‏הצגת רשומות עם תוויות כאב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כאב. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 5 ביולי 2018

לנפץ מיתוסים - כאב עקב תקיעות או חוסר הזנה

הרשומה הבאה היא רשומה לא קלה לעיכול, מכיוון שהיא דורשת מכם לפתוח את הראש ואולי ללמוד משהו חדש שלא למדתם או שסותר את מה שלמדתם,  במהלך לימודי הרפואה הסיני. לכן, אם אתם באים לקרוא את הרשומה עם גישה של ״המורה שלי אמר שזה רק בצורה מסויימת ואין אחרת והוא לא יכול לטעות כי הוא תותח על ואלוף״, אין טעם שתמשיכו לקרוא. אם אתם מחזיקים בגישה של ״אין לי כח לקרוא אני סתם ארפרף״ גם אין טעם שתקראו, זה לא יועיל לכם,  עדיף לכם שלא לבזבז את זמנכם היקר. אם בכל זאת נשארתם לקרוא, זאת הזדמנות פז עבורכם להכיר היבט שמוכר לכל רופא בסין, אך אינו מוזכר בלימודי רפואה סינית בארץ והגיע הזמן לתקן אותו.

ההנחה השגוייה עליה אני רוצה לדבר היא ההנחה הרווחת בארץ ש"כל כאב הוא בהכרח תוצאה של תקיעות". משפט זה הוא עיוות שמבוסס על חצי ממשפט עממי סיני נפוץ "[כאשר דרכי התנועה] אינן פתוחות, אז יש כאב, כאשר יש כאב אז [דרכי התנועה] אינן פתוחות, כאשר [דבר מה] נעדר פוריות אז יש כאב, כאשר יש כאב אז [יש דבר מה] שנעדר פוריות". כלומר, המשפט העממי הסיני טוען שכאב יכול להיווצר עקב תקיעות או העדר הזנה של הרקמה. משום מה, רק חצי מהמשפט העממי הגיע לארץ ואז עוות וקובע מחדש באופן ששולל את החצי שנשכח.

המשפט העממי השלם מבוסס על רעיונות שמוזכרים במספר כתבים רפואיים שנכתבו בתקופת שושלות ג'ין-יואן (1115-1234), מינג (1368-1644) וצ'ינג (1644-1911), ושהתבססו בעצמם על תכנים מהקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב (לפני כ-2000 שנה).


המקור הרעיוני לקשר בין חוסר הזנה וכאב - הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב

שאלות הבסיס - דיון על כאב (素问·举痛论):
“寒气客于背俞之脉,则脉泣,脉泣则血虚,血虚则通。”
צ'י קור מתארח [בנקודות] השינוע של כלי [הערוצים] שבגב, אז כלי [הערוצים] מתחספסים. [כאשר] כלי הערוצים מחוספסים אז הדם בחוסר, כאשר הדם בחוסר, יש כאב.
כלומר, קור פתוגני חודר לכלי הערוצים בהם זורם הדם, הוא מפריע לזרימה וגורם לחוסר בדם וכאשר נוצר חוסר בדם מתפתח כאב. למרות שהתהליך מתחיל כפגיעה בזרימה התקינה של הדם, הכאב עצמו נגרם מחוסר הזנה של הדם לערוצים. בטח תגידו, אז הכאב נגרם מתקיעות, אך המשפט מסביר שהתקיעות היא גורם עקיף לכאב ואילו הגורם הישיר הוא חוסר הזנה. נכון יהיה לטפל במקרה זה דרך הנעת הדם וחימום הערוץ ולא דרך הזנה, אך משפט זה שם את הבסיס לכך שהגורם הישיר לכאב הוא חוסר הזנה של הדם ואפשר להסיק ממנו שגם במקרה של חוסר הזנה של דם שלא נגרם מתקיעות, יכול להתפתח כאב ובמקרה כזה נטפל אך ורק דרך הזנה של דם. אם המחבר היה רוצה לציין שתקיעות הדם גרמה לכאב, בהכרח היה אומר "הדם תקוע, יש כאב".

שאלות הבסיס - דיון על כאב (素问·举痛论):

“厥逆上气,阴气竭,阳气未入,故卒痛死不知人”
היפוך ומרידה מעלה של צ'י, הצ'י הייני מתכלה, הצ'י היאנגי טרם נכנס [פנימה], על כן יש כאב פתאומי [והמטופל] אינו מזהה אנשים
משפט זה מסביר שכאשר יש היפרדות של יין ויאנג מכיוון שהיין התכלה והיאנג חלש ונוטש החוצה יכול להיגרם כאב. במצב כזה, לרב מדובר על כאב שמרגיש חלול, עמום ומוקל תחת מגע ולחץ.


המקורות לנוסח הנפוץ העממי - ג'ו דאן-שי, לי דאי-יואן ולי ג'ונג-זי

בספרו של לי דונג-יואן, "הבהרה של הרפואה" (医学发明) משנת 1315 מופיע לראשונה שימוש במונח:

通则不痛,痛则不通,痛随利减,当通其经络,则疼痛去矣。
[דרכי התנועה] פתוחות אזי אין כאב, אין כאב אזי [דרכי התנועה] פתוחות, הכאב מוקל יחד עם הטבה [בזרימה], יש לפתוח את הערוצים והחיבורים ואז הכאב יעבור.

בספר של דאי יואן-לי (戴元礼1324-1405), הסודות החיוניים לטיפול בסינדרומים (证治要诀) ,שמבוסס על אוסף כתבים של ג'ו דאן-שי (朱丹溪1281-1358) נעשה שימוש דומה שמתאר את הקשר שבין תקיעות וכאב:
宜通而塞則為痛。
רצוי [שדרכי התנועה יהיו] פתוחות, אך הן פקוקות ולכן יש כאב.

ככל הנראה, המקור למשפט העממי מגיע מהרופא לי ג'ונג-דזה (李中梓 1527–1602) שזיקק את הרעיון:
“近世治痛,有以诸痛属实,痛无补法者,有以通则不痛,痛则不通者,有以痛随利减者,互相传授以为不易之法,不知形实病实,便闭不通者,乃为相宜,或形虚脉弱,食少便泄者,岂容混治,经曰:实实虚虚,损不足而益有余,如此死者,医杀之耳。”
[בין הרופאים] בעידן זה שמטפלים בכאב, ישנם [כאלו שטוענים] שכל כאב הוא עודף ושבעקרונות [הטיפול] בכאב לא כלול מילוי [של חוסר], ישנם [כאלו שמחזיקים בדעה שכאשר דרכי התנועה] פתוחות אז אין כאב, [וכאשר] יש כאב, אז [דרכי התנועה אינן] פתוחות וישנם [אחרים שמאמינים] שכאב פוחת יחד עם הטבה [עם דרכי המעי והשתן ופתיחתם], [כל אלו] יחדיו מלמדים [את הדורות הבאים] עיקרון [מקובע] שאינו [גמיש מספיק] להשתנות ואינם יודעים [שכאשר] הגוף חזק ויש מחלת עודף, הצואה חסומה [ודרכי המעיים] אינן פתוחות, זה [מצב שבו] רצוי לשלב יחדיו [פתיחה ומילוי], או שכאשר הגוף חלש והדופק חלוש, התאבון מועט ויש שלשול, הכיצד ניתן להכיל [גישה שגוייה] של טיפול מעורב?! הקלאסיקה אומרת: הגברת העודף במצב עודף והחלשה במצב של חולשה, זה גרימת נזק כאשר יש חוסר, והוספה כאשר יש עודף, בעקבות זאת מי שמת [מטיפולים כאלו] נהרג עקב [כשל של] הרופא.
אפשר לראות שג'ונג-דזה מצטט את המשפט "[כאשר דרכי התנועה] פתוחות אז אין כאב, [וכאשר] יש כאב אז [דרכי התנועה אינן] פתוחות", שככל הנראה הפך למימרה נפוצה אצל רופאים אחרים בני זמנו. מכאן אני מסיק שכבר בתקופתו הפך חצי זה של הקווים המנחים לטיפול בכאב, לנפוץ בקרב רופאים סינים. אך לא בכדי בחר ג'ונג-דזה לצטט משפט זה, הוא משתמש בו על מנת להדגיש שגישה זו של קיבעון על "כאב הוא תקיעות" או גישה שמעודדת שלשול בכל מקרה של תקיעות ואף הגישה ש"כל כאב הוא עודף [ובטיפול] בכאב אין עקרונות של מילוי [חוסר]", הן גישות שגויות ושרופאים אלו מעבירים לדורות הבאים את הטעות הזאת שמקבעת את יכולתם לאבחן כראוי. 

מעשית, לדבריו, יש מקרים בהם גם אצל מטופל בעל גוף חזק ומצב של עודף ועצירות, אפשר לשלב הזנה של יין יחד עם פתיחת תקיעות (למשל הפורמולה Zeng Ye Cheng Qi Tang). כלומר, אין להתקבע לגישה שבתקיעות מטפלים רק על ידי פתיחתה וכי ניתן לשלב עם הפתיחה גם הזנה. אבל הוא מדגיש ומוסיף שישנם גם מצבים של כאב שמופיעים עם דופק חלש וגוף חלש, חוסר תאבון ושלשולים ובמקרים כאלה אסור לנו להשתמש בשילוב של פתיחת תקיעות יחד עם הזנה ועלינו להתמקד אך ורק בהזנה. מי שמתעקש להניע במצב של חוסר, גורם ל"החלשה במצב של חולשה" יזיק למטופליו.

