לא כולם מודעים לכך שהרפואה הסינית עוסקת בטיפול במגוון רחב מאד של מחלות ממחלות פנימיות, מחלות עור, חבלות גופניות ועד רפואה ממוקדת לילדים, נשים או גברים. אחד התחומים הפחות מוכרים מחוץ לסין הוא תחום הרפואה החיצונית, שכונתה בעידן הקדום בשם "רפואת מורסה" ומקבילה בהיבטים מסוימים לכירורגיה מודרנית, אך כוללת תחתיה גם את תחום רפואת העור. השם "רפואה חיצונית" נועד להבדיל בינה לבין רפואה פנימית שעוסקת בטיפול בכשל תפקודי של האיברים הפנימיים והטיפול בו בעזרת צמחי מרפא ודיקור ואילו הרפואה החיצונית הסינית כוללת התערבות חיצונית במחלות עור, טיפול במורסה (אבצס), ציסטות ואף ניתוח כירורגי והסרת רקמות מהגוף או איחוי פצעים פתוחים, כמו למשל במקרים של פצעים אצל חולי סוכרת. מכיוון שכך, רב תחום הרפואה החיצונית הסינית נמצא כיום תחת שרביט הכירורגיה המודרנית בסין. למרות זאת, עדיין קיימים טיפולים שמקורים ברפואה חיצונית הסינית, שאינן מחייבים התערבות כירורגית ומסייעים לגוף להתמודד עם בעיות שונות טרם הפיכתן לבעיה כירורגית או כתמיכה לטיפול המודרני בשלבים המתקדמים. טיפולים אלו מבוססים על פורמולות צמחים סינים ודיקור על פי עקרונות הרפואה החיצונית.
מורסה (אבצס 瘍) וכִּיסְתָה (ציסטה 囊腫) - תיאור מקרה
 |
| מיקומי המורסה על גבי ערוץ שאו יאנג |
תזונה יחסית מאוזנת ללא פחמימות ותאבון תקין ללא בעיות עיכול. לרב צורך משקאות חמים ולאחרונה הופיע צמא מוגבר. יציאות תקינות פעמיים ביום. מעשן קופסא ביום. מצבו הנפשי מתאפיין בעיקר בלחץ רב בעבודה, דיכוי הבעת כעסים ומצג חיצוני של רגיעה ושליטה עצמית ללא התפרצויות זעם. השינה שלו עמוקה ורגועה.
דופק: קצב מתון ובעל עוצמה ומעט מיתרי.
לשון: בעלת צבע אדמדם, ריבוי של סדקים באזור טחול-קיבה, חיפוי עבה ולח באזור הכליות ואדמומיות באזור הלב.
אבחון ראשוני: חוסר יין בטחול-קיבה מלווה באש משגשגת, תקיעות זרימה בערוץ שאו יאנג (היכן שמופיעה הציסטה) , כשל הפצת נוזלים על ידי תאי יין בשילוב עם חום הביא להיווצרות והצטברות ליחה מקומית שיצרה את הציסטה.
אסטרטגיית טיפול: הזנת יין הקיבה והבראת הטחול, חליצת צ'י הכבד וצילול חום בלב, התמרת ליחה והנעת צ'י. הטיפול מצריך התמקדות בטיפול בענף על ידי החייאת דם והנעת צ'י, התמרת ליחה ופיזור היקשרות על מנת לפורר את הגודש שבציסטה ולהשיב זרימה חסרת הפרעות וטיפול בשורש, קרי הבראת הטחול על מנת למנוע היווצרות ליחה ולחות. מכיוון שהגיע לאחר הסרת ציסטה, הטיפול נועד לנסות ולמנוע הישנות התפתחות ציסטות חדשות.
