השפעת עונות השנה על איכויות הריפוי של המזון וצמחי המרפא

אתמול רפרפתי בספרו של ווּ ג'וּ-טוֹנג1, מחבר אבחון שיטתי של מחלות חום2, ובסופו של הספר מצאתי חיבור שחיבר בשנותיו האחרונות. חיבור זה המוכר בשם לרפא את מחלת הרופאים3 הינו ביקורת על תפיסות רווחות ברפואה הסינית וכולל בין היתר ביקורת על שימוש מוגזם בצמחים קרים מרים. בדיון מספר 44 על זיעה ספונטאנית, מסביר ווּ ג'וּ-טוֹנג על הטיפולים השונים בזיעה ספונטאנית ובין היתר מציין את כיצד עונות השנה משפיעות על האיכות הרפואית של החיטה.   

אותה הערה העוסקת באיכות של החיטה וקליפתה הזכירה לי מקרה בעבר, בו הרכבתי את הפורמולה Gan Mai Da Zao Tang וביקשתי לשים בתוכה את Xiao Mai אך בבית המרחקת בחרו לשים דווקא את Fu Xiao Mai בטענה שאין הבדל בין השניים. מסיבה זו ומהסיבה שכיום כבר לא ניתן לשמוע הסברים בדומה לזה שנתן ווּ ג'וּ-טוֹנג, בחרתי לתרגם את הסברו הקצר ברשומה זו.

וו ג'ו טונג: על סמך הקשר בין חיטה (Xiao Mai) וצ׳י ארבע העונות, מכיוון שהוא נשתל בסתיו ומבשיל בקיץ על כן הוא נכנס אל ערוץ הלב. הוא נשתל בסתיו ומקבל את צ׳י האיסוף והכינוס של המתכת. הקליפה שנוצרת בתחילת הדרך מקבלת באופן מוחלט את צ׳י מתכת סתיו. שוטפים את החיטה של הסתיו, ומכניסים אותו למרתח צמחים חצי מבושל ואז טעם הקליפה רב מאד. משמש בעיקר באיסוף וכינוס של הקליפה כמו כן לוקח את האיכות של הבשלה בעונת קיץ ונכנס אל הלב. יש שני סוגים של חיטה שצפה (Fu Xiao Mai) האחד לא הוסיף להתמלא ולכן הצ׳י שקיבל אינו מספיק, כיצד יכול לרפא אנשים?! האחר נכנס לאסם וסובל מלחות חמה ותולעים ולכן הופך לחולה, כיצד יוכל לרפא אדם חולה?!

ווּ ג'וּ-טוֹנג מסביר שמכיוון שהחיטה נשתלת בתקופת הסתיו, מקבלת את תכונות האיסוף והכינוס של צ'י המתכת, שהינו הצ'י המשויך לעונת הסתיו. כאשר קליפת החיטה נוצרת היא מקבלת תכונות כינוס אלו ולכן יכולה לכנס ולאסוף זיעה. החיטה נכנסת אל ערוץ הלב מכיוון ששיא הבשלתה הוא בקיץ, שהינו הזמן של צ'י האש ואיבר הלב. 

כיצד מבדילים בין Xiao Mai  ו-Fu Xiao Mai? לאחר הקציר בודקים אילו גרגרי חיטה קלים וריקים ומפרידים אותם. אותם גרגרים קלים יצופו על גבי המים ולכן מכונים חיטה צפה (Fu Xiao Mai). הסיבה להיותם ריקים היא העובדה שלא קיבלו מספיק צ'י למלא אותם ולכן עיקר חוזקם בקליפה שלהם ובכח הכינוס של הזיעה ומניעת יציאתה ופחות בעוצמת חיזוק צ'י הלב. גרגרי החיטה הכבדים והמלאים מכונים Xiao Mai וכאשר יושמו במים הם ישקעו מטה. מכיוון שגרגרים אלו קיבלו מספיק צ'י מהסתיו ועד הקיץ, על כן הם יכולים לחזק את צ'י הלב ואינם משמשים לעצירת יציאת זיעה. במרשם Gan Mai Da Zao Tang משתמשים ב-Xiao Mai לשם חיזוק צ'י הלב ולכן אין סיבה להחליפו ב-Fu Xiao Mai השייך לקטיגוריית סופחי הזיעה.

                                                                                                                                         

הערות

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן

1. ווּ ג'וּ-טוֹנג Wu Ju Tong 吴鞠通
2. אבחון שיטתי של מחלות חום Wen Bing Tiao Bian 温病条辨
3. לרפא את מחלת הרופאים Yi Yi Zhi Bing 医医之病
4. חיטה Xiao Mai 小麦
5. חיטה צפה Fu Xiao Mai 浮小麦
6. Gan Mai Da Zao Tang 甘麦大枣汤

האביב הסיני - התהליכים מתרחשים בטבע ובאדם ודרכי טיפוח הבריאות בעונה זו

ביום שבת 4.2.2012 חל מועד תחילת האביב (Li Chun 立春) אשר מסמל את תחילת עונת האביב על פי המסורת הסינית. ביהדות אנחנו נוהגים לומר ש"אביב הגיע פסח בא" והנה עדיין יש לפנינו עוד מספר חודשים עד חג הפסח. למי שלא קרא את הרשומה שלי על מועדי עונות השנה ועונות חריגות ברפואה הסינית אקצר ואומר שההבדל נובע משיטות סיווג שונות וכי הסינים מזהים את עונת האביב על פי השיטה האסטרונומית המתייחסת לכמות שעות החשיפה לשמש ואילו חג האביב על פי היהדות מתייחס לעונה מטאורולוגית בה מזג האוויר נמצא באמצע הדרך בין העונה החמה והעונה הקרה. אני מצרף לכאן רשומה שכתבתי לפני שנה בבלוג הישן באתר שלי על מנת שתהיה זמינה עבורכם. 

על פי הראיה הסינית האדם הינו חלק מהיקום וככזה הינו מושפע מסביבתו (אקלים, שעות היום, מזון). מכיוון שהעולם הסובב אותנו נמצא תחת שינויים רבים שחלקם מחזוריים ביכולתנו לדעת מה השינוי הקרוב ולהתאים עצמנו כך שנשתנה יחד עימו.

עליית החום מתוך המים שבאדמה אל פני הקרקע

אחד השינויים הבולטים ביותר הוא שינויים במזג האויר. מזג האויר משתנה באופן מחזורי לאורך כל השנה ואיתו מופיעים שינויים בצמחיה כגון: גדילה, הופעת תפרחת, הבשלת פירות ונשירת עלווה.

במהלך הסתיו מתחילה ירידה הדרגתית של טמפרטורות האויר והחום מתכנס ונכנס אל תוך האדמה. ניתן למצוא עדות לירידה זו של החום אל פני הקרקע בנשירת עלי העצים. האנרגיה החמה של העצים מתכנסת אל הגזע ויורדת אל האדמה ומכיוון שאינה מספקת חום והזנה לעלווה מופיעה נשירה.

עם תחילת האביב, החום שירד אל תוך הקרקע במהלך הסתיו ונשמר במים שבקרקע לאורך החורף הקר, יוצא לכיוון פני הקרקע. במקביל לעליה זו של חום לכיוון פני הקרקע, החום שבגוף האדם יוצא ממרכז הגוף לכיוון העור והשכבות השטחיות יותר של הגוף ונושא איתו את הצ'י, הדם ונוזלי הגוף. בעקבות זאת נקבוביות העור נפתחות ומאפשרות יציאת זיעה.

מכיוון שבאביב פעילות מערכת חילוף החומרים מתחילה לשגשג, העיקרון המנחה אותנו מבחינת בחירת מזון מתאים לעונה הוא בחירת מזון בעל אופי חריף, מתוק ומעט חמים. כמו כן רצוי להמנע ממזון שמן, חמוץ וקר.

תזונה לעונת אביב
על פי התפיסה של הרפואה הסינית, כל אחד מחמשת טעמי הבסיס (חמוץ, מר, מתוק, חריף, מלוח) נכנס לאחד מחמישה איברים (כבד, לב, טחול, ריאות, כליות) ומחזק את פעילותו. אכילת מזון חמוץ אשר נכנס ישירות אל הכבד מחזק פעילותו ומעצימה אותה. מכיוון שבעונה זו תפקודו של הכבד מגיע לשיאו אכילת מזון חמוץ תביא לשגשוג יתר של הכבד והיווצרות אש (חום פנימי) ולבסוף אף יביא לבקרת יתר של הטחול והחלשת תפקודו. החלשות הטחול מתבטאת בחוסר תיאבון, חולשה גופנית, תשישות נפשית, יציאות רכות ועוד. מזון  חמוץ שרצוי להמעיט בו: קנה במבוק, מישמש, רימון, קיווי.

מאידך אכילת מזון בעל אופי מתוק מחזקת את הטחול ומסייעת במניעת בקרת היתר של הכבד. אכילת מעט מזון בעל אופי חריף מאפשרת חיזוק הריאות אשר יכולות לנטרל פעילות יתר של הכבד ולמנוע החלשות הטחול.

בתקופת האביב נהוג לטפח את הכבד ותפקודיו ועל כן רצוי להרבות באכילת ירקות ולהמעיט מאכילת פירות, אשר מעודדים היווצרות קור פנימי ופגיעה במערכת העיכול. הסינים ממליצים להקפיד לאכול בעונה זו ארוחות המשלבות מזון הכולל את כל חמשת הצבעים (צהוב, ירוק, אדום, לבן ושחור) ולהמנע ממזון מונוטוני בעל צבע אחיד.

חילוף העונות הוא זמן בו מאבדים נוזלים רבים. הדרך הפשוטה ביותר לסלק רעלים מהגוף היא על ידי שתיה מרובה של מים. רצוי לשתות מים שהומתקו במעט דבש ראשית על הבוקר דבר המסייע לשטוף את המעיים (שתפקודם על פי השעון הביולוגי הסיני משגשג בשעות הבוקר המוקדמות), לסלק תוצרי לוואי שבמזון ולמנוע היווצרות חום פנימי.

מבחינה רגשית רצוי לשמור על מצב רוח טוב וגוף משוחרר, טבעי וחסר דאגות ולא לאגור כעסים בפנים.