ג'ונג-דזה ממשיך ומדגיש:
“须知痛而胀闭者多实,不胀不闭者多虚,拒按者为实,可按者为虚,喜寒者多实,喜热者多虚,饱则甚者多实,饥则甚者多虚,脉实气粗者多实,脉虚气少者多虚,新病年壮者多实,久病年衰者多虚,补而不效者多实,攻而愈剧者多虚。”
חובה לדעת שכאב עם תחושת התנפחות וחסימה הם לרב עודף וכאשר אין תחושת התנפחות וחסימה זה לרב חוסר. דחיית [מגע] ולחיצה [על אזור הכאב] הם עודף וכאשר אפשר ללחוץ [כי המטופל לא מתנגד לכך] זה מצב חוסר. חיבה לקירור זה לרב עודף וחיבה לחימום זה לרב חוסר, החמרה כאשר שבעים זה לרב עודף והחמרה כאשר יש רעב זה לרב חוסר. דופק עודף וקול גס הם לרב עודף, דופק חסר וקול שקט הם לרב חוסר. מחלה חדשה אצל אדם חזק זה לרב עודף ומחלה כרונית אצל אדם חלוש היא לרב חוסר. כאשר מילוי אינו מועיל זה לרב מצב של עודף וכאשר תקיפה [של המחלה] גורמת להחמרה זה לרב חוסר.
כאן הוא למעשה מחדד את האבחנה המבדלת בין עודף וחוסר, דבר שנועד להדגיש שכאב יכול להיות מבוסס גם על חוסר. לדוגמא כאב שמוקל תחת לחץ או לאחר אכילה, אך מוחמר כאשר רעבים.

גם הרופא ג'אנג יו-לו (张路玉) שם דגש על הצורך להבדיל בין כאב עקב חוסר וכאב עקב עודף בספרו (张氏医通 1695) והזהיר מפני ההשלכות החמורות של טיפול שגוי:
然痛证亦有虚实。治法亦有补泻... 里虚而痛者。阴不足也。非养营不可。上虚而痛者。心脾伤也。非补中不可。下虚而痛者。肝肾败也。非温补命门不可。亦泥痛无补法。则杀人矣。
גם בסינדרומים כאב יש עודף וחוסר וגם עיקרון הטיפול בכך כולל מילוי וניקוז...כאב וחוסר פנימי זה חוסר יין, אי אפשר [לטפל בכך] ללא טיפוח הצ'י המזין. חוסר למעלה יחד עם כאב זה [תוצר] פגיעה בטחול-לב. לא ניתן [לטפל בכך] ללא מילוי המרכז. חוסר למטה יחד עם כאב זה [תוצר] תבוסת הכבד והכליות. לא ניתן [לטפל בכך] ללא מילוי שער החיים. מי שנדבק [לרעיון שבמצבי] כאב אין שימוש בעקרונות מילוי [חוסר] הורג אנשים
מאה שנים מאוחר יותר הופיע בספר מראת הזהב של הרפואה המסורתית (医宗金鉴1742) המשפט שהפך ברבות הימים לחצי השני של מימרת הטיפול בכאב:

“伤损之证, 血虚作痛. 不荣”。
סינדרום של פגיעה ונזק, חוסר בדם גורם לכאב, [זה מכיוון שהדם] אינו פורה 
משפט זה שימש ככל הנראה כבסיס למשפט "[כאשר אין] פוריות יש כאב, [כאשר] יש כאב, אין פוריות". לא מדובר כאן על פוריות בהקשר ליכולת להביא ילדים אלא על יכולת ההזנה של הדם, היין או נוזלי הגוף כלפי רקמות ואיברי הגוף. כך למשל בדיון על פגיעת פתוגן (שאנג חאן לון), הצ'י שמתפעל את הגוף ונשאר במאסף של הצ'י המגן, ולרב מכונה בארץ בשם "צ'י מזין", נקרא בשם "צ'י פורה". אמנם רעיון של חוסר הזנה שגורם לכאב מבוסס על הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, הניסוח המוכר כיום בסין הפך נפוץ כאשר יצא לאור הספר "מראת הזהב של הרפואה המסורתית, מכיוון שהיה תוצר עבודה מקיפה של רופאי הקיסר לאסוף את כל הכתבים הקלינים הטובים והיעילים ביותר בסין לכדי ספר אחד.

התקבעות שלנו על חצי מהתיאוריה וחוסר רצון להכיר בכך שיש ידע שטרם הכרנו מעוור אותנו לראות את התמונה השלמה. מי שלא מודע לכך שכאב עשוי להופיע גם כתוצאה של חוסר וללא כל שמץ של תקיעות זרימה של צ׳י או דם, לא יצליח לזהות את זה במהלך האבחון, מכיוון שיאנוס ויעוות את המידע שמתקבל באבחון, כך שיתאים לתפיסת עולמו, עד כדי המצאת קיומה של תקיעות חסרת תסמינים על מנת שהאבחון יתאים לתאוריה החלקית על מהות הכאב.

תרשו לי להיות נחרץ ולהדגיש שבשום פנים ואופן לא מדובר במצב של תקיעות עודף שנגרמת עקב מצב של חוסר, כגון חוסר צ׳י שגורם לעימדון דם וגם לא למצב חוסר שנגרם כתוצאה ממצב עודף, כגון עימדון דם שמביא לפגיעה בייצור דם חדש וחוסר בדם. אמנם שני מצבים אלו אכן קיימים, אך הם נכנסים תחת הקטיגוריה של כאב שנגרם עקב תקיעות. 

הכתבים הסינים שמתארים את הפתומכניזם של המחלות על בסיס נסיונם הקליני של הרופאים, מסבירים בבירור שכאב יכול להיווצר עקב שני מצבים שונים לחלוטין, תקיעות וחוסר בהזנה. הגורם הישיר להופעת הכאב הוא תקיעות של תנועה באזור הכאב או חוסר הזנה של הרקמה באזור הכאב. מכיוון שכך, מצב חוסר כלשהו שגורם להתפתחות תקיעות וכאב באזור התקיעות הוא עדיין מצב של כאב עקב תקיעות. מצב של תקיעות מקומית וכאב שגורם להתפתחות מצב של חוסר כלשהו בגוף, גם הוא נכלל תחת ההגדרה של כאב עקב תקיעות. כלומר, בשני המקרים האלו, הכאב מופיע באזור התקיעות ללא קשר למיקום החוסר או סדר התפתחות התקיעות והחוסר. לעומת זאת, כאב עקב חוסר הזנה הוא כאב שמופיע באזור בו הרקמה אינה מקבלת מספיק הזנה. זה לא אומר שאין בגוף תקיעות כלשהי, זה כן אומר שהתקיעות הזאת לא קשורה לכאב והטיפול בה לא יסייע להקלה בכאב. 

חשוב לציין שהרפואה הסינית לא מסבירה מהו המנגנון שגורם לביטוי הנפשי של תחושת כאב עקב תקיעות תנועה, זאת פשוט קביעה על סמך נסיון קליני. הסיבה לכך היא שכמו כל מדען טוב, הרופאים הסינים שאפו למצוא את ה״למה״ ולא את ה״איך״ (למרות שהטיבו לעשות גם את זה). באותה מידה הם גם לא הסבירו מהו המנגנון שגורם לביטוי של כאב עקב חוסר הזנה, גם זאת היא קביעה קלינית. 

יש שיגידו ״אף אחד לא טען שאין כאב מחוסר, החוסר גורם לתקיעות ואז מופיע כאב״, לא, ממש לא, זה לא נחשב כאב עקב חוסר זה נחשב כאב עקב תקיעות. זה כאב עקב תקיעות שהתפתחה בעקבות חוסר. 

חוסר של צ׳י שאינו מניע את הנוזלים, התמצית והדם וגורם לכך שהם נעצרים וגורמים לכאב, זה כאב עקב תקיעות. חוסר של צ׳י שמניע לאט נוזלים, ,תמצית ודם בכמות קטנה וגורם לכך שאין מספיק הזנה של הרקמות ללא תקיעות זרימה, זה כאב עקב חוסר. הבדל קטן בפתומכניזם, הבדל גדול באבחון והבדל ענק בעיקרון הטיפול. בראשון נשלב הנעה עם מילוי חוסר, בשני נטפל אך ורק בחוסר כי במקרה שנניע, נכלה את המשאבים המעטים שיש לגוף ונגרום לנזק.





דוגמאות נפוצות בקליניקה
אנחנו יכולים לזהות כאב שנגרם מחוסר במקרים של רעב שגורם לתחושת כאב קיבה או חוסר הזנה של גף והופעת עקצוצים כואבים במקרים של חוסר הזנה וה״הירדמות״. במקרים אלו, הכאב מופיע באזור חוסר ההזנה ולא באזור הלחץ (תקיעות) שמנע הגעה של דם וצ'י אל הגף. גם כאבי נוירופתיה יכולים להיגרם עקב חוסר צ׳י ודם. הדוגמאות הנפוצות בקליניקה לכאב עקב חוסר הזנה הן:

כאב ראש עקב חוסר דם
תסמינים: כאב ראש, סחרחורות חולשה, כאב עמום שמחמיר במאמץ פיזי, פעמת (הלמות לב), נדודי שינה, עייפות נפשית ותשישות גופנית, ירידה בתאבון, לשון חיוורת, דופק מחוספס וחלוש.
פתומכניזם: מחלה ממושכת והתכלות הצ'י הנכון או איבוד דם רב, צ'י המרכז אינו מספיק ויאנג צלול אינו עולה מעלה, הדם והצ'י המזין בחוסר ואינם עולים להזין ולטפח את המח.
טיפול: מילוי וטיפוח דם וצ'י
פורמולה: Ban Zhen Tang או Shi Quan Da Bu Tang.


