יום שישי, 18 באוגוסט 2017

השפעת חום פתוגני על הנפש - "מדבר טל עצמו כאילו הוא מדבר לשד"

משפט 212 בדיון על פגיעת פתוגן מדבר על חום עז במערכת יאנג מינג שאחד התסמינים שיכולים להופיע כולל מטופל הוזה שמדבר אל האויר כאילו הוא מדבר עם ישות בלתי נראית:

משפט 212 
傷寒若吐、若下後,不解,不大便五六日,上至十餘日,日晡所發潮熱,不惡寒,獨語如見鬼狀。若劇者,發則不識人,循衣摸床,惕而不安,微喘直視,脈弦者生,濇者死。微者但發熱讝語者,大承氣湯主之。若一服利,則止後服。 
פגיעת פתוגן, ולאחר שמקיאים או  מורידים, [הוא] אינו ממוגר ואין צְאִיָּה במשך חמישה-שישה ימים עד מעל עשרה ימים, בשעות בין ערביים יש פליטת חום בגאות, אין תיעוב קור, [המטופל] מדבר אל עצמו כאילו הוא מדבר לשד. [במקרה] חמור, אינו מזהה אנשים [שהכיר], ממשש [לאורך דש] בגדיו ומיטתו, מבולבל וחסר שלווה [בשכיבה וקימה], יש גנחת קלה ומיישיר מבט. אם הדופק מייתרי – יחייה, [אם הדופק] מחוספס – ימות. [במקרה] קל, יש רק פליטת חום ודיבור הזוי, Da Cheng Qi Tang אחראי על [הטיפול] בכך. אם לאחר נטילה יש הטבה [וצְאִיָּה] יש להפסיק ליטול [את המרתח].

האם המטופל רואה שדים או אחוז דיבוק או שאולי מדובר בהזייה שעולה בנפש עקב המחלה? התייחסות מעניינת על הנושא מצאתי בספר "תיעוד אבחון הסינדרומים" מאת צ'אן שה-דואו:

人有火起发狂,腹满不得卧,面赤心热,妄见妄言,如见鬼状,此亦阳明胃火之盛也。然胃火是阳症,而妄见妄言如见鬼状,又是阴症,何也?阳明之火盛,由于心包之火盛也。阳明属阳,而心包属阴,心包与阳明之火,一齐并动,故腹满而不得卧。倘仅有胃火之动,而心包之火不动,虽口渴腹满,而尚可卧也。唯心包助胃火而齐动,遂至心神外越,而阴气乘之,若有所见,因而妄有所言,如见鬼而实非真有鬼也。治法仍宜泻胃之火,而不必泻心包之火。盖胃为心包之子,心包为胃之母也。母盛而子始旺,然子衰而母亦弱耳,泻胃火非即泻心包之火乎。方用泻子汤∶
玄参(三两) 甘菊花(一两) 知母(三钱) 天花粉(三钱)水煎服。一剂而胃火平,二剂而心包火亦平矣。二火既平,而狂病自愈。
אצל אנשים, אש גורמת להתפרצות טירוף, מלאות בבטן ללא יכולת לשכב [במנוחה], הפנים אדומות ובלב יש חום, [לאנשים יש] חזיונות שווא ודיבור חסר שליטה [והם] נראים כאילו ראו שדים, גם זאת היא אש שופעת ביאנג מינג קיבה. אך אש הקיבה היא סממן יאנגי ואילו חזיונות שווא ודיבור חסר שליטה [כך שהם] נראים כאילו ראו שדים אלו הם סממנים יינים, הכיצד יתכן [שיופיעו יחדיו]? האש ביאנג מינג שופעת עקב כך שהאש של מעטפת הלב שופעת. יאנג מינג משויך ליאנג ואילו מעטפת הלב משויכת ליין, האש של מעטפת הלב ושל יאנג מינג, נעות יחדיו ובו-זמנית ולכן יש מלאות בבטן וחוסר יכולת לשכב [במנוחה]. נניח שרק אש הקיבה נעה ואילו אש מעטפת הלב אינה נעה, למרות שיהיה צמא בפה ומלאות בבטן, אך [המטופל] עדיין יהיה מסוגל לשכב [בנחת]. אך ורק כאשר אש מעטפת הלב מסייעת לאש הקיבה והן נעות יחדיו, הן גורמות לנפש הלב לחרוג החוצה וצ'י ייני מנצל זאת. אם רואה דבר מה ובעקבות זאת מדבר בחוסר שליטה, זה נדמה כאילו רואה שדים אך מעשית אין אלו הם שדים אמיתיים. עיקרון הטיפול המומלץ עודנו ניקוז אש הקיבה ואין חובה לנקז את אש מעטפת הלב. הסיבה לכך היא שהקיבה היא הבן של מעטפת הלב ומעטפת הלב היא האם של הקיבה. האמא שופעת ואז הבן מתחיל לשגשג, אך אם הבן מתמעט אז גם האמא תחלש, האם אין ניקוז אש הקיבה הוא ניקוז אש מעטפת הלב?! 
פורמולה מרתח ניקוז הבן (Xie Zi Tang): 
Xuan Shen 2liang, Gan Ju Hua 1liang, Zhi Mu 3qian, Tian Hua fen 3qian 
לבשל במים ולשתות. מנה ראשונה תדכא את אש הקיבה, מנה שניה תדכא גם את אש מעטפת הלב. שתי האש ידוכאו והטירוף יחלים מעצמו.

