תיאוריות סותרות בבסיס הדיקור הסיני - חלק ז' - שתי מערכות בו זמנית

בחלק אחרון של סאגת החקירה של התיאוריות הסותרות שבבסיס הדיקור הסיני נשארה לנו גישה אחת עליה טרם דיברנו, הגישה שמחזיקה בדעה שאפשרי שיתקיימו שתי זרימות בכיוונים שונים ומנסה להסביר מדוע זה אפשרי. למרות זאת אין הסכמה האם מדובר בשתי מערכות נפרדות לחלוטין או במערכת אחת בה זורמים שני דברים שונים. למרות שזאת תהיה הרשומה האחרונה בנושא, בחרתי להציג את הגישות השונות ולאפשר לקוראים לבחור בגישה המתאימה להם על סמך ניסיונם הקליני.

זרימה של שני סוגי צ'י שונים במערכת אחת אך בכיוונים שונים
הגישה הראשונה טוענת שבתוך רשת הערוצים הפרושה בגוף קיימת זרימה של שני דברים שונים בכיוונים הפוכים.

הצ'י המגן והזרימה מהקצוות אל המרכז

טאנג ווי-חואה (唐卫华) טוען, שהתיאוריה של חמש נקודות השינוע (五输穴 Wu Shu Xue) באה לבאר את אופן זרימת הצ'י והדם (ובעיקר הדם) המתלווים אל זרימת הצ'י המגן. כלומר, בחמש נקודות השינוע זורם הצ'י המגן מקצות האצבעות אל עבר מרכז הגוף ואל צ'י זה מתלווה גם דם. אבל הדם לא מתלווה רק לצ'י המגן אלא גם לצ'י המזין רק שהדם שמתלווה אל הצ'י המזין נע זאת במסלול המחזורי של הצ'י המזין בתריסר הערוצים בכ-50 מחזורים ביממה. הצ'י המזין נמזג לתוך הערוץ ובתהליך זה הוא מותמר ויוצר דם. הצ'י המזין הוא החומר העיקרי שזורם בתוך הערוץ ומכיוון שלא ניתן להפריד בינו לבין הדם אז הם נקראים יחדיו דם-מזין (营血 Ying Xue). ולכן הצ'י המזין הוא זה שזורם בתריסר הערוצים והם המסלול של צ'י זה בלבד. הצ'י המגן שופע ומשגשג בשני אזורים עיקריים, הראש והגפיים. בגפיים הוא מתרכז לפני שהוא נכנס אל נקודות השינוע וזורם אל מרכז הגוף ואילו בראש הוא מתרכז כאשר הוא יוצא אל "שדרות הצ'י" (气街 Qi Jie) של הראש. לכן דיקור של נקודות באזורים אלו [ראש, פנים וגפיים) הוא בעל השפעה חזקה על ויסות של הצ'י המגן ושיפור תפקוד מערכת החיסון ויכולתה למנוע פלישה של פתוגנים חיצוניים ונקודות אלו בעלות יעילות ריפוי גבוהה וטווח טיפול רחב.

הצ'י המקורי והזרימה מהקצוות אל המרכז
לִי רוּי (李瑞) טוען שבתריסר הערוצים זורמים הצ'י המזין והצ'י המגן ואילו בחמש נקודות השינוע זורם צ'י ערוצי המורכב מהצ'י המקורי שמקורו בשמיים מוקדמים (טרום לידה) יחד עם צ'י הדגן והמים (צ'י המזון). לטענתו הצ'י המקורי יוצא משער החיים ובעזרת דחיפה מהתווך שבין הכליות, מופץ דרך שלושת המחממים אל הדזאנג-פו והגוף. אופן הפצה זה שולח את הצ'י המקורי כלפי חוץ אל החיצון וקצוות הגפיים, שם הוא נכנס בנקודות הבאר וזורם אל עבר נקודות האיחוד (ים) ולבסוף מגיע אל הדזאנג-פו. גם גַ'אוֹ יֶאן-הוֹנג (赵艳鸿) מחזיק בדעה דומה לזו של לִי רוּי, שבחמש נקודות השינוע זורם הצ'י המקורי. שניהם מבססים את טיעוניהם על משפטים נבחרים מהקאנונים השונים עליהם אפרט כאן:

בקושי מספר 66 בקאנון 81 הקשיים של הקיסר הצהוב נאמר: "שלושת המחממים - המעברים החלופיים של צ'י המקור. אחראים על תנועה ופתיחה [של מסדרונות התנועה] של שלושת הצ'י, עוברים בחמשת הדזאנג וששת הפו. מקור - זהו כינוי כבוד של שלושת המחממים, על כן המקום בו [צ'י המקור] נעצר הינו [נקודת] מקור. במחלות של חמשת הדזאנג וששת הפו נבחר ב[נקודות] המקור שלהם". על פי משפט זה אפשר לראות ששלושת המחממים משמשים כדרכי התנועה והמעבר של הצ'י המקורי כך שיוכל להתפזר בשלושת המחממים ולהגיע בסופו של דבר אל הערוצים. נקודות המקור הן מקום על גבי הערוץ בו מצטבר צ'י מקורי במהלך הזרימה בערוץ. מכאן אנו רואים את הקשר בין הצ'י המקורי לשלושת המחממים ולנקודות המקור. 

עוד נאמר בקושי מספר 66 "הצ'י הנע בתווך שבין הכליות ותחת הטבור הינו החיים של האדם, השורש (Gen Ben) של תריסר הערוצים, מכונה בשם 'מקור'". בקושי מספר 8 נאמר "כל תריסר כלי הערוצים כולם, קשורים למקור יצירת הצ'י. [הדבר] שמכונה 'המקור של יצירת הצ'י' מכונה [גם] השורש (Gen Ben) של תריסר הערוצים, ומכונה [גם] הצ'י הנע בתווך הכליות". משפטים אלו מסבירים שאותו צ'י מקורי, שנע בתווך שבין הכליות ומופץ דרך שלושת המחממים אל הגוף כולו, הוא בעל קשר הדוק לתריסר הערוצים. כאן מתואר הקשר בין הצ'י המקורי שבין הכליות לתריסר הערוצים.

בפרק הראשון בציר השמימי, תשע מחטים ותריסר [נקודות] מקור נאמר "לחמשת הדזאנג וששת הפו יש תריסר מקורות, תריסר המקורות מגיעים לארבע הבריחים" ו-"תריסר מקורות - המקום בו חמשת הדזאנג קולטים את הצ'י והטעם משלוש מאות שישים וחמישה המקטעים." משפטים אלו מבהירים להיכן מגיע אותו צ'י מקורי. הצ'י המקורי מגיע לארבעת הבריחים. אבל מהם בדיוק ארבעת הבריחים? על כך משיב וואנג גוּאוֹ-רוּי (王国瑞) בספרו קאנון דרקון הירקן של ההשפעה המדהימה של דיקור ומוקסה על פי ביאן צ'ואה, (扁鹊神应针灸玉龙经) "ארבעת הבריחים זה דיקור של שתי הידיים ושתי הרגליים, זה הכל, זה בדיוק מה שמכונה [בשם] המרכז של שישים ושש הנקודות". שישים ושש הנקודות זה סכום חמש נקודות השינוע בתריסר ערוצים יחד עם 6 נקודות המקור בערוצים היאנגים (נקודות המקור בערוצים היינים נמצאות בחמש נקודות השינוע עצמן ולכן כבר נספרו). אם כן, מכאן אנו יכולים להבין שהצ'י המקורי מגיע לארבעת הבריחים שהינם האזור בו נמצאות נקודות השינוע ונקודות המקור של תריסר הערוצים. על כן, בחמש נקודות השינוע זורם ועובר הצ'י המקורי.

נותר לנו לנסות ולהבין מהו כיוון הזרימה של הצ'י בחמש נקודות השינוע. על קושי זה עונים פרקים שורש והיקשרות (Gen Jie 根结) ושורש וענף (Ben Biao 本标) בציר השמימי. ראשית מוסבר ש"ארבע הגפיים הן השורש של יין ויאנג", כלומר הגפיים הן השורש וההתחלה ואילו מרכז הגוף הוא נקודת הסיום והענף. עוד מוסבר שנקודות השורש של כל ערוץ הן נקודות הבאר ואילו נקודות ההיקשרות או נקודות הענף נמצאות במרכז הגוף "השורש של תאי יאנג הוא שיא היין [BL1]... שורש השאו יאנג הוא פתח היין [GB44]". מכיוון שקיים דמיון עצום בתיאורים המתארים את אופן זרימת הצ'י בין חמש נקודות השינוע ואופן זרימתו על פי תיאוריית שורש והיקשרות ותיאוריית שורש וענף, מסיקים רב הסינולוגים שמכיוון שכיוון הזרימה של הצ'י הוא מהשורש אל מרכז הגוף, גם במקרה של חמש נקודות השינוע, הצ'י זורם מהבארות אל עבר נקודות האיחוד (ים). בנוסף על כך, בפרק התארחות פתוגן בציר השמימי, מתוארת זרימה בערוצי תאי יין וג'ואה יין של היד, אשר מתחילה בקצות האצבעות ועולה אל עבר מרכז הגוף. הפרק מציין שמדובר ב"תנועה עם הכיוון הנכון אבל נגד כיוון הספירה" (顺行逆数) ומחדד בעצם את העובדה שהזרימה של הצ'י המקורי מנקודות הבאר אל מרכז הגוף היא בכיוון הנכון אבל במקרה של הערוצים היינים, הזרימה הפוכה מסדר הנקודות של הערוץ.