כאב קיבה או כאב בטן עקב חוסר צ'י בטחול
תסמינים: כאב באזור הקיבה או מעל לטבור. כאב ממושך ועמום עם תנודה בין כאב חמור לקל, מחלה ממושכת, חיבה למגע ולחץ מקומי באזור הכאב והקלה בכאב בעקבות חימום.
פתומכניזם: לרב אדם בעל מצב גופני חלש או לאחר מחלה ממושכת או בשלב של תחילת החלמה ממחלה קשה והתפתחות פגיעה בטחול-קיבה או התשה גופנית מוגזמת שגורמים לפגיעה בתפקוד התקין של הטחול.
טיפול: חימום המרכז והבראת הטחול.
פורמולה: Huang Qi Jian Zhong Tang או Xiao Jian Zhong Tang.


כאבי מחזור עקב חוסר דם בכבד
תסמינים: כאב ממושך ועמום באזור שיפולי הבטן במהלך הוסת החודשית או לאחריה, חיבה למגע ולחץ באזור הכאב, כאב ממושך ועמום באזור צידי הצלעות
חיוורון של השפתיים והציפורניים, לשון חיוורת ודופק חוטי.
פתומכניזם: חוסר דם בכבד פוגע אף בתמצית הכליות, נוצר חוסר בערוץ חודר וערוץ העיבור, אין הזנה לערוץ הרחם.
טיפול: ויסות ומילוי כבד וכליות.
פורמולה: Si Wu Tang בתוספת Shao Yao Gan Cao Tang.


כאבי צלעות עקב חוסר יין בכבד 
תסמינים: כאב עמום באזור צידי הצלעות ללא הפסק. כאב מחמיר במאמץ, יובש בפה ובגרון, אי נחת ותחושת חום מציק בלב, סחרחורות וסחרור עיניים, לשון אדומה וחיפוי מועט, דופק חוטי ומיתרי ואף מהיר.
פתומכניזם: מחלה ממושכת או התשה גופנית שגורמים לפגיעה בתמצית ודם, נוצר חוסר ביין הכבד וחוסר ם לטפח את הכבד. ערוצים אינם מקבלים הזנה ולכן מופיעים כאבי צלעות.
טיפול: טיפוח יין וריכוך הכבד.
פורמולה: Yi Guan Jian (כאן יש צמח מניע צ'י כבד כדי לשחרר את הכבד ולא את מקום הכאב)


כאב ראש עקב חוסר בתמצית כליות 
תסמינים: תחושת כאב חלול בראש שמתלווה לרב לסחרחורות, גב תחתון דואב ועייף, עייפות נפשית ותשישות גופנית, בריחת זרע או התרבות הפרשות וגינליות, צפצופים באוזניים, ירידה באיכות השינה ומשכה, לשון אדומה עם חיפוי מועט, דופק שוקע, חוטי וחסר עוצמה.
פתומכניזם: חוסר מולד, התכלות תמצית כליות או פגיעה של התשת גוף ויחסי מין, תמצית ויין מתכלים וכאשר הכליות בחוסר תמצית יש התמעטות של הלשד ואין הזנה למח (ים הלשד), נוצר חוסר בלשד בים הלשד. אין סגירה של תמצית בחדר התמצית.
טיפול: מילוי הכליות וטיפוח יין.
פורמולה: Da Bu Yuan Jian.


כאב גב תחתון עקב חוסר יין כליות 
תסמינים: גב תחתון דואב ועייף, כאב ממושך ועמום שמופיע באופן תכוף, חיבה למגע ולחץ באזור הכאב, חולשת רגליים ועייפות של הברכיים, החמרה של התסמינים לאחר מאמץ והקלה במנוחה בשכיבה. יכולים להופיע צפצופי אוזניים וסחרחורות, אי נחת בלב ונדודי שינה, יובש בפה ובגרון, גאות חום וסומק על הלחיים, זיעה שודדת, שתן כהה, לשון אדומה עם חיפוי צהוב ודופק חוטי מהיר וחסר עוצמה.
פתומכניזם: חוסר מולד, התשה גופנית והגזמה ביחסי מין, לידות מרובות, מחלה ממושכת או גיל מבוגר, כולם גורמים להתכלות של תמצית הכליות וחוסר הזנה וטיפוח של מעון הכליות - גב תחתון.
טיפול: הזנת יין ומילוי הכליות, הטבה עם המים להגבלת האש.
פורמולה: Zuo Gui Wan


יום ראשון, 23 בפברואר 2014

גואה-שה (Gua Sha 刮痧) והטיפול בכאבי שרירים, מפרקים ושאר מחלות

כולם כבר מכירים את הדיקור הסיני וצמחי המרפא, יש אפילו שמודעים לכך שברפואה הסינית יש שימוש גם בכוסות רוח ועיסוי מיוחד שנקרא טווינא אבל קיימת שיטת טיפול מעולה נוספת שקצת פחות מוכרת במערב. שיטת טיפול זו נקראת גואה-שה (Gua Sha). גואה-שה הינה אחד מהכלים היעילים ביותר שיש בארגז הכלים של הרפואה הסינית, לטיפול בבעיות אורטופדיות למיניהן כתוספת או תחליף לטווינא ודיקור במחטים.

שורשיה של שיטת טיפול זו בראשית התפתחות הרפואה הסינית בתקופה בה טרם התחילו להשתמש במחטי מתכת ובעיקר התמקדו בעיסוי ולחיצה בעזרת אבנים, עצמות, פיסות עץ וחרס ושאר חפצים, על גבי העור והשרירים לשם הקלה על כאב וחולי. כאשר התפתח הדיקור במחטים נדחקה שיטת הטיפול בגואה-שה הצידה ונשתמרה בעיקר בטיפול העממי הביתי. במהלך 400 השנים האחרונות אומץ הטיפול העממי בגואה-שה על ידי רופאים מובילי דעה וניתן אף למצוא אזכור לטיפול זה בכתביהם.

השם גואה-שה מורכב משתי סימניות. הסימנייה הראשונה גואה (Gua 刮) היא ציור של להב המתחכך בחפץ קשיח וכתוצאה מתנועת חיכוך וגילוח זו מופק רעש מחריש אוזניים. פירוש נוסף מסביר שמדובר בתיאור של רוח חזקה הנושבת בעוצמה ומביאה להיווצרות רעש מחריש אוזניים בדומה לשריקת הרוח. במקרה שלנו הושאלה סימניה זו לתאר שימוש בחפץ שטוח שבעזרתו מעסים ומקרצפים את העור והשרירים בתנועת גילוח תוך כדי הפעלת לחץ.

הסימנייה השניה שה (Sha 痧) היא שילוב של ציור שמשמעותו חול ותרשים של אדם חולה ומתארת מחלה בה מופיעות נקודות אדומות זעירות כמו חול על גבי עור הגוף. מחלת שה נוצרת מופיעה בעיקר בקיץ ובאביב והינה תוצר של פתוגן מזיק החודר לגוף ומפריע לזרימה התקינה של צ'י ודם כך שהם מצטברים לכדי נקודות אדומות.

השילוב של שתי הסימניות בשם גואה-שה, מתאר הופעת נקודות אדומות על גבי העור בעקבות שימוש בלוח קשיח לעיסוי הגוף בתנועת גילוח לשם סילוק מחלת פתוגן שה.

על פי הרפואה הסינית, הנקודות האדומות המכונות שה הן תוצאה של חסימה של זרימת הצ'י והדם בגוף. הפרעה לזרימת הצ'י והדם בגוף יכולה להיגרם עקב טראומה חיצונית, למשל עקב מכה, או עקב חדירה מבחוץ של גורם פתוגני מזיק כגון לחות או קור. כאשר הצ׳י המזיק מפריע לזרימת הצ׳י בגוף, מופיעה נפיחות ותחושת התנפחות מקומית. כאשר הוא משפיע על זרימת הדם ומביא לריכוזו באזור אחד נוצר חום ומופיעות נקודות סטסיס דם אדומות. על כן התוצר הפתולוגי המכונה שה מכיל גם את גורם המחלה וגם את התוצאה שלה. כאשר אנו מטפלים בעזרת סירוק האזור נגרמת הנעה של הדם החסום ופתוגן השה משתחרר החוצה והזרימה של הצ'י והדם שבה להיות תקינה. מחקרים מודרנים הראו שגואה-שה מגבירה את הסירקולציה של הדם בנימים הזעירים באזור הטיפול דבר שמסייע להקלה על כאבי שרירים, אך ההקלה בכאב אינה מוגבלת רק לאזור הטיפול המקומי אלא כוללת גם אזורים מרוחקים ממנו.

בניסויים שנערכו על עכברים התגלה שלטיפול בגואה-שה יש השפעה על אנזים (HM-1) בעל יכולת הגנה על תאי הגוף מפני תהליכי חמצון. אחד מהמחקרים אף הראה שטיפול בגואה-שה מוריד סממנים של דלקת במטופלים עם נזק בכבד כתוצאה מצהבת B ולכן סבורים שככל הנראה יש לטיפול זה גם השפעה מגינה על הכבד.

למרות שכיום הטיפול כבר אינו מוגבל למחלת פתוגן שה ומתאים לכל מקרי חסימה של צ'י ודם בשטח הגוף, כאשר הטיפול מבוצע באופן הנכון יכולות להופיע נקודות אדומות על גבי העור כחלק משיפור מחזור הדם באזור ובדומה לתוצאה שנראה לאחר טיפול בכוסות רוח. על כן משמש טיפול זה בעיקר להמרצת מחזור הדם, חידוש זרימת דם בערוצים ובשרירים והקלה על כאבים כגון כאב גב, כאבי שרירים, כאבי מפרקים ואף לשם עיסוי קוסמטי בפנים והמרצת הדם.

