המפתח לצופן של ששת הצ'י בפיזיולוגיה הסינית

לפני כ-7 שנים נתקלתי לראשונה באסכולת חמש התנועות וששת הצ'י וגיליתי נקודת מבט שונה, חדשה ומעניינת על הרפואה הסינית ומאז אני לומד וחוקר את הכתבים שעסקו בה. מי שעוקב אחרי הבלוג שלי יכול לראות שהזכרתי אסכולה זו במספר רשומות ושרבים מהתרגומים שהבאתי מסינית, מגיעים מרופאי אסכולה זו. אסכולה זו עושה שימוש במונחים רבים שאינם שגורים בשפת הרפואה הסינית היום-יומית שלנו, ולכן יש צורך להכיר מונחים אלו על מנת להבין את האסכולה. למרות שהשתדלתי להסביר מחדש את המונחים בכל רשומה שעסקה בנושא זה, נראה שעדיין קשה לקוראים לרדת לסוף דעתי. לכן, החלטתי לנסות ולפשט את הרעיונות שמאחורי האסכולה ולהציגם ללא הבאת מקורות וציטוטים על מנת להקל על הקוראים להבין את הרעיון.

חמש עונות שנה ושש עונות שנה

אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י מחלקת את השנה לחמש עונות שמכונות בשם תנועות (Wu Yun), שמבוססות על חמש הפאזות (Wu Xing) ולשש עונות שמבוססות על שישה סוגי צ'י (Liu Qi). חמש עונות התנועות מסודרות לפי עץ-אש-אדמה-מתכת-מים. סדר זה של חמש עונות התנועות מבוסס על סדר היצירה של הבריאה, שמתחיל בלידה (עץ) ומסתיים במוות (מים). לכל אחת מחמש הפאזות נהוג לשייך צ'י משלה לפי הצימודים הבאים עץ־רוח, אש־חום, אדמה־לחות, מתכת־יובש, מים־קור. מעשית, פאזת האש זוכה לשני סוגי צ'י לכן מתוך חמש פאזות מקבלים שישה צ'י. כאשר מדובר בצ'י של הסביבה, משייכים לפאזת האש את צ'י החום (re) ואת צ'י חום־הקיץ (shu). כאשר מדובר בפיזיולוגית גוף האדם, משייכים לפאזת האש את צ'י אש השר ואת צ'י אש הריבון.

	5	4	3	2		1
פאזה	מים	מתכת	אדמה	אש		עץ
צ'י סביבה	קור	יובש	לחות	חום	חום־קיץ	רוח
צ'י פיזיולוגי	קור	יובש	לחות	אש  הריבון	אש השר	רוח

חלוקה זו של השנה לחמש עונות ושש עונות מתארת את השינויים הבסיסיים הקבועים בטבע במהלך השנה ולכן נהוג לקרוא לכל עונת תנועה בשם תנועה־מארחת ולכל עונת צ'י, צ'י־מארח. אם יש לנו מארחים, סימן שיש לנו גם אורחים. על בסיס חישוב מורכב שמבוסס על גזע וענף של כל שנה, מסדרים מחדש חמש עונות תנועות חדשות על גבי חמש עונות התנועות־המארחות ומכנים אותן בשם תנועות־אורחות. כך, למרות שעונות השנה הקבועות (מארחות) מסודרות לפי סדר הגיוני וקבוע עץ-אש-אדמה-מתכת-מים, העונות האורחות חופפות במשך הזמן אך מועדן שונה בכל שנה. ראו למשל את הניתוח של שנת 2014 (לקריאת הניתוח המלא היכנסו לכאן) כאשר השנה מתחילה משמאל בעונת תנועת העץ ומעליה יש תנועה אורחת של אדמה:

באותו האופן נהוג גם לחלק את השנה לשש עונות צ'י־מארח קבוע לפי סדר היצירה רוח - אש הריבון - אש השר -לחות- יובש - קור ושש עונות אורחות משתנות בכל שנה. שיטת חישוב זו מורכבת אף יותר וכוללת שכבות מידע נוספות שלאחר שקלול של כל פרטי המידע אפשר לנתח את אופי השנה הצפוי ולשער אם ומתי עשוים להתחולל שינויים חריפים בתחלופה ההדרגתית של עונות השנה ולקבוע טיפול מונע או להיערך מבעוד מועד להתפרצות מגיפות. 

שישה צ'י פיזיולוגים

שיטת חישוב המפה השנתית רלוונטית בעיקר כאשר רוצים לצפות שינויים חריפים בצ'י העונתי לאורך עונות השנה, שעשויים להביא לכך שהגוף לא יצליח להתמודד עם השינוי ויתפתחו מגיפות ומחלות. לא כל הרופאים הסינים התחברו לשיטת ניתוח זו וחלקם בחרו להתמקד ולהרחיב היבט מעט שונה של חמש התנועות וששת הצ'י - קרי הביטוי הפיזיולוגי של התנועות והצ'י בגוף האדם. רופאים אלו הסיקו שחמש עונות התנועות ושש עונות הצ'י משפיעים על בריאות האדם מכיוון שהם מהדהדים בגוף האדם. הדהוד זה נובע מכך שגם בגוף האדם יש חמש תנועות ושישה צ'י פיזיולוגים. כאן אנו נתקלים לראשונה ברעיון שונה ממה שלימדו אותנו בשיעורי רפואה סינית. עד היום למדנו שיש בטבע שישה סוגי צ'י שעשויים, בתנאים מסוימים, וכאשר הם פולשים אל תוך הגוף, לגרום להתפתחות מחלות, אז הם נחשבים שישה סוגי צ'י פתוגנים חיצוניים. לעומת זאת, כאן אנחנו רואים שיש גישה שטוענת שגוף האדם קיימים שישה סוגי צ'י פיזיולוגים. על הביטוי של ששת הצ'י בטבע ובגוף האדם כתבתי ברשומות הבאות ג'ואה יין רוח עץ, שאו יין אש הריבון, שאו יאנג אש השר, תאי יין לחות אדמה, יאנג מינג יובש מתכת, תאי יאנג קור מים.

בין הרופאים באסכולת חמש התנועות וששת הצ'י אין הסכמה מלאה האם ששת הצ'י שבטבע אכן פולשים אל תוך הגוף או שהם רק מערערים את האיזון של ששת הצ'י הפיזיולוגים של הגוף, אבל יש הסכמה שלגוף האדם יש שישה צ'י פיזיולוגים. על המנגנון שמסנכרן את הגוף עם שינוי הסביבה הקבוע והמנגנון שמגן על צ'י הגוף מפני שינויים חריגים וחריפים בצ'י הסביבה, כתבתי ברשומה החיבור בין האדם ליקום - כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש.