לסיכום, הצ'י המקורי מתחיל בתווך שבין הכליות, הוא נע בשלושת המחממים נכנס לתוך הערוצים בנקודות הבאר הוא זורם בין חמש נקודות השינוע שבקצות הגפיים, מתרכז בנקודות המקור ונע משורש הערוצים שבנקודות הבאר אל עבר מרכז הגוף.

שתי מערכות נפרדות לזרימת צ'י (מערכת הבת)
מן הצד השני ניצבים אלו שמחזיקים בדעה, שמעבר למערכת המחזורית של תריסר הערוצים, קיימת מערכת-בת של מחזור צ'י ודם שהינה מערכת הכוללת את חמש נקודות השינוע.

לִי גוּאֲנג-חוּאָה ניגש לנושא כיוון הזרימה בערוצים מכיוון מדעי. הוא גילה שבנקודות שנחשבות כשופעות בצ'י, המוליכות החשמלית של הנקודה גבוהה יחסית לנקודות אחרות ויש ירידה בהתנגדות החשמלית של העור. כתוצאה מכך מפל המתחים בנקודות אלו גבוה גם כן. כאשר בחן את מפל המתחים בין שתי נקודות שינוע שכנות, גילה שבממוצע יש עלייה של פי 1.4 בין מפל המתח של הנקודה הרחוקה מהמרפק לבין זו שקרובה יותר למרפק. כמו כן מפל המתח בין נקודת האיחוד לנקודת הבאר מראה על יחס גדול פי 4 במפל המתח של נקודת האיחוד, דבר המצביע על כך שיש עליה בשפע הצ'י והדם מנקודת הבאר אל עבר נקודת האיחוד ומצביע על כך שהצ'י בנקודות אלו זורם מהבארות שבקצות האצבעות אל עבר מרכז הגוף. על סמך ממצאיו טען שמלבד המחזור המעגלי של תריסר הערוצים קיימים גם מסלולים נפרדים של חמש נקודות השינוע הנעים מהקצוות אל עבר מרכז הגוף אך לא קבע מהי אותה מערכת מסלולים או איזה צ'י זורם בתוכם.

חמש נקודות השינוע כחלק ממערכת עצמאית של ערוצי החיבור (Jing Luo)
שֶׁה יֵאן (石焱) טען שמכיוון שנאמר שזרימת הצ'י והדם בגוף הינה מחזורית ללא הפסקה, אנו יכולים להסיק שהזרימה בין חמש נקודות השינוע אינה נפסקת כאשר הצ'י והדם מגיעים אל נקודת האיחוד (ים) אלא ממשיכה הלאה. לא בכדי כונתה הנקודה החמישית בשם איחוד (ולא ים), היא מצביעה על איחוד של הצ'י עם משהו. בהסתמך על דבריו של גַ'אנג גֶ'ה-צוֹנג (张志聪) "באר - המים של העץ. אלה הצ'י והדם שחלחלו אל העור, גולשים אל תוך הכלים (Mai) מ[נקודת] באר-עץ, מוזרקים אל המעיין, עוברים בערוץ, נעים ואינם נעצרים, עוברים עד המרפק והברך ומתאחדים עם הצ'י והדם שבתוך כלי הערוצים (Jing Mai)" הוא טוען שאותו איחוד עם צ'י ודם, המתואר במשפט, מתבצע בתוך ערוץ החיבור. בסיכומו של דבר, לטענתו חמש נקודות השינוע הינן חלק מתהליך כניסה של צ'י מהשכבה השטחית של העור אל תוך ערוצי החיבור השבים וזורמים אל עבר מרכז הגוף. הוא מוסיף וטוען שעל סמך פרשנותו של גַ'אנג גֶ'ה-צוֹנג "הצ'י והדם הנוצרים מהמים והדגן, יוצאים אל העור דרך [ערוצי] החיבור הגדולים ושבים ונמזגים דרך חמש [נקודות] השינוע אל תוך כלי הערוצים (Jing Mai), על כן נאמר שלכל תנועת עשרים ושבעה הצ'י יש חמש [נקודות] שינוע", אנו יכולים להבין שחמש נקודות השינוע משפיעות גם על הזרימה בתריסר הערוצים וגם על הזרימה בחמש עשרה ערוצי החיבור, שסכומם יחדיו נותן עשרים ושבעה מסלולים. לדבריו הצ'י שזורם מן הקצוות אל עבר המרכז דרך חמש נקודות השינוע אינו הצ'י מקורי או הצ'י מגן אלא הצ'י הערוצי הרגיל. צ'י ערוצי זה אמנם לעיתים נע בכיוון שונה מהצ'י המזין שבמערכת המחזורית, אבל לא מדובר במערכת נפרדת ומנותקת לחלוטין ממערכת תריסר הערוצים, אלא בכך שהמסלולים שבתריסר הערוצים הם כמו דרך אחת בעלת שני נתיבי תנועה.

תמיכה לקשר ההדוק בין ערוצי החיבור ונקודות השינוע אפשר למצוא בתיאורים, שמסבירים שפתוגן חיצון שחודר אל הגוף, יכול לעבור מערוצי החיבור אל חמש נקודות השינוע. בפרק "תחילת היווצרותן של כל המחלות" בציר השמימי נאמר "פתוגן תוקף את האדם, מתחיל בעור.....נשאר ואינו מסולק אז עובר לשהות בערוצי החיבור, בזמן שנמצא ב[ערוצי] החיבור, הכאבים יהיו בשרירים ובשר.....[אם] נשאר ואינו מסולק, [הוא] עובר לשהות ב[נקודות] השינוע, בזמן שנמצא ב[נקודות] השינוע, [מסדרונות התנועה של] ששת הצ'י אינם פתוחים, על כן יופיע כאב מפרקים בארבע הגפיים ועמוד השדרה עם הגב התחתון יהיו נוקשים". משפט זה מוכיח שחמש נקודות השינוע נמצאות באותה מערכת של ערוץ החיבור ולכן פתוגן יכול לנוע מהעור דרך ערוץ החיבור ומשם אל נקודות השינוע. באותה מידה, דיקור של חמש נקודות השינוע יכול לגרות את תנועת הצ'י הערוצי שינוע בערוץ אל עבר הכאב במפרקים ויגיע אל מקור המחלה ולכן נאמר שנקודות "שינוע אחראיות על כבדות של הגוף וכאבי מפרקים". כאן אפשר לראות שהוא בחר לפרש מעט אחרת את המשפט שבדרך כלל מפרשים כ"נקודות מעיין אחראיות על כבדות של הגוף וכאבי מפרקים" זאת מכיוון שהסימנייה של שינוע היא בעצם אותה סימניה שאנו נוהגים לכנות בשם מעיין.

בקאנון הפנימי מוסבר שהצ'י שזורם בחמש נקודות השינוע נע עד המרפק והברך ומתאחד עם הדם והצ'י שבתוך הערוץ בנקודת האיחוד (ים). אך לדבריו, משמעות האיחוד היא לא איחוד עם הערוץ הראשי אלא עם ערוץ חיבור הפרוש במקביל לערוץ הראשי. שֶׁה יֵאן מסביר שנקודות האיחוד נמצאות במרפק או בברך ואילו נקודות החיבור נמצאות מתחת למרפק והברך כך שהצ'י שהגיע לנקודת האיחוד יכול להמשיך ולנוע הלאה על ידי כך שהוא נכנס דרך נקודת החיבור הקרובה אל תוך המסלול של ערוץ החיבור ומשם ממשיך אל עבר מרכז הגוף ונקודת ההיקשרות ולאחריה עובר לערוץ של האיבר הבן זוג לפאזה, למשל מערוץ הכליות אל ערוץ שלפוחית השתן. יש לציין שלמרות שגַ'אנג גֶ'ה-צוֹנג ושֶׁה יֵאן מדברים על ערוצי חיבור שפרושים במקביל לערוצים הראשיים ויוצאים מנקודות החיבור, אין כל אזכור לקיומם של ערוצי חיבור מקבילים לכל תריסר הערוצים בכתבים העתיקים. למרות זאת, יש שימוש במגוון גדול של מושגים שכוללים בין היתר גם תעלות ערוץ (经隧 Jīng Suì) שכביכול מתארות את הערוצים הראשיים בהם זורם הצ'י המזין ובכל שאר המקרים מדובר בערוצי חיבור.