למרות שכיום נהוג להשתמש בטכניקות גואה-שה בעיקר לטיפול בכאב, מעשית טכניקות אלו יכולות לסייע גם לטיפול בבעיות נשימה כגון אסטמה, ברונכיטיס, התקררות, שפעת, עלייה בטמ"פ הגוף, מכות חום בקיץ, דאבת שרירים (פיברומיאלגיה) נקעים, עווית שרירים, כאבי ראש, בעיות עיכול, סחרחורות, כאבי פרקים ואף לשחרור מתח משרירים דואבים והקלה על תשישות שרירים. על כן ניתן לשלבו כמעט בכל טיפול ברפואה סינית.

כמה סוגים של לוחות גואה-שה (Gua Sha 刮痧) בהם אני משתמש

בעבר הרחוק השתמשו הסינים בחפצי חרס, עץ ואף מתכת לשם ביצוע הטיפול אך כיום מתמקדים בעיקר בקרני תאו מים, אבן ירקן ואף אבן חפף (פומיס) שחורה. חומרים אלו, בשונה מחרס ומתכת, אינם גורמים לגירוי חזק של העור ושריטתו ואינם שבירים, כמו כן אינם יוצרים חשמל סטאטי עקב החיכוך ועדיפים על פני פלסטיק שעשוי לגרום לתגובה אלרגית אצל חלק מהמטופלים. כמו כן ניתן לראות גואה שה בצורות שונות ומשונות כגון קרן פרה, מסרק, לוח מלבני, לוח בצורת דג ועוד כך שכל אחד מהם משמש לטיפול באזורים שונים בגוף.

לא לכולם מתאים טיפול בגואה-שה. טיפול זה אינו מומלץ לאנשים בעלי רגישות גבוהה מאד לכאב, נטייה לדימום תת עורי, צורכים תרופות שמשפיעות על קרישת דם, נשים בהריון, אנשים מיד לאחר ניתוח, אנשים עם ורידים נפוחים, בעלי מחלות עור או פצעים פתוחים ושריטות, וגם אנשים שעה לאחר אוכל.

לאחר טיפול רצוי להימנע ממקלחת קרה או חשיפה לרוח וקור (כולל מזגנים ומאווררים) לפחות לשעה לאחר הטיפול ולכן רצוי לכסות היטב את האזורים שטופלועל מנת למנוע חדירת קור אל הגוף.

יום שבת, 2 בנובמבר 2013

סיפור מקרה - לירן - טיפול בטווינא לכאב אקוטי לאורך הרגל

ברשומה על סוגי כאב פירטתי על הגורמים השונים להופעת כאבים. אחד הגורמים הנפוצים ביותר להופעת כאב הוא הפרעה לזרימה חלקה עקב סתימה במסלולים בהם הצ'י והדם זורמים. הטיפול העיקרי בכאב כזה הוא פתיחה של אותה סתימה בערוצים על מנת לחדש את הזרימה החופשית בהם. לרב אני משתמש בדיקור או הקזת דם לפתיחה של הערוצים אבל לפני שבועות מספר נאלצתי להשתמש דווקא בטווינא (עיסוי סיני) על מנת לסייע למטופלת. להל"ן המקרה: 

14 באוקטובר: לירן (שם בדוי), ילדה חמודה ופעלתנית בת 6 החלה לסבול מכאב בצד הפנימי של כף רגל ימין באזור הקרסול וקשת כף הרגל. הכאב היה ממוקד באזור ערוצי הטחול והכליות והקשה על דריכה על הרגל. כבר באותו יום החל הכאב לעלות מעלה לאורך צידה הפנימי של הרגל וגרם לתחושת משיכה וכיווץ כואבים ובסופו של דבר אילץ את לירן לקפל את הרגל ולהשאיר אותה מקופלת כל הזמן על מנת שלא יכאב לה. בערב הלכה להיבדק אצל רופאה וקיבלה אבחון שככל הנראה מדובר בטראנס סינוביטיס והומלץ שתיקח נורופן.

15 באוקטובר: מכיוון שהכאב המשיך להחמיר קיבלה מהרופאה הפניה למיון ליום המחרת.

16 באוקטובר: במיון בוצעו צילום רנטגן ובדיקת אולטראסאונד אך לא התגלו כל ממצאים. על סמך אופן קיפול הרגל ואופן ישיבתה, בדומה לישיבה מזרחית, הועלה חשד שמדובר בדלקת בפרקי ירכיים. הרופאים המליצו שתיקח נקסין ותשוב לבדיקת מיפוי עצבות ב-21 לחודש. (תמונה שמאלית)

אימה החליטה לנסות טיפול ברפואה סינית ופנתה אלי. לירן הגיעה לטיפול על קביים ומסתבר שבימים האחרונים קיבלה גם כיסא גלגלים על מנת שתוכל להתנייד בבית הספר.

אבחון: רגל ימין מקופלת ולירן אינה מסוגלת ליישר אותה מחמת כאבים עד כ-5 ס"מ מעל הברך. הרגל רגישה למגע לאורך הצד הפנימי והחיצוני. במישוש לאורך ערוצי הרגל חשתי גבשושיות בעיקר במסלולי ערוץ תאי יין של הרגל והטחול וערוץ יאנג מינג של הרגל והקיבה. רגישות חזקה התגלתה בנקודות טחול-8, טחול-3 וכליות-2. על סמך הממצאים והעדר סממנים גופניים נוספים החלטתי לבצע טיפול בדיקור. למרות שלירן הסכימה מראש לקבל טיפול, כאשר הגענו לטיפול עצמו לא הסכימה בשום פנים ואופן שאשתמש במחטים. לאחר מספר ניסיונות שכנוע מצד אימה הסכימה שאבצע דקירה ראשונית של העור, אך לא הסכימה שאמשיך להכניס את המחט לקבלת תחושת צ'י או שאמשיך לדקור, מחשש מכאבים. כעבור 20 דקות נוספות החלטנו שהיום אין טעם להמשיך את הטיפול כי דיקור שטחי אינו יעיל ושננסה גישה אחרת במפגש הבא.

18 באוקטובר: לאחר שיחה עם הוריה השתכנעה לירן לקבל טיפול בדיקור. למרות זאת, כשהגיע רגע הטיפול התעקשה שאינה רוצה דיקור. החלטתי שכדאי לנסות טיפול בטווינא במקום לנסות לשכנע אותה שדיקור לא כואב. התמקדתי בנקודות רגישות לאורך הערוצים של הרגל ומקומות בהם חשתי בגבשושיות שחסמו את הערוצים. תוך כדי שימוש בטכניקות פיזור ופתיחה של הערוצים בדגש על נקודות הדיקור והוספתי יישור הדרגתי של הרגל עד שהתיישרה לחלוטין. כעבור חצי שעה דיווחה שכבר אין כאבים ברגל מלבד נקודה רגישה בגודל מטבע באזור החיצוני של פיקת הברך. כעת כאשר יושבת יכולה לקפל וליישר את הרגל והברך ללא קושי או כאבים. כאשר ניסתה לעמוד דיווחה על חולשה של הרגל שאינה מאפשרת העברת משקל ודריכה עליה ולכן עדיין נשענה על הקביים. המלצתי על תרגילים לחיזוק הרגל והמשך מעקב. (תמונה ימנית)

19 באוקטובר: התקשרתי לאימה על מנת לברר האם היתה הקלה נוספת לאחר שנת הלילה. לדברי אימה, קמה עם כאב קל בלבד באזור הפיקה וללא חולשה ברגל ו"אינה נמצאת כרגע בבית, היא בחצר רצה עם חברה שלה".

23 באוקטובר: התקשרתי לאימה לשמוע מה אבחנו במיפוי העצמות. לדבריה ביטלו את הבדיקה מכיוון שלא נשארו כאבים או קשיי הליכה. למרות זאת ב-22 באוקטובר כאשר הייתה בקופת החולים נכנסה אל הרופאה והודתה לה על הטיפול ועדכנה אותה על מצבה של לירן. לדבריה הרופאה אמרה שאין צורך בהמשך טיפול ושאינה מאמינה ברפואה משלימה, אבל אם זה עזר אז מה טוב. על כך השיבה האם "אין צורך להאמין בשביל שהטיפול יעזור, עובדה שמיד לאחר הטיפול לירן החלימה".

אני משתף את המקרה בכדי להראות עד כמה ידע בכמה שיטות טיפול שונות יכול לאפשר למטפל להיות גמיש בבחירת הטיפול המתאים למטופל ולבעיה ממנה הוא סובל. כמו כן המקרה מראה את היעילות של טיפולי מגע, כגון טווינא, במיוחד אצל ילדים.

יום שלישי, 17 בספטמבר 2013

פיברומיאלגיה - גילויים ברפואה המודרנית המאששים את התיאוריה הסינית העתיקה.

לאחרונה פורסם מאמר בו טוענת חברת Intidyn שמצאה את הגורם להופעת פיברומיאלגיה (דאבת שרירים), מחלה אשר עד כה קשה היה לאבחן או לטפל בה ברפואה המודרנית. מה שמעניין בגילויים חדשים אלו הוא הדמיון הגדול בין הממצאים החדשים שהביאה החברה וההסבר למחלה כפי שהיא מאובחנת ומטופלת ברפואה הסינית המסורתית בסין. על מנת שנוכל להבין את הדמיון בין הממצאים החדשים והידע העתיק אנסה להסביר את שניהם במאמר זה ולפרט כיצד הרפואה הסינית מטפלת במחלה זו.