יום ראשון, 13 באוגוסט 2017

מהומה פתאומית (霍亂Huò Luàn) - משפט 386 - הפורמולה Lǐ Zhōng Wán

מתוך הספר "שאנג חאן לון - ניתוח משפטי המקור", פרק 9, מהומה פתאומית.
(מוזמנים לתמוך ולקבל עותק ב HeadStart)

מהומה פתאומית (霍亂Huò Luàn) היא מחלת קיבה ומעיים חריפה שמתפרצת במהירות וכוללת הקאות חמורות ושלשולים חמורים ולכן מכונה בשם זה. המשמעות של הסימנייה 霍היא פתאומיות ומהירות ומכילה בתוכה גם את המשמעות של揮霍 פִּזּוּר, בִּזְבּוּז. המשמעות של הסימנייה亂 היא בלגן או אי-סדר ומכילה בתוכה גם את המשמעות של כאוס紛亂 ו-מְהוּמָה או מַהְפֵּכָה 撩亂. השם מהומה פתאומית בא לתאר את ההופעה הפתאומית של שילוב של שלשולים חריפים עם הקאות חריפות. כיום ברפואה המודרנית הסינית נעשה שימוש בשם זה כשם של  מחלת הכולרה, מכיוון שלא מדובר באותה המחלה, בחרתי להישאר עם תרגום השם המקורי.

בנוסף לשלשולים והקאות יכולים להופיע סממנים של תיעוב קור ועליית חום גוף, כאב ראש וכאבים בכל הגוף ועל כן יש לאבחן בזהירות בינה לבין תחילת מחלת שאנג חאן בשלב בו הפתוגן עודנו בתאי יאנג ומשפיע על יאנג מינג. בעיקרון, במחלת חואו לואן מופיעים שלשולים כבר בתחילת המחלה ואילו הקאות ושלשוים במחלת שאנג חאן מופיעים לרב בשלב בו הצ'י הפתוגני נכנס פנימה כשלשולים והקאות כרונים בשלוש המחלות הייניות.

הגורמים למחלת מהומה פתאומית כוללים לרב פגיעה פנימי עקב תזונה בו זמנית עם קליטת פתוגן חיצון שגורמים לעירוב של צלילות עם עכירות יחד עם היפרדות של יין ויאנג ומהפכה במעיים.

המקרים המתוארים בכתב זה כוללים אך ורק את מה שמכונה כיום "חואו לואן רטוב" שנוטה לרב להיות לחות קרה וכולל הקאות ושלשולים לסירוגין ובשונה מ"חואו לואן יבש" שם מופיע כאב ותחושת הקאה יבשה ואין שלשולים.

