‏הצגת רשומות עם תוויות סגירה פתיחה וציר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סגירה פתיחה וציר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

להרים את הקומקום ולהסיר את המכסה - לשקם את יכולת הפתיחה

על פי התפיסה הסינית האדם נוצר תחת השפעות חוקי הטבע שבאים לידי ביטוי בהשפעות השמיים והשפעות הארץ. על כן האדם נמצא במרכז הבריאה ומושפע מהשמיים למעלה והארץ למטה. השפעות אלו מוצגות במודל שמים-אדם-ארץ. השפעות אלו של חוקי הטבע על האדם מביאות לכך שגם באדם עצמו באים לידי ביטוי כוחות דומים לאלו של הטבע.

היבט השמיים בא לידי ביטוי, בין היתר, בצ׳י שמקורו בתמצית המקורית שהגיעה מההורים, ובצ׳י האמיתי שיוצר על ידי הגוף, על פי תבנית הצ׳י המקורי, וגם כתפקודים נפשיים, תודעתיים והכרתיים של נפש האדם בניהול אש הריבון. היבט הארץ בא לידי ביטוי, בין היתר, בצ׳י הקיבה שממצה ומפיק מהמזון את המרכיבים שמשמשים את הגוף להזנתו. היבט הארץ בא לידי ביטוי, בין היתר, בפעילות הקיומית היום יומית של הגוף בכל הנוגע לתפעול, יצירה, שינוי ומילוי אחר גחמות תודעת האדם ומנוהל על ידי אש השר.

כל אחד משלושת ההיבטים האלו מנוהל על ידי שתי מערכות שמתפעלות איברים, ערוצים וצ׳י בגוף. היבט הצ׳י המקורי והצ׳י האמיתי מנוהל על ידי מערכת שאו יין אש הריבון ומערכת תאי יאנג קור-מים. היבט צ׳י הקיבה מנוהל על ידי מערכת תאי יין לחות-אדמה ומערכת יאנג מינג יובש-מתכת. היבט אש השר מנוהל על ידי מערכת ג׳ואה יין רוח-עץ ומערכת שאו יאנג אש-השר.

אז יש לנו 6 מערכות שכל אחת מורכבת משני איברים, ערוץ ואזור בגוף. מתוך שני האיברים שמרכיבים את המערכת יש איבר אחד שהפאזה שלו זהה לפאזה של צ'י המערכת (למשל ש.שתן היא איבר פאזת מים במערכת תאי יאנג קור מים; מים - מים) ואיבר נוסף שהצ'י שלו הותמר לצ'י של המערכת, אך הפאזה שבליבה שלו שייכת למערכת צ'י אחרת (למשל מעי דק הוא איבר פאזת אש אבל הוא נמצא במערכת תאי יאנג קור מים ולכן מותמר למים; אש - מים). מכיוון שלאיברים באותה פאזה יש השפעה הדדית (מים: ש.שתן וכליות. אש: מעי דק ולב) ואיברים באותה מערכת צ'י גם משפיעים אחד על השני (צ'י מים-קור: מעי דק ושלפוחית שתן. צ'י אש: כליות ולב) מתקבלת מערכת-על בעלת איזון בין ניגודים (אש-מים, לחות-יובש, עליה-ירידה) שאמונה על אחד משלושת ההיבטים, שמיים, ארץ ואדם.

לכל אחת משש המערכות הללו יש איכות אחת מתוך שלוש איכויות תנועה, שמתוארות כפתיחה-ציריות-סגירה. מערכות תאי בעלות איכות פתיחה, מערכות שאו בעלות איכות ציריות ומערכות יאנג מינג וג׳ואה יין בעלות איכות סגירה. מערכת תאי יאנג קור מים אחראית על הפצה של צ׳י שנפרש על פני כל שטח החיצון. מערכת תאי יין לחות אדמה אחראית על הפצה של נוזלים שנפרשים אל פני שטח החיצון והגוף כולו. שתיהן מערכות שהפתיחה שלהן באה לידי ביטוי כהפצה  ופיזור, האחת מפיצה ומפזרת צ'י יאנגי והשניה מפיצה ומפזרת נוזלים יינים.

מכיוון שאופי התנועה שלהן דומה יכולה להיווצר ביניהן השראה הדדית או הדהוד. כאשר מתרחש כשל בפתיחה של מערכת אחת, הוא עשוי להדהד במערכת אחרת בעלת איכות תנועה דומה. כך כאשר יש פגיעה בפתיחה של תאי יאנג הוא עשוי להשפיע על הפתיחה של תאי יין ולהפך. לא בכל מצב של כשל בפתיחה של מערכת אחת יופיע כשל בפתיחה של המערכת השניה, לעיתים ההשפעה מתרחשת רק בין מערכות יאנגיות (פתיחה של תאי יאנג משפיעה על ציריות של שאו יאנג או סגירה של יאנג מינג) ולעיתים יש השפעה על מערכת פתיחה יינית.

רעיונות אלו באים לתמצת ולזקק את הרעיון הכללי שמשתקף מדיון על פגיעת פתוגן (Shang Han Lun) על בסיס משפטי המקור בקלאסיקה זו. כך למשל, במקרה של הדהוד בין מערכות פותחות, אפשר להיווכח ביישום הקליני במקרה שמתאר לנו מצב בו יש פתוגן בחיצון (פגיעת קור במחלת תאי יאנג - סינדרום Ma Huang Tang), שכובל את החיצון ומשפיע על הפתיחה והפצה של נוזלים יינים על ידי תאי יין ריאות וכתוצאה מכך נגרמת עצירות במעיים. על סמך העובדה שהשתן בעל גוון שקוף וצלול, אפשר לדעת שלא מדובר בעצירות עקב חום ויובש ביאנג מינג (סינדרום עודף ביאנג מינג). הטיפול המוצע הוא שימוש ב-Gui Zhi Tang למגר את החיצון ולשחרר את תפקוד הריאות.

לעומת זאת, נקודות חיוניות מארון הזהב (Jin Gui Yao Lue) מציג לנו מקרים נוספים בהם דווקא כשל בפתיחה של תאי יין טחול או תאי יין ריאות מביא לכך שנוזלים אינם משונעים או יורדים אל שלפוחית השתן. כלומר, הפתיחה של תאי יין אינה תקינה ולכן גם הפתיחה של תאי יאנג שלפוחית השתן אינה תקינה ובמקביל להופעת בצקת עורית, אין יציאת שתן.