פורמולה: Hong Hua, Dang Gui, Shu Di, Chuan Xiong, Chi Shao, Zhe Bei Mu, Xiang Fu, Yi Yi Ren, Mai Men Dong
המטופל קיבל את הפורמולה ולקח עמו לשליחות בחו"ל. כעבור שנה שב לטיפולי המשך ועדכן:
הפורמולה סייעה רבות ולכן לא שב לטיפולים. בעיקר השתמש בה כאשר החלו להתפתח ציסטות. בשנה האחרונה החליף עבודה, הלחץ הנפשי גבר ואיתו הופיעו ציסטות חדשות. לדבריו, ברגע שהופיעה ציסטה בגודל 1 ס"מ, החל לקחת את הפורמולה וכעבור יומיים הציסטה נפתחה. כאשר שאלתי למשמעות "הציסטה נפתחה" התברר שהייתה הפרשה של מוגלה חומה ולאחריה היגיעה החלמה. מכאן הבנתי שכלל לא מדובר בציסטה אלא במורסה.
הפתומכניזם של מורסה
אסטרטגיית הטיפול במורסה שונה מזו של טיפול בציסטה, עקב פתומכניזם שונה שמביא להתפתחות כל אחת מהן. הסיבה שהפורמולה כן הצליחה לסייע בבעיה נובעת מכך שהפורמולה מכוונת לפתומכניזם ולא למחלה עצמה. בנוסף, מורסה קשורה פעמים רבות לתקיעות זרימת הדם, ולכן החייאת תנועת הדם והצ'י שיצרה הפורמולה שחיברתי, סייעה להפריש את המוגלה החוצה:
בסוף פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מתואר פתומכניזם של תקיעות זרימת הדם והתפתחות חום, שמרקיב את הדם לכדי מוגלה:
משפטים אלו מבהירים יפה, שלהיווצרות מורסה ופצע יש קשר הדוק לעימדון דם והשתרכות הזרימה בכלי הערוצים. הזרימה הרמונית של הצ׳י והדם נפגעת, הם מדוכאים לאורך זמן רב ומותמרים לחום פתוגני ולאחר שזה מצטבר בפנים, נפגעת יכולת התחדשות הרקמות או סגירת הפצעים ולכן הבשר שנרקב פולש למקומות נוספים ולאורך זמן הצ׳י הנכון נחלש.
על הנעת הדם והצ'י מתווספת העובדה, שהצמח Yi Yi Ren (דמעות איוב), שנמצא בפורמולה שהרכבתי, מסייע להפרשת מוגלה ממורסות שאינן מפרישות. אבל מכיוון שלא מדובר בהצטברות של ליחה לכדי ציסטה, יש בכל זאת צורך לשנות את אסטרטגיית הטיפול ולהתאימה לטיפול במורסה.
הקשר שבין אש למוגלה
אסטרטגיית הטיפול במורסה שונה מזו של טיפול בציסטה, עקב פתומכניזם שונה שמביא להתפתחות כל אחת מהן. הסיבה שהפורמולה כן הצליחה לסייע בבעיה נובעת מכך שהפורמולה מכוונת לפתומכניזם ולא למחלה עצמה. בנוסף, מורסה קשורה פעמים רבות לתקיעות זרימת הדם, ולכן החייאת תנועת הדם והצ'י שיצרה הפורמולה שחיברתי, סייעה להפריש את המוגלה החוצה:
《素问·气穴论》“邪溢气壅，脉热肉败，荣卫不行，必将为脓。”
שאלות הבסיס, פרק 58 דיון על נקיקי הצ'י: "פתוגן גולש וגודש את הצ׳י, כלי [הערוצים] מתחממים והבשר מובס, [צ׳י] פורה (מזין) ומגן אינם נעים ולבטח יתפתחו למוגלה.
בסוף פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מתואר פתומכניזם של תקיעות זרימת הדם והתפתחות חום, שמרקיב את הדם לכדי מוגלה:
《灵枢·痈疽》云“: 营卫稽留于经脉之中，则血泣而不行，不行则卫气从之而不通，壅遏而不得行，故热。大热不止，热胜，则肉腐，肉腐则为脓。”
הצירים היעילים, פרק 81 גחלית ונמק: "[צ׳י] המחנה (מזין) והמגן נערמים ונשארים בתוך כלי הערוצים ואז הדם נחסם ואינו נע, כאשר אינו נע אז הצ׳י המגן מציית לו [ומעברי תנועתו] אינם פתוחים, הוא גודש ודוחק ואינו יכול לנוע ולכן נוצר חום. יש חום גדול שאינו פוסק, חום שופע ולכן הבשר נרקב, כאשר הבשר נרקב נוצרת מוגלה."