המחלה פיברומיאלגיה מכונה ברפואה הסינית המסורתית בסין בשם כאבי סיבי השרירים (纤维肌痛 Xian Wei Ji Tong). שם זה הינו שם מודרני המבוסס על תרגום השם מלועזית Fibromyalgia. בתקופה הקדומה בסין אמנם לא הייתה קיימת מחלה רשמית בשם פיברומיאלגיה, אבל זה לא אומר שאנשים לא סבלו ממחלה זו בעבר. כאשר במערב מגלים מחלה חדשה או מעניקים למחלה שם חדש, הרפואה הסינית המודרנית מחפשת מקבילה למחלה זו במחלות עתיקות, שתועדו באלפי השנים האחרונות, אשר בעלות סממנים זהים. כך יצא שבמקרה של פיברומיאלגיה מצאו הסינים מספר מחלות דומות, השייכות להגדרה של סינדרום חסימתי (痹症 Bi Zheng), ומתארות כאבי שרירים דומים. מחלות אלו נקראות חסימה היקפית וחסימה בשריר.

הסינים מסבירים שלפיברומיאלגיה יש גורם שהינו התנאי המקדים להתפתחותה ומכונה שורש המחלה וגורם אשר נוצר על בסיס התנאי המקדים ומכונה ענף המחלה. במקרה זה השורש הוא חוסר איזון פנימי אשר מאפשר חדירה של פתוגנים מן החוץ אל תוך הגוף. ללא סילוק הפתוגנים לא ניתן להחלים מהמחלה וללא איזון פנימי קשה למנוע הישנותה. מכיוון שכך הטיפול במחלה זו בסין כולל התייחסות גם לענף וגם לשורש. מעניין לראות שגישת הטיפול במחלה זו בארץ, שונה מזו הנהוגה בסין. למעשה, חיפוש קצר ברשת מראה שהרב המוחץ של המטפלים בארץ מתעלמים משום מה מהיבט חדירת הפתוגנים לחיצון ומתמקדים אך ורק בחיזוק או איזון האיברים הפנימיים. המחקר החדש שמביאה intidyn מראה לדעתי שהרופאים בסין ידעו על מה הם מדברים ולא בכדי הדגישו את הטיפול בענף המחלה, קרי חדירת פתוגנים אל שכבות העור והשרירים.

המקור העתיק והתגלית המודרנית
בכתב החשוב ביותר ברפואה הסינית, שנכתב לפני למעלה מ-2200 שנים, שואל הקיסר הצהוב את רופאו בדבר מחלת החסימה ההיקפית וחסימה בשריר והסיבות להיווצרות הכאב המופיע במחלות אלו. על כך משיב לו הרופא:

风寒湿气,客于外分肉之间,迫切而为沫,沫得寒则聚,聚则排分肉而分裂也,分裂则痛,痛则神归之,神归之则热,热则痛解,痛解则厥,厥则他痹发, 发则如是。

״צ׳י פתוגני של רוח, קור ולחות נכנס מבחוץ ומתנחל בתווך שבין השרירים, דוחק ולוחץ את הנוזלים לקצף. הקור מרכז את הקצף וריכוז זה מביא להפרדה נוספת של הבשר והיפרדותו. היפרדות זו מביאה לכאב. הכאב מביא להתרכזות הנפש בו, דבר המביא להיווצרות חום המקל על הכאב. כאשר הכאב מוקל החסימה מופיעה במקום אחר ושם יופיע הכאב בשנית."
病在肌肤,肌肤尽痛,名曰肌痹,伤于寒湿。
"המחלה בעור ושריריו, העור ושריריו דואבים מאד, נקרא בשם חסימה בשריר, זאת פגיעה של קור ולחות".

על פי רופא הקיסר, הגורמים להתפתחות חסימה היקפית הם שלושה פתוגנים חיצונים המכונים רוח, קור ולחות. פתוגנים אלו נכנסים אל הרקמות שבין שרירי השלד ובין העור ומפריעים לתנועה החלקה של נוזלי הרקמות. פתוגן הקור מביא לריכוז את פתוגן הלחות והנוזלים ברקמות ואף להפרדה בין קבוצות שרירים וכתוצאה מכך להופעת כאבי שרירים. כאשר אדם חש בכאב, הנפש מתמקדת ומתרכזת באזור הכאב ואיתה מתרכזת גם הכוונה כך שנוצרת זרימה של צ׳י יאנגי אל אזור הכאב. כאשר הצ׳י היאנגי מגיע אל מוקד הכאב הוא מחמם ומפשיר את הקור ומניע את הלחות שנקרשה ובכך מביא להקלה זמנית של הכאב. למרות שמופיעה הקלה בכאב במקום אחד יצוץ הכאב במקום אחר בו הקור עדיין שורר. זאת הסיבה לכך שהכאב כל הזמן משנה את מיקומו. בנוגע לחסימה בשריר מסביר הרופא לקיסר שהגורמים למחלה הם פתוגנים של קור ולחות הגורמים לפגיעה בשרירים ולהופעת כאבים.

למרות שהדיון הנ"ל מתאר את הגורמים המעשיים להופעת הכאבים המזוהים עם פיברומיאלגיה, עם התפתחות הרפואה הסינית זיהו הרופאים שלחדירת פתוגנים של רוח, קור ולחות קיימים תנאים מקדימים הכוללים חולשה וחוסר איזון של מערכות שונות בגוף, אשר מנעו הגנה מספקת מפני פלישה זו. על כן, מעבר להופעת כאבי שרירים אפשר לרב למצוא גם סממנים הקשורים לחולשה של הגוף אותם אציין בהמשך, אך ראשית אתמקד בהסבר כיצד פתוגנים כגון רוח, קור ולחות יכולים להביא להתפתחות כאבי השרירים המזוהים עם המחלה.


התפתחות דאבת שרירים ברפואה הסינית המסורתית
שלב ראשון - רוח, לחות וקור חוסמים את הערוצים בהם זורמים הצ'י והדם.
אל פתוגן רוח, בעל איכות של נשא או זרז המסייע לחדירה של פתוגנים נוספים אל הגוף, מתלווים קור ולחות החודרים יחד פנימה אל מתחת לעור ומזיקים לאיזון הפנימי של הצ'י והדם. מכיוון שפתוגן הקור בעל תכונות של כיווץ וכינוס על כן הוא מכנס את הלחות שחדרה עימו ומגביר צמיגותה כך שאינה יכולה לזרום בחופשיות. לאורך זמן, כיווץ של השרירים וכלי הדם עקב הקור, וחסימת הזרימה עקב הלחות, מביאים להפרעה בזרימת הצ'י והדם בגוף כך שתנועתם מזדחלת לה לאיטה בשטח החיצוני של הגוף. בשלב זה ביטוי המחלה הוא בעיקר כאב המופיע עקב לחץ על השרירים. לכאב עדיין אין מקום אחד קבוע ועוצמתו מחמירה כאשר מזג האוויר מתקרר או נכנסים לחדר ממוזג מפני שהקור הסביבתי מגביר את עוצמת הכיווץ של הקור שכבר התנחל בתוך הגוף. לעומת זאת הכאב מוקל לאחר הוספת חום לאזור אשר מסייע לפיזור הקור, הרחבת כלי הדם והרקמות שהתכווצו. מכיוון שגם בין היום והלילה קיימים הבדלי טמפרטורה, על כן הכאב חמור בלילה הקריר ומוקל בשעות היום עם עלית הטמפרטורות.

כמו כן מופיעה תחושה של תנועה לא חלקה במפרקים ותחושת התקשות שלהם בשעות הבוקר, המוקלת לאחר הנעת המפרקים וחימום המקום בעזרת תנועה מחזורית. מכיוון שפתוגן הקור הוא פתוגן בעל איכות יינית הוא נוטה לפגוע בצ'י היאנגי של הגוף ההפוך לו באיכותו, בדומה לקור המפריע לחום וסותר אותו. אם נבחן את אזורי הרגישות בדאבת שרירים נוכל לראות ש-7 מתוך 9 צמדי אזורי הכאב נמצאים על גבי ערוצים יאנגים בגוף, דבר המצביע יפה על פגיעה של קור ייני בחום היאנגי שבערוצים.

בנוסף, תנועת הצ'י המגן, הנע ביום בחיצון ובלילה נכנס פנימה, יכולה להיות מופרעת כתוצאה מהפרעת זרימת הצ'י והדם. מכיוון שיש לצ'י המגן קשר לכניסה ויציאה שינה ויקיצה, על כן הפרעה לתפקוד שלו יכולה להביא להופעת בעיות שינה, קושי להירדם בלילה וחוסר חיוניות ביום.

שלב שני - קור מקפיא הגורם לתקיעות דם
בשלב זה, לאחר שעבר זמן ממושך בו שהו הקור והלחות בשכבות העור והשרירים והפריעו לזרימה החלקה של הצ'י והדם, מתפשטת ומחמירה תקיעות הצ'י והדם בגוף כך שבכל היקף הגוף ניתן לזהות אזורים שרגישים למגע. כאשר לוחצים על אזור כואב, מופיעה תחושה של כאב בדומה לדקירה של מחט ומיקום הכאב יחסית קבוע. בנוסף יכולים להופיע סממנים כגון כאבי ראש, סחרחורות וקשיי תנועה של הגפיים והמפרקים. סממנים אלו הם ביטוי של האיכות המכווצת והמכנסת של פתוגן הקור הגורם לכיווץ של הגידים וכלי הדם בגוף כולו.