חמש נקודות השינוע כחלק ממערכת עצמאית של הערוצים המתפצלים (Jing Bie)

לעומת שֶׁה יֵאן, שטוען שנקודות השינוע שייכות למערכת של ערוץ החיבור, ג'וֹאוּ ג'יֱאן-וֱוי (周建伟) ולַאוֹ וֱוי-גוּאוֹ (劳卫国) מחזיקים בדעה שמדובר במערכת של חמש נקודות הקשורות בערוצים המתפצלים (Jing Bie 经别) והינה מערכת נפרדת לגמרי המקבילה למערכת של תריסר הערוצים כך שאינה דרך אחת בעלת שני נתיבים. מכיוון שהערוצים המתפצלים מתחילים לאחר המרפק והברך הם בעצם מקבלים את הצ׳י שהגיע אליהם מחמש נקודות השינוע באזור המרפק והברך וממשיכים את זרימתו אל עבר מרכז הגוף. כך תריסר הערוצים המסתעפים יכולים לשפר את החיבור בין האיברים היינים והיאנגים ביחסי חיצון ופנים.

חמש נקודות השינוע כחלק ממערכת עצמאית של שורש והיקשרות (Gen Jie)

מלבד הרופאים שציינתי עד כה, יש שטוענים שבכלל מדובר במערכת נפרדת שאינה כוללת את הערוצים המתפצלים או ערוצי החיבור. למשל יָאנג קַאי-הוֹנג (杨开弘) שטוען שחמש נקודות השינוע הן הביטוי המעשי והקליני של תיאוריית שורש והיקשרות (根结) המתארת זרימה מהקצוות אל המרכז, אך במקור, כפי שהוזכרה בקאנון הפנימי, חסרה נקודות דיקור. לדבריו חמש נקודות השינוע משלימות את תיאוריית שורש והיקשרות והופכות אותה לשימושית מבחינה קלינית.

צ'י השמיים וזרימה מהקצוות אל המרכז

הרופאים דִינג פָאנג (丁放) ושֶה וֱוי (史炜) סבורים שכלל אין סתירה בין הזרימה מהקצוות אל המרכז והזרימה המחזורית של הצ'י המזין מכיוון שמדובר בשתי מערכות שונות ומנותקות ללא השפעה הדדית. לדעתם התיאורים בכתבים מסבירים שנקודות השינוע מתארות את התקשורת והחיבור של האדם והיקום. בנקודות הבאר נכנס צ׳י השמיים אל תוך הגוף ומשם זורם אל מרכז הגוף ויוצר את החיבור של האדם ליקום ומאפשר בכך את השפעת היקום על האדם. לאחר שצ'י השמיים נכנס אל נקודות הבאר הוא זורם אל עבר מרכז הגוף וזרימתו מעמיקה, מתרחבת ומתגברת. מערכת זו היא מערכת הזרימה של הצ'י מהקצוות אל המרכז ואין לה כל קשר או מגע עם המערכת של הזרימה המחזורית של הצ'י המזין. הבעיה בטיעון שלהם היא שאין הסבר או הגיון מדוע זרימה זו מתרחבת ומתגברת. נדמה לרגע את השמיים למאגר מים, צ'י השמיים למים, נקודות הבאר למשפך בכניסה של צינור ואת הערוץ נדמה לצינור. מים מהמאגר נמזגים דרך המשפך אל תוך הצינור. עוצמת הזרם וכמותו בתחילת הצינור זהה לעוצמת הזרם וכמותו בקצה המרוחק של הצינור, זאת מכיוון שיש רק מקור אחד למים הנכנסים אל תוך הצינור וכמות המים שנכנסת היא כמות המים שיוצאת. אם כך כיצד ניתן לטעון שזרימת המים תתגבר ותתעצם ביציאה של הצינור בנקודת האיחוד (ים)?

הקלאסיקות מתארות את זרימת הצ'י בין נקודת הבאר ונקודת האיחוד כנחל הזורם בערוץ. כאשר אנו מתבוננים בטבע אנו יכולים לראות שמעיין הנובע במורדות ההר מתעצם ומתגבר בדרכו אל הים. אבל אנו יודעים שהמים הזורמים בנהר מגיעים ממספר מקורות ולא רק מאותו מעיין זעיר שנבע ליד ההר. לאורך מסלול זרימת המים מתכנסים זרמים תת קרקעיים, אדמה ספוגת מי-גשמים ונחלים נוספים היורדים מן ההר. כל אלו מספקים מים נוספים לנחל המתעצם לכדי נהר וזורם אל הים. לכן אפשר להניח שצ'י נכנס אל תוך הערוץ בנקודות שונות לכל אורכו ולא רק בנקודת הבאר כפי שטוענים הרופאים דִינג פָאנג (丁放) ושֶה וֱוי (史炜). כמו כן כאשר אנו בוחנים את הנושא מכיוון של אנשים קטועי גפיים, אשר מצליחים להתקיים עם בריאות טובה גם ללא נקודות השינוע שבקצה ולכן ללא נקודות באר אליהן יכול צ'י השמיים להיכנס, מתחזקת התחושה שכנראה לא מדובר בצ'י מהשמיים הנכנס אל הגוף.

מעבר לדיון על איזו מערכת ערוצים נפרדת בדיוק מזרימה צ'י מהקצוות אל המרכז קיים גם דיון ער בין רופאים שונים בכל הנוגע לסוג הצ'י שזורם בכיוון זה. יש שטוענים שמדובר בצ'י המגן שזורם לבדו בערוצים אלו במסלול הקפה שונה משל הצ'י המזין, בין החיצון והערוץ כך שמתקבלים תריסר מסלולים מעגליים כאלו בכל צד של הגוף על כל אחד מתריסר הערוצים. הצ'י המגן סך הכל נע בהם כ-50 מחזורים ביממה ללא הפסקה. כלומר יש לנו כאן תיאור של מערכת בת המנותקת מהמערכת הראשית. הבסיס לטיעון זה מבוסס גם כן על הקאנון הפנימי. פרק "דיון גדול בתופעות של יין ויאנג" בשאלה הפשוטה מסביר ״יאנג צלול מופץ בקמטים ובקיעים״ ומשם הוא ממשיך ו-״ממצק את ארבע הגפיים״. היאנג הצלול הוא הצ'י המגן הפראי והמרדן שיוצא ראשית אל עבר שטח הפנים היאנגי של הגוף במקום להיכנס לערוצים כמו הצ'י המזין הממושמע. פרק "רוע אורח" בציר השמימי מסביר מדוע הצ'י המגן ראשית מגיע אל החיצון והיכן בדיוק הוא זורם, ״על סמך הזריזות מהיותו של הצ׳י המגן אלים [הוא] ראשית נע בתווך שבין העור [ורווחים] שמפרידים את הבשר בארבע הקצוות ואינו נח״. אבל הצ'י המגן לא נשאר רק בחיצון, בפרק עשירי "יצירה והתהוות של חמשת הדזאנג" שבשאלה הפשוטה נאמר ״לאדם יש תריסר עמקים גדולים ושלוש מאות חמישים וארבעה גאיות קטנים... כל אלו הם מקומות בהם הצ׳י המגן נשאר ונעצר...״ כך שאנו יודעים שהצ'י המגן מגיע לכל נקודות הדיקור וזורם בהן ולכן בשלב כלשהו הוא אמור להיכנס אל תוך הערוצים. על פי פרק עשירי "ערוצים ודופק" בציר השמימי, לאחר שהצ'י המגן מגיע אל העור בחיצון הוא מחלחל אל הערוצים הראשיים דרך ערוצי החיבור ולכן נאמר ״צ׳י מגן ראשית נע בעור, ראשית ממלא את כלי [ערוצי] החיבור״. על כן אפשר להסיק מדברים אלו שהצ'י המגן נע בחיצון ומשם חודר אל תוך הערוץ וזורם בכל נקודות הדיקור. מכיוון שהוא מתחיל את המסלול שלו במרכז הגוף ומשם נפרש אל ארבע הגפיים דרך החיצון, החזרה שלו מתבצעת דרך ערוצים ונקודות דיקור אל עבר מרכז הגוף שם הוא יוצא החוצה בשנית דרך שדרות הצ'י (气街 Qi Jie).על סמך משפטים אלו אפשר להבין שיש הקבלה בין הזרימה של הצ'י המגן וסידור חמש נקודות השינוע בהתקדמות, גלישה, מזיגה, תנועה וכניסה כפי שמתואר בפרקי הציר השמימי.

אסכם בתרשים את כל הגישות המנסות לפתור את הסתירה בין הזרימה המחזורית והזרימה מהקצוות למרכז.