משפטים אלו מבהירים יפה, שלהיווצרות מורסה ופצע יש קשר הדוק לעימדון דם והשתרכות הזרימה בכלי הערוצים. הזרימה הרמונית של הצ׳י והדם נפגעת, הם מדוכאים לאורך זמן רב ומותמרים לחום פתוגני ולאחר שזה מצטבר בפנים, נפגעת יכולת התחדשות הרקמות או סגירת הפצעים ולכן הבשר שנרקב פולש למקומות נוספים ולאורך זמן הצ׳י הנכון נחלש.
על הנעת הדם והצ'י מתווספת העובדה, שהצמח Yi Yi Ren (דמעות איוב), שנמצא בפורמולה שהרכבתי, מסייע להפרשת מוגלה ממורסות שאינן מפרישות. אבל מכיוון שלא מדובר בהצטברות של ליחה לכדי ציסטה, יש בכל זאת צורך לשנות את אסטרטגיית הטיפול ולהתאימה לטיפול במורסה.
הקשר שבין אש למוגלה
המקור לחיבור בין פתוגן חום/אש וריקבון או הבשלת בשר ודם מגיע ככל הנראה מהתבוננות בהשפעת אש על הבשר בעת צלייתו. האש גורמת לצריבה ושריפה של הבשר ולכן כאשר מופיעים פצעים בעל גוון אדמדם, מרקם חמים וכאב, הם מדומים לתוצאה של חום או אש. מעניין לראות שהמונח העברי דלקת, לקוח מדימוי של דלקה של אש, ואף באנגלית לקוח המונח inflammation מהמילה להבה. אז בעברית מדובר על דלקה, באנגלית מדובר על להבה ובסינית מדובר על חום או אש.
ברפואה הסינית, מוגלה היא תוצר הרקבה שעוברים הדם והבשר כתוצאה מהחום המזיק. לאורך זמן נגרמת פגיעה בדם עקב קלקול של הדם התקין בתהליך הפיכתו למוגלה והעדר יצירת דם חדש כל עוד הדם הפגום לא מסולק מהגוף כך שלאורך זמן מתפתח חוסר בדם. דם שהפך למוגלה הופך חסר ערך לגוף ולכן רצוי שהמוגלה תופרש אל מחוץ לגוף. עקרונות הטיפול כוללים קירור של הדם, סיוע להפרשת מוגלה, קירור של החום בערוץ שעובר באזור או באיבר שמשפיע עליו, מיגור של הפתוגן דרך החיצון ואף תמיכה בדם.
הגורמים להתפתחות המורסה
פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מקשר את תקיעות הזרימה בערוצים לחדירת פתוגן קור מהחיצון שמותמר לצ'י חום שגורם לריקבון של הבשר והתפתחות מוגלה:
בספר הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים מסביר חואנג יואן-יו (1700-1750) את הקשר בין חדירת פתוגן מהחיצון והתפתחות מורסה ומוגלה על סמך הבנתו את הכתב הקלאסי נקודות חיוניות מארון הזהב:
הקשר שבין מיקום המורסה לערוצים ואיברים
צ'אן שה-גונג מסביר בספרו רפואה חיצונית מסורתית על התפתחות מורסה שמופיעה באזור שמאחורי האוזניים:
כאשר מופיעה מורסה בצד ימין של הראש מאחורי האוזן היא קשורה לריאות-מתכת. המתכת קשורה בצד מערב (ימין כאשר עומדים לכיוון מערב) וירידה מטה של היאנג, בדומה לשמש השוקעת במערב. הריאות אחראיות על איסוף והורדת הצ'י היאנגי בצד הימני של הגוף ולכן כאשר הצ'י היאנגי נעצר למעלה ואינו יורד ומתפתחת מורסה, יש לכך קשר לתפקוד ריאות-מתכת. כאשר המורסה מופיעה בצד שמאל של הראש מאחורי האוזן היא קשורה לכבד-עץ. העץ קשור בצד מזרח ועליה מעלה של היאנג בדומה לשמש הזורחת במזרח. כבד-עץ אמון על העלאת הצ'י דרך צד שמאל של הגוף. מכיוון שהמטופל סבל בעיקר ממורסה בצד שמאל של הראש מאחורי האוזן על גבי שטח אזור ערוץ שאו יאנג, הסקתי שיש קשר לכבד וכיס מרה. מורסה נוצרת כתוצאה מאש שמדוכאת בערוץ וגורמת לריקבון של הדם בערוץ. כאן יש גם היבט רגשי של הלחץ בעבודה והכעסים המודחקים שמצד אחד מעודדים את אש הלב ומצד שני מגבירים את דיכוי הכבד והאש.
