יומן מסע - טאיוון Taiwan 台湾 - חלק א'

הרשומה הפעם אולי לא קשורה ישירות לרפואה סינית אבל היא בכל זאת קשורה מכיוון שאחרי הכול הרפואה הסינית מתורגלת גם בטאיוון כחלק מהתרבות וכחלק מהעובדה שהטאיוונים הם בעצם סינים. רבים ממתרגלי הרפואה הסינית סקרנים לגבי אורח החיים הסיני ולבטח אף שקלו או שוקלים לנסוע לבקר בסין או טאיוון באחד הימים, כך שאני מקווה שמה שאחלוק אתכם כאן יסייע לחלקכם כאשר תיערכו לנסיעה המיוחלת. מעבר לקשר העקיף בין הטיול שלי לטאיוון ורפואה סינית רכשתי גם מספר תובנות מעניינות ממקור ראשון על הרפואה הסינית כפי שהיא מתורגלת בטאיוון ותובנות אלו אחלוק עמכם בהמשך. הרשומה כתובה קצת בחוסר סדר ומדלגת בין אתרים בהם ביקרתי למחשבות שעלו לי במהלך הטיול ודעותיי האישיות על חוויותיי בטאיוון.

טאיוון או הרפובליקה הסינית, הינה אי קטן, במושגים סינים אך גדול במושגים ישראלים, המוכר גם בכינוי פורמוסה (אי יפה בפורטוגזית). האי ממוקם באזור הדרום מזרחי של חופי סין והינו מקום משכנם של 23 מליון סינים. השנה, או בעצם במהלך שהותי במדינה ב-10/10, חגגה המדינה 100 שנים לעצמאותה (1911). כיום ישראלים כבר לא צריכים ויזה בכדי להיכנס לטאיוון.

ביציאה מאולם היוצאים בשדה תעופה עמדו עשרות צעירים ובעיקר צעירות לבושים בצבעי הלאום הספרדי או בחולצות כדורגל ספרדי אוחזים בכדורי טניס. בעודי ממתין למשפחה שתבוא לאסוף אותי משדה התעופה שוחחתי עם העובדים בדלפק המידע בניסיון להבין את מהות ההמולה הגדולה של הצעירות המתלהבות שצורחות ומצלמות את היוצאים מאזור המכס. הסתבר ששחקן הטניס נדאל אמור להגיע והצעירים באו לצלם אותו ולבקש חתימה על כדורי הטניס שברשותם. אני מניח שכאן הוא כוכב גדול ובואו אל טאיוון הוא אירוע משמעותי.

טייפה (טָאי-בֶּיי) - Tai Bei - 台北

למזלי למרות שבמועד הגעתי עבר בסביבה טייפון (בסינית - רוח גדולה או הרוח מטאיוון), השפעתו הורגשה רק ברוחות קלות וממטרי גשם מזדמנים במקום עצים עקורים ושיטפונות. את הטיול התחלתי בעיר טייפה, שהינה הבירה של טאיוון וממוקמת בצפון האי. הרושם הראשוני שהתקבל לאחר הגעתי לעיר טייפה הוא של תערובת בין סין והונג קונג. מצד אחד הבניה מאד דומה לבניה הסינית שהכרתי מטיאנג׳ין. בניינים גבוהים בצבע ורוד כהה, חום, סגול ובורדו הצמודים אחד לשני בבלוקים של בניינים. מצד שני הרחובות עמוסים בשלטים הבולטים החוצה אל מעל למדרכות והכבישים בדומה להונג קונג (רק ללא יותר מדי פלורוסנטים מהבהבים). ותחבורת אוטובוסים מתקדמת ונוחה (תדירות גבוהה ומספר אוטובוס גדול ומואר). הרחובות מלאים בבתי עסק קטנים לממכר סלולאריים, אוכל, צעצועים, מרכולים וכדומה.

בשונה מסין שם ניתן לראות נחילי אופניים שועטים בדרכים הראשיות כאן הוחלפו האופניים בנחילי טוסטוסים. רחובות הבירה זרועים בעשרות חנויות ומסעדות קטנות ובכל כמה מאות מטרים אפשר למצוא Seven-Eleven. מסתבר שבטאיוון כמעט ולא נהוג להכין אוכל בבית מכיוון שהרבה יותר זול לאכול את כל הארוחות בחוץ. לדוגמא ארוחת בוקר במקדונלדס הכוללת קפה, קציצת תפוחי אדמה ושלושה פנקייקים עולה כשבעה שקלי ישראליים.