גם ג'אנג ג'ינג-יואה (Zhang Jing Yue 张景岳) בספרו השלם (Jing Yue Quan Shu), מתאר מקרים של חום בריאות, שגורמים לכשל ביציאת שתן. במקרים של כשל פתיחת תאי יין, מטפלים על ידי תמיכה ביאנג הטחול (שאמון על הפצת הנוזלים והתמרתם - פתיחה) או הפצה של צ'י הריאות ופיזור חום שמדוכא בהן, כך שיוכלו לשוב ולהפיץ נוזלים. בכל מקרה, לא מדובר כאן על מצבים של חום שמכלה את הנוזלים בריאות וגורם לחוסר שתן, בהם יש להזין את הריאות על מנת  שיהיו להן נוזלים להוריד אל השלפוחית.

הרעיון של הקשר בין פתיחה של תאי יין ריאות ופתיחה של תאי יאנג שלפוחית השתן משתקף גם ברעיון "הרמת הקומקום והסרת המכסה" שפותח על ידי ג'ו דאן-שי (Zhu Dan Xi 朱丹溪), למרות שרעיון זה יועד במקור לטיפול בקשיי מתן שתן, כיום, רופאים רבים משתמשים בו גם על מנת לטפל גם בקשיי מתן צואה ובמגוון מקרים של תקיעות צ'י במחמם התחתון.

דיון מקרה שמתעד טיפול על ידי הרופא לי שה-צאי (Li Shi Cai 李士材), שמוכר יותר בשם לי ג'ונג-דזה (Li Zhong Zai 李中梓), שחי בתקופת סוף מינג תחילת צ'ינג (1588~1655):

治吴君明,伤寒六日,谵语狂笑,头痛有汗,大便不通,小便自利。众议承气汤下之。士材诊其脉浮而大,因思仲景曰:“伤寒不大便六七日,头痛有 热,小便清者,知不在里,仍在表也。”方今仲冬,宜与桂枝汤。众皆咋舌,以谵语狂笑为阳盛,桂枝入口必毙矣。李曰:汗多神昏,故发谵妄,虽不大便,腹无所 苦,和其营卫,必自愈耳。遂违众用之,及夜而笑语皆止,明日大便自通。故病多端,不可胶执,向使狐疑而用下药,其可活乎?
טיפול של מר' וו מינג. [המטופל סובל] מפגיעת פתוגן (שאנג חאן) כבר במשך 6 ימים, [בין היתר קיימים סממנים של] דיבור מתוך הזיה וצחוק מטורף, עצירת צואה ושתן תקין. רב [הרופאים] המליצו [להשתמש בפורמולה] Cheng Qi Tang להוריד את הפתוגן. [לי] שה-צ'אי אבחן שדופק [המטופל] צף וגדול. מכיוון שחשב על כך שג'ונג-ג'ינג אמר "פגיעת פתוגן וכבר שישה-שבעה ימים אין יציאת צואה, יש כאב ראש [ופליטת] חום, [אם] השתן צלול אפשר לדעת [שהמחלה] אינה בפנים ועודנה בחיצון". מכיוון שהיום החודש האמצעי של החורף (חודש סיני 11 - אוקטובר), רצוי [לטפל] עם Gui Zhi Tang. רב [הרופאים] נותרו חסרי מילים מכיוון שדיבור הזוי וצחוק מטורף הינם [סממן] ליאנג שופע, [אם] מכניסים Gui Zhi לפה, [המטופל] לבטח ימות. לי [שה-צאי] ענה: הזיעה רבה והנפש עמומה על כן נפלטים דברים הזויים בחוסר שליטה, למרות [שהמטופל] אינו נותן צואה, הוא אינו סובל [מכאב] בבטנו. נביא להרמוניה בין [צ'י] מחנה [וצ'י] מגן ולבטח יחלים מעצמו. ואז הימרה את פי כל [הרופאים] והשתמש [ב-Gui Zhi Tang]. כאשר הגיע הליל, פסקו הצחוק [המטורף] והדיבור [ההזוי] וביום למחרת השתחררה ויצאה הצואה. למחלות רבדים רבים, אין להיאחז ולהתעקש [לרעיון אחד]. חוששני שבמידה והיו משתמשים בתרופות מורידות, הוא לא היה נשאר בחיים.

לי שה-צאי מתאר מקרה של מטופל שסבל מפגיעת קור, כזאת שמטפלים בה עם Ma Huang Tang (חיצון עודף), אבל כבר עברו מספר ימים מאז תחילת המחלה וכעת מופיעים סממנים של עצירות, דיבור הזוי וצחוק מטורף שמחשידים מיד שמדובר בחום ויובש ביאנג מינג. במידה ומדובר במצב חמור, נהוג לשלשל את הצואה ואז להתמודד עם שאר המחלה. אבל לי שה-צאי זוכר שבדיון על פגיעת פתוגן מתואר מקרה של עצירות לאחר מספר ימים של מחלת תאי יאנג, בו נאמר שבמידה והשתן צלול אפשר לדעת שלא מדובר בעצירות ממקור של חום ויובש ביאנג מינג ונרמז שהפתוגן בחיצון גורם לכך בעקיפין (בכך שהגבלת פתיחת תאי יאנג מהדהדת בתאי יין ריאות כך שיאנג מינג מעי נתקע). כמו כן, המטופל אינו מתלונן על כאב בטן שנגרם עקב עצירות, ובכך תומך שלא מדובר בסינדרום של עודף ביאנג מינג שמטופל בעזרת מרתחי Cheng Qi Tang על ידי שלשול. הטיפול המוצע לכך הוא Gui Zhi Tang לשחרר את החיצון על מנת שגם החיצון וגם העצירות יפתרו.

אם מדובר בסינדרום של פגיעת קור שמטופל עם Ma Huang Tang, אז מה פתאום מציעים כאן את Gui Zhi Tang שבכלל מטפל בהתקפת רוח בתאי יאנג?

מכיוון שמדובר במחלה ממושכת, ועל כך מתווספת האופציה שכבר ניסו לבצע ייזוע ולכן כבר יש פגיעה בצ'י הנכון, או הרצון להימנע משימוש בפורמולה חמה מדי (יש הבדל מבחינת צ'י החום בפורמולות אלו), וגם ייזוע מוגזם יפגע בנוזלים ויגביר יובש במעיים (כי Ma Huang Tang היא מייזעת ואילו Gui Zhi Tang היא ממגרת שרירים ולא ממש מייזעת). על כן נבחרה הפורמולה Gui Zhi Tang.

