הטיפול הסיני המודרני במחלת הסוכרת, סיבוכיה ותנגודת לאינסולין

סוכרת הינה מחלה של המערכת המטבולית שמאפייניה העיקריים הם ריכוז גבוה של סוכר בדם ובשתן. הגורם העיקרי לעליה בריכוז הסוכר הוא האינסולין, שתפקידו שליטה על ריכוז חומרים המופקים מן המזון במחזור הדם (כולל שומן וגופי קטון). האינסולין מאיץ הכנסת סוכר ממחזור הדם אל השרירים, הכבד ורקמות השומן שם הוא מאוחסן או משמש כדלק.

לאורך השנים נהוג היה להתבסס ברפואה הסינית על מודל שיאו-קה לשם טיפול בחולי סוכרת. תיאוריה זו גורסת כי חום וחוסר תופסים מקום חשוב בגרימת המחלה. בעקבות עליה ברמת המחיה בסין עלה גם אחוז חולי הסוכרת במדינה. כתוצאה מעליה זו התפתחה בשנים האחרונות התיאוריה המסבירה את התפתחות מחלת הסוכרת. אחת התיאוריות החשובות ביותר המתבססות על שנים של ניסיון קליני בטיפול במחלה זו שמה דגש רב על עכירות ורעילות כגורמים חשובים בהתפתחות המחלה.

עכירות ורעילות על פי התיאוריה של הרפואה הסינית
עכירות משמעה ההפך מצלול. בספרו של הרופא המפורסם ג'ו דאן שי, "ידע של דאן שי מלב אל לב" נאמר: "עכור מסמל לחות וחום, יש ליחה, יש חולשה". הקדמונים כינו אותו "פתוגן המזיק לצלילות". כאשר מדובר על עכירות ממקור חיצוני מתכוונים לצ'י עכור ומטונף הקיים בטבע. כאשר מדובר על מקור פנימי לעכירות מתכוונים לתוצר פתולוגי חריג בגוף. רעל משמעותו דבר המזיק לבריאות האדם. רעל הינו פתוגן צ'י המצטבר ונערם ואינו ניתן לפיזור. כיום נהוג לכנות בשם זה כל פתוגן משגשג וחזק. מגפות ומחלות חום נחשבות כרעל ממקור חיצוני. תפקוד לא תקין של האיברים הפנימיים המביא לחוסר איזון של צ'י, דם, יין ויאנג מביאים להיווצרות פתוגן רעל ממקור פנימי.
 
מכיוון שאופיים של עכירות ורעילות דומה, קיימת השפעה הדדית ביניהם. עכירות מצטברת, מותססת ויוצרת רעל מזיק. למרות שרעל עכור מוגדר כפתוגן הוא גם תוצר פתולוגי כתוצאה מתפקוד לקוי של מערכות הגוף בזמן מחלה. בעקבות המחלה, הגוף אינו מצליח לסלק את תוצרי הלוואי. התוצר נתקע בגוף, מצטבר ומתגבש וביכולתו להזיק לאיברי הגוף כמו גם ליין, יאנג, צ'י ודם.

תכונות פתוגן עכור: דביק ונוטה להיתקע. מצטבר בקלות בערוצים וחוסם את כלי הדם. חוסם את תנועת הצ'י בגוף. משתרך באיטיות, נשאר זמן רב ומכלה את הצ'י. אינו קל לסילוק ולאורך זמן תוסס לכדי רעילות.

תכונות פתוגן רעיל: אלים, נמרץ ונוטה להשתנות. מתומר בקלות לחום ומכלה יין ותמצית. מרקיב צ'י ודם. שילוב של עכירות ורעילות הוא שילוב קטלני ומזיק מאד בעיקר לצ'י ודם של האיברים החיוניים בגוף. לאורך זמן הם מתאחדים עם לחות, ליחה וסטגנציה, חודרים לערוצים, מתפזרים בכל הגוף ומכלים את הדם והצ'י ומביאים למחלה מסובכת וקשה לריפוי המורכבת משילוב של חוסר עם עודף.

