עצירת מים במחמם אמצעי - הופעת בטן נפוחה ממים - דיון מקרה

מטופלת בת 50

תלונה עיקרית: בטן נפוחה ממים.

שבוע לפני הפגישה הייתה שרויה בלחץ נפשי רב וחרדות והבטן החלה בהדרגה להתנפח ולהתמלא בנוזלים. מדי פעם מקיאה מים עכורים אך דלילים. אינה סובלת מפעמת (הלמות לב) או סחרחורות, לחץ הדם נמוך, מרגישה תשושה ומתקשה לנשום. בלילות סובלת מתחושת קור. בד״כ שותה משקאות חמים אך אתמול עברה למשקאות קרים. צאיה תקינה. נוטה לכעוס ולהתעצבן בקלות. בתקופה האחרונה הופיעו פצעונים סביב המפשעה ועל גבי הקרקפת כולה ונאמר לה שמדובר בפצעי לחץ. 

לשון: קצה הלשון מחורץ ואינו שפיצי, בצידי הלשון אין חיפוי, הלשון יבשה עם חיפוי עבה.

בתקופה האחרונה ניסתה מספר דיאטות הרזייה שונות.

פתומכניזם: העדר שינוע נוזלים ולחות, נוזלים מצטברים בתוך הגוף והופכים למים פתוגנים אשר חוסמים את תנועת מנגנון הצ׳י. אין עליית נוזלים אל הפה ולכן מופיע יובש בפה וצמא. פגיעה בתפקוד תאי יין לחות מביאה לכשל של פתיחת תאי יין (הפצת הנוזלים מהטחול אל הריאות ולכל הגוף), הנוזלים נעצרים במחמם האמצעי. טחול אינו מרים צ'י צלול ולכן קיבה אינה מורידה צ'י עכור.

עיקרון טיפול: טיפול בענף יחד עם השורש, הבראת הטחול והטבה עם משק המים ומחזור המים בגוף, פתיחה וויסות של דרכי המים, הורדת צ'י מורד.

דיקור:

yin ling quan (sp9), zu san li (st 36), tai chong (liv 3) ye men (sj 2),  qing leng yuan (sj 11), pian li (li 6), yang ling quan (gb 34), li gou (liv 5).

פורמולה:

 Fu Ling 12, Bai Zhu9, Gui Zhi 6, Zhi Gan Cao 6, Dang Shen 9, Ban Xia 6

ניתוח:
הרעיון שעומד מאחורי הרכב הפורמולה הוא שילוב של Ling Gui Zhu Gan Tang עם Si Jun Zi Tang ו-Wu Ling San. על הרכב הפורמולה Ling Gui Zhu Gan Tang הוספתי את Dang Shen והתקבל ההרכב של Si Jun Zi Tang, שילוב זה מסייע לשקם את תפקוד טחול-אדמה לשוב ולשלוט על שינוע הנוזלים והתמרתם לנוזלים שמשמשים את הגוף. תוספת של שני צמחים, Zhu Ling ו-Ze Xie הייתה משלימה להרכב של Wu Ling San ונלקחה בחשבון כאופציה להתאמה. השילוב של Gui Zhi יחד עם Fu Ling מיועד לשפר את יכולת התמרת-הצ'י של שלפוחית השתן, כך שהגוף יוכל להפריש את הנוזלים העודפים, שהטחול טרם הצליח לשנע. לכן מתקבלת שליטה כפולה בנוזלים ולחות, במחמם האמצעי ובמחמם התחתון. 

אחת המיומנויות החשובות בהרכבת פורמולה זה יצירת שילובי פורמולות על ידי הוספה של צמחים בודדים. במקרה הזה, הוספה של ה-Dang Shen יוצרת שילוב צמחים זהה ל-Si Jun Zi Tang ולכן תומכת בצ'י של הטחול ומסייעת בהבראה של הטחול ומילוי צ'י. מכיוון שהטחול החלש היה שורש הבעיה, התוספת הזאת השלימה את הטיפול.

את הצמח Ban Xia הוספתי על מנת לסייע למערכת יאנג מינג מתכת יובש לאזן את תאי יין לחות אדמה. יאנג מינג קיבה אמורה להוריד צ'י עכור לכיוון מטה בו-זמנית עם ההרמה של הצ'י הצלול על ידי תאי יין טחול. כאשר האחד מפסיק להרים השני מפסיק להוריד וציר הסיבוב שבמרכז נתקע. מכיוון שהציר תקוע עקב חולשה של הטחול, אין צורך להרים את הטחול ומספיק שנשקם אותו. במקביל אפשר לסייע לסיבוב על ידי הורדת צ'י הקיבה. הוא מוכר כיום כבעל טעם מר וחריף. מר מוריד וחריף פותח ולכן מדברים עליו בשילוב לטיפול בתקיעות שיוצרת תחושת גוש.


ג'אנג ג'ה-צונג מסביר את הקשר של הצמח למתכת:

五月盛阳之阴也，半夏生当夏半，白色味辛，禀阳明燥金之气化。

החודש החמישי (יוני) זה היין של היאנג השופע, הצמח גדל באמצע הקיץ, צבעו לבן וטעמו חריף, זוכה להתמרת הצ'י של יאנג מינג יובש מתכת

חואנג יואן-יו:

מוריד מרידה ושעטה ומסלק שיעול. מוריד יין עכור ומפסיק הקאות. מסלק מים ונוזלים מצלל ושוטף רוק קצפי, פותח תחושת התנפחות ופקק בחזה ובסרעפת. ממוסס נפיחות וכאב בגרון ובלוע, מדכא סחרחורות בראש, מנקז תחושת גוש סובייקטיבית ומלאות תחת הלב (קיבה) וטוב בוויסות היפוך-קיבה, מרגיע בהלה ופעמת.

甲木下行而交癸水者，缘于戊土之降。戊土不降，甲木失根，神魂浮荡，此惊悸眩晕所由来也。二火升炎，肺金被克，此燥渴烦躁所由来也。收令不遂，清气堙郁，此吐衄痰嗽所由来也。胆胃逆行，土木壅迫，此痞闷膈噎所由来也。凡此诸证，悉宜温中燥土之药，加半夏以降之。其火旺金热，须用清敛金火之品。然肺为病标而胃为病本，必降戊土，以转火金，胃气不降，金火无下行之路也。半夏辛燥开通，沉重下达，专入胃腑，而降逆气。胃土右转，浊瘀扫荡，胃腑冲和，神气归根，则鹤胎龟息，绵绵不绝竭矣。

גזע ג'יה עץ (כיס מרה) יורד מטה ונפגש עם גזע גוי מים (כליות) הסיבה לכך היא ההורדה של גזע וו אדמה (קיבה). אם גזה וו אדמה (קיבה) אינו מוריד אז גזע ג'יה עץ (כיס מרה) מאבד את השורש שלו, הנפש והחון צפים ומכאן מתפתחים בהלה פעמת וסחרחורות. כאשר שתי האש עולות משתלהבות, ריאות-מתכת מרוסנות, זה המקור להופעת יובש צמא אי נחת והתנועעות זעפנית. כאשר פקודת האיסוף (של המתכת והריאות) אינה מתמלאת הצ'י הצלול תקוע, זאת הסיבה לדימום מהאף, ליחה ושיעול. כיס מרה וקיבה נעים נגד הכיוון התקין, האדמה והעץ גדושים ונדחקים וזאת הסיבה לתחושת גוש סובייקטיבית, מועקה בסרעפת. כל התסמינים האלו רצוי להשתמש בתרופה מחממת את האדמה היבשה (קיבה) שבמרכז מוסיפים Ban Xia על מנת להוריד. האש משגשגת והמתכת חמה, חייבים להשתמש במוצרים מצללים ומכנסים מתכת ואש. אך ריאות הן רק הענף של המחלה ואילו הקיבה היא שורש המחלה ולכן חייבים להוריד את גזע וו אדמה (קיבה) על מנת לסובב את האש והמתכת, אם צ'י הקיבה אינו יורד אז אין למתכת ולאז דרך לרדת מטה. Ban Xia חריף ויבש פותח דרכי תנועה, כבד ושוקע מטה, נכנס ישירות אל הקיבה ומוריד מרידה של צ'י. קיבה אדמה סובבת ימינה, העכירות והעמדות מטוטאים, איבר הקיבה מתון, צ'י הנפש שב אל שורשיו...בלה בלה בלה (תרגום מהשרוול).

בספר צמחים מהמאה ה-17 ben cao bei yan נאמר עליו שהוא:

燥湿痰，润肾燥，宣通阴阳

מייבש ליחה לחה אבל מלחלח יובש בכליות ומפיץ ופותח תנועה של יין ויאנג. 

טאנג דזונג-חאי אמר עליו:

בנוגע ל-Ban Xia, למרות שאמור להיות במחצית הקיץ אך שורשיו מתהווים בעונת הסתיו, הוא מקבל את הטעם והצ'י העזים של יובש מתכת [גזע] שין, מכיוון שכך אחראי על הורדה והטבה עם מים ונוזלים והינו [צמח] מרפא של יאנג מינג. כאן שוב לא ניתן להסתמך אך ורק על [משמעות] השם Ban Xia (מחצית הקיץ) ולהתעלם [מהשימוש] המעשי. 

טאנג דזונג חאי מרחיב על איכות הצמח והטעמים חריף ומר:

הצמח Ban Xia (מחצית הקיץ) צומח במחצית הראשונה של הקיץ ומכאן שמו. השורש שלו מתהווה בחודש אוגוסט כך שהוא מקבל את השפעת צ'י האש ואז צומח ולאחר מכן מקבל את השפעת צ'י המתכת ואז מתהווה (מסיים לגדול), הטעם שלו חריף והצ'י חמים שזה בדיוק שילוב של טעם המתכת עם צ'י האש. מועד היפוך הקיץ שמתחולל באמצע הקיץ הוא הזמן בו היאנג מסיים עלייתו ומתחיל לרדת ולהיכנס אל עבר היין ולכן במחלות בהן היאנג אינו נכנס אל היין אפשר להשתמש בו. זהו צמח בעל איכות של חריפות מתכתית ומרירות של אש ולכן יכול להוריד ולפזר. 