למידע נוסף ולרכישת הספר "שאנג חאן לון - ניתוח משפטי המקור"
למידע נוסף ולרכישת הספרים "לשוב אל המקור - התנועה המעגלית"

יום שבת, 12 במרץ 2016

לייסד את המרכז ולרסן את אש השר של ג'ואה-יין בעזרת Xiao Jian Zhong Tang

כחלק מהחקירה של דיון על פגיעת פתוגן מצאתי את ההסבר של הפרשן קֶה צִ'ין (柯琴 Ke Qin 1662-1735), מאד משכיל ומעניין. קֶה צִ'ין משייך פורמולה למערכת ג'ואה-יין עליה כתבתי ברשומה כאן.
小建中汤∶
桂枝 芍药 甘草 生姜 大枣 饴糖
厥阴为阖,外伤于寒,肝气不舒,热郁于下,致伤中气,故制此方以主之。凡六经外感未解者,皆用桂枝汤解外。如太阳误下,而阳邪下陷于太阴者,桂枝汤倍加芍药,以泻木邪之干脾也。
מרתח קטן ליִסּוּד המרכז (Xiǎo Jiàn Zhōng Tāng):
[הרכב] Gui Zhi    Shao Yao    Gan Cao    Sheng Jiang    Da Zao    Yi Tang
ג'ואה-יין הינו סגירה/לוח-דלת, כאשר יש פגיעת קור בחוץ אז צ'י הכבד אינו נפרש וחום מדוכא למטה וגורם לפגיעה בצ'י המרכז ולשם כך פותחה פורמולה זו בכדי להיות אחראית על [הטיפול] בכך. בכל המקרים בהם הקליטה [של הפתוגן] בחוץ בששת הערוצים טרם מוגרה, נשתמש ב-Gui Zhi Tang למגר את החוץ. במידה ובתאי יאנג [מבצעים] הורדה שגויה והפתוגן היאנגי צונח מטה אל תאי יין, [משתמשים] ב-Gui Zhi Tang בתוספת [כמות] כפולה של Shao Yao לשם ניקוז תקיפת פתוגן העץ את הטחול.
בקאנון הפנימי נאמר שג'ואה-יין הוא לוח-דלת (בעקבות טעות בסימניה שונתה המשמעות לסגירה), פגיעה של פתוגן בחיצון מדכאת את תנועת הפרישה וההתמתחות של כל ההיבטים בעלי תכונות של עץ, כמו למשל הפתיחה של תאי יאנג או הפרישה של הכבד, ולכן צ'י הכבד אינו מסוגל להיפרש כראוי ומדוכא בפנים ומדכא את היאנג למטה לכדי חום ובסופו של דבר הם מזיקים לצ'י המרכז. הפורמולה Xiao Jian Zhong Tang מבוססת על הפורמולה Gui Zhi Tang שנערכו בה שני שינויים. השינוי הראשון הוא הכפלת כמות Shao Yao והשני הוא הוספת Yi Tang (לתת). במקרים בהם יש קליטה של פתוגן בחיצון שבאחריות ישירה של אחד מששת הערוצים (ואחריות כוללת של מערכת תאי יאנג), נשתמש לרב ב-Gui Zhi Tang למגר את הפתוגן ולאזן את יחסי צ'י מגן וצ'י מזין. זה הטיפול התקין שמוביל להחלמה, אבל מה קורה במידה ובוחרים בטיפול שגוי ומבצעים הורדה (מגרים שלשול)? על כך עונה ג'אנג ג'ונג-ג'ינג במשפט 279 בדיון על פגיעת פתוגן:
279、本太阳病,医反下之,因尔腹满时痛者,属太阴也,桂枝加芍药汤主之,大实痛者桂枝加大黄汤主之。
במקור [הייתה] מחלת תאי יאנג, [אבל] הרופא דווקא הוריד, כתוצאה מכך [מופיעים] מלאות בבטן ולעיתים כאב, זה שייך לתאי יין. Gui Zhi Jia Shao Yao Tang אחראי על [הטיפול] בזה. [אם מופיע] עודף גדול וכואב אז Gui Zhi Jia Da Huang Tang אחראי על [הטיפול] בזה.
במקרה של הורדה שגויה במחלת תאי יאנג, צונח הפתוגן אל מערכת תאי יין וכבד-עץ פולש אל טחול-אדמה. לכן עורכים שינוי בפורמולה Gui Zhi Tang שנועדה לטפל בפתוגן בחיצון של תאי יאנג ומכפילים את כמות Shao Yao כך שמתקבלת הפורמולה Gui Zhi Shao Yao Tang. המטרה של הכמות הכפולה של Shao Yao היא ניקוז העודף שבכבד-עץ על מנת למנוע ממנו לפלוש אל טחול-אדמה ולגרום לכאבים באזור שבאחריות Tai Yin, הבטן.
此肝火上逼于心脾,于桂枝加芍药汤中更加饴糖,取酸苦以平肝脏之火,辛甘以调脾家之急,又资其谷气以和中也。此方安内攘外, 泻中兼补,故名曰建。外症未除,尚资姜、桂以散表,不全主中,故称曰小。
כאן [סיבת השימוש ב-Xiao Jian Zhong Tang], אש הכבד דוחקת מעלה בלב ובטחול, [משתמשים] ב-Gui Zhi Jia Shao Yao Tang ולתוכו מוסיפים גם Yi Tang. משתמשים בטעמים החמוץ והמר לשם דיכוי אש איבר הכבד ובטעמים חריף ומתוק לשם ויסות הדחיפות שבמשפחת הטחול, כמו כן תומכים בצ'י הדגן [של הטחול] לשם הרמוניה של המרכז. פורמולה זו משקיטה את הפנים ומתנגדת לתוקפנות חיצונית, מנקזת את המרכז ובו-זמנית מטליאה [חוסר] על כן מכונה בשם יִסּוּד (Jiàn). [מכיוון] שהסממנים החיצונים טרם סולקו, עדיין נסתמך על Sheng Jiang ו-Gui Zhi לשם פיזור החיצון, [מכיוון שהפורמולה] אינה אחראית אך ורק על המרכז, על כן מכונה בשם קטן (Xiǎo).
ב-Gui Zhi Jia Shao Yao Tang, כבד-עץ מנצל חולשת טחול-אדמה וצ'י העץ פולש אל האדמה. לעומת זאת, ב-Xiao Jian Zhong Tang משתמשים כאשר יש אש בכבד-עץ שפולשת אל טחול-אדמה ואל לב-אש. התוספת של Yi Tang שטעמו מתוק, מיועדת לספק תמיכה לטחול-אדמה שבמרכז. Shao Yao בעל טעמים חמוץ ומר. הטעם החמוץ נכנס אל כבד-עץ ומכנס את פיזור היתר. הטעם המר מנקז את האש שבכבד-עץ. השילוב של המתיקות של Yi Tang עם החריפות של Gui Zhi תומכים בתפקוד הטחול. מכיוון שיש שילוב של טיפול בחוץ ובפנים ושילוב של ניקוז עודף בעץ ומילוי חוסר באדמה, הפורמולה מקבלת את השם יִסּוּד, לתאר את יסוד ובניה מחדש של היסודות. מכיוון שעדיין יש סממנים חיצונים, צריך למגר אותם בעזרת צמחים חריפים מפזרי חיצון כגון Gui Zhi ו-Sheng Jiang. מכיוון שכך, הפורמולה אינה רק מייסדת את המרכז אלא גם מטפלת בחיצון ולכן היִסּוּד של המרכז הוא חלקי כך ששם הפורמולה הוא מרתח קטן ליִסּוּד.
所谓中者有二∶一曰心中,一曰腹中。如伤寒二三日,心中悸而烦者,是厥阴之气逆上冲于心也。比心中疼热者稍轻,而有虚实之别。疼而热者为实,当用苦寒以泻心火;悸而烦者为虚,当用甘温以保心气。是建腹中之宫城也。
הכינוי 'מרכז' [שמופיע בשם מרתח קטן ליִסּוּד המרכז] בעל שתי [משמעויות]: האחת היא מרכז הלב והשנייה היא מרכז הבטן. במידה ויש פגיעת פתוגן במשך יומיים שלושה [ואז מופיעה] פעמת במרכז הלב ואי-נחת אז [זה מצב של] צ'י ג'ואה-יין שמורד מעלה ושועט אל הלב. זה [סממן] מעט קל יותר מאשר כאב וחום במרכז הלב [שמופיע בקווי מתאר מחלת ג'ואה-יין] ויש להבדיל בין עודף וחוסר [בין שני המקרים]. כאב וחום הינם [סינדרום] עודף, יש להשתמש [בצמחים] מרים קרים לשם ניקוז אש הלב. פעמת ואי-נחת הינם [סינדרום] חוסר, יש להשתמש [בצמחים] מתוקים חמימים על מנת להגן על צ'י הלב. זה לייסד את חומת הארמון של מרכז הבטן.
עד עכשיו הסברנו את משמעות מרכיבי השם קטן ו-יִסּוּד ונותר רק להסביר את משמעות המילה מרכז. המילה מרכז נועדה לתאר שני היבטים בהם מטפלת הפורמולה, הראשון הוא מרכז הלב והשני הוא מרכז הבטן. רעיון השימוש בפורמולה לטיפול במרכז הלב מבוסס על משפט 102 בדיון על פגיעת פתוגן:

102、伤寒二三日,心中悸而烦者,小建中汤主之。
פגיעת פתוגן במשך יומיים שלושה [ואז מופיע] פעמת במרכז הלב ואי נחת. Xiao Jian Zhong Tang אחראית על [הטיפול] בכך.
במחלת ג'ואה-יין יש מרידה של צ'י ג'ואה-יין שמורד מהכבד אל עבר מעטפת הלב והלב. כאשר מרידה זו נגרמת עקב עודף אש יופיעו סמני כאב וחום במרכז הלב ואז נשתמש בפורמולה Wu Mei Wan לנקז את האש השופעת בלב. הצמח המר והקר Huang Lian הוא זה שמנקז את האש העודפת. לעומת זאת במידה והמרידה נגרמת מצב חוסר בלב, יופיעו סממני פעמת (הלמות לב) ואי-נחת ואז נשתמש בפורמולה Xiao Jian Zhong Tang לתמוך בלב ולשמור על הצ'י שלו. לשם כך נשתמש בצמחים מתוקים חמימים כגון Gui Zhi ו-Zhi Gan Cao. במקרה זה השם יִסּוּד המרכז מדבר על יסוד חומות המגן שסביב הארמון.
伤寒阳脉涩,阴脉弦, 腹中急痛者,是厥阴之逆气上侵脾胃也。比饥不欲食,食则吐蛔者为更重,而有形气之别。食即吐蛔为有形,当用酸苦以安蛔;腹中急痛为无形,当用辛寒以止痛。 是建腹中之都会也。
פגיעת קור עם דופק יאנגי מחוספס ודופק ייני מייתרי, כאב חריף במרכז הבטן זה פלישת צ'י ג'ואה-יין שמורד מעלה אל טחול-קיבה. אם נשווה זאת [לסממני] רעב ללא רצון לאכול והקאת תולעים בעקבות אכילה [שמתוארים בקווי המתאר של מחלת ג'ואה-יין], אזי [אלו סממנים] חמורים יותר ויש כאן הבדל של צ'י בעל צורה [וחסר צורה]. הקאת תולעים בעקבות אכילה הם דבר מה בעל צורה, יש להשתמש [בצמחים] חמוצים מרים על מנת להשקיט את התולעת. כאב חריף במרכז הבטן זה [סממן] חסר צורה, יש השתמש [בצמחים] חריפים קרים על מנת לאלחש כאב. זה ייסוד הבירה שבמרכז הבטן.
רעיון השימוש בפורמולה לטיפול במרכז הבטן מבוסס על משפט 100 בדיון על פגיעת פתוגן:
100、伤寒,阳脉涩阴脉弦,法当腹中急痛,先与小建中汤,不差者,小柴胡汤主之。
פגיעת פתוגן, דופק יאנגי מחוספס ודופק ייני מיתרי, בעיקרון אמורים להיות כאב ודוחק בבטן, ראשית [נטפל] עם Xiao Jian Zhong Tang ואם אין החלמה אז Xiao Chai Hu Tang אחראי על [הטיפול] בכך.
הסממנים שמתוארים במשפט 100 מתארים לדבריו מרידה של צ'י ג'ואה-יין שאינו נע בכיוון הנכון ולכן פולש אל טחול-קיבה. כאשר מדובר בפלישה שמלווה ברעב ללא רצון לאכול והקאת תולעים לאחר אכילה מדובר בצ'י בעל צורה ולכן נשתמש בצמחים חמוצים מרים כגון Wu Mei על מנת להשקיט את התולעת. לעומת זאת במקרה של Xiao Jian Zhong Tang מדובר בפלישה של צ'י חסר צורה למרכז הבטן וגרימת כאב חריף ולכן נשתמש בצמחים חריפים וקרים על מנת לאלחש את הכאב.
世不明厥阴之为病,便不知仲景所以制建中之理;不知胆藏肝内,则不明仲景先里后表之法。盖寒虽外来,而热从中发。必先开厥阴之阖,始得转少阴之枢;先平厥阴阴脉之弦,始得通少阳阳脉之涩。此腹中痛者,先与小建中汤,不瘥者,继用小柴胡汤之理也。
העולם אינו מבין את היות ג'ואה-יין כמחלה, ולכן לא מבינים את ההיגיון של ג'ונג-ג'ינג ליצירת "ייסוד המרכז" (Jian Zhong). [הם]  אינם יודעים שכיס המרה נאצר בתוך הכבד ולכן לא מבינים את עקרונותיו של ג'ונג-ג'ינג [לטפל] ראשית בפנים ולאחר מכן בחיצון. הסיבה לכך היא שלמרות שהקור מגיע מן החוץ אך החום נפלט מן המרכז. חובה ראשית לפתוח את הסגירה של ג'ואה-יין, להתחיל בסיבוב הציר של שאו-יין. ראשית לאזן את המיתריות של הדופק הייני של ג'ואה-יין ולהתחיל לפתוח את התנועה שבדופק היאנגי המחוספס של שאו-יאנג. מכאן מגיע ההיגיון שעבור כאב במרכז הבטן ראשית [נשתמש] ב-Xiao Jian Zhong Tang ובמידה ואין החלמה נמשיך בשימוש ב-Xiao Chai Hu Tang.
משפט 100 מתאר מצב בו פתוגן חודר למערכת שאו יאנג ונמצא כבר בציר התנועה פנימה אל הגוף. על מנת לדחוף את הפתוגן החוצה צריך שחום הגוף יווצר בפנים ויפלט כלפי חוץ. מכיוון שהדופק השטחי היאנגי מחוספס, הוא מצביע על החסימה של ציר שאו-יאנג. מכיוון שהדופק העמוק הייני מייתרי, הוא מצביע על סגירת יתר של ג'ואה-יין. ג'ואה-יין הוא קץ שלושת היין ותחילת שלושת היאנג דרך שאו יאנג. כלומר, לאחר שג'ואה-יין מסתיים מתחיל שאו יאנג. אם ג'ואה-יין סגור יתר על המידה, לא יתאפשר המעבר מסגירה של היין פנימה ליצירה של היאנג החוצה. זאת הסיבה שיופיעו כאבי בטן חריפים. רק לאחר שנפתח את הסגירה של ג'ואה-יין ונאפשר יציאה דרך ציר התנועה של שאו-יין כלפי חוץ נוכל לאפשר יציאת היאנג החוצה. במידה ואין החלמה מלאה נעבור להשתמש ב-Xiao Chai Hu Tang על מנת לסיים את הדחיפה של הפתוגן החוצה משארית הדרך.
凡腹痛而用芍药者,因相火为患。若因于虚寒 者,大非所宜,故有建中、理中之别。或问∶腹痛既与小建中温之,更用小柴胡凉之,先热后寒,仲景亦姑试之乎?
曰∶不瘥者,但未愈,非更甚也。先之以建中, 是解肌而发表,止痛在芍药;继之以柴胡,是补中以逐邪,止痛在人参。按柴胡加减法,腹中痛者,去黄芩加芍药,其功倍于建中。可知阳脉仍涩,故用人参以助桂枝;阴脉仍弦,故用柴胡以助芍药。若一服建中而即瘥,则不必人参之补,亦不须柴胡之散矣。
לרב כאשר יש כאבי בטן ומשתמשים ב-Shao Yao זה נעשה עקב החולי של אש השר. במידה [וכאב הבטן נגרם] עקב קור מחוסר, מאד לא רצוי להשתמש בו ולכן יש הבדל בין Jian Zhong ו-Li Zhong. יש ששואלים: [במשפט 100 נאמר שנטפל] בכאב בטן על ידי חימומה עם Xiao Jian Zhong ואז נשתמש ב-Xiao Chai Hu לקרר אותה, ראשית חום ולאחר מכן קור, האם ג'ונג-ג'ינג מתנסה [על חשבון המטופל] לעת עתה?!
נאמר: אם לא מחלים, [כלומר] סך הכל לא החלים ולאו דווקא החמיר. ראשית [נשתמש] ב-Jian Zhong על מנת למגר את השרירים ולפלוט את [הפתוגן] בחיצון, אלחוש הכאב נמצא [בשימוש] ב-Shao Yao. נמשיך עם Chai Hu על מנת למלא את המרכז לשם גירוש הפתוגן, אלחוש הכאב נמצא [בשימוש] ב-Ren Shen. על פי עקרונות התאמת Chai Hu, כאשר יש כאב במרכז הבטן יש להוציא את Huang Qin ולהוסיף את Shao Yao, [כך] יכולתו לייסד את המרכז כפולה. אפשר לדעת שדופק יאנג עודנו מחוספס ולכן משתמשים ב-Ren Shen לשם תמיכה ב-Gui Zhi. הדופק הייני עודנו מייתרי ולכן משתמשים ב-Chai Hu לשם סיוע ל-Shao Yao. במידה ומיד לאחר נטילת Jian Zhong יש החלמה אז אין צורך ב-Ren Shen להטליא אותו וגם אין צורך ב-Chai Hu לשם פיזור.
השימוש ב-Shao Yao לכאבי בטן קשור במחלה של אש השר ולא עקב קור. במידה שכאבי הבטן נגרמים עקב קור נשתמש ב-Li zhong Wan לחמם את תאי יין לחות אדמה. השילוב בין Xiao Jian Zhong Tang ולאחריו ב-Xiao Chai Hu Tang אינו התנסות על חשבון החולה. ג'אנג ג'ונג-ג'ינג לא מנסה לטפל עם Xiao Jian Zhong Tang בכאב בטן ובמידה ולא הצליח הוא מנסה עם Xiao Chai Hu Tang. למעשה, לא נאמר שהמעבר לשימוש ב-Xiao Chai Hu Tang נעשה עקב כישלון בטיפול אלא לסיים את הטיפול במידה ו-Xiao Jian Zhong Tang לא סיימה למגר את הפתוגן לחלוטין ויש להוסיף דחיפה נוספת החוצה.