ביטוי פיזיולוגי של ששת הצ'י בגוף האדם

די קל להבין שצ'י הלחות הוא הנוזלים שבגוף שמלחלחים את הרקמות, צ'י היובש הוא היובש שנוצר במעיים והופך את פסולת המזון לצואה, צ'י הקור הוא בעצם העדר יאנג. איך מסבירים את צ'י הרוח ואת שני סוגי האש? צ'י הרוח הוא בעצם זרימה תקינה של הדם בגוף אל עבר איברי תנועה, דבר שמאפשר לעיניים לראות, לאצבעות לאחוז ולרגליים לצעוד. זאת הסיבה שכאשר יש פתולוגיה של הרוח, היא מתבטאת בתנועה לא תקינה, בשונה מהמצב התקין של תנועה תקינה. הצורך להסביר את שני סוגי צ'י האש, אש השר ואש הריבון הביא להתפתחות תיאוריה רחבה אך לא אחידה ומעט מפוזרת, בנושא זה. לא זה המקום להרחיב על תיאוריה זו, אך מספיק לפשפש מעט בבלוג בכדי למצוא מספר מאמרים שמזכירים את הנושא על קצה המזלג. זה הזמן להבהיר משהו חשוב, מאד קל להתבלבל עם המונחים החדשים ולערבב אותם עם מונחים שכלל אין להם קשר עקב היותם נקודות מבט שונות על אותו הנושא. למשל, לחות היא מעין מקבילה לנוזלי גוף, צ'י מזין וכדומה. בין אש השר לצ'י ויאנג יש נקודות השקה רבות. אש הריבון היא ביטוי שמקביל לרב למונח נפש (shen) וכן הלאה וכן הלאה. האחת היא נקודת מבט דרך ששת הצ'י על בסיס חמש הפאזות ואילו השנייה היא נקודת מבט דרך חומרי גוף.

שש מערכות פיזיולוגיות

כל אחד מששת הצ'י משייך למערכת אחת בגוף. צ'י הרוח משויך למערכת ג'ואה יין, צ'י אש השר משויך למערכת שאו יאנג, צ'י אש הריבון משויך למערכת שאו יין, צ'י הלחות משויך למערכת תאי יין, צ'י היובש משויך למערכת יאנג מינג וצ'י הקור משויך למערכת תאי יאנג. מכיוון שכך, אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י מכנה כל אחת מהמערכות בשם שמכיל את שם הצ'י, שם הפאזה ושם כמותי של יין או יאנג. למשל ג'ואה יין רוח־עץ, שאו יין אש־הריבון, שאו יאנג אש־השר, תאי יין לחות־אדמה, יאנג מינג יובש־מתכת ותאי יאנג קור־מים.

שם המערכת	ענף	שורש
ענף+צ'י+פאזה	כמות יין ויאנג	צ'י השמיים	פאזת הארץ
תאי יאנג קור מים	תאי יאנג – יאנג רב	קור	מים
יאנג מינג יובש מתכת	יאנג מינג – יאנג בוהק	יובש	מתכת
שאו יאנג אש השר	שאו יאנג – מעט יאנג	אש	אש
תאי יין לחות אדמה	תאי יין – יין רב	לחות	אדמה
שאו יין אש הריבון	שאו יין – מעט יין	חום	אש
ג'ואה יין רוח עץ	ג'ואה יין – קץ היין	רוח	עץ

כל מערכת כזו מורכבת משני "איברים", כלי־ערוץ (מרידיאן) וצ'י ששמו הוא שם המערכת, כלומר צ'י תאי יאנג או צ'י ג'ואה יין וכדומה. מערכת תאי יאנג כוללת את שלפוחית השתן, מעי דק, ערוץ תאי יאנג של היד והרגל וצ'י שנקרא תאי יאנג. אל תתבלבלו ותחשבו שהצ'י שנקרא תאי יאנג הוא צ'י קור ושבערוץ תאי יאנג זורם צ'י קור. בערוץ יאנג מינג לא זורם יובש ובערוץ ג'ואה יין לא זורמת רוח. התבלבלתם? אז ככה, הצ'י שזורם בערוץ תאי יאנג, יאנג מינג, ג'ואה יין וכל השאר אמנם נקרא צ'י תאי יאנג, צ'י יאנג מינג וצ'י ג'ואה יין, אך הוא בעצם תערובת של צ'י־אמיתי, צ'י־מקור, צ'י־אב, צ'י־מזין, צ'י־מגן וכדומה. תערובת צ'י זו זורמת בערוץ ומפעילה את איברי המערכת, אשר בתורם מביאים ליצירת אחד מששת הצ'י. כך למשל בערוץ יאנג מינג זורמים צ'י־אמיתי, צ'י־מקור, צ'י־אב, צ'י־מזין, צ'י־מגן שמפעילים בין היתר את המעי הגס והקיבה, אשר מוציאים מהמזון את הנוזלים ותמצית הצ'י ומייבשים את פסולת המזון ליצירת צואה. אפשר לראות שעל מנת להסביר את הרעיון, עשיתי חיבור בין נקודת המבט של חומרי הגוף ונקודת המבט של ששת הצ'י וחמש הפאזות. 

אם נסכם עד כאן, אז בגוף האדם יש שש מערכות, שכל אחת מהן יוצרת בגוף אחד משישה סוגי צ'י, כחלק מתפקוד פיזיולוגי תקין. בכל מערכת כזו יש שני איברים, כלי ערוץ וצ'י, שזורם במערכת ומאפשר לה לייצר את אחד מששת הצ'י. כאשר אנחנו מתבוננים לעומק בכל אחת מהמערכות הללו ובוחנים את שיוך האיברים לחמש הפאזות, אנו מגלים שרק איבר אחד תואם בשיוך הפאזה שלו לפאזה של המערכת. במערכת ג'ואה יין רוח־עץ יש את הכבד ואת מעטפת הלב. הכבד משויך לפאזת העץ, ולכן מכונה באסכולה זו בשם כבד־עץ, ואילו מעטפת הלב משויכת לפאזת האש ולכן מכונה בשם מעטפת לב־אש. כלומר במערכת ג'ואה יין רוח־עץ יש גם עץ וגם אש. במערכת שאו יאנג אש־השר יש את שלושת המחממים ואת כיס המרה. שלושת המחממים משויכים לפאזת האש, ולכן מכונים באסכולה זו בשם שלושת המחממים־אש, ואילו כיס המרה משויך לפאזת העץ ולכן מכונה בשם כיס מרה־עץ. כלומר במערכת שאו יאנג אש־השר יש גם אש וגם עץ. במערכת תאי יאנג קור־מים יש את שלפוחית השתן ואת המעי הדק. שלפוחית השתן משויכת לפאזת המים לכן נקראת ש.שתן־מים, ואילו המעי הדק משויך לפאזת האש ולכן מכונה בשם מעי דק־אש. כלומר במערכת תאי יאנג קור־מים יש גם אש וגם מים.

תאי יאנג קור מים - מכילה את מעי דק (אש) ושלפוחית השתן (מים). בשורש יש קור ובענף יאנג רב

אנו רואים שבבמערכת המים יש מים ואש ובמערכת האש יש אש ומים. כלומר, אחד מאיברי פאזת האש (מעי דק) נמצא בכלל במערכת קור־מים, אחד מאיברים פאזת המים (כליות) נמצא בכלל במערכת אש־הריבון. הערבוב המעניין הזה מסביר שיש חיבור בין תאי יאנג קור־מים ושאו יין אש־הריבון, דרך האיבר בעל הפאזה שאינה תואמת לפאזת המערכת. אפשר לומר, שהמעי הדק והכליות הם מעין בולם זעזועים שמקשר בין שתי המערכות ומאפשר ליצור איזון בתפקוד שלהן.