קישורים לכל חלקי סידרת הרשומות תיאוריות סותרות בבסיס הדיקור הסיני
חלק א' - לזהות את הבעיה
חלק ב' - להבין את חמש הפאזות
חלק ג' - פאזות ונקודות שינוע בקלאסיקות
חלק ד' - ניקוז ומילוי ביחסי אם ובן
חלק ה' - חמש הפאזות שבתוך הפאזות
חלק ו' - מערכת אחת בלבד של זרימת צ'י
חלק ז' - שתי מערכות בו זמנית

                                                                                                                                         
הערות

ציטוטים

“三焦者,原气之别使也。主通行三气,经历于五脏六腑,原者,三焦之尊号也,故所止辄为原。五脏六腑之有病者皆取其原也。”

“脐下肾间动气者,人之生命也,十二经之根本也,名曰原。"
“诸十二经脉者皆系于生气之原。所谓生气之原者,谓十二经之根本也,谓肾间动气也。
“五脏六腑有十二原，十二原出于四关”
“十二原者，五脏之所以禀三百六十五节气味也。”

“四关者，两手足刺之而已，正所谓六十六穴之中也”

“四肢为阴阳之本

“太阳根于至阴........阳明根于厉兑....少阳根于窍阴"

“井者,木之有水,乃淡渗皮肤之气血,从井木而溜于脉中,注于腧,行于经,动而不居,行至肘膝而与经脉之中有血气相合也。”

“水谷所生之血气,从大络而出于皮肤,复从五俞而注于经脉,故日二十七气所行,皆在五输也

“是故虚邪之中人也,始于皮肤,……留而不去,则传舍于络脉,在络之时,痛于肌肉,……留而不去,传舍于输,在输之时,六气不通,四肢则肢节痛,腰脊乃强。”

“输主体重节痛”

“清阳发腠理”
“清阳实四肢”

“卫气者，出其悍气之慓疾，而先行于四末分肉皮肤之间而不休者也 ”

“人有大谷十二分，小溪三百五十四名……此皆卫气之所留止……”

“卫气先行于皮肤，先充络脉”

מקורות נוספים

丁放,史炜.论“五输穴"排列顺序与十二经脉气血流动方向的“矛盾”

唐卫华.十二经脉流注、标本根结理论与五输穴出入合论
劳卫国,罗承锋,李燕.五输穴全息论溯源浅识
石焱.五输穴与十二经脉脉气流注的关系“五输穴一络脉循行系统”的建立
周建伟.“五输～经别循行系统”论
祝华英.十二经脉运行之管见

王鸿谟 中华经络 
可开龙.近年来关于五输穴与十二经脉经气流注关系观点的研究概况探讨
十二经脉“根”、“本”与经气流注关系初探

תיאוריות סותרות בבסיס הדיקור הסיני - חלק ו' - מערכת אחת בלבד

אחרי פרסום הרשומה הקודמת, מספר מטפלים פנו אלי ושאלו מדוע אני חייב למצוא הסבר שפותר את הסתירה וסוגר את כל הקצוות, האם לא מספיק לי לדעת שדברים עובדים למרות הסתירה? אני מניח שלמטפלים רבים אין בעיה לחיות בשלום עם סתירות בתיאוריה כל עוד הן עובדות. לעומת זאת, התחושה שלי היא שכאשר אני מבין במדויק איך דברים עובדים, אני יכול להחליט טוב יותר כיצד הם משפיעים על האדם וכיצד אני יכול להשפיע עליהם.

לדוגמא: קיבלנו משימה למלא במים בריכה המלאה כרגע רק עד חציה, בעזרת דלי מים. נאמר שיש לנו עוזר אשר מעביר אלינו דליים מלאים במים ואנחנו רק צריכים לשפוך את המים לתוך הבריכה. האם יש משמעות למידע היכן מולא הדלי במים? יכול להיות שהעוזר ממלא את הדלי במים מברז קרוב ויכול להיות שהוא חלמאי שממלא את הדלי במים שכבר נמצאים בבריכה. ההבנה מהיכן בדיוק מגיעים המים יכולה לסייע לי להבין שבמקרה הראשון אצליח למלא את הבריכה ובמקרה השני כמות המים לא תשתנה כי מצד אחד שאבנו ממנה מים ומהצד השני שפכנו אותם חזרה.

סיבה נוספת לצורך שלי להבין היטב את הפיזיולוגיה של גוף האדם נעוצה בעובדה שלא לכולנו יכולת לשנן את תפקודי כל אחת ואחת מהנקודות ולשלוף אותם לפי הצורך, במקרה שלי יש לי צורך בהבנה חזותית של המערכת כולה. עלי להבין כיצד כל התהליך מתבצע אפילו מבחינה תיאורטית ולהבין את הסובב והמסובב. אנו יכולים לראות את נקודות הדיקור כקובץ נקודות בתפזורת שאינן קשורות לדבר ולכל אחת תפקודים משלה או לראות רצף נקודות על גבי מסלול אשר מתחבר למסלולים אחרים, איברים ורקמות לכדי מערכת המרשתת את הגוף כולו ועל ידי  השפעה על נקודה אחת בגוף אנו יכולים להשפיע על מערכת שלמה. על אחת כמה וכמה כאשר כבר יש תשובות לשאלות אלו בכתבים.

נקודה חשובה נוספת, לא מעט קוראים שואלים אותי "עזוב מה כתבת ברשומות, מה דעתך האישית על הנושא?" אז התשובה שלי על כך היא שכרגע מכיוון שאני מנסה לפתור את החידה, עדיין אין לי תשובה שלמה וברורה חסרת סתירות אותה אני יכול להציג כאן. אולי ביום מן הימים כאשר אצליח למצוא את התשובה אוכל לגבש דעה מוצקה יותר על הנושא, והרי זו כל מהות החקירה אותה אני חולק כאן עמכם.

מכיוון שלתחושתי בחלקים ב', ג', ד' ו-ה' מיציתי את נושא חמש נקודות השינוע ושיוכן לחמש הפאזות, בחרתי להמשיך בחקירה ולבחון כיצד רופאים וסינולוגים שונים בחרו להסביר את הסתירה בכיווני הזרימה בערוצים. במהלך החקירה של הסתירה בין זרימה מחזורית של הצ'י המזין וזרימה מהקצוות למרכז גיליתי שאפשר לחלק את כל הגישות לשתי קבוצות עיקריות, בעד שתי השיטות ובעד שיטה אחת. קבוצה ראשונה מחזיקה בדעה ששני אופני הזרימה קיימים בו זמנית ומנסה להסביר מדוע זה אפשרי. הקבוצה השנייה טוענת שאין שום מצב ששני אופני הזרימה מתקיימים בו זמנית ושרק הזרימה מהקצוות אל המרכז היא הזרימה הנכונה. ברשומה זו אתמקד בקבוצה השנייה ואת הקבוצה הראשונה אשאיר לרשומה הבאה.

המתנגדים לרעיון הזרימה המחזורית של הצ'י המזין

פרופסור וַואנג הוֹנג-מוֹ (王鸿谟 Wang Hong Mo) לא רק מתנגד מכל וכל לרעיון הזרימה המחזורית של הצ'י המזין אלא אף יוצא כנגדה בנחרצות ותומך אך ורק בקיומה של זרימה מן הקצוות אל עבר המרכז. לדבריו, אחד המאבקים הגדולים בתחום הדיקור הסיני סובב סביב הקשר וההבדלים שבין שני רעיונות המבוססים על מבנה פיזיולוגי המכונה כלים (脉 Mai). רעיונות אלו נקראים "כלי דם" (血脉 Xue Mai) ו"כלי ערוצים" (经脉 Jing Mai). עיקר הקושי בין שני רעיונות אלו נמצא בעובדה ש"כלי ערוצים מניעים צ'י" ואילו "כלי דם מניעים דם", אך בשלב מסוים בהיסטוריה התערבבו שני רעיונות אלו ואוחדו לכדי מקשה אחת ועד היום מתקשים להפריד ביניהם חזרה.

המושג "כלי/ם" (脉 Mai) הופיע עוד בשלב יחסית מוקדם בהיסטוריה של הרפואה הסינית. כבר בספרי המשי הרפואיים הקדומים, שנחשפו בתל המלך מַה (Ma Wang Dui 马王堆), הופיע שם זה והתייחס ל"כלי ערוצים" (经脉 Jing Mai). "כלי ערוצים" היה מושג שמתאר את מסלול תחושת תנועת הצ'י המתהווה בתוך הגוף כתוצאה מגירוי נקודות בקצה הערוץ. "כלי הערוצים" (经脉 Jing Mai) תוארו כגזעים ראשיים של מערכת ערוצים מסועפת, שמאוחר יותר בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב הורחבה וזכתה לשם "ערוצים [וערוצי] חיבור" (经络 Jing Luo) ותיארה מערכת הפרושה בגוף כשתי וערב. מערכת ה"ערוצים [וערוצי] חיבור" (经络 Jing Luo) מורכבת אורכית מ"כלי ערוצים" (经脉 Jing Mai) ורוחבית מ"כלי חיבור" (络脉 Luo Mai). מכיוון שהקאנון הפנימי איגד תחת יצירה ספרותית אחת, תיאוריות שונות שנכתבו על ידי רופאים רבים בהפרש של עשרות שנים, וכתוצאה מכל נוצר מעין איחוד וערבוב של מספר תיאוריות, שלעיתים קרובות סותרות האחת את השנייה. כאשר יצא הקאנון הפנימי לאור, הוא כלל בתוכו תכנים של הזרם "כלי הדם" (Xue Mai Liu Pai 血脉流派) בהם זורם דם, תכנים של הזרם "זרימה ומזיגה של הצ'י המזין" (Ying Qi Liu Zhu 营气流注), שדן בזרימת הצ'י המזין במחזור ותכנים של הזרם "זרימה בכלי ערוצים" (Jing Mai 经脉流派) בהם זורם צ'י.