ראשית משתמשים ב-Xiao Jian Zhong Tang שמבוסס על Gui Zhi Tang, על מנת למגר את הפתוגן בשילוב עם כמות כפולה של Shao Yao להקלה על כאב הבטן. ואז ממשיכים עם Xiao Chai Hu Tang שמכיל את Ren Shen להוסיף דחיפה של הפתוגן בעזרת תמיכה בצ'י המרכז. כאן ההקלה על כאב הבטן מסתמכת על Ren Shen. כבר בהוראות ההתאמה של הפורמולה Xiao Jian Zhong Tang מורה לנו ג'אנג ג'ונג-ג'ינג להחליף את Huang Qin ב-Shao Yao כאשר יש כאבי בטן. תוספת של Ren Shen בפורמולה Xiao Chai Hu Tang מסייעת לסיים את גירוש הפתוגן שהתחיל Gui Zhi בפורמולה Xiao Jian Zhong Tang. תוספת של Chai Hu בפורמולה Xiao Chai Hu Tang מסייעת לסיים את השחרור של הכבד שהתחיל Shao Yao בפורמולה Xiao Jian Zhong. כלומר, הפורמולה Xiao Chai Hu Tang מכילה צמחים שממשיכים את הפעילות של צמחים אחרים ב-Xiao Jian Zhong Tang ולכן יכולה לסייע לסיים את תהליך מיגור הפתוגן. במידה והסממנים נעלמו כבר לאחר לקיחת Xiao Jian Zhong Tang אין צורך לקחת פורמולה נוספת.