האביב נחשב תקופת ההתחדשות, תקופה בה מזג האויר מתחיל להתחמם ואיתו מתרבים גם הפתוגנים. על כן רצוי לאוורר את הבית ולאפשר זרימת אוויר, להתעמל ולשפר את פעילות מערכת החיסון. מזון שמחזק את מערכת החיסון: שום, גזר, חציל, תירס, שומשום שחור, דגים, ג'ינג'ר, תפוחי עץ, פטריות, קיווי, עוזרד סיני, בשר בקר.

חלוקת האביב לשלושה חלקים
תחילת האביב – מכיוון שבתקופה זו הקור עדיין יחסית בשיאו אפשר לשתות מעט אלכוהול (הסינים שותים מעט יין אורז במהלך הארוחה) אשר מסייע בפתיחת ערוצי זרימת הצ'י המרשתים את הגוף, משפר ומזרז את זרימת הדם ומעורר את יאנג הכבד לעלות ולצאת. אין לשתות אלכוהול בכמות רבה על מנת להמנע מנזק לכבד. יש לאכול מזון חריף כגון בצלים, ג'ינג'ר, שום, כְּרֵשָׁה (פראסה), חרדל.

יש להמנע מכעס שהינו הרגש המשוייך לכבד ורצוי לשמור על אופטימיות ולא להתעסק במחשבות על דברים שקרו, כך האש שבכבד תשכך ותנועת הצ'י של הכבד תהיה חלקה וסדירה.

מומלץ להתחיל לבצע פעילות גופנית קלה כגון הליכה, ריצה קלה ואף תרגול צ'י גונג או טאי ג'י צ'ואן. חשוב לא לבצע תנועות מאמצות מדי או למשך זמן רב מכיוון שהגוף רק מתעורר מהחורף. מיד בתום התרכול חשוב לנגב את הזיעה וללבוש בגד המכסה את הגוף על מנת להמנע מהצטננות.

אמצע האביב – בשלב זה תפקוד הכבד מתחיל לשגשג ועל כן מלבד הימנעות מאכילת מזון חמוץ ושמן רצוי להוסיף לתזונה היום יומית מזון המחזק ומזין את הטחול והקיבה כמו מזון מתוק: בטטה סינית, דבש, בשר בקר, תרד, דוחן, דורה (סורגום), גריסי פנינה, לוביה, שעועית יקינתון, סויה, כרוב, גזר, בטטה, תפוחי אדמה, פטריות, ערמונים.

בשלב זה של האביב יש להתאים את הפעילות הגופנית לעליית היאנג מסביב ולאפשר לגידים להימתח ולנוע. כדאי להגביר את הפעילות הגופנית, לרוץ או לטייל באויר הצח, לשחק בכדור ואף להעיף עפיפונים ברוח האביבית הטיפוסית.

אפשר לשתות תה עם חרציות או נענע המסייעים לשחרור הכבד והבהרת העיניים ושיפור הראיה.

סוף האביב – במהלך תקופה זו מומלץ להימנע ממזון כבד כגון בשר כבש, מזון חריף, ואף פיצוחים קלויים על מנת למנוע הצטברות של מזון והיווצרות חום פנימי. מזון. רצוי להתמקד במזון קליל כגון מרק משעועית מש (אפונה סינית) ותה יסמין. באביב נהוג לשתות תה יסמין ולא תה ירוק אותו שותים בקיץ או תה אדום שנועד לחורף. רצוי שהתה לא יהיה מרוכז מדי. לסובלים מאנמיה רצוי להמנע משתיית תה. כאשר הסינים אינם יכולים  להשתמש במי מעיינות להכנת התה הם נוהגים למלא כד במי ברז ולתת לו לנוח 24 שעות לפני השימוש. טמפרטורת המיים צריכה להיות 80-85 מעלות.



רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

פעימת הצ'י היאנגי - יסודות הרפואה הסינית לדיקור במחטים וצמחי מרפא

ליָאנג-צִ'י (הצ'י היאנגי שבגוף) תפקידים וביטויים שונים ואחד הבסיסיים שבהם הוא חום. על פי הרפואה הסינית האדם נברא כתוצאה מאיחוד של צ'י השמיים וצ'י האדמה. מכיוון שהאדם הינו חלק מהיקום הוא מושפע משינויים המתרחשים בטבע בין השמיים והארץ. בדומה לשינויים, המתחוללים במחזור עונות השנה בחום שבין השמיים והארץ ותנועתו פנימה אל תוככי האדמה וחזרה אל פניה, כך גם בגוף האדם מתחוללים שינויים בתנועת הצ'י היאנגי של הגוף. ברשומה על "ציר, סגירה ופתיחה" הסברתי על קצה המזלג על תנועת היאנג-צ'י בגופנו בכיוונים פנימה והחוצה והאחראיים על פתיחה וסגירה של שערי הכניסה והיציאה.

פרק 41 ,חיבור בין יין ויאנג ומערכת השמש והירח1, של ה"ציר השמיימי2" מתאר את השינוי ביחסים שבין יין ויאנג לאורך השנהעל ידי הקבלה בין שמות 12 ערוצי הרגל לענפי האדמה וחודשי השנה. מכיוון שבאופן יחסי פלג הגוף העליון הוא יאנג ופלג הגוף התחתון הוא יין אזי ניתן להקביל בין 12 ענפי האדמה (יינים) וחודשי השנה ובין 12 ערוצי הרגל (6 ימין + 6 שמאל) על בסיס הכמות היחסית של היאנג והיין בערוצים אלו.

השנה הסינית החדשה נפתחת בעליה ראשונית בכמות היאנג צ'י ולכן ניתן להקבילה לערוץ שאו-יאנג (יאנג מועט) של רגל שמאל. בחודש השני גדלה כמות היאנג וניתן להקביל זאת לערוץ תאי-יאנג (יאנג רב) של רגל שמאל. יאנג צ'י מגיע לשיאו בחודשים הרביעי והחמישי ועל כן אפשר למצוא הקבלה לערוצי יאנג-מינג (יאנג בוהק) של רגל שמאל ורגל ימין.

בקאנון הסִוּוּג3 מפרש המחבר, גָ'אנג גִ'ינג-יוּאֶה4, פרק זה ומסביר שמפגש זה של שני שיאי יאנג בחודשים רביעי וחמישי (两阳相合为阳明) ואיחודם לכדי בוהק הוא מקור השם יאנג-מינג (יאנג בוהק). גם בחודשים תשיעי ועשירי ניתן לראות מפגש דומה אך במפגש זה נפגשים שני היין בשיאם. מפגש זה של שני שיאי יין (两阴交尽为厥阴) הינו המקור לשם ג'ואה-יין (שיא-יין).

כיצד כל זה משפיע עלינו?

מחזור התנועה של החום היאנגי של הגוף לאורך השנה הינו מצב פזיולוגי תקין. כאשר מחזור היציאה והכניסה מופיע שלא בתיאום עם תנועת החום שבין השמיים והארץ או כאשר הקור או החום שבמרכז רבים מהתקין, מופיעה מחלה.
 
חצי ראשון של השנה - יציאה והתפשטות
מחודש ראשון ועד חודש שישי יש מגמת יציאה של יאנג-צ'י אל השכבות השטחיות יותר של הגוף וכמותו בשכבות אלו גדלה בהדרגה. יציאה זו של הצ'י היאנגי וחומו לעבר חיצוניות הגוף מביאה להתמעטות בכמותו בתוככי הגוף והתקררות פנימית. מצב זה הינו המצב הפיזיולוגי התקין לתקופת הקיץ אך כאשר הוא מופיע בעונות אחרות הוא סממן לאי-סדירות בתנועת היאנג צ'י בגוף. כאשר אי סדירות זו מלווה בסממני מלאות בבטן, הקאות, חוסר תאבון, שלשולים ולעיתים אף כאב בטן, מכונה תופעה זו "מחלת תאי-יין". הטיפול הבסיסי בקור הנובע מחוסר חימום של יאנג-צ'י במרכז (טחול) כולל שימוש בצמחים חמים וחריפים כגון ג'ינגר, ג'ינסנג ושוש קרח על מנת לחמם ולחזק את צ'י המרכז.

חורף             -             קיץ

במערב קיימת נטיה לשתות מי-קרח או מים קרים במהלך החום הלוהט של הקיץ. דווקא בתקופה זו יוצא היאנג-צ'י אל החיצון וכמותו במרכז (טחול-קיבה) מעטה מהרגיל. שתיית משקאות קרים בתקופה זו הינה בעצם הוספת קור על גבי קור שכבר שורר במרכז ועל כן יש נטיה לסבול מקור במרכז (מחלת תאי-יין) בעונות הקיץ. בסין לעומת זאת, גם בשיא החום נהוג לשתות משקה חם (לרב תה ירוק). בקיץ 1998 טיילתי בסין והתאמנתי בטאי-ג'י צ'ואן אצל מורה סינית. החום הרב היה מעיק וכולי הייתי מכוסה זיעה. לשמחתי הרבה המורה קראה לי לשבת לנוח ולשתות מים. פינטזתי בערגה על כוס מי-קרח שיצננו את החום הלוהט אך להפתעתי הרבה היא מזגה לי תה ירוק מהביל והתעקשה שאשתה אותו חם. רק לימים הבנתי את הסיבות למנהג מוזר זה ועד כמה הגישה של הרפואה הסינית מושרשת היטה בחברה הסינית.

בספרו של גָ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג5 על מחלות פתוגן חיצון6 מסביר המחבר שמחלת קור במרכז (מחלת תאי-יין) תיפתר מעצמה בזמן של ענפי האדמה - דזה, חאי, צ'ואו7 (Zi, Hai, Chou). ענפי אדמה אלו מקבילים לחודשים עשירי, אחד-עשר, שנים-עשר שהינם עונת החורף. במהלך עונת החורף היאנג-צ'י שב ומתכנס פנימה אל עבר מרכז הגוף ובכך למעשה מקל על הקור שבמרכז ומסייע בהחלמה. ג'וֹנג-גִ'ינג רומז למעשה במשפט זה על תנועת היאנג בגוף בהתאם לחודשי השנה.