ג'אנג שי-צון שהמשיך את דרכו של טאנג דזונג-חאי בשילוב של סיני ומערבי וחקר את השאנג חאן לון מוסיף:

半夏：味辛，性温，有毒。凡味辛之至者，皆禀秋金收降之性，故力能下达为降胃安冲之主药。为其能降胃安冲，所以能止呕吐，能引肺中、胃中湿痰下行……”

טעמו חריף וטבעו חמים, בעל רעילות. כל הצמחים שטעמם מאד חריף כולם זכו לטבע המתכתי האוסף ומוריד של הסתיו ולכן בכוחו להוריד ולהגיע מטה והוא הצמח העיקרי להורדת הקיבה ולהרגעת שעטה. מכיוון שמסוגל להוריד את הקיבה ולהרגיע שעטה הוא מסוגל לעצור הקעות ומסוגל להנחות את הלחות 

הצמחים המרים קרים מנקזים אש כלפי מטה ולכן פוגעים ביכולת של האש לאדות ולהפיץ נוזלים ומביאים להיווצרות יובש. אבל Ban Xia עצמו יוצר יובש ומוריד, אך הוא חמים. הוא מוריד יין עכור מבלי לנקז את האש. הוא מוריד את היאנג להיכנס אל תוך היין ולכן מוזכר בקאנון הפנימי לטיפול בבעיות שינה

הצמח Gui Zhi מטפל במערכת תאי יאנג וג'ואה יין, שלשתיהן קשר הדוק עם תנועת העץ בהפצה. תאי יאנג אחראי על פתיחה של הצ'י כלפי חוץ וזאת תנועה בעלת אופי של עץ. ג'ואה יין רוח עץ אחראי גם כן על הפצה ולכן ל-Gui Zhi יכולת לשחרר תקיעות של הכבד שנגרמת מהמצב הרגשי בו הייתה נתונה המטופלת.

תוצאות
המטופלת נטלה את הפורמולה במשך יומיים בהם עוד היו בחילות ואף הקיאה. ביום השלישי כבר היה שיפור במצב הרוח, הבטן החלה להצטמק והופיעה תחושה כללית של שיפור והצמא חלף.

קצת על הפורומלה Ling Gui Zhu Gan Tang

פורמולה זו משקמת את תפקוד ציר התנועה במרכז הגוף בדגש על שיקום מערכת תאי יין לחות-אדמה (טחול - ריאות) ותפקידה לפתוח כלפי חוץ ולשנע נוזלים שנעצרים במחמם האמצעי.

פורמולהFú Líng Guì Zhī Bái Zhú Gān Cǎo Tāng

(Líng Guì Zhú Gān Tāng)

שילוב צמחים	פעולה	מינון		מרכיב
		מודרני	מקורי
מבריאים את המחמם האמצעי.	ממלא צ'י ומבריא טחול. מייבש לחות  ומטיב עם משק המים.	9 ג'	2 ל	Bái Zhú
	מטיב עם משק המים, מחלחל לחות, מבריא טחול, מתמיר נוזלים	12 ג'	4 ל	Fú Líng
מחממים יאנג לשם התמרת נוזלים וחלחול לשלפוחית השתן.
	מחמם יאנג ומוריד מרידה, מתמיר צ'י ומניע נוזלים.	9 ג'	3 ל	Guì Zhī
ממלאים חוסר באם לשם חיזוק הבן.
	מבריא את הטחול ומסדיר את המרכז. מסייע לשילוב של טעמים מתוק עם חריף להתמרת יאנג.	6 ג'	2 ל	Zhì Gān Cāo

כל הכתוב ו/או המתפרסם במאמר זה הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו

לנפץ מיתוסים - כאב עקב תקיעות או חוסר הזנה

הרשומה הבאה היא רשומה לא קלה לעיכול, מכיוון שהיא דורשת מכם לפתוח את הראש ואולי ללמוד משהו חדש שלא למדתם או שסותר את מה שלמדתם,  במהלך לימודי הרפואה הסיני. לכן, אם אתם באים לקרוא את הרשומה עם גישה של ״המורה שלי אמר שזה רק בצורה מסויימת ואין אחרת והוא לא יכול לטעות כי הוא תותח על ואלוף״, אין טעם שתמשיכו לקרוא. אם אתם מחזיקים בגישה של ״אין לי כח לקרוא אני סתם ארפרף״ גם אין טעם שתקראו, זה לא יועיל לכם,  עדיף לכם שלא לבזבז את זמנכם היקר. אם בכל זאת נשארתם לקרוא, זאת הזדמנות פז עבורכם להכיר היבט שמוכר לכל רופא בסין, אך אינו מוזכר בלימודי רפואה סינית בארץ והגיע הזמן לתקן אותו.

ההנחה השגוייה עליה אני רוצה לדבר היא ההנחה הרווחת בארץ ש"כל כאב הוא בהכרח תוצאה של תקיעות". משפט זה הוא עיוות שמבוסס על חצי ממשפט עממי סיני נפוץ "[כאשר דרכי התנועה] אינן פתוחות, אז יש כאב, כאשר יש כאב אז [דרכי התנועה] אינן פתוחות, כאשר [דבר מה] נעדר פוריות אז יש כאב, כאשר יש כאב אז [יש דבר מה] שנעדר פוריות". כלומר, המשפט העממי הסיני טוען שכאב יכול להיווצר עקב תקיעות או העדר הזנה של הרקמה. משום מה, רק חצי מהמשפט העממי הגיע לארץ ואז עוות וקובע מחדש באופן ששולל את החצי שנשכח.

המשפט העממי השלם מבוסס על רעיונות שמוזכרים במספר כתבים רפואיים שנכתבו בתקופת שושלות ג'ין-יואן (1115-1234), מינג (1368-1644) וצ'ינג (1644-1911), ושהתבססו בעצמם על תכנים מהקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב (לפני כ-2000 שנה).

המקור הרעיוני לקשר בין חוסר הזנה וכאב - הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב

שאלות הבסיס - דיון על כאב (素问·举痛论):

“寒气客于背俞之脉，则脉泣，脉泣则血虚，血虚则通。”

צ'י קור מתארח [בנקודות] השינוע של כלי [הערוצים] שבגב, אז כלי [הערוצים] מתחספסים. [כאשר] כלי הערוצים מחוספסים אז הדם בחוסר, כאשר הדם בחוסר, יש כאב.

כלומר, קור פתוגני חודר לכלי הערוצים בהם זורם הדם, הוא מפריע לזרימה וגורם לחוסר בדם וכאשר נוצר חוסר בדם מתפתח כאב. למרות שהתהליך מתחיל כפגיעה בזרימה התקינה של הדם, הכאב עצמו נגרם מחוסר הזנה של הדם לערוצים. בטח תגידו, אז הכאב נגרם מתקיעות, אך המשפט מסביר שהתקיעות היא גורם עקיף לכאב ואילו הגורם הישיר הוא חוסר הזנה. נכון יהיה לטפל במקרה זה דרך הנעת הדם וחימום הערוץ ולא דרך הזנה, אך משפט זה שם את הבסיס לכך שהגורם הישיר לכאב הוא חוסר הזנה של הדם ואפשר להסיק ממנו שגם במקרה של חוסר הזנה של דם שלא נגרם מתקיעות, יכול להתפתח כאב ובמקרה כזה נטפל אך ורק דרך הזנה של דם. אם המחבר היה רוצה לציין שתקיעות הדם גרמה לכאב, בהכרח היה אומר "הדם תקוע, יש כאב".

שאלות הבסיס - דיון על כאב (素问·举痛论):

“厥逆上气，阴气竭，阳气未入，故卒痛死不知人”

היפוך ומרידה מעלה של צ'י, הצ'י הייני מתכלה, הצ'י היאנגי טרם נכנס [פנימה], על כן יש כאב פתאומי [והמטופל] אינו מזהה אנשים

משפט זה מסביר שכאשר יש היפרדות של יין ויאנג מכיוון שהיין התכלה והיאנג חלש ונוטש החוצה יכול להיגרם כאב. במצב כזה, לרב מדובר על כאב שמרגיש חלול, עמום ומוקל תחת מגע ולחץ.

המקורות לנוסח הנפוץ העממי - ג'ו דאן-שי, לי דאי-יואן ולי ג'ונג-זי

בספרו של לי דונג-יואן, "הבהרה של הרפואה" (医学发明) משנת 1315 מופיע לראשונה שימוש במונח:

通则不痛，痛则不通，痛随利减，当通其经络，则疼痛去矣。

[דרכי התנועה] פתוחות אזי אין כאב, אין כאב אזי [דרכי התנועה] פתוחות, הכאב מוקל יחד עם הטבה [בזרימה], יש לפתוח את הערוצים והחיבורים ואז הכאב יעבור.

בספר של דאי יואן-לי (戴元礼1324-1405), הסודות החיוניים לטיפול בסינדרומים (证治要诀) ,שמבוסס על אוסף כתבים של ג'ו דאן-שי (朱丹溪1281-1358) נעשה שימוש דומה שמתאר את הקשר שבין תקיעות וכאב:

宜通而塞則為痛。

רצוי [שדרכי התנועה יהיו] פתוחות, אך הן פקוקות ולכן יש כאב.

ככל הנראה, המקור למשפט העממי מגיע מהרופא לי ג'ונג-דזה (李中梓 1527–1602) שזיקק את הרעיון:

“近世治痛，有以诸痛属实，痛无补法者，有以通则不痛，痛则不通者，有以痛随利减者，互相传授以为不易之法，不知形实病实，便闭不通者，乃为相宜，或形虚脉弱，食少便泄者，岂容混治，经曰：实实虚虚，损不足而益有余，如此死者，医杀之耳。”

[בין הרופאים] בעידן זה שמטפלים בכאב, ישנם [כאלו שטוענים] שכל כאב הוא עודף ושבעקרונות [הטיפול] בכאב לא כלול מילוי [של חוסר], ישנם [כאלו שמחזיקים בדעה שכאשר דרכי התנועה] פתוחות אז אין כאב, [וכאשר] יש כאב, אז [דרכי התנועה אינן] פתוחות וישנם [אחרים שמאמינים] שכאב פוחת יחד עם הטבה [עם דרכי המעי והשתן ופתיחתם], [כל אלו] יחדיו מלמדים [את הדורות הבאים] עיקרון [מקובע] שאינו [גמיש מספיק] להשתנות ואינם יודעים [שכאשר] הגוף חזק ויש מחלת עודף, הצואה חסומה [ודרכי המעיים] אינן פתוחות, זה [מצב שבו] רצוי לשלב יחדיו [פתיחה ומילוי], או שכאשר הגוף חלש והדופק חלוש, התאבון מועט ויש שלשול, הכיצד ניתן להכיל [גישה שגוייה] של טיפול מעורב?! הקלאסיקה אומרת: הגברת העודף במצב עודף והחלשה במצב של חולשה, זה גרימת נזק כאשר יש חוסר, והוספה כאשר יש עודף, בעקבות זאת מי שמת [מטיפולים כאלו] נהרג עקב [כשל של] הרופא.