הצ'י שמקשר שתי מערכות באמצע הדרך

החיבור הזה בין שתי מערכות נקרא צ'י־האמצע. לכל מערכת יש את הצ'י אותו היא מפיקה ואשר נחשב הצ'י השורשי שלה. כמו כן יש לכל מערכת גם צ'י ענף שהינו הצ'י שמשפעל את המערכת, זורם בערוץ ומכונה בשם כמותי של יין-יאנג, קרי תאי יאנג, שאו יאנג, ג'ואה יין וכדומה. למשל במערכת תאי יין לחות־אדמה, צ'י השורש הוא לחות, צ'י הענף הוא תאי יין וצ'י־האמצע הוא יאנג מינג יובש. משמעות הדבר היא שמדובר במערכת מאד יינית בה צ'י השורש הוא לחות יינית, צ'י הענף הוא יין רב (תאי יין - יין רב) וההשפעה שמגיעה ממערכת יאנג מינג יובש־מתכת דרך צ'י־האמצע היא של יובש שמאזן את עודף הלחות היינית. במערכת תאי יאנג קור־מים, צ'י השורש הוא קור, צ'י הענף הוא תאי יאנג וצ'י־האמצע הוא שאו יין אש־הריבון. משמעות הדבר היא שמדובר במערכת שהשורש שלה הוא קור ייני, הענף שלה הוא יאנג רב (תאי יאנג - יאנג רב) שנפרש על החיצון כולו וההשפעה שמגיעה ממערכת שאו יין אש־הריבון דרך צ'י־האמצע היא של חום־אש. מכיוון שמערכת תאי יאנג נמצאת בין יאנג רק בענף וקור ייני בשורש, הפתולוגיות שלה קשורות לחום (פליטת חום גוף) וקור (תיעוב קירבה לקור) וצ'י־האמצע יכול לאזן מערכת זו.

אש הריבון שבשורש של שאו יין, מגיעה אל מערכת תאי יאנג קור מים ומשמשת כצ'י הנראה באמצע של המערכת בין השורש והענף.

שלושה צמדי מערכות
שש המערכות השונות מתחלקות לשלושה צמדים בעלי השפעה הדדית: תאי יאנג - שאו יין, תאי יין - יאנג מינג, שאו יאנג - ג'ואה יין. לצמדים אלו לא ניתן שם בכתבים הסינים ולכן אני בחרתי לכנות אותם רב־מערכת או  מערכת־על. כל רב־מערכת מאזנת את עצמה בתפקוד הפיזיולוגי התקין אך כאשר אחת המערכות חולה, היא עשוייה להשפיע על המערכת המאזנת. כך למשל כאשר מערכת שאו יין סובלת מחוסר יאנג, היא לא תומכת בחום של מערכת תאי יאנג ולכן היאנג של מערכת תאי יאנג נחלש ומחלה בחיצון יכולה להשפיע בקלות על שאו יין. חוסר ביאנג במערכת יאנג מינג יכול להתבטא בלחות יתר במערכת תאי יין מכיוון שהיא לא מקבלת מספיק יובש וחום יאנגי ואינה מסוגלת להתמודד עם עודף לחות יינית.

החיבור שבין שלושת צמדי המערכות
רעיונות אלו שולבו עם תיאוריה נוספת שמקורה בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב ונקראת בריח-לוח־דלת-ציר שהפכה עם השנים ל-פתיחה, סגירה וציריות ויושמה דרך הכתב הקלאסי דיון על פגיעת פתוגן. על פי תיאוריה זו, תאי יאנג ותאי יין פותחים, שאו יאנג ושאו יין הם צירים, ג'ואה יין ויאנג מינג סוגרים. פגיעה בתפקוד של מערכת אחת, משרה כשל בתפקוד מערכת בעלת אופי דומה. כאשר יש פגיעה בפתיחה של מערכת אחת, היא משפיעה גם על פתיחה של מערכת שנייה, כך מחלה במערכת תאי יאנג משפיעה על פתיחה במערכת תאי יין ולהפך, מחלה בסגירה של יאנג מינג עשויה להשפיע על הסגירה של ג'ואה יין ולהפך ומחלה בציריות של שאו יאנג עשוייה להשפיע על הציריות של שאו יין ולהפך. מכאן אפשר לחבר רב־מערכת אחת לרב־מערכת אחרת דרך ההשפעה העקיפה של השראה הדדית המבוססת על עיקרון פתיחה-סגירה-ציריות. על השפעה כזאת דיברתי ברשומה להרים את הקומקום ולהסיר את המכסה.

השראה הדדית של תאי יאנג על תאי יין על בסיס היותר מערכות בעלות תנועה של פתיחה

כאשר מדברים על ערוצי דיקור, השפעה זו מוצגת כהשפעה של ערוץ רגל על ערוץ יד, לכן כאשר יש מחלה בערוץ תאי יאנג של הרגל ושלפוחית השתן, ששייך למערכת פותחת, אז נגרמת פגיעה גם בערוץ תאי יין של היד והריאות. תאי יאנג רגל משפיע על תאי יין יד ולכן אפשר גם לטפל באחד דרך השני. תאי יאנג יד משפיע על תאי יין רגל ולכן בבעיות של מעי דק או של הערוץ שלו, אפשר לטפל דרך ערוץ הטחול. כך גם עם שאר הערוצים, שאו יאנג יד מול שאו יין רגל, שאו יאנג רגל מול שאו יין יד, יאנג מינג יד מול ג'ואה יין רגל, יאנג מינג רגל מול ג'ואה יין יד. תיאוריה זו אומצה בחום על ידי דונג ג'ינג-צ'אנג (Master Tung) ואחרים.

מה עוזר לי לדעת את כל זה?
1. אבחון - הבנה טובה יותר של היחסים בין האיברים השונים, פתולוגיות שמשלבות יותר מאיבר אחד, פתולוגיות של ששת הצ'י וכדומה. השפעת מחלה באיבר אחד על 3 איברים אחרים ברב מערכת. השפעת מחלה על תפקוד מערכת אחת בפתיחה-סגירה-ציריות, על תפקוד מערכת בעלת תפקוד דומה. מישוש ערוץ יד במחלת רגל על בסיס איברים במערכת בעלת איכות תנועה פתיחה-סגירה-ציריות.
2. טיפול - קביעת טיפול לשיפור תפקוד פתיחה-סגירה-ציריות על ידי טיפול באיברים שקשורים במערכת זו. טיפול בערוץ יד למחלת ערוץ רגל במערכות בעלות איכות תנועה של פתיחה-סגירה-ציריות. טיפול מערכתי רחב שמבוסס על יחסי איברים במערכת אחת או ברב מערכת.

החיבור בין האדם ליקום - כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש.