חצי שני של השנה - התכנסות והתרכזות

מחודש שביעי ועד סוף השנה מגמת התנועה של היאנג-צ'י הופכת לתנועה פנימה אל עבר השכבות העמוקות יותר של הגוף וכמותו בשכבות אלו גדלה בהדרגה. התכנסות זו של הצ'י היאנגי וחומו לעבר פנים הגוף מביאה להתמעטות בכמותו בשכבות החיצוניות של הגוף והתקררותן. כאשר מצב זה נוצר שלא בעונתו או בליווי שם סממני אי נוחות או מחלה הוא מצביע על אי-סדירות בתנועת היאנג צ'י בגוף. דוגמא למחלה זו אפשר לראות בסינדרום חום כלוא8 אצל ילדים. סינדרום חום כלוא נוצר כאשר החום היאנגי נכלא בתוך פנים הגוף ואינו מצליח להתפרס אל קצוות הגוף. כליאה זו של החום מביאה להופעת סממני קור מזויף כגון קור של ארבע הגפיים ובמקביל הופעת חום במגע באזור הבטן והחזה, צמא, חוסר מנוחה ואף מילמול חסר שליטה. על ידי פיזור תקיעות הצ'י במרכז9 וקירור של החום10 ניתן לשחרר את החום ולהשיב את המערכת לאיזון.

למטפלים שביניינו חשוב לדעת שבמהלך חודשים אלו יש להמנע מדיקור בערוצים בהם היאנג-צ'י משגשג על מנת להמנע מפגיעה בשגשוגו. למשל במהלך חודש רביעי נמנע מדיקור של ערוץ יאנג-מינג של רגל ימין ובמהלך חודש שמיני נמנע מדיקור של ערוץ תאי-יין של רגל שמאל.

עוד נקודה שחשוב לשים אליה לב היא עומק הדיקור. קאנון השאלות הקשות11 מדגיש שכאשר היאנג צ'י יוצא החוצה יש לבצע דיקור שיטחי בלבד ואילו בחודשי החורף כאשר היאנג-צ'י מתכנס ונכנס פנימה רצוי לבצע דיקור עמוק יחסית. על כן במהלך חצי השנה הראשון של השנה (אביב וקיץ) נבצע דיקור שטחי ואילו בחצי השני של השנה (סתיו ואביב) נבצע דיקור עמוק יותר.

תרשים יחסיות היאנג צ'י לאורך השנה והקסגרמות המלוכה (אי ג'ינג)

אפשר לראות בתרשים משמאל, שכבר באמצע החורף (תכלת למטה), במועד היפוך החורף מופיע יאנג ראשוני בהקסגרמת המלוכה. אפשר לראות שקו יאנגי זה נמצא בתחתית ההקסגרמה היינית ומעליו 5 קווים יינים מקוטעים (בכחול). מועד זה הוא אמצע תקופת תאי-יאנג בה היאנג-צ'י של הטבע נמצא עמוק בתוך המים שבתוככי האדמה. זוהי נקודה בה הקור מתחיל לסגת. 

בשלב הבא כאשר מופיע יאנג נוסף בתחתית הקסגרמת המלוכה, מזג האויר עובר מידי צ'י המים והקור (תאי יאנג) לידי צ'י השמיים של העץ והרוח (ג'ואה יין). בשלב זה מתחילה תנועה של היאנג מעומק האדמה לכיוון פני הקרקע. הופעת קו יאנג נוסף בהקסגרמות המלוכה מצביעה על שלב בו יין ויאנג הגיעו לשוויון ותחילתו של האביב בחודש הראשון של השנה. (את התרשים כולו אסביר כבר ברשומה אחרת)

על שכבות התרשים

במרכז - סמל שני הכלים (两仪图) יין ויאנג

היקף ראשון - 12 הקסגרמות המלוכה (十二辟卦) מוכרות גם בשם 十二消息

היקף שני - ששת הצ'י (מזג אויר) השולטים בעונה - צ'י מארח (主气)

היקף שלישי - 6 ערוצי רגל ימין ו-6 ערוצי רגל שמאל

היקף רביעי - כמות יין (כחול) ויאנג צ'י (אדום) בעונה. חץ שחור - רגל שמאל, חץ לבן - רגל ימין

היקף חמישי - 24 מקטעי העונות (二十四节气)

_______________________________________________________________________________

הערות

1. Yin Yang Xi Ri Yue - 陰 陽系日月

2. Ling Shu - 灵枢

3. Lei Jing - 类经

4. Zhang Jing Yue - 张景岳

5. Zhang Zhong Jing - 张仲景

6. Shang han lun - 伤寒论

7. 275条：太阴病，欲解时，从亥至丑上
8. 小儿热厥
9. Si Ni San
10. Liang Ge San, Bai Hu Tang, Da Cheng Qi Tang

11.  Nan Jing - 难经

מועדי עונות השנה ועונות חריגות ברפואה הסינית - חלק ב'

לאחרונה אני שומע אנשים שטוענים ש"השנה האביב הגיע מאוחר" או "השנה האביב היה קצר", ובהתאם לכך נותנים הנחיות עונתיות על פי הרפואה הסינית. גישה זאת מתיחסת למזג האויר (מטאורולוגיה) כמקור חלוקה לעונות השנה ואילו הסינים לא מבססים את חלוקת העונות על מזג האויר שבחוץ. בחלק א' של רשומה זו הסברתי על השוני בין חלוקת העונות על פי האסטרונומיה, בה משתמשים ברפואה סינית, והחלוקה המטארולוגית בה אנו מחלקים את עונות השנה לפי טמפרטורות ומזג האויר. על סמך החלוקה הסינית אפשר לראות שלמרות שמזג האויר במאי מרגיש לנו אביבי, מעשית, על פי הרפואה הסינית אנו כבר בעונת הקיץ. מי שמתעקש לבסס את חלוקות העונות הסינית על מזג האויר שבחוץ חוטא בהבנת יסודות אלו של הרפואה הסינית.

יכול להיות, שהפופולאריות הגואה של הרוחנוית הניו-אייג'ית במערב גורמת לאנשים לראות ברפואה הסינית כתורה רוחנית חסרת יסוד מוצק, המאפשרת פיתוח עצמאי אינטואיטיבי שלה, בנפרד מהמקורות ובהתאם לתחושות סובייקטיביות שלא על בסיס ידע והוצאת דברים מהקשרם המקורי. מי שטורח לחקור את הרפואה הסינית לעומקה מגלה שלא כך הדבר וכי הסינים הקדמונים הבינו היטב תחומים רבים, כגון אסטרונומיה, עליהם ביססו את הרפואה הסינית. מכיוון שבתקופתם לא היו כלים מדעיים מדוייקים כגון לווינים, טלסקופים ומחשבים הם נאלצו לפתח דרכך יצירתית לתאר את השינויים האסטרונומים והאקלימיים המתחוללים בכדור הארץ ולזהות דינמיקה של שינוי סביבתי המשפיעה על האדם ובריאותו, דרך זו נקראה תנועות וצ'י.

תורת התנועות והצ'י1 שפותחה על ידי הרפואה הסינית, מנסה לבחון, להבין ולצפות את השינויים בצ'י של האדם וסביבתו והשפעת שינויים אלו על בריאותו. הרופאים הסינים הקדמונים התבססות על חשיבה אנליטית, התבוננות וחקירה על מנת לפתח את הרפואה הסינית. הם ניסו להסביר תופעות שבמבט ראשון נראו כחסרות קשר ומצאו להן מכנה משותף. תורה זו משלבת בתוכה רעיונות הקשורים באסטרונומיה, אסטרולוגיה סינית, קוסמולוגיה ורפואה סינית. על בסיס התבוננות בשינויים אסטרונומים וקוסמולוגים מחזוריים זיהו הקדמונים הסינים קשר בין שינויים בתנועת כדור הארץ, גופים אסטרונומים שונים (שמש, ירח ופלאנטות) ושינויים סביבתיים כגון יום ולילה, חודשי השנה, עונות השנה וכדומה. אחד הכלים המשמשים את תורת התנועות והצ'י לחישוב ימים, חודשים ושנים נקראת גזעי השמיים וענפי האדמה2.

מלבד זיהוי שינויים מחזוריים הבחינו הקדמונים הסינים, שלמרות שיש מחזור קבוע עדיין קיימים בו שינויים הניתנים להבחנה, למשל בעונות השנה. למרות שבכל שנה יש ארבע עונות בעלות מזג אויר טיפוסי עדיין קיים שוני בין חורף אחד למשנהו. חורף אחד קר מאד ואילו חורף אחר קר מעט פחות. קיץ אחד שרבי ויבש ואילו קיץ שלאחריו פחות חם ואילו הלחות גבוהה מאד. כאשר בחנו את השוני הזה שבין עונה ספציפית לאורך מספר שנים הבחינו שלמרות השוני קיימת מחזוריות כלשהי. הם שמו לב שהמחזור המעגלי אינו באמת עיגול אלא אליפסה ואליפסה זו אינה קבועה אלא משתנה כל הזמן בצורה מחזורית. לשם כך הם בחרו לתאר ראשית את העיגול האידאלי (שש עונות קבועות) ועליו להלביש את אי הסדירויות התקופתיות (שש עונות משתנות) ההופכות את העיגול לאליפסה. הקדמונים הסינים מצאו דרך לחשב את המחזוריות זו של הטבע וקראו לדרך זו תורת התנועות והצ'י.

תורת התנועות והצ'י מחשבת מספר משתנים המסייעים באבחון השינויים הצפויים. מבחינת חמש התנועות נהוג לחשב את תנועת השנה, תנועות מארחות ותנועות אורחות. מבחינת ששת הצ'י נהוג לחשב את הצ'י המארח, הצ'י האורח השולט בשמיים, הצ'י האורח בארץ וצ'י אורחים. בתום החישוב משקללים את כל הנתונים ומחליטים האם השינוי השנתי מושפע מחמש התנועות או אולי דווקא מששת הצ'י, ובאילו חודשים יופיעו שינויים המשפיעים על בריאותנו. מכיוון שקצרה היריעה בחרתי לפרט דווקא על חמש התנועות, שלעיתים קרובות מתעלמים מהן שלא לצדק3.