במראת הזהב של הרפואה המסורתית מאת וו-צ'יאן (1742) מופיע ציטוט מהספר סודות חיוניים של רפואה חיצונית מעיקרון העברה מלב אל לב מאת צ'י הונג-יואן ופרשנות שמסביר את הקשר של מורסה מאחורי האוזניים לערוץ שאו יאנג כיס מרה:
פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מקשר את תקיעות הזרימה בערוצים לחדירת פתוגן קור מהחיצון ואף מבהיר שהתמרתו לכדי צ'י חום מרקיבה את הבשר ויוצרת מוגלה:
לסיכום: קור פתוגני חודר אל ערוץ שאו יאנג כיס מרה, מפריע לזרימת הצ'י והדם וגורם לחסימתם. חסימת הזרימה גורמת לגודש והיווצרות חום פתוגני שלאורך זמן מרקיב את הבשר ויוצר מוגלה. מיקום המחלה בצד שמאל של ראש המטופל מאחורי האוזן, מסייע לאבחן שמדובר בבעיה שקשורה בכבד-עץ. עצם העובדה שהפצע נוצר על גבי העור שבאחריות ערוץ שאו יאנג כיס מרה, מסייע למקד את האבחון לשני איברי פאזת העץ. איכות הפתוגן היא חום ואש והפתומכניזם הוא הצטברות של חום ואש בערוץ שאו יאנג, שצולים את הדם, מפריעים לזרימה וגורמים להפיכת הדם והבשר למוגלה. התסמינים הנפשיים מצביעים גם כן על קשר אל הכבד ואש מדוכאת. מכיוון שמדובר במחלה כרונית אפשר לדעת שהפגיעה הממושכת בדם גורמת גם לחוסר בדם ו-יין והחלשה של טחול-קיבה שאחראים על יצירתם.
אסטרטגית טיפול: החייאת דם לשם פתיחת תקיעות הדם בערוץ. קירור הדם על מנת שלא יהפוך למוגלה. קירור עודף חום שמגיע ממערכת יאנג מינג על ידי ניקוז צואה ועיקרון סילוק עצי ההסקה על מנת להקטין את המדורה. פתיחת דרכי הצואה מסייעת ליאנג מינג מתכת להוריד את החום מטה ולנקז החוצה. מכיוון שמדובר באזור תחת העור ובכך שלעיתים קרובות מדובר דווקא בחדירה של פתוגן מהחיצון, אפשר לעודד פתיחה של החיצון והנקבוביות על מנת להפריש חום ולעודד יציאת מוגלה החוצה.
הטיפול שנבחר: בחרתי להשתמש בפורמולה Fang Feng Tong Sheng San. זאת פורמולה שמסלקת ומפוגגת פתוגן רוח מהחיצון, מנקזת חום ופותחת דרכי צואה שנועדה לטפל בסינדרומי עודף גם בחיצון וגם בפנים. את הפורמולה יצר הראשון מבין ארבעת הרופאים הגדולים של שושלות ג׳ין-יואן וראש אסכולת הקירור (אסכולת חה-ג׳ייאן), ליו וואן-סו. כיום אנחנו מכירים אותו בעיקר בזכות הטפותיו בדבר שימוש בצמחים מקררים לטיפול במגוון מחלות והטענה שכל אחד מששת הצ׳י שבגוף יכול להיות מותמר לאש וגם ביטוי רגשי קיצוני הוא גורם ואף תוצר של התמרה לכדי אש פתולוגית.