אחוזת משפחת לין

לאחר שעברנו בדירה לרענון אחרי הטיסה, המשכנו לאחוזה של פקיד סיני מתקופת שושלת צ׳ינג. על קרקע מאד גדולה משתרעת לה אחוזת משפחת לין. אחוזה כזאת כוללת חצר גדולה לפני שער הכניסה ובפנים חצר המוקפת ארבעה חדרים. ליד חדרי הדיור יש חצר ענקית הכוללת אגמים מלאכותיים, חדרי לימוד לילדים וחדרים לדיון עבור מלומדים. קשה לתאר במילים עד כמה החצר מושקעת במדרגות לולייניות, עצים, עציצי בונסאי, בריכות דגים ועוד. אין ספק שמדובר בפקיד בעל רכוש וכסף רב.

ספרות רפואה סינית
לאחר ארוחת הערב הסתובבנו בקניון המקומי בו נמצאת המסעדה והבחנתי בחנות ספרים. מכיוון שאני חובב גדול של ספרים ואוצר בביתי למעלה מ-1000 ספרי רפואה סינית חשבתי שלא יזיק לבדוק האם יש בחנות ספרים שאינני מכיר. השמועות או טענות שבטאיוון מתורגלת רפואה סינית קצת אחרת רק הוסיפו לסרקנות והייתי חייב לבדוק האם אכן יש כאן ספרי רפואה סינית שונים מאלו שניתן למצוא בסין. באחת מפינות החנות מצאתי ארבעה מדפים של ספרי רפואה סינית. במבט ראשון צבעוניותם הפסיכודאלית (ירוק וורוד זרחניים, תכלת) גרמה לי לחשוב שמדובר בספרים לחובבנים ולא לרופאים סינים, אך התבוננות מעמיקה בתוכנם הבהירה לי שיש טעות בידי. מכיוון שלאחרונה אני חוקר לעומק את תחום התנועות והצ'י בחרתי לחפש דווקא ספרים מתחום זה. בסופו של דבר מצאתי שני ספרים שעשו עלי רושם ואני מקווה שאכן יהיו מעניינים. בהמשך הטיול מצאתי עוד מספר ספרים חדשים ומעניינים ואף ספרים ישנים בהם השתמש חותני כאשר למד רפואה סינית.

חיפושי אחר ספרי רפואה סינית לאורך השהות בטאיוון הבהיר לי שבטאיוון יש יחסית מעט ספרי רפואה סינית הנגישים לרופאים, לפחות מבחינת חנויות הספרים. מסתבר שבטאיוון יש רק אוניברסיטה אחת המלמדת רפואה סינית (אם אינני טועה באיזור טאי-נאן) וכנראה בסביבתה יש חנות ספרים יעודית לרפואה סינית. עיקר הספרים המודרניים ברפואה סינית מתורגמים מסינית מופשטת של סין ביבשת ורק מעטים נכתבים בטאיוון. כמו כן המבחר קטן מאד וקשה מאד למצוא ספרים קלאסיים רבים מלבד קאנון הקושיות והקאנון הפנימי. כלומר, אין באמת הבדל גדול בין הספרים הנמכרים בסין לבין אלו בטאיוון מלבד העובדה שבסין המבחר של הקלאסיקות ממש עצום.

הטאיוונים

הטאיוונים מאד נחמדים ומנומסים ונותני השירות יודעים לתת שירות טוב. בערב הראשון יצאנו לאכול הוטפוט. למרות שביקשנו שהמרק בסיר יהיה ללא חזיר או פירות ים המלצרית עשתה טעות (או בעצם לא הייתה מודעת לכך שהרוטב הוכן עם עצמות חזיר). אשתי התעקשה לברר שוב האם יכול להיות שיש במרק מרכיב של חזיר וכאשר בררו בשנית התברר שאכן יש. מאותו הרגע התחילה מסכת התנצלויות של ראש המלצרים אשר החליפה לנו את כל הארוחה והתעקשה לתת את כולה בחינם. היא חזרה להתנצל עוד שלוש פעמים. פגשתי טאיוונים לראשונה במהלך לימודי בסין כחברים לספסל הלימודים בכיתה המקבילה ומהר מאד התידדנו. עוד בסין הם השאירו עלי רושם של אנשים אדיבים, מנומסים, מתחשבים ובביקור זה נוכחתי לדעת שרב הטאיוונים מתנהגים באופן זה. הלוואי עליינו. ככל הנראה נובע הדבר מהשפעה של התרבות היפנית בעקבות הכיבוש היפני.
 