חמש התנועות

חמש נהרות הצ'י הצבעוניים בשמיים

בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב מסופר שהקדמונים צפו בשמי הלילה והבחינו בחמש רצועות צבעוניות של נהרות צ'י. חמש נהרות צ'י אלו הם למעשה חמש התנועות בין השמיים למעלה והארץ למטה. הקדמונים שרטטו את מפת השמיים הכוללת את חמשת הנהרות וקראו לתרשים "חמש הצ'י מותמרים לתנועות בחולפם בשמיים". אפשר לראות את התרשים בצד שמאל (ולקרוא עליו כאן)

חמש התנועות הן ביטוי של חמש הפאזות4, אז מה ההבדל בין שני מושגים אלו? הבדל של שמיים וארץ!. חמש הפאזות מייצגות חמישה סוגים של שינוי או מעבר הקשורים בארץ. חמש התנועות מייצגות חמישה סוגים של שינוי ותנועה הקשורים בשמיים. חמש התנועות הינן למעשה כלי תיאורתי המשלב את חמש הפאזות (ארץ) יחד עם עשרת גזעי השמיים על מנת לנתח את חריגות באקלים התקין בכל שנה על בסיס חמש סוגי תופעות טבע - רוח, חום, לחות, יובש וקור. מכיוון שעשרת גזעי השמיים מתחלקים לחמישה גזעים יינים וחמישה גזעים יאנגים אזי כל תנועה מקבלת גם ביטוי יאנגי וגם ביטוי ייני. כאשר התנועה היא יאנגית היא נחשבת לתנועה עודפת וכאשר היא יינית היא נחשבת לתנועה בחוסר. את משמעות התנועה והיותה בעודף או בחוסר מנתחים על בסיס התיאוריה של חמש הפאזות (יצירה ובקרה) ומקבלים ניתוח של מגמות שינוי אקלימי של השנה. דוגמא בהמשך.

 

פרסציה

תנועת השנה - מכונה גם התנועה האמצעית מכיוון שהתנועה נמצאת בתווך (באמצע) שבין השמיים והארץ. תנועה זו מצביעה על מגמה של שינוי המשפיע על כל השנה. למשל, שנת הארנב הסינית שהחלה בפברואר 2011 היא שנה שבה תנועת המים בחוסר. כאשר תנועת המים בחוסר אז אין ביכולתה להגביל את תנועת האש ועל כן השנה תהיה יחסית חמה. חוסר בתנועת המים משמעו גם שתנועת האדמה המבקרת את המים הופכת לחזקה יותר ועל כן השנה תהיה לחה מהרגיל. לסיכום - אופי מזג האוויר החריג האופייני לכול השנה.

ישנם חוקרים המסבירים את השוני המחזורי של מזג האויר הכלל שנתי בפרסציה ירחית-שמשית. כידוע לכולם, ציר הסיבוב של כדור הארץ אינו אנכי למסלול סיבובו סביב השמש אלא בעל נטיה. בזכות נטיה זו של ציר סיבוב כדור הארץ נוצרות עונות השנה. למרות שזוית ציר סיבוב כדור הארץ אינה משתנה, מיקומה משתנה עם השנים בתנועה מעגלית המכונה פרסציה ירחית-שמשית. משמעות הדבר היא שנקודות שיווי הסתיו והאביב אינן קבועות במקום אחד אלא נעות לאורך השנים בכיוון מערב. כלומר בכל שנה מתאחרים מועדי שיווי הסתיו והאביב.

תנועה מארחת/שולטת - חמש תנועות מבוססות על חמש הפאזות4 ומייצגות מצב קבוע ומחזורי של חמש עונות השנה בכל שנה. חמש עונות השנה הן: אביב (עץ), קיץ (אש), קיץ מאוחר (אדמה), סתיו (מתכת) וחורף (מים). מבחינת אופי אקלימי חמש התנועות מייצגות שינוי הקשור ברוח, חום, לחות, יובש וקור בהתאם לסדר חמש העונות. כלומר, רוח מאפיינת את האביב, חום מאפיין את הקיץ, לחות מאפיינת את הקיץ המאוחר, יובש מאפיין את הסתיו וקור מאפיין את החורף. תנועות מארחות משמשות לנו כנקודת היחוס ותנועה האורחת.

חמש התנועות המארחות מחלקות את השנה ל-5 קטעים בני 73 ימים. כל שנה מתחילה בתנועת העץ (צמיחה) ובתום תנועה זו באות 4 התנועות לפי סדר היצירה - אש, אדמה, מתכת ומים. לסיכום - אופי העונה כפי ש"אמור להיות" לאורך השנה.

נוטציה

תנועה אורחת - מחזור של חמש תנועות המשתנה משנה לשנה. תנועות אלו מחלקות את השנה ל-5 מקטעים בדומה לחמש התנועות המארחות ולמעשה מייצגות את החריגה מהצפוי על פי התנועות המארחות. יש הטוענים שחמש התנועות האורחות הינן למעשה השפעות של חמישה כוכבי לכת על כדור הארץ. עקב היותם כוכבי לכת משתנה השפעתם משנה לשנה. התנועה האורחת הראשונה (בתחילת השנה) זהה לתנועת השנה, למשל בשנת הארנב 2011 התנועה האורחת הראשונה היא מים בחוסר. לסיכום - אופי החריגה במזג האויר ביחס למה ש"אמור להיות".

חוקרים שונים טוענים שהשינוי אותו מתארות התנועות האורחות נובע בעצם מנוטציה של ציר סיבוב כדור הארץ. מעבר לעובדה שציר כדור הארץ נע במעגל (פרסציה ירחית-שמשית) אין מעגל זה חלק אלא קיימות בו תנודות. מעבר להשפעה של הנוטציה ישנה גם השפעה של מספר כוכבי-לכת במערכת השמש על ציר כדור הארץ ובכך נוצרת השפעה המכונה פרסציה פלנטרית.

סך כל הפרסציות והנוטציה יוצרים את מה שמכונה נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ. למרות ששינויים אלו בציר כדור הארץ נראים לנו מינורים הם אכן בעלי השפעה על האקלים, עונות השנה ומזג האויר. תורת התנועות והצ'י מנסה לחשב את השוני שנוצר עקב שינויים אלו ולזהות את ההשפעות על האדם.

לסיכום: הרפואה הסינית עוקבת וצופה שינויים חריגים בסביבה באמצעות חישוב מורכב המכונה תנועות וצ'י. הבנת החישוב כולו מאפשרת לזהות מבעוד מועד אילו איברים יהיו בחוסר בזמן הקרוב ואילו מחלות עשויות לפרוץ ואף לזהות נטיה לחוסר מולד. הבנה זו מסייעת באבחון מקור מחלות, סיוע בהחלמה מהן ואף הימנעות מחולי על ידי טיפוח הבריאות בהתאם לעונה. לפני שממהרים לבחון את החריגות הצפויות חשוב ראשית לשלוט ב"מה שאמור להיות" כלומר, קודם יש להכיר את המשותף ורק לאחר מכן אפשר לבחון את השוני.

טוב, עד כאן, רציתי תשובה קצרה ויצאה מגילה. אם יש לכם הערות, הארות או רעיונות שברצונכם לחלוק עימי הרגישו חופשי להגיב.

                                                                                                                                                                             

הערות

1. השם תנועות וצ'י (Yun Qi - 运气) הוא למעשה קיצור של חמש התנועות וששת הצ'י (Wu Yun Liu Qi - 五运六气). מאז סיום כתיבת הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב ועד שושלת סונג, שזה בקירוב 1000 שנה, ניטש ויכוח האם הפרקים העוסקים בתורת התנועות והצ'י אכן הופיעו בספר המקורי או שצורפו אליו מאוחר יותר. למעשה, עד היום לא נמצא פיתרון לויכוח זה ומחוסר הוכחות חותכות לכאן ולכאן נהוג להתיחס לפרקים זה כחלק מהקאנון.  

2. הקדמונים הסינים חישבו את הימים בכפולות של עשר אותן כינו גזעים. מכיוון שהסימניה הסינית המתארת יום זהה לסימניה המתארת את השמש2א ומכיוון שהשמש החמה מסמלת את היאנג והיאנג מסמל את השמיים על כן עשרת הגזעים מכונים גם עשרת גזעי השמיים. את השנה חילקו הסינית ל-12 חודשים ולכל חודש צירפו סימניה שהביעה את משמעות החודש. 12 הסימניות של חודשי השנה כונו ענפים. מכיוון שהחודש הסיני נקבע על פי מופע הלבנה ומכיוון שהלבנה סימלה את היין והיין מסמל את הארץ על כן עשרת הענפים מכונים גם שנים-עשר ענפי האדמה. שילובים שונים של ענפי האדמה וגזעי השמיים שימש את הסינים למיספור השנים, החודשים, הימים ושעות היממה.

2א. שמש - Ri - 日. סימניה שהינה ציור של השמש ומסמלת את היום.

3. חישוב התנועות בלבד או הצ'י בלבד יספק רק מחצית מהתשובה אותה אנו מחפשים. רק לאחר שהפקנו את כל הנתונים מחמש התנועות ומששת הצ'י אנו יכולים להחליט מי מהם מייצג את עיקר השינויים שנראה לאורך השנה. על סמך יחסי הפאזה של ענף האדמה השנתי והפאזה של גזע השמיים השנתי נוכל להחליט. האחד היוצר או מבקר את השני יהיה העיקרי המצביע על השינוי לאורך השנה. למשל שנת הארנב 2011: הפאזה של ענף האדמה השנתי (卯 mao) הוא מתכת. הפאזה של גזע השמיים השנתי (辛 xin) הוא מים. על פי התיאוריה של חמש הפאזות המתכת יוצרת את המים ועל כן עיקר השינוי לאורך השנה מושפע על ידי ענפי האדמה וששת הצ'י ולא על ידי חמשת התנועות.

4. חמש הפאזות (Wu Xing - 五行) - עץ, אש, אדמה, מתכת, מים. על חמש הפאזות ואופן היווצרותן אפשר לקרוא כאן.

