הנפש ברפואה הסינית - השפעתה הנראית כהוכחה לקיומה

מאז ומעולם ניסה האדם להבין את משמעות קיומו וחייו. פילוסופים רבים דנו במהות הנפש וניסו להוכיח את קיומה ולמעשה עד עצם היום הזה אין הוכחה פיזית לקיומה של נפש האדם. ברפואה הסינית הרואה באדם איחוד בין נפש וגוף מושם דגש רב למשמעות הנפש בחיי האדם ובריאותו הפיזית והנפשית. במהלך נסיונות חקירתי אחר משמעות הנפש בראיה סינית חזרתי אל מקורות השפה הסינית מתוך הנחה שהבנת השפה והתרבות הסינית יאפשרו לי להבין טוב יותר את מהות הנפש. את ההסבר אותו אציג מיד ביססת אך ורק על הסבריהם של בלשני השפה הסינית ונמנעתי מפרשנות שאינה מבוססת על עובדות או שהינה מבוססת על דיעות ושאיפות של פרשנים מודרנים.

חיפוש אחר מראה הסימניה העתיקה ביותר, שנמצאה עד כה, של המילה נפש (שן Shen 神) הוביל אותי למספר גרסאות כתיבה שונות. לאורך ההיסטוריה הסינית הופיעו גרסאות שונות של הסימנייה. ככל שהתעמקתי במשמעות אותן גרסאות גיליתי, שלמרות השינויים במראה, הרעיון העיקרי מאחורי משמעותה של הסימניה נשמר. בתמונה משמאל אפשר לראות שתי גרסאות של הסימנייה העתיקה (בצד הימני) ולשמאלן מראה הסימניה המודרנית. הסימניה העתיקה מימין למעלה היא גרסא העתיקה ביותר של הסימניה שנמצאה עד כה ואילו הסימניה העתיקה מימין למטה היא התפתחות מאוחרת יותר של אותה הסימניה.



פירוש מרכיבי הסימניה 神
משמעות חלק שמאלי - הסימנייה 示
הסימנייה "שֵׁן" - 神 מורכבת משני חלקים,מימין 申 ומשמאל 示. משמעות הסימנייה 示 היא "להראות", "לגלות", "לפרוש לפני העיניים" ,"לגולל". אחת הפרשנויות הפופולאריות ביותר כיום למשמעות מרכיב זה של הסימניה היא "מזבח". הבלשן הסיני הקדום ביותר, שו-שן (58-147 许慎 Xǔ Shèn ), הסביר את משמעות הסימניה 示 בספרו "הסבר השפה וניתוח סימניות" (说文解字 Shuōwén Jiězì) כמורכבת משילוב של הסימנייה二  (שהינה גרסא עתיקה של הסימנייה 上) שמשמעותה "למעלה" ותחתיה שלושה קווים אנכיים (小) המייצגים קרניי התגלות של שלושת אוצרות השמיים (שמש, ירח, כוכבים) ותופעות הקשורות בהם. השמש, הירח והכוכבים התלויים למעלה בשמיים הם התופעות הגדולות, הברורות והייחודיות ביותר הנגלות לאדם. מספיק להתבונן מעלה וניתן לגלותם, הם ההתגלות של משהו נשגב יותר שאינו ניתן לגילוי ולתפישה בחושים. כמו כן בין התופעות הנגלות לנו הקשורות בגרמי השמיים נכללות תופעות מזג האוויר, ליקויי חמה ולבנה ומופע הירח לאורך החודש. שינויים מסתוריים אלו בעולם הסובב אותנו כונו על ידי הסינים "Shen".

אותם גרמי שמיים ותופעות טבע משמשים את האדם לקביעת הזמן. השמש והירח משמשים לקביעת שעות היום וחודשי השנה ואילו מזג האויר הינו חלק ממאפיניי עונות השנה.  למרות שניתן לזהות את הזמן הוא נשאר דבר שלא ניתן לראותו, רואים את השפעתו אך לא את תוכו. את הנשגב שרם מיכולתנו לתפוש אנו יכולים לזהות רק דרך שינויים בעולם הנגלה לנו, אותו נשגב הוא "שן". על בסיס משמעות זו קיבלה הסימניה 示 את המשמעות של מזבח המשמש הקרבת קורבנות לאלים הנשגבים שבשמים. כלומר, ראשית הביעה את רעיון הנשגב שאינו ניתן לתפישה ורק לאחר מכן שימשה להבעת המושג מזבח לקורבנות עבור הנשגב.