אפשר לראות שג'ונג-דזה מצטט את המשפט "[כאשר דרכי התנועה] פתוחות אז אין כאב, [וכאשר] יש כאב אז [דרכי התנועה אינן] פתוחות", שככל הנראה הפך למימרה נפוצה אצל רופאים אחרים בני זמנו. מכאן אני מסיק שכבר בתקופתו הפך חצי זה של הקווים המנחים לטיפול בכאב, לנפוץ בקרב רופאים סינים. אך לא בכדי בחר ג'ונג-דזה לצטט משפט זה, הוא משתמש בו על מנת להדגיש שגישה זו של קיבעון על "כאב הוא תקיעות" או גישה שמעודדת שלשול בכל מקרה של תקיעות ואף הגישה ש"כל כאב הוא עודף [ובטיפול] בכאב אין עקרונות של מילוי [חוסר]", הן גישות שגויות ושרופאים אלו מעבירים לדורות הבאים את הטעות הזאת שמקבעת את יכולתם לאבחן כראוי. 

מעשית, לדבריו, יש מקרים בהם גם אצל מטופל בעל גוף חזק ומצב של עודף ועצירות, אפשר לשלב הזנה של יין יחד עם פתיחת תקיעות (למשל הפורמולה Zeng Ye Cheng Qi Tang). כלומר, אין להתקבע לגישה שבתקיעות מטפלים רק על ידי פתיחתה וכי ניתן לשלב עם הפתיחה גם הזנה. אבל הוא מדגיש ומוסיף שישנם גם מצבים של כאב שמופיעים עם דופק חלש וגוף חלש, חוסר תאבון ושלשולים ובמקרים כאלה אסור לנו להשתמש בשילוב של פתיחת תקיעות יחד עם הזנה ועלינו להתמקד אך ורק בהזנה. מי שמתעקש להניע במצב של חוסר, גורם ל"החלשה במצב של חולשה" יזיק למטופליו.

ג'ונג-דזה ממשיך ומדגיש:

“须知痛而胀闭者多实，不胀不闭者多虚，拒按者为实，可按者为虚，喜寒者多实，喜热者多虚，饱则甚者多实，饥则甚者多虚，脉实气粗者多实，脉虚气少者多虚，新病年壮者多实，久病年衰者多虚，补而不效者多实，攻而愈剧者多虚。”

חובה לדעת שכאב עם תחושת התנפחות וחסימה הם לרב עודף וכאשר אין תחושת התנפחות וחסימה זה לרב חוסר. דחיית [מגע] ולחיצה [על אזור הכאב] הם עודף וכאשר אפשר ללחוץ [כי המטופל לא מתנגד לכך] זה מצב חוסר. חיבה לקירור זה לרב עודף וחיבה לחימום זה לרב חוסר, החמרה כאשר שבעים זה לרב עודף והחמרה כאשר יש רעב זה לרב חוסר. דופק עודף וקול גס הם לרב עודף, דופק חסר וקול שקט הם לרב חוסר. מחלה חדשה אצל אדם חזק זה לרב עודף ומחלה כרונית אצל אדם חלוש היא לרב חוסר. כאשר מילוי אינו מועיל זה לרב מצב של עודף וכאשר תקיפה [של המחלה] גורמת להחמרה זה לרב חוסר.

כאן הוא למעשה מחדד את האבחנה המבדלת בין עודף וחוסר, דבר שנועד להדגיש שכאב יכול להיות מבוסס גם על חוסר. לדוגמא כאב שמוקל תחת לחץ או לאחר אכילה, אך מוחמר כאשר רעבים.

גם הרופא ג'אנג יו-לו (张路玉) שם דגש על הצורך להבדיל בין כאב עקב חוסר וכאב עקב עודף בספרו (张氏医通 1695) והזהיר מפני ההשלכות החמורות של טיפול שגוי:

然痛证亦有虚实。治法亦有补泻... 里虚而痛者。阴不足也。非养营不可。上虚而痛者。心脾伤也。非补中不可。下虚而痛者。肝肾败也。非温补命门不可。亦泥痛无补法。则杀人矣。

גם בסינדרומים כאב יש עודף וחוסר וגם עיקרון הטיפול בכך כולל מילוי וניקוז...כאב וחוסר פנימי זה חוסר יין, אי אפשר [לטפל בכך] ללא טיפוח הצ'י המזין. חוסר למעלה יחד עם כאב זה [תוצר] פגיעה בטחול-לב. לא ניתן [לטפל בכך] ללא מילוי המרכז. חוסר למטה יחד עם כאב זה [תוצר] תבוסת הכבד והכליות. לא ניתן [לטפל בכך] ללא מילוי שער החיים. מי שנדבק [לרעיון שבמצבי] כאב אין שימוש בעקרונות מילוי [חוסר] הורג אנשים

מאה שנים מאוחר יותר הופיע בספר מראת הזהב של הרפואה המסורתית (医宗金鉴1742) המשפט שהפך ברבות הימים לחצי השני של מימרת הטיפול בכאב:

“伤损之证, 血虚作痛. 不荣”。

סינדרום של פגיעה ונזק, חוסר בדם גורם לכאב, [זה מכיוון שהדם] אינו פורה 

משפט זה שימש ככל הנראה כבסיס למשפט "[כאשר אין] פוריות יש כאב, [כאשר] יש כאב, אין פוריות". לא מדובר כאן על פוריות בהקשר ליכולת להביא ילדים אלא על יכולת ההזנה של הדם, היין או נוזלי הגוף כלפי רקמות ואיברי הגוף. כך למשל בדיון על פגיעת פתוגן (שאנג חאן לון), הצ'י שמתפעל את הגוף ונשאר במאסף של הצ'י המגן, ולרב מכונה בארץ בשם "צ'י מזין", נקרא בשם "צ'י פורה". אמנם רעיון של חוסר הזנה שגורם לכאב מבוסס על הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, הניסוח המוכר כיום בסין הפך נפוץ כאשר יצא לאור הספר "מראת הזהב של הרפואה המסורתית, מכיוון שהיה תוצר עבודה מקיפה של רופאי הקיסר לאסוף את כל הכתבים הקלינים הטובים והיעילים ביותר בסין לכדי ספר אחד.

התקבעות שלנו על חצי מהתיאוריה וחוסר רצון להכיר בכך שיש ידע שטרם הכרנו מעוור אותנו לראות את התמונה השלמה. מי שלא מודע לכך שכאב עשוי להופיע גם כתוצאה של חוסר וללא כל שמץ של תקיעות זרימה של צ׳י או דם, לא יצליח לזהות את זה במהלך האבחון, מכיוון שיאנוס ויעוות את המידע שמתקבל באבחון, כך שיתאים לתפיסת עולמו, עד כדי המצאת קיומה של תקיעות חסרת תסמינים על מנת שהאבחון יתאים לתאוריה החלקית על מהות הכאב.

תרשו לי להיות נחרץ ולהדגיש שבשום פנים ואופן לא מדובר במצב של תקיעות עודף שנגרמת עקב מצב של חוסר, כגון חוסר צ׳י שגורם לעימדון דם וגם לא למצב חוסר שנגרם כתוצאה ממצב עודף, כגון עימדון דם שמביא לפגיעה בייצור דם חדש וחוסר בדם. אמנם שני מצבים אלו אכן קיימים, אך הם נכנסים תחת הקטיגוריה של כאב שנגרם עקב תקיעות. 

הכתבים הסינים שמתארים את הפתומכניזם של המחלות על בסיס נסיונם הקליני של הרופאים, מסבירים בבירור שכאב יכול להיווצר עקב שני מצבים שונים לחלוטין, תקיעות וחוסר בהזנה. הגורם הישיר להופעת הכאב הוא תקיעות של תנועה באזור הכאב או חוסר הזנה של הרקמה באזור הכאב. מכיוון שכך, מצב חוסר כלשהו שגורם להתפתחות תקיעות וכאב באזור התקיעות הוא עדיין מצב של כאב עקב תקיעות. מצב של תקיעות מקומית וכאב שגורם להתפתחות מצב של חוסר כלשהו בגוף, גם הוא נכלל תחת ההגדרה של כאב עקב תקיעות. כלומר, בשני המקרים האלו, הכאב מופיע באזור התקיעות ללא קשר למיקום החוסר או סדר התפתחות התקיעות והחוסר. לעומת זאת, כאב עקב חוסר הזנה הוא כאב שמופיע באזור בו הרקמה אינה מקבלת מספיק הזנה. זה לא אומר שאין בגוף תקיעות כלשהי, זה כן אומר שהתקיעות הזאת לא קשורה לכאב והטיפול בה לא יסייע להקלה בכאב. 

חשוב לציין שהרפואה הסינית לא מסבירה מהו המנגנון שגורם לביטוי הנפשי של תחושת כאב עקב תקיעות תנועה, זאת פשוט קביעה על סמך נסיון קליני. הסיבה לכך היא שכמו כל מדען טוב, הרופאים הסינים שאפו למצוא את ה״למה״ ולא את ה״איך״ (למרות שהטיבו לעשות גם את זה). באותה מידה הם גם לא הסבירו מהו המנגנון שגורם לביטוי של כאב עקב חוסר הזנה, גם זאת היא קביעה קלינית. 

יש שיגידו ״אף אחד לא טען שאין כאב מחוסר, החוסר גורם לתקיעות ואז מופיע כאב״, לא, ממש לא, זה לא נחשב כאב עקב חוסר זה נחשב כאב עקב תקיעות. זה כאב עקב תקיעות שהתפתחה בעקבות חוסר. 

חוסר של צ׳י שאינו מניע את הנוזלים, התמצית והדם וגורם לכך שהם נעצרים וגורמים לכאב, זה כאב עקב תקיעות. חוסר של צ׳י שמניע לאט נוזלים, ,תמצית ודם בכמות קטנה וגורם לכך שאין מספיק הזנה של הרקמות ללא תקיעות זרימה, זה כאב עקב חוסר. הבדל קטן בפתומכניזם, הבדל גדול באבחון והבדל ענק בעיקרון הטיפול. בראשון נשלב הנעה עם מילוי חוסר, בשני נטפל אך ורק בחוסר כי במקרה שנניע, נכלה את המשאבים המעטים שיש לגוף ונגרום לנזק.