כבר מספר שנים שאני חוקר לעומק את נושא ששת הצ'י כהיבט פיזיולוגי של הגוף ואת השפעת שש עונות הצ'י המארח על גוף. כאשר פגשתי לראשונה בתיאוריה של התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה, נחשפתי לאסכולת התמרת הצ'י של ששת הערוצים ומאז אספתי חומר רב על הנושא מכתבים שונים. מי שעוקב אחר הבלוג שלי יכול לראות שנגעתי בנושא זה במספר רשומות שונות ושככל שעובר הזמן, יש לי תובנות חדשות על הנושא. אחד ההיבטים איתו אני מתלבט במיוחד הוא מועד התחלת השפעת שש עונות הצ'י על גוף האדם, בו נגעתי בקצרה ברשומה על הרהורים על מפות לידה. הקטע הבא לקוח מתוך אחד משני ספרים שאירכבתי עקב מורכבות עריכה ולכן החלטתי לחלוק אותו כאן עמכם:

תיאוריית התמרת הצ'י ברפואה הסינית גורסת שיש השראות של השמיים על האדם כך שהאדם מגיב לשינויים, שמתחוללים בטבע לאורך הזמן. כיצד בדיוק יכול גוף האדם לקלוט השראות זו מן השמיים? על מנת לענות על שאלה זו עלינו ראשית להבין שני מונחים חדשים, "כִּינוּן הצ'י" (气立qì lì) ו-"מנגנון הנפש" (神机shén jī) שמוזכרים בלקוניות בקאנון הפנימי, כרך שאלות הבסיס, פרק 70, דיון מקיף על חמש שגרות המשילות (五常政大论):

根于中者，命曰神机，神去则机息。根于外者，命曰气立，气止则化绝

זה ששורשו במרכז נקרא בשם מנגנון הנפש, אם הנפש עוזבת אז המנגנון מפסיק. זה ששורשו בחוץ נקרא בשם כִּינוּן הצ'י, אם הצ'י עוצר אז ההתמרה פגה.

קיומה של התופעה שאנו מתארים כחיים היא בעלת עצמאות ויציבות יחסית והכח הפנימי שקובע את שני אלו הוא מנגנון הנפש. מנגנון הנפש הוא הגורם המאחד את חמשת הדזאנג, ששת הפו, הערוצים וערוצי החיבור, התמצית, הצ'י וכדומה לכדי גוף המתפקד כיחידה אחת. הוא מנהל את מנגנון התנועה של הצ'י בתוך הגוף מבחינת עליה-ירידה, מווסת את שינוי הגוף לפי תהליך לידה-גדילה-דעיכה-הזדקנות ומהווה פעילות הכרתית של הנפש כלפי העולם החיצון. בנוסף, יש לו קשר הדוק לתפקוד הפיזיולוגי התקין של הערוצים והאיברים בגוף האדם ועל סמך כל אלו נאמר שהשורש שלו נמצא בפנים במרכז. אך פעילות החיים בגוף האדם לא יכולה להתקיים לאורך זמן רק על סמך כוחו של מנגנון הנפש ועליה לתקשר עם העולם שמחוץ לגוף בעזרת חילוף חומרים ומידע. תקשורת זו כוללת בין היתר חישה של שינויי טמפרטורה, לחות האוויר והשפעות קרינת השמש. רק כאשר הצ'י הייני והיאנגי של העולם החיצון מסוגלים להיכנס לגוף האדם ולספק אנרגיה ומידע, ולצאת מגוף האדם תוך כדי לקיחת תוצרי לוואי, וכל זאת ללא הפרעה, אז ניתן לקיים פעילות חיים תקינה. 

הצ'י הייני והיאנגי של השמיים והארץ משפיעים על יצירת צ'י הגוף. הם מכוננים באדם העתק צ'י בצלמם, שמהדהד עם צ'י השמיים והארץ ומאפשר להעתק הצ'י שבגוף האדם, לקלוט שינויים שמתחוללים בצ'י השמיים והארץ. מכיוון שכך, מכונה  צ'י זה בשם כִּינוּן הצ'י. השפעת תנועת צ'י השמיים והארץ משרה/מהדהדת תנועת עליה-ירידה דומה בתוך גוף האדם, שבתורה מעודדת איחוד בין טעם הארץ וצ'י השמיים מהמזון והאוויר ויצירת הצ'י האמיתי, שמשמש את הגוף לקיום חיים. כלומר, ראשית יש מפגש בין צ'י השמיים וצ'י הארץ ויצירת אדם, אשר בתוכו נוצרות תנועות עליה-ירידה, דומות לאלו של הכוחות שנכחו בזמן בריאתו, ומעודדות את החיבור של טעם, שמגיע מהארץ, וצ'י שמגיע מהשמיים, עד שלבסוף נוצר הצ'י האמיתי. השפעת השמיים והארץ על התפתחות האדם יוצרת בו תנועה שמעודדת כיול והמשך קליטה של השפעות השמיים והארץ דרך המזון ויצירת צ'י שתומך בהמשך קליטת השפעות השמיים והארץ דרך הצ'י בחיצון.

הצ'י האמיתי שבתוך גוף האדם בעל איכות תנועה של יציאה וכניסה. כאשר הוא נכנס הוא משמש את גופם הפיזי של חמשת הדזאנג לשם תפקוד התמרה תקין, אצירה וטיפוח של תמצית הצ'י. כאשר הוא יוצא אז הינו הצ'י של ששת הערוצים שמנהל את הזרימה המחזורית של היין והיאנג בגוף האדם ומווסת את האיזון שבין יין ויאנג ואף תנועתיות של התמרה פנימית. 

כינון הצ'י אחראי על המפגש בין צ'י השמיים וצ'י האדם ומתאם סנכרון של שינוי הזמן שמתחוללים בין שמיים וארץ בתוך גוף האדם, כך שהאדם יהיה תמיד מסונכרן עם השינויים המחזוריים הקבועים בטבע. בין כִּינוּן הצ'י בגוף ובין יין-יאנג, ארבע העונות וששת הצ'י שבחוץ, נוצר הדהוד ומכיוון שהוא מגיב לצ'י של הטבע שמחוץ לגוף האדם, נאמר שהשורש שלו נמצא בחוץ. מכיוון שכינון הצ'י בעל תדירות דומה לתדירות צ'י השמיים והארץ, על כן האדם נמצא בתהודה עם השמיים והארץ והופך למָהוֹד (מערכת שמושפעת מכח חיצוני בעל תדירות דומה) של השמיים. אפשר לדמות זאת גם כהשראות שהשמיים משרים על האדם כך שהאדם מסונכרן עם שינויי השראות השמיים.

הצ'י המכונן בעל הצורה ווהצ'י המכונן חסר הצורה

השפעתו של כינון הצ'י על פעילות החיים ניתנת לחלוקה לשני היבטים, האחד בעל צורה והשני חסר צורה/גוף.

צ'י מכונן בעל צורה
מצביע בעיקר על קבלה של צ'י המזון והצ'י הצלול של האוויר. בשאלות הבסיס פרק 9 דיון על שישה מקטעים ותופעות האיברים (六节藏象论) נאמר: 

天食人以五气，地食人以五味。五气入鼻，藏于心肺，上使五色修明，音声能彰。五味入口，藏于肠胃，味有所藏，以养五气，气和而生津液相成，神乃自生。

השמיים מאכילים את האדם בחמשת הצ'י והארץ מאכילה את האדם בחמשת הטעמים. חמשת הצ'י נכנסים דרך האף ונאצרים בלב ובריאות, למעלה גורמים לחמשת הגוונים להיות ברורים למעלה, והקולות והצלילים יכולים להיות ברורים. חמשת הטעמים נכנסים לפה ונאצרים בקיבה והמעיים, כאשר הטעם נאצר הוא יכול לשמש לטיפוח חמשת הצ'י וכאשר הצ'י [נוצר] בהרמוניה ונוזלי ג'י-יה משלימים האחד את השני אז הנפש מחייה את עצמה. 