כמו כן בתקופת ההחלמה ממהומה פתאומית, כאשר הצ'י הנכון טרם הספיק להשתקם, יש להקפיד על תזונה, מנוחה וטיפוח הבריאות. בעיקר מתמקדים בחוסר צ'י של טחול קיבה ויש להימנע מאכילת של מזון בכמות גדולה מדי.

הסיבה מדוע המחבר בחר להוסיף פרק זה מיד לאחר הפרקים של ששת המחלות היא שקיים הבדל בין מחלה זו ומחלות החום שנוצרות מפגיעת פתוגן, אך בכל זאת בעלות דמיון רב למחלות אלו .מכיוון שכך, פרק זה אמור לסייע לנו ללמוד להבחין ביניהן. מחלת מהומה פתאומית דומה מאד בסממניה למחלת תאי יין בכך שבשתיהן מופיעים הקאות ושלשולים ואף כאבי בטן. מחלת מהומה פתאומית היא כאוס תפקודי של הקיבה והמעי שמתפרצים באופן פתאומי. מחלה זו ממוקמת במעיים ובקיבה וכוללת תסמינים של הקאות ושלשולים חריפים ואלימים ללא יכולת למנוע את הופעתם הפתאומית. אם מספיקים לטפל בהקדם, אפשר להחלים ממנה במהירות. אם כושלים בטיפול במחלה זו, יגרמו איבוד יאנג או איבוד יין וצפי ההחלמה עגום ביותר. לעומת זאת מחלת תאי יין מתפתחת על בסיס קיים של חוסר ביאנג הטחול או טיפול כושל או שגוי באחת משש המחלות האחרות, שמביאים לפגיעה ביאנג הטחול ועל גבי בסיס זה נגרמת פגיעה נוספת של פתוגן חיצון חדש. מיקום המחלה נמצא בטחול וקצב התפתחותה איטי יחסית וכולל לרב תסמינים של חוסר תאבון, עייפות גופנית וחוסר רצון לנוע ואף צואה רכה או מימית שבהמשך במתפתח לתחושת מלאות בבטן מלווה בהקאות, שלשולים וכאבי בטן. אם הטיפול במחלה מבוצע באופן הנכון, יאנג הטחול משתקם והחולה מחלים ולכן צפי ההחלמה חיובי.


משפט 386 
霍亂,頭痛,發熱,身疼痛,熱多欲飲水者,五苓散主之;寒多不用水者,理中丸主之。 
מהומה פתאומית, כאב ראש, פליטת חום, הגוף כואב, [אם] החום רב ומתאווה ללגום מים, Wu Ling San אחראי על [הטיפול] בכך; [אם] הקור רב ואינו צורך מים, Li Zhong Wan אחראי על [הטיפול] בכך.


מהות: אבחון וטיפול במחלה בחיצון ובפנים במחלת מהומה פתאומית.

נקודות מפתח:
חום רב ומתאווה ללגום מים, קור רב ואינו צורך מים.

ניתוח:



שתי הפורמולות מטפלות במחמם האמצעי ובעיקר בתפקוד הטחול. חום רב או קור רב הם תיאורים יחסיים ולכן כאשר מדובר על חום רב, לא מדובר על חום אמיתי, כי אחרת אי אפשר להשתמש ב-Wu Ling San, אלא בכך שסממני הקור יחסית קלים בהשוואה למצב הנגדי של קור רב.

הפורמולה Wu Ling San ממגרת את הפתוגן בחיצון ופותחת ומסדירה את דרכי המים בשלושת המחממים ובכך מביאה להפסקת השלשולים וההקאות. אם אין פתוגן בחיצון או שיש פתוגן בחיצון אך הקור הפנימי חמור מאד, מכיוון שיש פגיעה גדולה במיצוי הצ'י, אדם זה יסבול מתיעוב קור אך גם מהעדר צמא או רצון לשתות. בכך נטפל עם Li Zhong Wan שמתמקדת בהסדרת המחמם האמצעי וברגע שתפקוד טחול קיבה משתקם, הטחול יעלה צ'י צלול והקיבה תוריד עכירות, יפסקו השלשולים וההקאות.