משמעות חלק ימני - הסימנייה 申

משמעות הסימנייה 申 היא "התפשטות", "התרחבות", "התארכות". מקורה של הסימניה בציור של ברק היורד מן השמיים. אם נתבונן בסימניה הקדומה נוכל לראות את הדמיון הרב בין צורתה למראה הברקים בתמונה משמאל. הקדמונים התבוננו בתופעות הטבע ביראה ועוצמת הברקים עוררה בהם תדהמה. הם ראו בברק אות אימתני הנשלח על ידי ישויות רמות השוכנות בשמיים. הברק היה הוכחה לכוחן של אותן ישויות אלוהיות אותן לא יכלו לראות במו עינייהם. 

כיום ניתן למצוא פרשנויות נוספות מאוחריות יותר למשמעות הסימניה, המבוססות אך ורק על דמיונו של הפרשן, לדוגמא "אדם הכורע ברך לפני מזבח". אם נפעיל את הדמיון נוכל לראות משהו העשוי להתפרש כאדם הכורע ברך להתפלל עם ידיו לפני חזהו, למרות זאת אנחנו צריכים לבחון סימניות נוספות ולחפש התאמה ותמיכה בטיעון. פרשנות זו נובעת ככל הנראה משילוב בין שתי טעויות, ניתוח הסימניה 神 על בסיס ההנחה שמשמאל מצוייר מזבח (示) ושימוש בדמיון על הרואה בחלק הימני של הסימניה כאדם הכורע לפני אותו מזבח. כאמור, בחינה יסודית של המקורות העתיקים יותר של שני מרכיבי הסימניה מראה למעשה שלא מדובר באדם הכורע לפני מזבח.

שתי פרשנויות נוספות הן שהציור הוא תרשים ברק או של שתי ידיים המיישרות חפץ. למרות שבהחלט יכול להיות שהפרשנות המזהה את הסימניה כידיים המיישרות חפץ או חבל כלשהו הינה נכונה, אבל היא פרשנות יחסית מאוחרת ונוצרה עקב שינויים במראה הסימניה עליהם אדבר בהמשך. לעומת זאת לטענה כי מדובר בברק אפשר למצוא תימוכין בסימניה נוספת בעלת משמעות "ברק", הסימניה 電 (דיאן). 

בתמונה מימין ניתן לראות השוואה שערכתי בין שתי מילים, אל ("שן" - 神) וחשמל (דיאן 電). התמונה מציגה התפתחות של שתי הסימניות לאורך ההיסטוריה כאשר המראה הקדום ביותר ממוקם למעלה. בחינה של התמונות מראה לנו כי אותו מרכיב הזהה בין שתי הסימניות התפתח באופן זהה עם השנים ולכן מצביע על כך שהינו בעל אותה משמעות. הסימניה דיאן 電 (ברק/חשמל) מורכבת מציורים של ענן וגשם ותחתם ברק היורד אל הקרקע. מכיוון שהפירוש של החלק 申 בסימניה חשמל הינו ברק תחת העננים ולא אדם המתפלל תחת העננים ניתן להסיק שאותו המרכיב בסימניה "אל" משמש שם במשמעות ברק ולא במשמעות אחרת. 

לאורך ההיסטוריה הסימניה קיבלה משמעויות נוספות וצורתה השתנתה עם הזמן למראה המופיע בתחתית התמונה משמאל. סימניה זו מורכבת משילוב של הסימנייה 臼, שהינה ציור של שתי ידיים הפונות אחת אל השניה כאשר בין שתי הידיים עובר קו ישר (丨) המסמל גוף של חפץ. תנועת קרצוף או מתיחה של הגוף מלמעלה למטה בעזרת שתי הידיים מביע את המשמעות "הארכה".

שילוב של שתי הסימניות  示申 לכדי סימניה אחת 神 מקבל את המשמעות "לא ניתן לראות אותו אך ניתן לראות את השפעת פעולותיו" ומשמש בהקשרים שונים להביע את המשמעויות הבאות: ישויות רוחניות, על טבעי, נפלא ,מופלא, נס, מסתורי, מיסטית, חכם, חכמה. לעיתים כונה בשם זה אדם המבין לחלוטין את תופעות הטבע.

ברפואה הסינית הסימניה שן 神 מייצגת היבט של נפש האדם. סימניה זו מייצגת באופן הטוב ביותר את נפשו של האדם בעיקר מכיוון שגם נפש האדם "לא ניתן לראות אותה אך ניתן לראות את השפעת פעולותיה", לא ניתן למדוד את נפש האדם אך החיים עצמם הם ההוכחה לקיומה.