האדם מקבל צ'י צלול (Qing Qi) מהאוויר וצ'י הדגן (Gu Qi) מהמזון שיחדיו יוצרים את צ'י האב (Zong Qi) המשמש כמקור לצ'י האמיתי (Zhen Qi). פעולה זו של כִּינוּן הצ'י בעל הצורה הינה בעלת השפעה ישירה על פעילות החיים. אם מופיע חסם כלשהו המפריע ליצירת הצ'י, במקרה הקל הוא יכול להשפיע על תפקוד הגוף כפי שמתואר בכך הצירים היעילים, פרק 56, חמשת הטעמים (五味):

谷不入，半日则气衰，一日则气少矣。

[כאשר] הדגן אינו נכנס, תוך חצי יום הצ'י מתמעט, תוך יום הצ'י מועט. 

כאשר נמנעת מגוף האדם אספקה של צ'י זה בעל צורה, הוא נחלש פיזית. במקרים חמורים יכולות להיווצר מחלות ואף עלול להיגרם מוות כפי שמתואר בשאלות הבסיס, פרק 3, דיון על צ'י היצירה והחיבור לשמיים (生气通天论):

失之则内闭九窍，外壅肌肉，卫气散解，此谓自伤，气之削也。

כאשר הוא אובד, אז בפנים תופיע חסימה של תשעת הפתחים ובחוץ גודש בשרירים ובשר, הצ'י המגן מתפרק ומתפזר וזה נקרא פגיעה עצמית, הסרה של הצ'י.

צ'י מכונן חסר צורה
בעיקר מצביע על שינויים חריגים בחמש התנועות וששת הצ'י לאורך ארבע עונות השנה, כפי שהם שבאים לידי ביטוי בתנועה אורחת וצ'י הטווח האורח (间气 Jian Qi). לאלו יש קשר הדוק לשפע-חוסר, גדילה-התמעטות, תנועה ושינוי שחלים בגוף האדם בצ'י האמיתי, בצ'י-דם ובמזין-מגן. ממחזור של יממה דרך מחזור של ארבע עונות בשנה ועד מחזור של שישים שנות צמדי גזעים וענפים, כל אלו בעלי השפעה בדרגות שונות על קיום פעילות החיים באדם. ברגע שמופיעה הפרעה יחסית גדולה בחוקיות המחזור או עוצמת השינוי שבהם, היא לרב עשוייה לגרום להתפתחות מחלה ואף מוות. לכן בשאלות הבסיס, פרק 67, דיון גדול על התקדמות חמש התנועות (五运行大论) מתואר מצב שבו צ'י טווח אורח (צ'י אורח שאינו צ'י מנהל השמיים או צ'י אשר בנביעה) חריג, יכול להביא להפרת האיזון בצ'י הגוף והיווצרות מחלה:

从其气则和，违其气则病，不当其位者病，迭移其位者病，失守其位者危，尺寸反者死，阴阳交者死。

כאשר [צ'י הטווח האורח] מציית לצ'י [מארח] אז יש הרמוניה. כאשר הוא מתנגד לצ'י [מארח] אז יש מחלה. כאשר הם אינם תופשים את עמדתם אז יש מחלה. כאשר הם משנים את עמדתם [התקינה] אז יש מחלה. כאשר הם כושלים בשמירת עמדתם, זאת סכנה. כאשר [התחושה בעמדות דופק] צ'ה וצון הפוכה, זה מצביע על מוות, מפגש בין יין ויאנג מצביע על מוות.

לצ'י המכונן יש חשיבות רבה יותר מאשר למנגנון הנפש מכיוון שאפילו מנגנון הנפש נוצר מכִּינוּן הצ'י. בשאלות הבסיס, פרק 25, דיון על אוצר החיים ושלמות הצורה [הפיזית] (宝命全形论) נאמר:

人生于地，悬命于天，天地合气，命之曰人。

האדם נולד מהארץ וגורל חייו תלוי בשמיים, השמיים והארץ מאחדים את הצ'י [שלהם ותוצר איחוד] זה נקרא אדם.

רק לאחר האיחוד בין צ'י השמיים והארץ נוצר מנגנון הנפש. בהעדר יציאה וכניסה של כִּינוּן הצ'י, מנגנון הנפש אינו יכול לתפקד באופן תקין ואילו בהעדר עליה וירידה של מנגנון הנפש, כִּינוּן הצ'י מאבד ערכו עבור קיום החיים, כך שאפשר לראות ששניהם תלויים האחד בשני. לכן בקאנון הפנימי, שאלות הבסיס, פרק 68, דיון מקיף על דקויות חשיבות ששת [הצ'י]  (六微旨大论) נאמר:

出入废则神机化灭，升降息则气立孤危。故非出入，则无以生长壮老已；非升降，则无以生长化收藏，是以升降出入。无器不在

כאשר יציאה-כניסה נזנחים אז מנגנון הנפש מחוסל, כאשר עליה-ירידה פוסקים אז כִּינוּן הצ'י מבודד ובסיכון. על כן אם אין יציאה-כניסה אז אין לידה גדילה התעצמות זקנה ומוות. אם אין עליה-ירידה אז אין יצירה גדילה התמרה איסוף ואצירה, זאת מכיוון שעליה-ירידה ויציאה-כניסה נמצאים בכל"

לא ניתן להפריד בין כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש מכיוון שיש ביניהם קשר הדוק. ללא צ'י מכונן אין לגוף האדם את היכולת לייסד חיים בגוף. ללא מנגנון הנפש אין לגוף האדם את היכולת העצמונית לווסת את התמרת הצ'י בגוף האדם.

בזכות הקשר שבין כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש, יכול גוף האדם לקלוט את השפעות צ'י השמיים והארץ, ולייסד עבור עצמו מאגרים, שבעזרת חמשת הדזאנג נאצרים כתמצית צ'י, ולכן למרות שהצ'י שבחוץ הוא היסוד לגוף האדם, גוף האדם אינו מגיב באופן סביל ונסחף אחר התמרת הצ'י של הסביבה, אלא דרך שימוש במאגרי תמצית הצ'י כבסיס, הוא בעצמו מוציא לפעל התמרת צ'י בתוך הגוף. זה המפתח להבנת תורת התמרת הצ'י על סמך התבוננות בצ'י השמיים והארץ והצ'י של גוף האדם.