5. עוד מידע על פרסציה ונוטציה

מועדי עונות השנה ועונות חריגות ברפואה הסינית - חלק א'

לאחר פרסום הרשומה "תחילת הקיץ - חודש רביעי", שעסקה בשינויים בצ'י האדמה והשמיים בחודש הראשון של הקיץ והשפעתם על גוף האדם, קיבלתי מספר פניות ושאלות בנוגע לתוכנה. בין היתר נשאלתי מדוע חודש מאי נחשב לתחילת הקיץ למרות שנהוג לשייך לקיץ את חודשים יוני, יולי ואוגוסט. שואלת אחת תהתה, כיצד שינויים אקלימיים מאד בולטים העוברים עלינו לאחרונה, משפיעים על התיחסות התורות העתיקות לעונות. והיו גם ששאלו האם הרפואה הסינית בכלל מתחיסת למזג האויר החריג והשפעות עלינו. מכיוון שלדעתי שאלות אלו קשורות אחת לשניה בחרתי לענות על כולן יחדיו בתשובה אחת מקיפה.

אז מדוע באמת האביב השנה שונה מהאביב בשנה שעברה והאם הסינים בכלל מתיחסים או מזהים שוני זה? ראשית חשוב לי לציין, שלמרות שהרפואה הסינית עוסקת בחקר ההשפעה של הסביבה, מזג האויר וגרמי השמיים על גוף האדם ובריאותו, אין היא עוסקת בחיזוי מזג אויר (מטאורולוגיה). הרפואה הסינית מנסה לזהות מבעוד מועד שינויים וחריגות בצ'י הסובב אותנו אך לפני שנתחיל להתעסק באופן היתיחסותה אל החריג יש ראשית להכיר את יחסה לדוֹמה - עונות השנה.

האם עונות השנה כפי שאנו מכירים אותן כאן בארץ שונות מעונות השנה שבסין? התשובה היא כן, מכיוון ששיטת החלוקה לארבע עונות שונה לחלוטין. קיימות שלוש גישות שונות לקביעת מועדי העונות: מסורתית, מטאורולוגית ואסטרונומית1.

אביב, קיץ, סתיו, חורף

חלוקה (אסטרונומית) מסורתית - על פי גישה זו, העונות נקבעות על סמך כמות החשיפה של כדור הארץ לאור השמש. ארבע העונות נקבעות על סמך נקודות מעבר של כדור הארץ על גבי מסלול הקפתו את השמש. למשל, עונת הקיץ היא העונה בה החשיפה לשמש הינה מירבית ואילו החורף הוא העונה בה החשיפה לשמש היא הנמוכה ביותר. על סמך זה יוצא שאמצע העונה מקביל למועדים כגון שיווי אביב וסתיו או היפוך קיץ וחורף. בשיטה זו משתמשים האירים ואף הסינים הקדמונים ועליה מבוססת תיאוריה רבה של הרפואה הסינית.

חלוקה אסטרונומית - מבוססת על החלוקה האסטרונומית המסורתית אך מכיוון שבמדינות בעלות אקלים יַבַּשְׁתִּי (קוֹנְטִינֶנְטָלִי) כגון רוסיה, צפון אמריקה ואף אירופה, בהן יש העדר במקורות מים משמעותיים בסביבתן, נוצר עיכוב טמפרטורה (Thermal lag) ועל כן נדחה מועד תחילת העונות לנקודות השיווי וההיפוך. העונות מתחילות בנקודות שיווי האביב והסתיו בהן אורך היום והלילה זהה ונקודות היפוך הקיץ והחורף בהן אורך היום או הלילה מגיע לשיאו. אחת הבעיות עם קביעת העונות על פי שיטה זו היא העובדה שבמקום שהקייץ יתאפיין בכמות המיירבית של שעות האור הוא למעשה מתחיל ביום הארוך ביותר ומנקודה זו הימים מתחילים להתקצר.

חלוקה מטאורולוגית - העונות המטארולוגיות נקבעות על סמך טמפרטורה. כלומר עונת הקיץ היא העונה בה שלושת החודשים החמים ביותר (יוני, יולי ואוגוסט) ועונת החורף היא העונה בה החודשים הקרים ביותר (דצמבר, ינואר ופברואר). עונות אלו מבוססות על חיזוי מזג אויר. עבור רובנו חלוקה זו היא החלוקה הנוחה ביותר וכאשר מישהו אומר אביב או קיץ הוא מתכוון לרב לעונות על פי גישה זו. בתרשים למעלה אפשר לראות את ההבדל בין מועדי עונות השנה על פי שלושת הגישות.

כפי שציינתי למעלה, הקלאסיקות הסיניות הרפואיות המתארות את ארבע העונות ומסבירות כיצד הן משפיעות על גופנו ובריאותנו, קובעות את העונות על פי הגישה האסטרונומית המסורתית ולא על פי הגישה המטאורולוגית. מכך נובע שחודש מאי שמרגיש לנו כמו אביב (על פי הגישה המטאורולוגית) הוא למעשה החודש הראשון של הקיץ על פי הסינים. כלומר למרות שאנו מזהים חודש זה כחלק מהאביב, כאשר אנו מעוניינים להתייחס להנחיות טיפוח הבריאות הסיניות הקשורות בעונות השנה, עלינו להתייחס להנחיות של חודשי הקיץ. אל לנו לטעות ולערבב בין החלוקה לעונות הנפוצה במערב, אליה אנו רגילים, והחלוקה המסורתית אליה מתייחסת הרפואה הסינית. מבחינת הסינים, האביב מסמל את ראשית מגמת עליית הטמפרטורות ותנועה מעלה המדומה לצמיחת עץ ולא מזג אויר אביבי ונעים, שאינו חם מדי או קר מדי.

יש שיטענו שהחלוקה הזאת אינה משנה דבר, מכיוון שהאקלים או מזג האויר בסין שונה מזה שבמדינת ישראל ושעלינו להתאים את ההמלצות למה שקורה בארץ. אני מסכים עם טענה זו אך עם הסתייגות גדולה. ראשית מכיוון שכפי שציינתי כבר למעלה, הסינים לא מחלקים את העונות על פי גישה מטאורולוגית (מזג אויר) אלא על פי חשיפה לשמש. על הרפואה הסינית נאמר שצמחה בין שני הנהרות (יאנגצה והנהר הצהוב). מבחינת קווי רוחב ישראל נמצאת בטווח שבין שני הנהרות (קרובה יותר לנהר הדרומי מבינייהם, היאנגצה) ועל כן מבחינת חשיפה לשמש אין הרבה הבדל בין ישראל לחלק זה של סין. כלומר, מבחינת החלוקה המסורתית המבוססת על חשיפה לשמש, ארבע העונות זהות בין ישראל וסין. רק לאחר שקבענו את הבסיס המשותף אפשר להתייחס לשוני מטאורולוגי מבחינת השפעות על גוף האדם וגם במקרה זה לא ניתן להכליל את כל מדינת ישראל ויש להפריד למשל בין הדרום המדברי והיבש והצפון הירוק והלח. שנית, הצורך להתאים באופן אישי את האבחון, הטיפול וההמלצות למטופל מבחינת אקלים מגוריו, עיסוקו ונטיות מולדות שונות, הוא דרישה בסיסית לה נדרש כל רופא סיני ללא קשר להיותו תושב סין או תושב מדינה אחרת ואין לה כל קשר להנחיות היסוד הקשורות בעונות השנה על פי הסינים.

כיצד הסינים מפצים על הבדל זה בין החלוקה המסורתית והתחושה הפיזית של העונות (מטאורולוגית)? בשביל זה קיימות שתי חלוקות מדוייקות וברורות יותר של השנה לשש עונות, הידועות גם בשם ששת הצ'י המארחים וחמש עונות הידועות בשם חמש התנועות המארחות. חלוקות אלו של עונות השנה הינן חלק ממערכת שלמה המחשבת שינוים סביבתיים לאורך השנה ומכונה בשם תורת התנועות והצ'י. על תורה זו והתיחסותה לחריגות תנועה וצ'י (אקלים, סביבה וגוף האדם) ארחיב בחלק ב' של רשומה זו.

חלק ב'

                                                                                                                                                                      

 מקורות

1.מקורות נוספים על הגישות השונות לקביעת עונות השנה אפשר למצוא כאן וכאן

תחילת הקיץ - חודש רביעי

הפילוסופים הסינים ובעיקר אנשי הרפואה הסינית רואים באדם יציר בריאה של החיבור בין אנרגית השמיים ואנרגיית האדמה. קשר הדוק זה של האדם והטבע מצביע על כך ששינויים בטבע מקבלים ביטוי בגוף האדם. על סמך הבנת השינויים המתחוללים בטבע ניתן להבין איזו השפעה יש לשינוים אלו עם גוף האדם ובריאותו. כאשר אנו יודעים כיצד יושפע גופנו אני יכולים להיערך בהתאם מבחינת שינויים בתזונה או התנהלותנו ביום יום ובכך לשמור על בריאותנו ולמנוע מחלות. בתאריך 3 במאי מתחיל החודש הרביעי של השנה הסינית (מסתיים ב-1 ליוני), שהינו החודש הראשון מבין שלושת חודשי הקיץ, ומסמל את תחילתה של עונת הקיץ.

הסינים התבוננו בטבע ועל סמך מסקנותיהם יצרו מספר מערכות ייצוג המתארות את השינוי המחזורי הקבוע, כמו גם שינוי יוצא הדופן, לאורך היום, החודש והשנה. מערכות אלו מבוססות על רעיונות הלקוחים מפילוסופיה של "תורת השינוי" (אי ג'ינג), אסטרולוגיה, אסטרונומיה וקוסמולוגיה סינית. משמאל אפשר לראות תרשים שהכנתי המשלב מספר מערכות יחדיו. בהיקף החיצוני אפשר לראות את התחלפות עונות השנה עם כיוון השעון. למעלה בצבע ורוד נמצאים שלושת חודשי הקיץ והחודש הראשון של הקיץ (החודש הרביעי) תחום במשולש סגול. (על השוני בין עונות השנה הסיניות והישראליות אפשר לקרוא כאן).

