שאו יאנג, ג'ואה יין וכדומה. למשל במערכת תאי יין לחות־אדמה, צ'י השורש הוא לחות, צ'י הענף הוא תאי יין וצ'י־האמצע הוא יאנג מינג יובש. משמעות הדבר היא שמדובר במערכת מאד יינית בה צ'י השורש הוא לחות יינית, צ'י הענף הוא יין רב (תאי יין - יין רב) וההשפעה שמגיעה ממערכת יאנג מינג יובש־מתכת דרך צ'י־האמצע היא של יובש שמאזן את עודף הלחות היינית. במערכת תאי יאנג קור־מים, צ'י השורש הוא קור, צ'י הענף הוא תאי יאנג וצ'י־האמצע הוא שאו יין אש־הריבון. משמעות הדבר היא שמדובר במערכת שהשורש שלה הוא קור ייני, הענף שלה הוא יאנג רב (תאי יאנג - יאנג רב) שנפרש על החיצון כולו וההשפעה שמגיעה ממערכת שאו יין אש־הריבון דרך צ'י־האמצע היא של חום־אש. מכיוון שמערכת תאי יאנג נמצאת בין יאנג רק בענף וקור ייני בשורש, הפתולוגיות שלה קשורות לחום (פליטת חום גוף) וקור (תיעוב קירבה לקור) וצ'י־האמצע יכול לאזן מערכת זו.



אש הריבון שבשורש של שאו יין, מגיעה אל מערכת תאי יאנג קור מים ומשמשת כצ'י הנראה באמצע של המערכת בין השורש והענף.


שלושה צמדי מערכות
שש המערכות השונות מתחלקות לשלושה צמדים בעלי השפעה הדדית: תאי יאנג - שאו יין, תאי יין - יאנג מינג, שאו יאנג - ג'ואה יין. לצמדים אלו לא ניתן שם בכתבים הסינים ולכן אני בחרתי לכנות אותם רב־מערכת או  מערכת־על. כל רב־מערכת מאזנת את עצמה בתפקוד הפיזיולוגי התקין אך כאשר אחת המערכות חולה, היא עשוייה להשפיע על המערכת המאזנת. כך למשל כאשר מערכת שאו יין סובלת מחוסר יאנג, היא לא תומכת בחום של מערכת תאי יאנג ולכן היאנג של מערכת תאי יאנג נחלש ומחלה בחיצון יכולה להשפיע בקלות על שאו יין. חוסר ביאנג במערכת יאנג מינג יכול להתבטא בלחות יתר במערכת תאי יין מכיוון שהיא לא מקבלת מספיק יובש וחום יאנגי ואינה מסוגלת להתמודד עם עודף לחות יינית.



החיבור שבין שלושת צמדי המערכות
רעיונות אלו שולבו עם תיאוריה נוספת שמקורה בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב ונקראת בריח-לוח־דלת-ציר שהפכה עם השנים ל-פתיחה, סגירה וציריות ויושמה דרך הכתב הקלאסי דיון על פגיעת פתוגן. על פי תיאוריה זו, תאי יאנג ותאי יין פותחים, שאו יאנג ושאו יין הם צירים, ג'ואה יין ויאנג מינג סוגרים. פגיעה בתפקוד של מערכת אחת, משרה כשל בתפקוד מערכת בעלת אופי דומה. כאשר יש פגיעה בפתיחה של מערכת אחת, היא משפיעה גם על פתיחה של מערכת שנייה, כך מחלה במערכת תאי יאנג משפיעה על פתיחה במערכת תאי יין ולהפך, מחלה בסגירה של יאנג מינג עשויה להשפיע על הסגירה של ג'ואה יין ולהפך ומחלה בציריות של שאו יאנג עשוייה להשפיע על הציריות של שאו יין ולהפך. מכאן אפשר לחבר רב־מערכת אחת לרב־מערכת אחרת דרך ההשפעה העקיפה של השראה הדדית המבוססת על עיקרון פתיחה-סגירה-ציריות. על השפעה כזאת דיברתי ברשומה להרים את הקומקום ולהסיר את המכסה.