אפשר לראות שקיים דמיון בין התיאוריה של זרם "זרימה בכלי ערוצים" (Jing Mai 经脉流派) ובין זו של זרם "כלי הדם" (Xue Mai Liu Pai 血脉流派) בכך שתפקוד "כלי ערוצים" (Jing Mai) מאד קרוב לתפקוד "כלי הדם" (Xue Mai) בעובדה שבשניהם זורם חומר כלשהו (צ'י או דם). תוסיפו על כך את העובדה שבשפה הסינית ניתן לתת לכל סימניה מספר משמעויות שונות ושהקאנון הפנימי השתמש בשני המושגים ללא הבחנה בהבדל ביניהם ותבינו שהוא החמיר את הבלבול בין שני הרעיונות השונים, שכבר נוצר כתוצאה מתיעוד של שני הרעיונות תחת אותו קאנון. גם שילוב של שתי תיאוריות שונות תחת אותו ספר, גם ערבוב והחלפה הדדית בין המושגים של שתי התיאוריות וגם גמישות יתר במשמעות של מושגי הבסיס של שתי התיאוריות. זה מתכון לבלגאן גדול שאלפיים מאה שבעים ושבע שנים לאחר מכן גורם לי לכאב ראש לא קטן.

אבל רגע, אמרנו שיש עוד זרם, "זרימה ומזיגה של הצ'י המזין", אז איך הוא מתחבר לכל זה ומה בדיוק ההבדל בין שלוש הגישות? בשביל לענות על זה צריך לחזור עוד כאלף שנה לפני חתימת הקאנון הפנימי. לדברי פרופסור וַואנג הוֹנג-מוֹ ,ככל הנראה הזרם של "כלי הדם" (Xue Mai 血脉流派) התבסס על חקירת גוף האדם על סמך נתיחה אנטומית, שכתוצאה ממנה גילה את הקשר בין כלי הדם בגוף ואיבר הלב האנטומי. כמו כן זיהה את הקשר של הלב לדחיפת הדם בכלי הדם ואף הבדיל בין כלים חסרי תנועה (ורידים Jing Mai 静脉) וכלים בעלי תנועה (עורקים Dong Mai 动脉). בעקבות שינויים בחברה הסינית והפיכתה לפאודליסטית נפגעה חקירת המבנה האנטומי של הגוף, נאסרו נתיחות גופות ונבלמה התפתחותו של זרם זה. על פי ממצאי סינולוגים עולה שזרם מאוחר יותר, שכונה בשם "זרימה ומזיגה של הצ'י המזין" (Ying Qi Liu Zhu 营气流注), ערבב בין רעיון הדם והצ'י המזין, והניח בטעות שכלי ערוצים (经脉 Jing Mai) שבמקור תוארו כמזרימי צ'י, הם דרכי הזרימה של המזין והדם ולכן איחד את הרעיון שכלי ערוצים מניעים צ'י עם הרעיון שכלי הדם מניעים דם. כתוצאה מכך יצר מערכת מחזורית סגורה של זרימת הצ'י המזין בתוך כלי הערוצים (经脉 Jing Mai). כמו כן "הערוצים [וערוצי] החיבור" (Jing Luo 经络) פורשו מחוסר הבנה, כדרכים בהם זורם נוזל הדם וכך התעממה משמעותם של ערוצי החיבור וייחודיות כל ערוץ נעלמה לשם יצירת מערכת סגורה של ערוצים. כמו כן שונו כיוון הזרימה בערוצים וסדר נקודותיהם על מנת להתאים למחזור מעגלי המבוסס על זרימת הדם והצ'י המזין. כתוצאה מהתפתחות זו נבלמה התפתחות התיאוריות של הערוצים כמזרימי צ'י הזורם מהקצוות אל המרכז ונתקעה כפי שהיתה בתקופת הקאנון הפנימי. כיום עם התפתחות האנטומיה של גוף האדם והכרת כלי הדם אנו יכולים להיווכח שהערוצים וערוצי החיבור אינם כלי הדם כלל.

לסיכום:

• זרם "כלי דם" - מדבר על כלי דם (Xue Mai) בהם זורם דם בשני כיוונים. נכחד בעידן הקדום.
• זרם "כלי ערוצים" - מדבר על כלי ערוצים (Jing Mai) בהם זורם צ'י מהקצוות אל מרכז הגוף.
• זרם "זרימה ומזיגה של הצ'י המזין" - מדבר על כך שצ'י הוא צ'י מזין, וצ'י מזין הוא דם ולכן הצ'י והדם זורמים באותו הכלי. מאחד את התיאוריה של כלי הדם עם זו של כלי הערוצים ובתוכם זורמים צ'י ודם. זרימה מחזורית של הצ'י המזין בגוף בין המרכז והקצוות בתוך כלי הערוצים.
• בלגאן!

פרופסור וַואנג הוֹנג-מוֹ, לא רק מספק הוכחות רבות מהכתבים על כך שתיאוריית הזרימה מהקצוות אל המרכז היא התיאוריה המרכזית והנכונה של הדיקור. הוא הקדיש פרק שלם בן עשרים עמודים לתיאוריית זרימה ומזיגה של הצ'י המזין, בו הוא מפרט ומדגים מדוע קיימת סתירה קשה בתוך התיאוריה של הזרימה המחזורית של הצ'י המזין דבר שהופך אותה לחסרת שימוש.במידה ומקבלים את דבריו, משמעות הדבר היא שכל התיאוריה של כמות הצ'י והדם במערכות השונות, למשל ביאנג מינג יש הרבה דם והרבה צ'י, בתאי יאנג יש הרבה דם ומעט צ'י וכדומה, היא תוצאה של החיבור בין התיאוריות ומכיוון שבערוצים לא זורם דם אז התיאוריה הזאת חסרת כל משמעות.

בחלק הבא של החקירה אתייחס לקבוצה הגדולה של חוקרים שמחזיקה בדעה ששני אופני הזרימה קיימים בו זמנית ומנסה להסביר מדוע זה אפשרי. למרות שקיימת הסכמה ביניהם על כך ששני אופני הזרימה קיימים, עדיין מתגלעת מחלוקת כיצד זה בכלל אפשרי.

קישורים לכל חלקי סידרת הרשומות תיאוריות סותרות בבסיס הדיקור הסיני
חלק א' - לזהות את הבעיה
חלק ב' - להבין את חמש הפאזות
חלק ג' - פאזות ונקודות שינוע בקלאסיקות
חלק ד' - ניקוז ומילוי ביחסי אם ובן
חלק ה' - חמש הפאזות שבתוך הפאזות
חלק ו' - מערכת אחת בלבד של זרימת צ'י
חלק ז' - שתי מערכות בו זמנית

                                                                                                                                          

הערות

王鸿谟 中华经络学

תיאוריות סותרות בבסיס הדיקור הסיני - חלק ה' - חמש הפאזות שבתוך הפאזות

פרקטלים של מחומש

האם תהיתם אי פעם, מדוע בין תפקידיו הרבים של איבר כבד-עץ קיים תפקיד אצירה וחתימה של דם, שהינו תפקיד בעל תכונות של מים ולא עץ? מדוע ריאות-מתכת בעלות תפקיד של הפצת של נוזלים שהינה תכונה המתאימה דווקא לעץ ולא למתכת? החיפוש אחר תשובות לסתירה שבבסיס הדיקור והניסיונות להבין את מהות שיוך חמש נקודות השינוע לחמש הפאזות הוליכו אותי למחוזות לא צפויים. באחד מהמקרים הגעתי לפתחה של תיאוריה ישנה-חדשה שמעט הוזנחה ששפכה מעט אור על הנושא, ענתה על השאלות שבתחילת הרשומה והעלתה תהיות חדשות וכיווני חקירה עתידיים. אחת הדרכים המודרניות והיצירתיות שמנסה להסביר את קיומן של חמש נקודות בעלות איכות של פאזות על גבי כל אחד מתריסר הערוצים, מבוססת על תיאוריה הגורסת שבכל אחת מחמש הפאזות קיימת איכות של כל אחת מחמש הפאזות האחרות. תיאוריה זו היא שלב מתקדם יחסית בהתפתחות של תיאוריית חמש הפאזות ומכונה בשם אצירה הדדית של חמש הפאזות1. תיאוריה זו גורסת שכל אחת מחמש הפאזות אוצרת בתוכה איכות של כל אחת מחמש הפאזות האחרות, בדומה לתיאוריה של גיאומטרית הפרקטלים. תיאוריה זו התפתחה כתוצאה מנסיון להסביר שכל הברואים ביקום הם יחסיים אחד לשני, בדומה למתואר בתיאוריה של יין ויאנג, בה האחד מכיל את השני וקביעת דבר מה כיין או כיאנג מבוססת אך ורק על יחסיות דבר מה כלפי דברים אחרים.

למרות שתיאורית אצירה הדדית של חמש הפאזות1 לא תוארה במפורש תחת שם מוגדר זה, בכתבים הקלאסיים עליהם מבוססת הרפואה הסינית, חדי העין יכולים לזהות רמיזות לניצני התפתחותה כבר בין דפיו של הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב2. את הדוגמא הבולטת ביותר ניתן למצוא בתיאוריה העוסקת באבחון עיניים. בקאנון הפנימי2 מוסבר שהעיניים משויכות לכבד ואף נחשבות כפתחיו של הכבד ולכן הן שייכות לפאזת העץ. מצד שני, תמצית הצ'י של כל אחד מהאיברים הפנימיים היינים האחרים נשלחת אל העין והשפעתה משתקפת באזורים שונים בעין. על כן אזורים שונים בעין משויכים לאיברים שונים המטפחים אותם. כך למשל האישון שייך לכליות-מים, הקשתית לכבד-עץ, הלחמית לריאות-מתכת, קפל הלחמית ללב-אש והעפעף לטחול-אדמה, אבל העין כולה משויכת לכבד-עץ.