דוגמאות נפוצות בקליניקה

אנחנו יכולים לזהות כאב שנגרם מחוסר במקרים של רעב שגורם לתחושת כאב קיבה או חוסר הזנה של גף והופעת עקצוצים כואבים במקרים של חוסר הזנה וה״הירדמות״. במקרים אלו, הכאב מופיע באזור חוסר ההזנה ולא באזור הלחץ (תקיעות) שמנע הגעה של דם וצ'י אל הגף. גם כאבי נוירופתיה יכולים להיגרם עקב חוסר צ׳י ודם. הדוגמאות הנפוצות בקליניקה לכאב עקב חוסר הזנה הן:

כאב ראש עקב חוסר דם

תסמינים: כאב ראש, סחרחורות חולשה, כאב עמום שמחמיר במאמץ פיזי, פעמת (הלמות לב), נדודי שינה, עייפות נפשית ותשישות גופנית, ירידה בתאבון, לשון חיוורת, דופק מחוספס וחלוש.

פתומכניזם: מחלה ממושכת והתכלות הצ'י הנכון או איבוד דם רב, צ'י המרכז אינו מספיק ויאנג צלול אינו עולה מעלה, הדם והצ'י המזין בחוסר ואינם עולים להזין ולטפח את המח.

טיפול: מילוי וטיפוח דם וצ'י

פורמולה: Ban Zhen Tang או Shi Quan Da Bu Tang.

כאב קיבה או כאב בטן עקב חוסר צ'י בטחול

תסמינים: כאב באזור הקיבה או מעל לטבור. כאב ממושך ועמום עם תנודה בין כאב חמור לקל, מחלה ממושכת, חיבה למגע ולחץ מקומי באזור הכאב והקלה בכאב בעקבות חימום.

פתומכניזם: לרב אדם בעל מצב גופני חלש או לאחר מחלה ממושכת או בשלב של תחילת החלמה ממחלה קשה והתפתחות פגיעה בטחול-קיבה או התשה גופנית מוגזמת שגורמים לפגיעה בתפקוד התקין של הטחול.

טיפול: חימום המרכז והבראת הטחול.

פורמולה: Huang Qi Jian Zhong Tang או Xiao Jian Zhong Tang.

כאבי מחזור עקב חוסר דם בכבד

תסמינים: כאב ממושך ועמום באזור שיפולי הבטן במהלך הוסת החודשית או לאחריה, חיבה למגע ולחץ באזור הכאב, כאב ממושך ועמום באזור צידי הצלעות

חיוורון של השפתיים והציפורניים, לשון חיוורת ודופק חוטי.

פתומכניזם: חוסר דם בכבד פוגע אף בתמצית הכליות, נוצר חוסר בערוץ חודר וערוץ העיבור, אין הזנה לערוץ הרחם.

טיפול: ויסות ומילוי כבד וכליות.

פורמולה: Si Wu Tang בתוספת Shao Yao Gan Cao Tang.

כאבי צלעות עקב חוסר יין בכבד 

תסמינים: כאב עמום באזור צידי הצלעות ללא הפסק. כאב מחמיר במאמץ, יובש בפה ובגרון, אי נחת ותחושת חום מציק בלב, סחרחורות וסחרור עיניים, לשון אדומה וחיפוי מועט, דופק חוטי ומיתרי ואף מהיר.

פתומכניזם: מחלה ממושכת או התשה גופנית שגורמים לפגיעה בתמצית ודם, נוצר חוסר ביין הכבד וחוסר ם לטפח את הכבד. ערוצים אינם מקבלים הזנה ולכן מופיעים כאבי צלעות.

טיפול: טיפוח יין וריכוך הכבד.

פורמולה: Yi Guan Jian (כאן יש צמח מניע צ'י כבד כדי לשחרר את הכבד ולא את מקום הכאב)

כאב ראש עקב חוסר בתמצית כליות 

תסמינים: תחושת כאב חלול בראש שמתלווה לרב לסחרחורות, גב תחתון דואב ועייף, עייפות נפשית ותשישות גופנית, בריחת זרע או התרבות הפרשות וגינליות, צפצופים באוזניים, ירידה באיכות השינה ומשכה, לשון אדומה עם חיפוי מועט, דופק שוקע, חוטי וחסר עוצמה.

פתומכניזם: חוסר מולד, התכלות תמצית כליות או פגיעה של התשת גוף ויחסי מין, תמצית ויין מתכלים וכאשר הכליות בחוסר תמצית יש התמעטות של הלשד ואין הזנה למח (ים הלשד), נוצר חוסר בלשד בים הלשד. אין סגירה של תמצית בחדר התמצית.

טיפול: מילוי הכליות וטיפוח יין.

פורמולה: Da Bu Yuan Jian.

כאב גב תחתון עקב חוסר יין כליות 

תסמינים: גב תחתון דואב ועייף, כאב ממושך ועמום שמופיע באופן תכוף, חיבה למגע ולחץ באזור הכאב, חולשת רגליים ועייפות של הברכיים, החמרה של התסמינים לאחר מאמץ והקלה במנוחה בשכיבה. יכולים להופיע צפצופי אוזניים וסחרחורות, אי נחת בלב ונדודי שינה, יובש בפה ובגרון, גאות חום וסומק על הלחיים, זיעה שודדת, שתן כהה, לשון אדומה עם חיפוי צהוב ודופק חוטי מהיר וחסר עוצמה.

פתומכניזם: חוסר מולד, התשה גופנית והגזמה ביחסי מין, לידות מרובות, מחלה ממושכת או גיל מבוגר, כולם גורמים להתכלות של תמצית הכליות וחוסר הזנה וטיפוח של מעון הכליות - גב תחתון.

טיפול: הזנת יין ומילוי הכליות, הטבה עם המים להגבלת האש.

פורמולה: Zuo Gui Wan

רפואה סינית בטיפול בפצע מוגלתי בראש - סיפור מקרה ודיון בכתבים הסינים

לא כולם מודעים לכך שהרפואה הסינית עוסקת בטיפול במגוון רחב מאד של מחלות ממחלות פנימיות, מחלות עור, חבלות גופניות ועד רפואה ממוקדת לילדים, נשים או גברים. אחד התחומים הפחות מוכרים מחוץ לסין הוא תחום הרפואה החיצונית, שכונתה בעידן הקדום בשם "רפואת מורסה" ומקבילה בהיבטים מסוימים לכירורגיה מודרנית, אך כוללת תחתיה גם את תחום רפואת העור. השם "רפואה חיצונית" נועד להבדיל בינה לבין רפואה פנימית שעוסקת בטיפול בכשל תפקודי של האיברים הפנימיים והטיפול בו בעזרת צמחי מרפא ודיקור ואילו הרפואה החיצונית הסינית כוללת התערבות חיצונית במחלות עור, טיפול במורסה (אבצס), ציסטות ואף ניתוח כירורגי והסרת רקמות מהגוף או איחוי פצעים פתוחים, כמו למשל במקרים של פצעים אצל חולי סוכרת. מכיוון שכך, רב תחום הרפואה החיצונית הסינית נמצא כיום תחת שרביט הכירורגיה המודרנית בסין. למרות זאת, עדיין קיימים טיפולים שמקורים ברפואה חיצונית הסינית, שאינן מחייבים התערבות כירורגית ומסייעים לגוף להתמודד עם בעיות שונות טרם הפיכתן לבעיה כירורגית או כתמיכה לטיפול המודרני בשלבים המתקדמים. טיפולים אלו מבוססים על פורמולות צמחים סינים ודיקור על פי עקרונות הרפואה החיצונית.

מורסה (אבצס 瘍) וכִּיסְתָה (ציסטה 囊腫) - תיאור מקרה

מיקומי המורסה על גבי ערוץ שאו יאנג

מטופל בן 40 בעל מבנה גוף רזה, משמש בתפקיד בכיר בחברה גדולה ועובד שעות רבות תחת לחץ. התלונן על הופעת ציסטות במקומות שונים בגופו. התופעה החלה לפני עשרים שנה, ומאז בכל פעם ששרוי במצבי לחץ מופיעות ציסטות חדשות. לרב יש החמרה בכמות הציסטות בעונת הקיץ. רבות מהציסטות הופיעו בצד שמאל של הגוף, באזור הצוואר וחלקן הגיעו לגודל של חצי כדור טניס. לחיצה על הציסטה מלווה ברגישות ואף כאב. לרב, הציסטות נעלמות מעצמן, אך כאשר מופיעים התנפחות וכאב הוא מתאשפז ומקבל אנטיביוטיקה ישירות לווריד ולאחר ההחלמה זקוק לטיפול כירורגי על מנת להיפטר מ-"קליפה" שעטפה את הציסטה, אחרת היא תחזור. 

תזונה יחסית מאוזנת ללא פחמימות ותאבון תקין ללא בעיות עיכול. לרב צורך משקאות חמים ולאחרונה הופיע צמא מוגבר. יציאות תקינות פעמיים ביום. מעשן קופסא ביום. מצבו הנפשי מתאפיין בעיקר בלחץ רב בעבודה, דיכוי הבעת כעסים ומצג חיצוני של רגיעה ושליטה עצמית ללא התפרצויות זעם. השינה שלו עמוקה ורגועה.

דופק: קצב מתון ובעל עוצמה ומעט מיתרי.

לשון: בעלת צבע אדמדם, ריבוי של סדקים באזור טחול-קיבה, חיפוי עבה ולח באזור הכליות ואדמומיות באזור הלב. 

אבחון ראשוני: חוסר יין בטחול-קיבה מלווה באש משגשגת, תקיעות זרימה בערוץ שאו יאנג (היכן שמופיעה הציסטה) , כשל הפצת נוזלים על ידי תאי יין בשילוב עם חום הביא להיווצרות והצטברות ליחה מקומית שיצרה את הציסטה.

אסטרטגיית טיפול: הזנת יין הקיבה והבראת הטחול, חליצת צ'י הכבד וצילול חום בלב, התמרת ליחה והנעת צ'י. הטיפול מצריך התמקדות בטיפול בענף על ידי החייאת דם והנעת צ'י, התמרת ליחה ופיזור היקשרות על מנת לפורר את הגודש שבציסטה ולהשיב זרימה חסרת הפרעות וטיפול בשורש, קרי הבראת הטחול על מנת למנוע היווצרות ליחה ולחות. מכיוון שהגיע לאחר הסרת ציסטה, הטיפול נועד לנסות ולמנוע הישנות התפתחות ציסטות חדשות.