  
אופי הקיץ והמלצות תזונה ותנועה

הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב מתאר יפה את אופיו של הקיץ:

"כאשר מגיעים ימי הקיץ, פרחים ועצים שופעים ופורים, החיים משגשגים ושופעים, הצ'י היאנגי גדל וצף".

הקאנון הפנימי מסביר שבעונת הקיץ יש שפע של אור שמש ומזג האויר לוהט וחם. הצמחיה מקבלת שפע של אור וחום ועל כן העצים שופעים בעלווה והאדמה מכוסה בצמחיה ענפה. בגוף האדם הצ'י והדם נעים אל עבר השכבות החיצוניות של הגוף ואילו היין מתכנס בפנים. התנועה החוצה פותחת את נקבוביות העור ומאפשרת יציאה של זיעה.

מבחינת תזונה רצוי להימנע מאכילת מזון מתוק, שמנוני ויוצר לחות. רצוי להמנע מאכילת בשר שמן ומזון חריף היוצרים לחות וחום בגוף למשל: שום, בצל, פלפלים למינייהם, חרדל, קימל, ג'ינג'ר, חצילים, דגי ים, פטריות, בשר כבש ופירות ים. רצוי לאכול מזון מקרר ומסלק לחות כגון: אבטיח, מלון, תותים, עגבניות, שעועית מש, מלפפון, חסה, אספרגוס. החום הקייצי ופתיחת נקבוביות העור מעודדים איבוד נוזלים ולכן רצוי לשתות משקאות מרווים למשל מיצי ענבים, תפוחים ולימונים וכמובן לימונדה. מבחינת שתיה חמה רצוי להמנע מקפה עם חלב. הקפה חם ומיבש ולכן מזיק לנוזלים ומסייע לחום ואילו החלב מעודד יצירת לחות ולחיה בגוף. אפשר להחליף את הקפה בתה ירוק בעל תכונות מקררות של הגוף וסיוע בצלילות הראש והפנים. למרות החום הרב והרצון לשתות משקאות קרים ועמוסים בקוביות קרח רצוי להימנע מהם. במהלך הקיץ החום הגוף יוצא אל עבר השכבות החיצוניות של הגוף ומשאיר קור במרכז (מערכת העיכול). שתיה קרה מגבירה את הקור במערכת העיכול ויכולה להביא לכאבי בטן, שילשולים ושאר בעיות בתפקוד מערכת העיכול.

הסינים נוהגים לומר "בחורף אוכלים דייקון (צנון סיני) ובקיץ אוכלים ג'ינגר, לרופא לא תהיה עבודה". אופיו של הצנון הסיני הוא קר ואילו אופיו של הג'ינג'ר חם. אם כן מדוע לאכול מזון חם בקיץ ומזון קר בחורף? האם זה לא סותר את כל התיאוריה של הרפואה הסינית שהצגתי למעלה? אפשר להסביר את המשפט הזה בשני אופנים שונים. הראשון, בקיץ אנו נוטים להגזים באכילת מזון קר ולכן קל מאוד ליצור קור במערכת העיכול. שילוב של מעט מזון חם כמו ג'ינג'ר בתזונה שלנו יכול למנוע היווצרות הקור. ההסבר השני, בקיץ חום הגוף עוזב את מרכז הגוף וצף אל השכבות החיצוניות כך שבמרכז נשאר קור. אכילת מעט ג'ינג'ר תסייע לחימום המרכז ומניעת פגיעה בתפקוד מערכת העיכול. אותו הגיון עומד מאחורי אכילת הצנון הסיני בחורף.

מבחינת תנועה וספורט, זה הזמן הנכון לבצע תרגילי הכוללים מתיחה טובה של השרירים. תרגילי יוגה, פילאטיס ואף פעילות ברמת עצימות גבוהה. את תרגול הצ'י גונג והמיומנויות הפנימיות רצוי להשאיר לתקופת החורף וההתכנסות פנימה.

כל הכתוב ו/או המתפרסם ברשומה זה הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו

                                                           

ניתוח של הקיץ על פי קוסמולוגיה, אסטרונומיה, פילוסופיה ורפואה סינית

מבחינת שתים-עשרה הקסגרמות המלוכה, החודש הרביעי הוא החודש של הקסגרמת צִ'יאֵן המורכבת משישה קווים יאנגים שלמים. על פי ה"תנועות האדמה וצ'י השמיים" (Yun Qi - 运气) חודש זה הוא חודש של ענף האדמה סֶה (Si - 巳).

החודש הרביעי מתחלק לשני מקטעי עונה, "תחילת הקיץ" ו-"מלאות קטנה", שאורך כל אחד מהם כשבועיים. שלושה ימים לאחר תחילת החודש הרביעי, בתאריך 6/5/2011, מתחיל מקטע העונה "תחילת הקיץ" ובתאריך 21/5/2011 מתחיל מקטע העונה "מלאות קטנה".

מזג האויר בחודש הרביעי מושפע משני סוגים שונים של צ'י מארח. מזג האויר בחצי הראשון של החודש הרביעי (תחילת הקיץ) שייך לצ'י מארח "שאו יין אש הקיסר".  מזג האויר בחצי השני של החודש הרביעי (מלאות קטנה) שייך לצ'י מארח "שאו יאנג אש השר".

על מנת שנוכל להבין טוב יותר את השינויים הצפויים במהלך החודש הרביעי ואופיו, אנתח את הקסגרמת המלוכה המסמלת את החודש, משמעות שם ההקסגרמה, משמעות הסימניה המסמלת את החודש הרביעי, מהות שני מקטעי העונות ומשמעות הצ'י המארח במהלך החודש הרביעי.

1. הקסגרמת מלוכה צִ'יאֶן - יצירתי - שמיים

הקסגרמת צ'יאן מורכבת משישה קווים יאנגים המסמלים את שיא היאנג הלא הוא השמיים. בעידן הקדום השמיים היו הדבר הגדול ביותר עליו ידעו הפילוסופים ומכיוון שמיקומם הרחק מעל הראש וגודלם עצום על כן השמיים הם שיא היאנג. הקסגרמה זו מביעה את הרעיון שצ'י יאנגי הגיע אל נקודת השיא.  זה הזמן בו רבבות הדברים בשלב הכי שופע שלהם, בנקודת השיא של השפע והצמיחה. מנקודת שיא זו ניתן רק לרדת, בקיצוניות מופיע היפוך, קיצוניות של יאנג מולידה יין. צ'יאן מביעה גם בריאות ושפע.

2. הסימניה הסינית צִ'יאֶן (qián) 
סימניה זו הינה ציור של נבט כפוף (乙) הדוחף לצאת החוצה ומעלַה בשעות הזריחה (旦). כאשר הקריאה של סימניה זו היא צ'יאן (בבה-גואה, הקסגרמה) משמעותה שמיים או גבר. לסימניה זו קריאה נוספת - גָן (gān) שמשמעותה יבש ואינה קשורה להקסגרמה. הזריחה היא הרגע בו עולה הגוף השמיימי המסמל את היאנג צ'י, השמש, ויחד איתה עולות גם הטמפרטורות. עם עליית החום מעלה מקבל הנבט את הכח לדחוק ולפרוץ את קרום האדמה ולצמוח במלא תפארתו. אפשר לראות שהסימניה מתארת עליה של חום יאנגי מלווה בכח צמיחה וגדילה.

3. הסימניה סֶה (sì) - ענף האדמה של חודש רביעי
סֶה הוא ענף השמיים השישי. הסימניה 巳 היא ציור של עובר בתוך השיליה ומתארת גדילה של העובר ובשלות. מבחינת 12 ענפי האדמה היא באה להביע את המשמעות "המידה הרבה ביותר", כלומר הפוריות והשגשוג של כל הדברים תחת השמיים הגיעו לשיאם. 

בספרו, התנועה המעגלית של לימודי הרפואה הסינית הקדומה, מתאר הרופא הידוע פָּאנג דזֶה-אִי כיצד ניתן למצוא תנועה מעגלית בכל הבריאה ובכלל זה באדם כחלק מהטבע. פָּאנג דזֶה-אִי מסביר את משמעות ששת הצ'י המארחים המאפיינים את שינויי מזג האויר וכיצד השישה משקפים את מעגליות ומחזוריות השנה. כמו כן מפרט ומבהיר המחבר את משמעות שמות 24 מקטעי העונות.

4. מקטע עונה "תחילת הקיץ" - 立夏 - lì xià
תחילת הקיץ הוא נקודת המעבר מהאביב אל הקיץ. במועד זה השמש נמצאת בזוית 45 מעלות לקרקע והטמפרטורות מתחילות לעלות.

פָּאנג דזֶה-אִי: "החום היאנגי שהיה חתום ונסתר תחת האדמה עולה וצף ואז נוצרת עונת הקיץ. לאחר "תחילת הקיץ" החום היאנגי שעל פני האדמה יחסית רב".

מקטע עונַה זה הינו המקטע האחרון של הצ'י המארח "שאו יין אש הקיסר" בו החום היאנגי של השנה שעברה יצא ממעמקי האדמה אל פני השטח בעזרת התנופה שקיבל מתנועת העץ. כעת כמות החום שעל פני האדמה רבה מספיק ועונת הקיץ מתחילה.

5. מקטע עונה "מלאות קטנה" - 小满 - xiǎo mǎn  
כאשר מגיע מקטע עונה זה גרגרי התבואה מתמלאים מעט אך עדיין אינם בשלים לגמרי. לאחר הגעת מועד זה מורגשת עליה משמעותית בטמפרטורות האויר.

פָּאנג דזֶה-אִי: "פני האדמה מלאים בחום יאנגי. מכונה מלאות קטנה מכיוון שיחסית לתקופת "חום קיץ רב" כמות החום היאנגי קטנה. בתקופה זו ישנה עליה בכמות החום היאנגי הממלא את פני הקרקע. הסיבה למלאות החום היאנגי על פני הקרקע אינה רק עקב החום היאנגי, שירד לאדמה בסוף השנה הקודמת וכעת עלה אל פני הקרקע. גורם נוסף לחום שהאדמה מקבלת נובע מתנועת השמש בשנה החדשה הנעה מהדרום לכיוון הצפון. אך החום היאנגי שירד אל הקרקע בשנה שעברה הינו השורש היאנגי ללידה של דברים. בגבול הקרקע ישנה מלאות קטנה של חום יאנגי, תחת האדמה כבר ישנו חוסר רב של חום יאנגי.  על כן לאחר מועד מלאות קטנה יש נטיה לסבול ממחלות קור בפלג גוף תחתון."