גורמי היווצרות עכירות ורעל
תזונה לא מאוזנת וגורמים שונים אחרים פוגעים באיזון של תנועת הצ'י בגוף וכתוצאה מכך נפגעת יכולת הפקת התמצית מהמזון. בספר הרפואה הפנימי של הקיסר הצהוב - כרך השאלה הפשוטה - פרק 47 נאמר: "אדם זה לבטח הגזים בצריכת מזון מתוק ושמן. שמן – מביא להיווצרות חום פנימי. מתוק – מביא למלאות במחמם המרכזי, על כן הצ'י גולש ונוצר שיאו-קה, נרפא זאת עם הצמח דזה-לאן, לסלק צ'י ישן". השאלה הפשוטה – פרק 46: "בעקבות כעס הצ'י נע מעלה ומצטבר בחזה. דם וצ'י מצטברים ואינם נעים בערוצים, תקיעות יוצרת חום והחום מכלה את השרירים". "צ'י גולש" משמעו צ'י עודף שאינו צלול. אם לא יסולק בהקדם האפשרי יצטבר בדם ויצור סטגנציה ועכירות בדם.

הקשר שבין עכירות ורעילות למחלת הסוכרת
עקב תפקוד לקוי של הצ'י נפגעת יכולת הפקת תמצית מהמזון. במקום להפיק תמצית איכותית של המזון נוצר למעשה צ'י סטגננטי שנתקע ומצטבר ברמת הדם וגורם להיווצרות עכירות בדם. מכיוון שעכירות זו אינה מסולקת בזמן היא מצטברת באיברים ומפריעה לתפקודם התקין. עם הזמן, תקיעות זו יוצרת חום המכלה את הצ'י ומזיק ל-יין, מותסס לכדי רעילות ויוצר שילוב של עכירות עם רעילות. עכירות ורעילות אלה חוזרים ומפריעים לתנועת דם תקינה ומזיקים לצ'י של האיברים. דם עכור זה הוא גורם המאיץ היווצרות התנגדות תאי הגוף לאינסולין.

סוכרים ושומנים הינם חומרי הבניין הבסיסים ביותר של הגוף, ולמעשה הם שווי ערך ל"תמצית המזון" בראיה של הרפואה הסינית. כאשר הגוף מתפקד כראוי "הצ'י המזין נכנס אל הלב, נצבע באדום והופך לדם". כאשר תהליך המיצוי נפגע, הטהור מתערבב עם העכור ונוצר צ'י עכור המצטבר בדם והופך לעכירות. כאשר קיימת התנגדות לאינסולין, הסוכר אינו מצליח להיכנס אל תאי הגוף ונשאר במחזור הדם. ערכים גבוהים של סוכר וכולסטרול בדם הינם הבסיס להיווצרות עכירות בדם.

אופן התפתחות המחלה
מבחינה קלינית ניתן לחלק את המחלה לשלושה שלבים: שלב חבוי, שלב גלוי ושלב שינוי. השלב החבוי כולל תהליך בו סטגנציית צ'י מותמרת לדם עכור. מכיוון שתנועת הצ'י אינה תקינה, נפגעת יכולת הטחול במיצוי המזון, צ'י נקי וצ'י עכור מתערבבים ונוצרת סטגנציית צ'י ברמת הדם. סימפטומים בשלב חבוי: שתן עכור עם הרבה בועות, שתן סמיך ודביק, יובש בפה וצימאון, עייפות, תחושת כובד של הגוף וחוסר כח. עקרונות טיפול: הנעת הטחול ופיזור תמצית, הנעת תקיעות והתמרת עכירות.