תגליות מודרניות המאששות את התפיסה הסינית העתיקה
בתוך עור הגוף ובעיקר באזור כפות הידיים והרגליים קיימת רשת נימים המאפשרת לחום הגוף לצאת החוצה אל הסביבה ולאפשר ויסות של טמפרטורת הגוף. לפני רשת זו קיים גם חיבור עוקף המקשר בין העורקים והורידים שבעור באופן ישיר בדומה לגשר. כאשר הטמפרטורות הסביבתיות יורדות, הגשר נפתח ומאפשר לדם לעבור ישירות מהעורקים אל הורידים ובכך לשמר את חום הגוף ולמנוע בריחתו דרך העור. בתנאי חום נסגרים הגשרים למעבר ומאלצים את הדם העורקי לזרום אל עבר נימי הדם בשטח העור החיצוני לשם הקרנת חום הגוף החוצה.




החברה גילתה שאצל חולי פיברומיאלגיה קיים עודף בקצוות עצבים המקיפים את כלי דם בעור (הגשרים). העצבים האלו שולטים על כיווץ של כלי דם בעור ואצל חולי פיברומיאלגיה מספר קצוות העצבים סביב כלי דם אלו גבוה בצורה חריגה. במקור סברו שקצוות עצבים אלו קשורים להשפעה על קצב זרימת הדם בצורה לא מודעת בלבד, אך כעת מצאו הוכחות לכך שהם יכולים להשפיע גם על חישת מגע ואפילו כאב. כאשר התבוננו בדגימות עור של חולת פיברומיאלגיה גילו באזורים השולטים על זרימת דם הנושא חמצן בין כלי הדם שבעור, מספר רב של קצות עצבים.

עצם זה שמספר קצות העצבים גדול, כבר יכול להסביר מדוע החולים בפיברומיאלגיה סובלים מרגישות יתר וכאב, אך בנוסף מכיוון שהם אחראיים על פתיחת הגשרים, הם יכולים להשפיע באופן פעיל בזמן תנאי קור שהינם תנאים מאד מציקים עבור חולי פיברומיאלגיה. גשרים אלו יכולים להשפיע גם על זרימת הדם אל השרירים שבעומק הרקמות שם הדם נשמר כמאגר לגוף. עצם זה שזרימת הדם אל הגוף נחסמת יכולה להסביר מדוע מופיעה חולשה של השרירים וכאב. כמו כן דבר זה יכול להוביל לפעילות יתר עצבית במח דבר המביא לפגיעה באיכות השינה המאפיינת חולים בפיברומיאלגיה.

אם נתבונן בטבלה המשווה בין שתי השיטות נוכל לראות שיש דמיון רב בין הממצאים החדשים והגישה הסינית העתיקה.




גורמי הרקע המאפשרים חדירת פתוגנים חיצוניים והשפעתם
לרב יתלוו לכאבי השרירים אחד מסינדרומים הבאים, שמקורם בחוסר איזון פנימי של הגוף טרם התפתחות המחלה:
חוסר או התמעטות של צ'י ודם
לרב נוצר מצב זה בעקבות מחלה אחרת המכלה את הצ'י והדם. יופיעו סממנים של תשישות גופנים וקשיי שינה. במקביל יופיעו סממנים של הופעת כאב בעקבות לחץ חיצוני על העור, קישיון של המפרקים, קושי בתנועה, שינויי בסממנים בגלים של החמרה והקלה, נדודי שינה, הלמות לב, זיעה במהלך היום שאינה בעקבות מזג אויר, מאמץ או מזון, סחרחורות, מצב רוח ירוד, חוסר תיאבון.

חולשה וחוסר בכליות ולב
תשישות גופנית, קשיי שינה, גירוי של שלפוחית השתן. סממנים נוספים: כאב תחת לחץ במקומות רבים בגוף, תחושה של קשיון גפיים בבוקר ותנועה לא חופשית של הגפיים, רתיעה מקור המחמיר את הסממנים, התעייפות מהירה של הגב התחתון והברכיים, זיעה היוצאת במהלך השינה ונפסקת כאשר מתעוררים בבוקר, חרדות. כמו כן מופיעים סממנים של חוסר דם בלב וחוסר תמצית בכליות.

דיכוי של תנועת הכבד וחולשה של הטחול
מלבד סממנים של כאב תחת לחץ במקומות רבים על העור והבשר, הכאב יחסית קבוע במיקומו ומרגיש מעט כמו שרירים תפוסים או כמו נפיחות או הירדמות של הגפה. הכאבים מחמירים כאשר מזג האוויר מתקרר בערב או בעונת הסתיו והחורף או כאשר מופיע גשם. חוסר תיאבון, יציאות רכות ואף שלשול, קשיי שינה ובעיות זיכרון, חרדות ונטייה לכעוס על כל דבר קטן והתפרצויות זעם.

כיצד מטפלת הרפואה הסינית בפיברומיאלגיה
עיקר הטיפול מתבסס על ערוצי תאי יאנג ושאו יאנג השולטים על ההיבט החיצון של הגוף, הכולל את העור והרקמות שבין השרירים, ובנוסף חיזוק הצ'י היאנגי המחמם, שניזוק עקב הפתוגנים היינים הקרים והלחים בחיצוניות הגוף. שימוש בכוסות רוח נמצא יעיל ביותר מכיוון שביכולתו לסייע בשיפור זרימת הצ'י והדם בשכבות העור והשרירים, שזרימתם נפגעה ונחסמה. 

נעשה שימוש בנקודות של ערוץ תאי יאנג המגרות את צ'י הערוץ והחיצון לדחוק את הפתוגנים החוצה. כמו גם שימוש בנקודות של ערוץ שאו יאנג באזור הראש, התומכות בהפצת הצ'י ומטפלות בהיבטים הנפשיים הנלווים למחלה, כגון דיכאון וחרדה. לנקודות אלו נוסיף נקודות דיקור על אותו ערוץ, המשפיעות על הגידים והרצועות ובראיה סינית משפיעות על השרירים, כמו למשל נקודת שאו יאנג 34 של הרגל.

במקביל חשוב לתמוך בתפקוד הכבד, הכליות והצ'י שנפגעו עקב הפתוגנים המזיקים שחדרו אל הגוף או שהיוו את המצב המקדים שאפשר חדירתם מלכתחילה. הרצה של כוסות רוח על גבי ערוץ תאי יאנג בגב וערוץ המפקח שלאורך עמוד השדרה ואחראי על כל היאנג בגוף יכולה לסייע בהפצת הצ'י היאנגי לדחוק את הפתוגנים החוצה ואף לפתוח זרימה דם וצ'י חלקה בעור עד אדמומיות קלה ותחושת חמימות של העור וכמובן בהתחשב ברגישות של המטופל לכאב באזור.

                                                                                                                                            
  1. Women with Fibromyalgia Have A Real Pathology Among Nerve Endings to Blood Vessels in the Skin.  Frank L. Rice, PhD
  2. הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב 黄帝内经 Huang Di Nei Jing
מקורות נוספים
  1. 纤维肌痛综合征的经络辨治
  2. 纤维肌痛综合征的中医诊治概况
  3. 纤维肌痛综合征的辨证施治
  4. 纤维肌痛综合征特征性临床表现的分析

יום שבת, 21 באפריל 2012

כאבי גב (גב תפוס) - גורמים, טיפול ומניעה על פי הרפואה הסינית


הגב התחתון מכונה ברפואה הסינית כ"משכן הכליות" מכיוון שזהו האזור שמתחת הכליות ומושפע ישירות ממצבן של הכליות ותמצית הצ'י המאוכסנת בהן. באזור זה של הגב עוברים גם ערוצי שלפוחית השתן שהינה בת הזוג של הכליות. ערוצים נוספים העוברים באזור זה וקשורים גם כן בכליות הם ערוצי העיבור, החגורה, הפיקוח והערוץ החודר (ים הדם). מסיבות אלו, כאשר הכליות נחלשות או כאשר נגרמת פגיעה חיצונית (פיזית או פתוגנית) נגרמת פגיעה בתפקוד הכליות וערוציה ומופיע כאב גב. חשוב להבין שפגיעה בכליות על פי הרפואה הסינית אינה פגיעה באיבר הכליות כפי שאנו מכירים מאנטומיה מודרנית אלא בתפקוד המשויך לכליות על פי הרפואה הסינית.

פלישה של פתוגן חיצון אל הגוף
באזור זה של הגב עובר ערוץ שלפוחית השתן אשר אחראי בין היתר על תפקוד השלפוחית ועל מערכת החיסון המגנה על הגוף מפני פלישה של פתוגנים חיצוניים. כאשר פתוגן חיצון כגון, קור, חום, לחות או רוח פולש אל הגוף הוא עשוי להשפיע על ערוץ זה ולהתמקם באזור הגב. עקב החום הרב בקיץ, יש הנוהגים לישון עם מזגן או מאוורר פתוחים הפונים אל עבר הגוף. בעקבות זאת פולש לגוף פתוגן של קור או רוח ונוצרת חסימה של ערוץ השלפוחית באזור הגב התחתון. פלישה של קור יכולה להיגרם גם בתקופת החורף עקב העדר חימום מספק וחשיפה של הגב לקור. חסימה של פתוגן לחות באזור יכולה להיגרם למשל כאשר בעקבות מאמץ ממושך בקיץ יוצאת זיעה הנספגת בחולצה. כאשר החולצה רטובה ונקבוביות הזיעה עדיין פתוחות הלחות של הזיעה אינה יכולה להתאדות ולכן נשארת על גבי הגוף וחודרת פנימה אל השכבות תחת העור. באותה מידה, הירטבות של כל הגוף בעקבות גשמי החורף יכולה להביא לתוצאה דומה. לאורך זמן, חסימה זו של הערוץ בגב התחתון יכולה להפוך לחום מקומי. 