פורמולה:  Hong Hua, Dang Gui, Shu Di, Chuan Xiong, Chi Shao, Zhe Bei Mu, Xiang Fu, Yi Yi Ren, Mai Men Dong

המטופל קיבל את הפורמולה ולקח עמו לשליחות בחו"ל. כעבור שנה שב לטיפולי המשך ועדכן:

הפורמולה סייעה רבות ולכן לא שב לטיפולים. בעיקר השתמש בה כאשר החלו להתפתח ציסטות. בשנה האחרונה החליף עבודה, הלחץ הנפשי גבר ואיתו הופיעו ציסטות חדשות. לדבריו, ברגע שהופיעה ציסטה בגודל 1 ס"מ, החל לקחת את הפורמולה וכעבור יומיים הציסטה נפתחה. כאשר שאלתי למשמעות "הציסטה נפתחה" התברר שהייתה הפרשה של מוגלה חומה ולאחריה היגיעה החלמה. מכאן הבנתי שכלל לא מדובר בציסטה אלא במורסה.

הפתומכניזם של מורסה
אסטרטגיית הטיפול במורסה שונה מזו של טיפול בציסטה, עקב פתומכניזם שונה שמביא להתפתחות כל אחת מהן. הסיבה שהפורמולה כן הצליחה לסייע בבעיה נובעת מכך שהפורמולה מכוונת לפתומכניזם ולא למחלה עצמה. בנוסף, מורסה קשורה פעמים רבות לתקיעות זרימת הדם, ולכן החייאת תנועת הדם והצ'י שיצרה הפורמולה שחיברתי, סייעה להפריש את המוגלה החוצה:

《素问·气穴论》“邪溢气壅，脉热肉败，荣卫不行，必将为脓。”

שאלות הבסיס, פרק 58 דיון על נקיקי הצ'י: "פתוגן גולש וגודש את הצ׳י, כלי [הערוצים] מתחממים והבשר מובס, [צ׳י] פורה (מזין) ומגן אינם נעים ולבטח יתפתחו למוגלה.

בסוף פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מתואר פתומכניזם של תקיעות זרימת הדם והתפתחות חום, שמרקיב את הדם לכדי מוגלה:

《灵枢·痈疽》云“: 营卫稽留于经脉之中，则血泣而不行，不行则卫气从之而不通，壅遏而不得行，故热。大热不止，热胜，则肉腐，肉腐则为脓。”

הצירים היעילים, פרק 81 גחלית ונמק: "[צ׳י] המחנה (מזין) והמגן נערמים ונשארים בתוך כלי הערוצים ואז הדם נחסם ואינו נע, כאשר אינו נע אז הצ׳י המגן מציית לו [ומעברי תנועתו] אינם פתוחים, הוא גודש ודוחק ואינו יכול לנוע ולכן נוצר חום. יש חום גדול שאינו פוסק, חום שופע ולכן הבשר נרקב, כאשר הבשר נרקב נוצרת מוגלה."

משפטים אלו מבהירים יפה, שלהיווצרות מורסה ופצע יש קשר הדוק לעימדון דם והשתרכות הזרימה בכלי הערוצים. הזרימה הרמונית של הצ׳י והדם נפגעת, הם מדוכאים לאורך זמן רב ומותמרים לחום פתוגני ולאחר שזה מצטבר בפנים, נפגעת יכולת התחדשות הרקמות או סגירת הפצעים ולכן הבשר שנרקב פולש למקומות נוספים ולאורך זמן הצ׳י הנכון נחלש.

על הנעת הדם והצ'י מתווספת העובדה, שהצמח Yi Yi Ren (דמעות איוב), שנמצא בפורמולה שהרכבתי, מסייע להפרשת מוגלה ממורסות שאינן מפרישות. אבל מכיוון שלא מדובר בהצטברות של ליחה לכדי ציסטה, יש בכל זאת צורך לשנות את אסטרטגיית הטיפול ולהתאימה לטיפול במורסה.

הקשר שבין אש למוגלה

המקור לחיבור בין פתוגן חום/אש וריקבון או הבשלת בשר ודם מגיע ככל הנראה מהתבוננות בהשפעת אש על הבשר בעת צלייתו. האש גורמת לצריבה ושריפה של הבשר ולכן כאשר מופיעים פצעים בעל גוון אדמדם, מרקם חמים וכאב, הם מדומים לתוצאה של חום או אש. מעניין לראות שהמונח העברי דלקת, לקוח מדימוי של דלקה של אש, ואף באנגלית לקוח המונח inflammation מהמילה להבה. אז בעברית מדובר על דלקה, באנגלית מדובר על להבה ובסינית מדובר על חום או אש.

ברפואה הסינית, מוגלה היא תוצר הרקבה שעוברים הדם והבשר כתוצאה מהחום המזיק. לאורך זמן נגרמת פגיעה בדם עקב קלקול של הדם התקין בתהליך הפיכתו למוגלה והעדר יצירת דם חדש כל עוד הדם הפגום לא מסולק מהגוף כך שלאורך זמן מתפתח חוסר בדם. דם שהפך למוגלה הופך חסר ערך לגוף ולכן רצוי שהמוגלה תופרש אל מחוץ לגוף. עקרונות הטיפול כוללים קירור של הדם, סיוע להפרשת מוגלה, קירור של החום בערוץ שעובר באזור או באיבר שמשפיע עליו, מיגור של הפתוגן דרך החיצון ואף תמיכה בדם.

הגורמים להתפתחות המורסה
פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מקשר את תקיעות הזרימה בערוצים לחדירת פתוגן קור מהחיצון שמותמר לצ'י חום שגורם לריקבון של הבשר והתפתחות מוגלה:

《灵枢·痈疽》“寒邪客于经络之中，则血泣，血泣则不通，不通则卫气归之，不得复反，故痈肿。寒气化为热，热盛则腐肉，肉腐则为脓。”

הצירים היעילים, פרק 81 גחלית ונמק: "פתוגן קור מתארח בתוך הערוצים והחיבורים אזי הדם נחסם, [כאשר] הדם נחסם אין פתיחה [של דרכי התנועה שלו], [כאשר] אין פתיחה [של דרכי הזרימה] אזי הצ׳י המגן פונה אליו, אינו יכול להפוך כיוון בשנית ולכן נוצרת נפיחות וגחלית (קרבונקל). צ׳י קור מותמר לחום, [כאשר] החום שופע אז הבשר נרקב, [כאשר] הבשר נרקב נוצרת מוגלה."

בספר הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים מסביר חואנג יואן-יו (1700-1750) את הקשר בין חדירת פתוגן מהחיצון והתפתחות מורסה ומוגלה על סמך הבנתו את הכתב הקלאסי נקודות חיוניות מארון הזהב:

《金匮》：诸脉浮数，应当发热，而反洒淅恶寒，若有痛处，当发疮痈。痈疽因外感寒邪，伤其营血。营伤而裹束卫气，卫气郁阻，不得外达，故见恶寒。卫郁热发，肉腐脓化，则成痈疽。
 初起经络郁遏，必当发表。表解汗出，卫郁透泄，经络通畅，则肿痛消除，不作脓也。

נקודות חיוניות [מארון הזהב טוען]: כל הדפקים צפים ומהירים, אמורה להיות פליטת חום [גוף] אך דווקא יש תיעוב קור כמו כאשר [הגוף] רטוב, אם יש אזור כואב ייווצרו פצע ומורסה. מורסה ונמק הם תוצאה של קליטה של פתוגן קור מבחוץ, פוגע [בצ'י] המחנה (מזין) ולדם. [צ'י] המחנה נפגע וכובל בפנים את הצ'י המגן, הצ'י המגן חסום ומדוכא ואינו מגיע החוצה ולכן נראה תיעוב קור. המגן מדוכא והחום נפלט, הבשר נרקב ומותמרת מוגלה ואז מתפתחים מורסה ונמק.
[חואנג מפרש]: בראשית, הערוצים והחיבורים מדוכאים ונדחקים, חובה לפלוט את החיצון. החיצון ממוגר והזיעה יוצאת, המגן המדוכא מופרש עד החוצה, [דרכי התנועה של] הערוצים והחיבורים פתוחים [לתנועה] חופשית ואז הנפיחות והכאב מתמוססים ומסולקים ולא תיווצר מוגלה.  

הקשר שבין מיקום המורסה לערוצים ואיברים
צ'אן שה-גונג מסביר בספרו רפואה חיצונית מסורתית על התפתחות מורסה שמופיעה באזור שמאחורי האוזניים:

夭疽锐毒，生于耳后一寸三分致病之处。左为夭疽，属于肝木。右为锐毒，锐者，利也，锋利之器，属于肺金。二者皆起于积想在心，谋虑不决，以致火旺而又郁，郁而又旺，诚为险恶之候。故形多坚硬，头多隐伏，未溃先黑，未脓先腐，臭秽易生，元气易败。凡得此者，毒多不得外发，后必内攻而死。初起生于隐微，令人多不知觉，及其知觉，毒已入内矣。倘红活高肿，易于脓腐者，无妨。

[מורסה] בצד שמאל [מאחורי האוזן] נקראת "נמק מוות בטרם עת" ומשויכת לכבד עץ, בצד ימין נקראת "רעילות חדה" ומשויכת לריאות מתכת. שתיהן תוצר הצטברות מחשבות בלב, חוסר יכולת לתכנן ולהוציא לפעל אשר גורמת לאש משגשגת אך מדוכאת, מדוכאת ולכן עוד יתר משגשגת זהו באמת סממן מסוכן. על כן צורתה מוצקה ונוקשה, ראש הפצע לרב חבוי ונסתר, טרם הפרשת המוגלה הוא ראשית שחור, טרם היווצרות מוגלה יש ראשית ריקבון ובקלות מתפתח ריח מצחין והצ׳י המקורי מובס בקלות. ברב המקרים בהם זה מתפתח, הרעילות אינה מצליחה להיפלט החוצה ובהמשך לבטח תתקוף פנימה ותביא למוות. בראשית ההיווצרות זה נסתר וקל כך שהמטופל אינו חש בכך, כאשר הוא כבר חש בכך הרעילות כבר נכנסה פנימה. כל עוד יש אדמומיות נפיחות וגובה לפצע הוא יכול בקלות ליצור ריבון ומוגלה.