במשפט 277, שלשול עצמוני (שאינו עקב הורדה אלא עקב חוסר יאנג בטחול) והעדר צמא הם סממן לקור בטחול.

                                                                                                                                          

מקורו של הקטע שמופיע למעלה בספר "שאנג חאן לון - ניתוח משפטי המקור". הספר יצא לאור בתקופת חגי תשרי ואפשר לרכוש אותו ברכישה מוקדמת ובמחיר מוזל בפרוייקט הדסטארט בכתובת כאן.


יום רביעי, 12 ביולי 2017

ששת הצ'י והתנועה המעגלית בטבע על פי פנג דזה-אי - שאו יין אש הריבון 少陰君火

צ'י שני - יין מועט ואש הריבון

二之气亦从地下阴位升出地面,即木气上升之正气也。此时空气渐热,不似初气之阴极,故称少阴。木气上升之气,即水中所藏上年秋时下降的阳气。此阳气由地下升至地上,照临大宇,神明四达,上升之象,有如君位,故称君火。此时空气由温而热,又称热火。
הצ'י השני גם כן עולה ויוצאת אל פני הקרקע מהעמדה היינית שתחת הקרקע, כלומר זהו הצ'י הנכון של צ'י העץ שעולה מעלה. בעונה זו צ'י האויר מתחמם בהדרגה בשונה מהייניות הקיצוניית של הצ'י ההתחלתי, על כן מכונה [בשם] יין מועט (שאו יין, נ.א). הצ'י של צ'י העץ שעולה מעלה הוא הצ'י היאנגי שירד בעונת הסתיו אשתקד ונאצר בתוך המים. צ'י יאנגי זה עולה ממתחת לקרקע אל מעל הקרקע וקורן על היקום הגדול, זהו דימוי של בוהק נפש שמגיע לכל מקום ועולה מעלה, בדומה לעמדתו של הריבון, על כן מכונה אש הריבון. בעונה זו צ'י האויר משתנה מחמים לחם [על כן] מכונה גם [בשם] חום האש.

גם בעונת הצ'י השני נמשכת תנועת הצ'י היאנגי החוצה ומעלה מההיבט הייני שתחת פני הקרקע אל פני השטח, זהו צ'י העץ העולה מעלה. בזמן זה האוויר יחסית חם בהשוואה ליין הקיצוני של תקופת קץ היין (ג'ואה יין) ולכן נקרא מעט יין (שאו יין). הקור הייני הגיע לקיצו והתמעט ולכן העונה נקראת "מעט יין". הצ'י היאנגי נע מעלה כתנועת העץ ממעמקי האדמה על פני הקרקע וכעת הוא יוצא אל פני הקרקע שם קורן אורו לכל כיוון ומאיר את הסביבה. בעונה זו ישנה התחממות הדרגתית של הסביבה ושעות האור מתארכות אך למרות זאת הקרקע אינה מתחממת מספיק בכדי ליצור תחושה של עומס חום כבד. תנועה זו של הצ'י היאנגי הבוהק כלפי מעלה מדומה להדר והכבוד של הריבון האציל שעולה לשבת על כס המלכות ועל כן מכונה בשם אש הריבון. בתקופה זו האוויר מתחמם בהדרגה ולכן עונה זו מכונה גם בשם חום אש.


初气之时,木不生风,由升而浮,则生君火。君火上浮,万物茂长,人民不病热病。凡春分之后,民病喉痛温热,皆君火长气抑郁,因而病热之病。此时阳气渐充,人虽病热,不似初气之时,由静而动,有风木拔根之危险。然少阴之上升,全赖水中之阳足。仲圣《伤寒论》,少阴死证,皆属阳亡,可见也。如金气充足,火随金降,则君火不病热。如木气充足,甲木下降有力,乙木化生清阳,则君火不病热也。
[אם] בעונת הצ'י ההתחלתי העץ אינו יוצר רוח, [התנועה משתנה] מעלייה לציפה ונוצרת אש הריבון. אש הריבון צפה מעלה וריבוא הדברים עשירים ושופעים חיוניות ואנשים אינם חולים במחלות חום. לרב לאחר [מקטע עונת צ'י] "שיווי האביב" אנשים נוטים לחלות בכאבי גרון, חמימות וחום, כל אלו [הם תוצאת] דיכוי והגבלה של צ'י הגדילה של אש הריבון וכתוצאה מכך חולים במחלת חום. בעונה זו הצ'י היאנגי נטען ומתמלא בהדרגה ולמרות שאנשים עשויים לחלות [במחלות] חום, שונה הדבר מעונת הצ'י ההתחלתי [בו יש] מעבר מדומיה לתנועה וקיים סיכון של עקירת השורש על ידי רוח העץ. אך העלייה מעלה של שאו-יין תלויה כולה בכך שהיאנג שבתוך המים מספיק [בכמותו]. ניתן לראות שכל סינדרומי המוות [במחלות] שאו יין שבדיון על פגיעת פתוגן של [ג'אנג] ג'ונג [ג'ינג] החכם, משוייכות לאובדן יאנג. אם צ'י המתכת התמלא מספיק והאש מתלווה ויורדת עם המתכת, אז אש הריבון אינה חולה [במחלות] חום. אם צ'י העץ התמלא מספיק, יש עוצמה לירידה מטה של עץ [גזע] ג'ייה [כיס מרה] ועץ [גזע] אי [כבד] מתמיר ויוצר צ'י צלול אז אש הריבון אינה חולה [במחלות] חום.

מנגנון תנועת הצ'י מתאר תנועה של הצ'י לפי ארבעה כיוונים שונים, עליה, ירידה, יציאה וכניסה. יש שמחליפים את יציאה וכניסה במונחים ציפה ושקיעה. כל עוד הצ'י היאנגי נע תחת פני הקרקע אל עבר פני הקרקע, תנועתו נקראת עליה. מרגע שהצ'י היאנגי עובר את פני הקרקע וממשיך לנוע כלפי מעלה והחוצה, תנועתו נקראת ציפה. שלב זה של יציאת הצ'י היאנגי אל פני הקרקע הוא השלב של אש הריבון. זאת אש שמעניקה לטבע אנרגיה ועוצמה להתפתח ולכן הפריחה משגשגת ואנשים שופעים חיוניות ואינם נוטים לחלות בקלות. באמצע עונת שאו יין אש הריבון, בשיווי האביב אנשים נוטים לחלות במחלות של חום שעלה אל פלג הגוף העליון, זאת מכיוון שהצ'י היאנגי שבגוף האדם מהדהד את השינויים של הצ'י היאנגי הסביבתי ועולה מעלה. כאשר צ'י יאנגי זה מדוכא וציפתו מעלה והחוצה נבלמת, הוא יוצר התנגדות שמתפתחת לכדי חום. מכיוון שהצ'י היאנגי רק ממשיך את התנועה מעלה ואינו נמצא בנקודת ההיפוך מירידה לעליה, מצבי החולי חמורים פחות מאשר בתקופת הצ'י הראשון של ג'ואה יין רוח עץ. הסיבה לכך היא שבתקופת הצ'י הראשון יש מעבר מהעדר תנועה מוחלט אל עבר תנועה מעלה, וכאשר תנועה זו חסרת גבול, היא יכולה לעקור את הצ'י בבת אחת ולנטוש את הגוף. נטישה כזאת של הצ'י היאנגי מתוארת היטב בפרקי מחלות שאו יין שבדיון על פגיעת פתוגן. במקרים המתוארים, הצ'י היאנגי אינו נאצר בכליות מים ולכן צף ועולה מעלה ונוטש את הגוף ונגרם אבדן יאנג. כל עוד צ'י המתכת שבעונת הסתיו, הצליח לכנס כמה שיותר צ'י יאנגי ולהכניס אותו אל המים שם יאצר, אש יהיה מספיק חום יאנגי בתוך המים ויצירת העץ והאש תהיה שלווה וחלקה.


רשומות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.


רשומות נוספות העוסקות בתיאוריות של רופאים אלו:
                - שאו יאנג :  תחילת הקיץ - חודש רביעי
                - ג'ואה יין רוח עץ
                - שאו יין אש הריבון