ברפואה הסינית, מוגלה היא תוצר הרקבה שעוברים הדם והבשר כתוצאה מהחום המזיק. לאורך זמן נגרמת פגיעה בדם עקב קלקול של הדם התקין בתהליך הפיכתו למוגלה והעדר יצירת דם חדש כל עוד הדם הפגום לא מסולק מהגוף כך שלאורך זמן מתפתח חוסר בדם. דם שהפך למוגלה הופך חסר ערך לגוף ולכן רצוי שהמוגלה תופרש אל מחוץ לגוף. עקרונות הטיפול כוללים קירור של הדם, סיוע להפרשת מוגלה, קירור של החום בערוץ שעובר באזור או באיבר שמשפיע עליו, מיגור של הפתוגן דרך החיצון ואף תמיכה בדם.
הגורמים להתפתחות המורסה
פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מקשר את תקיעות הזרימה בערוצים לחדירת פתוגן קור מהחיצון שמותמר לצ'י חום שגורם לריקבון של הבשר והתפתחות מוגלה:
《灵枢·痈疽》“寒邪客于经络之中，则血泣，血泣则不通，不通则卫气归之，不得复反，故痈肿。寒气化为热，热盛则腐肉，肉腐则为脓。”
הצירים היעילים, פרק 81 גחלית ונמק: "פתוגן קור מתארח בתוך הערוצים והחיבורים אזי הדם נחסם, [כאשר] הדם נחסם אין פתיחה [של דרכי התנועה שלו], [כאשר] אין פתיחה [של דרכי הזרימה] אזי הצ׳י המגן פונה אליו, אינו יכול להפוך כיוון בשנית ולכן נוצרת נפיחות וגחלית (קרבונקל). צ׳י קור מותמר לחום, [כאשר] החום שופע אז הבשר נרקב, [כאשר] הבשר נרקב נוצרת מוגלה."
《金匮》：诸脉浮数，应当发热，而反洒淅恶寒，若有痛处，当发疮痈。痈疽因外感寒邪，伤其营血。营伤而裹束卫气，卫气郁阻，不得外达，故见恶寒。卫郁热发，肉腐脓化，则成痈疽。
初起经络郁遏，必当发表。表解汗出，卫郁透泄，经络通畅，则肿痛消除，不作脓也。
נקודות חיוניות [מארון הזהב טוען]: כל הדפקים צפים ומהירים, אמורה להיות פליטת חום [גוף] אך דווקא יש תיעוב קור כמו כאשר [הגוף] רטוב, אם יש אזור כואב ייווצרו פצע ומורסה. מורסה ונמק הם תוצאה של קליטה של פתוגן קור מבחוץ, פוגע [בצ'י] המחנה (מזין) ולדם. [צ'י] המחנה נפגע וכובל בפנים את הצ'י המגן, הצ'י המגן חסום ומדוכא ואינו מגיע החוצה ולכן נראה תיעוב קור. המגן מדוכא והחום נפלט, הבשר נרקב ומותמרת מוגלה ואז מתפתחים מורסה ונמק.
[חואנג מפרש]: בראשית, הערוצים והחיבורים מדוכאים ונדחקים, חובה לפלוט את החיצון. החיצון ממוגר והזיעה יוצאת, המגן המדוכא מופרש עד החוצה, [דרכי התנועה של] הערוצים והחיבורים פתוחים [לתנועה] חופשית ואז הנפיחות והכאב מתמוססים ומסולקים ולא תיווצר מוגלה.
