יום חמישי, 21 באפריל 2016

רפואה סינית בטאיוון ועתיד הרפואה הסינית בישראל

לקראת השנה הסינית החדשה, שנת הסוס, נסעתי לבקר בטאיוון. ניצלתי את ההזדמנות ובעזרת חברים של חברים וקשרים מסועפים הצלחתי לתאם לעצמי להשתתף בקליניקה לא הרחק ממקום מגורי בעיר גאו-שיונג (Gao Xiong) שבדרום טאיוון. בדיעבד, הסתבר לי שלא כל כך נהוג לקבל רופאים או מטפלים אחרים לקליניקות בטאיוון, אך מכיוון שמדובר בטובה לחבר ומכיוון שהצגתי תעודות לימודים ותואר מסין אפשרו לי להתלוות לשתי משמרות של ארבעה רופאים שונים במשך ארבעה ימים עמוסים במטופלים. כתוצאה מכך התאפשר לי לחוות ולהבין כיצד הרפואה הסינית מתנהלת בטאיוון ולהכיר במו עיני את השוני שלה מהרפואה הסינית שקיימת בסין. אין ספק שהחוויה הייתה מלמדת ומעשירה והוסיפה לי עוד כמה כלים ומיומנויות טיפול חדשות לארגז הכלים, אך הדבר הכי חשוב שלקחתי מהחוויה הזאת היה מבט לעתיד אפשרי של הרפואה הסינית בארץ ואת זה בחרתי לחלוק כאן.

עם מנהל המרפאה ואחת הרופאות איתם תרגלתי
מכיוון שלמדתי רפואה סינית בסין ומכיוון שמבחינתי סין היא המודל לדרך בה רפואה סינית אמורה להיות, קל לי להשוות אליה את החוויות מטאיוון. בשונה מסין, בה יש לפחות בית חולים אחד גדול של רפואה סינית בכל עיר, בטאיוון אין בתי חולים גדולים של רפואה סינית וכל רופא שסיים את לימודיו פותח קליניקה פרטית משלו, בדומה למה שנעשה בארץ. מלבד קליניקות פרטיות קטנות אפשר למצוא גם מעין קופות חולים גדולות שמקבלות מטופלים לאבחון וטיפול, אך שוב, בשונה מסין הן לא מקבלות לאשפוז יומי ולא מטפלות במקרים של סיכון חיים, לפחות לא בקליניקות בהן תרגלתי או ביקרתי. שוני נוסף מסין הוא שהרפואה הסינית בטאיוון נכנסת תחת ביטוח הבריאות הקונבנציונאלי וכל אחד יכול לבחור לגשת לרופא סיני או מודרני בו חפץ והוצאות הטיפול יכוסו על ידי הביטוח. כתוצאה מכך יוצא שהרפואה הסינית בטאיוון נמצאת תחת פיקוח ורגולציה ממשלתית, גם מבחינת הכשרת הרופאים וגם מבחינת איכות צמחי המרפא בהם הם משתמשים.




בית החולים
ביום הראשון התלוויתי למנהל המרפאה בקבלת מטופלים. כל חדר של רופא נפתח מאחור אל חדר רחב ידיים ובו כעשר מיטות טיפולים המופרדות על ידי וילונות הזזה. על יד כל מיטה ממוקמת נורה אינפרה-אדומה לחימום המטופל בזמן השכיבה על המחטים. כל מטופל חדש נכנס מחדר ההמתנה שבחזית הקליניקה אל חדר האבחון ובתום האבחון וקבלת מרשם, עובר אל החדר האחורי לקבלת טיפול בדיקור. התחושה הראשונה שקיבלתי כאשר נכנסתי אל מאחורי הקלעים של הקליניקה הייתה שמדובר בקליניקה קהילתית בדומה לאלו של חברי בארץ.

חדר הטיפולים בסגנון קליניקה קהילתית
לכל רופא יש מחשב המחובר למערכת מידע מרכזית שמזהה את תיק החולה על פי כרטיס מגנטי. לאחר מכן עולה מידע על אבחונים קודמים ופורמולות קודמות. הרופא מבצע אבחון חדש של דופק לשון וסימפטומים ומוציא פורמולה. מכיוון ששימוש בצמחי מרפא מיובשים אינו מכוסה על ידי הביטוח על-כן משתמשים אך ורק בגרנולות המכונות בטאיוון בשם "צמחי מרפא סינים מדעיים" (科学中药 Ke Xue Zhong Yao). כל פורמולה מוגבלת בכמות הגרמים ליום (כ 14 גרם) ולכן קיימת מגבלה לתת פורמולה שמורכבת מצמחים רבים.

אחד הדברים שמנהל המרפאה טרח להדגיש בפני היה שהם מקפידים להשתמש בפורמולות קלאסיות ובעיקר אלו מהקלאסיקה Shang Han Lun (דיון על פגיעת פתוגן). רק לאחר שראינו מספר מטופלים התחלתי להבין למה בדיוק התכוון. מכיוון שמדובר בגרנולות ולא במרתחים של צמחים מיובשים, כל הפורמולות הקלאסיות כבר קיימות כפורמולות פטנט של גרנולות וכל שצריך הוא לבחור בפורמולה הרצויה מרשימת הפורמולות במערכת. מה שהיה מעניין הוא שהרופאים התייחסו לכל פורמולה כזו כאילו הייתה צמח בודד בעל פעילות מסוימת ומצומצמת. למשל הפורמולה Ding Chuan Wan שימשה כמרכיב לטיפול בליחה וכיוח שלה, הפורמולה Ge Gen Tang שימשה כמרכיב שמטפל בבעיות צוואר ועורף והפורמולה Yin Qiao San שימשה כמרכיב לטיפול בגרון אדום וכואב. כתוצאה מכך, אופן הרכבת הפורמולות עבור המטופלים, עבר שינוי גדול:
  • מטופלת שסבלה שיעול, נזלת, ליחה, קשיי הירדמות, כאבי גב תחתון, יובש בפה ויובש של הלשון, קיבלה 4 גרם מפורמולה Ding Chuan Tang לטיפול בליחה בשילוב עם Ge Gen Tang לטיפול בכאבי עורף ובתוספת של Fu Ling, Sheng Jiang ו-Wu Wei Zi.
  • מטופלת שחשה חולשה בלב, מועקה בחזה, הייתה בעלת לחיים אדומות ודופק מיתרי קיבלה שילוב של Zhi Gan Cao Tang עם Ban Xia Xie Xin Tang.
  • מטופלת שסבלה מפצעונים על הפנים קיבלה שילוב של Qing Shang Fang Feng San עם Yu Ping Feng San ו-Jia Wei Xiao Yao San בתוספת צמחים כגון Yin Chen, San Leng, E Zhu, Bai Hua She She Cao, Dan Shen ו-Da Huang.
  • מטופלת שסבלה מכאבי ראש בצד שמאל במשך 3 ימים מרגע הגעת הוסת  ותחושת גירוד בעיניים ורתיעה קלה מקור קיבלה Sheng Yu Tang בתוספת Gui Pi Tang ו-Yi Guan Jian עם צמחים כגון Ju Hua, Xia Ku Cao.
  • מטופלת בת שנתיים שסבלה מאף סתום בלילה, נשימה כבדה, תיאבון ירוד, יציאות תקינות, דופק צף וחלקלק שהצביעו על פתוגן רוח בחיצון, קיבלה Gui Zhi Tang עם Yu Ping Feng San בתוספת Xin Yi, Sang Ye, Mai Ya ו-Shen Qu.
  • מטופל שסבל מהתקררות קיבל שילוב של Gui Zhi Tang  שנועדה לטיפול בפתוגן רוח-קור בחיצון עם Yin Qiao San שנועדה לטיפול בפתוגן רוח-חום בחיצון בתוספת של עוד מספר צמחים.
אין ספק שמדובר כאן בשימוש בפורמולות קלאסיות אך האם לכך התכוון המשורר שפיתח אותן? רוב הפורמולות הסופיות שקיבלו המטופלים הכילו בתוכן כשלוש פורמולות פטנט בתוספת חמישה צמחי מרפא בודדים. לעניות דעתי, לא לכך התכוונו המשוררים כשדיברו על שימוש בפורמולות קלאסיות. השעטנז הזה של שילוב מספר פורמולות, לעיתים סותרות בתפקודן, כצמחים בודדים בעלי תפקוד ייעודי יחיד ומוגדר, משנה לחלוטין את אופן הטיפול המסורתי ברפואה סינית. שינוי זה נובע, לדעתי, מכך שהממסד קיבל את הרפואה הסינית לחיקו ומאפשר לבעלי ביטוח רפואי (שדומה מאד לזה שקיים בישראל), לקבל החזר כספי על טיפולי רפואה סינית, כל עוד נעשה שימוש בגרנולות בלבד בכמות של 14 גרם ליום. מטופלים שהסכימו מראש לקבלת פורמולת צמחי מרפא מיובשים היו מודעים לכך שעל הוצאה כזאת לא יקבלו כל החזר מן הביטוח הרפואי.

נקודה מעניינת נוספת הייתה העובדה שמטופל שסבל מבעיה פנימית בשילוב עם בעיה אורתופדית קיבל מרשם שטיפל בבעיה הפנימית ולאחר מכן עברנו לחדר אחורי בדומה לקליניקה קהילתית שם קיבל טיפול מקומי ולעיתים גם נקודות קצה שטיפלו רק בבעיה האורתופדית. היה נראה לי משונה שמבוצעת הפרדה בין הדיקור והצמחים ושהמטופל לא קיבל טיפול בדיקור לבעיה הפנימית ממנה סבל. בכל טיפול בדיקור שולב גם שימוש במוקסות על גבי המחטים ובבעיות אקוטיות הוחלפה המוקסה באלקטרודות חשמליות.

דופק
למרות שהביקור בטאיוון התבצע במהלך חודשי החורף, מעשית החורף בדרום טאיוון היה חמים יותר מאשר זה שבארץ. רב הזמן שררה טמפרטורה של כ-26 מעלות ולכן יכולתי להסתובב עם חולצה קצרה. לעומת זאת, מבחינת תושבי המקום מדובר היה בחורף קר מהרגיל וכמעט שלא ניתן היה לחזות במטופלים חסרי מעיל. מעבר לכך, ברב המקרים נהג מנהל הקליניקה להדגיש בפני, שהדופק של רב המטופלים נוטה להיות הדוק דבר שמצביע על חדירת פתוגן קור אל הגוף. לעניות דעתי זאת דוגמא טובה מאד לכך שגוף האדם מותאם לאזור בו הוא חי, כך שלמרות שעבורי החורף היה יחסית חמים, עבור המקומיים הוא נחשב קר ולכן נטו לחלות במחלות קור. מכיוון שכך, החלטתי להתמקד פחות באבחון וטיפול שהוצעו למטופלים ולהתרכז יותר בחישת הדופק של כל מטופל ומטופל.

נקודה מעניינת אליה שמתי לב הייתה שכל רופא התמקד בשניים או שלושה סוגי דופק עיקריים וניתח את הדפקים שאבחן בקליניקה בעיקר על סמך דפקים אלו. כך, מנהל הקליניקה התמקד מאד בזיהוי דופק הדוק (Jin Mai 紧脉) שקשור בפתוגנים של קור ולכן אצל מטופלים רבים זיהה קיום של פתוגן קור. אחת הרופאות התמקדה בעיקר בהבדלים בין דופק צף ודופק שוקע ואכן רב המטופלים אובחנו על סמך ההבדל הזה בין הדפקים שלהם. אני מניח שזה משהו שקורה לכל אחד מאיתנו ומעניין לנסות ולגלות לאילו דפקים אני נותן חשיבות רבה יותר.
 
דעתי האישית
השפעת רגולציה של הרפואה הסינית תביא לקשירת ידי המטפלים לסוג כלשהו של טיפול סימפטומטי. השימוש בגרנולות בעזרת פורמולות פטנט מביא לפגיעה ואף אבדן הטיפול המסורתי הסיני ויוצר מכאניות בטיפול. הפורמולות הקלאסיות לא שימשו לטיפול בסימפטום כלשהו אלא לטיפול בתהליך שכלל שילוב בין איברים, חומרים, רקמות וערוצים. כאשר קיים חוסר בדם אנו לא רק ממלאים את החוסר, אנו גם תומכים באיברים שאמונים על יצירת הדם ולעיתים אף מסלקים את הגורם שמנע ייצור דם חדש. פורמולת צמחי מרפא היא חומר בעל פעולה רחבה והנמכתה לרמה של צמח בודד חוטאת למסורת הרפואה הסינית ומצמצמת אותה למכאניות חסרת מעוף. אם זה הכיוון אליו תתפתח הרפואה הסינית בארץ ברגע שתתקבל לחיק הממסד ותקבל על עצמה רגולציה, אז אני מעדיף שנישאר בחוץ ולא ניכלל תחת הגדרות הגג של רפואה המוכרת על ידי המדינה.