מתוך הספר "רפואה חיצונית מסורתית" שיצא ב-1617 מאת צ'אן שה-גונג

כאשר מופיעה מורסה בצד ימין של הראש מאחורי האוזן היא קשורה לריאות-מתכת. המתכת קשורה בצד מערב (ימין כאשר עומדים לכיוון מערב) וירידה מטה של היאנג, בדומה לשמש השוקעת במערב. הריאות אחראיות על איסוף והורדת הצ'י היאנגי בצד הימני של הגוף ולכן כאשר הצ'י היאנגי נעצר למעלה ואינו יורד ומתפתחת מורסה, יש לכך קשר לתפקוד ריאות-מתכת. כאשר המורסה מופיעה בצד שמאל של הראש מאחורי האוזן היא קשורה לכבד-עץ. העץ קשור בצד מזרח ועליה מעלה של היאנג בדומה לשמש הזורחת במזרח. כבד-עץ אמון על העלאת הצ'י דרך צד שמאל של הגוף. מכיוון שהמטופל סבל בעיקר ממורסה בצד שמאל של הראש מאחורי האוזן על גבי שטח אזור ערוץ שאו יאנג, הסקתי שיש קשר לכבד וכיס מרה. מורסה נוצרת כתוצאה מאש שמדוכאת בערוץ וגורמת לריקבון של הדם בערוץ. כאן יש גם היבט רגשי של הלחץ בעבודה והכעסים המודחקים שמצד אחד מעודדים את אש הלב ומצד שני מגבירים את דיכוי הכבד והאש.

במראת הזהב של הרפואה המסורתית מאת וו-צ'יאן (1742) מופיע ציטוט מהספר סודות חיוניים של רפואה חיצונית מעיקרון העברה מלב אל לב מאת צ'י הונג-יואן ופרשנות שמסביר את הקשר של מורסה מאחורי האוזניים לערוץ שאו יאנג כיס מרה:

医宗金鉴《外科心法要诀》祁宏源
夭疽居左锐毒右，经属胆腑生耳后，谋虑太过郁火成，此处肉薄当急救。
【注】名虽各异，而左右耳后，俱属足少阳胆经，由谋虑不决，郁火凝结而成。

פצע גובלין דר בשמאל ורעילות חדה בימין, הערוץ בו נוצר מאחורי האוזן הוא ערוץ כיס המרה, תוצר של עודף תכנון וחשיבה שמדכאים אש, באזור זה העור דק ולכן יש להציל בדחיפות.
פרשנות: למרות ששם [המורסות שונה] אך [האזור] מאחורי האוזן הימנית והשמאלית, משויך לערוץ שאו יאנג של הרגל וכיס המרה, עקב תכנונים ללא יכולת החלטה [ולקיחת יוזמה], [המורסה] מתפתחת עקב אש מדוכאת שנקרשת ונקשרת.

בפרק נוסף ממראת הזהב של הרפואה הסינית שעוסק בנמק מאחורי האוזן מצוטט ומפורש גם הקשר לשלושת המחממים:

耳后疽
耳后疽生耳折间，三焦风毒胆火炎，红肿有头 为顺，黑陷 痛冷溃难。
【注】此证生于耳折之间，无论左右，属三焦经风毒，兼胆经怒火上炎而成。初起如粟，渐增肿痛，小者如杏，大者如桃。若红肿有头， 热易溃，稠脓者为顺；若黑陷坚硬， 痛引脑，甚则顶、颊、肩、肘俱痛，不热迟溃，紫血者为逆。

רוח רעילה בשלושת המחממים ואש לוהטת בכיס המרה, אם הפצע אדום ונפוח עם ראש זאת התפתחות תקינה, אם הוא שקוע ושחור, כואב וקר יתקשה להפריש מוגלה.
פרשנות: נוצר לתווך קיפול האוזן, לא משנה ימין או שמאל זה משויך לרוח ורעילות בערוץ שלושת המחממים ובו זמנית אש כעס לוהטת מעלה בערוץ כיס המרה וכך נוצר. בראשית הוא דומה לדוחן בהדרגה גדל מתנפח וכואב, כאשר הוא קטן גודלו כמשמש וכאשר גדול הוא כמו אפרסק. אם הינו אדום נפוח ובעל ראש פצעון, יש חום ויופרש במוגלה בקלות עם מוגלה סמיכה, זה כיוון התפתחות תקין. אם הוא שחור שקוע נוקשה ומוצק, הכאב מושך אל המח ובמקרים חמורים לקודקוד, לחיים, כתף ואף כואב במרפק, אינו חם ויאחר להפריש דם סגלגל זאת התפתחות בכיוון שלילי. 

פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מקשר את תקיעות הזרימה בערוצים לחדירת פתוגן קור מהחיצון ואף מבהיר שהתמרתו לכדי צ'י חום מרקיבה את הבשר ויוצרת מוגלה:

《灵枢·痈疽》“寒邪客于经络之中，则血泣，血泣则不通，不通则卫气归之，不得复反，故痈肿。寒气化为热，热盛则腐肉，肉腐则为脓。”

הצירים היעילים, פרק 81 גחלית ונמק: "פתוגן קור מתארח בתוך הערוצים והחיבורים אזי הדם נחסם, [כאשר] הדם נחסם אין פתיחה [של דרכי התנועה שלו], [כאשר] אין פתיחה [של דרכי הזרימה] אזי הצ׳י המגן פונה אליו, אינו יכול להפוך כיוון בשנית ולכן נוצרת נפיחות וגחלית (קרבונקל). צ׳י קור מותמר לחום, [כאשר] החום שופע אז הבשר נרקב, [כאשר] הבשר נרקב נוצרת מוגלה. 

לסיכום: קור פתוגני חודר אל ערוץ שאו יאנג כיס מרה, מפריע לזרימת הצ'י והדם וגורם לחסימתם. חסימת הזרימה גורמת לגודש והיווצרות חום פתוגני שלאורך זמן מרקיב את הבשר ויוצר מוגלה. מיקום המחלה בצד שמאל של ראש המטופל מאחורי האוזן, מסייע לאבחן שמדובר בבעיה שקשורה בכבד-עץ. עצם העובדה שהפצע נוצר על גבי העור שבאחריות ערוץ שאו יאנג כיס מרה, מסייע למקד את האבחון לשני איברי פאזת העץ. איכות הפתוגן היא חום ואש והפתומכניזם הוא הצטברות של חום ואש בערוץ שאו יאנג, שצולים את הדם, מפריעים לזרימה וגורמים להפיכת הדם והבשר למוגלה. התסמינים הנפשיים מצביעים גם כן על קשר אל הכבד ואש מדוכאת. מכיוון שמדובר במחלה כרונית אפשר לדעת שהפגיעה הממושכת בדם גורמת גם לחוסר בדם ו-יין והחלשה של טחול-קיבה שאחראים על יצירתם.

אסטרטגית טיפול: החייאת דם לשם פתיחת תקיעות הדם בערוץ. קירור הדם על מנת שלא יהפוך למוגלה. קירור עודף חום שמגיע ממערכת יאנג מינג על ידי ניקוז צואה ועיקרון סילוק עצי ההסקה על מנת להקטין את המדורה. פתיחת דרכי הצואה מסייעת ליאנג מינג מתכת להוריד את החום מטה ולנקז החוצה. מכיוון שמדובר באזור תחת העור ובכך שלעיתים קרובות מדובר דווקא בחדירה של פתוגן מהחיצון, אפשר לעודד פתיחה של החיצון והנקבוביות על מנת להפריש חום ולעודד יציאת מוגלה החוצה.

הטיפול שנבחר: בחרתי להשתמש בפורמולה Fang Feng Tong Sheng San. זאת פורמולה שמסלקת ומפוגגת פתוגן רוח מהחיצון, מנקזת חום ופותחת דרכי צואה שנועדה לטפל בסינדרומי עודף גם בחיצון וגם בפנים. את הפורמולה יצר הראשון מבין ארבעת הרופאים הגדולים של שושלות ג׳ין-יואן וראש אסכולת הקירור (אסכולת חה-ג׳ייאן), ליו וואן-סו. כיום אנחנו מכירים אותו בעיקר בזכות הטפותיו בדבר שימוש בצמחים מקררים לטיפול במגוון מחלות והטענה שכל אחד מששת הצ׳י שבגוף יכול להיות מותמר לאש וגם ביטוי רגשי קיצוני הוא גורם ואף תוצר של התמרה לכדי אש פתולוגית.

ליו וואן-סו טען שכל דבר ביקום מנוקב ברשת עדינה של תעלות שמכונות ארמון המסתורין דרכן נעים הצ׳י והנפש. ארמון המסתורין יכול להיסתם עקב קור מכווץ או להיות מותך על ידי חום עז כך שהצ׳י היאנגי שזורם בו נתקע ויוצר חום מדוכא ואש. הדרך לפתוח נקבים אלו מבוססת על שילוב של צמחים שיוצרים תנועה בעלת איכות שמשויכת לעץ, קרי הפצה ופיזור, כגון צמחים ממגרי חיצון יחד עם צמחים שמקררים חום ומשיבים צלילות (מצללי חום) עם צמחים מפיצי צ׳י.

למרות שכיום נהוג להשתמש בצמחים קרירים חריפים למיגור פתוגני רוח וחום בחיצון, ליו וואן-סו טען שהסתימה של נקבוביות ארמון המסתורין תוחמר עקב צמחים קרירים שהקור שלהם יכווץ עוד יותר, לכן יש לשלב צמחים חריפים חמימים שיתמכו בריווח ופתיחה של דרכי התנועה שבנקבוביות הזעירות וכך ישוחרר הדיכוי של האש.

השילוב של צמחים חריפים קרירים עם צמחים חריפים חמימים וצמחים מרים קרים מביא לנטרול החמימות ומתמקד במיגור הפתוגן מהחיצון מבלי לסייע לחום הפתוגני המדוכא. מכיוון שלא היה תסמין של שנאת קירבה לקור חיצון, אין צורך ב Ma Huang וגם לא תיגרם פגיעה בנוזלים עקב ייזוע וייבוש שלהם כאשר גם כך קיים חוסר בהם.

הרכב הפורמולה: Fang Feng, Chuan Xiong, Dang Gui, Bai Shao, Bo He, Lian Qiao, Da Huang, Mang Xiao, Shi Gao, Zhi Zi, Huang Qin, Jie Geng, Hua Shi, Sheng Gan Cao, Sheng Di Huang, Bai Zhu, Xuan Shen, Mai Dong

לאחר לקיחת הפורמולה נפתחה המורסה והמוגלה הצהובה והסמיכה יצאה החוצה והפצע הפסיק לגדול. כעבור חודש כאשר הפצע החלים הוחלפה הפורמולה החדשה על בסיס Xiao Chai Hu Tang ו-Da Bu Yin Jian לשמר את התנועה החלקה בערוץ שאו יאנג כיס מרה, להזין יין ולצלל חום יחד עם צמחים שתומכים בצ'י ובטחול ו-Rou Gui להנחות את האש לרדת מטה ולחמם את הכליות. חודש לאחר מכן כבר נצפתה צמיחה טובה של שיער באזור (היה חסר עקב המוגלה) והחלמה של האזור.