הקשר שבין מיקום המורסה לערוצים ואיברים
צ'אן שה-גונג מסביר בספרו רפואה חיצונית מסורתית על התפתחות מורסה שמופיעה באזור שמאחורי האוזניים:
夭疽锐毒，生于耳后一寸三分致病之处。左为夭疽，属于肝木。右为锐毒，锐者，利也，锋利之器，属于肺金。二者皆起于积想在心，谋虑不决，以致火旺而又郁，郁而又旺，诚为险恶之候。故形多坚硬，头多隐伏，未溃先黑，未脓先腐，臭秽易生，元气易败。凡得此者，毒多不得外发，后必内攻而死。初起生于隐微，令人多不知觉，及其知觉，毒已入内矣。倘红活高肿，易于脓腐者，无妨。
[מורסה] בצד שמאל [מאחורי האוזן] נקראת "נמק מוות בטרם עת" ומשויכת לכבד עץ, בצד ימין נקראת "רעילות חדה" ומשויכת לריאות מתכת. שתיהן תוצר הצטברות מחשבות בלב, חוסר יכולת לתכנן ולהוציא לפעל אשר גורמת לאש משגשגת אך מדוכאת, מדוכאת ולכן עוד יתר משגשגת זהו באמת סממן מסוכן. על כן צורתה מוצקה ונוקשה, ראש הפצע לרב חבוי ונסתר, טרם הפרשת המוגלה הוא ראשית שחור, טרם היווצרות מוגלה יש ראשית ריקבון ובקלות מתפתח ריח מצחין והצ׳י המקורי מובס בקלות. ברב המקרים בהם זה מתפתח, הרעילות אינה מצליחה להיפלט החוצה ובהמשך לבטח תתקוף פנימה ותביא למוות. בראשית ההיווצרות זה נסתר וקל כך שהמטופל אינו חש בכך, כאשר הוא כבר חש בכך הרעילות כבר נכנסה פנימה. כל עוד יש אדמומיות נפיחות וגובה לפצע הוא יכול בקלות ליצור ריבון ומוגלה.
 |
| מתוך הספר "רפואה חיצונית מסורתית" שיצא ב-1617 מאת צ'אן שה-גונג |
כאשר מופיעה מורסה בצד ימין של הראש מאחורי האוזן היא קשורה לריאות-מתכת. המתכת קשורה בצד מערב (ימין כאשר עומדים לכיוון מערב) וירידה מטה של היאנג, בדומה לשמש השוקעת במערב. הריאות אחראיות על איסוף והורדת הצ'י היאנגי בצד הימני של הגוף ולכן כאשר הצ'י היאנגי נעצר למעלה ואינו יורד ומתפתחת מורסה, יש לכך קשר לתפקוד ריאות-מתכת. כאשר המורסה מופיעה בצד שמאל של הראש מאחורי האוזן היא קשורה לכבד-עץ. העץ קשור בצד מזרח ועליה מעלה של היאנג בדומה לשמש הזורחת במזרח. כבד-עץ אמון על העלאת הצ'י דרך צד שמאל של הגוף. מכיוון שהמטופל סבל בעיקר ממורסה בצד שמאל של הראש מאחורי האוזן על גבי שטח אזור ערוץ שאו יאנג, הסקתי שיש קשר לכבד וכיס מרה. מורסה נוצרת כתוצאה מאש שמדוכאת בערוץ וגורמת לריקבון של הדם בערוץ. כאן יש גם היבט רגשי של הלחץ בעבודה והכעסים המודחקים שמצד אחד מעודדים את אש הלב ומצד שני מגבירים את דיכוי הכבד והאש.
במראת הזהב של הרפואה המסורתית מאת וו-צ'יאן (1742) מופיע ציטוט מהספר סודות חיוניים של רפואה חיצונית מעיקרון העברה מלב אל לב מאת צ'י הונג-יואן ופרשנות שמסביר את הקשר של מורסה מאחורי האוזניים לערוץ שאו יאנג כיס מרה:
医宗金鉴《外科心法要诀》祁宏源
夭疽居左锐毒右，经属胆腑生耳后，谋虑太过郁火成，此处肉薄当急救。
【注】名虽各异，而左右耳后，俱属足少阳胆经，由谋虑不决，郁火凝结而成。
פצע גובלין דר בשמאל ורעילות חדה בימין, הערוץ בו נוצר מאחורי האוזן הוא ערוץ כיס המרה, תוצר של עודף תכנון וחשיבה שמדכאים אש, באזור זה העור דק ולכן יש להציל בדחיפות.
פרשנות: למרות ששם [המורסות שונה] אך [האזור] מאחורי האוזן הימנית והשמאלית, משויך לערוץ שאו יאנג של הרגל וכיס המרה, עקב תכנונים ללא יכולת החלטה [ולקיחת יוזמה], [המורסה] מתפתחת עקב אש מדוכאת שנקרשת ונקשרת.