אצירה הדדית של חמש הפאזות בתוך חמש הפאזות
גַ'אוֹ שְֹיֱאן-קֱה3, רופא נודע מתקופת שושלת מינג, היה ככל הנראה הראשון, שטען בצורה חד משמעית שבכל פאזה מוכלות חמש פאזות נוספות. בפרק דיון על חמש הפאזות, שבספרו לחדור את הרפואה4, הוא מספק דוגמאות על פאזת האש ופאזת המים ומסביר שבנוגע לכל שאר הפאזות נוכל להסיק בעצמנו בהתאם. הרופא הראשון שנתן לפילוסופיה זו את השם שמשמש אותה עד היום, אצירה הדדית של חמש הפאזות1, היה גַ'אנג ג'יֵה-בִּין5. בספרו נספח תרשימים לקאנון הסיווג6 אמר:

 第人皆知五之为五，而不知五者之中，五五二十五，而复有互藏之妙焉

"כל האנשים מודעים להיות חמש [הפאזות] חמש, אך אינם יודעים את אשר בתוך החמש, חמש כפול חמש נותן עשרים וחמש וכך שוב יש [הרעיון] המבריק של אצירה הדדית".

לדבריו, כולם מודעים לעצם העובדה שיש חמש פאזות ומכירים את כל החמש, אבל אינם מודעים לכך שבתוך כל אחת מחמש הפאזות אפשר למצוא ביטוי נוסף של חמש הפאזות כך שסך הכל מתקבלות 25 אפשריות שונות. מכיוון שתיאורית חמש הפאזות מבוססת במקור על חמישה יסודות, בחר גַ'אנג ג'יֵה-בִּין5 להוכיח את רעיון האצירה ההדדית של הפאזות, דרך הקבלה לביטוי החומרי של חמש הפאזות על חומרים בטבע. בהמשך של הפרק הוא מפרט:

所谓五者之中有互藏者，如木之有津，木中水也；土之有泉，土中水也；金之有液，金中水也；火之熔物，火中水也。夫水为造化之原，万物之生，其初皆水，而五行之中，一无水之不可也。火之互藏，木钻之而见，金击之而见，石凿之而见；惟是水中之火，人多不知，而油能生火，酒能生火，雨大生雷，湿多成热，皆是也。且火为阳生之本，虽若无形，而实无往不在，凡属气化之物，非火不足以生，故五行之中，一无火之不可也。土之互藏，木非土不长，火非土不荣，金非土不生，水非土不蓄，万物生成，无不赖土，而五行之中，一无土之不可也。木之互藏，生于水，植于土，荣于火，成于金。凡发生之气，其化在木。............此五行万物之中，一无木之不可也。金之互藏，产于山石，生诸土也；淘于河沙，隐诸水也；草有汞，木有 ，藏于木也；散可结；柔可刚，化于火也。

"מהו הדבר שמכונה בשם "בתוך החמש יש אצירה הדדית"? לדוגמא, בעץ יש נוזלי ג'ין, [אלו] המים שבתוך העץ. בתוך האדמה יש מעיינות, אלו המים שבתוך האדמה. בתוך המתכת יש נוזלי יה, אלו המים שבתוך המתכת. הדבר שהאש מתיכה, אלו המים שבתוך האש. מים הם מקור הבריאה, לידתם של אינספור הדברים מתחילה במים ואילו בתוך חמש הפאזות, אין אחת שהמים נעדרים ממנה. האצירה ההדדית של האש - מבחינים בה כאשר קודחים בעץ, מבחינים בה כאשר מכים במתכת, מבחינים בה כאשר מרסקים אבנים, רק את שבתוך המים רב האנשים אינם יודעים, אך השמן יכול ליצור אש, האלכוהול יכול ליצור אש, הגשם הרב יוצר רעם (וברק, נ.א), לחות רבה יוצרת חום, כל אלו הינם [הסימן של האש שבתוך המים]. כמו כן האש הינה שורש היצירה של היאנג, למרות שנראה שהינה חסרת צורה, אך מעשית אין מקום בו אינה נמצאת. כל דבר שהינו תוצר של התמרת צ'י, לא היה נוצר ללא אש מספקת ולכן בתול חמש הפאזות אין אחת שיכולה בלעדי האש. האצירה ההדדית של האדמה, העץ אינו יכול לגדול ללא אדמה, האש אינה יכולה להיות פורה ללא האדמה, המתכת אינה יכולה להיווצר ללא האדמה, המים אינם יכולים לגדל [החיות המבויתות], אין אחד מאינספור הדברים שאינו מסתמך על האדמה ליצירה והתהוות ואילו מבין חמש הפאזות אין [פאזה] אחת שיכולה בלעדי האדמה. האצירה ההדדית של העץ, נוצר במים, צומח באדמה, פורה באש, מתהווה במתכת, כל צ'י היצירה וההפצה, התמרתו [תלויה] בעץ......בתוך אינספור הדברים וחמש הפאזות, אין אחד שיכל בלעדי העץ. האצירה ההדדית של המתכת, מיוצרת מאבן ההר - יוצרת את כל האדמה, נאספת מחול הנהר - נסתרת בכל [מקורות] המים, בעשב יש עופרת [גם] בעץ יש - [המתכת] נאצרת בעץ. ניתן לגבש את האבקה, להקשיח את הרכות - [זאת] התמרה של האש."

אצירה הדדית של חמש הפאזות בתוך חמש הפאזות

כתוצאה מתיאוריה זו נוצר בלבול אצל חלק מהרופאים, שנובע מחוסר הבנה של מהות חמש הפאזות, עד כדי כך שיש רופאים שטוענים, שחמש הפאזות אינן כוחות טהורים ושבכל אחת מהפאזות אפשר למצוא ביטוי של פאזות אחרות. לעניות דעתי קיים כאן חוסר הבנה של ההבדל בין חמש הפאזות ככוחות בסיס חסרי גוף וחומר, ובין תוצאות השפעת כוחות אלו על הבריאה כולה (אינספור הדברים Wan Wu 万物). הפאזות עצמן אינן מעורבבות כי פאזה היא ביטוי ספציפי ברור וחד משמעי של שינוי. החוצה, פנימה, למעלה ולמטה. לא יכולה להיות תנועה פנימה (אצירה של מים) והחוצה (הפצה של אש) בו זמנית. פאזת האש לא מכילה בתוכה את פאזת המים כי אלו כוחות מנוגדים וסותרים. חמש הפאזות משפיעות על כל המתחולל ביקום כך שכוחות אלו משפיעים על השינויים החומריים המתחוללים ביקום. הסינים סיכמו את תכונות חמש הפאזות פחות או יותר באופן הבא:

פאזת עץ – לידה וגדילה, לידה והפצה, פרישה, החלקה.
פאזת אש – חמימות, עליה מעלה, אור ובהירות, דחיפה לתנועה.
פאזת אדמה – התמרה, נשיאה והכלה, קבלה וקליטה.
פאזת מתכת -  שקיעה וירידה, הריגה, איסוף וכינוס, ויסות מקצב.
פאזת מים – לחלוח והרטבה, תנועה מטה, קור וקירור, סגירה ואצירה.

למיטב הבנתי, כאשר דבר מה חדש נברא או משתנה תחת מטריית השפעתן של חמש הפאזות, אפשר יהיה למצוא בגופו איכויות שונות במינונים שונים, המגיעות מהשפעת חמש הכוחות על החומר הפיזי. ניתן לסווג כל דבר על פני כדור הארץ על פי יחסיות המצאות כל אחת מהפאזות שבתוכו. כך למשל, הריאות יכולות להיות מושפעות בעיקר מכח הכינוס של פאזת המתכת אבל לקבל גם מעט השפעה של כח ההפצה מפאזת העץ וכתוצאה מכך לקבל תכונות מנוגדות של כינוס והפצה (שאיפה ונשיפה - נשימה). באותו אופן, ערוץ צ'י בגוף יכול להיות בעל איכות עיקרית של פאזה אחת אבל עדיין להכיל בתוכו איכויות תנועה של פאזות אחרות. לכן, כפי שגַ'אנג ג'יֵה-בִּין5 מתאר למעלה, בכל הברואים קיימת תערובת של חמש הפאזות במינונים שונים. אבל חשוב לזכור שכח של פאזה אינו יכול להכיל כוחות פאזה מנוגדים לו ולכן חמש הפאזות הינן טהורות, ואילו הברואים שמושפעים מאותן חמש פאזות, יכולים להכיל בתוכם ביטויים שונים שנוצרו כתוצאה מכל אחת מחמש הפאזות. זה אולי נשמע סמנטי וקטנוני אבל לעניות דעתי חשוב מאד להבין את ההבדל.