רוח קור ולחות: כאב בגב התחתון לעיתים קל ולעיתים חזק, חימום האזור מקל על הכאב ובסביבה קרה או שינויי מזג אויר לקר או גשום הכאב מוחמר. כאשר פתוגן הרוח חזק, מיקום הכאב עשוי להיות משתנה מצד לצד ואף להקרין אל שתי הרגליים או עמוד השדרה. כאשר פתוגן הקור חזק הכאב יהיה במקום קבוע ויהיה בעיקר כאב קר (תחושת קור באזור הכאב) ויחסית חזק עד כדי חוסר יכולת להתכופף או להסתובב מצד לצד. כאשר פתוגן הלחות יחסית חזק, למרות שהכאב אינו רב יש תחושה של כובד ועייפות של אזור הכאב.

לחות חמה חוסמת תנועת הצ'י בגב: הכאב בגב יחסית משמעותי, יש תחושה של חום באזור הכאב גם כתחושה סובייקטיבית של המטופל וגם במגע ממושך באזור. הכאב מחמיר כאשר מזג האוויר מתחמם או שהלחות מתגברת. תנועה של הגב דווקא מקלה על הכאב. בנוסף השתן יהיה מועט ויחסית כהה מהרגיל.

פגיעה חיצונית או התשה של שרירי הגב
תנועה מאומצת של שרירי הגב באזור, אם בעקבות הרמת משא כבד או ישיבה ממושכת בתנוחה לא נכונה, מבלי לאפשר לשרירי הגב לקבל את המנוחה לה הם זקוקים תביא להתעייפות השרירים והתשתם. כתוצאה מכך נוצר כאב ותחושת עייפות של שרירי הגב התחתון. גם פגיעה חיצונית בגב כתוצאה מחבלה ישירה (מכה) או עקיפה (טלטול של הגוף) גורמים לדימום פנימי באזור שרירי הגב ולסטסיס של דם בערוצים העוברים באזור.

סטסיס חוסם את הערוצים: כאב הגב חד כמו דקירה ויחסית חמור, מקומו קבוע ואינו משתנה או נע למקומות אחרים, נחלש בשעות היום ומחמיר במהלך הלילה, מגע באזור הכאב מחמיר את הכאב ולכן אינו נעים, יכולה להיות היסטוריה של פגיעה פיזית במקום או פגיעה בגוף שהשפיעה על האזור. כאשר הכאב באזור עמוד השדרה מופיע קושי להתכופף או להסתובב והכאב מחמיר עם כל תנועה של הגוף.

נזק עקב מאמץ יתר של שרירי הגב: כאב מקומי וקבוע בעל אופי של תשישות ועייפות של השרירים, מחמיר לאחר מאמץ אך אינו מוקל ממש לאחר מנוחה. הכאב יחסית חמור בשעות הבוקר כאשר קמים מהמיטה ומוקל לאחר הנעה קלה של האזור הכואב.

חולשה של משאבי הגוף והכליות
הכליות הן איבר חשוב ביותר לחוסן הגופני של האדם וחלושת הכליות תתבטא בחולשה של הגוף. חולשת כליות יכולה להיות עקב מצב מולד, התשה ממושכת של הגוף בפעילות פיזית ללא מנוחה מספקת, לאחר מחלה ממושכת, זיקנה, קיום יחסי מין בצורה מופרזת ועוד. חולשה זו של הכליות מונעת הזנה של הערוצים שבגב ומביאה לכאב וחולשה של אזור זה.

חולשת כליות: תחושה של עייפות וחולשה (תשישות) של הגב התחתון משני הצדדים, עיסוי ומישוש של המקום מקל על הכאב, חולשה של הברכיים והרגליים כאילו אין כח לעמוד או ללכת. הכאב של הגב מחמיר לאחר מאמץ גופני ומוקל לאחר מנוחה ומתפרץ לעיתים תכופות. יכול להיות מלווה בקור בכפות הידיים והרגליים, קוצר נשימה וחוסר אנרגיה והכאב מוקל לאחר חימום האזור או חוסר מנוחה, נדודי שינה, יובש בפה ובגרון וחום בכפות הידיים והרגליים.


אבחנה מבדלת
יש לבצע אבחנה מבדלת בין כאבי גב ובין מחלות אשר יכולות להתבטא בין היתר בכאב גם, למשל: אבנים במערכת השתן (מלווה בבעיות שתן – שתן תכוף, מועט, דחוף, טפטוף, דוקר) או סינדרום חסימתי (ראומטי – דגש על כאבי פרקים בגפיים). רצוי להיבדק ראשית אצל רופא בקופת החולים ולבצע בדיקות כגון צילום רנטגן או אולטרסאונד במידה ויש חשש למחלות אלו.

הטיפול ברפואה סינית
במידה ומדובר בפתוגן חיצון אשר פלש לאזור הגב והביא לחסימה של הערוצים יתמקד הטיפול בסילוק של הפתוגן החוצה ופתיחה של הערוצים שנחסמו. כאשר מדובר בחסימה שנוצרה עקב מאמץ ממושך או פגיעה חיצונית, הטיפול יתמקד בהנעת הצ'י והדם באזור הגב ופתיחה של הערוצים. במקרים בהם כאבי הגב נגרמים עקב חולשה של הכליות או הטחול, יתמקד הטיפול בחיזוק איברים אלו וחיזוק העצמות והגב.

כמו כן במקרים שונים נשתמש גם בכוסות רוח, המסייעות בהנעת הדם בערוצים ושחרור השרירים, מוקסה (חימום מקומי) המסייעת בסילוק קור והזרמת הדם ואף שימוש באלקטרו-אקופונקטורה.

מניעת כאבי גב תחתון
כאשר אנו מבינים את הגורמים לכאבי גב אנו יכולים להימנע מהם ובכך להקל ואף למנוע הופעת כאב. מי שעבודתו דורשת ממנו לשבת לאורך זמן ממושך חייב לדאוג לכיסא נוח התומך בגב ולהקפיד על ישיבה נכונה. כמו כן רצוי לקום מהכיסא ולהניע את הגוף כל 20-30 דקות. הרמה של משאות כבדים חייבת להתבצע בעזרת הברכיים ולא בעזרת הגב על מנת למנוע התשה של שרירי הגב. בתקופת החורף רצוי להקפיד על לבוש המכסה את הגב ובתקופת הקיץ יש להימנע מכיוון מאוורר או מזגן אל עבר הגב או הגוף בכלל, בעיקר במהלך השינה.במידה והחולצה רטובה עקב זיעה (בקיץ) או גשם (חורף) רצוי להחליפה בהקדם ולייבש את הגב התחתון.



רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

יום שישי, 13 באפריל 2012

תסמונת התעלה הקרפלית והטיפול בה ברפואה הסינית

תסמונת התעלה הקרפלית או (תסמונת מנהרת שורש כך היד) היא תופעה הנגרמת מפציעת מאמץ המביאה לתחושת נימול, עקצוץ, העדר תחושה ואף כאב בשורש כף היד ומספר אצבעות. התסמונת נגרמת עקב התעבות של אחד או חלק מהגידים המכופפים את האצבעות היוצרת לחץ על עצב התווך העובר לידם במנהרת שורש כף היד. לחץ זה על העצב מביא לפגיעה בתחושה בכף היד.

הגורמים להיווצרות תסמונת התעלה הקרפלית
דלקת מקומית באזור התעלה המביאה להצרה של החלל בו עוברים גידי האצבעות ועצב התווך וכתוצאה מכך נוצר לחץ על העצב.
דלקת הנגרמת משבר בשורש כף היד הגורמת להצטברות נוזלים והיווצרות לחץ על העצב.
הטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית
ישנן מספר טכניקות טיפול ברפואה הסינית היכולות לסייע בהחלמה מתסמונת זו, בין היתר עיסוי סיני, פורמולת צמחי מרפא לשימוש פנימי וחיצוני, דיקור וכמובן מתן מנוחה לאזור הפגוע.

עיסוי סיני כולל טכניקות של לחיצה, עיסוי בסביבת האזור הרגיש אך לא באזור עצמו. מבצעים מתיחה של המפרק וסיבוב איטי וכיפופו בטווח התנועה הרגיל ומתיחה של כל אחת מהאצבעות. טיפול זה חייב להתבצע על ידי מטפל מיומן ובקיא בטכניקות על מנת להימנע מהחרפת הסממנים.

פורמולת צמחים לשימוש חיצוני מסייעת בהורדת בצקת שנוצרת בסביבת העצב על ידי שיפור זרימת הדם באזור המפרק וטיפול בדלקת שנוצרה במקום. ברגע שהלחץ על העצב יורד התחושה שבה לקדמותה.

דיקור סיני משפר את זרימת הדם במקום ומסייע להחלמה מפציעת המאמץ כמו גם להורדת הבצקת וטיפול בדלקת. טיפול בדיקור סיני יעיל במיוחד בשלבים הראשונים של התסמונת כאשר מופיעות תחושות של עקצוץ והירדמות של כף היד. בשלבי החלמה מהמחלה אפשר להיעזר באלקטרו-אקופונקטורה על מנת לחזק את שרירי כף היד שנחלשו או התנוונו.

יש להימנע מחימום האזור הפגוע על מנת לא להחמיר את המצב. כמו כן רצוי לאפשר לאזור הפגוע מנוחה מספקת ולכן יש להימנע מתנועה מיותרת או מאומצת של המפרק.

רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

יום שישי, 1 באפריל 2011

כאב ברפואה סינית - גורמים, סוגים ודרכי טיפול

לא אחת יוצא לי לשמוע מטפלים ברפואה סינית המסבירים שכאב מקורו בהעדר תנועה של צ'י. כולנו מכירים את המשפט "כואב סימן שאינו פתוח, אינו פתוח ועל כן כואב" אבל זהו רק חצי מהמשפט המקורי וחציו השני חשוב לא פחות. מקור המשפט בקאנון הרפואה הפנימי של הקיסר הצהוב בו נאמר "ללא הזנה אזי כואב, לא פתוח אזי כואב". הספר שנכתב לפני למעלה מ-2000 שנה, מסביר ששורש הכאב בשתי סיבות עיקריות: 

1. חוסר הזנה של דם או נוזלים מביא להופעת כאב (להרחבה על הנושא).  
  • חוסר הזנה של יין - יאנג.
  • חוסר הזנה של צ'י מזין - צ' מגן.
  • חוסר הזנה של  צ'י - דם.
  • חוסר הזנה של נוזלי גוף.
  • חוסר הזנה של איברים פנימיים.
  • חוסר הזנה של ערוצים (מרידיאנים).
2. הפרעה לזרימה חלקה עקב סתימה במסלולים בהם הצ'י והדם זורמים.

רב הסיבות להווצרות סינדרום כאב על פי הרפואה הסינית קשור בתקיעות התנועה של הדם והצ'י. על פי הרפואה הסינית מחלות רבות יכולות להביא למצב בו נפגעת הזרימה החלקה של הצ'י והדם והופעת חסימה, תקיעות, סטסיס  הגורמים לאי סדירות בתפקוד האיברים הפנימיים וערוצי הצ'י (מרדיאנים) ולבסוף הופעת כאב. שאר הסיבות להופעת כאב נגרמות עקב חדירה של פתוגן או עקב חוסר בדם או צ'י ואף בתפקוד לא תקין של האיברים הפנימיים הגורמים לנזק ליין-יאנג או צ'י-דם ותמצית וכתוצאה מכך נפגעים החימום וההזנה של האיברים, הערוצים, ופתחי החישה (עיניים, אוזניים, אף..) ומופיע כאב.

הסינים יודעים לזהות 11 תחושות שונות הכלולות תחת הקטגוריה כאב:
  1. כאב נפוח - שילוב של תחושת כאב עם תחושה של התנפחות ומלאות (דחיפה מבפנים כלפי חוץ). תחושה זו נגרמת כתוצאה מהפרעה לזרימת הצ'י בגוף ותקיעותו למשל במקרים של כאב נפוח בחזה, צידי הצלעות, הבטן ואיזור הקיבה המופיע ונעלם לסירוגין. לעומת זאת כאב ותחושת נפיחות של הראש והעיניים הינם לרב סממן של עליית יאנג הכבד אל הראש או עליה של אש מהכבד.
  2. כאב דוקר - תחושה של כאב בדומה לדקירה של עצם חד, לרב מדובר בכאב ממוקד במקום אחד קבוע.  כאב זה מופיע בעקבות סטסיס דם המפריע לזרימה תקינה של צ'י ודם.
  3. כאב נע או מקפץ - כאב שאינו ממוקד בנקודה אחת אלא נע ממקום למקום או קופץ ממקום למקום. למשל כאב באיזור החזה, צידי הצלעות, הבטן ואיזור הקיבה אשר מקפץ מנקודה לנקודה, נגרם לרב עקב תקיעות זרימת הצ'י. במקרים של רוח ולחות במפרקים מופיע כאב הנע ומטייל באיזור המפרק.
  4. כאב קבוע - כאב במיקום קבוע שאינו נע. כאב זה נגרם לרב מתקיעות וסטסיס של דם. במקרים של כאבי פרקים יכול להגרם גם עקב לחות קרה.
  5. כאב קר - כאב בעל תחושה קרה אשר מוקל בעקבות חימום. לרב נפוץ באיזור הגב והבטן או בגפיים. במקרים של עודף נגרם עקב חדירה של קור לערוצים ובמקרים של חוסר נגרם עקב חוסר חימום של יאנג צ'י לאיברים או הגפיים.
  6. כאב שורף - תחושה של שריפה או חום באזור הכאב. לרב נגרם עקב היווצרות חום ואש הנע בערוצים או חום משגשג עקב חוסר יין.
  7. כאב מתפתל - כאב חמור בדומה לתחות פיתול סכין. לרב נגרם עקב פתוגן עודף החוסם את דרכו של הצ'י או קור החוסם ומקפיא זרימה. למשל אבן החוסמת את דרכי השתן וגורמת לכאב מפתל בבטן.
  8. כאב עמום - כאב שאינו חזק או חמור וניתן לסבול אותו אך הינו ממושך ללא הפסק. לרב נגרם עקב חוסר דם או תמצית ואף חוסר יאנג צ'י הגורם לזרימה איטית של צ'י ודם בכלי הדם.
  9. כאב כבד - שילוב של כאב עם תחושת כובד מקומית. נפוץ בכאבי ראש גפיים וגב ואף בגוף כולו. לרב נגרם עקב פתוגן לחות החוסם את זרימת הצ'י. למשל כאב ראש מלווה בתחושת כובד כאילו הראש עטוף. כאב כבד יכול להגרם גם עקב עליית יאנג הכבד המביא להצטברות של דם.
  10. כאב מושך - כאב מושך מנקודה אחת לאחרת. לרב נגרם עקב חוסר הזנה של כלי הדם והערוצים או חסימה שלהם. לרב יש קשר לגידים והכבד.
  11. כאב ריק - תחושת כאב חלול או ריק. נפוץ במקרים של כאב ראש או בטן ונגרם לרב עקב חוסר של צ'י, דם או תמצית.
הרפואה הסינית משתמשת במספר דרכים על מנת לטפל במקור לכאב והקלה מיידית על הכאב. צמחי מרפא ודיקור במחטים יעילים מאד בהקלה על הכאב ופיתרון הבעיה הגורמת להופעת הכאב. 

דיקור במחטים לטיפול בכאב
כידוע דיקור סיני הינה שיטה יעילה לטיפול בכאב מכל סוג שהוא. ישנן שלוש דרכי טיפול עיקריות המאפשרות השגת תוצאות טובות:
  • טיפול בגורם המחלה – תיקון וסילוק הגורם המפריע לזרימה חלקה של צ'י ודם ומביא לתקיעות וסטסיס.
  • טיפול בכיוון התפתחות המחלה – פתיחת רשת הערוצים (מרדיאנים) הפרוסה בגוף במקביל להסדרה וויסות תפקוד הצ'י והדם וכתוצאה וכתוצאה מכך הבאה לשיפור במצב זרימת הצ'י והדם למרות הגורם המפריע.
  • טיפול תסמיני – הסחת הדעת והרגעת הנפש ובכך ניתן לקטוע את מעגל ההרס

טכניקות טיפול במחטים
1.      הסדרת הנפש ואלחוש כאב.
א.      טיפול בקשר שבין הנפש (מודעות) ותחושת הכאב.הנפש הינה המפקד הגבוה ביותר של הגוף, אחראית על תנועה ותחושה בגוף כולו. הנפש קולטת כל גירוי פנימי או חיצוני ומגיבה אליו בהתאם, אילו היבטים של הנפש, הרגש והרצון. הסחת הדעת (הנפש) והכוונת הרצון לכיוון חדש מאפשרים להקל על כאב.
ב.      הקשר שבין הלב ותחושת הכאב. הכאב מר (כך גם בשפה הסינית – Tong ku) ועל פי הרפואה הסינית הטעם המר קשור בלב כך שביטוי הכאב קשוב בלב. מכיוון שהלב הוא השולט בבהירות הנפש על כן לשם טיפול בכאב יש להסדיר את הנפש.
2.      פתיחת ערוצים (מרדיאנים) ואלחוש כאב.
א.      חסימה של הערוצים עצמם – למשל כאשר ישנה נפיחות מקומית המפריעה לזרימה חלקה בערוץ.
ב.      חסימה של זרימת הצ'י בערוץ – למשל מצב עודף כאשר צ'י ודם מצטברים ונערמים או מצב חוסר כאשר קיים חוסר של צ'י ודם הפוגעים בהזנה של הערוץ ויוצרים חספוס.
3.      דיקור ערוצים מקשרים והקזת דם.
א.      סילוק סטסיס דם ופתיחת סתימה, כאשר הערוצים פתוחים אזי זרימת הדם והצ'י הינה חלקה, "ערוץ פתוח ולכן אין כאב".
ב.      פיזור הצטברות עודפת של צ'י ודם אשר בעתיד תהפך לסטסיס ותיצור חום.
ג.       סילוק סטסיס ויצירת דם חדש השימוש במצבי חוסר היוצרים חספוס זרימת דם וחסימה.
4.      חימום ערוצים ואלחוש כאב.
א.      חימום מאפשר הרחבה, פתיחה, פיזור והתמרה. החום מפזר ומניע ומאפשר פתיחה של דרכי הזרימה. שימוש במוקסה מאפשרת חימום הערוצים שנחסמו וחידוש הזרימה התקינה של צ'י ודם והקלה על הכאב.
צמחי מרפא לטיפול בכאב
שימוש במרשם צמחי מרפא מטפל במקור הבעיה ומאפשר מניעת הישנותה. לעיתים נהוג להוסיף למרשם צמחים אשר יכולים לאלחש כאב על מנת להשיג תוצאות מהירות. מרשם צמחי מרפא מותאם אישית לכל מטופל בהתאם לתוצאות האבחון.


רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745