כאבי בטן – הם כאבים באזור שבשליטת תאי-יין אדמה לחות ומצביעים על כך שהעץ פולש אל האדמה. כאשר הם נגרמים עקב פלישת צ'י ג'ואה-יין יש להשתמש ב-Shao Yao (הצמח Bai Shao) על מנת לרסן את צ'י ג'ואה-יין. על ידי שימוש בצמח חמוץ, מר וקר בעל איכות מכנסת מתכתית שנכנס ישירות אל הכבד ומרסן את אופיו המפיץ, אפשר לנקז את פעילות היתר של הכבד.

למידע נוסף ולרכישת הספר "שאנג חאן לון - ניתוח משפטי המקור"

יום שבת, 14 בינואר 2012

דיון על סינדרום דם (血证论) - מחלות הדם ברפואה הסינית

אחד הרופאים החביבים עלי הוא טָאנג דזוֹנג-חָאי (1862-1918). אחת הסיבות לכך היא העובדה שלדעתו על רופא להיות "חובב הקדום אך אינו מאמין בעיוורון לקדמונים, מלומד ומסוגל לקחת את הטוב ולוותר על הבינוני". גישתו זו הקנתה לו את היכולת ללמוד לעומק את קאנון התמורות, הקאנון הפנימי, מסה על פגיעת פתוגן בחיצון ועוד ספרים עתיקים אך בו זמנית ללמוד רפואה מערבית ולנסות לגשר בין הגישה הסינית המסורתית והגישה המערבית המודרנית שחדרה לסין בהדרגה ובכך ליצור את אסכולת הגישור בין מזרח ומערב. מקריאת חלק מכתביו אני מקבל את הרושם שיכל היה לשבת בדיון עם טובי הרופאים המערביים בני זמנו ולדעת להסביר את הרפואה הסינית בגישה מודרנית ובאותה מידה לנהל ויכוח מלומד על הכתבים הפילוסופים הסינים העתיקים ולצאת עם ידו על העליונה. באחד מספריו הוא מוסיף פרשנות על ספרו של צ'אן שיו-יואן העוסק במסה על פגיעת פתוגן בחיצון דרך עיניהם של אנשי אסכולת התנועות והצ'י (הזכרתי כאן וכאן), ומרחיב על התפקוד הפזיולוגי של האיברים בגוף מנקודת מבט מערבית.

טָאנג דזוֹנג-חָאי חקר לעומק את כתביהם של הרופאים שקדמו לו וידע לקחת את הטוב מדבריהם ולציין את נקודות החוסר בעבודתם. כך למשל ציין שלִי דוֹנג-יוּאֱן נתן חשיבות רבה לצמד טחול-קיבה אך שם דגש רב מדי על הטלאת החוסר ביאנג הטחול והזניח את לחלוח וטיפוח יין הטחול. על ג'וּ דַאן-שִי אמר שהתמקד בטיפול בדם אך צמחי המרפא בהם השתמש נטו להיות קרירים או קרים מדי וכי לא ידע שלמרות שבמחלות איבר האש יש להשתמש בצמחים קרים וקרירים, במחלות איבר האדמה (שקשור לייצור הדם) יש להשתמש בצמחים מתוקים מתונים. כמו כן הכיר היטב את עבודתם של חוּאָנג יוּאֱן-יוּ וצֶ'אן שיוּ-יוּאֱן וידע לתקן ולהשלים את החוסרים שהיו בעבודתם ולהיות ביקורתי לתוכנם. מתוכן עבודתו אפשר לראות שהושפע מגישתם של חוּאָנג יוּאֱן-יוּ ולִי דוֹנג-יוּאֱן שהדגישו את חשיבות את הטחול-קיבה כציר המרכזי החשוב בגוף.

דיון על סינדרום דם - טאנג דזונג-חאי
אחד ההישגים החשובים ביותר של טָאנג דזוֹנג-חָאי הוא חיבורו הקליני דיון על סינדרום דם. החיבור עוסק בפיזיולוגיה, פתולוגיה ודרכי הטיפול במחלות המשפיעות על הדם כגון דימום וסטסיס דם. מלבד מתן הסבר תיאורטי לדבריו, מכיל הספר גם הסבר מפורט על אופן הטיפול הנכון בסינדרומי דם ומפרט בפרוטרוט על מחלות שונות כגון: הקאת דם, רוק המכיל דם, שיעול דמי, דימום מהאף, דימום מהעיניים, דימום מהאוזניים, דימום מהחניכיים, דימום על הלשון, דם בצרכים, דם בזיעה, דימום ברפואת נשים, הצטברות וסטסיס דם ועוד מחלות שונות. כמו כן מסביר על הטיפול בשלל מחלות המופיעות בעקבות דימום (הלמות לב, שיכחה, כאבי ראש, שיעול, צמא, חוסר מנוחה וכדומה).

טָאנג דזוֹנג-חָאי סבר שיש קשר הדוק בין צ'י, דם, מים ואש. לא ניתן לשייך את סינדרומי דם אך ורק לרמת הדם. יש להכיר את הדם על סמך הבנת הקשר אל הצ'י. "גוף האדם אינו שונה מיין ויאנג ושתי המילים יין ויאנג הינן מים ואש. שתי המילים מים ואש הינן צ'י ודם. מים מתמירים צ'י ואש מתמירה דם". מתוך דבריו אפשר לראות שייחס חשיבות רבה לפאזות האש והמים כביטוי המוחשי ביותר של יין ויאנג בגוף האדם והקשר הישיר ביניהם ובין הצ'י והדם בגוף.


יצירה של הצ'י
בגוף האדם הוא מתייחס לטריגרמת המים קאן הלקוחה מספר התמורות ומסביר שהקו היאנגי היחיד הנמצא בין שני קווים יינים הינו למעשה הביטוי של יאנג אחד הנוצר בתוך המים והינו שורש היצירה.

יאנג השמים נשאף ומוריד את האש אל המים שבדאן-טיאן
הוא מסביר ש"הצ'י בגוף האדם נוצר בשדה האליקסיר תחת הטבור במרכז ים הצ'י. תחת הטבור נמצאים הכליות ושלפוחית השתן, המקום שהינו היעד אליו שבים המים". למרות שהצ'י נוצר על ידי המים אין ביכולתם ליצור אותו לבד מכיוון שיצירתו של הצ'י מצריכה חום אשר יכול לאדות את המים לכדי אד-צ'י. מכיוון שהאש נמצאת למעלה ואופי תנועתה הוא עליה ואילו המים נמצאים למטה ואופי תנועת המים הינה ירידה, על כן הם זקוקים למתווך אשר יכול להביא למפגש ביניהם. מתווך זה הוא הריאות "גם תלוי ביאנג השמיים הנשאף פנימה בין הנחיריים, נע לאורך קני הריאות מוליך את אש הלב לרדת ולהיכנס תחת הטבור, מאדה את המים שלהם וגורם למים להפוך לצ'י". האויר הנשאף מהאף דרך קני הנשימה ועד הריאות יוצר תנועה מטה המורידה את אש הלב אל אזור שדה האליקסיר שם היא פוגשת במים של הכליות והשלפוחית ומאדה אותם לכדי צ'י.