השלב הגלוי מתחלק לשני שלבים, התחלתי ומאוחר. בשלב ההתחלתי סטגנציית הצ'י ברמת הדם גורמת ליצירת עכירות ברמת הדם וסטגנציה. כתוצאה מהסטגנציה נוצר חום הפוגע ב-יין וצ'י ומתקבל סינדרום של "יין חלש, חום ויובש" באחד משלושת המחממים, המוכר גם כמחלת שיאו-קה. סימפטומים בשלב הגלוי:"3 הרבה, 1 מעט" (צימאון, שתן, תאבון, רזון). כמו כן מופיעים סממנים המצביעים על פגיעה ביין בתוספת חום ויובש, כגון: יובש בפה ושמנוניות, חוסר אנרגיה, תחושת כובד של הראש והגוף, לשון אדומה כהה עם חיפוי צהוב שמנוני או יבש, רמות סוכר גבוהות שאינן יורדות (האצה בהתנגדות של תאי הגוף לאינסולין). במידה והמחלה לא נבלמת היא עשויה להתקדם לחולשת צ'י ו-יין ולבסוף לחולשת יין ויאנג.

בשלב המאוחר, העכירות יוצרת רעילות ונוצרת סטגנציית עכירות ורעילות. בעקבות סטגנציה זו מופיעים סממנים של פגיעה בצ'י הטחול (תחילת נזק לתאי הלבלב), כשל הכליות באצירה (חלבון וגלוקוז בשתן), התדלדלות שריר (ירידה במספר קולטני האינסולין), תקיעות הכבד (ירידה ביצור גליקוגן) וכדומה.

כאשר המחלה נכנסת לשלב השינוי מופיעה רעילות גלוקוז ורעילות שומן ומגוון מחלות של מערכות שונות בגוף, כגון: מחלת מערכת העצבים ההיקפית, כשל תפקוד הכליות, דלקות במערכת השתן, מחלות לב וכלי דם. בשלב זה נתמקד בטיפול על פי העקרונות הבאים: שילוב של צמחים מכייחים, סותרי רעילות, מניעי דם, פותחי ערוצים ומתמירי עכירות.

לסיכום, בשנים האחרונות התפתחה התיאוריה המסבירה את התפתחות מחלת הסוכרת. בנוסף לטיפול המסורתי בחום, יובש וחוסר יין ניתן דגש רב לטיפול ברעילות ועכירות. התייחסות לפתוגן עכירות ורעילות במהלך אבחון וטיפול במחלה בכל שלביה מביא לתוצאות טובות יותר בהקלה על מחלות נלוות לסוכרת.

                                                                                                                                                          

הערות

עוד על הטיפול בנוירופתיה סוכרתית על פי הרפואה הסינית

עקצוץ, נימול וכאב בגפיים - הטיפול בנוירופתיה סוכרתית ברפואה סינית

אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר במחלת הסוכרת הוא פגיעה במערכת העצבים ההיקפית של הגוף המכונה נוירופתיה סוכרתית או נוירופתיה היקפית (באנגלית DPN - Diabetic Peripheral Neuropathy). נוירופתיה נגרמת עקב אספקת דם לקויה כתוצאה מאי תקינות חילוף החומרים של הגלוקוז בגוף. כתוצאה מפגיעה באספקת הדם לקצוות הגוף נגרם נזק המתבטא כתחושת נימול, עקצוץ, חום, קור וחוסר תחושה בגפיים.

נוירופתיה סוכרתית (DPN) נכללת ברפואה הסינית תחת ההגדרה של סינדרום ניווני (Wei Zheng) או סינדרום חסימתי (Bi Zheng). על פי הרפואה הסינית הפתו-מכניזם של נוירופתיה כולל בגדול חולשה של יין ויאנג הכליות וחסימה של התנועה החופשית בערוצים ומכיוון שכך סינדרום זה הינו סינדרום מורכב.

שורש המחלה הינו חולשה של החומרים החיוניים בגוף המתחילה כחוסר יין, מתפתחת לחולשה של יין וצ'י ובסופו של דבר מתדרדרת לחולשה של יין ויאנג יחדיו. במקביל לחולשה זו כשורש המחלה נוצרים תוצרי לוואי כגון סטסיס דם או ליחה עכורה המביאים לחסימה של ערוצי הצ'י והדם בגוף.

