יום שני, 26 בדצמבר 2011

להכיר את העץ של הרפואה הסינית

לאחרונה השתתפתי במספר דיונים שעסקו בהיבטים שונים בלימוד הרפואה הסינית כגון ידע עתיק מול מודרני והתפתחות של הרפואה הסינית לכיוונים שונים עקב פיתוח אישי של רופאים מהתחום. בין היתר התדיינו גם על נושא הכתבים מול ההתנסות האישית של הרופא אך נושא זה אשאיר לרשומה אחרת. היום אני רוצה לנסות ולהבהיר כמיטב יכולתי את הדרך בה אני רואה את הרפואה הסינית מראשיתה ועד היום.

עץ השיטה
בשנה הרביעית של לימודי באוניברסיטה לרפואה סינית בסין למדנו קורס אשר התמקד כולו באסכולות השונות של הרפואה הסינית. עד אותו הקורס הנחתי שהרפואה הסינית הינה גוף ידע אחיד בעל כיוון ספציפי שהורחב ולוטש לאורך אלפי שנות ניסיון קליני. בקורס זה נחשפתי לראשונה להופעתן של גישות שונות ברפואה הסינית אשר התבססו על מספר כתבים חשובים (יש המכנים אותם "התנ"ך של הרפואה הסינית") ופרשו אותם באופן מעט שונה ממה שנהוג היה עד לתקופתם. ככל שהתקדמנו בלימודי הקורס נוכחתי לדעת שזרמים אלו צמחו במקביל אחד לשני והמשיכו להתפצל או להתחבר במשך השנים ולמעשה כך המשיך הדבר על לימינו אנו. בתרשים למטה ניסיתי להבהיר את התפתחות הרפואה הסינית מראשיתה ועד לתקופה המודרנית בצורה יחסית גסה. למרות שהתרשים אינו מפרט זרמים רבים, הוא מבהיר באופן כללי את הדרך בה אני רואה את הרפואה הסינית.

תרשים התפתחות הרפואה הסינית מקדם ועד היום


בדיונים השונים נוכחתי לדעת שחלוקות הדעות בנוגע לדרך הלימוד של הרפואה הסינית מבחינת חלקי העץ. יש הרואים בידע העתיק מכל כדבר החשוב ביותר ברפואה הסינית על כן הם מתמקדים אך ורק בלימוד שורשו של העץ ומתעלמים מחלקים נכבדים מהגזע ומהענפים המודרנים. אחרים נשענים על גזעו של העץ, שהינו החלק הרחב אך גם האחיד ביותר בגוף הידע של הרפואה הסינית, ומתעלמים מגישות אזוטריות אשר בשורשו של העץ וגישות מודרניות בענפיו. ויש גם רופאים הנתלים על ענף כלשהו מענפי העץ, מתעקשים שהו-הוא צמרת התפתחותה של הרפואה הסינית ואינם מוכנים לרדת מהעץ שעליו טיפסו.

השורש
שורשי העץ מקורם במספר מקורות שונים בהיסטוריה הקדומה של הרפואה הסינית. חלקם מגיעים מפילוסופיות עמוקות וסבוכות הנובעות מהתבוננות האדם עמוק אל תוך נפשו בחיפוש אחר משמעות קיומו כגון הדאואיזם והבודהיזם. יש המגיעים דווקא מהתבוננות ביקום העצום שסביבנו והשפעת גרמי השמיים על הזמן והמרחב. בין היתר כולל השורש גם גישות ריפוי עממי המבוססות על תזונה, אמונות טפלות ושאר תפישות שונות ומשונות.

בנקודה בה כל השורשים מתאחדים ומתחיל הגזע מופיע החיבור הראשון המאחד בין דעות ותובנות שונות אל מקשה אחת וראשונית של הרפואה הסינית ומתקבל הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב ואף קאנון 81 הקושיות.

הכרת השורשים ותחילת הגזע מאפשרת לנו לדעת מהיכן באנו וכיצד נוצר הכל והתאחד לכדי גוף ידע אחד בעל מכנה משוטף. חשיבות ידע זה אינה מוטלת בספק אך התמקדות בו בלבד עקב הילת היותו עתיק / קדמון / קלאסי ושאר שמות תואר וקדושה גודעת את העץ בתחילת גדילתו ומונעת מאיתנו ליהנות מגדולתו, צילו ופירותיו.




הגזע
חלק זה של העץ מורכב מחומר יחסית אחיד אשר סיביו נעים באותו הכיוון והרעיון שעומד מאחורי הכתבים הינו הרחבה של הידע שהגיע מן השורש. כאן אפשר למצוא קלאסיקות שונות אשר חלקן מאגדות ידע תיאורטי רב, אחרות מרחיבות ידע זה ומבהירות את אופן השימוש בידע זה מבחינה קלינית ויש גם את אלו המספקות את הכלים הנחוצים למטפל באופן של דיקור או מרשמים וצמחי מרפא. 

הגזע מספק לנו את עיקרי הידע הרפואי הנחוץ למטפל ולמעשה מכיל את עקרונות היסוד של הרפואה הסינית בצורה יחסית טהורה וממוקדת. הישענות על ידע זה בלבד מונע מהרופא להתפרש לכיוונים שונים ולהכיר רעיונות שהתפתחו אל מחוץ לגזע. גם כאן נוח להישען על הידע הזה כמרכז הרפואה הסינית אך בלעדי הענפים אין לעץ זה צל.



הענף
כאשר הגזע מגיע לשיא גובהו מגיע הרגע בו מתברר שהידע הבסיסי אינו מסוגל לענות על כל השאלות ולטפל בכל המצבים ונוצר פיצול לענפים. הענפים פונים לכיוונים שונים מכיוון צמיחת הגזע אך עדיין מתבססים על אותו חומר בסיסי ממנו נוצר העץ. הם בעצם ביטוי קצת שונה של הרעיון המקורי המוצג בגזע העץ הבא להציג פתרונות לבעיות שלא נדונו בכתבים המרכזיים של הרפואה הסינית. הענף הוא הכיוון אליו אנחנו הולכים עכשיו.

נקודת הפיצול של הענף מהעץ היא המקום בו נוצרה אסכולה חדשה שלקחה את הרפואה הסינית לשלב הבא בהתפתחותה. הפיצול לענפים הוא הפתח לפיצולים נוספים היוצרים את צמרת העץ ונותנים לנו פרי למזון ועלווה לצל. כך הצמרת מכסה אזור נרחב אך נשארת מחוברת לעץ ושורשיו.

כאשר רופא מכיר רק את הענף הוא למעשה אינו יודע מהיכן בא אלא רק להיכן הוא הולך. הוא אינו מבין את רוחבו של הגזע ומקורות שורשיו אלא רק את הזוית הצרה אליה פונה הענף. מכיוון שלענף והענפים הצרים שמתפצלים ממנו יש כיוון וגבול גזרה, אין המטפל מסוגל לראות כיוונים אליהם התפתחו ענפים אחרים והעץ שלו מספק רק חלקי מידע.




גדמים וענפים דקיקים
לאורכו של הגזע וענפי העץ אפשר למצוא גם לא מעט גדמי ענפים וענפים דקיקים. חלקם מבטאים רעיונות שהחלו להתפתח בכיוונים חדשים אך עם הזמן נזנחו בעודם צעירים ואילו אחרים מבטאים רעיונות שניסו לפרוץ החוצה מהגזע אך נגדעו עקב היותם סוטים מהעיקר (הגזע) וחוטאים למטרת העץ במתן צמרת רחבה וצפופה לצל ופרי.

מי שמתעקש לראות בענפים דקיקים אלו או גדמי הענפים כגזע העץ ומתעלם מזניחותם מוצא עצמו מתעסק בטפל במקום להביט על הצמרת העצומה.

העץ על כל תפארתו
כמו שאני רואה את זה, על מנת ליהנות מהעץ כולו כך שנוכל להישען על הגזע למנוחה, להשתמש בענפיו ועליו לשם צל ופירותיו לשובע וכמובן ליהנות מהדר העץ עלינו להכיר את העץ כולו מן השורש דרך הגזע ועד ענפיו השונים ולא להסתכל רק על חלק אחד קטן.

במהלך הלימודים לתעודה או תואר אנו בעצם נוגעים בנקודות שונות מהשורש, הגזע ואף הענפים וחלק מהעלים. למרות שנראה לנו שחומר זה הינו מרקם אחדים המציג בפנינו את העץ כולו, למעשה מדובר בנקודות חשובות בלבד. בתום הלימודים אין לנו ביד עץ שלם אלא חלקים שונים אשר לא תמיד מתחברים בקלות ולא תמיד מכסים את כל קליפתו של העץ או ליבתו. מי שרוצה להכיר את העץ כולו צריך לשבת וללמוד את חלקיו השונים, אופן וסיבת התפתחותם, יתרונותיהם וחסרונותיהם וגם ההשלכות של כל אחת מהגישות.


לרכישת הספרים שלי ברפואה סינית לחצו כאן

יום שבת, 10 בדצמבר 2011

צ'י מזין וצ'י פורה - מקורות השם ומשמעותם

למרות שכיום נהוג לכנות את הצ'י המזין בשם "יִינג צ'י" (Ying Qi 营气) בתקופה הקדומה השתמשו במילה אחרת לתאר צ'י זה. בספרו של גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג על פגיעת פתוגן בחיצון השתמש המחבר במילה "רוֹנג".

אטימולוגיה:
הסימנייה הסינית רונג מורכבת משני חלקים עיקריים. החלק התחתון מסמל עץ ומעליו יש גג עם שתי סימניות של אש.

רונג - עשיר, פורה, שופע
 השילוב של שתי סימניות אש מעל הגג מגיע במקור מסימניה אחרת, הסימנייה יִינג. במראה הכללי, הסימנייה יִינג דומה מאד לסימניה רוֹנג, רק שמתחת לגג (חדר) יש סימניה נוספת של אש ולא עץ. אם כן הסימנייה יִינג היא אש בתוך חדר (מתחת לגג) וסימנים של אש מבחוץ. סימניה זו באה להביע את המילים זוהר ומאיר.

יינג - זוהר, מאיר
נחזור שוב לסימניה רוֹנג. אם כן אנו רואים שהסימנייה רונג מורכבת מעץ שמעליו יש משהו מאיר ובוהק בדומה לפרח שפורח בקצה הצמח או פריחת העצים. שילוב זה מקנה לסימניה את המשמעויות עָשִׁיר, פּוֹרֶה, שׁוֹפֵעַ. ניתן להסיק כי מנקודת מבט של הרפואה הסינית הצ'י ה"מזין" הוא צ'י שופע ופורה אשר מזין את הגוף.

בספרו של הרופא פָּאנג דזֶה-אִי בפרק הדן בתפקודו של מרשם גוי-ג'ה-טאנג (המרשם לטיפול במחלת תאי-יאנג עם רוח בחיצון וחוסר איזון בין צ'י מזין לצ'י מגן) מתאר המחבר את ה"רונג-צ'י" בתכונות של פאזת העץ כגון התפזרות ושחרור. אני יכול רק לשער שיש קשר בין גישתו כלפי הצ'י המזין כבעל תכונות הקשורות בפאזת העץ, לאטימולוגיה של הסימנייה בה העץ תופס חלק חשוב בהרכבה. האם מדובר בצירוף מקרים או אולי ב"כוונת המשורר" כאשר נבחרה סימניה זו לייצג את הצ'י המזין?

על פי פָּאנג דזֶה-אִי, חדירה של רוח, שתכונותיה זהות לתכונות פאזת העץ, מזיקה לצ'י המגן שאמור לכנס ולסגור את החיצון ואילו הצ'י המזין שאמור להישאר בפנים אינו נפגע מהרוח עקב אופיים הזהה ועקב תנועתו החופשית והמשוחררת גולש אל החיצון וזולג החוצה כזיעה.

יום שבת, 3 בדצמבר 2011

שיקום לאחר אירוע מוחי (שבץ CVA) ברפואה סינית

התיאוריה מאחורי מחלה זו ממשיכה להתפתח עד ימיינו אנו על בסיס יסודות התיאוריה של הרפואה הסינית ועל סמך ניסיון קליני עצום שהצטבר לאורך אלפי שנות קיומה של הרפואה הסינית. בזכות הנסיון הרב של הרפואה הסינית בטיפול באירוע מוחי תוצאות הטיפול מרשימות ביותר.


חוד החנית בשיקום משבץ- "הערת המח ופתיחת פתחי חישה"
על בסיס יסודות התיאוריה של הרפואה הסינית ובשילוב עם תיאוריה רפואית מודרנית וניסיון קליני עשיר ,פיתח והרחיב ב-1972 מנהל בית החולים מס'-1, פרופסור שה שואהמין, את עיקרון הטיפול הידוע בשם "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" לטיפול באירוע מוחי. הרעיון העיקרי העומד מאחורי עקרון טיפול זה הוא שימוש במחטי דיקור סיניות ובטכניקות דיקור ייחודיות לשם פתיחת פתחי החישה שנסגרו, על מנת לעורר את הנפש שנכלאה, להסדיר ולשקם תפקודה הטבעי ולאפשר לה לחזור ולתקשר עם העולם ובכך לאפשר למטופל לשוב לתפקוד יום יומי תקין.

המושג "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" אינו פיתוח חדש אלא למעשה עיקרון-על לטיפול במצבים של חוסר הכרה ועילפון. שימוש בעקרון-על זה לשם טיפול באירוע מוחי, אף במקרים בהם המטופל לא איבד הכרה, נובע מהבנה חדשה ועמוקה יותר של משמעות הנפש ותפקידיה.

שימוש בעקרון טיפול "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" לטיפול באירוע מוחי פותח בעיקר על מנת לטפל בבעיה המרכזית המופיעה בעקבות התקף זה, קרי נזק מוחי. פגיעה במח, שהינו משכן הנפש המקורית, מזיקה ליכולתם של המח והנפש בתקשורת חושית (שמיעה, ראיה, ריח, טעם, חישת מגע ומיקום במרחב) תקינה. טכניקות הטיפול להערת המח ופתיחת פתחי החישה מאפשרת לשקם את יכולת התקשורת הזאת.

יעילותה הגבוהה של טכניקת "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" ברפואה הסינית לשיקום חולי שבץ מוחי אפשרה לחולים רבים לשפר מאד את איכות חייהם והפכה לחוד החנית בשיקום לאחר אירוע מוחי ברחבי סין. כיום הטיפול בדיקור סיני בשיטת "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" הינו הטיפול הנפוץ ביותר ברפואה סינית לשיקום מאירוע מוחי וכמעט שאין בית חולים סיני שאינו משתמש בשיטה זו.

פיזיולוגיה
הרופאים הסינית זיהו את הציר העיקרי הקשור באירוע מוחי כשילוב בין מספר איברים שונים ביניהם ה נפש, המח, הלב, הכליות וערוץ מפקח. על הקשר בין פגיעה באיברים אלו ושיקום לאחר אירוע מוחי אפרט מיד.
שן – הנפש - Shen
ההגדרה הרחבה של ה"שן" (נפש, מחשבה והכרה) כוללת שלוש משמעויות:
1.    שן ג'ה (shen zhi) - הרגשות. ג'ה משמעו בסינית הֲלַךְ רוּחַ, מַצַּב רוּחַ, הֲלוֹךְ נֶפֶשׁ, חיות. חמש ה"שן" הינן  חלקים שונים של ה"שן" הכולל.
2.     שן צאי (shen cai) – הביטוי החיצון של תפקוד האיברים הפנימיים ואיבריי החישה. צאי משמעו גָּוֶן, צֶבַע, פְּאֵר, הוֹד וְהָדָר, זֹהַר, הִתְגַּלְּמוּת, הִתְגַּשְּׁמוּת. בקאנון השאלה הקשה, פרק 61 נאמר "צפה בחמשת צבעיו על מנת לדעת מחלתו". שן צאי הינו גוון תמצית הצ'י של האיברים הפנימיים מתגלמת בפנים.
3.     שן צ'י  (shen qi) - צ'י הוא הכח המניע המתבטא דרך תפקוד האיבר והינו חומר הבסיס המאפשר לצ'י הנפש להוציא אל הפועל פעולה של הנפש, הוא יכולתה של הנפש למשול, להגביל ולתאם תפקוד של כל אחד ואחד מאיברי הגוף.
שילוב של השלושה מרכיב אדם בעל הוד, פיקח ובעל נפש עשירה, חדה וחיונית. ניתן לראות כי לנפש חשיבות רבה בתפקוד היום יומי ועל כן מחלות הקשורות בתפקוד המח מצריכות שימוש בטכניקות הערת הנפש.

מח
על פי הרפואה הסינית המח מכונה "ים הלשד". המח אוצר תמצית לשד ואינו מאפשר התנקזותה החוצה ועל כן נחשב לאיבר מיוחד. בין היתר הוא מכונה גם כ"מעון הנפש המקורית" (Yuan shen) ו"מעון חדות המחשבה ושנינותה" ופעילותו ותפקודו תלויים בנפש. מצד אחד, המח מקבל אספקה עשירה של דם ועל כן בראיה סינית גופו נחשב ייני. מצד שני, המח משמש למודעות ועל כן תפקודו נחשב יאנגי. כאשר התקשורת שבין הלב והכליות תקינה אזי פתחי החישה של המח פתוחים ללא הפרעה או חסימה כך שהנפש בהירה והרגשות צלולים. הבסיס של המח בכליות, על כן המח אחראי על בהירות הנפש ואוצר אותה. על סמך קשר זה בין המח לכליות והלב תפקודו מושפע על ידי שאו-יין של הרגל (כליות) ושאו-יין של היד (לב).

עד המאה ה-16 התייחסה הרפואה הסינית אל המח, כתוצאה של שפע של תמצית וכאחד מהאיברים יוצאי הדופן אך לא כאיבר השולט בגוף ובחשיבה. בתחילת המאה ה-16 תיאר לראשונה הרופא לי שה ג'ן, במשפט "המוח הינו מעון הנפש המקורית" , את חשיבות המוח כמקור לתודעה, זיכרון, חשיבה וחושים. רק במהלך המאה ה-19 הרחיב, הרופא המפורסם וואנג צ'ינג רן, בספרו "תיקון טעויות רפואיות" על משמעות המוח בגוף האדם וטען כי "חיות וזיכרון אינם בלב כי אם במוח", כלומר המנדט לשלוט על הגוף ותפקודו, כמו גם תפקודים שכליים, ניתנים למוח על ידי הלב. כיום ידוע כי פגיעה באספקת הדם למח משפיעה על תפקודו ולכן מחלות לב עשויות להשפיע גם על המח.

בפיזיולוגיה הסינית מתואר ה"שן"(shén) , או הנפש, כגורם המפקח על פעילות שכלית ורגשית, הכרה, חשיבה וזיכרון. כיום ידוע לנו כי תפקודים אלה מתבצעים למעשה במוח ומקושרים אל הגוף דרך איברי החישה ומערכת העצבים הפרוסה בגוף. עצבי הגוף מכונים בסינית "ערוצי הנפש" (Shen jing). ניתן לראות אם כן, כי איבר הלב משפיע על חיות הנפש ואילו הנפש מפקחת על הדעת ,פעילויות שכליות והחושים. תפקוד תקין של הלב חיוני לתפקוד הנפש, אשר בתורה מאפשרת חשיבה בהירה וזיכרון ארוך טווח. 

הלב
הלב שולט בכלי הדם ואחראי על הרגשות הנובעים מהנפש. דם הלב מטפח ומזין את כלי הדם וערוצי המח. הנפש שבמח שולטת ומפקדת על הנפש שבלב.

הכליות
הכליות אוצרות תמצית אשר משמשת ליצירת לשד. הלשד מצטבר בגולגולת ויוצר את המח ועל כן לכליות קשר ישיר לבריאות המח. כאשר תמצית הכליות עשירה אזי ים הלשד שופע. על הכליות נאמר כי הן האיבר החזק, אחראיות על חוסן הגוף, מיומנות גופנית ונפשית. כאשר המוח בריא השמיעה טובה והראיה חדה, המחשבה שנונה והתנועה זריזה.

ערוץ מפקח (דו)
ערוץ מפקח עולה בתוך עמוד השדרה לכל אורכו ובאזור "בריכת הרוח" שבעורף (בסיס הגולגולת) נכנס אל הגולגולת ומקושר אל המח.

פתחי חישה
פתחי חישה הינם פתחים המאפשרים לנפש אשר נמצאת בתוך הגוף לחוש את העולם הסובב אותנו ולתקשר עימו. פתחים אלו כוללים את האוזניים, עיניים, נחיריים והפה. בעקבות אירוע מוחי נפגעת היכולת של הנפש לתקשר עם העולם ולכן עשויה להיות פגיעה בחושים כגון שמיעה, ראיה, ריח, טעם, יכולת לשוחח, אכילה ובליעה, הכרה וזיהוי של אנשים וחפצים ועוד.


לפני מספר שנים נעשה סרט על מטופל מערבי שנסע במיוחד לטיפול באירוע מוחי בסין. הסרט נקרא 9000 מחטים ומספר על הטיפולים שעבר בבית החולים בו למדתי והתמחתי בטיפול באירוע מוחי. אפשר לצפות בסרט במלאו כאן.

רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745