כל הכתוב ו/או המתפרסם במאמר זה הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו

המפתח לצופן של ששת הצ'י בפיזיולוגיה הסינית

לפני כ-7 שנים נתקלתי לראשונה באסכולת חמש התנועות וששת הצ'י וגיליתי נקודת מבט שונה, חדשה ומעניינת על הרפואה הסינית ומאז אני לומד וחוקר את הכתבים שעסקו בה. מי שעוקב אחרי הבלוג שלי יכול לראות שהזכרתי אסכולה זו במספר רשומות ושרבים מהתרגומים שהבאתי מסינית, מגיעים מרופאי אסכולה זו. אסכולה זו עושה שימוש במונחים רבים שאינם שגורים בשפת הרפואה הסינית היום-יומית שלנו, ולכן יש צורך להכיר מונחים אלו על מנת להבין את האסכולה. למרות שהשתדלתי להסביר מחדש את המונחים בכל רשומה שעסקה בנושא זה, נראה שעדיין קשה לקוראים לרדת לסוף דעתי. לכן, החלטתי לנסות ולפשט את הרעיונות שמאחורי האסכולה ולהציגם ללא הבאת מקורות וציטוטים על מנת להקל על הקוראים להבין את הרעיון.

חמש עונות שנה ושש עונות שנה

אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י מחלקת את השנה לחמש עונות שמכונות בשם תנועות (Wu Yun), שמבוססות על חמש הפאזות (Wu Xing) ולשש עונות שמבוססות על שישה סוגי צ'י (Liu Qi). חמש עונות התנועות מסודרות לפי עץ-אש-אדמה-מתכת-מים. סדר זה של חמש עונות התנועות מבוסס על סדר היצירה של הבריאה, שמתחיל בלידה (עץ) ומסתיים במוות (מים). לכל אחת מחמש הפאזות נהוג לשייך צ'י משלה לפי הצימודים הבאים עץ־רוח, אש־חום, אדמה־לחות, מתכת־יובש, מים־קור. מעשית, פאזת האש זוכה לשני סוגי צ'י לכן מתוך חמש פאזות מקבלים שישה צ'י. כאשר מדובר בצ'י של הסביבה, משייכים לפאזת האש את צ'י החום (re) ואת צ'י חום־הקיץ (shu). כאשר מדובר בפיזיולוגית גוף האדם, משייכים לפאזת האש את צ'י אש השר ואת צ'י אש הריבון.

	5	4	3	2		1
פאזה	מים	מתכת	אדמה	אש		עץ
צ'י סביבה	קור	יובש	לחות	חום	חום־קיץ	רוח
צ'י פיזיולוגי	קור	יובש	לחות	אש  הריבון	אש השר	רוח

חלוקה זו של השנה לחמש עונות ושש עונות מתארת את השינויים הבסיסיים הקבועים בטבע במהלך השנה ולכן נהוג לקרוא לכל עונת תנועה בשם תנועה־מארחת ולכל עונת צ'י, צ'י־מארח. אם יש לנו מארחים, סימן שיש לנו גם אורחים. על בסיס חישוב מורכב שמבוסס על גזע וענף של כל שנה, מסדרים מחדש חמש עונות תנועות חדשות על גבי חמש עונות התנועות־המארחות ומכנים אותן בשם תנועות־אורחות. כך, למרות שעונות השנה הקבועות (מארחות) מסודרות לפי סדר הגיוני וקבוע עץ-אש-אדמה-מתכת-מים, העונות האורחות חופפות במשך הזמן אך מועדן שונה בכל שנה. ראו למשל את הניתוח של שנת 2014 (לקריאת הניתוח המלא היכנסו לכאן) כאשר השנה מתחילה משמאל בעונת תנועת העץ ומעליה יש תנועה אורחת של אדמה:

באותו האופן נהוג גם לחלק את השנה לשש עונות צ'י־מארח קבוע לפי סדר היצירה רוח - אש הריבון - אש השר -לחות- יובש - קור ושש עונות אורחות משתנות בכל שנה. שיטת חישוב זו מורכבת אף יותר וכוללת שכבות מידע נוספות שלאחר שקלול של כל פרטי המידע אפשר לנתח את אופי השנה הצפוי ולשער אם ומתי עשוים להתחולל שינויים חריפים בתחלופה ההדרגתית של עונות השנה ולקבוע טיפול מונע או להיערך מבעוד מועד להתפרצות מגיפות. 

שישה צ'י פיזיולוגים

שיטת חישוב המפה השנתית רלוונטית בעיקר כאשר רוצים לצפות שינויים חריפים בצ'י העונתי לאורך עונות השנה, שעשויים להביא לכך שהגוף לא יצליח להתמודד עם השינוי ויתפתחו מגיפות ומחלות. לא כל הרופאים הסינים התחברו לשיטת ניתוח זו וחלקם בחרו להתמקד ולהרחיב היבט מעט שונה של חמש התנועות וששת הצ'י - קרי הביטוי הפיזיולוגי של התנועות והצ'י בגוף האדם. רופאים אלו הסיקו שחמש עונות התנועות ושש עונות הצ'י משפיעים על בריאות האדם מכיוון שהם מהדהדים בגוף האדם. הדהוד זה נובע מכך שגם בגוף האדם יש חמש תנועות ושישה צ'י פיזיולוגים. כאן אנו נתקלים לראשונה ברעיון שונה ממה שלימדו אותנו בשיעורי רפואה סינית. עד היום למדנו שיש בטבע שישה סוגי צ'י שעשויים, בתנאים מסוימים, וכאשר הם פולשים אל תוך הגוף, לגרום להתפתחות מחלות, אז הם נחשבים שישה סוגי צ'י פתוגנים חיצוניים. לעומת זאת, כאן אנחנו רואים שיש גישה שטוענת שגוף האדם קיימים שישה סוגי צ'י פיזיולוגים. על הביטוי של ששת הצ'י בטבע ובגוף האדם כתבתי ברשומות הבאות ג'ואה יין רוח עץ, שאו יין אש הריבון, שאו יאנג אש השר, תאי יין לחות אדמה, יאנג מינג יובש מתכת, תאי יאנג קור מים.

בין הרופאים באסכולת חמש התנועות וששת הצ'י אין הסכמה מלאה האם ששת הצ'י שבטבע אכן פולשים אל תוך הגוף או שהם רק מערערים את האיזון של ששת הצ'י הפיזיולוגים של הגוף, אבל יש הסכמה שלגוף האדם יש שישה צ'י פיזיולוגים. על המנגנון שמסנכרן את הגוף עם שינוי הסביבה הקבוע והמנגנון שמגן על צ'י הגוף מפני שינויים חריגים וחריפים בצ'י הסביבה, כתבתי ברשומה החיבור בין האדם ליקום - כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש.

ביטוי פיזיולוגי של ששת הצ'י בגוף האדם

די קל להבין שצ'י הלחות הוא הנוזלים שבגוף שמלחלחים את הרקמות, צ'י היובש הוא היובש שנוצר במעיים והופך את פסולת המזון לצואה, צ'י הקור הוא בעצם העדר יאנג. איך מסבירים את צ'י הרוח ואת שני סוגי האש? צ'י הרוח הוא בעצם זרימה תקינה של הדם בגוף אל עבר איברי תנועה, דבר שמאפשר לעיניים לראות, לאצבעות לאחוז ולרגליים לצעוד. זאת הסיבה שכאשר יש פתולוגיה של הרוח, היא מתבטאת בתנועה לא תקינה, בשונה מהמצב התקין של תנועה תקינה. הצורך להסביר את שני סוגי צ'י האש, אש השר ואש הריבון הביא להתפתחות תיאוריה רחבה אך לא אחידה ומעט מפוזרת, בנושא זה. לא זה המקום להרחיב על תיאוריה זו, אך מספיק לפשפש מעט בבלוג בכדי למצוא מספר מאמרים שמזכירים את הנושא על קצה המזלג. זה הזמן להבהיר משהו חשוב, מאד קל להתבלבל עם המונחים החדשים ולערבב אותם עם מונחים שכלל אין להם קשר עקב היותם נקודות מבט שונות על אותו הנושא. למשל, לחות היא מעין מקבילה לנוזלי גוף, צ'י מזין וכדומה. בין אש השר לצ'י ויאנג יש נקודות השקה רבות. אש הריבון היא ביטוי שמקביל לרב למונח נפש (shen) וכן הלאה וכן הלאה. האחת היא נקודת מבט דרך ששת הצ'י על בסיס חמש הפאזות ואילו השנייה היא נקודת מבט דרך חומרי גוף.

שש מערכות פיזיולוגיות

כל אחד מששת הצ'י משייך למערכת אחת בגוף. צ'י הרוח משויך למערכת ג'ואה יין, צ'י אש השר משויך למערכת שאו יאנג, צ'י אש הריבון משויך למערכת שאו יין, צ'י הלחות משויך למערכת תאי יין, צ'י היובש משויך למערכת יאנג מינג וצ'י הקור משויך למערכת תאי יאנג. מכיוון שכך, אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י מכנה כל אחת מהמערכות בשם שמכיל את שם הצ'י, שם הפאזה ושם כמותי של יין או יאנג. למשל ג'ואה יין רוח־עץ, שאו יין אש־הריבון, שאו יאנג אש־השר, תאי יין לחות־אדמה, יאנג מינג יובש־מתכת ותאי יאנג קור־מים.