הצ'י שנוצר מאידוי המים (כליות ושלפוחית השתן) מופץ בגוף כולו. כאשר הוא "נע לאורך ערוץ תאי יאנג ומופץ להגן על החוץ הינו צ'י מגן, כאשר פוגש בריאות הינו הנשימה, הוא הנשימה והחיבור ההדדי בין חמשת האיברים (היינים) וששת האיברים (היאנגים)". מכיוון שערוץ תאי יאנג שלפוחית השתן מגיע אל החיצון הוא מאפשר לצ'י להגיע לחיצון ולהגן על הגוף מפני פלישה של פתוגנים. כאשר הצ'י המופץ בתוך הגוף מגיע לריאות הוא מפקח על תפקוד הנשימה וכאשר הוא מגיע לאיברים הפנימיים הוא מאפשר את תפקודם התקין והתקשורת ההדדית ביניהם.

מעבר לכך שהצ'י נוצר מהמים הוא גם משפיע על המים בגוף. כאשר הצ'י נושא עימו מים יינים ומגיע אל שכבת העור מתקבלת זיעה. כאשר הוא לוקח מים יינים ונוסק מעלה אל הריאות מתקבל הנוזל-גִ'ין. כאשר מתבצעת התמרה של צ'י במחמם התחתון אז דרכי המים פתוחות והשתן מופרש. זיעה, רוק ושתן כולם ביטויים של התמרת הצ'י וסממן לכך שהמים נעים יחד עם הצ'י ולהיכן שמגיע הצ'י גם המים מגיעים, כדבריו "המקום אליו מגיע הצ'י, גם המים אינם נעדרים מלהגיע".

על בסיס ההסבר הפיזיולוגי הזה הציע גם הקשר לפתולוגיות הקשורות במים וצ'י. לדבריו "מים יכולים להתמיר צ'י אך גם יכולים להחלות צ'י" כלומר, ברגע שויסות ופתיחה של דרכי המים אינו תקין יכול הדבר להשפיע על תפקוד הצ'י ולגרום למחלות. "אם מים נעצרים ואינם מותמרים, בחוץ צ'י התאי יאנג אינו מגיע והזיעה אינה יכולה לצאת. בפנים הג'ין יה (נוזלי הגוף) אינם נוצרים ונוצרת תנועה של ליחה ונוזלים". דוגמא למרשם המרפא את מחלת המים שגרמה למחלת צ'י - Wu Ling San.

כמו כן מכיוון שצ'י נוצר מהמים, כאשר יש מחלה המשפיעה על הצ'י יביא הדבר למחלה של המים ושינועם בגוף "ויסות והגבלה של הריאות אינם פועלים, הצ'י אינו יכול לרדת וכתוצאה מכך יש לונג-בי (עצירת שתן) חלקלק ומהיר". ישנה השפעה הדדית בין מחלת צ'י ומחלת מים והאחת תגרום בהכרח לשניה ומסיבה זו הסביר ש"מים וצ'י שייכים לאותה המשפחה, ריפוי צ'י הוא ריפוי מים, ריפוי מים הוא ריפוי צ'י" ולכן טיפול באחד יאפשר החלמה של השני. דוגמא למרשם המרפא את מחלת הצ'י שגרמה למחלת מים - Zhen Wu Tang.

לסיכום: צ'י נוצר מהמים וגם יכול להתמיר מים. מים מותמרים מצ'י וגם יכולים לחלות עקב הצ'י. כאשר מים נעים גם הצ'י נע, כאשר המים נעצרים גם הצ'י נעצר. ריפוי צ'י הוא גם ריפוי מים וריפוי המים יביא לריפוי הצ'י. מבחינתו יש להבין שויסות הצ'י הוא נקודת המפתח בטיפול במחלה זו.

יצירה של הדם
על סמך הנאמר בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב "מחמם אמצעי קולט צ'י ממצה מיץ, משנה ומתמיר לאדום וזה מכונה דם" טען שהחומר ממנו נוצר הדם מגיע מן הטחול ואילו שלב השינוי וההתמרה של חומר זה לצבע האדום מתבצע בלב. האש מתמירה דם, דם צבעו אדום שהינו צבע האש ואילו הלב אחראי על האש. האש הינה יאנג והיא יוצרת דם שהינו יין, על כן הדגיש שיצירת הדם מתבצעת בעצם על ידי שני איברים - טחול ולב. תהליך היצירה של הדם מתחיל כאשר "צ'י המזון נכנס לקיבה, הטחול מתמיר מיץ, מגישו מעלה לאש הלב, אש הלב מקבלת אותו, משנה ומתמירה לכדי אדום, זה מכונה דם" ומכאן נובעת בעצם מסקנתו ש"האש מתמירה דם" ו"דם נוצר באש הלב".

על סמך הרעיון של יחסי הטבה הדדית בין מים ואש ואיזון בין יין ויאנג טען שמצד אחד היצירה של הדם תלויה באש הלב ומצד שני האש זקוקה לטיפוח והזנה של הדם הייני המונע בין היתר חריגה של האש ומאפשר תפקוד תקין של הלב והדם: "אש היא יאנג ואילו יוצרת דם ייני, גם מסתמכת על יין דם לטיפוח האש, על כן אש אינה בוערת מעלה ונוזל הדם יורד מטה, נאצר בתוך הכבד, מתגורר בים הדם שהינו שלושה ערוצים - חודר (Chong), עיבור (Ren) וחגורה (Dai). נע ומגיע לכל הגוף לשם חימום וטיפוח הגפיים והגוף. אצל הגבר הדם משונע אך אין לנו לדרך לבחון זאת. אצל האישה הזם משונע והמחזור החודשי מגיע בזמנו.הדם נמזג מטה אל מרכז ים הדם, אש הלב מתלווה אליו ומועילה למטה, לכן הדם שופע והאש אינה חורגת באלימות, הגבר אינו חולה והאישה קולטת העובר" דם זהו מצב פזיולוגי תקין בו יש שפע דם והאש אינה חורגת .