אצירה הדדית של חמש הפאזות בתוך הפאזות של חמשת האיברים
בפרק 33 של קאנון 81 הקשיים של הקיסר הצהוב7, אותו תרגמתי ופירשת בבלוג, מופיעה ההתייחסות הקדומה ביותר להימצאות איכות של יותר מפאזה אחת באיברים הפנימיים. על פי תוכנו של הפרק אפשר ללמוד שבכל איבר אפשר למצוא איכות של הפאזה המבקרת אל הפאזה אליה משויך האיבר. כך למשל מתוארות תכונות של פאזת האש בתוך איבר ריאות-מתכת ותכונות של פאזת המתכת בתוך איבר כבד-עץ. כלומר אפשר לראות שבאיבר הריאות יש ביטוי של מתכת אבל גם של פאזת האש שבמתכת ובאיבר הכבד יש ביטוי של עץ אבל גם של פאזת המתכת שבעץ. 

סינולוגים מודרנים15 מבהירים את הביטוי של חמש הפאזות השונות בתפקודי האיברים, לדוגמא: ביטויי של כבד-עץ בהפצה והפרשה וגם יכולת ליצור ולהפיץ קשורים בעץ שבעץ. לעומת זאת דימוי של הכבד כגנרל, נוקשה שנוטה להפוך לכדי אש חורגת ולהביא לדחיפת רוח לנוע, מתאים דווקא לתכונות השייכות לפאזת האש ולא לפאזת העץ, על כן תכונות אלו מתארות את פאזת האש שבעץ. נאמר על לב-אש שהוא אוצר את הנפש, אבל הלב שייך לפאזת האש ואילו יכולת אצירה פנימה היא תכונה המשויכת לפאזת המים. לכן יכולתו של הלב לאצור בתוכו את הנפש נובעת מאיכות המים שבאש. טחול-אדמה אחראי על שינוע והתמרה שהינם תכונות של פאזת האדמה שבאדמה. אבל הטחול אחראי על עטיפה של כלי הדם והאיברים ומניעת בריחה של דם החוצה כדימום. אצירה זו של הדם בתוך כלי הדם היא תכונה שמתאימה יותר לתכונות סגירה ואצירה של פאזת המים. מכאן אנו יכולים להסיק שיכולת מניעת הדימום של טחול-אדמה מבוססת על המים שבאדמה. לעומת זאת התפקוד של הטחול בהרמת הצ'י צלול מעלה היא תפקוד שתכונותיו מתאימות לפאזת האש, כך שתפקוד זה בעצם מבטא את איכות האש שבאדמה. הטחול גם אחראי על פיזור ונוזלים לכל הכיוונים והפצה של תמצית המזון לכל עבר. תפקודים אלו מוכרים לנו גם כביטוי של פתיחה של מערכת תאי יין (ציר-פתיחה-סגירה) לשם הפצה של יין אבל על פי חמש הפאזות אופי תנועה זו אופייני דווקא לפאזת העץ, כך שבעצם מדובר על העץ שבאדמה. ריאות-מתכת אחראיות על הורדה מטוהרת שהינה תכונה של פאזת המתכת שבמתכת. אבל השפעתן של הריאות על משק המים בגוף היא תכונה המשויכת דווקא לפאזת המים המזינים שמומטרים מטה כערפל לח עד שנאצרים בשלפוחית השתן ועל כן מדובר על המים שבמתכת. הפצה, של הנוזלים שמגיעים אל הריאות, לכל עבר היא תכונה המשויכת לפתיחה של תאי יין ובהתאמה גם לפאזת העץ ולכן מדובר על העץ שבמתכת. ניהול הצ'י והנשימה יחד עם תפקוד השליטה על מאה כלי הדם ודחיפת הצ'י והדם על ידי הריאות מתאימים לתכונות של פאזת האש, ולכן מדובר על האש שבמתכת. התפקודים הידועים ככליות אוצרות תמצית, כליות אחראיות על מים וכליות אחראיות על קליטת צ'י מתאימים לתכונות פאזת המים, אלו המים שבמים. החימום של אש השר שבכליות המשמשת לדחיפה והנעה הם תכונות של אש ולכן מדובר כאן על האש שבמים.

אצירה הדדית של חמשת האיברים בתוך חמשת האיברים

יש סינולוגים שטוענים שבבחינה מדוקדקת של ספרו של לִי דוֹנג-יוּאֱן8, דיון על טחול קיבה9, אפשר למצוא תיאור מקרה בו מופיע רעיון אצירה הדדית של חמש הפאזות בתיאור "טחול-קיבה של הריאות חלשים". המקרה המדובר מתאר מחלה בה מופיע סינדרום של חוסר צ'י בטחול-קיבה המלווה בסממנים של תיעוב קור ותחושה של החולה כאילו היה טבול בתוך מים וכן אומללות וחוסר אושר שהם סממנים של חוסר בריאות. על פי אותם סינולוגים מדובר בחולשה של המתכת שבאדמה ולא במתכת עצמה (ריאות) ולכן הטיפול שמציע לִי דוֹנג-יוּאֱן8 הוא הבראת טחול-קיבה ולא טיפול בריאות.

ג'וֹאוּ שֶן-גַ'אי10, מתקופת שושלת מינג, לקח את הרעיון של לִי דוֹנג-יוּאֱן8 ופירט אותו הלאה גם לשאר האיברים בגוף. כך למשל דיבר על כבד של טחול-קיבה, ריאות של טחול-קיבה, כליות של טחול-קיבה וטחול-קיבה של טחול-קיבה על סמך אצירה הדדית של הפאזות ובהקבלה לעץ שבאדמה, מתכת שבאדמה, מים שבאדמה ואדמה שבאדמה.

רעיונות אלו יכולים בהחלט מצריכים המשך חקירה ומחשבה ועשויים לעורר שאלות רבות. כמו למשל, האם יכול להיות שהסיבה שבעיקר במקרים של אש בכבד-עץ, בשונה מתקיעות או לחות, הכבד נוטה לפלוש לריאות, נעוצה בעובדה שמדובר בביטוי של האש שבעץ אשר חורגת ומרסנת את המתכת שבריאות? אין ספק שהנסתר רב מהנגלה.

אצירה הדדית של חמישה טעמים בתוך חמישה טעמי הפאזות
התיאוריה של חמש פאזות המכילות בתוך כל אחת מהן ביטוי של חמש פאזות אינו חדש. כבר בספר המרשמים חריזה לסיוע לזכירת טכניקות חיוניות לשימוש בצמחים לדזאנג-פו11 מתוארת חלוקה של צמחים שונים לפאזות למשל באחת הגירסאות של הספר (כולן הועתקו ידנית והמקור אבד ולכן יש הבדלים בשיוך הצמחים) נאמר:

味甘皆属土，人参为之主，甘草为木，大枣为火，麦冬为金，茯苓为水。味酸皆属金，五味子为之主，枳实为木，豉为火，芍药为土，薯蓣为水。

"כל ה[צמחים בעלי] טעם מתוק שייכים לאדמה, Ren Shen הוא העיקרי. Gan Cao הוא עץ, Dao Zao הוא אש, Mai Dong הוא מתכת, Fu Ling הוא מים. כל ה[צמחים בעלי] טעם חמוץ שייכים למתכת. Wu Wei הוא העיקרי. Zhi Shi הוא עץ, Chi הוא אש, Shao Yao הוא אדמה, Shu Yu הוא מים". 

אצירה הדדית של טעמים בצמחים

אפשר לראות שלמרות שמצוין שכל הצמחים בעלי הטעם המתוק שייכים לאדמה, יש חלוקה נוספת של כל הצמחים האלו לחמש פאזות. יש לכך שתי פרשנויות שונות, האחת אומרת שכל הצמחים האלו שייכים לפאזת האדמה הראשית ושם מסווגים לכל אחת מחמש הפאזות המשניות שבפאזת האדמה. הפרשנות השנייה טוענת שכל אחד מהצמחים הללו שייכים לאדמה המשנית שנמצאת בחמש הפאזות הראשיות. לצורך הדיון כאן לא באמת משנה איזו מהפרשנויות נכונה יותר, מה שחשוב הוא קיומה של תיאוריה המציגה את חמש הפאזות המשניות שבתוך חמש הפאזות הראשיות ונכתבה ככל הנראה כבר בתקופת שושלת סונג ואולי אף לפני תקופתו של דיון על פגיעת פתוגן12 שבשושלת חאן המזרחית.