שם המערכת	ענף	שורש
ענף+צ'י+פאזה	כמות יין ויאנג	צ'י השמיים	פאזת הארץ
תאי יאנג קור מים	תאי יאנג – יאנג רב	קור	מים
יאנג מינג יובש מתכת	יאנג מינג – יאנג בוהק	יובש	מתכת
שאו יאנג אש השר	שאו יאנג – מעט יאנג	אש	אש
תאי יין לחות אדמה	תאי יין – יין רב	לחות	אדמה
שאו יין אש הריבון	שאו יין – מעט יין	חום	אש
ג'ואה יין רוח עץ	ג'ואה יין – קץ היין	רוח	עץ

כל מערכת כזו מורכבת משני "איברים", כלי־ערוץ (מרידיאן) וצ'י ששמו הוא שם המערכת, כלומר צ'י תאי יאנג או צ'י ג'ואה יין וכדומה. מערכת תאי יאנג כוללת את שלפוחית השתן, מעי דק, ערוץ תאי יאנג של היד והרגל וצ'י שנקרא תאי יאנג. אל תתבלבלו ותחשבו שהצ'י שנקרא תאי יאנג הוא צ'י קור ושבערוץ תאי יאנג זורם צ'י קור. בערוץ יאנג מינג לא זורם יובש ובערוץ ג'ואה יין לא זורמת רוח. התבלבלתם? אז ככה, הצ'י שזורם בערוץ תאי יאנג, יאנג מינג, ג'ואה יין וכל השאר אמנם נקרא צ'י תאי יאנג, צ'י יאנג מינג וצ'י ג'ואה יין, אך הוא בעצם תערובת של צ'י־אמיתי, צ'י־מקור, צ'י־אב, צ'י־מזין, צ'י־מגן וכדומה. תערובת צ'י זו זורמת בערוץ ומפעילה את איברי המערכת, אשר בתורם מביאים ליצירת אחד מששת הצ'י. כך למשל בערוץ יאנג מינג זורמים צ'י־אמיתי, צ'י־מקור, צ'י־אב, צ'י־מזין, צ'י־מגן שמפעילים בין היתר את המעי הגס והקיבה, אשר מוציאים מהמזון את הנוזלים ותמצית הצ'י ומייבשים את פסולת המזון ליצירת צואה. אפשר לראות שעל מנת להסביר את הרעיון, עשיתי חיבור בין נקודת המבט של חומרי הגוף ונקודת המבט של ששת הצ'י וחמש הפאזות. 

אם נסכם עד כאן, אז בגוף האדם יש שש מערכות, שכל אחת מהן יוצרת בגוף אחד משישה סוגי צ'י, כחלק מתפקוד פיזיולוגי תקין. בכל מערכת כזו יש שני איברים, כלי ערוץ וצ'י, שזורם במערכת ומאפשר לה לייצר את אחד מששת הצ'י. כאשר אנחנו מתבוננים לעומק בכל אחת מהמערכות הללו ובוחנים את שיוך האיברים לחמש הפאזות, אנו מגלים שרק איבר אחד תואם בשיוך הפאזה שלו לפאזה של המערכת. במערכת ג'ואה יין רוח־עץ יש את הכבד ואת מעטפת הלב. הכבד משויך לפאזת העץ, ולכן מכונה באסכולה זו בשם כבד־עץ, ואילו מעטפת הלב משויכת לפאזת האש ולכן מכונה בשם מעטפת לב־אש. כלומר במערכת ג'ואה יין רוח־עץ יש גם עץ וגם אש. במערכת שאו יאנג אש־השר יש את שלושת המחממים ואת כיס המרה. שלושת המחממים משויכים לפאזת האש, ולכן מכונים באסכולה זו בשם שלושת המחממים־אש, ואילו כיס המרה משויך לפאזת העץ ולכן מכונה בשם כיס מרה־עץ. כלומר במערכת שאו יאנג אש־השר יש גם אש וגם עץ. במערכת תאי יאנג קור־מים יש את שלפוחית השתן ואת המעי הדק. שלפוחית השתן משויכת לפאזת המים לכן נקראת ש.שתן־מים, ואילו המעי הדק משויך לפאזת האש ולכן מכונה בשם מעי דק־אש. כלומר במערכת תאי יאנג קור־מים יש גם אש וגם מים.

תאי יאנג קור מים - מכילה את מעי דק (אש) ושלפוחית השתן (מים). בשורש יש קור ובענף יאנג רב

אנו רואים שבבמערכת המים יש מים ואש ובמערכת האש יש אש ומים. כלומר, אחד מאיברי פאזת האש (מעי דק) נמצא בכלל במערכת קור־מים, אחד מאיברים פאזת המים (כליות) נמצא בכלל במערכת אש־הריבון. הערבוב המעניין הזה מסביר שיש חיבור בין תאי יאנג קור־מים ושאו יין אש־הריבון, דרך האיבר בעל הפאזה שאינה תואמת לפאזת המערכת. אפשר לומר, שהמעי הדק והכליות הם מעין בולם זעזועים שמקשר בין שתי המערכות ומאפשר ליצור איזון בתפקוד שלהן.

הצ'י שמקשר שתי מערכות באמצע הדרך

החיבור הזה בין שתי מערכות נקרא צ'י־האמצע. לכל מערכת יש את הצ'י אותו היא מפיקה ואשר נחשב הצ'י השורשי שלה. כמו כן יש לכל מערכת גם צ'י ענף שהינו הצ'י שמשפעל את המערכת, זורם בערוץ ומכונה בשם כמותי של יין-יאנג, קרי תאי יאנג, שאו יאנג, ג'ואה יין וכדומה. למשל במערכת תאי יין לחות־אדמה, צ'י השורש הוא לחות, צ'י הענף הוא תאי יין וצ'י־האמצע הוא יאנג מינג יובש. משמעות הדבר היא שמדובר במערכת מאד יינית בה צ'י השורש הוא לחות יינית, צ'י הענף הוא יין רב (תאי יין - יין רב) וההשפעה שמגיעה ממערכת יאנג מינג יובש־מתכת דרך צ'י־האמצע היא של יובש שמאזן את עודף הלחות היינית. במערכת תאי יאנג קור־מים, צ'י השורש הוא קור, צ'י הענף הוא תאי יאנג וצ'י־האמצע הוא שאו יין אש־הריבון. משמעות הדבר היא שמדובר במערכת שהשורש שלה הוא קור ייני, הענף שלה הוא יאנג רב (תאי יאנג - יאנג רב) שנפרש על החיצון כולו וההשפעה שמגיעה ממערכת שאו יין אש־הריבון דרך צ'י־האמצע היא של חום־אש. מכיוון שמערכת תאי יאנג נמצאת בין יאנג רק בענף וקור ייני בשורש, הפתולוגיות שלה קשורות לחום (פליטת חום גוף) וקור (תיעוב קירבה לקור) וצ'י־האמצע יכול לאזן מערכת זו.

אש הריבון שבשורש של שאו יין, מגיעה אל מערכת תאי יאנג קור מים ומשמשת כצ'י הנראה באמצע של המערכת בין השורש והענף.

שלושה צמדי מערכות
שש המערכות השונות מתחלקות לשלושה צמדים בעלי השפעה הדדית: תאי יאנג - שאו יין, תאי יין - יאנג מינג, שאו יאנג - ג'ואה יין. לצמדים אלו לא ניתן שם בכתבים הסינים ולכן אני בחרתי לכנות אותם רב־מערכת או  מערכת־על. כל רב־מערכת מאזנת את עצמה בתפקוד הפיזיולוגי התקין אך כאשר אחת המערכות חולה, היא עשוייה להשפיע על המערכת המאזנת. כך למשל כאשר מערכת שאו יין סובלת מחוסר יאנג, היא לא תומכת בחום של מערכת תאי יאנג ולכן היאנג של מערכת תאי יאנג נחלש ומחלה בחיצון יכולה להשפיע בקלות על שאו יין. חוסר ביאנג במערכת יאנג מינג יכול להתבטא בלחות יתר במערכת תאי יין מכיוון שהיא לא מקבלת מספיק יובש וחום יאנגי ואינה מסוגלת להתמודד עם עודף לחות יינית.

החיבור שבין שלושת צמדי המערכות
רעיונות אלו שולבו עם תיאוריה נוספת שמקורה בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב ונקראת בריח-לוח־דלת-ציר שהפכה עם השנים ל-פתיחה, סגירה וציריות ויושמה דרך הכתב הקלאסי דיון על פגיעת פתוגן. על פי תיאוריה זו, תאי יאנג ותאי יין פותחים, שאו יאנג ושאו יין הם צירים, ג'ואה יין ויאנג מינג סוגרים. פגיעה בתפקוד של מערכת אחת, משרה כשל בתפקוד מערכת בעלת אופי דומה. כאשר יש פגיעה בפתיחה של מערכת אחת, היא משפיעה גם על פתיחה של מערכת שנייה, כך מחלה במערכת תאי יאנג משפיעה על פתיחה במערכת תאי יין ולהפך, מחלה בסגירה של יאנג מינג עשויה להשפיע על הסגירה של ג'ואה יין ולהפך ומחלה בציריות של שאו יאנג עשוייה להשפיע על הציריות של שאו יין ולהפך. מכאן אפשר לחבר רב־מערכת אחת לרב־מערכת אחרת דרך ההשפעה העקיפה של השראה הדדית המבוססת על עיקרון פתיחה-סגירה-ציריות. על השפעה כזאת דיברתי ברשומה להרים את הקומקום ולהסיר את המכסה.

השראה הדדית של תאי יאנג על תאי יין על בסיס היותר מערכות בעלות תנועה של פתיחה

כאשר מדברים על ערוצי דיקור, השפעה זו מוצגת כהשפעה של ערוץ רגל על ערוץ יד, לכן כאשר יש מחלה בערוץ תאי יאנג של הרגל ושלפוחית השתן, ששייך למערכת פותחת, אז נגרמת פגיעה גם בערוץ תאי יין של היד והריאות. תאי יאנג רגל משפיע על תאי יין יד ולכן אפשר גם לטפל באחד דרך השני. תאי יאנג יד משפיע על תאי יין רגל ולכן בבעיות של מעי דק או של הערוץ שלו, אפשר לטפל דרך ערוץ הטחול. כך גם עם שאר הערוצים, שאו יאנג יד מול שאו יין רגל, שאו יאנג רגל מול שאו יין יד, יאנג מינג יד מול ג'ואה יין רגל, יאנג מינג רגל מול ג'ואה יין יד. תיאוריה זו אומצה בחום על ידי דונג ג'ינג-צ'אנג (Master Tung) ואחרים.

מה עוזר לי לדעת את כל זה?
1. אבחון - הבנה טובה יותר של היחסים בין האיברים השונים, פתולוגיות שמשלבות יותר מאיבר אחד, פתולוגיות של ששת הצ'י וכדומה. השפעת מחלה באיבר אחד על 3 איברים אחרים ברב מערכת. השפעת מחלה על תפקוד מערכת אחת בפתיחה-סגירה-ציריות, על תפקוד מערכת בעלת תפקוד דומה. מישוש ערוץ יד במחלת רגל על בסיס איברים במערכת בעלת איכות תנועה פתיחה-סגירה-ציריות.
2. טיפול - קביעת טיפול לשיפור תפקוד פתיחה-סגירה-ציריות על ידי טיפול באיברים שקשורים במערכת זו. טיפול בערוץ יד למחלת ערוץ רגל במערכות בעלות איכות תנועה של פתיחה-סגירה-ציריות. טיפול מערכתי רחב שמבוסס על יחסי איברים במערכת אחת או ברב מערכת.