איזון בין יין ויאנג

לאחר שמנגנון הנפש נוצר הוא מיד בעל יכולת ויסות עצמית, דבר שמאפשר לו לחצוץ ולבלום זעזועים, שנוצרים עקב שינויים חיצוניים חדים ולשמר את האיזון של הגוף. יכולת הוויסות העצמית שלו היא הדבר שיוצר איזון בין יין ויאנג בפעילות החיים. מנגנון הנפש מחלק את סך כל התפקודים והחומרים של פעילות החיים בגוף האדם לתאי יאנג, יאנג מינג, שאו יאנג, תאי יין, שאו יין וג'ואה יין, שהם שילובים שונים של צ'י ייני ויאנגי בכמויות שונות. עקב השוני שקיים בין ששת אלו, מבחינת שיוך ליין ויאנג, מופיעה בגוף פעילות שמטרתה יצירת איזון בין יין ויאנג בגוף כולו. פעילות זו מסוכמת כפתיחה-סגירה-ציריות. תאי יאנג ותאי יין פותחים, יאנג מינג וג'ואה יין סוגרים, שאו יאנג ושאו יין משמשים כציר תנועה בין פתיחה וסגירה. על ידי פעילות זו של פתיחה, ציריות וסגירה נמצאים השישה באיזון יחסי והגבלה הדדית ומביאים את יין ויאנג בגוף לכדי איזון.

איזון עצמי של כִּינוּן הצ'י הוא איזון נחוץ בין יין ויאנג של הסביבה שמחוץ לגוף, שנחוץ לקיום פעילות חיים תקינה. כִּינוּן הצ'י מסכם את ששת היין והיאנג כשישה סוגי צ'י -  רוח, קור, חום קיץ, לחות, יובש ואש וכחמש תנועות -  עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. סדר המעבר מצ'י אחד לאחר ומתנועה אחת לאחרת הוא קבוע והאיזון והרמוניה ביחסי היצירה או ריסון של כל אחד מהם עם הצ'י או התנועה שמתארחים באותה תקופה, מספק ביטחונות לקיום פעילות חיים, כפי שמתואר בשאלות הבסיס, פרק 66, דיון מקיף על הסידור של [צ'י] המקור של השמיים ( 天元纪大论):

寒暑燥湿风火，天之阴阳也，三阴三阳上奉之。木火土金水火，地之阴阳也，生长化收藏下应之。天以阳生阴长，地以阳杀阴藏。

קור, שרב (חום-קיץ), יובש, לחות, רוח ואש [אלו] הם היין והיאנג של השמיים, שלושת היין ושלושת היאנג מקבלים פקודות מלמעלה. עץ, אש, אדמה, מתכת, מים ואש [אלו] הם היין והיאנג של הארץ, יציאה-גדילה-התמרה-איסוף-אצירה מגיבים למה שלמטה. השמיים משתמש ביאנג ליצירה וב-יין לגדילה והארץ משתמשת ביאנג להריגה וב-יין לאצירה. 

ובפרק 67, דיון מקיף על התקדמות חמש התנועות (五运行大论), הוא מתייחס ישירות ליחסים שנוצרים בין הצ'י העונתי המארח והקבוע ובין הצ'י העונתי המתארח על גבי הצ'י המארח ומשתנה משנה לשנה:

上下相遘，寒暑相临，气相得则和，不相得则病

[מה] שלמעלה נפגש עם [מה] שלמטה, קור וחום קיץ יורדים האחד אל השני, אם יש ביניהם הסכמה אז יש הרמוניה, אם אין ביניהם הסכמה אז יש מחלה.

כתוצאה מכך התפתחו מושגים שונים שמתארים את חוסר האיזון הצפוי בכל שנה על סמך תורת התנועות והצ'י, כמו למשל מפגש שנים (岁会), התאמה שמימית (天符) , עונש שמימי (天刑) וכדומה, שמשמשים כתיאור של חוסר האיזון בין יין ויאנג הסביבתיים לאורך השנה.

האיזון של כִּינוּן הצ'י הוא איזון שנשמר תוך כדי תנודה סבירה ומתונה ובעלת חוקיות ברורה. כלומר כאשר יש תנודה בעלת טווח תנועה יחסית קטן, לרב זה לא יכול להטריד את האיזון של מנגנון הנפש. רק כאשר מופיעה תנודה יחסית גדולה בכינון הצ'י, אז ההפרעה יכולה לקלקל את האיזון של מנגנון הנפש. מקרים כאלו יכולים להופיע כאשר האיזון בטבע מופר, במקרים של צ'י אורח, שמשבש את הסדר התקין לפי הצ'י המארח. מכיוון שלכינון הצ'י השפעה גדולה על האיזון של הגוף, ששת הצ'י שמרכיבים את כִּינוּן הצ'י נקראים גם ששת המקורות. מכיוון שששת הצ'י מגיעים מהשמיים ומשויכים ליאנג אז אפשר לומר שהצ'י היאנגי הוא זה אשר מעשית שומר ומכווין את האיזון של יין ויאנג בגוף.

מעניין לראות, שעקרונות הטיפול הנפוצים בשלוש מערכות היאנג, שיישם ג'אנג ג'ונג-ג'ינג בספרו דיון על פגיעת פתוגן, מתמקדים בסילוק של חסימה בכינון הצ'י. מצד אחד יש ייזוע על מנת לפתוח ולשפר את התקשורת של כינון הצ'י חסר הצורה בין הגוף והסביבה, ומצד שני יש גרימת הקאה או שלשול במטרה לסלק חסימה ממערכת העיכול, שאמונה על ספיגת צ'י המזון, לשם טיפוח כינון הצ'י בעל הצורה. מבחינת הטיפול בשלוש מערכות היין, יש התמקדות בשימור הצ'י היאנגי, על מנת לאפשר תפקוד תקין של מנגנון הנפש.

לסיכום
נושא כינון הצ'י ומנגנון הנפש אמנם הוזכר כבר לפני כ-2000 שנים, אך מעט מאד נכתב עליו ועיקר המידע שמופיע כאן לוקט ממספר מקורות שנכתבו בעשורים האחרונים. מעטים מהרופאים עוסקים בנושא זה ולכן היה קשה להפיק הסבר מלא לכל הנושא. למרות זאת, אחד הרופאים שהשפיעו רבות על כתיבת רשומה זו הוא דר' לי בו-יאנג (李波阳) שעסק בתורת התנועות והצ'י ובניתוח דיון על פגיעת פתוגן על פי תורה זו. לדבריו, כינון הצ'י מתחיל לתפקד רק ברגע הלידה של העובר ולכן רק רגע הלידה משמש לחיבור מפת לידה שמבוססת על השפעות חמש התנועות וששת הצ'י. למרות זאת, לא מצאתי הסבר מספק מדוע לדעתו כינון הצ'י מתחיל לתפקד רק ברגע הלידה. מכיוון שרופא זה כבר אינו עימנו, אין אפשרות לשאול אותו ואפשר רק לנסות ולנחש או לנתח בעצמנו.