אצירה הדדית של חמש הפאזות בתוך הפאזות של תריסר הערוצים
ספר נוסף בו אפשר לראות התייחסות של אצירה הדדית של חמש הפאזות הוא ספרו של יוּאֱה חַאן-גֶ'ן13, הסבר על נקודות הערוצים14. ספר זה מסווג את הסימפטומים הקשורים בכל נקודה ונקודה על פי שיוך לאיברים שונים על גבי הערוץ בו נמצאת הנקודה. למשל בהסבר שנכתב על הנקודה התשיעית של הריאות, התהום האדירה (太渊 Tai Yuan), אפשר למצוא סימפטומים שמסווגים תחת הכותרת "מחלות הריאות של הריאות", "מחלות הכבד של הריאות", "מחלות הטחול של הריאות" וכדומה. משמעות הדבר היא שנקודה זו מטפלת במחלות של הריאות ומחלות של חמשת האיברים האחרים שנאצרים בריאות. מכך נובע שמחבר הספר סבור שבאיבר הריאות אפשר לראות ביטוי לתפקוד של כל חמשת הדזאנג וכאשר במהלך מחלת ריאות מופיעים סממנים שמוכרים לנו כתפקוד כושל של אחד האיברים האחרים, מדובר בתפקוד כושל של ביטוי האיבר האחר כחלק מאיבר הריאות. כך למשל במקרה של "מחלות הלב של הריאות" מופיעים סממנים של "כאב בלב, דופק מחוספס, מדבר בטרוף וסטייה של הפה", שמצביעים על כך שלמרות שמדובר בנקודת דיקור על ערוץ הריאות, היא יכולה לטפל במחלות שקשורות בלב. במקרה של "מחלת טחול של הריאות" מופיעים סממנים של "גיהוק, עלייה שוררת, הקאת דם" שהינם סממנים מובהקים של כשל תפקוד האדמה בגוף. חלק מהנקודות על ערוץ הריאות מטפלות בחמישה איברים ואחרות מטפלות רק בכמה אחדים מלבד הריאות. באותו אופן מפרט יוּאֱה חַאן-גֶ'ן13 גם על הנקודות שנמצאות על גבי שאר הערוצים.

על בסיס קיום רעיון האצירה ההדדית של חמש הפאזות יש סינולוגים שמניחים שקיים הגיון בכך שבכל אחד מתריסר הערוצים המשויכים לחמש הפאזות, אפשר יהיה למצוא את חמש הפאזות. על כן בכל ערוץ אפשר למצוא את חמש הפאזות בנקודות השינוע. כך בערוץ הלב, השייך לפאזת האש, אפשר למצוא את נקודת העץ שבערוץ האש, נקודת האדמה שבערוץ האש, נקודת המתכת שבערוץ האש, נקודת המים שבערוץ האש ונקודת האש שבערוץ האש. כאשר אנו מנקזים את נקודת פלג של ערוץ הלב אנו בעצם מנקזים את פאזת האדמה שבתוך איבר פאזת האש ולא את איברי האדמה בגוף (טחול-קיבה). חלקם אף נתלה על אילנות גבוהים ומשתמש בטיעון שספרו של יוּאֱה חַאן-גֶ'ן13 מספק תמיכה מעולה לטיעון של התיאוריה. למראית עיין אפשר לחשוב שמדובר כאן בהוכחה ניצחת והסבר הטוב ביותר מדוע קיימות חמש נקודות בעלות שיוך של פאזות בכל אחד מתריסר הערוצים. אך למרות שזה רעיון נחמד, תיאוריה זו אינה מצליחה להסביר מדוע חמש הפאזות מוגבלות דווקא אך ורק לטווח הקצר שבין האצבעות והמרפק או הברך ואינן מופיעות על גבי אזורים אחרים במסלולי הערוצים. כמו כן אין מענה לתמיהה מדוע ערוצים יינים מתחילים בבאר עץ ואילו ערוצים יאנגי בבאר מתכת.

אבל בדוגמא שלמעלה מוצגת נקודת אדמה של ערוץ הריאות (Tai Yuan Lu-9), כלומר נקודת אדמה שבמתכת, אשר היינו מצפים שתטפל רק בריאות ובאדמה אבל מעשית על פי יוּאֱה חַאן-גֶ'ן13 מטפלת בעץ שבמתכת, במתכת שבמתכת באש שבמתכת, במים שבמתכת ובאדמה שבמתכת. אפשר לראות בדוגמא זו שלמרות שמדובר בנקודת אדמה האמורה לטפל על פי התיאוריה באדמה שבמתכת, מעשית היא מטפלת גם בפאזות אחרות ולכן אינה מוגבלת רק לאדמה. אז אולי נכון לטעון שאפשר למצוא את כל הפאזות בכל אחד מהערוצים, אבל מעשית אין הגבלה באיזו נקודה מוצאים כל פאזה או איבר וכל אחת מהנקודות עשויה לטפל ביותר מפאזה אחת. בספרו של יוּאֱה חַאן-גֶ'ן13, אפשר לראות שהנקודה השלישית של הריאות, מעון השמיים (Tian Fu 天府), מטפלת במחלות הלב של הריאות ומחלות הכבד של הריאות למרות שהיא אינה אחת מחמש נקודות השינוע ולא משויכת לאחת הפאזות. כלומר, אולי התיאוריה של אצירה הדדית של חמש הפאזות1 בעלת ערך רב לדיקור, אבל היא אינה ההוכחה לכך ששיוך הפאזות לחמש נקודות השינוע הוא נכון.

על סמך הממצאים שעלו במהלך החקירה על נושא הסתירה שבבסיס הדיקור, ושתועדו בסדרת רשומות אלו, קשה לי לקבל שלערוצים שונים יש איכות של פאזה בכלל. לעניות דעתי יש להם איכות של צ'י שאפשר לשייך אותו לפאזה. או יותר נכון, הערוצים משפיעים על מערכת שלמה בגוף שמפיקה את הצ'י שמתאים לאחת מהפאזות. כך הצ'י הערוצי הפשוט (מקורי, אמיתי, אב, מזין , מגן וכדומה) בערוץ המעי הגס משפיע על מערכת יאנג מינג מתכת והמעי הגס ומאפשר לה לקיים איכות תנועה הדומה לתכונות המיוחסות לפאזת מתכת ולהביא להפקת צ'י יובש בתוך איברי המערכת.

למרות שכיוון חקירה זה לא סיפק את הפתרונות אותם חיפשתי, הוא בהחלט הוביל אותי לידע חדש שמצריך חקירה נוספת ולבטח יביא לתובנות חדשות והבנה טובה יותר של הרפואה הסינית. כל תחום האצירה ההדדית של חמש הפאזות1 עדיין בחיתוליו ומצריך תשומת לב כאשר אנו קוראים את הכתבים או חוקרים את תפקוד האיברים. אין לי ספק שהוא יכול להסביר הרבה קשיים בהם אנחנו נתקלים בקליניקה כאשר התיאוריה הנקייה לא כל כך מסתדרת לנו עם הממצאים בשטח. אני מקווה שהוא יעודד דיון בין העוסקים ברפואה הסינית בכל הנוגע לתכונות צמחי מרפא ותפקודי איברים ומערכות והקוראים מוזמנים להגיע כאן למטה עם תובנות חדשות.

קישורים לכל חלקי סידרת הרשומות תיאוריות סותרות בבסיס הדיקור הסיני
חלק א' - לזהות את הבעיה
חלק ב' - להבין את חמש הפאזות
חלק ג' - פאזות ונקודות שינוע בקלאסיקות
חלק ד' - ניקוז ומילוי ביחסי אם ובן
חלק ה' - חמש הפאזות שבתוך הפאזות
חלק ו' - מערכת אחת בלבד של זרימת צ'י
חלק ז' - שתי מערכות בו זמנית

                              

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל אלו שידעו להעריך את הזמן והמאמץ הרב שאני משקיע בחקירה, תרגום, ופירוש של הכתבים, הנגשתם לקוראים בעברית וחיבור מאמרים לבלוג, וראו לנכון לתרום להמשך קיומו (עם כפתור "תרום" מימין למעלה). אני מאד מעריך את זה, זה בהחלט הוסיף רוח למפרשים שלי.

                                                                                                                                                

הערות
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן

לקריאה נוספת על הנושאים שמוזכרים ברשומה:
הסבר על נקודות הערוצים של יוּאֱה חַאן-גֶ'ן.
חמשת הטעמים שבתוך חמשת הטעמים על פי הספר חריזה לסיוע לזכירת טכניקות חיוניות לשימוש בצמחים לדזאנג-פו.
פרק 33 של קאנון 81 הקשיים של הקיסר הצהוב.

1. אצירה הדדית של חמש הפאזות  五行互藏 Wu Xing Hu Cang
2. הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב 黄帝内经 Huang Di Nei Jing
3. גַ'אוֹ שְֹיֱאן-קֱה  赵献可 Zhao Xian Ke
4. לחדור את הרפואה 医贯 Yi Guan
5. גַ'אנג ג'יֵה-בִּין 张介宾 Zhang Jie Bin
6. נספח תרשימים לקאנון הסיווג 类经图翼 Lei Jing Tu Yi
7. קאנון 81 הקשיים של הקיסר הצהוב 皇帝八十一难经 Huang Di Ba Shi Yi Nan Jing
8. לִי דוֹנג-יוּאֱן 李东垣 Li Dong Yuan
9. דיון על טחול קיבה 脾胃论 Pi Wei Lun
10. ג'וֹאוּ שֶן-גַ'אי 周慎斋 Zhou Shen Zhai
11. חריזה לסיוע לזכירת טכניקות חיוניות לשימוש בצמחים לדזאנג-פו 辅行诀脏腑用药法要 Fu Xing Jue Zang Fu Yong Yao Fa Yao
12. דיון על פגיעת פתוגן 伤寒论 Shang Han Lun
13. יוּאֱה חַאן-גֶ'ן 岳含珍 Yue Han Zhen
14. הסבר על נקודות הערוצים 经穴解 Jing Xue Jie
15. 五行杂和的含义与应用   陈少藩，李盈