מבחינה פתולוגית יכולה להיות השפעה הדדית בין הדם והאש בגוף. האש הפיזולוגית יכולה ליצור ולהתמיר דם אך אש משגשגת או כליה של האש יכולה להוביל למצב מסוכן של פגיעה ביצור נוזל הדם, זהו מצב בו מחלת האש גורמת לדם לחלות. על כן אמר "התמרת האש אל מעל ומעבר דווקא מאבדת יכולת התמרה", "התמרת האש אינה מספקת אזי הדם אינו יכול להיווצר". מצד שני גם מחלה בדם יכולה להשפיע ולגרום למחלה של האש. במידה ויש חוסר של דם אז הכבד מאבד יכולתו לאצור דם, העץ משגשג ומגביר את תנועתה של האש והופך אותה מאש פיזיולוגית לאש פתולוגית. בהמשך הלב מאבד את הזנתו, האש משגשגת ובקלות רבה מוביל הדבר שוב לפגיעה בדם. כך נוצר מצב בו גם האש וגם הדם חולים.

מבחינת אופן ריפוי הסביר שיש להטליא את האש לייצירת דם. לכן מכיווּן של פתולוגיה אפשר לראות שיש קשר הדוק בין האש והדם. ריפוי הדם ירפא את האש וריפויי האש ירפא את הדם. אש ודם הינם בני אותה המשפחה. על כן נקודת המפתח בריפוי מחלות אש ודם היא וויסות הדם. הראה שבמרשמים לטיפול באש ודם יש שילוב צמחים המטהרים חום יחד עם צמחים המזינים יין ודם.

לסיכום, אש, מים, צ'י ודם הם צמדים אך יש בינייהם גם יחסים הדדיים. יחסי תלות הדדית של יין ויאנג. הצ'י הוא זה שמניע את הדם והדם הוא זה השומר ומגן על הצ'י. מחלת מים יכולה להוביל למחלת דם ומחלת דם יכולה להוביל למחלת צ'י.

האדמה והטחול - הציר שבין האש והמים
טָאנג דזוֹנג-חָאי הדגיש בין היתר שאם דנים במים, אש, צ'י ודם יש לזכור שבאמצע ביניהם יש גם אדמה-טחול ואסור לשכוח אותה. דם נוצר על ידי אש לב ונאצר למטה על ידי הכבד. צ'י נוצר על ידי מים כליות ונשלט למעלה על ידי הריאות. בינייהם תנועתם מעלה ומטה תלויה בציר של הטחול. על כן ריפוי סינדרום דם חייב להיות בעיקר בריפוי הטחול.

גם כך בנוגע לריפוי צ'י, גם כאן ריפוי הטחול הוא העיקר. למרות שהצ'י נוצר במרכז הכליות הוא תלוי בשינוע התמצית שמוצתה מהמים והגרעין (המזון) על ידי הטחול והקיבה ורק לאחר מכן יכול להתאדות ולנסוק מעלה. צלול עולה ועכור יורד.




תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן
ותודה כמובן לרני שהזכיר לי את הספר החשוב הזה.

יום שני, 4 באפריל 2011

ציר, סגירה ופתיחה - גירסא 1

בקאנון הרפואה הפנימי תואר שתאי-יאנג ותאי-יין אחראיים על פתיחה, יאנג-מינג וג'ואה-יין אחראיים על סגירה, שאו-יאנג ושאו-יין הינם ציר. תיאור זה שימש מקור למחלוקת רבה כבר למעלה מ-2000 שנה כאשר רופאים שונים מפרשים אותו באופן שונה. בספר שקראתי לאחרונה, "מחשבות על רפואה סינית", מסביר פרופסור ליו לי-הונג את הרעיון הזה בצורה מאד מעניינת ועל כן בחרתי לפרטה כאן.

יש הטוענים שניתן לדמות את הרעיון לשתי דלתות המקשרות ומאפשרות תנועה בתוך הגוף בין הפנים לחוץ. דלת-יין המאפשרת כניסה ויציאה של יין ודלת-יאנג המאפשרת כניסה ויציאה של יאנג. פרופסור הונג מזכיר שתנועה היא למעשה היבט יאנגי ולא ייני ולכן אין למעשה תנועה של יין בגוף. מכך הוא מסיק שלא מדובר בדלת אחת לתנועת יאנג ודלת שניה לתנועת יין. את נסתכל על הגוף מבחינת פנים וחוץ אזי הפנים יהיה יין והחוץ יהיה יאנג. אם התנועה היא בין חוץ (יאנג) ופנים (יין) ומה שנע הוא הינאג-צ'י אז דלת היאנג היא הדלת המאפשרת ליאנג לצאת החוצה (יאנג) ודלת היין היא הדלת המאפשרת ליאנג להכנס פנימה (יין).


  • תאי יאנג פותח את דלת-יאנג ומאפשר יציאה של יאנג-צ'י מן הפנים אל החוץ.
  • ג'ואה-יין סוגר את דלת-יין ומונע כניסה פנימה. יאנג צ'י ממשיך לנוע החוצה דרך דלת-יאנג.
  • תאי-יין פותח את דלת-יין ומאפשר כניסת יאנג-צ'י חזרה אל פנים הגוף.
  • יאנג-מינג סוגר את דלת-יאנג ומונע יציאה של יאנג-צ'י אל החוץ.


מה שיפה בתיאור של פרופסור ליו הוא העובדה שתיאור זה מתיישב יפה עם הגישה של פאנג דזה-אי (Pang Zi Yi - 彭子益) למשמעות שמות ששת סוגי הצ'י המארח* של השנה ותנועת היאנג צ'י (חום) בעולם. בתקופה של תאי-יאנג (תמונה ראשונה מימין) החום היאנגי שירד אל תוך הקרקע במהלך הסתיו נשמר בתוך המים שבאדמה ואילו בחוץ שורר קור עז. אחרי העונה של תאי-יאנג (שיא החורף) מגיעה עונת ג'ואה-יין בה היאנג מתחיל לעלות מעלה לכיוון הקרקע בדרכו לצאת החוצה אל העולם. תקופה זו מקבילה לסוף עונת החורף ותחילת האביב. עונת תאי-יין היא המקבילה לקיץ מאוחר (אדמה-לחות) בה יש חום רב בחוץ וקור רב מתח האדמה ולחות נוצרת. בעונת היאנג-מינג, שהינה המקבילה לסתיו) היאנג צ'י נכנס לעומק הקרקע לכיוון המיים ומזג האויר בחוץ הופך קריר ויבש. על ששת סוגי הצ'י המארח אכתוב ברשומות הבאות.


                                                                                                                                               
הערות
*צ'י מארח - לאורך השנה יש שש עונות צ'י בעלי איכויות שונות בסדר הופעה קבוע. אל מול הצ'י המארח מופיע כל שנה צ'י אורח (שישה סוגי צ'י) אשר סדר הופעתם משתנה משנה לשנה.