בפרק נוסף ממראת הזהב של הרפואה הסינית שעוסק בנמק מאחורי האוזן מצוטט ומפורש גם הקשר לשלושת המחממים:
耳后疽
耳后疽生耳折间，三焦风毒胆火炎，红肿有头 为顺，黑陷 痛冷溃难。
【注】此证生于耳折之间，无论左右，属三焦经风毒，兼胆经怒火上炎而成。初起如粟，渐增肿痛，小者如杏，大者如桃。若红肿有头， 热易溃，稠脓者为顺；若黑陷坚硬， 痛引脑，甚则顶、颊、肩、肘俱痛，不热迟溃，紫血者为逆。
רוח רעילה בשלושת המחממים ואש לוהטת בכיס המרה, אם הפצע אדום ונפוח עם ראש זאת התפתחות תקינה, אם הוא שקוע ושחור, כואב וקר יתקשה להפריש מוגלה.
פרשנות: נוצר לתווך קיפול האוזן, לא משנה ימין או שמאל זה משויך לרוח ורעילות בערוץ שלושת המחממים ובו זמנית אש כעס לוהטת מעלה בערוץ כיס המרה וכך נוצר. בראשית הוא דומה לדוחן בהדרגה גדל מתנפח וכואב, כאשר הוא קטן גודלו כמשמש וכאשר גדול הוא כמו אפרסק. אם הינו אדום נפוח ובעל ראש פצעון, יש חום ויופרש במוגלה בקלות עם מוגלה סמיכה, זה כיוון התפתחות תקין. אם הוא שחור שקוע נוקשה ומוצק, הכאב מושך אל המח ובמקרים חמורים לקודקוד, לחיים, כתף ואף כואב במרפק, אינו חם ויאחר להפריש דם סגלגל זאת התפתחות בכיוון שלילי.
פרק 81 של הצירים היעילים, גחלית ונמק, מקשר את תקיעות הזרימה בערוצים לחדירת פתוגן קור מהחיצון ואף מבהיר שהתמרתו לכדי צ'י חום מרקיבה את הבשר ויוצרת מוגלה:
《灵枢·痈疽》“寒邪客于经络之中，则血泣，血泣则不通，不通则卫气归之，不得复反，故痈肿。寒气化为热，热盛则腐肉，肉腐则为脓。”
הצירים היעילים, פרק 81 גחלית ונמק: "פתוגן קור מתארח בתוך הערוצים והחיבורים אזי הדם נחסם, [כאשר] הדם נחסם אין פתיחה [של דרכי התנועה שלו], [כאשר] אין פתיחה [של דרכי הזרימה] אזי הצ׳י המגן פונה אליו, אינו יכול להפוך כיוון בשנית ולכן נוצרת נפיחות וגחלית (קרבונקל). צ׳י קור מותמר לחום, [כאשר] החום שופע אז הבשר נרקב, [כאשר] הבשר נרקב נוצרת מוגלה.
לסיכום: קור פתוגני חודר אל ערוץ שאו יאנג כיס מרה, מפריע לזרימת הצ'י והדם וגורם לחסימתם. חסימת הזרימה גורמת לגודש והיווצרות חום פתוגני שלאורך זמן מרקיב את הבשר ויוצר מוגלה. מיקום המחלה בצד שמאל של ראש המטופל מאחורי האוזן, מסייע לאבחן שמדובר בבעיה שקשורה בכבד-עץ. עצם העובדה שהפצע נוצר על גבי העור שבאחריות ערוץ שאו יאנג כיס מרה, מסייע למקד את האבחון לשני איברי פאזת העץ. איכות הפתוגן היא חום ואש והפתומכניזם הוא הצטברות של חום ואש בערוץ שאו יאנג, שצולים את הדם, מפריעים לזרימה וגורמים להפיכת הדם והבשר למוגלה. התסמינים הנפשיים מצביעים גם כן על קשר אל הכבד ואש מדוכאת. מכיוון שמדובר במחלה כרונית אפשר לדעת שהפגיעה הממושכת בדם גורמת גם לחוסר בדם ו-יין והחלשה של טחול-קיבה שאחראים על יצירתם.
אסטרטגית טיפול: החייאת דם לשם פתיחת תקיעות הדם בערוץ. קירור הדם על מנת שלא יהפוך למוגלה. קירור עודף חום שמגיע ממערכת יאנג מינג על ידי ניקוז צואה ועיקרון סילוק עצי ההסקה על מנת להקטין את המדורה. פתיחת דרכי הצואה מסייעת ליאנג מינג מתכת להוריד את החום מטה ולנקז החוצה. מכיוון שמדובר באזור תחת העור ובכך שלעיתים קרובות מדובר דווקא בחדירה של פתוגן מהחיצון, אפשר לעודד פתיחה של החיצון והנקבוביות על מנת להפריש חום ולעודד יציאת מוגלה החוצה.
הטיפול שנבחר: בחרתי להשתמש בפורמולה Fang Feng Tong Sheng San. זאת פורמולה שמסלקת ומפוגגת פתוגן רוח מהחיצון, מנקזת חום ופותחת דרכי צואה שנועדה לטפל בסינדרומי עודף גם בחיצון וגם בפנים. את הפורמולה יצר הראשון מבין ארבעת הרופאים הגדולים של שושלות ג׳ין-יואן וראש אסכולת הקירור (אסכולת חה-ג׳ייאן), ליו וואן-סו. כיום אנחנו מכירים אותו בעיקר בזכות הטפותיו בדבר שימוש בצמחים מקררים לטיפול במגוון מחלות והטענה שכל אחד מששת הצ׳י שבגוף יכול להיות מותמר לאש וגם ביטוי רגשי קיצוני הוא גורם ואף תוצר של התמרה לכדי אש פתולוגית.
ליו וואן-סו טען שכל דבר ביקום מנוקב ברשת עדינה של תעלות שמכונות ארמון המסתורין דרכן נעים הצ׳י והנפש. ארמון המסתורין יכול להיסתם עקב קור מכווץ או להיות מותך על ידי חום עז כך שהצ׳י היאנגי שזורם בו נתקע ויוצר חום מדוכא ואש. הדרך לפתוח נקבים אלו מבוססת על שילוב של צמחים שיוצרים תנועה בעלת איכות שמשויכת לעץ, קרי הפצה ופיזור, כגון צמחים ממגרי חיצון יחד עם צמחים שמקררים חום ומשיבים צלילות (מצללי חום) עם צמחים מפיצי צ׳י.
למרות שכיום נהוג להשתמש בצמחים קרירים חריפים למיגור פתוגני רוח וחום בחיצון, ליו וואן-סו טען שהסתימה של נקבוביות ארמון המסתורין תוחמר עקב צמחים קרירים שהקור שלהם יכווץ עוד יותר, לכן יש לשלב צמחים חריפים חמימים שיתמכו בריווח ופתיחה של דרכי התנועה שבנקבוביות הזעירות וכך ישוחרר הדיכוי של האש.
השילוב של צמחים חריפים קרירים עם צמחים חריפים חמימים וצמחים מרים קרים מביא לנטרול החמימות ומתמקד במיגור הפתוגן מהחיצון מבלי לסייע לחום הפתוגני המדוכא. מכיוון שלא היה תסמין של שנאת קירבה לקור חיצון, אין צורך ב Ma Huang וגם לא תיגרם פגיעה בנוזלים עקב ייזוע וייבוש שלהם כאשר גם כך קיים חוסר בהם.
הרכב הפורמולה: Fang Feng, Chuan Xiong, Dang Gui, Bai Shao, Bo He, Lian Qiao, Da Huang, Mang Xiao, Shi Gao, Zhi Zi, Huang Qin, Jie Geng, Hua Shi, Sheng Gan Cao, Sheng Di Huang, Bai Zhu, Xuan Shen, Mai Dong
לאחר לקיחת הפורמולה נפתחה המורסה והמוגלה הצהובה והסמיכה יצאה החוצה והפצע הפסיק לגדול. כעבור חודש כאשר הפצע החלים הוחלפה הפורמולה החדשה על בסיס Xiao Chai Hu Tang ו-Da Bu Yin Jian לשמר את התנועה החלקה בערוץ שאו יאנג כיס מרה, להזין יין ולצלל חום יחד עם צמחים שתומכים בצ'י ובטחול ו-Rou Gui להנחות את האש לרדת מטה ולחמם את הכליות. חודש לאחר מכן כבר נצפתה צמיחה טובה של שיער באזור (היה חסר עקב המוגלה) והחלמה של האזור.
