פעימת הצ'י היאנגי - יסודות הרפואה הסינית לדיקור במחטים וצמחי מרפא

ליָאנג-צִ'י (הצ'י היאנגי שבגוף) תפקידים וביטויים שונים ואחד הבסיסיים שבהם הוא חום. על פי הרפואה הסינית האדם נברא כתוצאה מאיחוד של צ'י השמיים וצ'י האדמה. מכיוון שהאדם הינו חלק מהיקום הוא מושפע משינויים המתרחשים בטבע בין השמיים והארץ. בדומה לשינויים, המתחוללים במחזור עונות השנה בחום שבין השמיים והארץ ותנועתו פנימה אל תוככי האדמה וחזרה אל פניה, כך גם בגוף האדם מתחוללים שינויים בתנועת הצ'י היאנגי של הגוף. ברשומה על "ציר, סגירה ופתיחה" הסברתי על קצה המזלג על תנועת היאנג-צ'י בגופנו בכיוונים פנימה והחוצה והאחראיים על פתיחה וסגירה של שערי הכניסה והיציאה.

פרק 41 ,חיבור בין יין ויאנג ומערכת השמש והירח1, של ה"ציר השמיימי2" מתאר את השינוי ביחסים שבין יין ויאנג לאורך השנהעל ידי הקבלה בין שמות 12 ערוצי הרגל לענפי האדמה וחודשי השנה. מכיוון שבאופן יחסי פלג הגוף העליון הוא יאנג ופלג הגוף התחתון הוא יין אזי ניתן להקביל בין 12 ענפי האדמה (יינים) וחודשי השנה ובין 12 ערוצי הרגל (6 ימין + 6 שמאל) על בסיס הכמות היחסית של היאנג והיין בערוצים אלו.

השנה הסינית החדשה נפתחת בעליה ראשונית בכמות היאנג צ'י ולכן ניתן להקבילה לערוץ שאו-יאנג (יאנג מועט) של רגל שמאל. בחודש השני גדלה כמות היאנג וניתן להקביל זאת לערוץ תאי-יאנג (יאנג רב) של רגל שמאל. יאנג צ'י מגיע לשיאו בחודשים הרביעי והחמישי ועל כן אפשר למצוא הקבלה לערוצי יאנג-מינג (יאנג בוהק) של רגל שמאל ורגל ימין.

בקאנון הסִוּוּג3 מפרש המחבר, גָ'אנג גִ'ינג-יוּאֶה4, פרק זה ומסביר שמפגש זה של שני שיאי יאנג בחודשים רביעי וחמישי (两阳相合为阳明) ואיחודם לכדי בוהק הוא מקור השם יאנג-מינג (יאנג בוהק). גם בחודשים תשיעי ועשירי ניתן לראות מפגש דומה אך במפגש זה נפגשים שני היין בשיאם. מפגש זה של שני שיאי יין (两阴交尽为厥阴) הינו המקור לשם ג'ואה-יין (שיא-יין).

כיצד כל זה משפיע עלינו?

מחזור התנועה של החום היאנגי של הגוף לאורך השנה הינו מצב פזיולוגי תקין. כאשר מחזור היציאה והכניסה מופיע שלא בתיאום עם תנועת החום שבין השמיים והארץ או כאשר הקור או החום שבמרכז רבים מהתקין, מופיעה מחלה.
 
חצי ראשון של השנה - יציאה והתפשטות
מחודש ראשון ועד חודש שישי יש מגמת יציאה של יאנג-צ'י אל השכבות השטחיות יותר של הגוף וכמותו בשכבות אלו גדלה בהדרגה. יציאה זו של הצ'י היאנגי וחומו לעבר חיצוניות הגוף מביאה להתמעטות בכמותו בתוככי הגוף והתקררות פנימית. מצב זה הינו המצב הפיזיולוגי התקין לתקופת הקיץ אך כאשר הוא מופיע בעונות אחרות הוא סממן לאי-סדירות בתנועת היאנג צ'י בגוף. כאשר אי סדירות זו מלווה בסממני מלאות בבטן, הקאות, חוסר תאבון, שלשולים ולעיתים אף כאב בטן, מכונה תופעה זו "מחלת תאי-יין". הטיפול הבסיסי בקור הנובע מחוסר חימום של יאנג-צ'י במרכז (טחול) כולל שימוש בצמחים חמים וחריפים כגון ג'ינגר, ג'ינסנג ושוש קרח על מנת לחמם ולחזק את צ'י המרכז.