פאנג דזה-אי מסביר, שהחום היאנגי, שנאגר תחת האדמה במהלך הסתיו והחורף והחל לעלות לכיוון פני האדמה בתקופה שלאחר שיא החורף, יוצא אל פני האדמה. יציאת החום היאנגי מתוך הקרקע בשילוב עם שינוי במיקום השמש וזוית קרניה כלפי האדמה מביאים להיצטברות של חום יאנגי על פני הקרקע. החום היאנגי שעולה מהאדמה הוא הכח התומך בצמיחה של התבואה והצמחיה וכניסתו מהאדמה אל תוך הצמחים מאפשר את גדילתם ופריחתם. מכיוון שהחום היאנגי עולה ועוזב את האדמה על כן נשאר שם קור. מחזוריות תנועת היאנג צ'י בגוף האדם זהה לזו של העולם בין השמיים והארץ ועל כן גם בגוף האדם נוצר קור בפלג הגוף התחתון עקב עליית החום היאנגי למעלה.

6. "יאנג מועט אש השר" - Shao yang minister fire - 少阳相火

"יאנג-מועט אש-השר" הוא מזג האויר המאפיין תקופה של חודשיים שתחילתה ב-21/5 וסופה ב-22/7. תקופה זו מתחילה לאחר עליה בטמפרטורות על פני הקרקע והתעוררות מתרדמת החורף שנמשכה לכל אורך עונת האביב.

פָּנג דזֶה-אִי: "זמן הצ'י השלישי, יאנג צ'י על פני הקרקע משגשג ומלא. בעקבות התקררות וירידה של האויר בשעות הדמדומים והלילה, נכנס אל תוך המים תחת פני הקרקע. וכאשר חום הקיץ מתנשא ועולה, מסתחרר ויורד מסתחרר ועולה. מתוך המים שתחת האדמה יוצאים החיים של כל חי. חום יאנגי הוא למעשה שורש החיים, על פני הקרקע החום היאנגי משגשג ומלא, כמות החום היאנגי המתקבל תחת האדמה אינו רב ועל כן מכונה מעט יאנג (שאו יאנג). חום יאנגי זה יורד ונכנס אל תוך המים שתחת האדמה ויוצר את צ'י המרכז. צ'י המרכז מסתובב ומסתחרר אזי מעלה ומטה נפגשים בצלילות, כמו תפקידם של השר והפקיד על כן נקרא אש השר. אש זו אינה יורדת, חום קיץ מאדה כקיטור ונקרא גם חום (קיץ) אש.“

שאו יאנג אש השר הוא הצ'י המארח (מזג אויר קבוע בכל שנה) השלישי מתוך שישה. בתקופה זו כמות היאנג צ'י על פני הקרקע רבה. בשעות הערב ובמהלך הלילה יורדות טמפרטורות האויר ואיתן יורד גם החום היאנגי אל תוך המים שנמצאים עמוק בקרקע. בשעות היום, עם עליית הטמפרטורות, עולה החום היאנגי חזרה אל פני הקרקע. כך בתקופה זו נע החום היאנגי מעלה ומטה בין המים שבאדמה והאויר שמעליה. החום שעולה מהמים אל פני הקרקע נכנס אל הצמחים ונותן להם חיים ותנועה ועל כן אפשר לראות בו "שורש החיים". חום היאנגי זה חשוב מאד לחיים ומכיוון שכמותו מועטה מכמות החום המשגשג על פני הקרקע, על כן מכונה מעט יאנג. כאשר חום יאנגי זה נכנס אל תוך הקרקע הוא יוצר את צ'י המרכז (צ'י האדמה). תנועת הצ'י מעלה ומטה בתקופה זו יוצרת תנועת סיחרור (בדומה לציר מסתובב) המאפשרת תקשורת טובה ורהוטה בין מעלה ומטה בדומה לתקשורת בין השר ופקודיו (בדומה לתפקידים בקיסרות) על כן מכונה חום זה בשם אש השר. אש זו אינה נחלשת וביכולתה לאדות את הנוזלים וליצור גלי חום קיציים ועל כן מכונה גם אש חום קיץ (תנועת האדמה - אש, צ'י השמיים - חום קיץ).

לסיכום

החודש הרביעי הוא תחילת הקיץ. בחודש זה פוטנציאל הגדילה, הפוריות, השגשוג והיצירתיות של כל הדברים (צמחים, בני אדם) מגיעים לשיאם. התבואה מבשילה ורגע קצירתה ואיסופה מתקרבים. מזג האויר מתחיל להתחמם ובקרוב יגיע לשיאו בלהט חום הקיץ. בגוף האדם כמות היאנג צ'י משגשגת, והוא עולה מעלה לפלג הגוף העליון ויוצא החוצה לשכבות החיצוניות שבין השרירים והעור.

תנועת היאנג צ'י החוצה לכיוון השכבות החיצוניות ומעלה לפלג הגוף העליון יוצרת מצב של חוסר חום במרכז הגוף ובפלג הגוף התחתון ועל כן יש להמנע מהכנסת קור נוסף למרכז. למרות שהקיץ לוהט ויש רצון לשתות משקה קר, הכנסה של קור לקיבה (מרכז הגוף) תגביר את הקור במרכז ועשוי להביא לבעיות במערכת העיכול.

מבחינת טיפול רצוי להמנע משימוש בצמחים מייזעים חזקים. בזמן דיקור במחטים רצוי שהדיקור יהיה שטחי על מנת לפגוש בצ'י היאנגי שצף ויוצא אל החיצון. מכיוון שבחודש זה הצ'י בערוץ יאנג מינג של רגל ימין (קיבה) משגש לכן רצוי להמנע מדיקור של ערוץ זה בכדי לא לפגוע בצ'י.


רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

חמש התנועות וביטויין לאורך השנה, חודש ויום ובה-גואה שמיים מוקדמים

אני מאמין גדול בייצוג חזותי של רעיונות. לדעתי הרבה יותר קל להבין רעיונות כאשר הם מיוצגים בתמונות מאשר במילים. למטה מצורף תרשים שהכנתי לאחרונה שמחבר בין מספר רעיונות שונים לכדי תרשים אחד.
מעגל פנימי - תרשים שני הכלים
מעגל 2 - בה גואה שמיים מוקדמים
מעגל 3 - 12 הקסגרמות המלוכה
מעגל 4 - מופע הירח לאורך החודש
מעגל 5 - 6 סוגי מזג אויר (צ'י מארח) לאורך השנה
מעגל 6 - 24 מקטעי עונות השנה וארבע העונות

תרשים נוסף בו החלפתי את "בה-גואה שמיים מוקדמים" ל"שמיים מאוחרים". אפשר לראות את ציר הבריאה במרכז באדום ואת יחסי האיברים בין יום ולילה בהיבט של יצירה על פי חמש התנועות (חיצים סגולים).

"בראשית" - בריאת העולם כיסוד להתפתחות הרפואה סינית

חואנג יואן-יו (Huang Yuan yu - 黄元御) נחשב בקרב הרופאים הסינים כרופא בעל שם וידע רב. יואן-יו היה בקיא בספרות הקלאסית הרפואית כמו גם בספר השינויים (Yi Jing - 易经) וחיבר כ-10 ספרים שונים המנתחים את הקלאסיקות באופן פשוט וישיר ובצורה מסודרת מהשורש הגס והאחיד ועד הענפים הדקיקים והמפורטים. באחד מספריו החשובים ביותר, הכוונה המקורית של ארבעת הקדושים, מתאר הרופא את הבסיס העומד מאחורי התיאוריה של הרפואה הסינית ומבהיר את התנועה המעגלית של הרפואה הסינית. גישתו זו של חואנג יואן-יו היתה ראשיתה של אסכולת התנועה המעגלית ברפואה הסינית. ספר זה מעולם לא תורגם לשפות זרות ועל כן מידע זה אינו נגיש לקוראים במערב או בישראל. מכיוון שספריו של יואן-יו מאד מרתקים בחרתי לתרגם חלק מפרק ראשון ולספק פרשנות לדבריו.

יואן-יו: "בראשית יין ויאנג טרם נקבעו והיה רק צ'י אחד בתוהו ובוהו. הצ'י מכיל בתוכו יין ויאנג ועל כן ישנן צלילות ועכירות. על פי אופיים צלול מטבעו צף ועולה, עכור מטבעו שוקע יורד. זה שעולה הינו יאנג והיורד הינו יין, יין ויאנג משנים את מיקומם ונוצרים שני הכלים."

פירוש: בראשית, לפני שהחל הכל, לפני שהופיעה מחשבה ראשונה, לפני שמתחילים השיפוט והחלוקה בין כן-לא, מעלה-מטה, חום-קור, יין-יאנג קיים רק תוהו ובוהו, שהינו תערובת של כל הקיים ביקום מאוחד לכדי מרק קוסמי חסר סדר או צורה וחסר שם. תוהו ובוהו זה נכנה בשם צ'י והינו אחד ואין מלבדו אחר. צ'י זה מכיל בתוכו את כל החומר והאנרגיה שביקום ועל כן מכיל בתוכו גם ניגודים כגון צלול ועכור. 

לאנרגיה (חומר) הצלול אופי קליל ועל כן באופן טבעי היא נוטה לצוץ ולעלות מעלה. לאנרגיה העכורה יש אופי כבד ועל כן באופן טבעי היא נוטה לשקוע ולרדת למטה. אופי מנוגד זה יוצר מצב של פירוד בין שתי סוגי האנרגיה בכיוונים מנוגדים ועל כן נשייך את הצלול שעולה מעלה ל-יאנג והעכור השוקע מטה ל-יין. כל דבר אשר באופיו נוטה לצוף ולעלות והינו צלול מכונה בשם יאנג וכל דבר אשר באופיו נוטה לשקוע ולרדת והינו עכור מכונה יין. ניגוד זה בין שני סוגי אופי מכונה בשם "שני הכלים".