תהליך התפתחות נוירופתיה סוכרתית

הבסיס להתפתחות נוירופתיה סוכרתית הינו תנאים של חום ויובש פנימי הנגרמים במחלת הסוכרת, המזיקים ל-יין של הגוף (נוזלים ודם) ומכלים את הצ'י (הכח לביצוע תהליכים בגוף).

בשלבים מתקדמים של סוכרת הפגיעה בצ'י וביין כבר חמורה עקב החום המכלה את הצ'י כמו דלק לבערה ומייבש את הנוזלים והיין בגוף. חוסר של יין בגוף מוביל לכך שהדם הופך לסמיך יותר ויותר וכתוצאה מכך זרימתו אינה חלקה מספיק. התמעטות של הצ'י בגוף מקטינה את היכולת לדחוף ולהזרים את הדם בתוך כלי הדם וגורמת להיעצרות הזרימה. בסופו של דבר נעצרת זרימת הדם בערוצים ובכלי הדם ונוצר סטסיס דם החוסם את הערוצים וכלי הדם.

גורם נוסף לחסימה בגוף הוא התפקוד הלקוי של הטחול. הטחול (כולל בתוכו את תפקוד הלבלב) האחראי על שינוע ופיזור של הנוזלים בתוף הגוף, אינו מצליח לפזרם כראוי וכתוצאה מכך הנוזלים נעצרים ומצטברים במקומות שונים בגוף והופכים לליחה צמיגית. נוזלים אלו היו אמורים לשמש בין היתר ליצירת דם, אך במצב צמיגי זה של ליחה הם חסרי שימוש עבור הגוף ומביאים להחלשות הדם עקב חוסר בחומר גלם. עצירת תנועת הנוזלים מביאה גם להחלשות הצ'י בגוף המתבזבז עקב מאבק להניעם בגוף.

החסימות שנוצרו עקב עצירת תנועת הדם או הליחה הצמיגית מפריעות לתנועת הצ'י והיאנג בגוף ולהיווצרות חום אשר בתורו מזיק שוב ליין ונוזלי הגוף ומגביר את היובש בגוף. כתוצאה מהמתמעטות צ'י, יין ודם המשמשים בין היתר להזנת הערוצים וכלי הדם, נפגעת הזנתם.

כתוצאה מחסימה של הערוצים או התמעטות של חומרי ההזנה של הגוף (צ'י, יין, דם, נוזלים) נמנעת הזנה של רקמות הגוף וכתוצאה מכך מופיעים סממנים כגון נימול, עקצוץ, כאב ולבסוף אף חוסרת תחושה וניוון של השריר. כמו כן נוצר מצב בו הערוצים מתרוקנים מצ'י ולכן פתוגן חיצוני יכול לנצל את המצב ולפלוש לתוך הערוץ ולגרום לחום או קור בגפה.

אופן הטיפול ברפואה הסינית
אופן הטיפול במחלה כולל שילוב בין צמחי מרפא ושימוש באלקטרו אקופונקטורה לשם פתיחת הזרימה שנחסמה בערוצים ותיקון החוסרים של חומרי הגלם החשובים.

הטיפול באלקטרו-אקופונקטורה מתמקד בנקודות המחזקות את הכליות, מזינות את היין, מסייעות לטחול להחלים ולשוב לתפקד, הזנה ומילוי חוסרים של צ'י ודם ופתיחה של הערוצים והמרידיאנים שנחסמו עקב הליחה או סטסיס הדם.

מבחינת מרשמי צמחי מרפא נשתמש בצמחים המבריאים את תפקוד הטחול שנחלש ונסדיר את תנועת הצ'י בגוף, נחזק את הטחול והכליות ונזין יין ודם וכמובן שאסור לשכוח להרים מעלה את הצ'י הצלול ולהוריד את הצ'י העכור. כמו כן נחמם את הערוצים ונפתח את התנועה שבהם ושל היאנג צ'י אל הקצוות ולמנוע את דיכוי התנועה בפנים.


עוד על מחלת הסוכרת בראיה של הרפואה הסינית בקישור הזה
רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745