גִ'ין גוּאַה שֶה – Jin Gua Shi – 金瓜石

בבוקר היום השני שמנו פעמינו לכיוון צפון מזרח טייפה. האזור הוא אזור הררי וירוק מאד. מלווים בממטרים לסירוגין הגענו למכרה הזהב של ג׳ין גואה שה. כאשר היפנים פלשו לטאיוון הם הקימו שם חברה לכריית המכרה על כן בכניסה למכרות אפשר היה לראות מגורים בסגנון יפני ששימשו את בכירי חברת הכרייה. היפנים שימשו כבעלי החברה ופקידיה והטאיוונים כרו את המכרה כפועלי כפיה עבור היפנים. עוד מבנה יפני שנמצא במתחם הוא המלון שנבנה במיוחד עבור הנסיך הירוהיטו לרגל בואו לבקר באזור. משם המשכנו לראות את המכרות עצמם ואת המוזיאון העוסק בהיסטוריה של כרית המכרה. בקומה העליונה של המוזיאון אפשר היה לראות גוש גדול של זהב איתו אפשר להצטלם ולמשש אותו למי שלא יכול להרשות לעצמו גוש זהב כזה בבית או על הצוואר.

הרחוב העתיק ג׳יו פן – Jiu Fen Old Street – 九份老街

משם המשכנו לרחוב העתיק ג׳יו פן לטעום מהמאכלים המקומיים ולהסתובב בין חנויות המזכרות המעניינות. את היום סיימנו במפל הגדול הנקרא בשם המקורי המפל המאד גדול (十份大瀑布).

מחוץ לרחוב העתיק אפשר היה לראות מקדש דאואיסטי על רקע ההרים העטופים בעננים והאוקיאנוס שלרגלייהם. בהזדמנות זו הבחנתי שעל גג המבנה מפוסלות דמויות מאד גדולות אליהן לא הייתי מורגל מהמקדשים שראיתי בסין.

במבט מקרוב אפשר לראות את הדרקונים והדמויות הרוכבות על גבי יצורים שמיימיים אחרים כגון צ'י-לין ושאר צאצאים של הדרקון.



המפל הגדול

יִינג גֶה – Ying Ge – 莺歌

בבוקר שמנו פעמיינו אל מוזיאון החרס שבישוב יינג-גה (שירת הזַהֲבָן). המוזיאון מציג את ההיסטוריה של חפצי החרס בטאיוון מרעפי הבתים הישנים דרך ההתפתחות של כלי חרס ביתיים וחפצי אמנות ועד ציוד אלקטרוני מודרני המשתמש בחרס.

 

לאחר הסיור במוזיאון המשכנו לרחוב התרבות העתיק של מוצרי החרס. ברחוב זה אפשר היה לראות ולרכוש מוצרי חרס חום-סגלגל או לבן שהינם העתקים של אלו המופיעים במוזיאון ולטעום מוופלים עגולים ממולאים בקרם מתוק. כמן כן אפשר היה למצוא קנקני חרס וכוסות תה ואף ערכות תה שלמות משיש, עץ ובמבוק. מכיוון שאני חובב תה סיני על סוגיו ומאד אוהב את טקס התה הסיני ניצלתי את ההזדמנות לקנות מערכת תה שלמה ואף לטעום ולקנות תה או-לונג (Wulong) טאיווני מהרי אה-לי (阿里山乌龙茶) בהם נבקר בהמשך הטיול.

 
משם המשכנו לרחוב העתיק "שלושת הערוצים" שם ביקרנו במקדש דאואיסטי (三峡祖师庙) שהוקם לאחר נפילת שושלת צ׳ינג. בביקור זה בטאיוון שמתי לב להבדל אחד מאד גדול בין המקדשים הדאואיסטים הטאייוונים לאלו הסינים מבחינת עושר הפסלים, התבליטים והתרשימים. עמודי המקדש עשירים בתבליטים שונים והקירות עמוסים לעייפה בפיתוחי העץ והתחריטים. על גג המבנה אפשר לראות פסלים גדולים של דרקונים ושאר יצורים מיתולוגיים וגם אלים שונים הקשורים בסיפור כלשהו.

ברחוב העתיק אפשר היה לראות חנויות של קליגרפיה, מאכלים מקומיים, חמוצים סינים, כלי עיסוי מעץ (גוּאַה-שַה) ומזכרות מכל מני סוגים.

המשך: יומן מסע - טאיוון Taiwan 台湾 - חלק ב'