יואן-יו: "הדבר אשר נמצא בין צלול ועכור מכונה צ'י המרכז. צ'י המרכז הוא הציר שבין עליה וירידה של יין ויאנג והינו האדמה. הציר נע ומסתובב, צ'י צלול מסתובב שמאלה עולה ומותמר לכדי אש, צ'י עכור מסתובב ימינה, יורד ומותמר לקור."

פירוש: האנרגיה (חומר) שנמצאת במרכז התנועה בין מעלה ומטה, בתווך שבין העכור והצלול מכונה צ'י המרכז. צ'י זה הינו ציר התנועה של יין ויאנג בכיוונים מעלה ומטה. אופיו של צ'י המרכז דומה לאופיה של האדמה מבחינת היותו מקור יציבות וניטרליות בין כיווני התנועה השונים. ציר זה (צ'י המרכז) נמצא בתנועה סיבובית מתמדת. אם נדמה את תנועתו בכיוון השעון אזי ניווכח שנקודה על גבי תחתיתו של הציר תנוע שמאלה ומעלה ואילו נקודה על גבי חלקו העליון של הציר תנוע ימינה ומטה. צ'י צלול שואף לעלות מעלה ועל כן בהתאם לכיוון סיבוב הציר הוא נע שמאלה ומעלה בדומה לחומה של האש הבוערת מעלה. צ'י עכור שואף לשקוע מטה ועל כן בהתאם לכיוון סיבוב הציר הוא נע ימינה ומטה בדומה לקור הכבד מהאויר ושוקע מטה.

יואן-יו: "כאשר עולה רק חצי מהדרך ועדיין לא הפך לאש נקרא עץ. צ'י העץ חמים, עולה אך אינו מגיע לסוף צובר חמימות והופך לחום ולבסוף מותמר לאש. כאשר יורד רק חצי הדרך ועדיין לא הפך למיים נקרא מתכת. צ'י המתכת קריר, יורד אך אינו מגיע לסוף, צובר קרירות והופך לקור ולבסוף מותמר למים."

 

פירוש: האנרגיה שעלתה כל הדרך מעלה אל השיא הינה אנרגיה של חום בעל אופי תנועה מעלה ועל כן אפשר לדמות אותה לאש. כיצד נכנה את האנרגיה אשר הינה בחצי הדרך מעלה? אנרגיה זו אינה חמה כמו זו המכונה אש ומכיוון שהינה רק חמימה ותנועתה התפשטות ועליה ניתן לדמות אותה לעץ. רק בתום תהליך התנועה מעלה והתחממות אנרגיה זו נכנה אותה אש. האנרגיה שירדה מטה והיגיעה לשיא דומה באופיה למים הזורמים מטה והינה קרה ועל כן נדמה אותה למים. כאשר אנרגיה זו הינה בחצי הדרך מטה אופיה קריר בלבד (אינה קרה מאד) ותכונתה דומה למתכת הכבדה השוקעת ומכנסת (דוחסת) ועל כן נדמה אותה למתכת.

יואן-יו: "מים, אש, מתכת ועץ נקראים ארבע הופעות . ארבע ההופעות (תופעות) הינן בעצם עליה וירידה של יין ויאנג, יין ויאנג הינם בעצם ציפה ושקיעה של צ'י המרכז. כאשר הופעות אלו נפרדות אנו מכנים אותן ארבע הופעות, כאשר הן מאוחדות אנו מכנים אותן יין ויאנג. כאשר יין ויאנג נפרדים אזי אנו מכנים אותם יין ויאנג, כאשר הם מתאחדים אנו מכנים אותם השתנות של צ'י המרכז."

פירוש: ארבע אנרגיות אלו ותכונותיהן הינן ארבע תופעות טבע שונות ועל כן מכונות "ארבע הופעות".  עליה של יאנג יוצרת תנועות הדומות בתכונותיהן לעץ ואש. ירידה של יין יוצרת תנועות הדומות בתכונותיהן למתכת ומים. תנועה המופיעה בצ'י המרכז יוצרת את הבידול הראשוני בין עליה (ציפה) וירידה (שקיעה) ובכך מביאה לחלוקה ל-יין ויאנג. תנועה מעלה של יאנג ותנועה מטה של יין יוצרת ארבע תופעות. 

למרות שיש לנו ארבע תופעות ניתן לאחד אותן לשני זוגות, הזוג היאנגי (עץ ואש) והזוג הייני (מתכת ומים). למרות שיצרנו חלוקה של יין ויאנג למעשה אילו שני חלקים של אותו השלם, הלא הוא צ'י המרכז. 

 יואן-יו: "מחזוריות של שנה אחת סובבת סביב ארבע ההופעות. יאנג עולה בחצי השנה הראשונה ויין יורד בחצי השנה שלאחריה. כאשר היאנג עולה רק חצי אזי הינו אביב, וכאשר עולה אל המירב אזי הינו קייץ. כאשר יין יורד רק חצי אזי הינו סתיו וכאשר יורד אל המירב אזי הינו חורף."

פירוש: אם נתבונן במחזור העונות של שנה אחת נוכל לראות כי כל אחת מארבע התופעות מקבלות ביטוי לאורך השנה. ראש השנה הסיני (ידוע גם בשם "חג האביב") נחגג בסין בשיא הקור של חודשים ינואר-פברואר. מכיוון ששנה חדשה מתחילה בעונה הקרה מכל וממנה הטמפרטורות מתחילות לעלות. בחצי השנה הראשונה לאחר ראש השנה הסיני היאנג מתחזק ועולה ועל כן הטמפרטורות עולות. תחילה היאנג עולה רק חצי מהדרך ועל כן העונה היא עונת האביב החמימה. כאשר היאנג עולה אל השיא חלה עונת הקיץ החמה. בחצי השנה השניה ועד סוף השנה ה-יין מתחזק ויורד ועל כן הטמפרטורות יורדות והעונה הופכת קרה. משיא הקיץ החם הטמפרטורות יורדות כך שברבע השלישי של השנה החום יורד ומזג האויר מתקרר והסתיו מגיע. במהלך הרבע האחרון של השנה הטמפרטורות יורדות ומזג האויר הופך קר והחורף מגיע.

יואן-יו: "יצירה באביב וגדילה בקיץ אלו ביטויים של צ'י העץ והאש ועל כן האביב חמים והקיץ חם. הסתיו מכנס והחורף אוצר הינם ביטויים של מתכת ומים על כן הסתיו קריר והחורף קר. לאדמה אין מקום משלה והינה משגשגת בכל 18 הימים אחרונים של כל עונה ואילו הזמן העיקרי עליו היא משפיעה הוא החודש השישי. כאשר מאחדים את ארבע ההופעות עם האדמה מקבלים את חמש התנועות."

פירוש: מזג האויר החמים האופייני לעונת האביב מאפשר צמיחה של יבול חקלאי (עץ) אשר מסיים גדילתו בעונת הקיץ החמה (אש). במהלך עונת הסתיו החום של מזג האויר, החי והצומח מתכנס פנימה אל הקרקע בדומה לאופי המתכת ונשמר כאוצר בתוך המים המאוכסנים עמוק באדמה כך שמעל האדמה שורר קור עז. לכל אחת מארבע התופעות משוייכת עונה משלה ואילו לאדמה (הציר - צ'י המרכז) אין עונה משלו אך הוא מקבל ביטוי למשך 18 יום בתקופת המעבר בין כל עונה. למרות שלאדמה אין עונה משלה היא בעלת השפעה חזקה בעיקר על חודש יולי (החודש השישי בלוח השנה הירחי הסיני). שילוב זה בין ארבע התופעות וצ'י המרכז נותן לנו את חמש התנועות - אדמה, מתכת, מים, עץ ואש. הערה: חמש התנועות הינן חמישה ביטויים שונים של תנועת הצ'י ביקום ומעבר בין תנועה לתנועה.

יואן-יו: "בחודש השישי (יולי) הלחות שופעת, לחות הינה צ'י האדמה. למעשה מים ואש נפגשים ונוצרים אדים וכך נוצר צ'י הלחות. המים נמצאים תחת האדמה והאש נמצאת מעלה האדמה. הדחיה שבין קור וחום נובעת מתנועת הלחות. אם כן לחות הינה צ'י המרכז שמקומו בין האש והמים. האדמה מקבלת את אזור דרום מערב. דרום שייך לאש החמה ומערב למתכת הקרירה על כן נאמר שהאש מולידה את האדמה והאדמה מולידה את המתכת."

פירוש: בחודש יולי הלחות באויר שופעת מתמיד, לחות זו היא ביטוי של תנועת צ'י האדמה. כיצד נוצרת לחות זו? האדמה מקומה במרכז בין החום הרב של האש שלמעלה והקור העז של המים שלמטה. אש חמה ומים קרים נפגשים במרכז ומכיוון שמדובר בהפכים נוצרת דחיה ומאבק. כתוצאה מהמפגש בין האש והמים, החום הרב מאדה את נוזלי המים לכדי לחות. על כן הלחות נמצאת במרכז בין שני הקיצונים, אש ומים. 

הסינים שייכו תופעות שונות לארבע התופעות על סמך דמיון. מכיוון שהדרום חם מהצפון, הקיץ חם מהחורף, אש חמה ממים על כן בתרשים של ארבע התופעות הקיץ, האש והדרום ממוקמים על אותו מקום במעגל. על סמך זה ניתן לראות שהקיץ בדרום והסתיו במערב. מכיון שהתקופה הלחה ביותר נמצאת מיד לאחר שיא החום של הקיץ ולפני הקרירות של הסתיו אזי היא נמצאת בכיוון דרום מערב על גבי המעגל. אם נתבונן בשינויים במזג האויר לאורך כל השנה נראה שמתקבל הרצף - קר (מים) -> חמים (עץ) -> חם (אש) -> לח (אדמה) -> קריר (סתיו). על סמך רצף זה מתקבל מעגל היצירה של חמש התנועות (פאזות) בו האש יוצרת את האדמה שבתורה יוצרת את המתכת.

ארבע העונות וחמש התנועות

למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.

רשומות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן