בהמשך לפרשנות של קה צ'ין על מערכת ג'ואה-יין והפורמולות שלה, הציג הפרשן את נקודת המבט הייחודית שלו בנוגעת לשימוש בפורומלה Fu Ling Gan Cao Tang:
茯苓甘草汤∶
桂枝 生姜 茯苓 甘草
此厥阴伤寒发散内邪之汗剂。凡伤寒厥而心下悸者，宜先治水，后治其厥，不尔水渍入胃，必作利也。此方本欲利水，反取表药为里症用，故虽重用姜、桂， 而以里药名方耳。Fu Ling Gan Cao Tang
[הרכב:] Gui Zhi Sheng Jiang Fu Ling Gan Cao
זאת פורמולה מייזעת לשם פיזור פתוגן פנימי בפגיעת פתוגן בג'ואה יין. לרב בפגיעת פתוגן עם היפוך [קיפאון גפיים] ופעמת תחת הלב מוטב ראשית לטפל במים ולאחר מכן לטפל בקיפאון, אחרת המים יגלשו אל תוך הקיבה ולבטח יגרמו לשלשול. מרשם זה במקור מיועד להטיב עם [משק] המים [ולשתנם], אך הוא משתמש בתרופות [שמיועדות לטיפול] בחיצון דווקא לשם [טיפול] בסממנים פנימיים. על כן למרות שמשתמשים בכמות נכבדה של [Sheng] Jiang ו-Gui [Zhi] , [שמטפלים בחיצון] המרשם כונה על שם תרופות הפנים.
למרות שייזוע הוא עיקרון טיפול שנועד לפלוט פתוגן חיצון בעזרת פליטת זיעה, לעיתים נעשה שימוש בעיקרון זה על מנת לטפל דווקא בפתוגן פנימי. הפורמולה Fu Ling Gan Cao Tang מיועדת לשם פיזור פתוגן פנימי על ידי ייזוע. במקרים של פגיעת פתוגן שגורמת לעצירת נוזלים תחת הלב והופעת פעמת תחת הלב וקור בארבע הגפיים, רצוי לטפל ראשית בנוזלים שנעצרו ורק לאחר מכן להתייחס לקיפאון בגפיים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהנוזלים שהצטברו חוסמים את תנועת הצ'י היאנגי אל הגפיים ולכן גורמים להופעת קיפאון. ברגע שנסלק את הנוזלים, היאנג ישוב לחמם את הגפיים. במידה ונבחר ראשית לטפל בקיפאון יביא הדבר לגלישת המים אל תוך הקיבה ומשם יגיעו אל המעיים ויופיע שלשול כפי שמתואר במשפט 356 בדיון על פגיעת פתוגן:
356、伤寒厥而心下悸，宜先治水，当服茯苓甘草汤，却治其厥。不尔，水渍入胃，必作利也。
פגיעת קור, יש קיפאון ופעמת תחת הלב, רצוי ראשי לטפל במים, יש ליטול Fu Ling Gan Cao Tang, ואז לטפל בקיפאון שלו. אחרת המים גולשים ונכנסים אל הקיבה ובטוח יגרמו לשלשול.
הפורמולה Fu Ling Gan Cao Tang אמנם משתמשת בשני צמחים שמשמשים לרב לייזוע החיצון, Gui Zhi ו-Sheng Jiang, אך השימוש בהם לא נועד באמת לטיפול בחיצון אלא לטיפול במים שנאגרו בפנים. על מנת להבהיר שתכלית הפורמולה היא טיפול בבעיות פנים ולא חוץ, היא נקראה על שם הצמחים שמטפלים בפנים, Fu Ling ו-Gan Cao.
厥阴伤寒，先热者后必厥，先热时必消渴。今厥而心下悸，是下利之源，斯时不热不渴可知矣。因消渴时饮水多，心下之水气不能入心为汗，蓄而不消，故四肢逆冷而心下悸也。肺为水母，肺气不化，则水气不行。בפגיעת פתוגן בג'ואה-יין, ראשית יש חום ולאחר מכן לבטח [יופיע] קיפאון (היפוך), ראשית, בזמן [פליטת] החום לבטח יופיעו מיסוס וצמא [עז]. בשלב שלפנינו יש קיפאון (היפוך) ותחת הלב יש פעמת, זה המקור [להתפתחות] שלשול למטה, אפשר לדעת [שברגע זה, שמתואר במשפט 356] אין [סממני פליטת] חום ואין צמא. מכיוון שבזמן [הופעת] מיסוס וצמא [עז] נלגמו מים רבים, צ'י המים שתחת הלב אינו מסוגל להיכנס אל הלב [ולשמש] לזיעה, נאגר ואינו מתמוסס ועל כן בארבע הגפיים יש מרידה וקור ותחת הלב יש פעמת. הריאות [מתכת] הן אם [פאזת] המים, [כאשר] צ'י הריאות אינו מותמר אז צ'י המים אינו נע.
בפגיעת פתוגן בג'ואה-יין מופיעים לסירוגין סממנים של עליית חום גוף והופעת קור מקפיא בגפיים, שמצביעים על המאבק שבין אש השר של הכבד והפתוגן ומייצגים את אופייה השורשי של המערכת, כסוף של שלושת היין ותחילת היאנג (סוף הקור הייני ותחילת החום היאנגי). כאשר מופיעה עליה בחום הגוף והיאנג נאבק ומשתקם הוא עשוי לפגוע בנוזלי הגוף ולכן יכול להופיע צמא במקביל לחום הגוף. משפט 73 בדיון על פגיעת פתוגן מזכיר את הפורמולה Fu Ling Gan Cao Tang ומחדד שמשתמשים בה כאשר אין צמא:
73、伤寒汗出而渴者，五苓散主之。不渴者，茯苓甘草汤主之。פגיעת פתוגן, יש יציאת זיעה וצמא, Wu Ling San אחראי על [הטיפול] בכך. [במידה] שאין צמא, Fu Ling Gan Can Tang אחראי על [הטיפול] בכך.
על סמך שני משפטי המקור, מסכם קה צ'ין שבמקרה שלפנינו לא יתלוו צמא (משפט 73) או עליית חום גוף לתחושת הקיפאון בגפיים והפעמת תחת הלב (משפט 356). משפט 356 מסביר גם שהמקור לשלשולים הוא צ'י המים שגורם לפעמת תחת הלב וקיפאון בגפיים. מכיוון שכך, מסיק קה צ'ין שהמטופל נמצא בשלב הקיפאון שבפתומכניזם של קיפאון וחום לסירוגין במחלת ג'ואה-יין, כפי שמתאר משפט 356. לעומת זאת, כאשר היה בשלב עליית חום הגוף, לבטח הופיע צמא עז שהוביל את המטופל ללגימת כמות מים גדולה, אך מים אלו לא הותמרו לנוזלי ג'ין-יה, שיכלו לשמש את הלב ליצירת זיעה ודם, אלא נאגרו תחת הלב ולא התמוססו. מכיוון שצ'י המים הצטבר תחת הלב ודחק בו, הוא חסם את עליית היאנג אל עבר פלג הגוף העליון והידיים וגרם להופעת סממני קור בגפיים ופעמת תחת הלב. הסיבה לכך שהמים נאגרו במקום להתפזר נעוצה בקשר שבין הריאות ומשק המים בגוף. במידה וצ'י הריאות אינו מתמיר ומפזר את המים, הם לא ינועו בגוף. זאת הסיבה שתפקוד תקין של תאי יין ריאות וטחול כולל פתיחה והפצה של הנוזלים בגוף. רעיון הפצת ופיזור המים על ידי מערכת תאי יין שימש לתיאור המערכת כפתיחת יין כלפי חוץ.
茯苓为化气之品，故能清水之源。然得猪苓、泽泻，则行西方收降之令，下输膀胱而为溺。桂枝、生姜，则从辛入肺，使水气通于肺，以行营卫阴阳，则外走肌表而为汗矣。佐甘草以缓之，汗出周身，而厥自止，水精四布，而悸自安。以之治水者，即所以治 厥也。הצמח Fu Ling הוא מתמיר צ'י ולכן מסוגל להצליל את מקור המים. אך [כאשר הוא] מקבל את [השפעותיהם של] Zhu Ling ו-Ze Xie אז הוא מניע את פקודת האיסוף וההורדה של כיוון מערב, ומשנע [את המים] מטה אל שלפוחית השתן [לשמש] כשתן. [הצמחים] Gui Zhi ו-Sheng Jiang מצייתים [להכוונה של הטעם] החריף ונכנסים לריאות, הם פותחים את הקשר שבין הריאות וצ'י המים לשם הנעת מזין-מגן ויין-יאנג ואז הם הולכים החוצה אל השרירים בחיצון ומשמשים כזיעה. [כמו כן הם] מסתייעים ב-Gan Cao לשם מיתון [פעולה] זו. [כאשר] הזיעה יוצאת בכל הגוף, הקיפאון פוסק מעצמו ותמצית המים מופצת לכל עבר והפעמת שוככת מעצמה. בזכות הטיפול במים [של הפורמולה הזאת] מטפלים [באופן עקיף] גם בקיפאון.
לצמח Fu Ling יכולת להתמיר צ'י ולהפוך מים שנאגרו, לכדי נוזלי ג'ין-יה שימושיים לגוף. כאשר משלבים אותו עם צמחים כגון Zhu Ling ו-Ze Xie בפורמולה Wu Ling San, הוא מתמקד דווקא ביצירת תנועה של צ'י המים כלפי מטה אל שלפוחית השתן לשם הפרשתם מהגוף. במקרה של Fu Ling Gan Cao Tang הוא משמש בעיקר להתמרת צ'י המים. לצמחים Gui Zhi ו-Sheng Jiang יש טעם חריף שנכנס ראשית אל הריאות ולכן מוליך את השפעתם אל הריאות ומאפשר להן לקחת פיקוד על תפקוד ויסות ופתיחה של דרכי המים. מכיוון שהריאות פותחות ומפיצות את הנוזלים והצ'י המגן אל החיצון, אז צ'י המים שנאגרו נשלח אל החיצון לשמש כזיעה. התמרת הנוזלים לכדי זיעה והנעתם כלפי חוץ משחררת את הצ'י היאנגי ומאפשרת לו ולחום שלו להגיע אל הקצוות ולכן קיפאון הגפיים יפסק מעצמו והמים יפסיקו להתנועע תחת הלב. לכן הטיפול הישיר מתמקד במים ובאופן עקיף נפתר גם הקור בגפיים.
凡厥阴之渴在未汗时，太阳之渴在发汗后。如伤寒心悸，汗出而渴者，是水气不行，而津液又不足，须小发汗以散水气，故用五苓。伤寒心悸无汗而不渴者，津液未亏，故可用此方大发其汗。五苓因小发汗故少佐桂枝，不用生姜用白术者，恐渍水入脾也。此用姜、桂与茯苓等分，而不用芍药、大枣，是大发其汗。佐甘草 者，一以协辛发汗，且恐水渍入胃也。לרב, הצמא בג'ואה-יין מופיע בזמן שטרם ביצוע ייזוע, [ואילו] הצמא בתאי-יאנג מופיע בזמן שלאחר ביצוע ייזוע. במידה ויש פגיעת פתוגן [בחיצון] עם פעמת בלב, יציאת זיעה וצמא [זה סימן] שצ'י המים לא נע ובנוסף אין מספיק נוזלי ג'ין-יה. יש לפלוט מעט זיעה לשם פיזור צ'י המים, ולכן נשתמש ב-Wu Ling [San]. בפגיעת פתוגן עם פעמת בלב, ללא זיעה וללא צמא [זה סימן] שנוזלי ג'ין-יה לא ניזוקו ולכן אפשר להשתמש במרשם זה לפלוט הרבה זיעה. מכיוון ש-Wu Ling [San] מייזע קל, על כן מסייעים לו מעט עם Gui Zhi ולא משתמשים ב-Sheng Jiang אלא משתמשים ב-Bai Zhu מחשש שהמים יגלשו אל הטחול. כאן משתמשים ב-Sheng Jiang, Gui Zhi ו-Fu Ling בכמויות שוות ולא משתמשים ב-Shao yao או Da Zao, [מכיוון] שזאת פליטה גדולה של זיעה. מסייעים עם Gan Cao מצד אחד לשם סיוע לחריפים לפלוט זיעה, ומצד שני מחשש שהמים יגלשו ויכנסו אל הקיבה.
אפשר לראות שעל סמך צמא אפשר לחדד את ההבדלים שבין מחלת מערכת תאי-יאנג ומחלת מערכת ג'ואה-יין. הצמא שמופיע במחלת תאי-יאנג נגרם כתוצאה מייזוע של החיצון שפוגע בנוזלי הגוף (משפט 71) ולכן נשתמש בפורמולה Wu Ling San על מנת לייזע קלות בלבד בעזרת Gui Zhi מבלי להזיק לנוזלים:
71、太阳病发汗后，大汗出胃中干，烦躁不得眠，欲得饮水者，少少与饮之，令胃气和则愈。若脉浮，小便不利微热消渴者，五苓散主之。
לאחר ייזוע במחלת תאי יאנג, יוצאת זיעה רבה ובתוך הקיבה [נגרם] יובש, אי-נחת והתנועעות זעפנית כך שאינו יכול להירדם, [המטופל] משתוקק ללגום מים. יש ללגום מעט [מים] ולהביא להרמוניה של צ'י הקיבה ואז יחלים. במידה ויש דופק צף, שתן לא תקין, מעט חום וצמא עז, Wu Ling San אחראי על [הטיפול] בכך.
צמא יכול גם להיגרם מייזוע של החיצון שפוגע בהתמרת הצ'י של שלושת המחממים (משפט 74):
74、中风发热，六七日不解而烦，有表里证，渴欲饮水，水入则吐者，名曰水逆，五苓散主之。
התקפת רוח ופליטת זיעה, [כעבור] שישה או שבעה ימים [הפתוגן] לא ממוגר ואז [מופיע] אי-נחת, [כעת] יש סינדרומים [גם] בחיצון [וגם] בפנים. [במידה ויש] צמא ותשוקה ללגום מים, [אך כאשר] מים נכנסים אז [נגרמת] הקאה, זה נקרא מרידת מים, Wu Ling San אחראי על [הטיפול] בכך.
לעומת זאת הצמא שמופיע במחלת מערכת ג'ואה-יין, מופיע לפני שמבוצע ייזוע מכיוון שנגרם ממקור פנימי וכתוצאה משיקום של חום הגוף ואש השר, אשר פוגעים בנוזלי הגוף כפי שמתואר למשל במשפט 367:
367、下利，脉数而渴者，今自愈。
שלשול, דופק מהיר ויש צמא – [זה סימן שהמחלה] תחלים באופן טבעי.
במידה ונגרמת פגיעת פתוגן שמלווה בפעמת בלב, יציאת זיעה וצמא, זה סימן שצ'י המים תחת הלב אינו מופץ ועל סמך הצמא אפשר לשער שיש חוסר בנוזלי ג'ין-יה. לכן מבחינת טיפול נשתמש בייזוע קל על מנת להניע את צ'י המים מבלי לפגוע בנוזלי ג'ין-יה. נשתמש ב-Wu Ling San.
במידה ונגרמת פגיעת פתוגן שמלווה בפעמת בלב, ללא יציאת זיעה וצמא, זה סימן שצ'י המים תחת הלב אינו מופץ ועל סמך העדר הצמא אפשר לשער שאין חוסר בנוזלי ג'ין-יה. לכן מבחינת טיפול נשתמש בייזוע רב על מנת להניע את צ'י המים ללא חשש מפגיעה בנוזלי ג'ין-יה. נשתמש ב-Fu Ling Gan Cao Tang.
על סמך הבדלים בהרכב הפורמולה הוא מניח שמכיוון שב-Wu Ling San יש רק את Gui Zhi כמייזע, על כן עוצמת הייזוע שלה נמוכה. לעומת זאת ב-Fu Ling Gan Cao Tang יש גם את Sheng Jiang שמסייע ל-Gui Zhi לייזע ולכן כביכול הייזוע חזק יותר. כמו כן, אין Zhi Gan Cao או Shao Yao למתן את עצמת הייזוע ולכן הוא חייב להיות חזק. מעשית, שילוש של Gui Zhi עם Fu Ling שמופיע בשתי הפורמולות, מסייע להתמרת צ'י שלפוחית השתן ולכן יכול לטפל במקרים של פגיעה בהתמרת הצ'י במחמם התחתון ועצירת נוזלים שמלווים בקשיי שתן.
厥阴厥而不利，与见厥复利者，因热少而不能消水，水渍入胃，故仲景言其症而未及治法。与本方汗之则利自止，是下者举之之义也。本方为汗家峻剂，与麻黄汤义异，而奏捷则同。因水气在心下而不在皮毛，故不用麻黄；悸而不喘，故不用杏仁；且外不热而内不渴，故不用小青龙。仲景化水发汗之剂，不同如此。[במחלת] ג'ואה-יין עם היפוך [לקיפאון גפיים] וללא שלשול [כאשר] רואים שיש קיפאון ובנוסף יש שלשול זה נובע מכך שהחום מועט ואינו מסוגל למוסס את המים [ואז] המים גולשים ונכנסים אל הקיבה ולכן ג'ונג-ג'ינג תיאר סממנים אלו אך לא הביא עקרונות טיפול. הקשר לכך שמרשם זה מייזע ואז מביא להפסקת השלשול, הוא המשמעות שנובעת [מעיקרון הטיפול מהקאנון הפנימי שאומר] "את שירד יש להרים. מרשם זה הינו פורמולה בעלת עוצמה עבור הנוטים להזיע, ומשמעותה שונה מזו של Ma Huang Tang, אך תוצאותיהן דומות. מכיוון שצ'י המים נמצא תחת הלב ואינו נמצא בעור ופלומתו, על כן לא משתמשים ב-Ma Huang Tang; [מכיוון] שיש פעמת ואין גנחת, על כן לא משתמשים ב-Xing Ren; כמו כן בחוץ אין חום [גוף] ובפנים אין צמא ולכן לא משתמשים ב-Xiao Qing Long Tang. זהו בדיוק השוני שבפורמולת התמרת מים ופליטת זיעה שיצר ג'ונג-ג'ינג.
ג'אנג ג'ונג-ג'ינג אמנם תיאר מצב בו למרות שלא אמור להיות שלשול כאשר יש קיפאון במחלת ג'ואה-יין, דווקא מופיע שלשול, אך לא סיפק לנו פורמולה לטפל בכך. הסיבה לכך היא שהשלשול נובע מחוסר בחום יאנגי שאינו ממוסס את המים שנאגרו ולכן עם הזמן הם עוברים אל הקיבה ויוצאים כשלשול. מעשית, אם נשתמש בפורמולה Fu Ling Gan Cao Tang ונביא ליציאת זיעה אז המים יופצו ויחדלו להיכנס לקיבה ולכן השלשול יפסק מעצמו. עיקרון הטיפול במים שיורדים כשלשול הוא הרמתם מעלה ונידופם כזיעה. למרות שמטרת הפורמולה הזו שונה מזו של Ma Huang Tang, שתיהן נחשבות לדעתו כמייזעות חזקות. אבל מכיוון שכאן מדובר באגירת מים תחת הלב ולא תחת העור, הפורמולה Ma Huang Tang לא תהיה יעילה מכיוון שהיא מטפלת רק במים שתחת העור. מכיוון שיש פעמת אבל אין סממנים של כשל הורדת צ'י הריאות, שמתבטא כגנחת, אין צורך בצמח Xing Ren שנמצא ב-Ma Huang Tang. גם פורמולת Xiao Qing Long Tang מייזעת ומטפלת במים שמצטברים במרכז, אבל היא מיועדת למגר פתוגן בחיצון שגורם לעליית חום הגוף ושיעול ולכן לא מתאימה כאן. למרות שהוא טוען שלא יופיע צמא, מעשית ג'ונג-ג'ינג כן הציג צמא כאחד מהסממנים האפשריים במשפט 40 בדיון על פגיעת פתוגן:
40、伤寒表不解，心下有水气，干呕发热而咳，或渴或利或噎或小便不利，少腹满，或喘者，小青龙汤主之。
פגיעת קור וחיצון לא ממוגר, תחת הלב יש צ'י מים, הקאות יבשות, פליטת חום ושיעול. אולי [יופיע] צמא, אולי שלשול, אולי שיהוק, אולי קשיי שתן ומלאות בבטן תחתונה, אולי גנחת, Xiao Qing Long Tang אחראי על [הטיפול] בכך.
לכן שלושת הפורמולות אמנם מטפלות בהצטברות מים על ידי ייזוע, אך קיים שוני בין כל אחת מהן. Ma Huang מטפלת בעצירת נוזלים תחת העור והופעת בצקת. Fu Ling Gan Cao Tang מטפלת בעצירת נוזלים בקיבה והופעת פעמת תחת הלב וקור בגפיים עקב חסימת יציאת היאנג אל הגפיים שבאחריות האדמה. Xiao Qing Long Tang מטפלת בעצירת נוזלים תחת הלב עקב פתוגן קור בחיצון והופעת הקאות יבשות, עליית חום גוף ושיעול. מעשית, כי יכול להופיע צמא או שלשול.
按伤寒汗出而渴，是伤寒、温病分歧处，大宜着眼。要知不恶寒反恶热者，即是温病；有水气而心下悸，尚是伤寒。若无水气，则五苓燥热，即温病发火之药矣。פגיעת פתוגן עם יציאת זיעה וצמא זה מקום הפיצול בין [מחלות] פגיעת קור ומחלות חום, רצוי מאד לשקול היטב. אם יודעים שאין תיעוב קור ודווקא יש תיעוב חום אז זה מחלת חום; אם יש צ'י מים ותחת הלב יש פעמת, זה עדיין פגיעת קור. במידה ואין צ'י מים אז Wu Ling [San] יבשה וחמה, כלומר זאת תרופה שתגרום להתפרצות אש במחלות חום.
פתוגן בחיצון בליווי יציאת זיעה והופעת צמא יכול להופיע גם בפגיעת קור וגם במחלת חום. במחלת חום יופיע גם תיעוב חום ובפגיעת קור יופיעו גם פעמת תחת הלב. לכן אסור להיחפז ולהניח שיציאת זיעה והופעת צמא הם סממנים ייחודיים למחלת חום בלבד. לכן במצב של פתוגן בחיצון עם יציאת זיעה והופעת צמא יש לבחון האם יש תיעוב חום או קור והאם יש סממני פעמת תחת הלב על מנת לקבוע באיזו סוג מחלה מדובר. קה צ'ין בעצם מזהיר אותנו לא לטעות ולהניח בעקבות דבריו עד כה, שיציאת זיעה והופעת צמא במחלת חיצון, הם אוטומטית מחלה שמצריכה שימוש ב-Wu Ling San מכיוון שבמידה ומדובר במחלת חום, הפורמולה הזאת חמה ומייבשת מדי ותביא להחמרת המחלה על ידי פגיעה בנוזלים ויצירת אש.
הרופא קה צ'ין בחר לשייך את הפורמולה Fu Ling Gan Cao Tang למערכת ג'ואה-יין, ככל הנראה על סמך סממני ההיפוך לקיפאון (厥 Jue), שמתארים קיפאון של הגפיים ומאפיינים מחלה זו. מעשית, רב הפרשנים המודרניים מצביעים על כך שמשפט 356 כלל אינו חלק ממערכת ג'ואה-יין. למעשה, משפט זה נועד להציג השוואה בין קיפאון במחלת ג'ואה-יין (פלישת קור עקב חוסר דם), קיפאון כחלק מתהליך התפתחות או שיקום מחלת ג'ואה-יין וסוגי קיפאון שנגרמים עקב מכניזם שונים אחרים (מים חוסמים יאנג, ליחה חוסמת יאנג וכדומה).
קיים כשל בניתוח של קה צ'ין, מכיוון שהוא מתייחס לצמא כפגיעה בנוזלים ומתעלם מהעובדה שצמא יכול להופיע גם עקב כשל התמרת צ'י והעדר העלאת נוזלים אל הפה על ידי הריאות או הטחול. במקרה של Fu Ling Gan Cao Tang לא מופיע צמא מכיוון שהנוזלים נעצרים רק בקיבה ולכן הריאות עדיין מתמירות ומעבירות נוזלים אל הפה ויוצרות תחושת רוויה. לעומת זאת במקרה של Wu Ling San מופיע צמא מכיוון שהתמרת הצ'י בכל שלושת המחממים נפגעה והנוזלים כלל לא מגיעים אל הפה. כלומר, באף אחד משני המקרים לא מדובר בפגיעה בנוזלי ג'ין-יה. כמו כן הוא מתעלם מהפתיח של משפט 73 "פגיעת פתוגן, יש יציאת זיעה", שמתייחס גם לשימוש ב-Wu Ling San וגם לשימוש ב-Fu Ling Gan Cao Tang ובעצם מתאר הצטברות נוזלים תחת הלב שנגרמת בעקבות ייזוע של החיצון ולא סתם העדר צמא במחלת ג'ואה-יין. כלומר הפתיח מתאר פתוגן בחיצון שמטופל על ידי יזוע ויכול להביא לשני מצבי אגירת מים שונים המאובחנים ומטופלים על סמך צמא והעדר צמא. מכיוון שכך, פורמולה זו משוייכת כיום דווקא לסיבוכי מחלת תאי-יאנג ולא ג'ואה-יין.
עוד על השימוש בשיטת הייזוע לשם טיפול במגוון מחלות שאינן התקררות במאמר בקישור הזה.
תרגום מסינית - ניצן אורן
הרופא קה צ'ין בחר לשייך את הפורמולה Fu Ling Gan Cao Tang למערכת ג'ואה-יין, ככל הנראה על סמך סממני ההיפוך לקיפאון (厥 Jue), שמתארים קיפאון של הגפיים ומאפיינים מחלה זו. מעשית, רב הפרשנים המודרניים מצביעים על כך שמשפט 356 כלל אינו חלק ממערכת ג'ואה-יין. למעשה, משפט זה נועד להציג השוואה בין קיפאון במחלת ג'ואה-יין (פלישת קור עקב חוסר דם), קיפאון כחלק מתהליך התפתחות או שיקום מחלת ג'ואה-יין וסוגי קיפאון שנגרמים עקב מכניזם שונים אחרים (מים חוסמים יאנג, ליחה חוסמת יאנג וכדומה).
קיים כשל בניתוח של קה צ'ין, מכיוון שהוא מתייחס לצמא כפגיעה בנוזלים ומתעלם מהעובדה שצמא יכול להופיע גם עקב כשל התמרת צ'י והעדר העלאת נוזלים אל הפה על ידי הריאות או הטחול. במקרה של Fu Ling Gan Cao Tang לא מופיע צמא מכיוון שהנוזלים נעצרים רק בקיבה ולכן הריאות עדיין מתמירות ומעבירות נוזלים אל הפה ויוצרות תחושת רוויה. לעומת זאת במקרה של Wu Ling San מופיע צמא מכיוון שהתמרת הצ'י בכל שלושת המחממים נפגעה והנוזלים כלל לא מגיעים אל הפה. כלומר, באף אחד משני המקרים לא מדובר בפגיעה בנוזלי ג'ין-יה. כמו כן הוא מתעלם מהפתיח של משפט 73 "פגיעת פתוגן, יש יציאת זיעה", שמתייחס גם לשימוש ב-Wu Ling San וגם לשימוש ב-Fu Ling Gan Cao Tang ובעצם מתאר הצטברות נוזלים תחת הלב שנגרמת בעקבות ייזוע של החיצון ולא סתם העדר צמא במחלת ג'ואה-יין. כלומר הפתיח מתאר פתוגן בחיצון שמטופל על ידי יזוע ויכול להביא לשני מצבי אגירת מים שונים המאובחנים ומטופלים על סמך צמא והעדר צמא. מכיוון שכך, פורמולה זו משוייכת כיום דווקא לסיבוכי מחלת תאי-יאנג ולא ג'ואה-יין.
עוד על השימוש בשיטת הייזוע לשם טיפול במגוון מחלות שאינן התקררות במאמר בקישור הזה.
תרגום מסינית - ניצן אורן