השראה הדדית של תאי יאנג על תאי יין על בסיס היותר מערכות בעלות תנועה של פתיחה

כאשר מדברים על ערוצי דיקור, השפעה זו מוצגת כהשפעה של ערוץ רגל על ערוץ יד, לכן כאשר יש מחלה בערוץ תאי יאנג של הרגל ושלפוחית השתן, ששייך למערכת פותחת, אז נגרמת פגיעה גם בערוץ תאי יין של היד והריאות. תאי יאנג רגל משפיע על תאי יין יד ולכן אפשר גם לטפל באחד דרך השני. תאי יאנג יד משפיע על תאי יין רגל ולכן בבעיות של מעי דק או של הערוץ שלו, אפשר לטפל דרך ערוץ הטחול. כך גם עם שאר הערוצים, שאו יאנג יד מול שאו יין רגל, שאו יאנג רגל מול שאו יין יד, יאנג מינג יד מול ג'ואה יין רגל, יאנג מינג רגל מול ג'ואה יין יד. תיאוריה זו אומצה בחום על ידי דונג ג'ינג-צ'אנג (Master Tung) ואחרים.

מה עוזר לי לדעת את כל זה?
1. אבחון - הבנה טובה יותר של היחסים בין האיברים השונים, פתולוגיות שמשלבות יותר מאיבר אחד, פתולוגיות של ששת הצ'י וכדומה. השפעת מחלה באיבר אחד על 3 איברים אחרים ברב מערכת. השפעת מחלה על תפקוד מערכת אחת בפתיחה-סגירה-ציריות, על תפקוד מערכת בעלת תפקוד דומה. מישוש ערוץ יד במחלת רגל על בסיס איברים במערכת בעלת איכות תנועה פתיחה-סגירה-ציריות.
2. טיפול - קביעת טיפול לשיפור תפקוד פתיחה-סגירה-ציריות על ידי טיפול באיברים שקשורים במערכת זו. טיפול בערוץ יד למחלת ערוץ רגל במערכות בעלות איכות תנועה של פתיחה-סגירה-ציריות. טיפול מערכתי רחב שמבוסס על יחסי איברים במערכת אחת או ברב מערכת.

יום ראשון, 15 באפריל 2018

העברה אמיתית של ההיגיון הרפואי - ניתוח סינדרומי ערוץ ג'ואה יין - ג'נג צ'ין-אן (1824-1911)

אחד הרופאים הסינים המעניינים מהמאה ה-19, שעסק בין היתר בחקירת התנועה המעגלית של הרפואה הסינית, הוא ג'נג צ'ין-אן (鄭欽安 Zhèng Qīn Ān). ג'נג צ'ין-אן חי בפרובינציית סצ'ואן שבמערב סין, חקר בין היתר את הקלאסיקה דיון על פגיעת פתוגן (שאנג חאן לון) והיה חסיד שימוש בצמחים חמים כגון Fu Zi או Rou Gui במינונים גבוהים, לטיפול במחלות רבות. אולי זה נבע מכך שחי באזור בו סינים חובבים מזון חריף ביותר, אולי זה בגלל הדגש שדיון על פגיעת פתוגן שם על חשיבות הצ'י היאנגי של הגוף, ואולי זה בגלל השילוב של השניים. בגיל 45 (1869) פרסם את ספרו הראשון העברה אמיתית של ההיגיון הרפואי (醫理真傳 Yī Lǐ Zhēn Chuán) בו פירט את תובנותיו ומשנתו על שש המחלות של דיון על פגיעת פתוגן, אש השר ואש הריבון, מחלות חוסר יין, מחלות חוסר יאנג ואבחון של מגוון מחלות.

ג'נג צ'ין-אן היה אחד מאותם רופאים שדגלו בניתוח הקלאסיקה מנקודת מבט של ששת הצ'י. לכן, לפני שקוראים את ההסבר שלו, יש להכיר מספר מונחים חשובים מעולמם של רופאי חמש התנועות וששת הצ'י. רופאים אלו ניגשו לניתוח כתב קלאסי אחד בעזרת כתב קלאסי אחר, כלומר ניתחו את דיון על פגיעת פתוגן דרך תיאוריה שמופיעה בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב. תיאוריה זו מחברת בין ששת הצ'י, חמש הפאזות ויין-יאנג לכדי מקשה אחת ומבארת את תפקודה של כל אחת משש מערכות האיברים והערוצים בגוף, על סמך שלוש איכויות שקיימות בכל מערכת, שורש, ענף וצ'י אמצע. שמה של כל מערכת מבטא את כמות היין/יאנג שבתוכה, הצ'י שלה והפאזה שלה, כך למשל מערכת "תאי יין לחות אדמה" היא מערכת יין רב עם צ'י לחות ופאזת אדמה או מערכת "ג'ואה יין רוח עץ" שהיא מערכת יין מועט עם צ'י רוח ופאזת עץ.

לכל אחת משש המערכות קיים צ'י שמאפיין את שורש המערכת, למשל השורש של מערכת ג'ואה יין רוח עץ הוא צ'י הרוח ואילו השורש של מערכת תאי יאנג קור מים הוא צ'י הקור. צ'י השורש הוא הבסיס של המערכת ומתאר את התפקוד הפיזיולוגי התקין שלה כמו גם את הפתולוגיה של המערכת. לכל מערכת יש איכות כמותית יינית או יאנגית שמבטאת את  הביטוי החיצוני של המערכת, שנקרא גם ענף. למשל הענף של מערכת ג'ואה יין רוח עץ הוא ג'ואה יין או קץ היין, כלומר ריכוז של יין שעומד להתפוגג. הענף של מערכת תאי יאנג קור מים הוא תאי יאנג, היאנג הרב אשר נפרש על פני שטח החיצון.


שם המערכת
ענף
שורש
ענף+צ'י+פאזה
כמות יין ויאנג
צ'י השמיים
פאזת הארץ
תאי יאנג קור מים
תאי יאנג – יאנג רב
קור
מים
יאנג מינג יובש מתכת
יאנג מינג – יאנג בוהק
יובש
מתכת
שאו יאנג אש השר
שאו יאנג – מעט יאנג
אש
אש
תאי יין לחות אדמה
תאי יין – יין רב
לחות
אדמה
שאו יין אש הריבון
שאו יין – מעט יין
חום
אש
ג'ואה יין רוח עץ
ג'ואה יין – קץ היין
רוח
עץ

מערכת ג'ואה יין נמצאת ביחסים הדוקים עם מערכת שאו יאנג והחיבור ביניהן יוצר את צ'י האמצע אצל כל אחת מהן. כך, צ'י האמצע במערכת ג'ואה יין רוח עץ, הוא האש של מערכת שאו יאנג אש השר. צ'י האמצע במערכת שאו יאנג אש השר הוא הרוח של מערכת ג'ואה יין רוח עץ.



לסיכום, למערכת ג'ואה יין רוח עץ יש שלושה היבטים פיזיולוגים, שורש-ענף-צ'י אמצע, השורש הוא צ'י הרוח, הענף הוא ג'ואה יין (קץ היין - יין מועט ומרוכז) וצ'י האמצע הוא האש. שלושת אלו מאפשרים תפקוד תקין של המערכת ואיזון מול המערכת הנגדית, שאו יאנג אש השר, אך הם גם הגורמים שמשפיעים על התפתחות פתולוגיה במערכת זו. מערכת ג'ואה יין רוח עץ יכולה לסבול מפתולוגיה של הרוח שבשורש, מפתולוגיה של היין המועט שבענף ומפתולוגיה של האש שבאמצע. עוד על תיאוריה זו אפשר לקרוא ברשומה כאן.





בספרו העברה אמיתית של ההיגיון הרפואי בפרק על ניתוח סינדרומי ערוץ ג'ואה יין הוא מסביר נקודת מבטו על מחלת ג'ואה יין:

厥阴经证解
按厥阴一经,以风为本,少阳为中气,厥阴为标。有经症,有纯阳症,有纯阴症,有寒热错杂症,不可不知也。少阴之客邪未罢,势必传于厥阴,则治厥阴,必兼治少阴;若全不见少阴经症,而独见厥阴,则专治厥阴,方为合法。 
ניתוח סינדרום ערוץ ג'ואה יין.
על פי הערוץ של ג'ואה יין, שורשו הוא רוח, שאו יאנג הוא צ'י האמצע ו-"ג'ואה יין" הוא הענף. יש תסמיני [מחלת] ערוץ, תסמיני [מחלת] יאנג בלבד, תסמיני [מחלת] יין בלבד ותסמיני [סינדרום] מורכב של קור וחום, חובה לדעת זאת. אם הפתוגן האורח בשאו יין טרם פג, [על פי] מגמת [התנועה שלו] לבטח ייכנס אל ג'ואה יין, לכן כאשר מטפלים בג'ואה יין חובה [עלינו] בו-זמנית לטפל גם בשאו יין. אם לא נראים כל תסמינים של שאו יין, נטפל בג'ואה יין בלבד, רק כך [הטיפול] תואם לעקרונות [הטיפול הנכונים].

ערוץ ג'ואה יין לא מייצג כאן את כלי הערוצים המשמשים אותנו לדיקור אלא מייצג את המכלול של מערכת ג'ואה יין וכולל את צ'י הרוח שבשורש, צ'י האמצע שמגיע ממערכת שאו יאנג וקץ היין (ג'ואה יין) שבענף. ג'נג צ'ין-אן מחלת את משפטי מחלת ג'ואה יין לארבעה סינדרומים עיקריים. להבנתו, במקרים בהם הפתוגן של מחלת שאו יין אינו מסולק, הוא עשוי להמשיך ולהתפתח למחלת ג'ואה יין ולכן לרב יש לשלב טיפול בשאו יין יחד עם הטיפול הרצוי לג'ואה יין. לרב, טיפול זה מבוסס על Si Ni Tang לשם השבת הצ'י היאנגי.

经症者何?消渴,气上撞心,心中疼热,饥而不欲食,食则吐蛔,下之利不止是也。夫厥阴之木气,从下起而上合于手厥阴包络,包络主火,风火相合为病。风火相煽,故能消;火盛津枯故见渴,包络为心之外垣,心包火动,故热气撞心而疼;木气太盛,上凌脾土,土畏木克,故饥而不欲食;蛔虫禀厥阴风木所化,故吐蛔;木既克土,土气大虚,若更下之,故利不止。主以当归四逆汤、乌梅丸两方。方中寒热并行,重在下降,立法大费苦心。
מה הם תסמיני [מחלת] הערוץ? צמא ממוסס, צ'י עולה והולם בלב, כאב וחום במרכז הלב, רעב ללא תשוקה לאכול, אם אוכל אז מקיא תולעים, אם מורידים ישלשל ללא הפסקה. [להבנתי] צ'י העץ של ג'ואה יין מתחיל למטה ומתאחד למעלה עם  ג'ואה יין של היד ומעטפת [ערוצי] החיבור [של הלב]. מעטפת [ערוצי] החיבור [של הלב] אחראית על אש, [צ'י] רוח [וצ'י] אש מתאחדים והמחלה נוצרת. [צ'י] רוח ואש מלבים האחד את השני ולכן יכולים למוסס. האש שופעת והנוזלים קמלים ולכן נראה [תסמין של] צמא. מעטפת [ערוצי] החיבור [של הלב] היא המעטפת שמחוץ ללב, כאשר אש מעטפת הלב נעה, מופיעה תחושה של צ'י שהולם בלב [וגורם] לכאב. צ'י העץ שופע יתר על המידה, ניגש מעלה אל טחול-אדמה. האדמה חוששת מהגבלה של העץ ולכן יש רעב ללא תשוקה לאכול. תולעים עגולות (Ascaris lumbricoides) [נוצרות כתוצאה] מהתמרה של [צ'י] רוח עץ של ג'ואה יין, על כן [המטופל] מקיא תולעים. העץ מגביל את האדמה ולכן צ'י האדמה חלש מאד ובמקרה שמורידים [לשם שלשול של הפתוגן], ישלשל ללא הפסקה. המרשמים האחראים [על הטיפול בכך] הם Dang Gui Si Ni Tang  ו-Wu Mei Wan. בתוך המרשם יש שילוב של קור עם חום, הדגש הוא על הורדה מטה, קביעת עקרון [הטיפול] מצריכה מחשבה מעמיקה.

תסמיני מחלת הערוץ אותם מתאר ג'נג צ'ין-אן בפרק שלמעלה הם אותם תסמינים שמתוארים במשפט 326 בדיון על פגיעת פתוגן ומציגים את המאפיינים הכלליים של מחלת הג'ואה יין:
厥陰之為病,消渴,氣上撞心,心中疼熱,飢而不欲食,食則吐蚘,下之利不止。
מחלת הג'ואה יין, צמא ממוסס, צ'י עולה והולם בלב, כאב וחום במרכז הלב, רעב ללא תשוקה לאכול, אם אוכל אז מקיא תולעים, אם מורידים ישלשל ללא הפסקה.
ג'נג צ'ין-אן מסביר שהצ'י של מערכת ג'ואה יין מתחיל למטה בג'ואה יין של הרגל ומתאחד למעלה עם ג'ואה יין של היד לכן התסמינים מראים שילוב של צ'י הרוח של הכבד וצ'י האש של מעטפת הלב. ג'נג צ'ין-אן מנתח את משמעות התסמינים:
צמא ממוסס - אש שופעת מכלה את הנוזלים. שילוב של הרוח עם האש מביא להתכלות מהירה.
צ'י עולה והולם בלב - תנוע של אש מעטפת הלב שהולמת בלב.
רעב ללא תשוקה לאכול - עץ שופע מרסן את הטחול ולכן למרות הרעב אין תשוקה לאכול.
אם אוכל אז מקיא תולעים - הסימנייה של רוח מכילה בתוכה את הסימנייה של תולעת.

תסמינים אלו נובעים מכך שמערכת ג'ואה יין מורכבת מכבד-עץ ומעטפת לב-אש, כלומר שילוב של עץ ואש או של צ'י רוח וצ'י אש. מי שיצא לו לנפנף מול גחלים לוהטות במנגל יודע שהרוח מלבה את האש ומגבירה את עוצמתה וחומה.

至于纯阳一症,乃客邪从本经之中气所化也。故见热深厥深,上攻而为喉痹,下攻而便脓血,在上则以黄连二冬阿胶鸡子清,在下则以黄连二冬阿胶鸡子黄治之,此润燥救阴之意也。
בנוגע לסינדרום יאנגי בלבד, זה הוא מצב בו הפתוגן האורח מותמר מצ'י האמצע של הערוץ [ג'ואה יין] עצמו. על כן נראה שככל שהחום חמור כך היפוך [לקור וקיפאון בכפות ידיים ורגליים] חמור, ויש תקיפה מעלה שיוצרת חסימה [וכאב] בגרון, ויש תקיפה מטה ולכן יש צואה עם דם ומוגלה. [כאשר תוקף] למעלה נשתמש בחלבון ביצה עם Huang Lian Er Dong E Jiao . [כאשר תוקף] למטה נשתמש בחלמון ביצה עם Huang Lian Er Dong E Jiao. זה הרעיון של לחלוח יובש והצלת יין.
צ'י האמצע של מערכת ג'ואה יין רוח עץ מגיע מהחיבור למערכת שאו יאנג אש השר, לכן צ'י האמצע הוא אש. מכיוון שצ'י האמצע הוא אש, הפתולוגיה שמופיעה היא פתולוגיה של אש וחום ותסמינים של נזקי החום, כגון כאב גרון או גרימת דימום והרקבת הדם והבשר למוגלה. ברפואה הסינית לרב נעשה שימוש בכל הביצה, חלמון וחלבון כך שפעולתה מאוזנת, אך קיים הבדל בין שני המרכיבים וג'נג צ'ין-אן ממליץ לבחור במרכיב הרצוי לפי התסמינים ופעולתו של המרכיב. חלמון של ביצה נחשב מתוק וחמים, הוא עכור ולכן ייני, נכנס לכליות, לב וטחול או ריאות, הוא מזין יין ומלחלח יובש, מטפח כליות ותומך במחמם האמצעי, מטפח דם ומדכא רוח, מלחלח את הריאות ומפסיק שיעול. חלבון הביצה צלול ולכן מעט קריר שמצלל חום מהיבט הצ'י, מטפל בחום חבוי, עיניים אדומות וכאבי גרון. 

若纯阴症者何?原由客邪入厥阴,不从中化而从标化,标为至阴,客邪亦阴,故病见纯阴。法宜回阳,阳回则阴消,而病可瘳矣。
מה בנוגע לסינדרום יין בלבד? הפתוגן האורח שהיה במקור, נכנס לג'ואה יין, אך אינו מותמר מצ'י האמצע אלא דווקא מותמר מהענף. הענף הוא שיא יין ואף הפתוגן הוא יין, על כן נראה [סינדרום של] יין בלבד. עיקרון הטיפול המומלץ הוא השבת היאנג. ברגע שהיאנג שב היין מתמוסס והמחלה מחלימה.
כאשר הקור הפתוגני מותמר מהענף, קץ היין (ג'ואה יין), שהינו היבט ייני, נגרמת השפעה של קור על פתוגן קור ולכן הסינדרום שמתקבל הוא ייני בלבד ולא תערובת של יין-יאנג, קור-חום. עיקרון הטיפול הוא השבה של החום היאנגי אל מקומו ומיסוס הפתוגן הייני השופע.

至若错杂者何?标阴与中同病也,法宜大剂回阳,少加黄连汁同服,寒热互用,是因其错杂,而用药亦错杂也。
מה בנוגע לסינדרום מורכב של קור וחום? הענף הוא יין והוא חולה יחד עם [צ'י] האמצע. עיקרון [הטיפול] המומלץ הוא השבה של יאנג בתוספת מעט מיץ של Huang Lian ללקיחה בו-זמנית [עם הפורמולה שמשיבה יאנג], זה שימוש בקור וחום יחדיו זאת מכיוון שיש מורכבות וערבוב [קור וחום] ולכן גם המרשם מורכב [משילוב של חום וקור].
כאשר צ'י פתוגני שחדר למערכת ג'ואה יין וגרם למחלת ג'ואה יין מושפע גם מהקור של היין שבענף (ג'ואה יין - קץ היין) וגם מהחום של היאנג שבצ'י האמצע (אש השר) מתפתחת פתולוגיה שמורכבת מערבוב בין חום וקור. מכיוון שהחום נוטה לנוע מעלה והקור מטה, על כן נצטרך למשוך את האש לשוב למטה. נשתמש בשילוב של צמחים חמים שמנחים את האש לשוב לנקודת המקור שלה למטה בתוספת של מעט מיץ מר וקר שמוריד את החום מטה, בדומה לחילוץ סוס ועגלה מבוץ, הצמחים החמים מושכים במושכות של הסוס והצמח הקר דוחף את העגלה מאחור.

הרעיון שנקרא ג'ואה יין מתאר מצב בו היין מרוכז עד כדי כך שנגרם מפנה בו היין מגיע לסיומו והיאנג החדש נוצר. אותו יאנג חדש שנוצר הוא היאנג המועט הצעיר של מערכת שאו יאנג, אותו יאנג שיוצר את אש השר. החיבור בין מערכת ג'ואה יין ומערכת שאו יאנג הוא חיבור של השפעה הדדית. כאשר משכללים את כל המידע הזה, קל להבין מדוע כאשר מתפתחת מחלת ג'ואה יין, היא לרב מציגה ערבוב של תסמיני קור עם תסמינים חום ומאבק בין יין ויאנג. ג'נג צ'ין-אן חילק את הפרק של מחלת ג'ואה יין לפי הבנתו לארבע סוגי מופעים, סינדרום ערוץ ג'ואה יין (ערוץ הוא שם כללי לצ'י המערכת ולא לערוץ הדיקור), סינדרום יאנגי, סינדרום ייני וסינדרום משולב של חום וקור. לתפיסתו, Wu Mei Wan היא פורמולה כללי למחלת ג'ואה יין ואילו Dang Gui Si Ni Tang היא פורמולה עיקרית למחלה זו כשאר כל אחת מהפורמולות מטפלת בבעיה שונה במחלה זו. הפורמולה Wu Mei Wan שימשה לאורך השנים לטיפול בשילוב של קור עם חום, מילוי חוסר עם תקיפת עודף בו-זמנית, תמיכה בצ'י הנכון והרגעת תולעי מעיים. כיום משמשת פורמולה זו בעיקר לטיפול בתולעים צינור כיס המרה או במגוון בעיות שלשולים במחלות מעיים וקיבה. Dang Gui Si Ni Tang מטפלת בסינדרום חוסר דם וחדירה של קור ולכן נעשה בעיקר שימוש בצמחים מתוקים, מרים חריפים וחמימים לשם טיפוח הדם, חימום ופיזור הקור. קיים הבדל בשימוש בין חלבון הביצה וחלמון הביצה כאשר מטפלים בקור וחום למעלה ולמטה ויש לשים להבדל ביניהם. 

                                                                                                                                                            
הערות
הדרקון שבמים - טריגרמת המים ברפואה הסינית - מאת ג'נג צ'ין-אן
שאנג חאן לון והתמרת צ'י של ששת הערוצים - שורש, ענף וצ'י האמצע
לרכישת הספר שאנג חאן לון - ניתוח משפטי המקור, התרגום השלם לעברית של הכתב הקלאסי, היכנסו לכאן.