חורף             -             קיץ

במערב קיימת נטיה לשתות מי-קרח או מים קרים במהלך החום הלוהט של הקיץ. דווקא בתקופה זו יוצא היאנג-צ'י אל החיצון וכמותו במרכז (טחול-קיבה) מעטה מהרגיל. שתיית משקאות קרים בתקופה זו הינה בעצם הוספת קור על גבי קור שכבר שורר במרכז ועל כן יש נטיה לסבול מקור במרכז (מחלת תאי-יין) בעונות הקיץ. בסין לעומת זאת, גם בשיא החום נהוג לשתות משקה חם (לרב תה ירוק). בקיץ 1998 טיילתי בסין והתאמנתי בטאי-ג'י צ'ואן אצל מורה סינית. החום הרב היה מעיק וכולי הייתי מכוסה זיעה. לשמחתי הרבה המורה קראה לי לשבת לנוח ולשתות מים. פינטזתי בערגה על כוס מי-קרח שיצננו את החום הלוהט אך להפתעתי הרבה היא מזגה לי תה ירוק מהביל והתעקשה שאשתה אותו חם. רק לימים הבנתי את הסיבות למנהג מוזר זה ועד כמה הגישה של הרפואה הסינית מושרשת היטה בחברה הסינית.

בספרו של גָ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג5 על מחלות פתוגן חיצון6 מסביר המחבר שמחלת קור במרכז (מחלת תאי-יין) תיפתר מעצמה בזמן של ענפי האדמה - דזה, חאי, צ'ואו7 (Zi, Hai, Chou). ענפי אדמה אלו מקבילים לחודשים עשירי, אחד-עשר, שנים-עשר שהינם עונת החורף. במהלך עונת החורף היאנג-צ'י שב ומתכנס פנימה אל עבר מרכז הגוף ובכך למעשה מקל על הקור שבמרכז ומסייע בהחלמה. ג'וֹנג-גִ'ינג רומז למעשה במשפט זה על תנועת היאנג בגוף בהתאם לחודשי השנה.

חצי שני של השנה - התכנסות והתרכזות

מחודש שביעי ועד סוף השנה מגמת התנועה של היאנג-צ'י הופכת לתנועה פנימה אל עבר השכבות העמוקות יותר של הגוף וכמותו בשכבות אלו גדלה בהדרגה. התכנסות זו של הצ'י היאנגי וחומו לעבר פנים הגוף מביאה להתמעטות בכמותו בשכבות החיצוניות של הגוף והתקררותן. כאשר מצב זה נוצר שלא בעונתו או בליווי שם סממני אי נוחות או מחלה הוא מצביע על אי-סדירות בתנועת היאנג צ'י בגוף. דוגמא למחלה זו אפשר לראות בסינדרום חום כלוא8 אצל ילדים. סינדרום חום כלוא נוצר כאשר החום היאנגי נכלא בתוך פנים הגוף ואינו מצליח להתפרס אל קצוות הגוף. כליאה זו של החום מביאה להופעת סממני קור מזויף כגון קור של ארבע הגפיים ובמקביל הופעת חום במגע באזור הבטן והחזה, צמא, חוסר מנוחה ואף מילמול חסר שליטה. על ידי פיזור תקיעות הצ'י במרכז9 וקירור של החום10 ניתן לשחרר את החום ולהשיב את המערכת לאיזון.

למטפלים שביניינו חשוב לדעת שבמהלך חודשים אלו יש להמנע מדיקור בערוצים בהם היאנג-צ'י משגשג על מנת להמנע מפגיעה בשגשוגו. למשל במהלך חודש רביעי נמנע מדיקור של ערוץ יאנג-מינג של רגל ימין ובמהלך חודש שמיני נמנע מדיקור של ערוץ תאי-יין של רגל שמאל.

עוד נקודה שחשוב לשים אליה לב היא עומק הדיקור. קאנון השאלות הקשות11 מדגיש שכאשר היאנג צ'י יוצא החוצה יש לבצע דיקור שיטחי בלבד ואילו בחודשי החורף כאשר היאנג-צ'י מתכנס ונכנס פנימה רצוי לבצע דיקור עמוק יחסית. על כן במהלך חצי השנה הראשון של השנה (אביב וקיץ) נבצע דיקור שטחי ואילו בחצי השני של השנה (סתיו ואביב) נבצע דיקור עמוק יותר.

תרשים יחסיות היאנג צ'י לאורך השנה והקסגרמות המלוכה (אי ג'ינג)

אפשר לראות בתרשים משמאל, שכבר באמצע החורף (תכלת למטה), במועד היפוך החורף מופיע יאנג ראשוני בהקסגרמת המלוכה. אפשר לראות שקו יאנגי זה נמצא בתחתית ההקסגרמה היינית ומעליו 5 קווים יינים מקוטעים (בכחול). מועד זה הוא אמצע תקופת תאי-יאנג בה היאנג-צ'י של הטבע נמצא עמוק בתוך המים שבתוככי האדמה. זוהי נקודה בה הקור מתחיל לסגת. 