מכיוון שהצ'י המכונן חסר הצורה מתפתח מרגע יצירת הגוף הפיזי של העובר, אני יכול להסיק שככל הנראה התכוון דר' לי דווקא לצ'י המכונן בעל הצורה. כל עוד העובר נמצא ברחם אימו, הוא ניזון מצ'י ודם שכבר מכילים צ'י מכונן של אימו. ברגע הלידה, העובר אמנם נאלץ להתחיל לצרוך מזון בעצמו דרך מערכת העיכול, אך לרב, מזון זה הוא חלב אם, שאינו תוצר ישיר להשפעת השמיים והארץ על המזון שלנו אלא תוצר השפעה עקיפה של גוף האם המניקה. רק כעבור כחצי שנה ממועד הלידה, מתחיל התינוק לטעם מזון באופן ישיר. מכיוון שכך, טרם השתכנעתי בנוגע למועד יצירת מפת הלידה. אשמח לשמוע את דעתם ותובנותכם.

                                                                                                                                                            

הערות
השפעת שש עונות השנה (הצ'י הקבוע - הצ'י המארח) על הסביבה ועל גוף האדם:

- ג'ואה יין רוח עץ - עונת הצ'י ההתחלתי (הראשון)

- שאו יין אש הריבון - עונת הצ'י השני

- שאו יאנג אש השר - עונת הצ'י השלישי

- תאי יין לחות אדמה - עונת הצ'י הרביעי

- יאנג מינג יובש מתכת - עונת הצ'י החמישי
- תאי יאנג קור מים - עונת הצ'י הסופי (השישי)

תובנות על כינון הצ'י ומנגנון הנפש בסביבה זרה

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית

שאנג חאן לון והתמרת צ'י של ששת הערוצים - שורש, ענף וצ'י האמצע

ששת הצ'י והתנועה המעגלית בטבע על פי פנג דזה-אי - תאי יאנג קור מים 太阳寒水

צ'י שישי - יאנג רב קור מים

六气之时，地面上的阳气，经秋气的收敛，全行降入地下。天人之气，中下为主，地下阳多，故称太阳。此阳气降入地下，即藏于地下的水中，惟水能封藏阳气也。阳气降入地下的水中，地面的空气遂寒，空气愈寒，压力愈大，水中阳气愈藏。冬令大气的作用在水，故称寒水。

בעונה של הצ'י השישי, החום היאנגי שמעל פני הקרקע נאסף ומתכנס בעזרת צ'י הסתיו וכולו יורד ונכנס אל [המים] שבתוך הקרקע. צ'י השמיים והאדם [נמצא] בעיקר [בתווך] מהמרכז ומטה. היאנג שתחת הקרקע רב ולכן נקרא יאנג גדול (תאי יאנג). חום יאנגי זה יורד ונכנס אל תוך האדמה ונאצר במים שתחת האדמה, רק המים יכולים לאצור ולחתום צ'י יאנגי. צ'י יאנגי יורד ונכנס אל תוך המים שתחת הקרקע [ובעקבות זאת] האוויר שמעל האדמה הופך קר. ככל שהאוויר קר יותר, כך הלחץ גדול יותר והצ'י היאנגי נאצר עוד יותר. הפעילות של הצ'י הגדול בעונת החורף, נמצאת [בתכונות] המים, על כן [עונה זו] מכונה קור מים. 

החום היאנגי שהצטבר מעל פני הקרקע לאורך עונת הקיץ, נאסף ונדחס אל מתחת לפני הקרקע לאורך הסתיו ונאצר ונחתם בתוך המים לאורך החורף. בעונה זו, הצ'י היאנגי של האדם והטבע נמצא בפלג הגוף התחתון. מכיוון שתחת הקרקע יש הרבה יאנג, מכונה עונה זו בשם יאנג רב, או תאי יאנג. תכונת המים היא אצירה, כלומר ריכוז כלפי פנים ולכן המים מסוגלים לאצור את החום היאנגי ששואף להתפשט. מכיוון שכל החום היאנגי נכנס אל מתחת לפני הקרקע ונאצר בתוך המים, על כן בחוץ שורר קור. ככל שהקור יותר עז, כך הכיווץ והאצירה חזקים יותר ולכן יש חשיבות רבה לכך שהחורף יהיה קר. מכיוון שבעונה זו הצ'י של הסביבה שמעל פני הקרקע קר מאד בהשפעת אופי המים, על כן עונה זו מכונה קור מים. תחת פני הקרקע יש חום יאנגי רב, מעל פני הקרקע יש קור רב ושני אלו נגרמים עקב האצירה של המים לכן מתקבלת עונת תאי יאנג קור מים.

小雪之后，大气严寒，阳藏水中，根气深固，无普通时症。伤寒病乃个人感冒寒气之病。倘或冬时大气不寒，水中封藏的气，泄露出来，则病冬温。冬温乃阳气失根，外泄化热之病。即不发现于冬时，必发现于春初。温病死人最多，火泄于上，水寒于下也。必金气能收，火随金降．甲木下降，相火归根，则水不病寒也。水之病寒，水气之内寒也。水气之内寒，水气之外不寒也。若水气内外都寒，则水气之内．所藏的相火必微少矣。

לאחר [מועד מקטע עונת] "מעט שלג" צ'י האוויר קר באופן קיצוני, היאנג נאצר בתוך המים וצ'י השורש מתמצק בעומק ואין תסמיני [מחלה] עונתיים אופייניים. מחלת פגיעת קור היא מחלת קליטת כסות צ'י קור. אם הצ'י הגדול בעונת החורף אינו קר, הצ'י היאנגי שנאצר ונחתם בתוך המים מופרש ונחשף החוצה ונגרמות מחלות חמימות חורף. מחלות חמימות חורף הן מחלות בהן צ'י יאנגי שאיבד את שורשו מופרש החוצה ומותמר לחום. גם אם [מחלה זו] אינה מתפרצת בעונת החורף, היא לבטח תתפרץ בתחילת האביב. מחלות חמימות גורמות לכמות המתים הגדולה ביותר, כי האש מופרשת מעלה והמים קרים למטה. חייבים שצ'י המתכת יוכל לאסוף, כך שהאש תתלווה ותרד עם המתכת, עץ [גזע שמימי] ג'יה [כיס מרה] יורד מטה ואש השר פונה לשוב אל השורש ואז המים אינם חולים [במחלת] קור. מחלת קור של המים היא קור פנימי של צ'י המים. קור פנימי של צ'י המים הוא [מצב בו] מחוץ לצ'י המים אין קור. אם יש קור גם בתוך וגם מחוץ לצ'י המים, אז אש השר, אשר נאצרת בתוך צ'י המים, לבטח מועטה. 

אצירה של הצ'י היאנגי בתוך המים היא פעולה חשובה לבריאות האדם. שורש היאנג בגוף נמצא באיברי המים, קרי הכליות. בהן מאוחסן היאנג המקורי שמשמש את הגוף כולו וכאשר יאנג זה מקבל חיזוק, הבריאות של הגוף איתנה. עונות השנה מהדהדות בגוף האדם וכאשר החורף אינו קר כמצופה מחורף רגיל, אז עוצמת האצירה של המים נפגמת והחום היאנגי מופרש החוצה ונגרמת מחלה של חום במהלך החורף. זהו יאנג שאיבד את מקומו בשורשו אשר בכליות, וזלג החוצה. גם אם לא נגרמת זליגה כזאת בחורף, היא בהחלט עשויה להתרחש בתחילת האביב בה הצ'י היאנג מקבל את השפעת העץ ומופרש החוצה. כאשר האש נוטשת את השורש שלה, למטה נוצר קור עז שדוחק את האש לנטוש את הגוף כלפי מעלה ולכן מחלות אלו בעלות צפי החלמה עגום. כיצד מורידים את האש מטה חזרה אל המים? יש לתמוך בפעולת המתכת לאסוף ולכנס את האש ולהורידה אל הכליות. ההורדה מטה מעודדת את ירידת אש השר של כיס המרה אל עבר כליות-מים ומחממת אותן.

相火下降，水气封藏。中气为人身的生命。火在水中，又为中气的生命。君火有宣通作用，相火有燔灼作用。君火不生土，相火乃生土，君火之力小，相火之力太。惟其燔灼力大，水气能将他封藏不泄，水火俱足，便生元气。此火外泄上逆，则燔灼如烙矣。此火外泄一分，元气即灭一分，元气去，中气亡，人就死了。吾人饮食则生津液，肺金下降，津液归肾，则成水。吾人睡眠，阳气下降，则成相火。吾人睡醒之后，精神加增，小便色赤，水中加火故也。凡虚劳发热的根源，多在于此，因水少不能封藏相火，水反被相火煎枯故也。封藏火气者，水也。温暖水气者，火也。生中气者，水火所生之元气也。纵欲之人，无不短命，此之故也。

אש השר יורדת מטה וצ'י המים אוצר וחותם [אותה לבל תופרש החוצה]. צ'י המרכז הוא החיים שבגוף האדם, ואילו האש שבתוך המים היא החיים עבור צ'י המרכז. לאש הריבון תפקוד של חימום ופתיחת מעברי התנועה, ולאש השר תפקוד של צלייה ושריפה. אש הריבון אינה [זו] שיוצרת את האדמה, אש השר היא היוצרת את האדמה. כוחה של אש הריבון מועט ואילו כוחה של אש השר רב. רק [כאשר] כח הצלייה והצריבה [של אש השר] חזק, צ'י המים מסוגל לאצור ולחתום אותה מבלי להפרישה, כך שהאש והמים מספיקים [בכמותם] ונוצר הצ'י המקורי. [כאשר] אש זו מופרשת החוצה ומורדת מעלה, היא צולה וצורבת כמו תנור אפיה. כל הפרשה החוצה של אש זו מביאה להתמעטות של הצ'י המקורי. [כאשר] הצ'י המקורי אובד, צ'י המרכז אובד גם כן והאדם נפטר. האדם אוכל ושותה ואז נוצרים נוזלי הגוף, ריאות מתכת מורידות מטה והנוזלים פונים לשוב אל הכליות [ושם] הופכים למים. כשהאדם נם את שנתו, הצ'י היאנגי יורד מטה וכך נוצרת אש השר. לאחר שהאדם נֵעוֹר משנתו, חיוניותו מתגברת, השתן [שלו] בגוון אדמדם עקב התווספות של אש לתוך המים [במהלך השינה]. מקורות רב [המקרים של] תשישות וחוסר, בהם יש פליטת חום [גוף] נמצאים בנ"ל, מכיוון שהמים מעטים ואינם מסוגלים לאצור ולחתום את אש השר, והמים אף נצרבים וכמשים. המים הם אלו שאוצרים את צ'י האש, האש היא זאת שמחממת את צ'י המים. הצ'י המקורי שנוצר על ידי המים והאש הוא שיוצר את צ'י המרכז. אין אנשים שמכורים לתאוותם וחייהם אינם מתקצרים מסיבות אלו [בדיוק].

האש שבתוך המים יוצרת את צ'י המרכז, זאת האש שיוצרת את האדמה על פי תורת חמש הפאזות. לצ'י המרכז חשיבות רבה לבריאות הגוף והנפש והוא זה שמאפשר לתנועה המעגלית של הצ'י בגוף, להתקיים בלא מפרע. אש השר מחממת את כליות-מים והן בתורן אוצרות את האש. חימום הכליות בעצם מחזק את יכולת המים, שאיכותם הטבעית קרה, לאצור טוב יותר את האש. כל עוד אש השר נשמרת בתוך המים, היא יוצרת צ'י מקורי עבור הגוף. כאשר אש זו מופרשת במקום להיאצר במים, היא הופכת למסוכנת ומזיקה וכבר אינה מייצרת צ'י מקורי. בקאנון הפנימי נאמר שאש קטנה יוצרת צ'י ואילו אש גדולה מאכלת צ'י, תיאור שתואם את אש השר כאשר היא נאצרת במים וכאשר היא מופרשת ואלימה. כאשר אש השר מופרשת החוצה היא מכלה את צ'י הגוף ואינה יוצרת צ'י מקורי חדש. אם אין צ'י מקורי, אז אין יצירה של צ'י המרכז וללא צ'י האדמה שבמרכז, האדם אינו יכול להתקיים. מזון ומשקה משמשים כמקור ליצירת הנוזלים בגוף. המתכת אוספת את הנוזלים ומכנסת אותה כלפי מטה ובכך יוצרת את המים. כאשר האדם ישן, אז אש השר והנפש מתכנסות כלפי פנים ויורדות אל המים. הצ'י היאנגי נכנס אל האזורים היינים של הגוף והאש נאספת אל המים ויוצרת צ'י מקורי. על כן, כאשר האדם מתעורר, הוא טעון אנרגיה חדשה. מכיוון שהאש נאצרה בתוך המים במהלך השינה, על כן צבע השתן הכהה לאחר השינה מצביע על חום. לא מדובר בפתולוגיה אלא בהוכחה לכך שהאש שהתה בתוך המים. כאשר המים מעטים, הם אינם אוצרים את האש ולכן לא נוצר צ'י מקורי, אין תמיכה לצ'י המרכז והאדם סובל ממחלות של התשה של הגוף ונפלט חום של אש השר. המים המעטים אינם אוצרים את אש השר, אש השר לוהטת ומזיקה למים עצמם. אנשים שמענגים עצמם במין ללא גבולות, מבזבזים את תמצית הצ'י של הגוף שהינה בעצם המים של הכליות, ולכן אין אצירה של אש השר ויצירה של צ'י מקורי. לכן חייהם מתקצרים.

רשומות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.

רשומות נוספות העוסקות בתיאוריות של רופאים אלו:

גֶ'נג צִ'ין-אַן - הדרקון שבמים - טריגרמת המים ברפואה הסינית

חוּאֲנג יוּאֱן-יוּ - "בראשית" - בריאת העולם כיסוד להתפתחות הרפואה סינית

פֳּנג דְֶזה-אִי - ג'ואה יין : האביב הסיני - התהליכים מתרחשים בטבע ובאדם ודרכי טיפוח הבריאות בעונה זו

                - שאו יאנג :  תחילת הקיץ - חודש רביעי

                - ג'ואה יין רוח עץ

                - שאו יין אש הריבון

                - שאו יאנג אש השר

                - תאי יין לחות אדמה

                - יאנג מינג יובש מתכת
                - תאי יאנג קור מים

למידע נוסף ולרכישת הספר "שאנג חאן לון - ניתוח משפטי המקור"

למידע נוסף ולרכישת הספרים "לשוב אל המקור - התנועה המעגלית"