בשלב הבא כאשר מופיע יאנג נוסף בתחתית הקסגרמת המלוכה, מזג האויר עובר מידי צ'י המים והקור (תאי יאנג) לידי צ'י השמיים של העץ והרוח (ג'ואה יין). בשלב זה מתחילה תנועה של היאנג מעומק האדמה לכיוון פני הקרקע. הופעת קו יאנג נוסף בהקסגרמות המלוכה מצביעה על שלב בו יין ויאנג הגיעו לשוויון ותחילתו של האביב בחודש הראשון של השנה. (את התרשים כולו אסביר כבר ברשומה אחרת)

על שכבות התרשים

במרכז - סמל שני הכלים (两仪图) יין ויאנג

היקף ראשון - 12 הקסגרמות המלוכה (十二辟卦) מוכרות גם בשם 十二消息

היקף שני - ששת הצ'י (מזג אויר) השולטים בעונה - צ'י מארח (主气)

היקף שלישי - 6 ערוצי רגל ימין ו-6 ערוצי רגל שמאל

היקף רביעי - כמות יין (כחול) ויאנג צ'י (אדום) בעונה. חץ שחור - רגל שמאל, חץ לבן - רגל ימין

היקף חמישי - 24 מקטעי העונות (二十四节气)

_______________________________________________________________________________

הערות

1. Yin Yang Xi Ri Yue - 陰 陽系日月

2. Ling Shu - 灵枢

3. Lei Jing - 类经

4. Zhang Jing Yue - 张景岳

5. Zhang Zhong Jing - 张仲景

6. Shang han lun - 伤寒论

7. 275条：太阴病，欲解时，从亥至丑上
8. 小儿热厥
9. Si Ni San
10. Liang Ge San, Bai Hu Tang, Da Cheng Qi Tang

11.  Nan Jing - 难经

תחילת הקיץ - חודש רביעי

הפילוסופים הסינים ובעיקר אנשי הרפואה הסינית רואים באדם יציר בריאה של החיבור בין אנרגית השמיים ואנרגיית האדמה. קשר הדוק זה של האדם והטבע מצביע על כך ששינויים בטבע מקבלים ביטוי בגוף האדם. על סמך הבנת השינויים המתחוללים בטבע ניתן להבין איזו השפעה יש לשינוים אלו עם גוף האדם ובריאותו. כאשר אנו יודעים כיצד יושפע גופנו אני יכולים להיערך בהתאם מבחינת שינויים בתזונה או התנהלותנו ביום יום ובכך לשמור על בריאותנו ולמנוע מחלות. בתאריך 3 במאי מתחיל החודש הרביעי של השנה הסינית (מסתיים ב-1 ליוני), שהינו החודש הראשון מבין שלושת חודשי הקיץ, ומסמל את תחילתה של עונת הקיץ.

הסינים התבוננו בטבע ועל סמך מסקנותיהם יצרו מספר מערכות ייצוג המתארות את השינוי המחזורי הקבוע, כמו גם שינוי יוצא הדופן, לאורך היום, החודש והשנה. מערכות אלו מבוססות על רעיונות הלקוחים מפילוסופיה של "תורת השינוי" (אי ג'ינג), אסטרולוגיה, אסטרונומיה וקוסמולוגיה סינית. משמאל אפשר לראות תרשים שהכנתי המשלב מספר מערכות יחדיו. בהיקף החיצוני אפשר לראות את התחלפות עונות השנה עם כיוון השעון. למעלה בצבע ורוד נמצאים שלושת חודשי הקיץ והחודש הראשון של הקיץ (החודש הרביעי) תחום במשולש סגול. (על השוני בין עונות השנה הסיניות והישראליות אפשר לקרוא כאן).

  
אופי הקיץ והמלצות תזונה ותנועה

הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב מתאר יפה את אופיו של הקיץ:

"כאשר מגיעים ימי הקיץ, פרחים ועצים שופעים ופורים, החיים משגשגים ושופעים, הצ'י היאנגי גדל וצף".

הקאנון הפנימי מסביר שבעונת הקיץ יש שפע של אור שמש ומזג האויר לוהט וחם. הצמחיה מקבלת שפע של אור וחום ועל כן העצים שופעים בעלווה והאדמה מכוסה בצמחיה ענפה. בגוף האדם הצ'י והדם נעים אל עבר השכבות החיצוניות של הגוף ואילו היין מתכנס בפנים. התנועה החוצה פותחת את נקבוביות העור ומאפשרת יציאה של זיעה.

מבחינת תזונה רצוי להימנע מאכילת מזון מתוק, שמנוני ויוצר לחות. רצוי להמנע מאכילת בשר שמן ומזון חריף היוצרים לחות וחום בגוף למשל: שום, בצל, פלפלים למינייהם, חרדל, קימל, ג'ינג'ר, חצילים, דגי ים, פטריות, בשר כבש ופירות ים. רצוי לאכול מזון מקרר ומסלק לחות כגון: אבטיח, מלון, תותים, עגבניות, שעועית מש, מלפפון, חסה, אספרגוס. החום הקייצי ופתיחת נקבוביות העור מעודדים איבוד נוזלים ולכן רצוי לשתות משקאות מרווים למשל מיצי ענבים, תפוחים ולימונים וכמובן לימונדה. מבחינת שתיה חמה רצוי להמנע מקפה עם חלב. הקפה חם ומיבש ולכן מזיק לנוזלים ומסייע לחום ואילו החלב מעודד יצירת לחות ולחיה בגוף. אפשר להחליף את הקפה בתה ירוק בעל תכונות מקררות של הגוף וסיוע בצלילות הראש והפנים. למרות החום הרב והרצון לשתות משקאות קרים ועמוסים בקוביות קרח רצוי להימנע מהם. במהלך הקיץ החום הגוף יוצא אל עבר השכבות החיצוניות של הגוף ומשאיר קור במרכז (מערכת העיכול). שתיה קרה מגבירה את הקור במערכת העיכול ויכולה להביא לכאבי בטן, שילשולים ושאר בעיות בתפקוד מערכת העיכול.

הסינים נוהגים לומר "בחורף אוכלים דייקון (צנון סיני) ובקיץ אוכלים ג'ינגר, לרופא לא תהיה עבודה". אופיו של הצנון הסיני הוא קר ואילו אופיו של הג'ינג'ר חם. אם כן מדוע לאכול מזון חם בקיץ ומזון קר בחורף? האם זה לא סותר את כל התיאוריה של הרפואה הסינית שהצגתי למעלה? אפשר להסביר את המשפט הזה בשני אופנים שונים. הראשון, בקיץ אנו נוטים להגזים באכילת מזון קר ולכן קל מאוד ליצור קור במערכת העיכול. שילוב של מעט מזון חם כמו ג'ינג'ר בתזונה שלנו יכול למנוע היווצרות הקור. ההסבר השני, בקיץ חום הגוף עוזב את מרכז הגוף וצף אל השכבות החיצוניות כך שבמרכז נשאר קור. אכילת מעט ג'ינג'ר תסייע לחימום המרכז ומניעת פגיעה בתפקוד מערכת העיכול. אותו הגיון עומד מאחורי אכילת הצנון הסיני בחורף.

מבחינת תנועה וספורט, זה הזמן הנכון לבצע תרגילי הכוללים מתיחה טובה של השרירים. תרגילי יוגה, פילאטיס ואף פעילות ברמת עצימות גבוהה. את תרגול הצ'י גונג והמיומנויות הפנימיות רצוי להשאיר לתקופת החורף וההתכנסות פנימה.

כל הכתוב ו/או המתפרסם ברשומה זה הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו

                                                           

ניתוח של הקיץ על פי קוסמולוגיה, אסטרונומיה, פילוסופיה ורפואה סינית

מבחינת שתים-עשרה הקסגרמות המלוכה, החודש הרביעי הוא החודש של הקסגרמת צִ'יאֵן המורכבת משישה קווים יאנגים שלמים. על פי ה"תנועות האדמה וצ'י השמיים" (Yun Qi - 运气) חודש זה הוא חודש של ענף האדמה סֶה (Si - 巳).

החודש הרביעי מתחלק לשני מקטעי עונה, "תחילת הקיץ" ו-"מלאות קטנה", שאורך כל אחד מהם כשבועיים. שלושה ימים לאחר תחילת החודש הרביעי, בתאריך 6/5/2011, מתחיל מקטע העונה "תחילת הקיץ" ובתאריך 21/5/2011 מתחיל מקטע העונה "מלאות קטנה".

מזג האויר בחודש הרביעי מושפע משני סוגים שונים של צ'י מארח. מזג האויר בחצי הראשון של החודש הרביעי (תחילת הקיץ) שייך לצ'י מארח "שאו יין אש הקיסר".  מזג האויר בחצי השני של החודש הרביעי (מלאות קטנה) שייך לצ'י מארח "שאו יאנג אש השר".

על מנת שנוכל להבין טוב יותר את השינויים הצפויים במהלך החודש הרביעי ואופיו, אנתח את הקסגרמת המלוכה המסמלת את החודש, משמעות שם ההקסגרמה, משמעות הסימניה המסמלת את החודש הרביעי, מהות שני מקטעי העונות ומשמעות הצ'י המארח במהלך החודש הרביעי.

1. הקסגרמת מלוכה צִ'יאֶן - יצירתי - שמיים

הקסגרמת צ'יאן מורכבת משישה קווים יאנגים המסמלים את שיא היאנג הלא הוא השמיים. בעידן הקדום השמיים היו הדבר הגדול ביותר עליו ידעו הפילוסופים ומכיוון שמיקומם הרחק מעל הראש וגודלם עצום על כן השמיים הם שיא היאנג. הקסגרמה זו מביעה את הרעיון שצ'י יאנגי הגיע אל נקודת השיא.  זה הזמן בו רבבות הדברים בשלב הכי שופע שלהם, בנקודת השיא של השפע והצמיחה. מנקודת שיא זו ניתן רק לרדת, בקיצוניות מופיע היפוך, קיצוניות של יאנג מולידה יין. צ'יאן מביעה גם בריאות ושפע.

2. הסימניה הסינית צִ'יאֶן (qián) 
סימניה זו הינה ציור של נבט כפוף (乙) הדוחף לצאת החוצה ומעלַה בשעות הזריחה (旦). כאשר הקריאה של סימניה זו היא צ'יאן (בבה-גואה, הקסגרמה) משמעותה שמיים או גבר. לסימניה זו קריאה נוספת - גָן (gān) שמשמעותה יבש ואינה קשורה להקסגרמה. הזריחה היא הרגע בו עולה הגוף השמיימי המסמל את היאנג צ'י, השמש, ויחד איתה עולות גם הטמפרטורות. עם עליית החום מעלה מקבל הנבט את הכח לדחוק ולפרוץ את קרום האדמה ולצמוח במלא תפארתו. אפשר לראות שהסימניה מתארת עליה של חום יאנגי מלווה בכח צמיחה וגדילה.

3. הסימניה סֶה (sì) - ענף האדמה של חודש רביעי
סֶה הוא ענף השמיים השישי. הסימניה 巳 היא ציור של עובר בתוך השיליה ומתארת גדילה של העובר ובשלות. מבחינת 12 ענפי האדמה היא באה להביע את המשמעות "המידה הרבה ביותר", כלומר הפוריות והשגשוג של כל הדברים תחת השמיים הגיעו לשיאם. 

בספרו, התנועה המעגלית של לימודי הרפואה הסינית הקדומה, מתאר הרופא הידוע פָּאנג דזֶה-אִי כיצד ניתן למצוא תנועה מעגלית בכל הבריאה ובכלל זה באדם כחלק מהטבע. פָּאנג דזֶה-אִי מסביר את משמעות ששת הצ'י המארחים המאפיינים את שינויי מזג האויר וכיצד השישה משקפים את מעגליות ומחזוריות השנה. כמו כן מפרט ומבהיר המחבר את משמעות שמות 24 מקטעי העונות.

4. מקטע עונה "תחילת הקיץ" - 立夏 - lì xià
תחילת הקיץ הוא נקודת המעבר מהאביב אל הקיץ. במועד זה השמש נמצאת בזוית 45 מעלות לקרקע והטמפרטורות מתחילות לעלות.

פָּאנג דזֶה-אִי: "החום היאנגי שהיה חתום ונסתר תחת האדמה עולה וצף ואז נוצרת עונת הקיץ. לאחר "תחילת הקיץ" החום היאנגי שעל פני האדמה יחסית רב".

מקטע עונַה זה הינו המקטע האחרון של הצ'י המארח "שאו יין אש הקיסר" בו החום היאנגי של השנה שעברה יצא ממעמקי האדמה אל פני השטח בעזרת התנופה שקיבל מתנועת העץ. כעת כמות החום שעל פני האדמה רבה מספיק ועונת הקיץ מתחילה.

5. מקטע עונה "מלאות קטנה" - 小满 - xiǎo mǎn  
כאשר מגיע מקטע עונה זה גרגרי התבואה מתמלאים מעט אך עדיין אינם בשלים לגמרי. לאחר הגעת מועד זה מורגשת עליה משמעותית בטמפרטורות האויר.

פָּאנג דזֶה-אִי: "פני האדמה מלאים בחום יאנגי. מכונה מלאות קטנה מכיוון שיחסית לתקופת "חום קיץ רב" כמות החום היאנגי קטנה. בתקופה זו ישנה עליה בכמות החום היאנגי הממלא את פני הקרקע. הסיבה למלאות החום היאנגי על פני הקרקע אינה רק עקב החום היאנגי, שירד לאדמה בסוף השנה הקודמת וכעת עלה אל פני הקרקע. גורם נוסף לחום שהאדמה מקבלת נובע מתנועת השמש בשנה החדשה הנעה מהדרום לכיוון הצפון. אך החום היאנגי שירד אל הקרקע בשנה שעברה הינו השורש היאנגי ללידה של דברים. בגבול הקרקע ישנה מלאות קטנה של חום יאנגי, תחת האדמה כבר ישנו חוסר רב של חום יאנגי.  על כן לאחר מועד מלאות קטנה יש נטיה לסבול ממחלות קור בפלג גוף תחתון."

פאנג דזה-אי מסביר, שהחום היאנגי, שנאגר תחת האדמה במהלך הסתיו והחורף והחל לעלות לכיוון פני האדמה בתקופה שלאחר שיא החורף, יוצא אל פני האדמה. יציאת החום היאנגי מתוך הקרקע בשילוב עם שינוי במיקום השמש וזוית קרניה כלפי האדמה מביאים להיצטברות של חום יאנגי על פני הקרקע. החום היאנגי שעולה מהאדמה הוא הכח התומך בצמיחה של התבואה והצמחיה וכניסתו מהאדמה אל תוך הצמחים מאפשר את גדילתם ופריחתם. מכיוון שהחום היאנגי עולה ועוזב את האדמה על כן נשאר שם קור. מחזוריות תנועת היאנג צ'י בגוף האדם זהה לזו של העולם בין השמיים והארץ ועל כן גם בגוף האדם נוצר קור בפלג הגוף התחתון עקב עליית החום היאנגי למעלה.

6. "יאנג מועט אש השר" - Shao yang minister fire - 少阳相火

"יאנג-מועט אש-השר" הוא מזג האויר המאפיין תקופה של חודשיים שתחילתה ב-21/5 וסופה ב-22/7. תקופה זו מתחילה לאחר עליה בטמפרטורות על פני הקרקע והתעוררות מתרדמת החורף שנמשכה לכל אורך עונת האביב.

פָּנג דזֶה-אִי: "זמן הצ'י השלישי, יאנג צ'י על פני הקרקע משגשג ומלא. בעקבות התקררות וירידה של האויר בשעות הדמדומים והלילה, נכנס אל תוך המים תחת פני הקרקע. וכאשר חום הקיץ מתנשא ועולה, מסתחרר ויורד מסתחרר ועולה. מתוך המים שתחת האדמה יוצאים החיים של כל חי. חום יאנגי הוא למעשה שורש החיים, על פני הקרקע החום היאנגי משגשג ומלא, כמות החום היאנגי המתקבל תחת האדמה אינו רב ועל כן מכונה מעט יאנג (שאו יאנג). חום יאנגי זה יורד ונכנס אל תוך המים שתחת האדמה ויוצר את צ'י המרכז. צ'י המרכז מסתובב ומסתחרר אזי מעלה ומטה נפגשים בצלילות, כמו תפקידם של השר והפקיד על כן נקרא אש השר. אש זו אינה יורדת, חום קיץ מאדה כקיטור ונקרא גם חום (קיץ) אש.“

שאו יאנג אש השר הוא הצ'י המארח (מזג אויר קבוע בכל שנה) השלישי מתוך שישה. בתקופה זו כמות היאנג צ'י על פני הקרקע רבה. בשעות הערב ובמהלך הלילה יורדות טמפרטורות האויר ואיתן יורד גם החום היאנגי אל תוך המים שנמצאים עמוק בקרקע. בשעות היום, עם עליית הטמפרטורות, עולה החום היאנגי חזרה אל פני הקרקע. כך בתקופה זו נע החום היאנגי מעלה ומטה בין המים שבאדמה והאויר שמעליה. החום שעולה מהמים אל פני הקרקע נכנס אל הצמחים ונותן להם חיים ותנועה ועל כן אפשר לראות בו "שורש החיים". חום היאנגי זה חשוב מאד לחיים ומכיוון שכמותו מועטה מכמות החום המשגשג על פני הקרקע, על כן מכונה מעט יאנג. כאשר חום יאנגי זה נכנס אל תוך הקרקע הוא יוצר את צ'י המרכז (צ'י האדמה). תנועת הצ'י מעלה ומטה בתקופה זו יוצרת תנועת סיחרור (בדומה לציר מסתובב) המאפשרת תקשורת טובה ורהוטה בין מעלה ומטה בדומה לתקשורת בין השר ופקודיו (בדומה לתפקידים בקיסרות) על כן מכונה חום זה בשם אש השר. אש זו אינה נחלשת וביכולתה לאדות את הנוזלים וליצור גלי חום קיציים ועל כן מכונה גם אש חום קיץ (תנועת האדמה - אש, צ'י השמיים - חום קיץ).

לסיכום

החודש הרביעי הוא תחילת הקיץ. בחודש זה פוטנציאל הגדילה, הפוריות, השגשוג והיצירתיות של כל הדברים (צמחים, בני אדם) מגיעים לשיאם. התבואה מבשילה ורגע קצירתה ואיסופה מתקרבים. מזג האויר מתחיל להתחמם ובקרוב יגיע לשיאו בלהט חום הקיץ. בגוף האדם כמות היאנג צ'י משגשגת, והוא עולה מעלה לפלג הגוף העליון ויוצא החוצה לשכבות החיצוניות שבין השרירים והעור.

תנועת היאנג צ'י החוצה לכיוון השכבות החיצוניות ומעלה לפלג הגוף העליון יוצרת מצב של חוסר חום במרכז הגוף ובפלג הגוף התחתון ועל כן יש להמנע מהכנסת קור נוסף למרכז. למרות שהקיץ לוהט ויש רצון לשתות משקה קר, הכנסה של קור לקיבה (מרכז הגוף) תגביר את הקור במרכז ועשוי להביא לבעיות במערכת העיכול.

מבחינת טיפול רצוי להמנע משימוש בצמחים מייזעים חזקים. בזמן דיקור במחטים רצוי שהדיקור יהיה שטחי על מנת לפגוש בצ'י היאנגי שצף ויוצא אל החיצון. מכיוון שבחודש זה הצ'י בערוץ יאנג מינג של רגל ימין (קיבה) משגש לכן רצוי להמנע מדיקור של ערוץ זה בכדי לא לפגוע בצ'י.


רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

בינארי ואנלוגי - הקשר בין בה-גואה וסמל "שני הכלים"

מכירים את התחושה הזאת, של אותו רגע הארה, שמופיע כשפתאום כל החלקים מתחברים יחדיו ומתחדים לתובנה אחת ברורה וצלולה? הסינים קוראים לזה "הארה על הדאו" (Wu Dao - 悟道). רגע כזה הופיע אצלי כאשר נתקלתי בתרשים שמופיע למטה. התרשים הזה חיבר לי בזמנו שתי תפיסות שונות אל אותה אמת. יש הטוענים, שהטאי ג'י הוא ייצוג אנלוגי של יין-יאנג והעקרונות עליהם מושתת היקום ואילו בה-גואה הוא ייצוג דיגיטלי של אותם עקרונות. מכיוון שהאחד דיגיטלי והשני אנלוגי לא ניתן לחבר אותם לכדי מקשה אחת. אני לא יודע אם באמת אפשר לסווג רעיונות אלו באופן זה אבל אין לי ספק שניתן לאחד אותם. יש המוסיפים וטוענים שטאי-ג'י הוא ייצוג ראשוני ואילו בה גואה הוא ייצוג מתוחכם יותר. למיטב הבנתי ייצוג של תרשימי הבה-גואה קדם לייצוג המוכר לנו כיום כטאי-ג'י (שני הדגים, שחור ולבן שהינו למעשה סמל של "שני הכלים").

שני הכלים - יין ויאנג

ההבחנה הראשונית בין שני קטבים

לפני הופעת יין ויאנג קיים היה רק הטאי-ג'י. יש המסבירים את מהות הטאי-ג'י כחסר צורה וחסר קיצוניות (Wu Ji - 无极) או קוטב כלשהם לכאן או לשם. הפיצול הראשון של הטאי ג'י לשני קטבים מנוגדים והופכיים יוצר את ההבחנה בין יין ויאנג. יין ויאנג הם שני צדדים של אותו המטבע. בתרשים משמאל יאנג מיוצג על ידי הפס הלבן ו-יין על ידי הפס בצבע השחור.

ארבע תופעות - סה שיאנג

בכל דבר ביקום יש גם יין וגם יאנג. על סמך היחס הכמותי בין היין והיאנג באותו הנבדק נקבע האם הנבדק הינו יין או יאנג. כאשר כמות היאנג בנבדק רבה מכמות היין אזי נבדק זה יסווג כיאנגי. במידה וכמות ה-יין בנבדק רבה מכמות היאנג, אזי הנבדק הינו ייני. כלומר, החלוקה הראשונית של הטאי-ג'י ל-יין ויאנג אינה חלוקה ליין ויאנג טהורים שאינם מכילים את ההופכי להם אלא חלוקה יחסית. החלוקה הינה יחסית מכיוון שה-יין מכיל בתוכו יותר יין מיאנג ואילו היאנג מכיל בתוכו יותר יאנג מ-יין. כשם שהטאי ג'י התפצל ליין ויאנג, כך ניתן לפצל את כל אחד מהם פעם נוספת. מכיוון שכאמור כל אחד מהשניים מכיל בתוכו גם יין וגם יאנג אך בכמויות שונות, על כן ניתן לפצל אותם שוב ל-יין ויאנג. חלוקה של יין ל-2 יוצרת יין זקן המורכב משני קווים יינים ו-יין צעיר המורכב מקו בסיס ייני וקו אחד יאנגי. כלומר למרות ששניהם הינם חלוקה של היין הראשוני, האחד יותר ייני מהשני.באותו אופן ניתן לפצל גם את היאנג פעם נוספת ליין ויאנג. יאנג זקן מכיל שני קווים יאנגים ואילו יאנג צעיר מורכב מקו בסיס יאנגי וקו נוסף ייני. תוצאות חלוקה משנית זו מכונות - ארבע התופעות (או ארבע מופעים).

שמונה טריגרמות - בה גואה

תרשים החלוקה ומעליו הטריגרמות

כאשר ממשיכים ומחלקים את ארבע התופעות פעם שלישית מקבלים את שמונה הטריגרמות, הלא הן בה-גואה. רישום הטריגרמות נעשה על ידי רישום קו אחד שלם לייצוג יאנג וקו אחד מקוטע (או שני קווים קצרים) לייצוג יין. בתמונה משמאל בקצה השמאלי אפשר לראות שטריגרמת צ'יאן מורכבת משלושה קוים שלמים המייצגים יאנג ומתחתיה ניתן לראות שלושה פסים לבנים (יאנג) בתרשים החלוקה. ליד צ'יאן נמצאת טריגרמת דוי המורכבת מקו מקוטע למעלה (יין) ושני קווים שלמים תחתיו. מתחת לטריגרמת דוי ניתן לראות פס אחד שחור (יין) ותחתיו שני פסים לבנים (יאנג) בתרשים החלוקה.

אם נסתכל בתמונה מצד שמאל לצד ימין נראה כי שמונה הטריגרמות מסודרות לפי סדר יורד מהטריגרמה היאנגית מכל צ'יאן, המורכבת משלושה קווים שלמים (בתרשים - לבנים), ועד ל-קון מימין המורכבת משלושה קוים מקוטעים (בתרשים - שחורים).

בה-גואה שמיים מוקדמים (טרום לידה)

פו אי (伏羲) סידר את שמונה הטריגרמות במעגל ויצר את מה שמכונה היום כבה-גואה שמיים מוקדמים (Xian Tian Ba Gua - 先天八卦). בדרום, המאופיין בחום, מיקם את טריגרמת השמיים (צ'יאן) ומולה בצפון מיקם את טריגרמת האדמה (קון). בכך הציג את רעיון הבריאה בו יאנג עלה מעלה ויין ירד למטה. אם נעקוב אחר סדר הטריגרמות ניווכח שהן מסודרות מהטריגרמה היאנגית ביותר למעלה (דרום) וברצף יורד בכמות היאנג דרך דרום-מזרח, מזרח ועד לטריגרמת ג'ן שבצפון-מזרח ומשם עולה חזרה לכיוון דרום מערב וממשיך לרדת למערב, צפון מערב ולבסוף לטריגרמת האדמה (קון) שבצפון. אם נתחקה אחר המסלול המתואר נקבל שרטוט הדומה במראהו לשרטוט שני הדגים (שני הכלים - יין ויאנג) המוכר כיום כסמל הטאי-ג'י.

בה-גואה שמיים מוקדמים מתאר לנו את תהליך הבריאה מרגע הופעת יין ויאנג, אשר יוצרים את השמיים מעל והאדמה מתחת, ועד לאיחוד המחודש של שניהם ליצירת כל אשר תחת השמיים (רבבות הדברים Wan Wu 万物). מאוחר יותר סידר המלך וון (Wen Wang - 文王) את שמונה הטריגרמות בסדר חדש שנועד לייצג היווצרות שינוי כתוצאה מיחסים שבין ניגודים. סדר מחודש זה של הבה-גואה מכונה כיום בה-גואה שמיים מאוחרים (Hou Tian Ba Gua - 后天八卦). על ההבדלים בין שני סוגי תרשימים אלו ארחיב ברשומה אחרת.

בה-גואה שמיים מוקדמים ותרשים שני הכלים (יין-יאנג) - 1

אם ניקח את תרשים בה-גואה שמיים מוקדמים ונשים את שמונה הטריגרמות בתוך מעגל באותו רצף (בדומה לתרשים משמאל) נקבל תרשים חדש. כעת נמתח קו התוחם את כל אחת המטריגרמות לפי כמות היאנג שבתוכה ונמלא את החסר נקבל את התרשים של שני-הכלים.

אפשר אם כן לראות שבה-גואה שמיים מוקדמים הינו תיאור באופן בינארי (דיגיטלי) של התיאור האנלוגי המוכר לנו מתרשים שני הכלים (מוכר בטעות כ"תרשים טאי-ג'י") המתאר את יחסיות יין ויאנג. שילוב של שני התרשימים מאפשר לנו להבין טוב יותר את תהליך הבריאה בראיה סינית (בה-גואה) והיחסים המורכבים בין יין ויאנג.

תהליך הפיכת "בה-גואה שמיים מאוחרים" לתרשים "שני הכלים"

נקודות למחשבה:

למה מתכוון השם "טרום שמיים"? מה קדם לשמיים?
אם סמל שני הדגים הוא למעשה "תרשים שני הכלים" כיצד נראה סמל הטאי-ג'י?
מדוע הסינים מסמנים את הדרום בצד העליון (מדוע לא הצפון)?